מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » א' אוגוסט 29, 2021 2:57 pm

כאשר יהיה קושיא, נחפש תירוץ. בינתיים הכל בסדר, אין שום קושיא, אין שום שאלה ואין שום דמיון. מי שעובד את ה' על ידי חפצים ומקריב אותם אליו ית', אינו עובד אלא ה'. מה בעיא? כמו מי שנוטל לולב משום שכך צווה בה'.

הים הגדול
הודעות: 175
הצטרף: ג' מרץ 04, 2014 10:06 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי הים הגדול » א' אוגוסט 29, 2021 3:06 pm

קרית מלך כתב:ומדוע צריך בתפילה לכוון לבו כנגד בית קדשי הקדשים? ומהו פירוש הכתוב "והתפללו אליך דרך ארצם"?
וכן בדניאל הוא אומר וכו'
מיהו הך קושיא לא מיחוורא כלל, שבאלו אין הפולחן אלא לפניו יתעלה במקום משכן כבודו וכמ"ש הרב לפ"ב.
ובדבר שעיר המשתלח יש ענין לענות בו, ואכ"מ.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » א' אוגוסט 29, 2021 3:14 pm

זאינץ כתב:
וונדרבר כתב:כתב המהרי"ל (סוף הל' תענית): והמשתטח על קברי הצדיקים ומתפלל אל ישים מגמתו נגד המתים השוכנים שם אך יבקש מאת השם יתברך שיתן אליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר תנצב"ה.
והדברים מובאים בבאר היטב ובמשנה ברורה או"ח סוף סי' תקפ"א.

במסכת סוטה נאמר שכלב בן יפונה השתטח על קברי אבות וביקש מהאבות שיבקשו עליו רחמים(זה הלשון).

הן ברור שא"א ללמוד מאגדות שאין אנו יודעים שיחם ושיגם וכוונתם, ובאמת גם בהלכה כן הוא שא"א לנו להביא מגמרא ישירות.

אמנם בראיה זו כבר דנו הראשונים שאין מזה שום הוכחה,
וז"ל הב"ח סוסי' רי"ז
מי שנדר לילך לבית הקברות או למקוה ואירע לו שהלך ע"י עסק שם יצא ידי נדרו. תשובת מהרי"ל סימן קי"ח ומביאו הרב בהגהות שו"ע (סמ"ח). עוד ראיתי תשובה על שם מוהר"ר חיים פלטיאל (עי' שו"ת מהר"ם ב"ר ברוך ד"ל סי' קסד) על הנודרים לילך לבית הקברות קצת היה נראה כדורש אל המתים דכלב שנשתטח על קברי אבות (סוטה לד ב) התפלל לשם במקום קדושה כדי שתהא תפילתו נשמעת וכדכתיב באברהם (בראשית יט כז) אל המקום אשר עמד שם אלמא שהמקום גורם א"נ מי שביזה את המת ולכבודו משתטח על קברו זה מצינו (חגיגה טז ב, כב ב, יומא פז א, מכות ה ב) אך נשים ובני אדם שאינן יודעין זה לא ידעתי הליכתן למה ואני רגיל לפתוח להן בחרטה ויתירו להם הנדר ויתן לצדקה מה שהיה מוציא על הדרך ואח"כ יתן מה שנשער כפי שהיה טרחו והילוכו וזה יתן לצדקה וינצל מצעקה ע"כ. מיהו כבר החזיקו במנהג זה ואין מוחה ויש לזה סמך בספר הזוהר (פר' אחרי ע ב - עא ב) ודוקא להשתטח על קברי אבות ולהתפלל לפניו יתברך על כל צרה שלא תבוא בזכות אבותיו הנקברים פה וכיוצא בזה וכבר נתקנו סדרי התפילה למשתטחים על קברי אבות ואין לשום מורה למנוע ולבטל מנהג זה:

ויש עוד הרבה מראי מקומות, כידוע ומפורסם.
השאלה שלפנינו היא האם ההגבלות וההגדרות שהקימו חכמינו אכן מודגשים אצל אלו הנוהגים להקל וללכת לקברים בקביעות? ואם לאו, האם אין ראוי לעורר אותם שלא יטעו בזה?

