יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

[דרומי]

הרב דורשי יחודך, ניכר שאתה רוצה באמת ובתמים להבין את כל הנושא (בשונה מכותבים אחרים).

אז האמת היא שכבר נכתבו על כך ספרים ובירורים ארוכים, ואין כל חדש תחת השמש. צריך פשוט למצוא את הספר המתאים ולראות שהכל כבר נדון ונחקר והוסבר.

[דורשי יחודך]

הרב דרומי
אשמח מאד אם יוכלו להפנות אותי לספרים המבררים את העניין.
שלחו לי את האשכול הזה, הרבה נאמר שם אבל לענ"ד המעיין יראה שעדיין הגדרים מאד מאד לא ברורים:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... it#p650259

[זאינץ]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=18336 פה גם נידון.

[אליעזר ג]

לענ"ד חלק מהקושי לברר את העניין הזה הוא הקושי בהבנת סוגיית האם, כלומר סוגיית גדר עבודה זרה והמסתעף.
במקום לדבר על אנשים מסויימים ולהתדיין האם דרכם היא בכלל ע"ז או לא, מוטב היה לברר את גדרי ההלכה מצד עצמם. אלא שזו כפי הנראה סוגיא מורכבת.
כבר היה על זה אשכול וניסו להבין את הגדרים אבל עדיין הדבר קשה מאד.
שאילת המפתח היא: מה הפירוש "אלקות"?
המקבלו עליו באלוה חייב סקילה. אך מה פירוש המקבלו עליו לאלוה? הרי המקבל עדיין מאמין ב"אלהא דאלהיא" ואיננו חושב שהדבר שקיבל עליו רח"ל הוא הבורא. אז מה בדיוק כן?
כתבו למעלה שעושים עסק מ"לעשות נח"ר לצדיק" כו'. זה אכן מריח מאד לא טוב, אבל הרי מותר לעשות נחת רוח לבן אדם וזה אף מצוה וחובה במקרים מסויימים.
באשכול אחר כתבו על "השתעבדות" לדבר ה"נעבד." דא עקא, שקשה לברר את המונח הזה. מה פירוש השתעבדות? איך מגדירים את זה?
עוד כתבו שאסור לייחס כוחות על טבעיים לנברא כו'. למה? אם אני חושב שמישהו או משהו חונן מאת הקב"ה בכח על טבעי, זה עבודה זרה ושיבוש באמונה?
מותר להשתחוות לבן אדם. אך אם הוא עשה עצמו אלוה, אסור. מה פירוש "עשה עצמו אלוה"?

אנסה להתמודד חלקית עם האתגר אשר הצבת:
עבודה זרה יש בה כמה חלקים:
א. עיוות המציאות: ייחוס כוחות למי שהוא מוכרח בפעילותו כגרזן ביד החוצב , כאשר הייחוס הזה הוא עיוות תפישת האלוקות שהוא בעל כל הכוחות ורק לאדם נתנה בחירה, שגם היא מכוונת לתיקון הכולל שבתכנית הבורא. נקודה זו מתוארת במורה נבוכים א לו, והיא נקודת המינות שבע"ז עליה נידונים לרמבם כל מי שאינו אנוס ולא צריך להגיע לכוונת מרד, חלק מעוולות נקודה זו היא שמובילה את המון העם לכך שבליבם מצוירים רק האמצעים ללא הבורא.
ב.1. מרד כולל במלכות השם ,אנו קיבלנו מלכותו לאורך שלוש בריתות במדבר סיני ,יש הפרה פרטית של הברית והיא כל עברה במזיד ויש הפרה כוללת של הברית והאב טיפוס שלה הוא הכרה ולו חלקית וודאי עבודה למלך אחר כביכול ולכן גם אם היה אמת ויציב שיש כוח נוסף שיכול להרע או להיטיב לא חלק השם אותו לנו מלכנו הוא השם לבדו והוא הדין לכבד כוח אחר ואפילו בהיותו רק אמצעי לקשר בדעתינו להשם. והכוונה לכוחות שפועלים או נטענים לפעול מעל לגדרו של עולם הגשם וחוקיו ,או כנגד ציווי השם בעולם הגשם , כי את הארץ נתן לבני האדם בהגדרת הטבע .
2. אבל יש חילוק יסודי מאוד בזה העניין, הנובע מהמלכות, יש דברים שציווה השם לעשות לכבד ולקדש מעבר למשמעותם הגשמית ובדברים אלו עלינו לעשות זאת בדיוק כמצוות השם ואז זה חלק מעבודתו כי כך ציווה המלך ,ואדרבה זו כניעה למלכות לעשות כן , אבל מה שלא ציווה המלך לכבד ולקדש , או סטייה קלה מהאופן שקבע היא כבר חמורה ביותר. ולכן הכרובים כן והעגל זה עבודה זרה ,ולכן בעבודת בית המקדש העיקר הוא לשמוע בקול השם ומה לי רוב זבחיכם כך שמואל לשאול וכך רבות בדברי הנביאים.


עד כאן הדרך סלולה , אבל יש נברא אחד עלי אדמות שמסבך את הנושא סיבוך רב והוא האדם כי הוא בוחר ולא רק זה, אלא בכוחו לעבוד על עצמו ולהגיע לשלמות מאוד גדולה ולדבקות באלוקים. עד סוף תקופת הנביאים היה יכול לזכות לנבואה [ואחר כך דרגה יותר נמוכה מאותו הדבר והיא רוח הקדש] כלומר לדעת דברים מעבר לתפישת החושים והשכל מעבר לגדרי העולם הגשמי וכן יכול להיות שליח של השם אפילו לעקור איסור תורה בהוראת שעה רק לא ע"ז. יכול לקבוע דברים והשם מקיים [דייקא והשם הוא שמקיים] כגון אלישע שקבע שלשונמית יהיה בן .הוא יכול ומותר לו לעיתים נדירות להחיות מתים אלישע בבן השונמית. לעיתים נדירות לצרכיו לא קיימים חוקי הטבע והשם [שוב לא הוא אלא השם] עושה לו נסים ואפילו לעיתים נדירות ביותר כהנהגה קבועה כרבי חנינא בן דוסא . יש גם מושג של יכולת לכוון את המציאות דרך כוחות רוחניים טהורים המותרת כנראה רק במקרים נדירים בכוונה טהורה במאת האחוזים לגדולים שבגדולים והיא קבלה מעשית . ויש אפילו הוראות מיוחדות בתורה ליחס אליו שמחברות אותו ליחס לאלוקים את השם אלוהיך תירא לרבות תלמידי חכמים, כלומר במסגרת הוראות התורה לכבד את נגזרותיה יש כבוד מעל גדרי עולם לאנשים מסוימים באופן שנכנס בסעיף ב2.
בעניין זה ישנן שתי מהמורות :
א. מי הוא נביא וכן חכם והתנאי שיתקן עצמו בעבודת חיים בהתקרבות גדולה לשלמות המידות והשכל שזו הדבקות באלוקות , וכאן שערי הדמיונות וההתחזות באופן כללי ולמחצה לשליש ולרביע לאורך ההיסטוריה היו פתוחים לרווחה ועליהם נאמר כי מנסה השם אתכם , אמונה בנביא שקר היא לא ממש עבודה זרה אבל ממשפחתה
ב. וכן אילו כוחות יכולים להיות לו ואלו לא איך דרך פעולתם לדוגמא הוא יכול לגזור והקב"ה מקיים , האם זה בכל דבר ? האם מותר לו בכל דבר? כתוב הקב"ה מקיים כלומר אם תסבור שהוא גם עושה הרי זו אמונה ברשות אחרת , אם תסבור שהקב"ה חייב לקיים הרי שוב זו כפירה , אלא שזו ההנהגה שהקב"ה בחר להנהיגה כהנהגה הקבועה בתנאים מסוימים ויכול לבחור שלא להנהיגה בנקודה מסוימת , כאשר הבסיס הוא כוונה טהורה לשמה ושיקול דעת שאכן הנושא חשוב עד כדי כך.

