פיוט "י[ו]ם ליבשה"

[גלילי]

ביושבי בסעודת ברית מילה דנו אם אומרים: "יום, ליבשה נהפכו מצולים" וכו', או שאומרים "ים ליבשה, נהפכו מצולים".
ואמר ת"ח אחד שזה וזה נכון.
והראה לנו המשנה ברורה סי' ת"צ:

משנה ברורה (דפוס ישן)

ScreenShot007.jpg (168.09 KiB) נצפה 18719 פעמים

שוב הראה לנו, מה עוללו ההוצאות החדשות:

משנה ברורה (חדש)

ScreenShot008.jpg (57.62 KiB) נצפה 18720 פעמים

ובחיפוש באוצר החכמה מצאתי:

קובץ בית אהרן וישראל

ScreenShot009.jpg (88.77 KiB) נצפה 18719 פעמים

וראוי לציין שבהוצאת "עוז והדר" (בדקתי היום), החזירו דבר לקדמותו: ואז אומרים ים ליבשה.

ולפי כל הנ"ל, בברית מילה כששרים הפייט הזה, הוא "ים ליבשה", מלבד אם חל בשביעי של פסח.

[גלילי]

ופלא מש"כ (הערת מערכת) בקובץ בית אהרן וישראל גליון עה:

בית אהרן וישראל - עה

ScreenShot002.jpg (45.49 KiB) נצפה 18703 פעמים

וליישב הנוסח (הכפילות) "ים ליבשה, נהפכו מצולים", ראה:

ערוגת הבושם

ScreenShot002.jpg (54.77 KiB) נצפה 18703 פעמים

[יאיר]

אשריך גלילי!

[חכם באשי]

יפה מאוד, גלילי!
ואוסיף להעיר, כי הצילום האחרון שהבאת, הוא מספרו של ר' אברהם בר' עזריאל, מזקני ביהם ותלמידו של בעל ה'רוקח'.
ומזה שהוא פירש פיוט זה, משמע, שהפיוט נתקבל באשכנז כבר בתקופת הראשונים.
ואכן ידוע, כי כמה מפיוטיו של ר' יהודה הלוי (שחסידי אשכנז קראוהו בין היתר: 'ר' יהודה קאשטילאי', ע"ש מושבו בקסטליה שבספרד), נתחבבו במיוחד על חסידי אשכנז הקדמונים, והוא הפייטן היחידי מבני ספרד שפיוטיו נתקבלו באשכנז!

[איש_ספר]

ואכן ידוע, כי כמה מפיוטיו של ר' יהודה הלוי (שחסידי אשכנז קראוהו בין היתר: 'ר' יהודה קאשטילאי', ע"ש מושבו בקסטליה שבספרד), נתחבבו במיוחד על חסידי אשכנז הקדמונים, והוא הפייטן היחידי מבני ספרד שפיוטיו נתקבלו באשכנז!

ממתי התחילו אשכנזים לומר את כתר מלכות לרשב"ג? (יגדל אינו מן המנין?)

[רבינו גלילי, ברוך שובך וברוך טעמך]

[חכם באשי]

איש ספר,
איני יודע מאימתי נכנס 'כתר מלכות' למחזורים האשכנזיים, אך לא נראה שהיה מוכר באשכנז וצרפת בתקופת הראשונים (כוונתי, עד המאה ה-14).
ו'יגדל' וודאי שאינו מן המניין. ראשית, מקובל כי מחברו הוא ר' דניאל הרופא שפעל באיטליה במאה ה-14 (שהרי הוא יסד את פיוטו על י"ג העקרים לרמב"ם); שנית, הפיוט לא היה מוכר באשכנז.
על מחברו של 'יגדל', עי' שד"ל, במבוא למחזור בני רומא.

[זקן ששכח]

אולי יואיל אי מי בטובו ויסביר מדוע באמת יש לומר 'ים' ולא 'יום'. לכאורה ניתן לבאר יום שבו קרה הדבר שהמצולים הם התהומות נהפכו ליבשה. ואילו בגירסא המקורית, לכאורה, תיבת ים מיותרת.

