לכאו', המילה ה'חסרה' היא: רמז.יושב הארץ כתב:איזה פרט השנה?
יושב הארץ כתב:בירושלים לא הפסיקו לומר תיקון חצות ולקונן גם אחר בנין החורבה וגם בתוך החורבה עצמה, גם עד שנת תר"ז.
הנה עדות מתלמידי החתם סופר משנת תקצ"ט:
ובבואי לבית מאהבי הם חברת יראים ושלמים אמרתי ברוך אלוקינו כו' ושמחתי כעל כל הון - ונספחתי במדרש החדש מר' יהודה החסיד זצ"ל ובחרתי בהם ובמשנתם... בחצות הלילה קורא השמש 'עמדו לקונן על שריפת ב"א [בית אלוקינו] ועל גלות השכינה'.
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 9D?lang=he
לעהרן במכתבו משנת תקצ"ו מתלונן לר' ישראל משקלוב על המנהג שנהגו לא לומר קינות בתיקון חצות. אז יש אפשרות שכיוון לספרדים, או שכך נהגו האשכנזים תקופה קצרה אחרי שקיבלו הפיראמן בשנת תקצ"ו, וחזרו שוב לאמרו אבל הרבה קודם לשנת תר"ז בעקבות מכתב חיזוק מראשי הקהל והקמת חבורת "משומרים" להיות נעורים בלילה ולקונן על החורבן.
יושב הארץ כתב:ציטוט מתוך חוברת של ר' יוסף ריבלין על קורות האשכנזים בירושלים.
יושב הארץ כתב:היחסים בין תלמידי הגר"א לחסידים בארץ היו מורכבים אך בוודאי לא ברמה שהיו בחוץ לארץ.
בביטאון אתנחתא מובא מכתב שנשלח למונטיפיורי: אנחנו מודיעים להגביר המופרסים (!) השר הגדול ר' משה נר"ו שהראש שבכולם בארבע ארצות הוא הרב הצדיק החסיד המופרסים איש אלקים אספקלריא המאירה גולת הכותרת איש ענו ושפל ברך וכולו וכולו מו"ה אברהם דוב מאווריטש ואפילו הרב ר' ישראל [משקלוב] שהוא מפרושים שלח לו קווטיל משמו ושם אמתו להתפלל עבורו וגם שלח מעות על פדיון כשהי' חולה ר"ל."
בריושמא כתב:"ומצינו להרבה גדולי ישראל שהקפידו על זה
ומפורסם שהגאון מוילנא ביקש שתלמידיו יקנו עבורו קרקע בארץ ישראל כדי שיוכל לקיים את המצווה."
יושב הארץ כתב:חסום באתרוג.
שו"ת שמיטה מרתק
הרה"ג עמרם פריד הצטרף ל"אגודת שמיטה"
במהלך ביקור של ראשי האגודה בבית הגאון רבי עמרם פריד שליט"א התייחס הגאון שליט"א לנושאים הלכתיים אקטואלים במצוות השמיטה בשו"ת מרתק
י"א אב התשפ"א
בין השאלות אף הובא לבירור מהו הפתרון המבריק עבור אישה שחפיצה בקיום מצוות שמיטה בהידור
במהלך ביקור שערכו ראשי "אגודת שמיטה" בין בתי גדולי ישראל נכנסו ראשי האגודה אל מעונו של הגאון הגדול רבי עמרם פריד שליט"א מו"ץ בבני ברק להתייעצות ולקבלת ברכה לקראת השמיטה המתקרבת.
הגאון רבי עמרם פריד שליט"א הביע את התפעלותו מההידור הרב במצוות השמיטה שהנהיגה "אגודת שמיטה" המאפשרת לכל יהודי לרכוש יחידת קרקע חקלאית פרטית בארץ הקודש במחיר השווה לכל נפש, ולקיים בה את מצוות השמיטה בפועל, כאשר הקרקע החקלאית ממוספרת ורשומה בטאבו על שמו של הרוכש על ידי נאמן, ומתקיימים בה כל התנאים ההלכתיים הדרושים לקיום המצווה בהידור רב.
