◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

בעל התפארת

שמעתי על אלמנה אחת בשכונתו שאמרה שכעת התאלמנה בשנית, באשר הוא דאג לכל צרכיה.

בסתר המדריגה

אראל כתב:ברוך דיין האמת
בניו יארק נסתלק עתה הגה"צ רבי משה מנחם טירנויער זצ"ל דומ"ץ קהל ייטב לב דסאטמאר במאנטריאל, וראש ישיבת 'תורת משה'
עמוד ההוראה בקהלת סאטמאר [מהרי"י], פאר העדה, העמיד תלמידים לאלפים

בעז"ה ארשה לעצמי לרשום קוים לדמותו של מו"ר זלה"ה הכ"מ
בדרכו [גישתו לכל נושא, סוגיא, נידון,] נקדים העיקרים השרשיים - החוט השדרה שלו, שימצאנו הקורא נחרז בכל עובדא המסופר ממנו, ודרכה נצליח להביט אל עבר מפעלות ימי חייו.
אין ספק כי בלטה דמותו הנערץ למעלה מכל סביביו בשני חלקים. הא' מהירת התפיסה במוחו החד והשנון לדלות ולשאוב נקודת המרכז שבכל נושא בבהירות. הב' יראת ה' המוחשית שחפפה עליו כל היום ופחדו הנרגש מהדר ה' גאונו שהשפיע להעומדים בד' אמותיו. והחוט המשולש המהלך החיובי שעטפה אותו והביאו לפעול ולהפעיל ולא התעסק כמעט בצד שלילי.
תורה:
שקידתו.
הטיב להגדירו חתנו היושב על כסאו הגר"י, 'לא שהיה לומד בהתמדה אלא הפך לעצם ומציאות של תורה ולימוד תורה', בתקופה האחרונה שמרוב חולשתו לא היה יכול להזיז אבר ונרדם כסדר מאפיסת הכוחות, אבל מיד כשניעור למד בשקיקה עד שנפל עוה"פ בשינה וחוזר חלילה.
מרן ז"ל נולד כיתום מאב וגלה עם הגולה אשר הגלתה אמו הרבנית ע"ה ולא מצאה כף רגלה מנוח, ומכל עבר ופינה נשלחו עליו מבט עינים רחמניות על הילד שאין לו אב. ועם כל זה הפליא כל מוריו שלא רצה לבטל זמנו כדרכי הילדים ובמשך זמני הפסקה בכל יום לא יצא לחוץ לשעשועי הילדים אלא ישב לעצמו ולמד בשקידה רבה ועצומה. ועליו יראת חטאו שקדמה לחכמתו שלא ידע מאומה מלבד תורת ה' ולא היה מכיר בשבילי וויליאמסבורג רק מביתו לבית מדרשו של רבו הגה"ק מסאטמאר זי"ע.
התרעם שמאז שנחלה ל"ע [זה למעלה מעשרים שנה] נחלש כוחו וא"א לו ללמוד ברצף כל הלילה, אמנם גם אז המעיט מאוד בשינה [פעם אמר א"א להגדל ת"ח כשעומדין בבוקר בשעה שש, צריכים לעמוד לכה"פ בשעה שני' או שלישית {אבל כשנשאל למעשה לא הרשה לבחורים להתאמץ יותר מדאי}], קול דפיקותיו בלימוד בהתלהבות היה נשמע עד כשעה שתים בלילה ויותר ולערך בשעה חמש כבר עמד אחר טבילה במקוה וברכת התורה שהיה מהעבודות הגדולות אצלו ובאמירת תהלים תיכף אח"כ בתפלה לקל חי לסיעתא דשמיא.
בכלל היתה כל לימודו מעוטף ביראה והיה לומד התורה עם דביקות בנותן התורה ברוחב בינתו שחננו ה'.
ידיעת התורה.
שליטתו בכל מכמני תורה הבעית כל שומעיו, הבהירות והגישה לכל סוגיא וסוגיא שהיתה מבוססת על כל התורה כולה הפליא תלמידי חכמים ואנשי מדע.
אף ע"פ שדגל בשיטת הלימוד שהיתה נהוג אצל גדולי הפוסקים והחת"ס ותלמידיו מ"מ כיון שהיה בעל סברא ועמקן היה בעל כרחו מגיע לישיבה'שע רייד אמנם לא היה מזכירו במלות מפתח כנהוג שם [סיבה - סימן, גברא - חפצא וכדומה] אלא היה מאריך בסברתו כלפי הענין הנלמד. למעט פעמים בודדות שלא היה לו ברירה אחרת. [דכירנא שאמר פעם בשיעור חקירה אם פטור מחמת שהוא פטור או מחמת שאינו חייב ונפק"מ]. ספר קובץ שיעורים היה חביב עליו. פעם נתקשה על ענין מסוים במהלך השיעור והעיר שומע אחד דכבר הקשה כן אחרון פלוני, ענה אליו בגערה 'וואס האב איך פון דעים'.
גם חידושיו כשרצה לומר פלפול לכבוד חנוכה או בחג השבועות היה בדר"כ על דרך סברא, שבנה שני או שלשה מהלכים בשורש הסוגיא ולפי"ז יישב תילי תילים קושיות והערות.
פעם נפגש עם הגאון רבי מאיר פינקל שליט"א והציע ר"מ את הקשה לו בסוגיא שלמד ומרן כדרכו שלף משרוולו דעתו וסברתו בענין. ונסער רבי מאיר וחזר כמ"פ דאס איז א גדול א גדול.
אם שהיה מעמדו וכינוייו בשם מורה הוראה ומשם הכירו אותו רוב העם והרבנים עכ"ז ידוע לי שהיה לומד בקביעות שיעורים בכל חלקי התורה, בקדשים וטהרות ובירושלמי והיה בקי בהם בדרכו העמוק והבהיר, דכירנא פעם היה חליצה במונטריאל [אצל הגאון הישיש צדיק נסתר רבי דוד אהרן שווארץ ז"ל] ובאו כל רבני העיר אחד עם 'חליצה כהלכתה' תחת כנפיו והשני עם 'משפט החליצה' בידו וכדומה מספרי מלקטי זמנינו, ואחריהם הופיע מרן עם שו"ע אבהע"ז בידו וגב הספר קרוע מרוב הלימוד, והתחיל שצריכים לשוב בתשובה א' נצב בעדת וכו'.
פעם אמרו לו בשם הפנים מאירות והשואל ומשיב קולא מסוימת [הובא בספרי המלקטים] והתכונן אז לדרוש בביהמ"ד, ובתוך הדרשה הזכיר שאין לסמוך על ספרי המלקטים להורות הוראה, ועכשיו נאמר לו קולא שאין כזה דבר בשואל ומשיב וכו', ואח"כ נשאל מא' וכי הדיין יודע כל שואל ומשיב, הגיב לא אבל אני יודע מה יתכן להיות נכתב בפנים מאירות ובשו"מ וזה א"א. בדקו ומצאו טעותו המוחלטת של המלקט [מלקט זה סומכין עליו בכל עבר ופינה, גם כלפי הנידון שם הורו גדולי המורים במונטריאל לסמוך על הטעות הנ"ל וד"ל].
במעלליו יתנכר נער.