[גלילי]

אולי יואיל אי מי בטובו ויסביר מדוע באמת יש לומר 'ים' ולא 'יום'. לכאורה ניתן לבאר יום שבו קרה הדבר שהמצולים הם התהומות נהפכו ליבשה. ואילו בגירסא המקורית, לכאורה, תיבת ים מיותרת.

ראה לעיל מהערוגת בושם, שלפי דבריו חיבר הפייטן על לשון הפסוק 'הפך ים ליבשה', וראה ביאורו שם שהזכיר הפייטן ב' עניינים, א' הפיכת ים ליבשה. ב' בקיעת כל מימות העולם.

[זקן ששכח]

תודה גלילי. אכן לא שמתי לב.

[מבקש חכמה]

מה שמעניין כאן שהלבוש עצמו לא חילק בנוסח בין ים ליום, וגם בביאור ערוגות הבושם נראה שגרסתו יום ומבאר הכוונה לים ואינו מחלק מתי לומר זאת. רק הפמ"ג בדעתו הרחבה קבע שיש לכל גרסה משמעות אחרת ושראוי לומר את שתי הנוסחאות בימים שונים. בסגנון דומה להכרעות הרמ"א שיש לצאת ידי חובת כל השיטות.

[שבטיישראל]

ריה"ל בפיוטו "יום ליבשה" מזכיר ג' ענינים אלו כאחת

האם יש מדרש המקשר בין הג' ענינים ?

[ערער בערבה]

ח' חוטים בציצית כנגד ח' ימים מיצי"מ עד קרי"ס, כמ"ש רש"י סו"פ שלח.

[שבטיישראל]

ח' חוטים בציצית כנגד ח' ימים מיצי"מ עד קרי"ס, כמ"ש רש"י סו"פ שלח.

את זה גם אני יודע
רש"י הביא כן ממדרש אגדה

כמו"כ ידוע לי על מדרשים שקריעת י"ס היתה בזכות מצות מילה (עי' מדרש תנחומא)

אני מחפש מדרש או מאמר חז"ל המקשר את הג' יחד

[היא שיחתי]

לא ברור לי, יש טעות דפוס בערוגות הבושם? הוא מסביר הסבר המתאים ל"ים" ואילו גורס בדיבור המתחיל "יום"

[ידידיה]

ישר כח גדול לכל הני רבנן דלעיל שהאירו עניין פיקנטי אקטואלי ומעניין הנ"ל.

בזכותכם יש רעיון לזמר לשבת זו
+ דיון מעורר עניין -יום-ים
+ הוצאת קיטור נגד "ההוצאות החדשות" שאהובה כ"כ על כולנו (לקנות ספרים במהדורות חדשות, ולהתלונן על שגיאותיהם האיומות שלעולם לא יוכלו להתחרש{-... כן כן, טעות הקלדה} אצלנו החכמים והנבונים)


האמסעא עונג שבת. שבת שלום ומבורך

[משה ששון]

בעניין יום ליבשה
בספר שירי רבי יהודה הלוי זה כתוב בצורה שונה
(בתוספת עוד בית)
ומסתיים באופן שונה לא כמו גאולה
שלום

[בגולה]

לא ברור לי, יש טעות דפוס בערוגות הבושם? הוא מסביר הסבר המתאים ל"ים" ואילו גורס בדיבור המתחיל "יום"

לכאורה לא, מתחילה כתב "יום ליבשה", ואח"כ מוסיף לומר "ויש אומרים בפיוט ים ליבשה...".

[בגולה]

הראתי הטעות במשנ"ב לאי מי, ופתחנו יחד פמ"ג - בשו"ע מכון ירושלים, וגילינו שגם שם תיקנו!! מים ליום !!!

יום ים.jpg (59.58 KiB) נצפה 18418 פעמים

וכאן במקור - בדפו"ר (הי' בוקס - אולי יש באוצר, לא בדקתי).

יום ים דפור.jpg (32.99 KiB) נצפה 18418 פעמים

[נוטר הכרמים]

על כללות הפיוט, תוך נתינת דגש מיוחד על שני הנידונים הנ"ל, א' ים או יום ליבשה. ב' הקשר שבין קריעת ים סוף ציצית ומילה מופיע מאמר בקובץ עץ חיים באבוב החדש, פרי עשתונותיו של ידידנו הרב חיים ישראל טסלר שליט"א מלונדון, מחכים ועשיר במיוחד.

