רבי שאול ליברמן

[הים הגדול]

לבן דודו הגדול, מרן חזון האיש זצ"ל, כתב:
...

איפה זה ?

[באמונתו]

לבן דודו הגדול, מרן חזון האיש זצ"ל, כתב:
...

איפה זה?

עיין המצורף פה:

[הים הגדול]

ייש"כ.

[יהושפט]

אכן לא מובן כלל תשובה זו

ניחא הסיפור עם הרב גורן מובן שלא קנה את ההתנצלות שלו למה נשאר בצבא (אף שנראה כמסופר בראי אנכרוניסטי להחריד לפי התפיסה העכשוית בחוגים מסוימים), אבל הסיפור עם הישיש מה בדיוק ההטעיה כאן?

פשוט, שדקדוקי וזהירות במצוות לא בדיוק עמדו בראש סדר היום שלו... ופתאום הוא מתפאר באיזה החמרה על חשש שמא יש שעטנז במעיל, והוא בגדר 'מסייע'. ממש צדיק גדול.

וזאת מנין לך? כפי הנשמע היה זהיר בקלה כבחמורה, שמעתי עם שמות אלא ששכחתים, שלא היה אוכל רק אצל משפחה מסוימת שסמך על כשרותה וכהנה. יש סיפור ידוע שר"א סופר בעת שהיה שם שאל אותו האם אין בעיה להשתמש במעלית שם בשבת [אינני יודע מה היה בדיוק אופן פעולתה], הוא ענה שאינו יודע אבל בדיוק עבר שם לואי גינצבורג והם שאלו אותו, הוא השיב להם שאכן יש בעיה, והם עלו במדרגות, כשהגיעו למעלה ראו את גינצבורג יוצא מהמעלית, וכששאלוהו הרי אמרת שיש בעיה, השיב אכן יש בעיה אבל אני עולה... [וראה את תיאורו של גינצבורג אצל קירשנבאום בספרו שהובא לעיל, והדברים עולים בקנה אחד]
אינני בא חלילה להצדיק את מה שעשה בהליכתו לקונסרבטיבים, אבל הוא היה איש מורכב.

לדעתי כוונת הרב הוטנר פשוטה, רש"ל רצה להראות לו שאפילו שהוא אצל הקונסרבטיבים הוא לא התקלקל והוא מדקדק במצות, והרב הוטנר הגיב לו שזה לא יעזור להצדיק את מעשיו.

[עמקן]

אכן לא מובן כלל תשובה זו

ניחא הסיפור עם הרב גורן מובן שלא קנה את ההתנצלות שלו למה נשאר בצבא (אף שנראה כמסופר בראי אנכרוניסטי להחריד לפי התפיסה העכשוית בחוגים מסוימים), אבל הסיפור עם הישיש מה בדיוק ההטעיה כאן?

פשוט, שדקדוקי וזהירות במצוות לא בדיוק עמדו בראש סדר היום שלו... ופתאום הוא מתפאר באיזה החמרה על חשש שמא יש שעטנז במעיל, והוא בגדר 'מסייע'. ממש צדיק גדול.

באופן אישי שאול ליברמן לא היה ידוע כמזלזל במצוות, והוא תמיד היה בצד השמרני בסמינר לרבנים. אבל מסתמא הכוונה היה שכל עמידתו בראש הסמינר היה בו לפני עוור בסיטונאות, שהרי הוא נתן גושפנקא לשיטתם הכפרני כאילו זו שיטה לגיטימי למרות מה שהוא עצמו לא ס"ל כן, ומה לו לספר על זהירותו בלפני עוור.

[באמונתו]

לולי דמסתפינא, לענ"ד מן האפשר, ששיטותיו הקיצוניות של עמוד העולם, מרן החזו"א זצ"ל, נגד כתבי יד, וכל שנודף ממנו ריח המחקר, ולא מצאנו דומה לו בגדולי ישראל, בהסתייגותו וסלידתו מכל אלו, ואולי העניין קשור איכשהו, במחלוקתו הקשה האישית לשם שמים, שניהל עם בן אחות אמו רש"ל, בעניין הזה עצמו ממש.

לפי המסופר, רש"ל בילדותו או בבחרותו, דבוק היה לבן הדוד הגדול. כאשר רש"ל נמשך למחקר, שבעיני החזו"א זצ"ל, גרם ואיבד גאון עולם מעמנו, הוא תפס עמדה חדה ומוחלטת, נגד כל כתבי היד, וכל שדה המחקר תורני!

כיו"ב מצינו בש"ס, אחרי מאורעות משמעותיים שונים: יצא... ודרש... גם: נפק... ודרש...

"גדול מתנגדי המחקר תלמודי", הינו בן דוד ראשון ל"גדול חוקרי התלמוד". האם מקרה הוא?

[פולסברג]

(רש"ל התגלח בחוה"מ...?)

אולי סבר כאג"מ (או"ח א' סי' קסג) וכגרצפ"פ.

או כהגריד''ס דמצוה נמי איכא.