סיפר הגאון רבי שמעי' גרינבוים שליט"א מח"ס סיעתא דשמיא אשר עוד בימי ילדותו לפעמיםכשניטלה האפשרות מהמלמד דרדקי החסיד ירא שמים מרבים רבי יונה גלויבער ז"ל לומר השיעור היה מצוה לתלמידו הילד בלי ידיעה והכנה מראש 'משה מנחם זיי ממשיך די שיעור'. והיה יושב ודורש לפליאת השומעים. [דרך אגב סיפר הגאון הנ"ל על המלמד הנ"ל שהיה פקיע שמי' בלימוד בעיון ובעמקות וביותר על כשרונו להעבירו לתלמידים צעירים, כי פעם באה לבוחנם הגאון העילוי רבי חיים קרייסווירטה ז"ל ויצא מהתפעלות מידיעת הילדים, כשחזר לאנטווערפן דרש לפני קהלתו ואמר 'לשעבר היתה התורה בליטא, כהיום נמצא בסאטמאר'...].
כבר בימי ילדותו לפני הבר מצוה התחיל לרשום לעצמו חידושי תורה בגפ"ת והלכה והיה הארי שבחבורה, סיפרו לי תלמידי הישיבה דאז שבכל שאלה שאירע בישיבה היה מרן המורה הוראה.
הוראתו בקדושה
בהיותו ירא הוראה לא אהב לקבוע מסמרות לפסוק הלכה והיה רגיל לצרף צירופים לכל שאלה שנשאל, היה נשמע מפיו עה.. עה.. עד שפסק ההלכה ובאותו זמן עשה חשבון כל הספיקות והשיטות השייכים לצרף לכאן, ונשמע לאוזן שומעם כאילו שאין הדבר ברור לו כאחותו וכמי שאומר רק דעת נוטה. וכמ"פ פירש אח"כ מה היתה כוונתו. שמעתי שנשאל פעם מהאדמו"ר מפשעווארסק שליט"א על איזה ענין וענה כדרכו, אמר לו האדמו"ר 'וויאזוי איר פסק'ט, פסק'ט מען אין הימל' וא"א לו לפסוק בנטיית הדעת.
דרכו בבירור ובכתיבת תשובות היתה שלמד הענין באופן שפתח על מקום מושבו הגמ' בנידון ובסמוך לו פתח ספרי הראשונים אחת לאחת אחד סמוך להשני סביבות השלחן ואח"כ ספרי הפוסקים והיה מגיע לפעמים לג' או ד' קומות של ספרים פתוחים סביבות השלחן והיה רץ מקצה השלחן עד קצהו במשך הכתיבה כדי להביט עוה"פ בפנים באותיות מחכימות. כל הבירורים שהצליח לגומרם הלא הם כתובים על ספרו הנכבד מנחם משיב שלא הרשה להדפיסו כי אם לתלמידיו, והן עתה נערך לדפוס עוד כרך מתשובותיו. עוד התחיל לחבר ספרים אחרים ומגודל טרדותיו לא בירך על המוגמר, על סדר המצוות התחיל לחבר ספר ונשארו בכתב ידו על המצוות הראשונות, אמרו שחיבר על גפ"ת זבחים ומנחות, וגם התחיל להשלים כדוגמת ספר פרי מגדים על הסימנים החסרים ביו"ד.
ראו את הסיעתא דשמיא בחוש אצל כל הוראותיו לא נפלו מדבריו ארצה, ורבים הם הסיפורים בזה וא"א לפורטם אבל פטור בלא כלום א"א, פעם נפלה שאלה על עוף בבית השחיטה ולא יכלו לברר מאיזה עוף באה השאלה, והקיל מרן בצירוף ספק ספיקא אבל ציוה שיזרקו אחת לאשפה, לאחר כמה שעות נפל בדעת אחד המשגיחים מהלך איך לבדוק מאיזה עוף נולד הספק, בדק ומצא שהיה מאותו שהושלך חוצה.
אשרי העם הם לומדיך
גם בנסתרות השיג חיל, אמנם כדרך בית סיגוט סאטמאר הסתירו מאוד, אמרו שבעת שבאו לעזור לו לנקות הספרים לקראת חג המצות ונתעכבו הבחורים להביט בספרי קבלה המונחים שם, כשראה מרן אמר 'דאס דארף מען נישט פסח'דיג מאכן, מען נוצט עס נישט'... מפעם לפעם היו יכולין להציץ דרך חרכים לראות עיסוקו בזה, פעם אחד עמדתי אחוריו בביתו לפני הדלקת נר חנוכה וראיתי אותו עובר בסקירה אחת על כל הכוונות מתוך סידור הרש"ש, גם בעת תקיעת שופר היתה פתוח לפניו סידור האר"י שהשתמש בו הרה"ק מסאטמאר זי"ע.
עבודה:
עבודה שבלב
איה שוקל ואיה סופר עבודת התפלה שלו שהמשיך לב כל התלמידים לעולם התפלה, שמעו מפה קדוש מתחנן בכל נימי נפשו ונזעק ונסער בתפלות מיוחדות שעורר רעש גדול בין השומעים, זכורני פעם בעת אמירת תהלים נזעק בניגון נעים 'לעשות רצונך א' חפצתי' ועשתה רושם על התלמידים למשך כמה שבועות וכשרצה מי שהוא להתחזק מול נסיון בביטול תורה וכדומה היה נשמע מפי הבחור בניגון הנ"ל לעשות רצונך וכו' ומיד חזר לתלמודו, א"א לשכוח הרעם שנשמע בבית המדרש בכל יום בברכת אהבת עולם בתפלת ערבית, גם בת"ב שהתפלל כאבל בדממה אממנם כשהגיע לברכת אהבת עולם לא התאפק וצעק בקולי קולות ואהבתך אל תסיר אוהב עמו ישראל, וכן בתפלת שחרית בת"ב התפלל בקול נמוך מלבד המלים בסוף ברכת אהבת עולם, כשנטלו מעליו כלי הנשימה כדי שיאמר איזה צוואה וכדומה על אחר פטירתו, אמר 'כ'וויל דאווענען' וזה היו דבריו האחרונים עלי תבל בבחינת ואני תפלה.
כל בחור ואברך שנכנס אליו לשמוע הדרכה, וכן כשנשאל על איזה קבלה טובה לקבל היה אומר שיקבלו לומר כמה פרקים תהלים בכל יום, ובפרט באשמורת הבוקר ותלה כל הצלחה ששייך רק בתפלה ותחנונים. ובאמת האריכות בזה אך למותר כי מי שזכה לעמוד במחיצתו הלא אין צורך להכביר במלים, ומי שלא זכה ממילא לא יבין מתוך הנייר היבש במה דברים אמורים.
תפלתו עשתה פירות
הרבה סיפורי מופת התגלגלו תחת שלחנו באין אומר ודברים, היה מורה בעניני רפואה כמ"פ שלא כדברי הרופאים גם כשנגע לסכ"נ [לדברי הרופא], ומי שבחר לציית אל הרופא שלא כדעתו לא סיים יפה. היה אומר גם לאנשים בבטיחות כן יהיה ! כבר נושעת ! וכדומה, וראו נפלאות בזה, וא"א להאריך כאן במקום שנוגע לחייהם הפרטיים של אנשי קהלתו במונטריאל.
במשך שנים רבות דר מול ביתינו רשע עריץ גוי אנטשמי שחילק צרות לכל היהודים תושבי הרחוב, ובפרט בעניני בניה המוגבל מאוד לפי חוקי העיר, היה מקבץ קהלות ואוסף גוים למחות נגד כל הרחבת בתי יהודים ובתי מדרשים, כשהוכרחנו לכלול לבתינו גם הקומה התחתונה רצינו להוסיף עוד פתח לבטיחות אמנם הרי הוא נגד החוק ופחדנו מאוד ובפרט מאותו רשע שיעורר עלינו חמת המדינה, בתקופה הנ"ל בא מרן על שמחה בבתינו ושטחנו לפניו בקשתינו ושאל על בית הגוי היכן הוא, נתן שם עיניו ובירך לנו ברכתו, לא עברו ימים מועטים ולתדהמת התושבים מכר הגוי ביתו לישראל.... ולא שמענו ממנו כלום עד היום הזה כט"ו שנים.