הים הגדול
הודעות: 175
הצטרף: ג' מרץ 04, 2014 10:06 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי הים הגדול » א' אוגוסט 29, 2021 3:19 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:השאלה שלפנינו היא האם ההגבלות וההגדרות שהקימו חכמינו אכן מודגשים אצל אלו הנוהגים להקל וללכת לקברים בקביעות? ואם לאו, האם אין ראוי לעורר אותם שלא יטעו בזה?

זה וזה הם בכלל ההיתר או האיסור ???

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » א' אוגוסט 29, 2021 3:28 pm

מסקנת השו"ת מהר"ם שיק (או"ח סי' רצ"ג) הוא שנחלקו הראשונים האם אין קברי צדיקים אלא מקום קדוש שיתקבלו התפלות לה' לרצון ממקום קדוש, או שמבקשים שיהיו הצדיקים מליצי טובה עבור המתפללים.
אמנם השאלה בזה היא בענין דאורייתא, ע"כ לכאורה היה לנו להחמיר בזה.
ובמ"ב אכן החמיר ולא הביא השיטה השניה כלל.

ושתי השיטות לא גרסו ענין זה של התדבקות ברוח הצדיק אשר עי"ז מתדבקים להקב"ה, ועוד דברים כהנה.

זאינץ
הודעות: 500
הצטרף: ב' יוני 15, 2020 10:54 pm
מיקום: ירושלים עיר הקודש

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי זאינץ » א' אוגוסט 29, 2021 3:30 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מסקנת השו"ת מהר"ם שיק (או"ח סי' רצ"ג) הוא שנחלקו הראשונים האם אין קברי צדיקים אלא מקום קדוש שיתקבלו התפלות לה' לרצון ממקום קדוש, או שמבקשים שיהיו הצדיקים מליצי טובה עבור המתפללים.
אמנם השאלה בזה היא בענין דאורייתא, ע"כ לכאורה היה לנו להחמיר בזה.
ובמ"ב אכן החמיר ולא הביא השיטה השניה כלל.

ושתי השיטות לא גרסו ענין זה של התדבקות ברוח הצדיק אשר עי"ז מתדבקים להקב"ה, ועוד דברים כהנה.
ציטטתי מהאריז׳׳ל.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » א' אוגוסט 29, 2021 3:35 pm

הוספת עוד שיטה, מה זה מוסיף? בכל אופן נחלקו הראשונים בזה, ולא הוכרעו הדברים

זאינץ
הודעות: 500
הצטרף: ב' יוני 15, 2020 10:54 pm
מיקום: ירושלים עיר הקודש

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי זאינץ » א' אוגוסט 29, 2021 3:44 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הוספת עוד שיטה, מה זה מוסיף? בכל אופן נחלקו הראשונים בזה, ולא הוכרעו הדברים

אז איך אתה פוסק כל שיש שיטה אחרת ג''כ (ושל האר''י בפרט)?

הים הגדול
הודעות: 175
הצטרף: ג' מרץ 04, 2014 10:06 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי הים הגדול » א' אוגוסט 29, 2021 3:46 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הוספת עוד שיטה, מה זה מוסיף? בכל אופן נחלקו הראשונים בזה, ולא הוכרעו הדברים

במה נחלקו ??? האם מותר לעבוד נברא ???

זאינץ
הודעות: 500
הצטרף: ב' יוני 15, 2020 10:54 pm
מיקום: ירושלים עיר הקודש

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי זאינץ » א' אוגוסט 29, 2021 3:56 pm

הים הגדול כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הוספת עוד שיטה, מה זה מוסיף? בכל אופן נחלקו הראשונים בזה, ולא הוכרעו הדברים

במה נחלקו ??? האם מותר לעבוד נברא ???

האם מותר לבקש שהצדיקים יהיו מליצי יושר עלינו .

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » א' אוגוסט 29, 2021 4:01 pm

מבקשים מאת הקב"ה שיתן לצדיקים להמליץ טוב בעדינו, ומבקשים ממנו שיביט אל זכותם לעניינינו.

לא התיר שום מראה מקום ראשון או אחרון לעבוד שום נברא.