יש עוד מה להוסיף אך איני פנוי עכשיו ואולי בהמשך.

[יושב הארץ]

הרב יהושע גרוס מחבר ספר "ליקוטי מוהר"ן תפארת הנחל" מברסלב על הקונטרס הנ"ל.

"יש להקדים כי ברור שהרבנים שהסכימו על החוברת הנ"ל לא התכוונו לצאת נגד ברסלב, אלא רק נגד קבוצות מסוימות הטוענות שצריך להתפלל לצדיק ולעבוד אותו להתייחס אליו כאילו יש לו כח עצמי וכדומה, דבר שהוא אכן פסול לחלוטין. וכנראה שהרבנים לא עיינו היטב בחוברת ולא הבינו כי מטרתה היא לנגח את החסידות בכלל, ואת כל מושג ההתקשרות לצדיקים, והתיקונים הנעשים על ידי הצדיקים, והעלאת התפילות על ידי הצדיקים, דברים שיש להם מקורות ברורים ואיתנים בגמרא ובמדרשים ובזוהר ובכתבי האריז"ל.

"ענין הוידוי לפני הצדיק הוא אכן דבר שלא מוזכר כמעט במקורות שקודם רבי נחמן, אך רבי נחמן עצמו מספר (בספר חיי מוהר"ן) מעשה מהבעש"ט, שהיה אדם חולה מאוד והבעש"ט נסע אליו, ואמר כי אדם זה עשה תשובה שלימה על כל חטאיו, אך לא יתרפא אלא אם כן יתוודה לפני צדיק אמיתי, ואותו אדם לא רצה להתוודות ומת. ואמנם מצינו בכל דור שהצדיקים מגלים תיקוני תשובה כפי המתאים לדור, וכפי שהיה בזמן האריז"ל ובזמן הבעש"ט.

"הוידוי לפני הצדיק אינו תחליף כלל לתשובה. התשובה היא אך ורק להתוודות לפני ה' על חטאיו ולהתחרט על העבר ולקבל על העתיד שלא לחטוא, הוידוי לפני הצדיק הוא תוספת על התשובה, כדי לתקן את הפגמים שנוצרו על ידי החטאים. על ידי החטאים האדם מפיל את ספירת ה'מלכות' לתוך הקליפות, ועל ידי הוידוי הצדיק מעלה את ה'מלכות' בחזרה לשורשה, וזאת בכח ענוותנותו העצומה וביטולו לה' בתכלית. כמו כן לאחר שהצדיק העלה את המלכות לשרשה, הוא גם מפריש לאדם דרך בעבודת ה' לפי שורש נשמתו.


"וכבר כתב בספר התניא (אגרת התשובה), שאף שהאדם עשה תשובה שלימה זה מועיל רק לענין שלא יענש על מה שחטא, אמנם כדי שיהיה לרצון לפני ה' ומרוצה וחביב לפניו יתברך כקודם החטא להיות נחת רוח לקונו מעבודתו, בזמן בית המקדש היה צריך להביא קרבן, ובזמנינו יש צורך בתעניות וסיגופים רבים על כל חטא, כמבואר בכתבי האריז"ל. וכמו כן כתב הרמב"ם שהעובר על כריתות ומיתות בי"ד, תשובה ויום הכפורים תולין ורק היסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה. וא"כ ניתן להבין גם את הצורך בוידוי לפני הצדיק כדי שיתקן בשלימות את הפגמים שנוצרו על ידי החטאים.

"וחובה לציין כי ברור שאין חשש עבודה זרה ח"ו בדבר זה, וכפי שאף אדם לא יטען שהבא אל בית המקדש ומביא קרבן לכהן והכהן מקריב אותו ומכפר עליו לפני ה', או הקרבנות שמקריב הכהן הגדול ביום הכיפורים לכפר על עם ישראל, יש בזה חשש עבודה זרה. וכך גם כשהצדיק מתקן את הפגמים של האדם על ידי תיקונים שונים, וכפי שמשה רבינו כיפר על חטא העגל, וכפי שנאמר בפסוק "חמת מלך מלאכי מוות ואיש חכם יכפרנה".


"לאחר פטירת רבי נחמן הפסיק מנהג זה, ואפילו אצל רבי נתן תלמידו המובהק לא התוודו לפניו. אך חסידי ברסלב מקיימים דבר זה על ידי שבאים לקברו של רבי נחמן ומתוודים שם על חטאיהם לפני ה', שכן צדיקים במיתתם קרויים חיים ורבי נחמן אמר כי מיתתו היא כמי שעובר מחדר לחדר והוא שומע את דברי הבאים אליו.

"בענין ההשוואה לנצרות: בנצרות אין צורך כלל בתשובה שהיא וידוי לפני ה' וחרטה על העבר וקבלה על העתיד שלא לחטוא, אלא די בוידוי לפני הכומר ואז הכומר גוזר עליו עונש סמלי וכל עוונותיו נמחקים כלא היו והוא יכול לשוב ולחטוא כרצונו. אך ביהדות התשובה היא אך ורק להתוודות לפני ה' על חטאיו ולהתחרט על העבר ולקבל על העתיד שלא לחטוא, הוידוי לפני הצדיק הוא תוספת על התשובה, כדי לתקן את הפגמים שנוצרו על ידי החטאים, וכפי שנתבאר".