מצות ה' ברה
צריכים להקדיש במה מיוחדת בעבור מצות תוכחה שתפסה אצלו מקום כהשבת אבידה וכשאר מצוות התורה אע"פ שהיה בניגוד לנוחיות. כשראה אחד עובר על הלכה כפי שהוא, היה מוכיחו תיכף ומיד, גם כשבא לבתי נגידים להתרימם היה מוכיחם על דברים שאינם נכונים בבתיהם.
הפליאה היותר נשגבה היא שלמרות חריפותו לא זרקו אותו החוצה ולא נפגעו מזה, אין זה כי אם מפני שצורת התוכחה היתה כאילו אחד רואה חבירו הולך בשוק ונופל מכיסו שטרות כסף אחת לאחת, ובודאי יעיר לו מיד באופן של דאגה לטובתו, ככה ממש העיר לכל אחד ואחד שראה שאינו נוהג כהלכה.
היה מדקדק על קדושת המקום כשאמר דברי תורה ותפלה, בעצרות מחאה שבאים שמה אנשי החדשות להקליט המעמד וביניהם אינן צנועות היה היחיד מבין הרבנים שלא אמר עם הציבור מזמורי תהלים ופסוקי יחוד. כשהצטרך לשהות בשדה התעופה היה מושך כובעו עד שכיסה פניו והרים הספר מולו כדי להפסיק בינו להעוברים ושבים שאינם צנועות.
קדושת האכילה
מקורביו אמרו שבצעירותו היה לו עבודה גדולה שלא לאכול יותר מדאי ולא ירגיש טעם באכילתו, אמנם בהשנים שאני זכיתי להכירו לא ראו אצלו התעסקות בענין זה, רק זאת ראינו ששורף המאכלים, דהיינו שלקח חתיכה שלימה של דג או ביצה שלימה וזרקו לתוך פיו ובין רגע כמימרא לא היה שם, וכן עשה ליתר המאכלים שלא שהה בכל אכילתו כלום וגם זאת היתה מתוך לימוד בספר או עסקנות לצורך הציבור או באמצע נתינת עצות והדרכות לבחורים, וכמובן שטעם גדול א"א להרגיש מאכילה כזו.
צפיה לגאולה
מרגלא בפומי' דברי החת"ס לבאר למה נחשב ביאת משיח צדקנו לעיקר שהכופר בה אין לו חלק בא' ישראל, דלולי תקותינו לגאולה כבר נשכח זכרינו וכל התורה כולה. בכל דרשה באיזה אופן שהוא מצא עצמו נלהב ומלהיב בענין הגאולה שלימה הממשמש ובא, בשיעוריו בפרוס הפסח לימד דיני קרבן פסח וכאילו שכבר מוטל עלינו להקריב הקרבן, וכ"כ היה נרגש באויר סביבו שהנה זה עומד אחר כתלינו עד שפעם נשאל אחר השיעור מבעה"ב א' בצחוק 'וכי הדיין כבר יש לו שה בביתו לקרבן פסח'. הגיב מרן: אילו היו כולנו מאמינים בזה כראוי כבר היו נגאלים. התיקון חצות שלו ואמירת הקינות ולימוד מדרש איכה בעינים נפוחות ודמעות זולגות עורר כל העם. ולעומת זה התפלות בימים הנוראים ותמלוך, ובכן תן פחדך, וידע כל פעול, קרעו לבב כל השומעים.
בין אדם לחבירו
ביותר היה נזהר שלא לפגוע בזולתו, וכיון שהיה חריף ושנון וכשראה עוולה לא מנע דיבורו ומוסרו בכל התוקף ובלשונות קולעים אל השערה לתוך תוכיות השומע עכ"ז היה מחזיק חשבון לפייס כל אחד, ואפי' על מה שהיה נראה לעין כאילו פגע באחר דרש מחילה ושיאמרו בפה מלא שמוחלים לו. [כל התלמידים שנתפסו על ידו שימחלו לו לא ישכחו הבושה שכסתה פניהם בעת שרבם ומאורם הרחוק במדרגתו מהם אלפי מיל עומד ומבקש מחילה כעני בפתח ובפרט שהיה צודק בעת שהתקיף אותם, והיו יראים מקבלת סילוק כדי שלא יבא לבקש מחילה]. אם היותו תקיף בעניני קיום התורה היה רך כקנה במדותיו ולא החזיק איבה להמבזים אותו, ואדרבה היה בעיניו שפל ונבזה חדל אישים.
גמילות חסדים:
אם אמרתי אספרה כמו רבבות אלפים שיצאו מידיו לצדקה לא יכלה הזמן, אמר לי בנו נ"י שבדק על הטעל. שלו כמה ארך כל שיחה ונדהם לראות שבממוצע לא ארכה כי אם כט"ו שניות, וככה פעל והפעיל למען כל נצרך עובר ושב בסתר ובגלוי, חתם ערבות ושילם ממיטב כספו כל שני וחמישי, ראיתי אצלו עבודה מיוחדת בקיבוץ מעות שלא לבייש את מי שאין לו. דאג לשלם לאברכים שילמדו עם בחורים שאינם יכולים להסתדר היטב במסגרת.
במיוחד עסק למען מוסדות התורה בארה"ק המתנזרים מכספי הממשלה ופעולותיו חבק זרועות עולם.
בין היתר ניהג קהלתו נתן השגחה על הבשר והחלב ובתי מאפה ועל המקוה, ניהל האסיפות בעיניני חינוך בהתלמוד תורה ובבית חינוך לבנות, נהנו ממנו עצה ותושיה על כל קישוי שעבר על מי שהוא מבני קהלתו מקטון ועד גדול, דאג לאלפי תלמידיו והספיק צרכיהם כפי מה שאפשר לו, למד ולימד דעת את העם, לא נח ולא שקט כעשרים שעות ביום בתורה ובתפלה ובמעשים טובים במהירות הבזק, וכפי שאמר הה"ג יחיאל מאיר כ"ץ שליט"א מדזיבוי מונטריאל שפעל יותר ממה שיכולים עשר רבנים לפעול.
אחשב כמסלף אם לא אזכיר כאבו הרב בענין המרידה במנהיג העולם שבעוה"ר נעמד מלוכה זלה בארה"ק ע"י עוקרי תורה המכנים עצמם בשם ישראל, וכל המשתתפים עמהם לפנים או באמת, לא פנה אל רהבים ושטי כזב ודבר ה' היתה אמת בפיהו בכל זמן ועונה גם בהיותו דורש לפני קהלות אחרות שלא נתרבה כבודו בדברו מענין זה.
הרבה נשאר בקולמוס ויותר מזה נשאר בלב, אמנם מי שהשתתף בהלויתו וראה הבכיות והדמעות שוטפות מעין תלמידיו הבחין שיש דברים בגו, והקשר בינו לתלמידיו היה עמוק עמוק בתוך מורשי לבביהם, הרחמן הוא יזכינו לראותו במהרה בתחיית המתים בביאת משיח צדקנו אמן.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ו' ספטמבר 03, 2021 11:21 am

