מעט דבש כתב:באמונתו כתב:מעט דבש כתב:תרגום המיוחס ליונתן במדבר יט, ו על 'שְׁנִי תוֹלָעַת' 'צבע דאשתני בזהורי',לכאורה 'צבע' הוא בד צבוע, שהשתנה צבעו ע"י צבע ה'זהורי'.
ספרי פרשת חקת פיסקא קכד: ושני תולעת,
ששינתו תולעת ולא ששינתו דבר אחר.
ראיתי מפרשים שהצבע צריך להגיע דווקא מן התולעת, ולא בבד מיירי כלל.
לשון הפסוק (במדבר יט, ו):
וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה: הרי ודאי הכונה שיקח צמר צבוע וישליך, ולא שיקח צבע וישליך.
ובפירוש הספרי כתב רבנו הלל:
רבנו הלל - ושני תולעת.jpg
אף ברש"י – פרשת מצרע:
ושני תולעת – לשון של צמר צבועה זהורית.
כשרש"י אומר "צבועה", ודאי הינו מתכוון לצבע, לא לצמר שכבר זכר בלשונו.
הרי כבר ראינו הכתוב ריש תרומה:
וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵאִתָּ֑ם זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת:
וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים... רש"י:
תכלת – צמר צבוע בדם חלזון, וצבעו ירוק. וארגמן – צמר צבוע, מין צבע ששמו ארגמן... ועזים – נוצה של עזים...
מפורש לרש"י שמדובר בצמר, ובכ"ז עיין לעיל שהוכחנו בכוונת רש"י, שאין ה"תרגום מילולי" של תיבת "תכלת" מתפרש בצמר כלל, אלא שזה המכוון כאן.
לכן הכתוב בפרשת חוקת אינו ראיה, והוא בדיוק ככתוב בריש תרומה הנ"ל.
גם בלשון רבינו הלל, לא ראיתי שום ראיה לגבי פירוש "שני תולעת" ממש, אלא ששני תולעת משמע בצמר, שבו הוא משמש, כמו בתכלת וארגמן הנ"ל ממש, ע"ד הגמרא יבמות ד, ב:
וממאי דתכלת עמרא הוא? מדשש - כיתנא, תכלת - עמרא הוא...