[חבל שלא הביא - ולו בקצרה, את הדיון על 'הטבעת ב'תרמית' שהוקדש לו כאן אשכול עסיסי].

[משה ששון]

בקובץ שירי רבי יהודה הלוי [ישראל זמורה] גאולה א
יש כמה שינויים
תוספת הבית השני
יום בצר נכבדת ואלי נחמדת
ולך עז יסדת מפי עוללים

בבית הרביעי
וכל רואי ישירון בעת הודי ישורון

בבית החמישי
ותלקט פזורים

בבית השישי
ומבטן לשמך הם נמולים

בבית השביעי
הראו אותותם לכל רואה אותם

[ואין סיום בגלל אבות תושיע בנים ותביא גאולה לבני בניהם]

[בגולה]

בית הראשון שהזכרת נמצא גם בכמה מחזורים ישנים, לדוג' מחזור נירנברג ועוד.
ועל כל השינויים שציינת האריך בטו"ט ה' חיים ישראל טעסלער במאמרו המקיף שבקובץ 'עץ חיים' ניסן ש"ז.

ועל הלשון בבית הראשון "ולך עוז יסדת", במחזור הנ"ל הנוסח הוא "ולי..." - וב' הגי' נזכרים במאמר הנ"ל.

[צביב]

ואם הבית השני הוא יום נראה שגם הראשון כמוהו

[ארי במסתרים]

מהו מקור המשפט "בגלל אבות תושיע בנים וכו'" שמופיע גם ביום ליבשה וגם בפיוט ברח דודי שאומרים בפסח?
שניהם שייכים לאותו פייטן או שאחד העתיק מהשני?

[בברכה המשולשת]

מהו מקור המשפט "בגלל אבות תושיע בנים וכו'" שמופיע גם ביום ליבשה וגם בפיוט ברח דודי שאומרים בפסח?
שניהם שייכים לאותו פייטן או שאחד העתיק מהשני?

לא זה ולא זה.
זה חלק מנוסח התפילה האשכנזי בימים בהם אומרים פיוט (יעויין ע' פליישר, היוצרות בהתהוותם ובהתפתחותם, ירושלים תשד"ם, עמ' 155, הערה 24, ועמ '700, הערה 7).

[חכם באשי]

לאו דווקא האשכנזי אלא נוסח התפילה הארצישראלי הקדום, עי' במאגרים: http://hebrew-treasures.huji.ac.il/reso ... C%EC%7D%22

[בברכה המשולשת]

לאו דווקא האשכנזי אלא נוסח התפילה הארצישראלי הקדום, עי' במאגרים: http://hebrew-treasures.huji.ac.il/reso ... C%EC%7D%22

פליישר שם מפקפק בא"יות של המשפט הנ"ל.

[בגולה]

'צביב' את דבריך לא הבנתי, לפי מה שהרחיב במאמר הנ"ל, 'יום ליבשה נהפכו...' אינו בית הראשון אלא שורת הכותרת, והבית הראשון הוא 'יום בצר נכבדת' הנ"ל.

מהו מקור המשפט "בגלל אבות תושיע בנים וכו'" שמופיע גם ביום ליבשה וגם בפיוט ברח דודי שאומרים בפסח?
שניהם שייכים לאותו פייטן או שאחד העתיק מהשני?

'בגלל אבות...' אינו שייך כלל להפיוט, אלא שבאשכנז נהגו לאמרו בסוף כל פיוט 'גאולה'. (וגם ענ"ז נזכר במאמר הנ"ל).
ושוב הקדימו לי בענ"ז כותבים אחרים.

[נוטר הכרמים]

והנה המאמר המקיף הנז' לעיל בשלימותו, [עם תוספת מרובה על המובא בקובץ עץ חיים באבוב], באדיבות הכותב החשוב הרב חיים ישראל טסלער שליט"א, תשו"ח לו.

[בברכה המשולשת]

למי מתכוון מחבר המאמר כשהוא מציין קהילות ספרדיות "במזרח הרחוק"? האם לקהילה של יהודי סין?