בירושלים הסתלק אמש כ"ה אלול תשפ"א לבית עולמו לאחר מחלה, בתוקף עוזו, הגאון הצדיק רבי אברהם יונה בינשטוק זצ"ל (מרח' אמרי בינה, ושקע בעולמה של תורה בביהמ"ד בית ישראל בשכונת עזרת תורה). בן ע"ב שנים בפטירתו. ונטמן בהר הזיתים.

נולד באנגליה. גלה בנערותו מבית הוריו שהיה בית אמיד, למקום תורה, לא"י, והיה תלמיד מובהק להג"ר יושע בער סולוויצ'יק זצ"ל. סיפר לי ששימש וישן בתקופת עלומיו אצל הגאון הצדיק רבי שלמה בלוך זצ"ל תלמיד החפץ חיים, בביתו בירושלים, וקיבל ממנו הליכות חיים.

נודע כגאון בסדר קדשים, אבל לא פחות מכך בכל חלקי הש"ס. שפל ברך וענוותן לא לבש חלוקא דרבנן, מושלם במידותיו ובעדינות נפשו. ניתן להיאמר שלא הכיר צורת עוה"ז - ה' הוא נחלתו. לא היה לו בעולמו דבר מלבד דביקות בתורה ועמלה מתוך יראת השם ומתוך הדחק ומתוך יסורים, במאור פנים - כולו אומר כבוד.

הרביץ תורה הרבה, בכמה וכמה היכלי התורה. ומתוכם במודיעין עילית בכולל בית אבא בראשות הגר"ד פרוינד, ובכולל 'קרית ספר' מיסודו של הרה"ג ר' יצחק טיקוצינסקי.
חיבר כמה ספרים ומהם יברך ישראל עמ"ס זבחים, יברך ישראל עה"ת, וקונטרס שמועה טובה.
ווי להאי שופרא דבלי בארעה. תנצב"ה, ויעמוד לגורלו לקץ הימין.

יונת אלם · הודעהעל ידי **יונת אלם** » ד' ספטמבר 08, 2021 9:54 pm

חתימה טובה
על שמועה כי באה בסילוקו של ראש ישיבת 'חכמה ודעת' ברחובות הגאון הצדיק רבי יצחק גרדנויץ זצ"ל
היה צדיק מושל ביראת אלוקים לפני למעלה מעשרים שנה הקים את ישיבתו המפוארה בפינת יקרת ברחובות והצעידה בדרך המוסר כפי שקיבל מרבו הגר"ש וולבה זצ"ל.
יש הרבה מה לכתוב על האי גברא רבא

אבני גזית

הגאון רבי אברהם עמאר זצ"ל
ראש ישיבת אור ברוך, נשוי לנכדת הגאון רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ"ל

בחייו נחשב לאגדה

: WhatsApp Image 2021-09-08 at 22.47.42.jpeg (108.37 KiB) נצפה 12743 פעמים

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ה' ספטמבר 09, 2021 11:00 am

אבני גזית כתב:הגאון רבי אברהם עמאר זצ"ל

חיבר ס' אמרי אברהם (הוצאת אהבת שלום, ירושלים תשע"א)
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=163311

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ה' ספטמבר 09, 2021 3:10 pm

אבני גזית כתב:הגאון רבי אברהם עמאר זצ"ל
ראש ישיבת אור ברוך, נשוי לנכדת הגאון רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ"ל
t

היה נשוי לאחות רה"י הג"ר גבריאל טולידנו זצ"ל
בגיל פ"א לאחר למעלה מעשור שנות מחלה קשות
תנצב"ה

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' ספטמבר 09, 2021 3:23 pm

קו ירוק כתב:בירושלים הסתלק אמש כ"ה אלול תשפ"א לבית עולמו לאחר מחלה, בתוקף עוזו, הגאון הצדיק רבי אברהם יונה בינשטוק זצ"ל (מרח' אמרי בינה, ושקע בעולמה של תורה בביהמ"ד בית ישראל בשכונת עזרת תורה). בן ע"ב שנים בפטירתו. ונטמן בהר הזיתים.

נולד באנגליה. גלה בנערותו מבית הוריו שהיה בית אמיד, למקום תורה, לא"י, והיה תלמיד מובהק להג"ר יושע בער סולוויצ'יק זצ"ל. סיפר לי ששימש וישן בתקופת עלומיו אצל הגאון הצדיק רבי שלמה בלוך זצ"ל תלמיד החפץ חיים, בביתו בירושלים, וקיבל ממנו הליכות חיים.

נודע כגאון בסדר קדשים, אבל לא פחות מכך בכל חלקי הש"ס. שפל ברך וענוותן לא לבש חלוקא דרבנן, מושלם במידותיו ובעדינות נפשו. ניתן להיאמר שלא הכיר צורת עוה"ז - ה' הוא נחלתו. לא היה לו בעולמו דבר מלבד דביקות בתורה ועמלה מתוך יראת השם ומתוך הדחק ומתוך יסורים, במאור פנים - כולו אומר כבוד.

הרביץ תורה הרבה, בכמה וכמה היכלי התורה. ומתוכם במודיעין עילית בכולל בית אבא בראשות הגר"ד פרוינד, ובכולל 'קרית ספר' מיסודו של הרה"ג ר' יצחק טיקוצינסקי.
חיבר כמה ספרים ומהם יברך ישראל עמ"ס זבחים, יברך ישראל עה"ת, וקונטרס שמועה טובה.
ווי להאי שופרא דבלי בארעה. תנצב"ה, ויעמוד לגורלו לקץ הימין.

כמו צער בנפשי לקרוא את הדברים. הוא זצ"ל פנה אלי כדי שאכניס את כל כתביו לאוצר, משום שלא היה באפשרותו להדפיסם. ואכן נכנסו לאוצר למעלה מעשרים קבצים שלו על כל הש"ס. מידי פעם היה מבקש להחליף את הקבצים בקבצים מעודכנים יותר, ולא תמיד היתה סבלנות להיענות לכך. לו רק הייתי יודע את מעלתו... חבל חבל.