[נקדש את שמך בעולם]

העיסוק בביטוי 'כח עצמי' הוא טעות, שכן רבים מעובדי העבודה זרה הקדמונים גם כן האמינו ב'אלהא דאלהיא',
וודאי שגם בנצרות זה כך, כולם מאמינים שה'בן' יונק את כוחו מה'אב' ואף על פי כן רוב הראשונים גזרו את דינה של הנצרות כע''ז ורבבות יהודים בכל הדורות מסרו את נפשם בכדי שלא להודות בנצרות.
היסוד של עבודה זרה הוא ליצור קשר של עבודה או תפילה עם מי שלא יהיה מלבד הקב''ה, ואין שום הבדל אם לנעבד קוראים ישו או כמוש או רבי נחמן וכמובן גם אין שום הבדל אם הנעבד הוא צדיק או רשע או שכלל אינו קיים.
בעווה''ר בברסלב כפי שציטטתי מהספרים שמקובלים על כל הזרמים בברסלב כולל ליקוטי מוהר''ן,
קיימת אמונה שהצדיק הוא יודע הכל גם בתקופות לפני ואחרי שחי בעולם,
וצריך להדבק בו בכל נשימה ונשימה שהכל מכוחו,
ומאמינים שצריך להתפלל אליו,
וצריך להתודות לפניו על החטאים,
והוא (!) אינו מקפיד על החטאות אלא רק על הזדונות,
והוא מכפר על העוונות בצדקתו.

הדימוי לקרבן הוא משונה, אף אחד שמביא קרבן לא מתקשר לכהן המקריב בשום צורה, והכהן רק מבצע את הקרבת הקרבן, דווקא כלפי המקדש עצמו חז'"ל דאגו להדגיש לא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שצוה עליו.

אני לא בקי גדול בנצרות אבל כמעט אין הבדל בין הביטויים שלהם על ישו כבנו של ה' וכמי שקיבל סמכויות רבות בניהול העולם, לבין הביטויים שנפוצים לרוב בספרי ברסלב.

אדרבא,
תגדירו מה היא כן ע''ז, ואיפה כן עובר הקו האדום, מבלי לחזור על הטעות של 'כח עצמי'.

[תא חזי]

העיסוק בביטוי 'כח עצמי' הוא טעות, שכן רבים מעובדי העבודה זרה הקדמונים גם כן האמינו ב'אלהא דאלהיא',
וודאי שגם בנצרות זה כך,
...
בעווה''ר בברסלב כפי שציטטתי מהספרים שמקובלים על כל הזרמים בברסלב כולל ליקוטי מוהר''ן,
קיימת אמונה שהצדיק הוא יודע הכל גם בתקופות לפני ואחרי שחי בעולם,
...
ומאמינים שצריך להתפלל אליו,
וצריך להתודות לפניו על החטאים,
והוא (!) אינו מקפיד על החטאות אלא רק על הזדונות,
והוא מכפר על העוונות בצדקתו.
...
אני לא בקי גדול בנצרות אבל כמעט אין הבדל בין הביטויים שלהם על ישו כבנו של ה' וכמי שקיבל סמכויות רבות בניהול העולם, לבין הביטויים שנפוצים לרוב בספרי ברסלב.

ראשית, אני מוחה על ההשוואה הנלוזה בין עבודות זרות ידועות והשמת הרב מוהר"ן זצוק"ל בשורה אחת איתם, שרי להו מרייהו.
שנית, "אשרי" מי שהוא כ"כ בקי ברצוא ושוב ברזי הנצרות כדי להורות ולהבדיל בין הטמא ובין הטהור. אין צורך להתענוו כל כך.
לגבי "תפילה" לצדיק - לעת עתה לא ראיתי לשון שמורה במפגיע להתפלל אל הצדיק, אולי יש לשונות של כאלה שהתפללו לצדיק, אבל כאלה יש למכביר מחוץ לברסלב, ואף מחוץ לתנועת החסידות, וכבר דשו בהם רבים.
עכ"פ כמו שכבר הביאו בקצרה מהרב גרוס, וכן שמעתי בע"פ בארוכה מאחד מחשובי משפיעי ברסלב (הרב אלי' חשין, או הרב ברנר, איני זוכר), שכל הכוונה של רבי נחמן היתה על "תיקוני העוונות" הקבליים, שבזה הוא נוטל על עצמו וכו'. אם כי זה גם כן מן המתמיהים במקצת, אבל אלו כבר ענייני קבלה, ואם קבלה - נקבל, אבל אין לזה כל קשר לעבודה זרה. אדרבה, בזה נראה כי הוא רצה לחזק את חסידיו שיתמקדו בעיקרי התשובה המקובלים בישראל מקדמת דנא, וכנפסק ברמב"ם - עזיבת חטא וחרטה, וידוי, וקבלה לעתיד, ולא יצטמצמו ב"תיקונים" מיסטיים שאינם מעיקר התשובה דאורייתא.
(ולמיטיבי לכת: אאל"ט ההתמקדות ב"תיקונים" היתה חלק עיקרי מהבעייתיות של השבתאות, וגם אחת מהטענות על..., שבסוף הובילה לקיצון השני כידוע, ה' ירחם).
בנוסף, הוסיף המשפיע הנ"ל שעיקר ה"תיקון" הברסלבאי ב"וידוי" בפני הצדיק היה עניין הבושה, שלפו"ר קשה לקיימו *באמת* בפני הבורא, שבלא"ה ראה גם את מעשה העבירה.... ותו לא. (מ"מ קשה מאוד מצד "חציף עלי" וכו')

[יושב הארץ]

לְסַפֵּר בְּכָל פַּעַם לִפְנֵי הַמוֹרֶה לוֹ דֶרֶךְ הַשֵׁם וַאֲפִילוּ לִפְנֵי חָבֵר נֶאֱמָן כָּל הַמַחְשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים אֲשֶׁר הֵם נֶגֶד תּוֹרָתֵינוּ הַקְדוֹשָׁה אֲשֶׁר הַיֵצֶר הָרָע מַעֲלָה אוֹתָן עַל מוֹחוֹ וְלִבּוֹ הֵן בִּשְׁעַת תּוֹרָה וּתְּפִלָה הֵן בְּשָׁכְבוֹ עַל מִטָתוֹ וְהֵן בְּאֶמְצַע הַיוֹם וְלֹא יַעֲלִים שׁוּם דָבָר מַחְמַת הַבּוּשָׁה, וְנִמְצָא עַל יְדֵי סִיפּוּר הַדְבָרִים שֶׁמוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפּוֹעֵל מְשַׁבֵּר אֶת כֹּחַ הַיֵצֶר הָרָע שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְגַבֵּר עָלָיו כָּל כַּךְ בְּפַּעַם אַחֶרֶת חוּץ עֵצָה הַטוֹבָה אֲשֶׁר יוּכַל לְקַבֵּל מֵחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא דֶרֶךְ הַשֵׁם וְהוּא סְגוּלָה נִפְלָאָה.

