עלייה לרגל בחג הסוכות - המסיבית ביותר מבין שלשת הרגלים

[תל אביבי]

כך נכתב בויקיפדיה ונעתק להמכלול ולהישיבה:
החג שבו העלייה לרגל הייתה המסיבית ביותר הוא חג הסוכות, וכששואלת המשנה מדוע מתחילים לבקש בתפילה על הגשמים רק כשבועיים אחרי סוכות, התשובה היא "כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת". ישנם תיאורים ארוכים במשנה על החגיגות שהיו נוהגים בהם בחג הסוכות, ועל ההכנות לחגיגות אלו.
האם מישהו יכול לעלות מקורות וכן טעמו של דבר.

[שום בעל בכי]

זה תירוץ חדש לקושיא עתיקה?
viewtopic.php?f=27&t=2262&p=15549#p15496

[מכון חכמי ספרד]

ראיתי פעם בא' הראשונים, כמדומה על תענית, שפסח הוא סוף החורף ולפיכך היו העולים מועטין בו מחג הסוכות.

לא מצליח להיזכר היכן.

[עובדיה חן]

ד"א הרב שריה זצ"ל לא עלה בסוכות לירושלים כי אמר שמצות ישיבה בסוכה עדיף.

[תל אביבי]

ד"א הרב שריה זצ"ל לא עלה בסוכות לירושלים כי אמר שמצות ישיבה בסוכה עדיף.

דבר זה נכון בזמננו שאין חיוב מדאורייתא לעלות לירושלים, אך ברור שבזמנם שהיה חיוב לעלות לירושלים לא היה שייך לומר דבר זה...

[איש גלילי]

לכאורה תאוריה בעלמא, חסרת משמעות.

[עובדיה חן]

ד"א הרב שריה זצ"ל לא עלה בסוכות לירושלים כי אמר שמצות ישיבה בסוכה עדיף.

דבר זה נכון בזמננו שאין חיוב מדאורייתא לעלות לירושלים, אך ברור שבזמנם שהיה חיוב לעלות לירושלים לא היה שייך לומר דבר זה...

פשיטא.

[קאצ'קלה]

במקור חיים (על אבן-עזרא) פרשת ראה:

ואמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות. ואמר כי בזה הזמן שהיו כל ישראל מקובצים יותר משני הרגלים שהם פסח ושבועות, לפי שבזה המועד היו מאוספים התבואה והפירות, כמו שאמר וחג האסיף, ולפיכך היה להם פנאי לעלות לרגל, אמר שיקהלו האנשים והנשים והטף ויצוה להם שישמטו חובותיהם.

[חלמישצור]

אזכיר כי בפשט כתוב יש הבחנה בהירה בין העלייה ברגל של חג הפסח ובין סוכות. על פסח נאמר: 'כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח... וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ' (דברים טז, ו-ז). כלומר שההתקבצות בירושלים הייתה קצרה ביותר. ואילו בסוכות נאמר: 'שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱ-לֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ' (שם טו). השהות הארוכה ומרובת האוכלוסין בסוכות דווקא, מעבר לחובת מצוות העולה והשלמים ביו"ט הראשון, עולה גם מתיאורי החג אצל חז"ל במס' סוכה.

[תל אביבי]

במקור חיים (על אבן-עזרא) פרשת ראה:

ואמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות. ואמר כי בזה הזמן שהיו כל ישראל מקובצים יותר משני הרגלים שהם פסח ושבועות, לפי שבזה המועד היו מאוספים התבואה והפירות, כמו שאמר וחג האסיף, ולפיכך היה להם פנאי לעלות לרגל, אמר שיקהלו האנשים והנשים והטף ויצוה להם שישמטו חובותיהם.

לשונו: 'ולפיכך היה להם פנאי לעלות לרגל', האם אכן היה הדבר נתון לרצונם לבחור מתי לעלות לרגל, ורק בחג הסוכות שהיה להם פנאי היו כולם עולים לירושלים? אתמהה!
הרי התורה חייבה לעלות לרגל שלשה רגלים בשנה, האם אין זה פשע להיפטר מזה על ידי התואנה של "חוסר פנאי"?

[אויבער חכמניק]

לכאורה תאוריה בעלמא, חסרת משמעות.

מצטרף לדברי איש גלילי.
וראה עוד ש. ספראי, 'העלייה לרגל בימי הבית השני: מונוגרפיה היסטורית', עמ' 42-43.
ובמקורות המובאים אצל תבורי, 'מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד' עמ' 156.

[עושה חדשות]

וראה עוד ש. ספראי, 'העלייה לרגל בימי הבית השני: מונוגרפיה היסטורית', עמ' 42-43.
ובמקורות המובאים אצל תבורי, 'מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד' עמ' 156.

בבקשה אם אפשר להעלות את הנ"ל, או מאמרים אחרים בנושא זה.

[מוטוש]

אזכיר כי בפשט כתוב יש הבחנה בהירה בין העלייה ברגל של חג הפסח ובין סוכות. על פסח נאמר: 'כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח... וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ' (דברים טז, ו-ז). כלומר שההתקבצות בירושלים הייתה קצרה ביותר. ואילו בסוכות נאמר: 'שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱ-לֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ' (שם טו). השהות הארוכה ומרובת האוכלוסין בסוכות דווקא, מעבר לחובת מצוות העולה והשלמים ביו"ט הראשון, עולה גם מתיאורי החג אצל חז"ל במס' סוכה.

והייתה גם שמחת בית השואבה.
שאין אותה בחג הפסח...

[נעמן]

גם לעניין בל תאחר בקרבנות יחיד, סוכות היה החג היותר משמעותי.
לא מבעיא למ"ד 3 רגלים כסדרן, שסוכות הוא הרגל האחרון.
אלא אפילו למ"ד 3 רגלים אפילו שלא כסדרן, לכל הנודרים בחורף סוכות היה הרגל האחרון, ואילו פסח ושבועות היו אחרונים רק לנודרים בחודשים ספורים.
(גם הציווי 'איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך' וכן מעשר שני הנאכל בירושלים, רלוונטי יותר בסוכות, שאספו את ברכת הארץ).

[אויבער חכמניק]

וראה עוד ש. ספראי, 'העלייה לרגל בימי הבית השני: מונוגרפיה היסטורית', עמ' 42-43.
ובמקורות המובאים אצל תבורי, 'מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד' עמ' 156.

בבקשה אם אפשר להעלות את הנ"ל, או מאמרים אחרים בנושא זה.

[עזריאל ברגר]

גם את פירות הביכורים - מסתמא הביאו לקראת חג הסוכות, שהרי בחג השבועות יש מעט מאוד פירות (וכמדובר באשכול אחר), ואחרי חג הסוכות - "מביא ואינו קורא".

[היושב בגנים]

סוכות הוא חתימת הרגלים וכמב' באריכות בבן מלך-סוכות ויתכן מזה סיבה לכמה מהנ"ל