[פולסברג]

הרציניות של פינקלשטיין תפס אותי, והנה מה שכתבתי בשפת אידיש אחרי המראה הפלאי הזה אשר חזיתי בדמיוני:

שפתיים ישק!
---------------------------
בויקי כתוב לאמר:
In a personal conversation, Finkelstein called the Conservative movement "a gimmick to get Jews back to real Judaism." His personal problems with the movement were reflected in his practice of coming to Conservative synagogues after having already prayed morning prayers, apparently regarding the synagogues' liturgical practices to be religiously flawed

כלומר, שבעצמו פינקלשטיין אחז שהוא רק דרך לקירוב רחוקים, והוא עצמו לא היה מתפלל עמהם רק ביחידות, שאינו כדאי להתפלל עמהם בנוסח אשר בדו מליבם...
-------------------------
על ליברמן, שמעתי מאאמו''ר שליט''א שר' הוטנר התבטא עליו: הוא התחתן עם נכריה כדי לאכול קעסט אצל השווער.

וע''ע בזכרונות ר''מ אליפנט שמתארו כע''ה שלא ידע הל' שבת, ואיך שניצחו ר''י הוטנר בהספרייה במנהטן.

[יהושפט]

הרציניות של פינקלשטיין תפס אותי, והנה מה שכתבתי בשפת אידיש אחרי המראה הפלאי הזה אשר חזיתי בדמיוני:

וע''ע בזכרונות ר''מ אליפנט שמתארו כע''ה שלא ידע הל' שבת, ואיך שניצחו ר''י הוטנר בהספרייה במנהטן.

למישהו יש אפשרות להעלות?
עכ"פ גם אם לא ידע הלכה, קשה לקרוא לליברמן ע"ה...

[תוכן]

יש סיפור ידוע שר"א סופר

לא ר"א סופר, אלא אלכסנדר מרקס.

בעת שהיה שם שאל אותו האם אין בעיה להשתמש במעלית שם בשבת [אינני יודע מה היה בדיוק אופן פעולתה], הוא ענה שאינו יודע אבל בדיוק עבר שם לואי גינצבורג

אם אני זוכר נכון, מרקס שאל את גינצבורג ישירות וליברמן לא היה נוכח בכלל.

והם שאלו אותו, הוא השיב להם שאכן יש בעיה, והם עלו במדרגות, כשהגיעו למעלה ראו את גינצבורג יוצא מהמעלית, וכששאלוהו הרי אמרת שיש בעיה, השיב אכן יש בעיה אבל אני עולה...

השיב: אני לא שאלתי.

ובכל אופן, גינצבורג היה קל דעת לחלוטין וקלקל גם את אשתו שבאה מבית חרדי. ואין להשוות בין גינצבורג לליברמן.

[יהושפט]

כך אני שמעתי את הסיפור מפי ידען אחד, יתכן שהוא או מקורותיו לא דייקו או להיפך. לגבי הסיומת "אני לא שאלתי" הזכרתני שגם אני כך שמעתי.

[יבנה]

הרציניות של פינקלשטיין תפס אותי, והנה מה שכתבתי בשפת אידיש אחרי המראה הפלאי הזה אשר חזיתי בדמיוני:

וע''ע בזכרונות ר''מ אליפנט שמתארו כע''ה שלא ידע הל' שבת, ואיך שניצחו ר''י הוטנר בהספרייה במנהטן.

למישהו יש אפשרות להעלות?
עכ"פ גם אם לא ידע הלכה, קשה לקרוא לליברמן ע"ה...

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=555130#p555130 עמ' 59

[יהושפט]

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=555130#p555130 עמ' 59

יישר כח
הסיפור עם הרב הוטנר נפלא!

הסיפור עם ההלכה, אם הבנתי נכון [ואבקש את יודעי האנגלית לתקן אם לא דייקתי], ליברמן לא ידע שיש בעיה של בישול בשקית תה בשבת, והכניס שקית תה לתוך מים רותחים, אני מניח שזה היה כלי שני. עכ"פ שיש איסור בישול בשבת אני מניח שהוא ידע, זה הרי כתוב בתוספתא... ככל הנראה הוא לא חשב שהתה לא מבושל או שסבר שבכלי שני מותר ולא חשש לקלי הבישול. מכאן ועד להגדיר אותו ע"ה הדרך ארוכה. יש כאלו שלא יבינו איך הרב אלינט לא ידע שיש גם חשש בורר בשקית תה [אם כי זה לא מוסכם].

[תוכן]

כך אני שמעתי את הסיפור מפי ידען אחד, יתכן שהוא או מקורותיו לא דייקו או להיפך. לגבי הסיומת "אני לא שאלתי" הזכרתני שגם אני כך שמעתי.

הסיפור נמצא בביוגרפיה שלו, אפשר לבדוק. אולי זכרוני בכזיב.

[יהושפט]

בענין ליברמן והחזו"א
שמעתי מפי ת"ח אחד ששמע מהגרד"צ רוטשטיין זכר שניהם לברכה שהיה מיודד מאד עם ליברמן בעת שהות האחרון בארה"ב, כי ליברמן הראה לו מכתב שקיבל מהחזו"א בעת שהלך לקונסרבטיבים, שהתחיל בערך כך: שאול חזור בך, שאול חזור בך, והיה אם לא תחזור, וכאן כיסה ליברמן בידו את ההמשך, ולא הסכים בשום אופן להראות לו את הכתוב. אותו ת"ח סיפר לי שרד"צ או הוא עצמו ניסו לברר אצל מחזיקי עזבונו של ליברמן אם יש מכתב כזה, וככל הידוע איננו בנמצא.