אמנם גם בדעת המחמירים כתב המהר"ם שיק שיש 'טריק' להודיע את צערו להצדיקים המתים, שגם הם יצטערו והקב"ה יעשה כדי למנוע את צערם מהם. אין זה עבודה אלא כזה סגולה או רפואה. ומי שמאמין באמת בה' ומתרחק מכל רפואה, יתרחק גם מזה וישים בטחונו אך ורק בה'.

פלוריש
הודעות: 2613
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי פלוריש » א' אוגוסט 29, 2021 4:01 pm

בברכה המשולשת כתב:דרכים יש. וקווים אדומים גם יש.

האם היחס של כת"ר לברסלב שווה ליחס של הראי"ה והרצי"ה לברסלב, או שונה?

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » א' אוגוסט 29, 2021 4:02 pm

זאינץ כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הוספת עוד שיטה, מה זה מוסיף? בכל אופן נחלקו הראשונים בזה, ולא הוכרעו הדברים

אז איך אתה פוסק כל שיש שיטה אחרת ג''כ (ושל האר''י בפרט)?

ההבדל הוא פשוט. אם יש ספק בדאורייתא, יש לנו כללים מה לעשות, ואין שום שיטה שיש חיוב מדאורייתא או מדרבנן לבקש מהמתים להמליץ בעדינו, בשעה שלשיטה האחרת, החיי"א וקודמיו, יש בזה לאו דאורייתא.
מי שאין לו מניעים אחרים חוץ מכללי התורה, אינו רואה שום מנוס אלא להחמיר בזה.

ובדרך כלל דברי האר"י יש להם משמעות פחות בהלכה, לא יותר מאחרים. משום שדבריו נאמרו בלשון אחר ומכוונה אחרת מדברי הפוסקים, וגם משום שהכלל 'אין לנו עסק בנסתרות' מוצקת היא בהלכה, וגם משום שלכתחלה לא נאמרו הדברים אלא בתוך רקע אחר. וכבר נתבאר אלף פעמים שהכרעה הלכתית וגדלות הפוסק אינם שלובים זב"ז כלל, ואין לזה שום משמעות כלל וכלל. כך שלהגיד 'ובפרט האריז"ל' הוא היפך המציאות
נערך לאחרונה על ידי ליטוואק פון בודאפעסט ב א' אוגוסט 29, 2021 4:04 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

הים הגדול
הודעות: 175
הצטרף: ג' מרץ 04, 2014 10:06 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי הים הגדול » א' אוגוסט 29, 2021 4:04 pm

ירושלמי פ"ט ה"א דברכות:
ראה כמה הוא גבוה מעולמו ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה והקב"ה מאזין את תפלתו. שנאמר (ש"א, א) וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע והאזין הקב"ה את תפילתה. וכן כל בריותיו שנאמר (תהלים, קב) תפילה לעני כי יעטף כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע. וכי יש לך אלוה קרוב מזה שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן...רבי יודן אמר משמיה דידיה בשר ודם יש לו פטרון אם באת לו עת צרה אינו נכנס אצלו פתאום אלא בא ועמד לו על פתחו של פטרונו וקורא לעבדו או לבן ביתו והוא אומר איש פלוני עומד על פתח חצירך שמא מכניסו ושמא מניחו. אבל הקב"ה אינו כן אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד. הה"ד (יואל, ב) כל אשר יקרא בשם ה' ימלט.

זאינץ
הודעות: 500
הצטרף: ב' יוני 15, 2020 10:54 pm
מיקום: ירושלים עיר הקודש

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי זאינץ » א' אוגוסט 29, 2021 4:08 pm

דברי האריז''ל הנ''ל לא שייכים לכ''א בעניין הספציפי הנ''ל אבל מפה גילוי מילתא בעלמא ששיך דבר כזה שרוח הצדיק תתעבר בו וזה יסייע לו לעבודת ה' וזהו אינו עבודת הנברא ח''ו כי מתפלל להקב''ה אלא שע''י רוח הצדיק מתווסף חיזוק בעבודתו את בוראו

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » א' אוגוסט 29, 2021 4:15 pm

אז גם לדעת האריז"ל לא מבקשים כלום מהנפטר. ייש"כ.
אם זכרוני אינו מטעני, בקונטרס ההשטחות לא התיר לבקש שום דבר מהצדיק. המקום הזה הוא מקום קדוש, והאדם יכול להזכר מהצדיק שהוא מכיר ולהתעורר כמו שהתעורר בחיים חיותו של הצדיק, וכדו'. לפי דבריו הכל אינו אלא עבודת האדם על עצמו.