נוטר הכרמים

נוטר הכרמים כתב:לאחר ששבתי הערב מבית האבלים על האי גברא רבא, גדול מרבן שמו,
רבי נתן גוטסגנדה זצוק"ל,

צום גדליה תשפ"ב.

על מעיל אחד מספרי התורה בבית הכנסת 'מנחת שלמה' ראיתי רקום ציטטה מרגשת, והריני מעתיק את הכתוב בשלימותו מדברי הימים א כח, ט: וְאַתָּ֣ה שְׁלֹמֹֽה־בְנִ֡י דַּע֩ אֶת־אֱלֹהֵ֨י אָבִ֜יךָ וְעָבְדֵ֗הוּ בְּלֵ֤ב שָׁלֵם֙ וּבְנֶ֣פֶשׁ חֲפֵצָ֔ה כִּ֤י כָל־לְבָבוֹת֙ דּוֹרֵ֣שׁ ד' וְכָל־יֵ֥צֶר מַחֲשָׁב֖וֹת מֵבִ֑ין אִֽם־תִּדְרְשֶׁ֙נּוּ֙ יִמָּ֣צֵא לָ֔ךְ וְאִם־תַּֽעַזְבֶ֖נּוּ יַזְנִיחֲךָ֥ לָעַֽד.
מצוטט ארבעת המילים המודגשות.
לאחר מכן הוברר לי כי מעזבונו של הגה"צ רבי נתן גוטסגנדה זצוק"ל הוא, ומסערת רוחו נוצקו התיבות האלו שהיוו מרכז הוייתו וחיותו הרוחנית.
תדרשנו – ימצא.
לדרוש ולדרוש ולדרוש.
מראשית שנה ועד אחרית שנה.

דרש נא דורשיך והדרש למו משמי מעונך.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » א' ספטמבר 12, 2021 2:55 pm

יונת אלם כתב:חתימה טובה
על שמועה כי באה בסילוקו של ראש ישיבת 'חכמה ודעת' ברחובות הגאון הצדיק רבי יצחק גרדנויץ זצ"ל
היה צדיק מושל ביראת אלוקים לפני למעלה מעשרים שנה הקים את ישיבתו המפוארה בפינת יקרת ברחובות והצעידה בדרך המוסר כפי שקיבל מרבו הגר"ש וולבה זצ"ל.
יש הרבה מה לכתוב על האי גברא רבא

הקים את קהילת 'בית אריאל' לזכרו של הבחור עדיו לגאון אריאל בראון ז"ל, בן ישיבת גרודנא באשדוד, שטבע בים, ל"ע, לאחר ליל משמר, ובבית מדרשה של קהילה זו שכנה גם ישיבתו. במוצאי שמחת תורה תש"פ, תוך כדי המתנה להקפות שניות הנערכות מדי שנה בשעה מאוחרת בבית מדרש סמוך, סרתי לשם [האסון אירע בתחילת זמן חורף תשמ"ט ופגישתי, אבדלחט"א, האחרונה עם אריאל ז"ל היתה באותן הקפות שניות של אותה שנה, כך שהיה זה זמן מתאים להיזכר בו]. פגשתי שם את הרב ז"ל מסדר לבדו את בית המדרש, נכנסנו לשיחה [הכרתי אותו מרחוק שנים רבות, אך דומני שהיתה זו הפעם היחידה שדיברתי איתו]. הסביר לי שהישיבה מיועדת מלכתחילה למספר בחורים מועט, במטרה לכוונם בדרכו של הרב שלמה וולבה, כך שיקימו את ביתם כשהם 'מאה' כלשונו. תנצב"ה.

מחולת המחנים

ביום הקדוש נלקח לב"ע הרה"ג ר' יוסף משה סופר זצ"ל, מנקיי הדעת שבירושלים.

יחד עם אביו רבי שמחה בונם סופר תלמיד המהרי"ץ דושינסקיא, עסקו הרבה בההדרת כתבי גדולי 'משפחת הסופרים', בני רבי פישל סופר מפ"ב, רבי אליעזר זוסמאן סופר מפאקש בעל ספר המקנה (שהמנוח היה מצאצאיו), ואחיו הגאון רבי חיים סופר ממונקאטש בעל מחנה חיים, המכונה "רבי חיים אונגארישער", (כמעין הקבלה לרבי חיים בריסקער).
שמעתי ממנו אבדל"ח שכשהדפיס ספר 'פלס חיים' על מסכת גיטין מאת דודו זקנו רבי חיים סופר , ספר למדני שמקובל מאד בישיבות, (וצירף אליו את תולדות חיי המחבר והתקופה בהרחבה רבה), הגיע לפני ראש ישיבת מיר הגאון רבי נחום פרצוביץ זצ"ל והביא לו את הספר, הודה לו רבי נחום ואמר לו שבאוצר הספרים בישיבת מיר לפני המלחמה היה רק עותק אחד מספר 'פלס חיים', והוסיף הגר"נ "און די גאנצע ישיבה האט זיך געטשאטשקעט מיט דעם", [וכל בני הישיבה השתעשעו עם הספר].

היה חתן רבי מאיר כהן זצ"ל, חמיו של הגאון רבי יהודה שפירא זצ"ל.
כאן ובהודעות הבאות מעט על חמיו וניגוניו המעוררים
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=410619#p410619

כאן כתבתי קצת על אביו ומשפחתו
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=301419#p301419

ערך את הספר 'מרא דארעא ישראל' לתולדות הגרי"ח זוננפלד זצ"ל, המייצג את שיטתה ודעתה של העדה החרדית, פעם כשיספרתי לו שהיום כל העיתונים מהימים ההם נמצאים במאגרים ממחושבים וניתן בקלות למצוא כל עיתון מהתקופה ההיא, וגם עיתון 'קול ישראל' נגיש, הוא התפעל ואמר שבשעתו היה צריך לעבוד עבודת נמלים למצוא בתוך העיתונים את המאמרים הרלוונטיים, והוסיף שעם כל העבודה הגדולה הוא עצמו לא נכנס אף לספרייה הלאומית.
ח"ב ע"ע
viewtopic.php?p=655987#p655987

(במהדורה הראשונה של ספר 'מרא דארעא ישראל' התפרסם מכתב חריף באידיש מרפ"א פקשר נגד אחד מרבני הרבנות הראשית, במהדורה השניה הושמטו הדברים, נכדו אמר לי שבשנים המאוחרות יותר כשיצא הספר במהדורה השניה אמר זקנו שאין צורך כעת לפרסם את הדברים).

אוסיף נקודה, פעם אחת באתי אליו במקומו שהיה קובע את תלמודו בבית הכנסת סלאנים בשכונת בית ישראל, יחד עם בחור שהתעניין אז בהיסטוריה של המערכות בירושלים, להפתעתנו פתח רי"מ בגערת חכם לבחור ואמר לו: למה אתה צריך להתעניין ולעסוק בדברים אלו, בחור צריך לשבת וללמוד ולא לעסוק בדברים אלו!