[באמונתו]

על ליברמן, שמעתי מאאמו''ר שליט''א שר' הוטנר התבטא עליו: הוא התחתן עם נכריה כדי לאכול קעסט אצל השווער.
וע''ע בזכרונות ר''מ אליפנט שמתארו כע''ה שלא ידע הל' שבת, ואיך שניצחו ר''י הוטנר בהספרייה במנהטן.

זכרונות ר''מ אליפנט צירפתי כאן, עיין עמודים 58-59.

מאאמו"ר שליט"א שמענו נוסח אחר קצת משם ר"י הוטנר, שלא "לאכול קעסט" דווקא אמר, אלא בכדי שיוכל להמשיך ללמוד!

לגבי הלכות שבת, כל ההקפדה הנהוגה ומקובלת, שלא להכניס שקית תה לכלי שני, הלא אינו פשוט:
תבלין הלא מותר בכלי שני.
גם לא ברור שעלי התה הם מקלי הבישול.
לשון המגן אברהם - סימן שיח ס"ק טו: אבל אסור לשרותו אפי' בכלי שני דמחזי כמבשל... שם ס"ק יט: מתירים בכ"ש. דס"ל דאין כ"ש מבשל, ולפי מ"ש ס"ד בשם תוס' יש להחמיר דמיחזי כמבשל, אך היש מתירים סוברים להקל כתירוץ שני של התו', וכ"מ דעת הש"ע, ויש להחמיר:
גם יש לציין לדעת שו"ת בנין ציון סימן יט, אשר מ"מ מדובר בפחות משיעור בישול בגרוגרות.

[א מבקש]

בענין ליברמן והחזו"א
שמעתי מפי ת"ח אחד ששמע מהגרד"צ רוטשטיין זכר שניהם לברכה שהיה מיודד מאד עם ליברמן בעת שהות האחרון בארה"ב, כי ליברמן הראה לו מכתב שקיבל מהחזו"א בעת שהלך לקונסרבטיבים, שהתחיל בערך כך: שאול חזור בך, שאול חזור בך, והיה אם לא תחזור, וכאן כיסה ליברמן בידו את ההמשך, ולא הסכים בשום אופן להראות לו את הכתוב. אותו ת"ח סיפר לי שרד"צ או הוא עצמו ניסו לברר אצל מחזיקי עזבונו של ליברמן אם יש מכתב כזה, וככל הידוע איננו בנמצא.

מתוך: https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp ... rum_id=771

לא, בחייו הפרטיים ובאמונתו הי' יהודי אורתודקסי לכל דבר. הוא הי' בן דודו של החזון איש ואחיינו של רבי צדוק הכהן מלובלין שכידוע בא מבית מתנגדי מובהק. שמעתי (אינני אחראי למהימנותו), שהחזון איש הי' אומר לו: שאול, שאול, חזור בך, ותהי' בשורה הראשונה של גדולי הדור!

אגב, הוא מזכיר כמה פעמים בחיבוריו את ספריו של ר' צדוק הכהן מלובלין [אם איני טועה הוא מזכירו בתוספת ראשונים על פרה ועוד כמה פעמים שאיני זוכר כעת].

[א מבקש]

הר"נ קמינצקי בספרו making a godl מביא כמה וכמה עניינים שמעידים שבבית אביו היה הערכה על ליברמן, חלק מציטוטים אלו וכן מפי ספרים וסופרים נמצא במאמר המצורף.

[יהושפט]

בענין ליברמן והחזו"א
שמעתי מפי ת"ח אחד ששמע מהגרד"צ רוטשטיין זכר שניהם לברכה שהיה מיודד מאד עם ליברמן בעת שהות האחרון בארה"ב, כי ליברמן הראה לו מכתב שקיבל מהחזו"א בעת שהלך לקונסרבטיבים, שהתחיל בערך כך: שאול חזור בך, שאול חזור בך, והיה אם לא תחזור, וכאן כיסה ליברמן בידו את ההמשך, ולא הסכים בשום אופן להראות לו את הכתוב. אותו ת"ח סיפר לי שרד"צ או הוא עצמו ניסו לברר אצל מחזיקי עזבונו של ליברמן אם יש מכתב כזה, וככל הידוע איננו בנמצא.

מתוך: https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp ... rum_id=771

לא, בחייו הפרטיים ובאמונתו הי' יהודי אורתודקסי לכל דבר. הוא הי' בן דודו של החזון איש ואחיינו של רבי צדוק הכהן מלובלין שכידוע בא מבית מתנגדי מובהק. שמעתי (אינני אחראי למהימנותו), שהחזון איש הי' אומר לו: שאול, שאול, חזור בך, ותהי' בשורה הראשונה של גדולי הדור!