מו"ר שליט"א נסע פעם לקברו של החפץ חיים ור' חיים וואלאזינער בבקשת אחד מידידיו שהיה מונח על ערש דוי. כאשר חזר דיברתי אליו והוא דיבר בהתרגשות שבעמדו על קברו של החפץ חיים נזכר מכל מדרגתו הנשגבה ושהאכסניא האחרונה שלו על האדמה הוא כאן במקום קבורתו, ולכן כאן הוא המקום הראוי להזכר ממנו. מו"ר אכן מעודו לא ראה את קונטרס ההשתטחות אלא כוון לדבריו בדעתו, ונראה שהוא שווה בדרגא עם מחבר הקונטרס הנ"ל. ומ"מ אין בזה שום רמז לשום בקשה מהצדיק כלל וכלל.

זאינץ
הודעות: 500
הצטרף: ב' יוני 15, 2020 10:54 pm
מיקום: ירושלים עיר הקודש

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי זאינץ » א' אוגוסט 29, 2021 4:20 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אז גם לדעת האריז"ל לא מבקשים כלום מהנפטר. ייש"כ.
אם זכרוני אינו מטעני, בקונטרס ההשטחות לא התיר לבקש שום דבר מהצדיק. המקום הזה הוא מקום קדוש, והאדם יכול להזכר מהצדיק שהוא מכיר ולהתעורר כמו שהתעורר בחיים חיותו של הצדיק, וכדו'. לפי דבריו הכל אינו אלא עבודת האדם על עצמו.

מו"ר שליט"א נסע פעם לקברו של החפץ חיים ור' חיים וואלאזינער בבקשת אחד מידידיו שהיה מונח על ערש דוי. כאשר חזר דיברתי אליו והוא דיבר בהתרגשות שבעמדו על קברו של החפץ חיים נזכר מכל מדרגתו הנשגבה ושהאכסניא האחרונה שלו על האדמה הוא כאן במקום קבורתו, ולכן כאן הוא המקום הראוי להזכר ממנו. מו"ר אכן מעודו לא ראה את קונטרס ההשתטחות אלא כוון לדבריו בדעתו, ונראה שהוא שווה בדרגא עם מחבר הקונטרס הנ"ל. ומ"מ אין בזה שום רמז לשום בקשה מהצדיק כלל וכלל.

אתה משווה את מורך למחבר קונטרס ההשתטחות ואח׳׳כ אתה עוד צוחק על השוואנצנות של החסידים נו נו.

לבי במערב
הודעות: 9607
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי לבי במערב » א' אוגוסט 29, 2021 5:32 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ומי שמאמין באמת בה' ומתרחק מכל רפואה
טוב לדעת כי מר אינו הולך לרופא המקומי...
ובעיקר הדברים: יש חיוב תפלה מדאורייתא, ובזה - כל המועיל לכוונה הוי הכשר המצוה וגופה.
בריבוי דברים פסקו כהאריז"ל, והעובדה כי למר נוח להתעלם מכך לא תשנה זאת.

מלבב
הודעות: 3529
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי מלבב » א' אוגוסט 29, 2021 6:46 pm

למה לא דנים לכף זכות שהכוונה שהרבי יתפלל לפני השם שזה לדעת כמה פוסקים בסדר

הים הגדול
הודעות: 175
הצטרף: ג' מרץ 04, 2014 10:06 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי הים הגדול » א' אוגוסט 29, 2021 7:00 pm

ע' בהשמטות הצענזור סנהדרין מ"ג א' אמר עולא ותסברא כו'.