ולסיום, זכורני בהספד שנשא לזכרו של הרה"ג רבי נחמן דובינקי זצ"ל, ת"ח ומתמיד מופלא שהתגורר בבתי נניטין, בעצרת מספד שהתקיימה בבית הכנסת 'ישועות יעקב' במאה שערים, התריע רי"מ על ההשתעבדות של האדם לפלאפונים בימינו, ואמר שמטבע הבריאה האדם משועבד לכמה דברים ואין לו יכולת להיפטר משעבודים אלו, הוא חייב לאכול ולשתות, והוא חייב לישון, אבל למה לו להביא על עצמו השתעבדות נוספת שאינה חייב בו? ודימה את ההשתעבדות לפלאפונים לשעבוד של האדם לעישון הסיגריות, והוסיף דבר נורא שראה בילדותו בירושלים בימי המלחמה בשנת תש"ח, כאשר הלחם ניתן אז בקצבה זעומה, אשר בקושי היה בה כדי לחיות, היו אנשים שכל כך היו משועבדים לעישון הסיגריות, עד שמכרו את קצבת הלחם הזעומה שלהם, וקנו בה סיגריות!
אחרי תקופה כאשר הייתי בביתו שאלני האם יש לי פלאפון, השבתי בחיוב ואמרתי בביישנות שאני עדיין זוכר את הדרשה שלו על הפלאפונים באותו הספד, הוא פנה אלי בחיוך ואמר לי "נו?!".

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ו' ספטמבר 17, 2021 4:27 am

הוא עצמו היה תלמיד חכם ור"מ בישיבת סאטמאר,
כמדומני שיש גם ספר בשם מי דבש ממנו.

אגב יש לך תמונה ממנו ?

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ו' ספטמבר 17, 2021 11:26 am

מחולת המחנים כתב:ביום הקדוש נלקח לב"ע הרה"ג ר' יוסף משה סופר זצ"ל, מנקיי הדעת שבירושלים.
יחד עם אביו רבי שמחה בונם סופר תלמיד המהרי"ץ דושינסקיא, עסקו הרבה בההדרת כתבי גדולי 'משפחת הסופרים', בני

גימפעל כתב:הוא עצמו היה תלמיד חכם ור"מ בישיבת סאטמאר, כמדומני שיש גם ספר בשם מי דבש ממנו.

ס' מי דבש
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=163139
קובץ גנזי סופרים
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=161868

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ו' ספטמבר 17, 2021 12:48 pm

: ביאור 2021-09-17 125439.jpg (38.66 KiB) נצפה 11886 פעמים

ר יוסף משה זצ"ל

מלכיאל גרינוולד

מחולת המחנים כתב:ערך את הספר 'מרא דארעא ישראל' לתולדות הגרי"ח זוננפלד זצ"ל, המייצג את שיטתה ודעתה של העדה החרדית, פעם כשיספרתי לו שהיום כל העיתונים מהימים ההם נמצאים במאגרים ממחושבים וניתן בקלות למצוא כל עיתון מהתקופה ההיא, וגם עיתון 'קול ישראל' נגיש, הוא התפעל ואמר שבשעתו היה צריך לעבוד עבודת נמלים למצוא בתוך העיתונים את המאמרים הרלוונטיים, והוסיף שעם כל העבודה הגדולה הוא עצמו לא נכנס אף לספרייה הלאומית.
ח"ב ע"ע
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=655987#p655987

לפני כעשרים שנה ביקש להצטרף אלי בביקורי הקרוב בספרייה הלאומית, כי היה בדעתו לטפל בההדרת חיבור על הש"ס של זקנו ר' פישל סופר (אאל"ט) תלמידו של החתם סופר.
נסענו יחד באוטובוס וישבנו לא מעט זמן באולם המכון לתצלומי כת"י עבריים. באותה הזדמנות סיפר לי שכמעט לקחו אותו למשפט כשסירב למסור עותקי חובה לספרייה.

אגב, באותה תקופה התפרסם כרוז בחתימת כמה זקני ירושלים שדיבר בשבחו של "קנאי" אחד שנלחם נגד "נחל חרדי", ובכרוז נאמרו עליו כל מיני לשונות של הפלגה וגוזמאות שלא מעלמא הדין. ניגשתי אליו ושאלתי האם הוא מכיר את הפושטאק (שחי בפירוד מזוגתו) ועל סמך מה הוא העיד עליו כזאת וכזאת. ענה לי ר' יוסף משה בחיוך: פעם בעשור מגיעים להחתים אותי על כרוז, ואתה חושב שבכוחי להתאפק מלחתום?...

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » א' ספטמבר 19, 2021 11:39 pm

גימפעל כתב:הוא עצמו היה תלמיד חכם ור"מ בישיבת סאטמאר,
כמדומני שיש גם ספר בשם מי דבש ממנו.

האם לא חיבר גם הספר 'רבינו הקדוש בעל ישמח משה'?

זכורנו שהיה בא מפעם לפעם לארה"ב, והיה מתארח בשכינותינו, שייף עייל שייף נפיק, והיה נראה כמו דמות אצילות משפירי קרתא דשופריא. בפעם א' אף הוזמן לבחון אותנו בישיבה קטנה, ואף נשא דברים לפני הבחורים.

יהא זכרו ברוך

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' ספטמבר 20, 2021 1:00 am

מיללער כתב:האם לא חיבר גם הספר 'רבינו הקדוש בעל ישמח משה'?

אכן כן.

עזריאל ברגר

כמה אנשים ניסו לדון כאן בפטירתו של רב שיש עליו מחלוקת גדולה בענינים מסוימים.
ולצערי כל ניסיון לכתוב עליו - התפתח להודעות שאינן עוסקות בכבודו אלא להיפך.
ועל כן דעו נא רבותי, שכל אשכול שמישהו ינסה לפתוח עליו - אחת דינו להימחק מיד!

מבקש חכמה

עזריאל ברגר כתב:כמה אנשים ניסו לדון כאן בפטירתו של רב שיש עליו מחלוקת גדולה בענינים מסוימים.
ולצערי כל ניסיון לכתוב עליו - התפתח להודעות שאינן עוסקות בכבודו אלא להיפך.
ועל כן דעו נא רבותי, שכל אשכול שמישהו ינסה לפתוח עליו - אחת דינו להימחק מיד!

אכן הנהגה ראויה אם יש אינשי דלא מעלי שכותבים דברים שאינן ראויים על חכם שנפטר שכנראה לא היה על פי רוחם. יש להשמיט את ההודעה על פטירתו.
עולם הפוך ראיתי. אפילו באתרים הרגילים מצאו לנכון לכתוב כתבה עליו . ממש ירידה גדולה של פורום זה.

בעל התפארת

האם לא כדאי להפסיק מלדון בזה בפורום?
איזה תועלת יש בזה?

עזריאל ברגר

בעל התפארת כתב:האם לא כדאי להפסיק מלדון בזה בפורום?
איזה תועלת יש בזה?

צודק, ולכן נמחקו מכאן עוד כמה הודעות שדיברו עליו ועל מעשיו.

שוב מזכיר לכולם:
אסור לדבר בשבחו של יהודי בפני שונאיו, וזה נקרא "אבק לשון הרע" (חפץ חיים, הלכות לשון הרע, כלל ט, סעיף א').

האם צריך לנקוט בצעדים יותר חריפים כלפי מי שעוסק ב(אבק) לשון הרע על שוכני-עפר? האם לא די במחיקת ההודעות?!