לא חושב שהחזו"א חשב שהוא יהיה מגדולי הדור, דרכם כבר נפרדה במה שליברמן נהיה חוקר

[גביר]

א. התחדש לי לפחות שר' שאול ליברמן היה אחיינו של רבי צדוק הכהן, זה היה מאותו צד של החזון איש? האם לחזון איש היה קשר עמו? [ר"ש ליברמן היה כבן שנתיים כשר' צדוק נתבש"מ, וודאי שלא היה ביניהם קשר ממשי, אבל החזון איש היה אז כבר כבן כ"ב], ובכלל, מה היה טיב קשריו של ר' צדוק עם העולם הליטאי שאותו עזב? [מסתמא שמר על קשר עם משפחתו וכיו"ב, אך האם, למשל, ידוע על תגובות שלו להתרחשויות בעולם זה כמו התפתחות תנועת המוסר, הישיבות, שיטות הלימוד וכו'? ]

ב. על מה שכבר נכתב כאן שאיסור בישול בכלי שני בעלי תה אינו ברור כל כך, דומה שכדאי להוסיף שהחזון איש נב סק יט כתב שאין לחוש לקלי הבישול בכלי שני שלא במליח ישן וקוליס האייספנין אלא בפת או בביצה שעיננו הרואות שמתבשלים אפילו בכל שני אבל לא בשאר המאכלים, ואע"פ שפוסקי דורנו כתבו דמסתבר דדין עלי תה הוא כדין פת וביצה, וכמדומה שכן המנהג להחמיר בתה, אפשר דר"ש ליברמן לא ס"ל הכי ונמצא דלשיטתו אזיל בזה כדעת בן דודו החזון איש [וליד נכווית בו שהחמיר בזה החזו"א כחי"א לא חש על כל פנים לא בכוס העומדת לשתייה].

[פולסברג]

על ליברמן, שמעתי מאאמו''ר שליט''א שר' הוטנר התבטא עליו: הוא התחתן עם נכריה כדי לאכול קעסט אצל השווער.
וע''ע בזכרונות ר''מ אליפנט שמתארו כע''ה שלא ידע הל' שבת, ואיך שניצחו ר''י הוטנר בהספרייה במנהטן.

זכרונות ר''מ אליפנט צירפתי כאן, עיין עמודים 58-59.

מאאמו"ר שליט"א שמענו נוסח אחר קצת משם ר"י הוטנר, שלא "לאכול קעסט" דווקא אמר, אלא בכדי שיוכל להמשיך ללמוד!

לגבי הלכות שבת, כל ההקפדה הנהוגה ומקובלת, שלא להכניס שקית תה לכלי שני, הלא אינו פשוט:
תבלין הלא מותר בכלי שני.
גם לא ברור שעלי התה הם מקלי הבישול.
לשון המגן אברהם - סימן שיח ס"ק טו: אבל אסור לשרותו אפי' בכלי שני דמחזי כמבשל... שם ס"ק יט: מתירים בכ"ש. דס"ל דאין כ"ש מבשל, ולפי מ"ש ס"ד בשם תוס' יש להחמיר דמיחזי כמבשל, אך היש מתירים סוברים להקל כתירוץ שני של התו', וכ"מ דעת הש"ע, ויש להחמיר:
גם יש לציין לדעת שו"ת בנין ציון סימן יט, אשר מ"מ מדובר בפחות משיעור בישול בגרוגרות.

אאל''ט, אצל הגריד''ס ותלמידו הגרצ''ש שכטר, עושים תה בשבת כמעשהו בחול, שכך סברו זקיניו הגר''ח והגרא''פ

[באמונתו]

על ליברמן, שמעתי מאאמו''ר שליט''א שר' הוטנר התבטא עליו: הוא התחתן עם נכריה כדי לאכול קעסט אצל השווער.
וע''ע בזכרונות ר''מ אליפנט שמתארו כע''ה שלא ידע הל' שבת, ואיך שניצחו ר''י הוטנר בהספרייה במנהטן.

זכרונות ר''מ אליפנט צירפתי כאן, עיין עמודים 58-59.
מאאמו"ר שליט"א שמענו נוסח אחר קצת משם ר"י הוטנר, שלא "לאכול קעסט" דווקא אמר, אלא בכדי שיוכל להמשיך ללמוד!
לגבי הלכות שבת, כל ההקפדה הנהוגה ומקובלת, שלא להכניס שקית תה לכלי שני, הלא אינו פשוט:
תבלין הלא מותר בכלי שני.
גם לא ברור שעלי התה הם מקלי הבישול.
לשון המגן אברהם - סימן שיח ס"ק טו: אבל אסור לשרותו אפי' בכלי שני דמחזי כמבשל... שם ס"ק יט: מתירים בכ"ש. דס"ל דאין כ"ש מבשל, ולפי מ"ש ס"ד בשם תוס' יש להחמיר דמיחזי כמבשל, אך היש מתירים סוברים להקל כתירוץ שני של התו', וכ"מ דעת הש"ע, ויש להחמיר:
גם יש לציין לדעת שו"ת בנין ציון סימן יט, אשר מ"מ מדובר בפחות משיעור בישול בגרוגרות.