[לעומקו של דבר]

1. האם מישהו קיבל/ראה כבר תגובה מאיזו מההוצאות החדשות בשו"ע ובמ"ב שמתנצלים על התיקון השגוי (אני לא מדבר על תשובה מעיקרא שיבטיחו שמהיום יקיימו את החרם דר"ת, ולא יתקנו יותר בלי לציין שתיקנו, אלא לפחות על תיקון זה...)
2. הערה למעשה - יוצא מהפרי מגדים והמשנה ברורה שהבינו שביום שאינו שביעי של פסח לא מתאים לומר 'יום ליבשה' אלא 'ים', שכיום כאשר אנו אומרים הפיוט בבריתות שאינם בשש"פ, הנוסח הנכון הוא 'ים'

[משולש]

יפה מאוד, גלילי!
ואוסיף להעיר, כי הצילום האחרון שהבאת, הוא מספרו של ר' אברהם בר' עזריאל, מזקני ביהם ותלמידו של בעל ה'רוקח'.
ומזה שהוא פירש פיוט זה, משמע, שהפיוט נתקבל באשכנז כבר בתקופת הראשונים.
ואכן ידוע, כי כמה מפיוטיו של ר' יהודה הלוי (שחסידי אשכנז קראוהו בין היתר: 'ר' יהודה קאשטילאי', ע"ש מושבו בקסטליה שבספרד), נתחבבו במיוחד על חסידי אשכנז הקדמונים, והוא הפייטן היחידי מבני ספרד שפיוטיו נתקבלו באשכנז!

הוא לא היחיד. ר' שלמה אבן גבירול חיבר הרבה פיוטים שהתקבלו באשכנז, (כמו שופט כל הארץ, שעה נאסר, שני זיתים, ועוד). ויש עוד פייטנים ספרדיים שפיוטיהם התקבלו.

[עושה חדשות]

מהו מקור המשפט "בגלל אבות תושיע בנים וכו'" שמופיע גם ביום ליבשה וגם בפיוט ברח דודי שאומרים בפסח?
שניהם שייכים לאותו פייטן או שאחד העתיק מהשני?

'בגלל אבות...' אינו שייך כלל להפיוט, אלא שבאשכנז נהגו לאמרו בסוף כל פיוט 'גאולה'.

התקשיתי בזה היום, ושמחתי לראות כאן את התשובה.
ובאמת מצינו כאלו שהוסיפו את זה בעוד מקום, עי' סרע"ג ומחז"ו והמנהיג וכו' שהביאו מנהג להוסיף בגלל אבות וכו' קודם החתימה של גאל ישראל בברכות קרי"ש של שחרית.
לא עיינתי במאמר הנ"ל, אבל מ"מ אשאל בקצרה האם ידוע מיהו המחבר של הפיסקה הזו בגלל אבות וכו'?

[משולש]

מהו מקור המשפט "בגלל אבות תושיע בנים וכו'" שמופיע גם ביום ליבשה וגם בפיוט ברח דודי שאומרים בפסח?
שניהם שייכים לאותו פייטן או שאחד העתיק מהשני?

'בגלל אבות...' אינו שייך כלל להפיוט, אלא שבאשכנז נהגו לאמרו בסוף כל פיוט 'גאולה'.

התקשיתי בזה היום, ושמחתי לראות כאן את התשובה.
ובאמת מצינו כאלו שהוסיפו את זה בעוד מקום, עי' סרע"ג ומחז"ו והמנהיג וכו' שהביאו מנהג להוסיף בגלל אבות וכו' קודם החתימה של גאל ישראל בברכות קרי"ש של שחרית.
לא עיינתי במאמר הנ"ל, אבל מ"מ אשאל בקצרה האם ידוע מיהו המחבר של הפיסקה הזו בגלל אבות וכו'?

זהו נוסח מקביל ל"צור ישראל קומה בעזרת ישראל" שהיה נהוג במקומות אחרים. (לא זוכר כרגע בדיוק, אבל יתכן ששניהם מזמן הגאונים בבבל, ראה בשרשי מ"א ח"א בפרק על "גואלנו ה' צבא-ות" מביא את המקור לשניהם כמדומני).
וראה כאן הערה 70

[מכון כסאך]

כבר הזכיר כאן לעיל הרב "בגולה" על תיקונם של מכון ירושלים בפמ"ג מ'ים' ל'יום'.