הרב פריד שליט"א התעניין לפרטי פרטים כיצד נקנית הקרקע וכיצד מתנהלת הנאמנות כאשר הוא מביע את שביעות רצונו מהפתרונות ההלכתיים שהציגו ראשי אגודת שמיטה בפניו. בסיום הביקור הודיע הגאון רבי עמרם פריד כי הוא מצטרף ל "אגודת שמיטה" עם קרקע של ד' אמות על ד' אמות כדי לקיים מצוות שמיטה בהידור.
במהלך השיח עם הרב שליט"א העלו ראשי אגודת שמיטה כמה נושאים הלכתיים בהם נתקלו וקבלו מענה ישיר.
האם יש עניין לקנות קרקע כדי לקיים מצוות שמיטה?
כן בוודאי, מצווה גדולה מאד לקנות קרקע בארץ ישראל שע"י זה זוכים לקיים מצוות שבלי זה לא היו זוכים לקיים, ומצינו להרבה גדולי ישראל שהקפידו על זה ומפורסם שהגאון מוילנא ביקש שתלמידיו יקנו עבורו קרקע בארץ ישראל כדי שיוכל לקיים את המצווה. ידוע ג"כ שהמצוות הם כנגד האיברים ולכן זה מצווה לתקן את האיברים. וכל מצווה מתקנת איבר אחר, ומי שלא יקיים את מצוות שמיטה כאילו חסר לו איבר בגוף.
לקיום מצוות שמיטה בהידור לחצו כאן
האם יש עניין לקנות קרקע גדולה?
בוודאי. ככל שהקרקע יותר גדולה כך המצווה יותר גדולה והוא מקבל יותר שכר.
ממתי מתחילה הבטחת התורה של וציוויתי את ברכתי?
ההבטחה היא על השנה השישית, ומסתבר כי כבר בעת שקונה הקרקע על מנת להפקירה בשנה השביעית כבר חלה הברכה
האם הברכה של וציוויתי היא רק על פרנסה?
זוהי ברכה כללית של התורה על כל העניינים. כמובן שההקשר בתורה הוא על הפרנסה של תחסר בגלל השבתת הקרקע אבל זו ברכה כללית לכל העניינים
האם יש עניין שנשים יקנו ג"כ קרקע למצוות שמיטה?
החינוך במצווה פ"ד אומר שהמצווה נוהגת באנשים ובנשים. לנשים יש גם חיוב
איך האישה יכולה לקנות הרי כל מה שקנתה אישה קנה בעלה?
אם האישה קונה את הקרקע מכספי העבודה שלה אזי הכספים שייכים לבעלה ואכן זה נחשב שהוא קנה את זה. העצה כאן הוא שהבעל יקנה לאשתו במתנה, ומה שהבעל קונה לאשתו במתנה הוא שלה ובמקרה הזה גם הקרקע וגם הפירות שלה.
האם יש מצווה לקנות עבור בחורים?
בהחלט. גם כאן האבא יכול לקנות עבורם. גם אם הם קונים מכסף שלהם הקרקע שייכת להם
"אגודת שמיטה" שע"י חברת שומרי שביעית הוקמה בשנת תשס"ז, לקראת שנת השמיטה תשס"ח, במטרה לאפשר לכל יהודי בארץ ובחו"ל לרכוש יחידת קרקע חקלאית פרטית בארץ הקודש במחיר השווה לכל נפש, ולקיים בה את מצוות השמיטה בפועל. הקרקע החקלאית ממוספרת ורשומה בטאבו על שמו של הרוכש על ידי נאמן, ומתקיימים בה כל התנאים ההלכתיים הדרושים לקיום המצווה בהידור רב.
"אגודת שמיטה" נמצאת תחת פיקוחו ובנשיאותו של עמוד ההלכה הגאון הגדול רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א, רב מערב בני ברק וגאב"ד שערי הוראה.