(צעטיל קטן)

[גביר]

לפני שנים סיפר לי יהודי מתחזק ששאל על אודות הבטחתו של מוהר"ן לבאים לציונו בר"ה שימחלו עוונותיהם את רבה דאז של קהילת ויז'ניץ ברחובות, היום אדמו"ר מדזיקוב בבית שמש, וענה לו שאין מדובר ב'פתרון קסם' אלא בכעין 'אשראי' שיש בכח הצדיק לתת לרוצים לשוב בתשובה שלמה ולהתעלות [איני יודע בדיוק למה התכוון, מכל מקום כך סיפר לי אותו יהודי, מסתמא יודעי החסידות די באתרא קדישא הדין ידעו לבאר את הדברים בצורה ברורה].

[בתבונה]

בעיקר התורה ויסוד הדת הולכים בדרך הבטוחה. ולא מסתמכים על תירוצים וחילוקים דחוקים.

[בן ראובן]

בעיקר התורה ויסוד הדת הולכים בדרך הבטוחה. ולא מסתמכים על תירוצים וחילוקים דחוקים.

ואולי כך גם בהוצאת ש"ר על אלפים ורבבות מישראל.

[בתבונה]

אני מקווה שאתה מגזים
ורק מיעוט מאוד זניח טועה לחשוב שיש תנא/רב/באבא/אדמור שמנהיג את העולם, או לחילופין שיש לפנות אליו בבקשות או לחילופין שיש לעשות לו נחת רוח וכדומה...
מכל מקום יהודי צריך קודם כל לעסוק במוטל עליו. ולא בלפסול אחרים.
ודרכים רבות יש ללמד זכות
יהודי לא יפעיל מכשירי חשמל בשבת, כדי ללמד זכות על הציבור המסורתי שרובם תינוקות שנשבו. הוא ישמור שבת למהדרין וגם יחפש ללמד עליהם זכות.

[בן ראובן]

מכל מקום יהודי צריך קודם כל לעסוק במוטל עליו. ולא בלפסול אחרים.

בדיוק, ולא נראה שבעל הקונטרס הנדון נהג כך.

[בתבונה]

עלינו מוטל להציל יהודים ממכשולות שבפשטות הם עבודה זרה, ולא לדון את בעל הקונטרס.
עלינו להתייחס לגופם של דברים ולא לפלפל בכוונות של המוכיח.


נ.ב.
להבנתי בעל הקונטרס בא לסייע ולעזור לציבור שלא יכשלו בעבודה

[בן ראובן]

עלינו מוטל להציל יהודים ממכשולות שבפשטות הם עבודה זרה, ולא לדון את בעל הקונטרס.
עלינו להתייחס לגופם של דברים ולא לפלפל בכוונות של המוכיח.


נ.ב.
להבנתי בעל הקונטרס בא לסייע ולעזור לציבור שלא יכשלו בעבודה

יפה מאוד שאתה מלמד זכות גם על בעל הקונטרס וכוונותיו, וכך ראוי, אבל אי אפשר להתכחש לכך שהקונטרס עצמו אינו נוהג כך, אלא מכריז בפסקנות על אלפים ורבבות מישראל שהם עוע"ז.

[בתבונה]

אני מאוד מקווה שבהתקפות שלך על בעל הקונטרס אתה לא תכשיל בטעות אף אדם מלהתעלם מהתוכן הקדוש של הקונטרס.
אף אדם הוא לא אל ולא חצי אל ולא ממוצע לא-ל אסור להתפלל לאף אדם ואף לא לסגוד לאף אדם.

[בן ראובן]

אין רצוני להיכנס לעניין תוכנו הקדוש או לא של הקונטרס. כבר דנו בזה כאן הרבה, מספיק לפחות כדי לעורר ספק במסקנותיו הנחרצות.

אבל תמהני עליך, שחשובה לך כל כך ההליכה "בדרך הבטוחה" בתחום אחד, ואילו מהוצאת ש"ר על אלפים מישראל אינך חושש כלל.

[תא חזי]

בעיקר התורה ויסוד הדת הולכים בדרך הבטוחה. ולא מסתמכים על תירוצים וחילוקים דחוקים.

באמת ובידידות, ולא כדי לקנטר ח"ו:
האם אתה בטוח במאה אחוז (לא באמונה ובהסתמכות, אלא בידיעה עם מופתים חותכים) שהדרך שלך (שבחרת לך, או שקיבלת מאבותך ורבותיך) ביהדות היא היא הדרך? אם כן, זכית.

[גביר]

דברים בזה בספר בית א-להים להמבי"ט שער התפילה פרק יב [ליקווד תשס"ח עמ' קל ואילך]

https://tablet-otzar-org.ezproxy.bgu.ac ... ook=168269

[לעולם יהיה אדם]

האם אתה בטוח במאה אחוז (לא באמונה ובהסתמכות, אלא בידיעה עם מופתים חותכים) שהדרך שלך (שבחרת לך, או שקיבלת מאבותך ורבותיך) ביהדות היא היא הדרך? אם כן, זכית.

למה אתה חושב שישנה דרך אחת נכונה, אולי יש כמה דרכים?
אולי כל דרך שאדם מרגיש שמקרבת אותו לקב"ה היא דרך נכונה? (ובלבד שאינה סותרת את ההלכה)

[תא חזי]

האם אתה בטוח במאה אחוז (לא באמונה ובהסתמכות, אלא בידיעה עם מופתים חותכים) שהדרך שלך (שבחרת לך, או שקיבלת מאבותך ורבותיך) ביהדות היא היא הדרך? אם כן, זכית.

למה אתה חושב שישנה דרך אחת נכונה, אולי יש כמה דרכים?
אולי כל דרך שאדם מרגיש שמקרבת אותו לקב"ה היא דרך נכונה? (ובלבד שאינה סותרת את ההלכה)

צ"ל "למה הוא חושב" וכו'.

[ישראליק]

דברים בזה בספר בית א-להים להמבי"ט שער התפילה פרק יב [ליקווד תשס"ח עמ' קל ואילך]

https://tablet-otzar-org.ezproxy.bgu.ac ... ook=168269

viewtopic.php?f=51&t=57139&p=725066&hilit=p725056#p725056

[אחרון התלמידים]

צריך להפנים אחת ולתמיד שיש בהלכה וגם בהשקפה כמה צדדים, וקיימים כמה וכמה בתי מדרש שבכמה דברים חלוקים מהותית וזה לגטימי.

ואין שום מקום "להקשות" מנפש החיים על ברסלב (וגם לא על כל חסידות אחרת), כמו שאין מקום לעשות "סתירה" בין שיטת הבן איש חי לשיטת בריסק, או להביא פירכא לדברי המנחת אלעזר ממונקאטש מדברי צדיקי גור, וכו' וכו'.

בס"ד
אבקש לשאול שאלה - אולי מחרידה בחריפותה - אבל לאחר מה שקראתי כאן- אשאל זאת:

אולי יאמרו לי כל המצדיקים מה לדעתם נחשב ע"ז ואסור?