אאל''ט, אצל הגריד''ס ותלמידו הגרצ''ש שכטר, עושים תה בשבת כמעשהו בחול, שכך סברו זקיניו הגר''ח והגרא''פ

מצ"ב:

[יהושפט]

לעיל http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=16555#p725549 הובא מאמרו של ש' גליק על ההתכתבות בין מרן החזו"א לליברמן בנוגע לפירוש בירושלמי במע"ש, אציע כאן בקצרה את הויכוח ביניהם, ואציין דבר מעניין מאד לפי דעתי-

בירושלמי מע"ש פרק ד ה"א: "תני אין פודין מעשר שני אלא במין על מינו דלא כן מה נן אמרין פודין מן החיטין על השעורין ומן השעורין על החטין לכן צריכה אפילו מן האגרו על השמתית ומן השמתי' על האגרו".
הרמב"ם בפ"ד ממע"ש ה"ב למד מברייתא זו שאפשר לחלל פירות על פירות אולם דווקא מין על מינו: "וכן אם רצה לחלל פירות המעשר על פירות אחרות, יעלו הפירות השניות ויאכלו בירושלים, ולא יחלל ממין על שאינו מינו ולא מן היפה על הרע ואפילו באותו המין". ליברמן ב'על הירושלמי' הקדיש פרק למקרים בהם הירושלמי לא פורש נכון על פי מקבילות, ואחת הדוגמאות הוא הירושלמי הנ"ל, הוא תמה על פירוש הרמב"ם, שהרי הדעת נותנת שאדרבה כשמחלל על מי בשא"מ הדבר דומה יותר לחילול על כסף, ומנין כה פשיטא לירו' שאין מחללין על שאינו מינו. ולכן מפרש שכוונת הירושלמי לדין שפודין מע"ש לפי שער הזול, ולתוספתא שאמרה שפודין "פודין מעשר שני כשער הזול ... כמות שחנוני לוקח מאותו המין", וזהו גם כוונת הברייתא לומר שדווקא לפי השער של מינו, וע"ז פריך פשיטא, וכי ס"ד שנשער במין אחר, וע"ז השיבו שהכוונה למין שונה של חיטה. וסיים שפירוש הרמב"ם צע"ג. עכת"ד.

החזו"א שככה"נ לא נחה דעתו מהנסיון של ליברמן להראות שמפרש טוב יותר מהרמב"ם, כתב לו לדחות את פירושו, כשתורף קושיותיו לפי המתבאר מהמכתב החוזר של ליברמן: א. גם ב' מיני חיטין פשיטא שאין משערין זב"ז. ב. היה לה לבריי' לומר אין פודין חיטין במחיר שעורין. ג. א"כ מן השעורין על החיטין מיותר, שהרי הם זולים יותר, ופשיטא שלא יפדה לפי היקר. וגם ציין שהגר"א באמת הגיה את הירושלמי "אין מפרישין מע"ש אלא במין על מינו".
וכמובן מתשובתו של ליברמן כנראה החזו"א דרש ממנו לחזור בו מפירושו, וגם מיחה בו על שקורה לי"נ אפשטיין "מורי", וע"ז באה תשובתו של ליברמן לדחות את דברי החזו"א ולקיים פירושו, וגם מסביר את הערכתו לאפשטיין. החזו"א לא השתכנע, ובספרו דמאי ס"ג סק"ח דן בפירוש הר"מ והגהת הגר"א ומתקשה בהם, אך לא מזכיר אפשרות לפרש אחרת.

והנה ב'גליונות קה"י לירושלמי' ציין לפירוש הרמב"ם ולהגהת הגר"א, וכתב: "ולענ"ד היה נראה דה"פ לכשבאו לעשות שומת דמים ששוין הפירות אין לסמוך אא"כ נתברר לו שומת של אותו מין שהוא בא לפדות ולא יסמוך על שידוע לו שויות של מין אחר, ומתמה הגמ' פשיטא ללא כן מה הוינן אמרין פודין מן החיטין על השעורים פי' שיפדה חיטים בשויות של שעורים או איפכא הלא ודאי אין זה דמים של אותן פירות ומשני דלכן צריכא שאפי' מן האגדו של השמתית אע"פ ששניהם חיטין והו"א דכשידוע לו מחיר אגדו יכול לפדות כל חיטין במחיר זה דמסתמא כל מין חיטין נמכרין בערך אחד קמ"ל דלא".
והגרח"ק ב'דרך אמונה' על הרמב"ם שם בביאור הלכה, מביא דברי הירושלמי וכותב: "ר"ל אף על גב ששניהן מן חטים אלא שזה אדום וזה לבן וס"ד שאפשר לשער המחיר של א' מהן ומסתמא גם המחיר של השני כן קמ"ל כנלענ"ד פי' הירו' אמנם רבנו פי' ברייתא וכו'". והגדיל לעשות בפירושו לירושלמי, שמפרשו רק לפי הפירוש הזה "אפי' מן האגדו- ב' מיני חיטין הן וקרובין להיות דמיהן שוה, אפ"ה לא ישער אלא במינו".

הרי שהקה"י והגרח"ק מפרשים בפשטות את הירושלמי ממש כדרכו של ליברמן, שחזו"א דחאה בשני ידיים! [בשינוי קל, שאיירי בלא ידוע לו מחיר המין השני, ולפי"ז מיושבת אחת מקו' החזו"א].