מאז השמיטה הראשונה בה הוקמה האגודה, שמיטה תשס"ח, זכו אלפי יהודים לקיים לראשונה בחייהם את מצוות השמיטה, יחד עם מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א שמצטרפים גם הם מידי שמיטה לקיום מצוות השמיטה באמצעות אגודת שמיטה.
בימים אלו כבר החל הרישום וההצטרפות לרכישת יחידת קרקע פרטית לקיום מצוות השמיטה בשנת תשפ"ב הבעל"ט כשהמצטרפים זוכים, כבר משלב ההצטרפות, להבטחת התורה הנדירה "וציוויתי את ברכתי" שנאמרה על השנה השישית קודם שנת השמיטה. באגודה משלימים את ההערכות למתן מענה לקהל הרחב המבקש להצטרף ולקיים את מצוות השמיטה בהידור.
ממתי מתחילה הבטחת התורה של וציוויתי את ברכתי?
ההבטחה היא על השנה השישית, ומסתבר כי כבר בעת שקונה הקרקע על מנת להפקירה בשנה השביעית כבר חלה הברכה
האם הברכה של וציוויתי היא רק על פרנסה?
זוהי ברכה כללית של התורה על כל העניינים. כמובן שההקשר בתורה הוא על הפרנסה של תחסר בגלל השבתת הקרקע אבל זו ברכה כללית לכל העניינים
הכהן ההדיוט כתב:האם לגאון מוילנה היו תלמידים?!
https://www.kikar.co.il/399514.html
כיכר השבת י"ד באלול תשפא 13:19 22.08.21
הכהן ההדיוט כתב:על דבריו של 'קו ירוק' יש להגיב תחילה שפורום זה בו הוא עצמו כותב חסום ב'נפטרי'...
איש_ספר כתב:בזאת אני מניח אבן פינה למאמר שכותרתו: מוטיבים חסידיים בספר קול התור.
(וישל"ע באור הגנוז למהרמ"ב)
יושב הארץ כתב:גילוי מפתיע על "הפתחא קרתא" (קרדיט למשה נחמני)
הרב יואל משה סלמון בדרשתו בחנוכת הבית ל"בקור חולים" בשנת תר"ע מציין שהמקום נבנה בכוונה על שטח הגבעה בחלק הפונה לתל תלפיות - בית המקדש.
וכך נמצא בפזמונים שהפתחא דקרתא פונה כלפי מקום המקדש וע"כ יש צורך לבנות וליישב את סביבתו ולסלק משם את קלי' עמלק וכו'.
תיאור של הרב יעקב גליס:
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hz ... ---------1
יושב הארץ כתב:יכול להיות ניפוח יכול להיות שלא.
אמנם זה מראה מקום מעניין וייחודי שהחשיבו את בניית המקום מפאת היותו פונה למקום המקדש שרחוק ממנו בכמה קילומטרים. לא נראה לי שהכוונה שלחולים יהיה מה לראות בחלונות..
אכן זה לא ראיה שהיתה קבלה בידם מהגר"א על משיח בן יוסף במקום.
רש"ז מספר על תפילה שארגן שם עם ר' ישעיה חעשין (התפרסם בחייו) ועוד מקובלים במלחמת תש"ח, כך שמאוד יתכן שהיתה להם איזה מסורת על יחוס המקום.
יושב הארץ כתב:עניניים מיסטיים משיחיים לא דורשים בפני קהל ועדה.
יושב הארץ כתב:ואולי הוא כן אמר את זה והעיתון לא פרסם רק תמצית מהדרשה. ממה שלא כתוב אין ראיה מוכחת לכלום. ממה שכן אמר יש ראיה לפחות על כך שכבר בשנת תר"ע שלושים שנה לפני סיפורי רש"ז ידעו לספר על יחוס בניית המקום. מי חידש את זה כבר שאלה אחרת..
יושב הארץ כתב:מנסים כדרך הארכיאולוגים לפצח את השכבות...