תא חזי
הודעות: 932
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי תא חזי » א' אוגוסט 29, 2021 7:16 pm

מלבב כתב:למה לא דנים לכף זכות שהכוונה שהרבי יתפלל לפני השם שזה לדעת כמה פוסקים בסדר

למה שידונו.....
ראית מה ענו לך וממי הביאו לך ראיה.
מעניין אם כל הלוחמים הגדולים האלה בודקים אם המלצרים והטבחים באירועים שלהם הם מוסלמים ח"ו, או נוצרים ח"ו, או קוראי תיקון הכללי וטובלי שחרית רחמנא לישזבן...
הדיון כאן יוצא מכל פרופורציה.

הים הגדול
הודעות: 175
הצטרף: ג' מרץ 04, 2014 10:06 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי הים הגדול » א' אוגוסט 29, 2021 7:34 pm

תא חזי כתב:ראית מה ענו לך וממי הביאו לך ראיה.

נו, טוב, גם טיפה ציניות א"א להכניס פה...
(אגב ההוא ג"כ היה יהודי, וגם מסתברא דמש"ש היינו דוקא אחר גמ"ד ואכ"מ.)

מלבב
הודעות: 3529
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי מלבב » א' אוגוסט 29, 2021 8:11 pm

אני לא יודע על איזה קהילה מדובר פה, אבל נדמה שבחב״ד המצב הכי גרוע, אם אני לא תועה שם זה מקובל לבקש מהרבי על כל צרה

דורשי יחודך
הודעות: 1565
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי דורשי יחודך » א' אוגוסט 29, 2021 8:43 pm

מה ההסבר בזה שלבקש מאדם חי להתפלל עלי מותר, ואילו לבקש מנשמת מי שכבר נפטר לבית עולמו להתפלל עלי אסור והוא בכלל "עבודת נברא"? מעולם לא זכיתי להבין את העניין.
אולי משום דורש אל המתים נגעו בה?
כמובן שאם הוא מבקש את הישועה מהנפטר אסור, אבל מה הבעיה לבקש ממנו להתפלל עליו? לא מבין מה זה קשור לעבודת נברא.

קרית מלך
הודעות: 1104
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי קרית מלך » א' אוגוסט 29, 2021 9:16 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כאשר יהיה קושיא, נחפש תירוץ. בינתיים הכל בסדר, אין שום קושיא, אין שום שאלה ואין שום דמיון. מי שעובד את ה' על ידי חפצים ומקריב אותם אליו ית', אינו עובד אלא ה'. מה בעיא? כמו מי שנוטל לולב משום שכך צווה בה'.


חס ושלום, אין כל קושיא!
ברור שאנו עבדי השי"ת העושים רצונו.
אחר בקשת המחילה מהדר"ג שליט"א מי שאינו מבין את ההבדל בין נטילת לולב לבין "יכוון לבו לבית קדשי הקדשים" ול"והתפללו אליך דרך ארצם". אות הוא שלא ירד לשרשי הענינים העמוקים האלו.

כבר העירו לעיל שהשיטה לפיה משתמשים במילים פסקניות ומביעים כביכול עמדה שאין לה שני צדדים, וכל הכותב אחרת "פשוט לא מבין" אינה מועילה לבירור הדברים וד"ל

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » א' אוגוסט 29, 2021 10:51 pm

כבר כתבתי במקום אחר בפורום מה שנראה לי בההבדל בין אדם לחי לאדם מת, אמנם עדיין אין לי ראיה ע"ז.
האדם החי יש לו בחירה, והאדם המת, אף הצדיק הכי גדול, כבר אין לו בחירה. ולזה עדיף הכלב החי מהארי המת.
למה זה אמור להבדיל? אני לא יכול לתרגם במילים עדיין.
אבל לא נראה לי שההכרעה בזה אמורה להיות לצד ההיתר אלא להיפך. אם אין הבדל, אז אסור גם מחי. ואם מותר מחי, בהכרח שיש הבדל.

והתפללו אליך דרך ארצם פירושו שהתפלות עוברות דרך ארץ ישראל. איני יודע למה יש כאן קושיא ומה קשה מזה. ויכוון לבו לבית קדשי קדשים פירושו שיכוון לבו כאילו הוא פונה לשם, למרות שאינו יודע לאיזה דרך הוא פונה. לא ראיתי שום קושיא פה.