הרי אנו יודעים ומאמינים שהחטא החמור בתורה והנורא ביותר שאדם יבגוד בבוראו ח"ו, וזהו הדיבר הראשון והשני – אנכי ולא יהיה לך – הוא על עבודה זרה, ועל כך רוב התורה מזהירה –

ובכן: מה אסור? לומר מה?
הרי יש שתירצו שאין שום איסור לפנות אל הצדיק כדי לקבל כך וכך. התירו להידבק בו בכל רגע ורגע, לעשות לו נחת רוח, להתוודות לפניו ----
התירו כאן להתפלל מתוך סידור אליו ישירות ובפירוט על שליטתו המוחלטת בכל ההשפעות של העולם כולל הכל.
ועל הכל הביאו 'מקורות'.

בקיצור אחלה פני הכותבים הנ"ל שיבארו באלו מלים כן נחשב עבודה זרה?

[היושב בגנים]

לכאו' לדבריהם האסור הוא לחשב הצדיק כבעל כח מצד עצמו אם כי ודאי שריהטא דעלמא אינו כן ואף מתנגד לכך

[ליטוואק פון בודאפעסט]

לכאו' לדבריהם האסור הוא לחשב הצדיק כבעל כח מצד עצמו אם כי ודאי שריהטא דעלמא אינו כן ואף מתנגד לכך

והם חולקים על הרמב"ם בריש הל' עבו"ז שכתב להדיא שאיסור עבו"ד אינה מחלקת בכך? מיהו הראשון שחלק עליו?

[היושב בגנים]

כ"נ לכאו' בכתבי ברסלב

[אחרון התלמידים]

צריך להפנים אחת ולתמיד שיש בהלכה וגם בהשקפה כמה צדדים, וקיימים כמה וכמה בתי מדרש שבכמה דברים חלוקים מהותית וזה לגטימי.

ואין שום מקום "להקשות" מנפש החיים על ברסלב (וגם לא על כל חסידות אחרת), כמו שאין מקום לעשות "סתירה" בין שיטת הבן איש חי לשיטת בריסק, או להביא פירכא לדברי המנחת אלעזר ממונקאטש מדברי צדיקי גור, וכו' וכו'.

בס"ד
אבקש לשאול שאלה - אולי מחרידה בחריפותה - אבל לאחר מה שקראתי כאן- אשאל זאת:

אולי יאמרו לי כל המצדיקים מה לדעתם נחשב ע"ז ואסור?

הרי אנו יודעים ומאמינים שהחטא החמור בתורה והנורא ביותר שאדם יבגוד בבוראו ח"ו, וזהו הדיבר הראשון והשני – אנכי ולא יהיה לך – הוא על עבודה זרה, ועל כך רוב התורה מזהירה –

ובכן: מה אסור? לומר מה?
הרי יש שתירצו שאין שום איסור לפנות אל הצדיק כדי לקבל כך וכך. התירו להידבק בו בכל רגע ורגע, לעשות לו נחת רוח, להתוודות לפניו ----
התירו כאן להתפלל מתוך סידור אליו ישירות ובפירוט על שליטתו המוחלטת בכל ההשפעות של העולם כולל הכל.
ועל הכל הביאו 'מקורות'.

בקיצור אחלה פני הכותבים הנ"ל שיבארו באלו מלים כן נחשב עבודה זרה?

האם מותר לשאול אם שתיקה כהודאה? או שהתשובה ש מורה בסוד?

זכותו של כל אחד ללכת בדרכי אבותיו ורבותיו

וזה מה שבעל הקונטרס עושה. מותר לנו לדעת מה דעת רבותינו בנושא חמור זה.
זה לא חידוש. כל מי שלומד את הנפש החיים רואה את הדברים כך.
הריני מקשר זה חטא העגל בן זמנינו, דהיינו התפיסה שצריך מישהו שיקשר ביני לבין הבורא. כך קיבלתי מרבותי.

נכון שקובץ זה שאני מעלה הוא מ'רבנים' בורים וחסרי דעת, אבל זה מלמד אותנו משהו על הילך הרוח

הגאון מוילנא חוזר בגלגול וענין הצדיק.mp3

download/file.php?id=109785

רק את העובדה שהאדמו"ר מקוצק נולד 11 שנים קודם פטירת הגר"א, אבל אין צורך להתייחס כלל לאתו בַּעַר שככל הנראה אינו יודע קרוא וכתוב.

[מקדש מלך]

מתנצל. איני יכול לדבר בשם כולם, אבל אני על כל פנים לא מצאתי שום טיעון עניני בהודעה, ועל כן לא היה ביכולתי להתייחס אליה.

[לבי במערב]

אני על כל פנים לא מצאתי שום טיעון עניני בהודעה, ועל כן לא היה ביכולתי להתייחס אליה.

גא"מ.

[אחרון התלמידים]

מתנצל. איני יכול לדבר בשם כולם, אבל אני על כל פנים לא מצאתי שום טיעון עניני בהודעה, ועל כן לא היה ביכולתי להתייחס אליה.

בס"ד
כולנו השתתפות בצער על חוסר היכולת.
שאלתי שאלה כל כך פשוטה, איזו פניית אדם לאדם נחשבת עבודה זרה לשיטתך? מה לא ענייני כאן?
קצת יש לי תחושה שאולי אין לך ולחבירך תשובה ברורה...
על כל פנים:
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל.
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו לו לבדו ראוי להתפלל ואין ראוי להתפלל לזולתו.

[בן ראובן]

מתנצל. איני יכול לדבר בשם כולם, אבל אני על כל פנים לא מצאתי שום טיעון עניני בהודעה, ועל כן לא היה ביכולתי להתייחס אליה.

בס"ד
כולנו השתתפות בצער על חוסר היכולת.
שאלתי שאלה כל כך פשוטה, איזו פניית אדם לאדם נחשבת עבודה זרה לשיטתך? מה לא ענייני כאן?
קצת יש לי תחושה שאולי אין לך ולחבירך תשובה ברורה...
על כל פנים:
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל.
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו לו לבדו ראוי להתפלל ואין ראוי להתפלל לזולתו.

עד שאתה דורש מכולם לענות לשאלתך, ענה לה אתה תחילה.

האם מותר לבקש מאדם טובה (כמובן מתוך ידיעה שהקב"ה הוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים)? האם מותר לבקש מכוכב?

האם מותר להודות לאדם? האם מותר להודות לכוכב?

האם מותר לשבח אדם? האם מותר לשבח כוכב?

מה דינו של מי שמאמין ש"כוכב גוזר והקב"ה מקיים" או "הקב"ה גוזר וכוכב מבטל" ח"ו? ומה דינם של חז"ל שאמרו כך על צדיקים?