יושב הארץ כתב:אני לא חושב שהכל כלום.
העלייה של התלמידים היתה מכוונת לשנת ת"ר לשם התעוררות הגאולה, עם רמז עבה במכתבו של בן הגר"א בשנת תקס"ט,וארגון רוזני וילנא שהיתה "יסוד המעלה" עוד בזמן הגר"א. ופועלם בבנין ירושלים בהדגישם שהיא הקדמה לגאולה כי עת לחננה מילים מפורשות מר' מנחם מנדל משקלוב ותלמידיו.
הסיפור על הגברדיה - מצאנו מקורות מהרב מיכלין מזכירו של ר'שמואל סלנטר.
הסיפור של פתחא דקרתא - מתקרב.
ר' יושע וחבריו בבנין ירושלים ופתח תקוה בודאי פעלו גם ממניעים של גאולה בדרך הטבע.
רש"ז הלביש הכל על ר' הלל, לקח מדברי הגר"א והוסיף שמן דבש וצימוקים.
כך מגלים את השכבות...
עקביה כתב:ממתי מתחילה הבטחת התורה של וציוויתי את ברכתי?
ההבטחה היא על השנה השישית, ומסתבר כי כבר בעת שקונה הקרקע על מנת להפקירה בשנה השביעית כבר חלה הברכה
האם הברכה של וציוויתי היא רק על פרנסה?
זוהי ברכה כללית של התורה על כל העניינים. כמובן שההקשר בתורה הוא על הפרנסה של תחסר בגלל השבתת הקרקע אבל זו ברכה כללית לכל העניינים
איך הם לא מתביישים לחזור על זה שוב ושוב בזמן שכולם רואים שברכה זו לא מתקיימת בזה"ז?
עכ"פ ההבטחה היא למי שמתפרנס מהקרקע ושובת בשביעית. לא למי שקונה חלקת אדמה כדי להשבית אותה בשביעית. מלבד זאת, כפי שמפורש בפסוקים, ההבטחה היא לא על פרנסה, אלא על היבול של אותה שדה ששובתת בשביעית, וודאי אין זו "ברכה כללית לכל העניינים".
אני לא מצליח להבין כיצד אנשים רציניים לכאורה אינם מתביישים לפרסם שטויות כאלה בריש גלי.
יהושפט כתב:[
אני גם לא חושב שהכל כלום, כתבתי שאם הגישה הכל או כלום, אז ברור שהכלום חזק יותר
אולם רשז"ר לא הוסיף שמן דבש וצימוקים, אלא שק חיטים שלם על קמצוץ קמח. שלא לדבר על ייחוס כל הדברים לגר"א. וכל מעטה הסודיות והסודות ורמזים וגימטריות וכו' וכו'. וביותר משפט של "עת לחננה" וכל כה"ג לעצמו לא אומר הרבה בלי כל הפרשנות ששמים עליו [אם היית מוצא משפט כזה אצל עליה אחרת שאין עליה את כל הסיפורים הללו, היית מתייחס אליה כמליצה למחצה לשליש ולרביע, ואך טבעי שיכתבו כאלו משפטים גם בלי תורה מיסטית-משיחית מפותחת].
וכשמאן דהו הוחזק בדאי מהמעלה הראשונה, אין יותר שום ערך לדבריו, וצריך לדון מה יש לנו מהמקורות בלעדיו כאילו הוא לא קיים, ומה שיש רחוק מאד ממה שריבלין מספרים.
ואם כבר, כתבת בעבר שאתה עורך סיכום לכל הדיון הארוך והעצום שהיה כאן, ולכל התגליות שהיו כאן, קשה עד מאד למצוא ידיים ורגליים באשכול הזה [למשל קשה אפילו למצוא איפה בדיוק הוזכר כל מה שהזכרת בהודעתך האחרוה], היו רק שנים שהחזיקו ראש אתה ולהבדיל... מתי נזכה לסיכום?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 206 אורחים