וראו נא מה עוללו בסימן תרכ"א, מגן אברהם סק"א:

מגן אברהם.jpg (16.54 KiB) נצפה 16338 פעמים

ובהערת המכון שם:

הערות המכון.jpg (7.54 KiB) נצפה 16338 פעמים

אך מה נעשה ובלבוש (דפו"ר ונציה ש"פ) אין כתוב אלא "ים" !!!

לבוש ונציה שפ.jpg (11.34 KiB) נצפה 16338 פעמים

(יתכן והמתקן תיקן ממהדו' ברדיטשוב תקע"ח [ולא בדקתי הגי' שם], וכדי ביזיון וקצף שהמג"א יצא לראשונה בתנ"ב)

וכ"ה גם בא"ר דפו"ר (זולצבאך תקי"ז), בד"ה מדברי הלבוש:

אליה רבה דפור.jpg (3 KiB) נצפה 16338 פעמים

הנה, גם במג"א דפו"ר (דיהרנ פורט תנ"ב) כתוב "ים", ולזאת חזו גם ה"מתקנים". ומרוב להיטותם לתקן הלבישו על הלבוש לבוש אשר לא לבש בו המלך.

[משה ובני ישראל]

א. חשוב להקפיץ לרגל שביעי של פסח.
ב. מעניין האם בבריתות למבוגרים כגון יוצאי ארצות הקומיניזם וכדו' גם נוהגים לשיר את זה או שלא בגלל שזה לא מ ב ט ן לשמך המה נימולים.

[משולש]

א. חשוב להקפיץ לרגל שביעי של פסח.
ב. מעניין האם בבריתות למבוגרים כגון יוצאי ארצות הקומיניזם וכדו' גם נוהגים לשיר את זה או שלא בגלל שזה לא מ ב ט ן לשמך המה נימולים.

אף אחד (כמעט) לא נימול מבטן אלא רק ביום השמיני, וא"כ מאי נ"מ בין יום שמיני לשנה שמינית או שנה שמונים.

[עתניאל בן קנז]

א. חשוב להקפיץ לרגל שביעי של פסח.
ב. מעניין האם בבריתות למבוגרים כגון יוצאי ארצות הקומיניזם וכדו' גם נוהגים לשיר את זה או שלא בגלל שזה לא מ ב ט ן לשמך המה נימולים.

להרבה (אולי רובם) מפרשים, כוונת הפיוט הוא שישראל העמוסים מני בטן, נמולים לשמך. [ולא שנימולים תיכף ביציאתם מן הבטן], וקושיא מעיקרא ליתא.

[דודי צח]

המילה היא בבחינת גמר הלידה, על דרך סמיכות הכתוב והקשרו: "אשה כי תזריע וילדה זכר - אזי - וטמאה שבעת ימים וביום השמיני ימול בשר ערלתו"
גם במשנה בשבת הם נמנים יחד - "ומילדין את האשה בשבת, וקורין לה חכמה ממקום למקום, ומחללין עליה את השבת, וקושרין את הטיבור. רבי יוסי אומר: אף חותכין. וכל צרכי מילה עושין בשבת" (קכח:) - כלומר הכל דין אחד.

אמור מעתה, אכן מבטן לשמך המה נמולים

[עתניאל בן קנז]

המילה היא בבחינת גמר הלידה, על דרך סמיכות הכתוב והקשרו: "אשה כי תזריע וילדה זכר - אזי - וטמאה שבעת ימים וביום השמיני ימול בשר ערלתו"
גם במשנה בשבת הם נמנים יחד - "ומילדין את האשה בשבת, וקורין לה חכמה ממקום למקום, ומחללין עליה את השבת, וקושרין את הטיבור. רבי יוסי אומר: אף חותכין. וכל צרכי מילה עושין בשבת" (קכח:) - כלומר הכל דין אחד.

אמור מעתה, אכן מבטן לשמך המה נמולים

יפה כתבת.
אולם כאמור, רוב מפרשי הפיוט, מן הראשונים, לא פרשו כדבריך.

[אפרקסתא דעניא]

פעם פירשתי ע"פ המשנה בנדרים: הנודר מן הערלים מותר בערלי ישראל ואסור בנימולי הגויים, כי כל הגויים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב, אך נחשבים נימולים. ממילא כבר מבטן נחשבים לנימולים.