איני רואה שום מילות פסקניות בדברי, לא אני כתבתי 'ותו לא מדי' או 'ח"ו' ועוד מלות פסקניות.

ומי אמר שאיני הולך לרופא? אני הולך לרופאים, כי עדיין לא הגעתי למדרגה זו של בטחון. אם לא היה מובן דיו, הכוונה שלי היתה שאם האדם רוצה להתעלות מצרתו ולהשתמש ביסוריו לעבוד על עצמו להיות בן אדם יותר טוב, עדיף שיתרחק מטריקים כאלה, וירבה בטחונו בה'. אמנם מותר לו לדרוש בדברים כאלה, אבל אין סבה לדחוף את זה.

לבי במערב
הודעות: 9607
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' אוגוסט 30, 2021 2:27 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עדיף שיתרחק מטריקים כאלה, וירבה בטחונו בה'.
'לבנתים', עינינו הרואות כי דוקא המשתטחים על קברות־הצדיקים הם שבוערת בקרבם אמונה לוהטת ובטחון עז בהשי"ת. וק"ל.

קרית מלך
הודעות: 1104
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי קרית מלך » ב' אוגוסט 30, 2021 2:33 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:והתפללו אליך דרך ארצם פירושו שהתפלות עוברות דרך ארץ ישראל. איני יודע למה יש כאן קושיא ומה קשה מזה. ויכוון לבו לבית קדשי קדשים פירושו שיכוון לבו כאילו הוא פונה לשם, למרות שאינו יודע לאיזה דרך הוא פונה. לא ראיתי שום קושיא פה.


התקדמנו, אולי יסביר מע"כ מדוע צריכות התפילות "לעבור" דרך ארץ ישראל? ומדוע עליו לכוון לבו "כאילו הוא פונה לשם".
אם האמת היחידה היא כדברי בעל הקונטרס הנ"ל, איך יתכן מציאות שכזאת שבכדי שתפילה תתקבל היא זקוקה לסיוע של מעבר דרך ארץ ישראל? ולאחר שמתברר שאין הדברים פשוטים כל כך וכפי שמפורש במקרא ובחז"ל. האם רחוק להבין שתפילתו של יהודי הפונה להשי"ת זקוקה לסיוע של צדיק שיעלה את תפילתו?
ונא, אל תענה מיד "עבודה" לצדיק, כי לא זהו הנושא כאן.

דורשי יחודך
הודעות: 1565
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ב' אוגוסט 30, 2021 4:19 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כבר כתבתי במקום אחר בפורום מה שנראה לי בההבדל בין אדם לחי לאדם מת, אמנם עדיין אין לי ראיה ע"ז.
האדם החי יש לו בחירה, והאדם המת, אף הצדיק הכי גדול, כבר אין לו בחירה. ולזה עדיף הכלב החי מהארי המת.
.

המבקשים מהמתים חושבים שיש להם בחירה. נגיד שזו טעות, האם המחשבה שלמת יש בחירה היא עבודה זרה?

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ב' אוגוסט 30, 2021 11:53 am

לבי במערב כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עדיף שיתרחק מטריקים כאלה, וירבה בטחונו בה'.
'לבנתים', עינינו הרואות כי דוקא המשתטחים על קברות־הצדיקים הם שבוערת בקרבם אמונה לוהטת ובטחון עז בהשי"ת. וק"ל.

עוד סברא עגולה, וק"ל.......

אליעזר ג
הודעות: 790
הצטרף: ד' ינואר 01, 2020 10:28 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי אליעזר ג » ה' ספטמבר 02, 2021 10:58 am

יוצא פוניבז' כתב:רצו"ב קונטרס בענין,
עם הסכמות מרבנים חשובים שליט"א,
אשמח לשמוע דעת חו"ר אתרא קדישא הדין,
קונטרס ד' אחד ושמו אחד.pdf


וכן לענין מש"כ שם לענין עלונים שלהם, (ומה עם יין שלהם?)