כשתענה אתה לשאלות אלו, זו תהיה נקודת פתיחה לאחרים לענות אף הם.

[בברכה המשולשת]

האם מותר לבקש מאדם טובה (כמובן מתוך ידיעה שהקב"ה הוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים)? האם מותר לבקש מכוכב?

האם מותר להודות לאדם? האם מותר להודות לכוכב?

האם מותר לשבח אדם? האם מותר לשבח כוכב?

מה דינו של מי שמאמין ש"כוכב גוזר והקב"ה מקיים" או "הקב"ה גוזר וכוכב מבטל" ח"ו? ומה דינם של חז"ל שאמרו כך על צדיקים?

כשתענה אתה לשאלות אלו, זו תהיה נקודת פתיחה לאחרים לענות אף הם.

אענה אני הקטן, ללא שהדבר מחייב מי מהרבנים שליט"א המתדיינים באשכול.
א. ה' נתן לאדם בחירה חופשית, משא"כ לכוכב, כך שאין כל משמעות לפנות אליו או להודות לו.
ב. אל אדם אסור לפנות בבקשה שמשמעה שהוא מנהיג את העולם או דן אותו, כגון בקשה שהאדם ייתן לו אשה או בנים או פרנסה, בדרך של הנהגת העולם. אפשר לבקש מאדם שימצא לו שידוך, או שידריכנו בהשתדלות להיפקד בזש"ק או יעסיקנו בעבודה, אך רק כחלק מהתנהלות העוה"ז, תוך שהמבקש יודע שהכל בידי הקב"ה ואין ביכולת האדם ממנו הוא מבקש להביא לכך שאכן אשה תינשא למבקש או שלמבקש יהיו ילדים או שתהיה לו פרנסה. ק"ו שאין לבקש מאדם שידון אותו לטובה בר"ה או אחרי מותו, או שיוציאנו מהגיהנם וכו'. ג. אפשר לבקש מאדם צדיק (למשל) שיתפלל עבורו לקב"ה, אם המבקש יודע שאין שום ערובה שהקב"ה ייענה לתפילת הצדיק.
ד. לבקש מהנפטר שיתפלל עבורו לקב"ה הוא מחלוקת ראשונים, ומותנה גם בתנאים הנ"ל.
ה. לשבח כוכב באמת אין איסור, כמו שאין איסור לשבח אדם. אא"כ מדובר בשבח שיש בו איסור, כגון לשבח אותו על כך שהוא מנהיג את העולם או דן בני אדם וכו'.
ו. דברי חז"ל צדיק גוזר והקב"ה מקיים והקב"ה גוזר וצדיק מבטל אין משמעם ח"ו שהקב"ה מסר את הנהגת העולם לצדיקים, אלא שיש בחינה שבגלל מדרגתם יש יותר סיכוי שתפילתם תיענה.

[בן ראובן]

אענה אני הקטן, ללא שהדבר מחייב מי מהרבנים שליט"א המתדיינים באשכול.
א. ה' נתן לאדם בחירה חופשית, משא"כ לכוכב, כך שאין כל משמעות לפנות אליו או להודות לו.
ב. אל אדם אסור לפנות בבקשה שמשמעה שהוא מנהיג את העולם או דן אותו, כגון בקשה שהאדם ייתן לו אשה או בנים או פרנסה, בדרך של הנהגת העולם. אפשר לבקש מאדם שימצא לו שידוך, או שידריכנו בהשתדלות להיפקד בזש"ק או יעסיקנו בעבודה, אך רק כחלק מהתנהלות העוה"ז, תוך שהמבקש יודע שהכל בידי הקב"ה ואין ביכולת האדם ממנו הוא מבקש להביא לכך שאכן אשה תינשא למבקש או שלמבקש יהיו ילדים או שתהיה לו פרנסה. ק"ו שאין לבקש מאדם שידון אותו לטובה בר"ה או אחרי מותו, או שיוציאנו מהגיהנם וכו'. ג. אפשר לבקש מאדם צדיק (למשל) שיתפלל עבורו לקב"ה, אם המבקש יודע שאין שום ערובה שהקב"ה ייענה לתפילת הצדיק.
ד. לבקש מהנפטר שיתפלל עבורו לקב"ה הוא מחלוקת ראשונים, ומותנה גם בתנאים הנ"ל.
ה. לשבח כוכב באמת אין איסור, כמו שאין איסור לשבח אדם. אא"כ מדובר בשבח שיש בו איסור, כגון לשבח אותו על כך שהוא מנהיג את העולם או דן בני אדם וכו'.
ו. דברי חז"ל צדיק גוזר והקב"ה מקיים והקב"ה גוזר וצדיק מבטל אין משמעם ח"ו שהקב"ה מסר את הנהגת העולם לצדיקים, אלא שיש בחינה שבגלל מדרגתם יש יותר סיכוי שתפילתם תיענה.

א. זה לא רק עניין של העדר משמעות. העדר משמעות אינו הופך דבר לע"ז.

ג. מה ענין העדר ערובה לכאן? ואם הוא חושב שיש ערובה (נניח הבטחה שהבטיח הקב"ה לצדיק), וכי משום כך בקשתו שהצדיק יתפלל היא ע"ז?

ו. האם אמירת ביטויים כגון אלה על כוכב נחשבת לע"ז?

בכל אופן, ברור שכל השוואה בין פנייה לבני-אדם/לצדיקים/לנשמות ובין פנייה לכוכבים ומזלות היא נואלת, משום שעל כרחך דיניהם שונים.

[מקדש מלך]

כאן דיון ארוך בעניין
viewtopic.php?f=7&t=10836&hilit=%D7%97%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D&start=40#p587030

ועוד דיון משלים
viewtopic.php?f=17&t=52399&p=650530&hilit=%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA#p650522

[בברכה המשולשת]

אענה אני הקטן, ללא שהדבר מחייב מי מהרבנים שליט"א המתדיינים באשכול.
א. ה' נתן לאדם בחירה חופשית, משא"כ לכוכב, כך שאין כל משמעות לפנות אליו או להודות לו.
ב. אל אדם אסור לפנות בבקשה שמשמעה שהוא מנהיג את העולם או דן אותו, כגון בקשה שהאדם ייתן לו אשה או בנים או פרנסה, בדרך של הנהגת העולם. אפשר לבקש מאדם שימצא לו שידוך, או שידריכנו בהשתדלות להיפקד בזש"ק או יעסיקנו בעבודה, אך רק כחלק מהתנהלות העוה"ז, תוך שהמבקש יודע שהכל בידי הקב"ה ואין ביכולת האדם ממנו הוא מבקש להביא לכך שאכן אשה תינשא למבקש או שלמבקש יהיו ילדים או שתהיה לו פרנסה. ק"ו שאין לבקש מאדם שידון אותו לטובה בר"ה או אחרי מותו, או שיוציאנו מהגיהנם וכו'. ג. אפשר לבקש מאדם צדיק (למשל) שיתפלל עבורו לקב"ה, אם המבקש יודע שאין שום ערובה שהקב"ה ייענה לתפילת הצדיק.
ד. לבקש מהנפטר שיתפלל עבורו לקב"ה הוא מחלוקת ראשונים, ומותנה גם בתנאים הנ"ל.
ה. לשבח כוכב באמת אין איסור, כמו שאין איסור לשבח אדם. אא"כ מדובר בשבח שיש בו איסור, כגון לשבח אותו על כך שהוא מנהיג את העולם או דן בני אדם וכו'.
ו. דברי חז"ל צדיק גוזר והקב"ה מקיים והקב"ה גוזר וצדיק מבטל אין משמעם ח"ו שהקב"ה מסר את הנהגת העולם לצדיקים, אלא שיש בחינה שבגלל מדרגתם יש יותר סיכוי שתפילתם תיענה.