[קמנו ונתעודד]

בסוף ספר 'כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב וויינברג זצ"ל', חלק שני, נדפס מכתב מעניין מר"ש ליברמן, הנה הוא:

[איש_ספר]

לעיל http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=16555#p725549 הובא מאמרו של ש' גליק על ההתכתבות בין מרן החזו"א לליברמן בנוגע לפירוש בירושלמי במע"ש, אציע כאן בקצרה את הויכוח ביניהם, ואציין דבר מעניין מאד לפי דעתי-

בירושלמי מע"ש פרק ד ה"א: "תני אין פודין מעשר שני אלא במין על מינו דלא כן מה נן אמרין פודין מן החיטין על השעורין ומן השעורין על החטין לכן צריכה אפילו מן האגרו על השמתית ומן השמתי' על האגרו".
הרמב"ם בפ"ד ממע"ש ה"ב למד מברייתא זו שאפשר לחלל פירות על פירות אולם דווקא מין על מינו: "וכן אם רצה לחלל פירות המעשר על פירות אחרות, יעלו הפירות השניות ויאכלו בירושלים, ולא יחלל ממין על שאינו מינו ולא מן היפה על הרע ואפילו באותו המין". ליברמן ב'על הירושלמי' הקדיש פרק למקרים בהם הירושלמי לא פורש נכון על פי מקבילות, ואחת הדוגמאות הוא הירושלמי הנ"ל, הוא תמה על פירוש הרמב"ם, שהרי הדעת נותנת שאדרבה כשמחלל על מי בשא"מ הדבר דומה יותר לחילול על כסף, ומנין כה פשיטא לירו' שאין מחללין על שאינו מינו. ולכן מפרש שכוונת הירושלמי לדין שפודין מע"ש לפי שער הזול, ולתוספתא שאמרה שפודין "פודין מעשר שני כשער הזול ... כמות שחנוני לוקח מאותו המין", וזהו גם כוונת הברייתא לומר שדווקא לפי השער של מינו, וע"ז פריך פשיטא, וכי ס"ד שנשער במין אחר, וע"ז השיבו שהכוונה למין שונה של חיטה. וסיים שפירוש הרמב"ם צע"ג. עכת"ד.

החזו"א שככה"נ לא נחה דעתו מהנסיון של ליברמן להראות שמפרש טוב יותר מהרמב"ם, כתב לו לדחות את פירושו, כשתורף קושיותיו לפי המתבאר מהמכתב החוזר של ליברמן: א. גם ב' מיני חיטין פשיטא שאין משערין זב"ז. ב. היה לה לבריי' לומר אין פודין חיטין במחיר שעורין. ג. א"כ מן השעורין על החיטין מיותר, שהרי הם זולים יותר, ופשיטא שלא יפדה לפי היקר. וגם ציין שהגר"א באמת הגיה את הירושלמי "אין מפרישין מע"ש אלא במין על מינו".
וכמובן מתשובתו של ליברמן כנראה החזו"א דרש ממנו לחזור בו מפירושו, וגם מיחה בו על שקורה לי"נ אפשטיין "מורי", וע"ז באה תשובתו של ליברמן לדחות את דברי החזו"א ולקיים פירושו, וגם מסביר את הערכתו לאפשטיין. החזו"א לא השתכנע, ובספרו דמאי ס"ג סק"ח דן בפירוש הר"מ והגהת הגר"א ומתקשה בהם, אך לא מזכיר אפשרות לפרש אחרת.

והנה ב'גליונות קה"י לירושלמי' ציין לפירוש הרמב"ם ולהגהת הגר"א, וכתב: "ולענ"ד היה נראה דה"פ לכשבאו לעשות שומת דמים ששוין הפירות אין לסמוך אא"כ נתברר לו שומת של אותו מין שהוא בא לפדות ולא יסמוך על שידוע לו שויות של מין אחר, ומתמה הגמ' פשיטא ללא כן מה הוינן אמרין פודין מן החיטין על השעורים פי' שיפדה חיטים בשויות של שעורים או איפכא הלא ודאי אין זה דמים של אותן פירות ומשני דלכן צריכא שאפי' מן האגדו של השמתית אע"פ ששניהם חיטין והו"א דכשידוע לו מחיר אגדו יכול לפדות כל חיטין במחיר זה דמסתמא כל מין חיטין נמכרין בערך אחד קמ"ל דלא".
והגרח"ק ב'דרך אמונה' על הרמב"ם שם בביאור הלכה, מביא דברי הירושלמי וכותב: "ר"ל אף על גב ששניהן מן חטים אלא שזה אדום וזה לבן וס"ד שאפשר לשער המחיר של א' מהן ומסתמא גם המחיר של השני כן קמ"ל כנלענ"ד פי' הירו' אמנם רבנו פי' ברייתא וכו'". והגדיל לעשות בפירושו לירושלמי, שמפרשו רק לפי הפירוש הזה "אפי' מן האגדו- ב' מיני חיטין הן וקרובין להיות דמיהן שוה, אפ"ה לא ישער אלא במינו".

הרי שהקה"י והגרח"ק מפרשים בפשטות את הירושלמי ממש כדרכו של ליברמן, שחזו"א דחאה בשני ידיים! [בשינוי קל, שאיירי בלא ידוע לו מחיר המין השני, ולפי"ז מיושבת אחת מקו' החזו"א].

יש"כ מעניין מאד!