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' אוקטובר 03, 2021 4:36 pm

מבלי לדון לגופו של אדם:
מה שאסור לדבר בשבחו של יהודי בפני שונאיו, היינו משום שגורם להם לדבר בגנותו. אבל אילו יצוייר שיכולנו לסתום את פיהם בסמרטוט באופן שלא יוכלו לדבר בגנותו, לכאורה לא היתה מניעה לשבחו. והנמשל מובן.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » א' אוקטובר 03, 2021 4:37 pm

עזריאל ברגר כתב:
בעל התפארת כתב:האם לא כדאי להפסיק מלדון בזה בפורום?
איזה תועלת יש בזה?

צודק, ולכן נמחקו מכאן עוד כמה הודעות שדיברו עליו ועל מעשיו.

שוב מזכיר לכולם:
אסור לדבר בשבחו של יהודי בפני שונאיו, וזה נקרא "אבק לשון הרע" (חפץ חיים, הלכות לשון הרע, כלל ט, סעיף א').

האם צריך לנקוט בצעדים יותר חריפים כלפי מי שעוסק ב(אבק) לשון הרע על שוכני-עפר? האם לא די במחיקת ההודעות?!

יש איסור 'אבק לשון הרע' על מי שכבר שבק חיים??

עזריאל ברגר

סגי נהור כתב:מבלי לדון לגופו של אדם:
מה שאסור לדבר בשבחו של יהודי בפני שונאיו, היינו משום שגורם להם לדבר בגנותו. אבל אילו יצוייר שיכולנו לסתום את פיהם בסמרטוט באופן שלא יוכלו לדבר בגנותו, לכאורה לא היתה מניעה לשבחו. והנמשל מובן.

לו יכולתי לעקוב אחרי הפורום 24 שעות ביממה - שמא היה בזה תועלת.
אך ב"ה שאינני שקוע כל כך בפורום, ויש לי עוד כמה דברים לעשות, וכשאני בא לכאן ורואה שמתפתחים דיונים בשלילת האיש ומעשיו - אין לי ברירה אלא למחוק את הדברים כולם.

עזריאל ברגר

אראל כתב:
עזריאל ברגר כתב:
בעל התפארת כתב:האם לא כדאי להפסיק מלדון בזה בפורום?
איזה תועלת יש בזה?

צודק, ולכן נמחקו מכאן עוד כמה הודעות שדיברו עליו ועל מעשיו.

שוב מזכיר לכולם:
אסור לדבר בשבחו של יהודי בפני שונאיו, וזה נקרא "אבק לשון הרע" (חפץ חיים, הלכות לשון הרע, כלל ט, סעיף א').

האם צריך לנקוט בצעדים יותר חריפים כלפי מי שעוסק ב(אבק) לשון הרע על שוכני-עפר? האם לא די במחיקת ההודעות?!

יש איסור 'אבק לשון הרע' על מי שכבר שבק חיים??

איני יודע. מעניין לחקור בנושא. אתה מוזמן לפתוח אשכול.
אבל מסברא - יש כאן "לפני עיוור" ו"מסייע בידי עוברי עבירה" וכל שום אחרן וחניכה דאית ליה.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » א' אוקטובר 03, 2021 4:50 pm

עזריאל ברגר כתב:
אראל כתב:
עזריאל ברגר כתב:
בעל התפארת כתב:האם לא כדאי להפסיק מלדון בזה בפורום?
איזה תועלת יש בזה?

צודק, ולכן נמחקו מכאן עוד כמה הודעות שדיברו עליו ועל מעשיו.

שוב מזכיר לכולם:
אסור לדבר בשבחו של יהודי בפני שונאיו, וזה נקרא "אבק לשון הרע" (חפץ חיים, הלכות לשון הרע, כלל ט, סעיף א').

האם צריך לנקוט בצעדים יותר חריפים כלפי מי שעוסק ב(אבק) לשון הרע על שוכני-עפר? האם לא די במחיקת ההודעות?!

יש איסור 'אבק לשון הרע' על מי שכבר שבק חיים??

איני יודע. מעניין לחקור בנושא. אתה מוזמן לפתוח אשכול.
אבל מסברא - יש כאן "לפני עיוור" ו"מסייע בידי עוברי עבירה" וכל שום אחרן וחניכה דאית ליה.

גם אנכי איני יודע 'מקורות' כרגע..
אבל למדתי כן שאין איסור בדבר, ממעשה המנוח הנמחק בעצמו, שעשה כן בהקדמת ספר מסוים שהדפיס, וד"ל....

הקישון33 · הודעהעל ידי **הקישון33** » א' אוקטובר 03, 2021 6:32 pm

אראל כתב:
עזריאל ברגר כתב:
בעל התפארת כתב:האם לא כדאי להפסיק מלדון בזה בפורום?
איזה תועלת יש בזה?

צודק, ולכן נמחקו מכאן עוד כמה הודעות שדיברו עליו ועל מעשיו.

שוב מזכיר לכולם:
אסור לדבר בשבחו של יהודי בפני שונאיו, וזה נקרא "אבק לשון הרע" (חפץ חיים, הלכות לשון הרע, כלל ט, סעיף א').

האם צריך לנקוט בצעדים יותר חריפים כלפי מי שעוסק ב(אבק) לשון הרע על שוכני-עפר? האם לא די במחיקת ההודעות?!

יש איסור 'אבק לשון הרע' על מי שכבר שבק חיים??

לשיטתו מותר לספר גם על אחד שמת מוות מוחי...

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » א' אוקטובר 03, 2021 8:56 pm

סגי נהור כתב:מבלי לדון לגופו של אדם:
מה שאסור לדבר בשבחו של יהודי בפני שונאיו, היינו משום שגורם להם לדבר בגנותו. אבל אילו יצוייר שיכולנו לסתום את פיהם בסמרטוט באופן שלא יוכלו לדבר בגנותו, לכאורה לא היתה מניעה לשבחו. והנמשל מובן.

מבלי להתייחס לאיש מסוים, מתן אפשרות דיבור רק לצד אחד על רב שנוי במחלוקת תיתן תמונה מעוותת, ולא ברור שיש תועלת בכך (אולי יש לחלק בין גדולים מפורסמים מאוד שהיו שנויים במחלוקת, שהתמונה הבסיסית אודותם ידועה לכל אחד, ולא נצרכה אלא לתוספת סיפור או היבט כלשהוא, לבין רב בלתי מוכר שיזכה פתאום לשירי שבח והלל בלתי מאוזנים, שהוא חצי אמת הגרועה משקר שלם).

בין החכמים

אללי!
נפש נקי וצדיק - רבי נתן דיסלדורף זצ"ל.
אנשי אמנה אבדו. בלתי לה' לבדו.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ב' אוקטובר 04, 2021 9:47 am

מקדש מלך כתב:
סגי נהור כתב:מבלי לדון לגופו של אדם:
מה שאסור לדבר בשבחו של יהודי בפני שונאיו, היינו משום שגורם להם לדבר בגנותו. אבל אילו יצוייר שיכולנו לסתום את פיהם בסמרטוט באופן שלא יוכלו לדבר בגנותו, לכאורה לא היתה מניעה לשבחו. והנמשל מובן.