א. זה לא רק עניין של העדר משמעות. העדר משמעות אינו הופך דבר לע"ז.

ג. מה ענין העדר ערובה לכאן? ואם הוא חושב שיש ערובה (נניח הבטחה שהבטיח הקב"ה לצדיק), וכי משום כך בקשתו שהצדיק יתפלל היא ע"ז?

ו. האם אמירת ביטויים כגון אלה על כוכב נחשבת לע"ז?

בכל אופן, ברור שכל השוואה בין פנייה לבני-אדם/לצדיקים/לנשמות ובין פנייה לכוכבים ומזלות היא נואלת, משום שעל כרחך דיניהם שונים.

א. בוודאי שזה לא הופך את זה להיות ע"ז. מה שהופך את זה להיות ע"ז זה שההלכה אמרה שזה ע"ז.
ג. מה המקור לכך שיש הבטחה שהקב"ה הבטיח לצדיק שכל בקשותיו יתמלאו?
לענ"ד הסברא הפשוטה היא שאין דבר כזה (בכלל, ובוודאי שלא בדורות שלנו), וממילא מי שחושב שיש דבר כזה, אכן נמצא בחשש ע"ז.
ו. כן, כי לגבי כוכבים ההבנה המוטעית הנ"ל הרבה יותר מסתברת, משא"כ לגבי צדיקים.

וההשוואה בין בשר ודם לבין הכוכבים לעניין איסור ע"ז מצויה בהלכה.

[בן ראובן]

א. בוודאי שזה לא הופך את זה להיות ע"ז. מה שהופך את זה להיות ע"ז זה שההלכה אמרה שזה ע"ז.
ג. מה המקור לכך שיש הבטחה שהקב"ה הבטיח לצדיק שכל בקשותיו יתמלאו?
לענ"ד הסברא הפשוטה היא שאין דבר כזה (בכלל, ובוודאי שלא בדורות שלנו), וממילא מי שחושב שיש דבר כזה, אכן נמצא בחשש ע"ז.
ו. כן, כי לגבי כוכבים ההבנה המוטעית הנ"ל הרבה יותר מסתברת, משא"כ לגבי צדיקים.

וההשוואה בין בשר ודם לבין הכוכבים לעניין איסור ע"ז מצויה בהלכה.

א. אז אתה מודה שיש הבדל הלכתי בין כוכבים ומזלות לבני אדם לענין ע"ז, לא רק לענין קיום או העדר משמעות.

ג. וכי מפני שאדם טועה לחשוב שהקב"ה הבטיח לצדיקים (או לצדיק פלוני) למלא את בקשותיהם, הרי הוא עובד ע"ז? מה הקשר? ואם נניח (כפי שאתה מוכן במשתמע) שבדורות קודמים כן היה דבר כזה, אז הוא עובד ע"ז פשוט כי הוא חושב שדורנו (או צדיק פלוני בדורנו) דומה לדורות קודמים?

ו. אז הוא עובד ע"ז בהסתברות? ומה הדין אם הוא מתכוון בדיוק כמו בצדיק, היינו ש"הקב"ה גוזר וכוכב מבטל" כי הכוכב מתפלל ותפילתו מתקבלת?

[בברכה המשולשת]

א. בוודאי שזה לא הופך את זה להיות ע"ז. מה שהופך את זה להיות ע"ז זה שההלכה אמרה שזה ע"ז.
ג. מה המקור לכך שיש הבטחה שהקב"ה הבטיח לצדיק שכל בקשותיו יתמלאו?
לענ"ד הסברא הפשוטה היא שאין דבר כזה (בכלל, ובוודאי שלא בדורות שלנו), וממילא מי שחושב שיש דבר כזה, אכן נמצא בחשש ע"ז.
ו. כן, כי לגבי כוכבים ההבנה המוטעית הנ"ל הרבה יותר מסתברת, משא"כ לגבי צדיקים.

וההשוואה בין בשר ודם לבין הכוכבים לעניין איסור ע"ז מצויה בהלכה.

א. אז אתה מודה שיש הבדל הלכתי בין כוכבים ומזלות לבני אדם לענין ע"ז, לא רק לענין קיום או העדר משמעות.

ג. וכי מפני שאדם טועה לחשוב שהקב"ה הבטיח לצדיקים (או לצדיק פלוני) למלא את בקשותיהם, הרי הוא עובד ע"ז? מה הקשר? ואם נניח (כפי שאתה מוכן במשתמע) שבדורות קודמים כן היה דבר כזה, אז הוא עובד ע"ז פשוט כי הוא חושב שדורנו (או צדיק פלוני בדורנו) דומה לדורות קודמים?

ו. אז הוא עובד ע"ז בהסתברות? ומה הדין אם הוא מתכוון בדיוק כמו בצדיק, היינו ש"הקב"ה גוזר וכוכב מבטל" כי הכוכב מתפלל ותפילתו מתקבלת?

א. ברור שיש הבדל, ולא נטען אף פעם אחרת. את ההשוואה לכוכב לא אני העליתי, אך למטב זכרוני, מי שהעלה אותה התכוון להדגיש נקודה מסויימת, בה הלכתית אין הבדל, ולא טען שבכל עניין אין הבדל.
ג. אם הוא חושב שהקב"ה "משועבד" ח"ו למלא את כל תפילותיו של הצדיק, אז אכן יש כאן חשש גדול של ע"ז.
לענ"ד גם בדורות עברו לא הייתה הבטחה כזו לאף צדיק, אבל בוודאי שבדורותינו לא יכול להיות דבר כזה. ומי שמשווה מעלת צדיקים בני דורותינו (כולל כל הדורות הקודמים לנו במאות השנים האחרונות) למשה רבינו טועה מאוד, ובקלות עלול לגלוש לע"ז. (בייחוד שגם למרע"ה רואים שלא הייתה הבטחה מוחלטת כזאת).
ו. אם הוא חושב שהצדיק מתפלל והקב"ה חייב למלא את בקשתו, ח"ו, אז זה חשש ע"ז, וגם אם הוא חושב כך על כוכב.