[באמונתו]

בסוף ספר 'כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב וויינברג זצ"ל', חלק שני, נדפס מכתב מעניין מר"ש ליברמן, הנה הוא:

שמעתי ממו"ר ר"ח ליפשיץ זצ"ל, תלמיד מובהק לגאון רבי יחיאל יעקב וויינברג זצ"ל, שהרב ויינברג ביטא את ההבדל בין ה"תוספתא כפשוטה" לבין חיבור אחר שעל התוספתא מגדול אחד, כי אותו ספר, בו ביאורים וחידושים נחמדים לתוספתא.
אך למעשה, הרי צריך פשט, למַה התוספתא מתכוון, לקרוא הלכה ולהבינה! היינו הנמצא ב"תוספתא כפשוטה"!

ומעניין לעניין: מאאמו"ר שליט"א שמעתי, שפעם ראה את הספר "תוספתא כפשוטה" באוצר של ישיבת באר יעקב. בכן ניגש לשאול לראש ישיבה, הגאון רמ"ש שפירא זצ"ל, מאי האי?!
הגאון ענה לו במעשה רב, שהוא בעצמו ראה את הגרי"ז זצ"ל מסתכל בספר זה, ושאל מאי האי?!
הרב ענה קצרות: אין דברי תורה מקבלים טומאה!

[מעט דבש]

אגב, פרט עצום בלתי ידוע:

בית בריסק שבירושלים, מאז שהגיע הגרי"ז זצ"ל לארץ, עמד על תמיכתו הכלכלית והמאסיבית! של הגרי"ד מבוסטון!!
לבד מבית הרב גופו, החזיק הגרי"ז זצ"ל, באמצעות אחיינו הגרי"ד ז"ל, אברכים חשובים מקורבים, שומעי שיעורו ולקחו, וגם אחרי פטירת מרן, המשיך להחזיק את ישיבתו המפורסמת של בנו הגרי"ד מירושלים.

יצא הגרי"ד מבוסטון מגדרו ומטבעו! וגייס ממון רב מגבירי אמריקה המודרניים, תומכי המדינה נלהבים, אשר רחוקים מדרכי הגרי"ז ובניו, יותר ממרחקי "מערב ממזרח", הכול לצורך דודו הגדול, בניו, ביתו ותלמידיו.

סוד זה העצום, אין מגלים אלה הנוגעים בדבר בירושלים, מטעמים ידועים. מדובר בסכומים אדירים, משך שנים רבות. ממילא יצא, שזה המעשה הגדול, עשרות שנים, נשאר בסתר, ולא זכה הגרי"ד ז"ל למשהו הוקרה הימנו!

ודאי אין ספק, כי "שני דינים" יש, שאין עובדה נפלאה הזאת, מכשירה השקפותיו וכו'
מ"מ, אין הקב"ה מקפח...
נ"מ נוספת, אם אין עוברים מקצתם משום: בירא דשתית מיניה - לא תשדי ביה קלא?!

viewtopic.php?p=305851#p305851
viewtopic.php?p=413845#p413845

[ארי שבחבורה]

מקובל שהגרי"ז הסכים עם ההסבר של ריד"ס, ואאל"ט הגרא"י מזכיר את הפשט הזה באחד השיעורים שהוא נוגע בענין [הגם שבאופן כללי אינו מזכירו, והיחס אליו צונן מאד בשונה מדודיו הגרמ"ד והגר"מ, ואכמ"ל].

יחס הגרמ"ס היה עוד יותר צונן מהגרא"י. הוא כמעט לא הזכיר אותו, ואפילו אז לא היה מזכיר שמו כלל אלא מכנה אותו 'הבוסטענער'. שמעתי מתלמיד שלו שבכל שנות לימודיו אצלו הוא לא זכר שהגר"מ הזכיר אותו כלל מיוזמתו. רק פעם אחת, הוא אמר לו פשט בגמ' שריד"ס אמר בשם ר' חיים, והגר"מ דחה הפשט מכל וכל - טען שזה עקום, וגם הקשה קושיא עצומה על הפשט - ולגבי עדות הריד"ס אמר, שמזמן הוא הופרך אצלו.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 20#p436913

[באמונתו]

מאאמו"ר שליט"א שמעתי:
הגאון רא"י פינקל זצ"ל ממיר, רצה את הגרי"ד ז"ל כחתן לבתו היחידה, לפי שרי"ד נחשב עילוי גאון, הבחיר בבחורי אירופה!
הרי"ד עשה אז את לימודיו באוניברסיטה, ובכ"ז רא"י אמר שהוא יוציא אותו משם.
נדבר עם אבי רי"ד, ידידו הגר"מ, ורא"י רקם תכנית.
מה עשה? המציא סיפור שיש לו "גידול" בלשון, חשש סרטן...
טובי הרופאים בברלין היו, ומוכרחים לדרוש ברופאים בברלין...
נסע בליווי הבת שלו לברלין.
הגר"מ מצדו הודיע לבנו רי"ד, כי ידידו רא"י, ר"י מיר, מגיע לברלין ל"צרכים רפואיים". מן הראוי אפוא, שילווה אותו הרי"ד לרופאים שם, מפני כבוד התורה...
אקצר כאן. סוף סיפור, בת רבי אליעזר יהודה, לא מצאה חן בעיני רי"ד, ולאכזבת רא"י, השידוך ירד מהפרק.
הגרי"ד ז"ל לא ידע עד סוף ימיו האמת, שזו הייתה הכול המצאת רא"י, והיה הרי"ד מתפלא עליו, מפני שכל הרופאים בברלין, לא מצאו דבר, וביטלו העניין לגמרי, כאשר רא"י המשיך להתעקש שיש משהו...
(אח"כ קם שידוך שלה עם מרן הגר"ח שמואלביץ זצ"ל).