מבלי להתייחס לאיש מסוים, מתן אפשרות דיבור רק לצד אחד על רב שנוי במחלוקת תיתן תמונה מעוותת, ולא ברור שיש תועלת בכך (אולי יש לחלק בין גדולים מפורסמים מאוד שהיו שנויים במחלוקת, שהתמונה הבסיסית אודותם ידועה לכל אחד, ולא נצרכה אלא לתוספת סיפור או היבט כלשהוא, לבין רב בלתי מוכר שיזכה פתאום לשירי שבח והלל בלתי מאוזנים, שהוא חצי אמת הגרועה משקר שלם).

צריך למצוא איזון כלשהו. לא יתכן שאדם שיש לו טענות נגד הרב העשיל ברים (דוגמא בעלמא) ימלא את האשכול עליו בחרפות וביזויים ואז מחמת אבק לשון הרע המנהלים יסגרו את האשכול. זו נתינת נשק בידי הגדפנים. אפשר אולי שבאשכולות כאלו, הודעות שיכתבו יפורסמו רק לאחר אישור המנהלים.

גלאגוזים

הרה"צ ר' אברהם אריה אדרת זצ"ל נלקח אמש לבית עולמו.
דמות מקורית של עבודת ה' ודקדוק הלכה מתוך שמחה.
'רבים השיב מעוון', בהיותו מרבני ישיבת נתיבות עולם, זכה והתחבב על תלמידיו הרבים.
היה נינו של רבנו האדר"ת זי"ע, ונכדו בן בתו של הגאון הירושלמי רבי רפאל קצנלנבויגן זצ"ל.

עובדיה חן

גלאגוזים כתב:הרה"צ ר' אברהם אריה אדרת זצ"ל נלקח אמש לבית עולמו.
דמות מקורית של עבודת ה' ודקדוק הלכה מתוך שמחה.
'רבים השיב מעוון', בהיותו מרבני ישיבת נתיבות עולם, זכה והתחבב על תלמידיו הרבים.
היה נינו של רבנו האדר"ת זי"ע, ונכדו בן בתו של הגאון הירושלמי רבי רפאל קצנלנבויגן זצ"ל.

שיעור ממנו
http://beinenu.com/lessons/%D7%A4%D7%A8 ... 9%D7%AA-14

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אוקטובר 07, 2021 9:52 am

מיחידי סגולה שבדור. מבני היכלו של סבי זצ"ל, עמוד התווך של יוכ"ק, בה"ב ושאר דברי הצומות. היה עייל בלא בר בביתו של סבי ובערוב ימיו כשהוכרח הס"ק להניח מעט מהנהגותיו, היה הוא מהיחידים שמצאו מסילות לליבו לעודדו ולסומכו. היה דורש לציון בכל ליבו ונפשו, ובכל עת הוליכוהו רגליו לכותל המערבי. היה מתפלל בחיות ובשמחה, ותמיד היו פניו מאירים משמחה ועיניו דולקות מטובה. לעצמו לא ביקש כלום, לבושו היה מרופט ודהוי, אבל לאחרים נתן כל מה שבידו. נפש נקי וצדיק.

יהודה בן יעקב

האם הוא זה שנאסר ברוסיה בשנים עברו?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אוקטובר 07, 2021 2:39 pm

אכן. (מש"כ למעלה הוא תיאור מאד מצומצם מתוך ההיכרות האישית שלי, כמובן שהאישיות שלו ומרחב הפעילות שלו היו גדולים לאין ערוך ושיעור מהנכתב).

קרית מלך

בהמבשר השבועי פרסם בנימין ליפקין טור אודות ישיבתו במאסר והדרך עקב ניצול תמימותו, והשתלשלות שחרורו.
התיאורים שפרסם מפעימים מאד! וגם הם מלמדים על גדלותו הנדירה.
תנצב"ה

דעת_האברך

קרית מלך כתב:בהמבשר השבועי פרסם בנימין ליפקין טור אודות ישיבתו במאסר והדרך עקב ניצול תמימותו, והשתלשלות שחרורו.
התיאורים שפרסם מפעימים מאד! וגם הם מלמדים על גדלותו הנדירה.
תנצב"ה

אפשר להעלות בבקשה?

דעת_האברך

איש_ספר כתב:מיחידי סגולה שבדור. מבני היכלו של סבי זצ"ל, עמוד התווך של יוכ"ק, בה"ב ושאר דברי הצומות. היה עייל בלא בר בביתו של סבי ובערוב ימיו כשהוכרח הס"ק להניח מעט מהנהגותיו, היה הוא מהיחידים שמצאו מסילות לליבו לעודדו ולסומכו. היה דורש לציון בכל ליבו ונפשו, ובכל עת הוליכוהו רגליו לכותל המערבי. היה מתפלל בחיות ובשמחה, ותמיד היו פניו מאירים משמחה ועיניו דולקות מטובה. לעצמו לא ביקש כלום, לבושו היה מרופט ודהוי, אבל לאחרים נתן כל מה שבידו. נפש נקי וצדיק.

שמעתי שמראש חודש אלול עד הושענא רבה היה נוסע כל לילה מבני ברק לירושלים להתפלל שחרית בכותל והיה גומר את כל ספר תהילים עד ותיקין ואחר כך חוזר לבני ברק.

בן ירושלים

בבני ברק נפטר בשבוע שעבר הגאון ר' נחום ברנהולץ זצ"ל אב"ד בתל אביב. מתמיד עצום, נוח לבריות אציל הנפש ומאיר פנים באופן מיוחד. התייתם בגיל צעיר והצדיק ר' אריה לוין פרש חסותו עליו. היה מתלמידי "בית אריה" בראשות ר' אליעזר פלצינסקי - חתנו של ר' אריה.
סיפור חייו מאלף: בתור אברך היה צריך לצאת לפרנסתו ובחר להתחיל ללמד בת"ת של החנוך העצמאי. הוא בקש ללמד כתה נמוכה , ומאז שהחל ללמד שקע בלימודי הדיינות . בהפסקות ישב ולמד בהתמדה, כמובן מלבד שעות היממה האחרות שבהם היה שקוע בלימוד. כשעבר את הבחינות והתמנה לדיין, הפסיק ללמד ונכנס לעולם הדיינות. עסק רבות בעניני גיטין בהרכב של הרבנים עבו ושמואל דביר - מבכירי הדיינים בדור הקודם.

היה ידיד נפש של הגר"א גניחובסקי זצ"ל.

נוטר הכרמים

בבני ברק נפטר היום הגאון הצדיק רבי אליעזר שלזינגר זצ"ל,
ראש כולל וולוז'ין,
בן הגאון רבי יחיאל מיכל זצ"ל, מייסד וראש ישיבת קול תורה.

שקדן ועובד ד' גדול, מסובל ביסורים,
ובאחרונה, גם רעייתו הצדקנית ע"ה וגם חתנו הגר"א פפויפר זצ"ל נלב"ע.

ספרו מטה יחיאל שניכר שנכתב ביגיעה רבה
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... &pagenum=1

פורום אוצר החכמה

מי מחובר