[אחרון התלמידים]

מתנצל. איני יכול לדבר בשם כולם, אבל אני על כל פנים לא מצאתי שום טיעון עניני בהודעה, ועל כן לא היה ביכולתי להתייחס אליה.

בס"ד
כולנו השתתפות בצער על חוסר היכולת.
שאלתי שאלה כל כך פשוטה, איזו פניית אדם לאדם נחשבת עבודה זרה לשיטתך? מה לא ענייני כאן?
קצת יש לי תחושה שאולי אין לך ולחבירך תשובה ברורה...
על כל פנים:
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל.
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו לו לבדו ראוי להתפלל ואין ראוי להתפלל לזולתו.

עד שאתה דורש מכולם לענות לשאלתך, ענה לה אתה תחילה.

האם מותר לבקש מאדם טובה (כמובן מתוך ידיעה שהקב"ה הוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים)? האם מותר לבקש מכוכב?

האם מותר להודות לאדם? האם מותר להודות לכוכב?

האם מותר לשבח אדם? האם מותר לשבח כוכב?

מה דינו של מי שמאמין ש"כוכב גוזר והקב"ה מקיים" או "הקב"ה גוזר וכוכב מבטל" ח"ו? ומה דינם של חז"ל שאמרו כך על צדיקים?

כשתענה אתה לשאלות אלו, זו תהיה נקודת פתיחה לאחרים לענות אף הם.

בס"ד
לכבוד הרב המכונה בן ראובן. אחמכר"ה.

א. כלומר כך אם אני לא עונה על השאלה, אז מה? הנושא כאן אישי, שאיך אני מבקש לענות אם אני לא עניתי? אם כן, אסביר בהמשך.
ב. מה ענין כוכב לכאן ומי דיבר על כך, האם כוונתך שאסור לעבוד לכוכב ומותר לעבוד בן אדם ר"ל? אם כן זוהי אמונת הנצרות!

ועתה לגוף הענין:
אני בתפילתי מתפלל רק אליו ית' וית', לא חושב על שום נברא בתפילה כולל הצדיקים (מלבד להתפלל עליהם בעל הצדיקים...), כאשר לא קוראת צרה ח"ו ישנה כתובת אחת בלבד, מייחלים לעשות נ"ר לפניו ית', ואינני מתרץ שמותר לקרוא לאדם א-ל ומותר לקרוא לו בורא. ולא הדומה לזה.
מבקשים אנו בתפילה וקרבתנו לשמך הגדול סלה באמת, ולא מבקשים שתקרב אותי לצדיק פלוני וכו'.
ואפשר להאריך עוד ועוד.
אלא מאי ? אמרו חז"ל שיבא לחכם ויתפלל. וישנם בחינות מסוימות כאלו ואחרות וכו', יש ליישב כל דבר. אבל מעולם לא הסקנו - לא אנו ולא בכל נוסחאות התפילות מהגאונים והראשונים- דברים אלו למעשה בענין נוסח התפילה ועבודת ה' שלנו. לא ראינו ולא שמענו להתוודות לפני צדיק ולעשות לו נחת רוח. וכ"ש שלא מציעים לאנשים אם יש לך בקשות כגון קושי בפרנסה זיווג הגון - מהרבי שנפטר (למראית עין כמובן) תכתוב על פתק, כל מה שמצאנו למעשה הוא להתדבק בת"ח לענין עסק, לענין נישואין, להכניס אותם הביתה וכו'. אבל בשו"א לא בעבודה עצמה.

ולכן עלי לא מוטל לענות, אינני נכשל במה שפסק הרמב"ם ולא חלקו עליו בזה, שהעובד לנברא אע"פ שיודע שהש"י הוא האלוקים - זהו חטא ע"ז גמור של דור אנוש.
אלו שנוהגים אחרת בדברים אלו, ויש להם על כל דבר מקורות והסברים. שאלתי שטוחה אליהם: הבנו, אבל מה אסור? אם הכל מותר איזו ע"ז אסורה?
מה עול מצאת בבקשה פשוטה זו?

[קרית מלך]

אלא מאי ? אמרו חז"ל שיבא לחכם ויתפלל. וישנם בחינות מסוימות כאלו ואחרות וכו', יש ליישב כל דבר.

מלל רב, גם התקפה לשונית חדה ותקיפה, אבל מעצם השאלה התחמקות אלגנטית... נא השב לשאלות באופן ברור כי תשובה כזאת של "בחינות מסוימות" היא גם תשובתם של רבים מאלו עליהם הנך מלין ומלעיז. ומה לך כי נזעקת?

[אחרון התלמידים]

אלא מאי ? אמרו חז"ל שיבא לחכם ויתפלל. וישנם בחינות מסוימות כאלו ואחרות וכו', יש ליישב כל דבר.

מלל רב, גם התקפה לשונית חדה ותקיפה, אבל מעצם השאלה התחמקות אלגנטית... נא השב לשאלות באופן ברור כי תשובה כזאת של "בחינות מסוימות" היא גם תשובתם של רבים מאלו עליהם הנך מלין ומלעיז. ומה לך כי נזעקת?

בס"ד
כתבתי דברים פשוטים, חז"ל לא הורו לנו להתפלל ולא לעבוד ולא להתדבק אלא בהי"ת, כל מה שדיברו להלכה פסוקה ברמב"ם ושו"ע אינו בענין עבודת ה' אלא בהליכות גשמיות גרידא. ולכן כתבתי שכיון שאנו מתפללים כנוסחאות חז"ל והגאונים והראשונים ולא לוקחים מלים מהסידור כלפי צדיקים לא אמורים לענות על שאלה זו. וגם אם יש כמה מקורות שצריך ליישבם, יש ליישבם ככל מאמר חז"ל אחר. וגם אם אני הקטן יישבם ויש לי מה לומר, זכותו של כל אדם לא לקבל הסבר זה אלא אחר. לא זה הענין כאן.
אבל ליבת הענין הוא שכיון שלמעשה איננו עושים כן למעשה כנ"ל, איננו אמורים לענות על כך כי וודאי שאיננו נכשלים ר"ל.
לעומת מי שהחל לנהוג אחרת לגמרי. לא ביקשתי שיישב שאלות אלו ואחרות, אלא שיענה על שאלה ספציפית אחת בלבד: מהו הנוסח שנחשב ע"ז החמורה שאסור לאומרה?
ואנא, שלא נגרר למשחק מחבואים כאשכולות אחרים. אינך מעונין לקבל את דבריי - זכותך.
אבל מדוע אתה וחברך מתחמקים מלענות? מתי נחשב ע"ז ואסור? מתי?