[יהושפט]

בספר "עולמם של גדולים - ואלה תולדות יצחק", על הגרב"י לוין, מובא הסיפור הבא על הגרי"ז

עולמם של גדולים עמ' רלה.png (46.44 KiB) נצפה 5887 פעמים

אינני מכיר את אמינות הספר, אבל כמדומה שבישיבת רבי יצחק אלחנן לא למדו בנות, בטח לא בתקופה ההיא. ואולי הכוונה לאוניברסיטה שגם שם היה איזה קורס בגמרא או לבית הספר שהקים "ישיבת רמב"ם", שקראתי פעם שנשים למדו שם גמרא. יבואו הידענים ויחכימונו.
עכ"פ זה נכון שהגרי"ד חייב לימוד תורה לנשים הכולל גמרא וראשונים, כמצ"ב:

מפניני הרב עמ' ריד.png (35.66 KiB) נצפה 5887 פעמים

יש ממנו גם מכתב על זה בספר "איש על העדה", ואינו תח"י

[באמונתו]

אינני מכיר את אמינות הספר, אבל כמדומה שבישיבת רבי יצחק אלחנן לא למדו בנות...

ודאי כדבריכם. מדובר בשקר במילתא דעבידא לאיגלויי.

[ארי שבחבורה]

ודאי כדבריכם. מדובר בשקר במילתא דעבידא לאיגלויי.

יש להניח שהכוונה לקולג' שטרן לבנות של ישיבה-יוניברסיטי.

[דורשי יחודך]

בקולג' שטרן החלו ללמד תלמוד בצורה מסודרת לבנות רק כ17 שנים לאחר פטירת מרן הגרי"ז.
וצ"ל שמדובר בבית ספר מיימונידס שייסד בבוסטון (לגיל התיכון).
עכ"פ אין לזה שום קשר עם ישיבה אוניברסיטי.

[יהושפט]

בקולג' שטרן החלו ללמד תלמוד בצורה מסודרת לבנות רק כ17 שנים לאחר פטירת מרן הגרי"ז.
וצ"ל שמדובר בבית ספר מיימונידס שייסד בבוסטון (לגיל התיכון).
עכ"פ אין לזה שום קשר עם ישיבה אוניברסיטי.

אבל אם בזמנו של הגרי"ז כבר לימדו שם תלמוד לבנות, אזי חוסר הדיוק הזה לא משמעותי ביחס לגוף הסיפור, ואין סיבה לפקפק עליו. שוב, אינני מכיר את אמינות הספר באופן כללי.

[ארי שבחבורה]

בקולג' שטרן החלו ללמד תלמוד בצורה מסודרת לבנות רק כ17 שנים לאחר פטירת מרן הגרי"ז.
וצ"ל שמדובר בבית ספר מיימונידס שייסד בבוסטון (לגיל התיכון).
עכ"פ אין לזה שום קשר עם ישיבה אוניברסיטי.

אבל אם בזמנו של הגרי"ז כבר לימדו שם תלמוד לבנות, אזי חוסר הדיוק הזה לא משמעותי ביחס לגוף הסיפור, ואין סיבה לפקפק עליו. שוב, אינני מכיר את אמינות הספר באופן כללי.

הרב דו"י צודק. התחילו ללמד תלמוד בקולג' שטרן רק בשנת 1976.

[יהושפט]

ובבית ספר מיימונידס?

[דורשי יחודך]

הרב דו"י צודק. התחילו ללמד תלמוד בקולג' שטרן רק בשנת 1976.

ר' יהושפט לא פקפק על זה אלא כתב שזה לא משפיע על אמינות הסיפור.
אלא שגם אני לא פקפקתי על אמינות הסיפור רק רציתי להעמיד את העובדות שאין כאן שום קשר לישיבה אוניברסיטי.

[תולדות]

א. התחדש לי לפחות שר' שאול ליברמן היה אחיינו של רבי צדוק הכהן, זה היה מאותו צד של החזון איש? האם לחזון איש היה קשר עמו? [ר"ש ליברמן היה כבן שנתיים כשר' צדוק נתבש"מ, וודאי שלא היה ביניהם קשר ממשי, אבל החזון איש היה אז כבר כבן כ"ב], ובכלל, מה היה טיב קשריו של ר' צדוק עם העולם הליטאי שאותו עזב? [מסתמא שמר על קשר עם משפחתו וכיו"ב, אך האם, למשל, ידוע על תגובות שלו להתרחשויות בעולם זה כמו התפתחות תנועת המוסר, הישיבות, שיטות הלימוד וכו'? ]

viewtopic.php?t=3682&start=40#p186947

[גביר]

viewtopic.php?t=3682&start=40#p186947

יש"כ

[דרומי]

https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2725129