לומד דבר תורה ממין.png


ראיתי רבים המתקוממים נגד מסקנות הקונטרס וטוענים שזה לא יכול להיות להפוך גדולים מקובלים וחוגים שלמים בכלל ישראל לעע"ז , אבל לא ראיתי [ואולי יש כי קשה לעבור על כל אורך הכתוב בשרשור ] הסבר ענייני למה הוא טועה. ולכן במקום שאין או אפילו שנראה לי שאין אנשים עלי להיות איש ולהסביר. ואפילו אם כפילות תהה זו טוב שיופיעו הדברים החשובים בכפול .

ובפרט שלמבין יש כאן בסיס דברים שיוביל למסקנה שכמעט אף חוג בציבור החרדי לא יהיה פטור מעונשה כולל הזרם המרכזי בציבור הליטאי לפחות כפי שהדברים נתפסים אצלו בזווית הראיה הציבורית.

היסוד של ע"ז הוא כדברי הרמבם:

היסוד החמישי שהוא יתברך הוא הראוי לעבדו ולגדלו ולהודיע גדולתו ולעשות מצוותיו, ושלא יעשה כזה למי שהוא תחתיו
במציאות מן המלאכים והכוכבים והגלגלים והיסודות ומה שהורכב מהם, לפי שכולם מוטבעים בפעולותיהם, אין להם יכולת
ולא בחירה אלא רצונו יתעלה. וכן אין ראוי לעבדם כדי להיותם אמצעים לקרבה אליו, אלא אליו בלבד יכוונו המחשבות ויניחו
כל מה שזולתו, וזהו היסוד החמישי הוא שהזהיר על עבודת כוכבים ורוב התורה מזהרת עליו.

כלומר תורף העניין בע"ז הוא שאין לאף כוח בחירה והם מוטבעים במעשיהם ולבקש מהם זה כמו שאדם הנופל ממגדל יבקש מכוח המשיכה שיחוס עליו ולא יפעל עכשיו. כלומר זה מטופש ונגד המציאות ביסודה ותפישה מעוותת ביסוד המציאות הוא הדבר שגורם לקצף וראה מורה נבוכים א לו.

אבל וזו עיקר הנקודה האדם הוא בוחר ומצד עצמו יש לכאורה בידיו להרע ולהיטיב ולו במובן הגשמי ,ולא שמענו שההולך להתחנן לפני עשיר להלוואה הרי הוא עע"ז , למרות שצריך לדעת שהכול ביד השם וזו רק השתדלות ,כלומר שהשם מכוון את הבחירות ומשתמש בתוצאותיהן באופן שהוא קבע והכל נקבע ממנו אבל וזה החשוב , גם מי ששם בשר מבטחו אומנם חסר לו המון בביטחון וביחוד בשם אך אינו נכנס בגדר עע"ז. וכן מותר וחייבים כמובן להשתדל.

זה הערבוב יסודי שקיים לאורך רוב הקונטרס ומכוחו עיקר מסקנותיו.

כמובן שעבודה למזל של האדם או לתכונה של האדם שוב מעבירה את זה לתחום הרוחניים הלא בוחרים ולא לאדם עצמו ובחירתו.

יתרה מכך הרי אדם מישראל בעבודתו הבחירית פועל בעולמות הרוחניים העליונים , כך קבע השם ביסוד הבריאה ומביא יותר שפע כולל לעולם , כלומר יש לו השפעה גם בעולמות הרוח ויש שתפילתו יותר נשמעת ,ויש שיש משקל לברכתו .

הנקודה המרכזית מעבר לכך היא שעם ישראל הוא כלל , כאשר להרבה אנשים אפילו זכותם לעולם הבא מותנית בחיבורם לכלל , ולכן העונש של אובדן עולם הבא עובר דרך כרת הכרת מקרב עמו , וכל ישראל הכוונה כלל ישראל בטבע יש להם חלק לעולם הבא .

וגם בחיבור כללי זה יש חיבור מחוזק יותר ספציפי של הדבק בתלמידי חכמים , שלולא זה לא הייתה תקנה לאלו שאין להם אור תורה משל עצמם וראה את הגמרא בכתובות לעניין המשיא בתו לתלמיד חכם וכו . כלומר יש מושג של דבקות והתכללות עם תלמידי חכמים שמזכה מי שמצד עצמו אין לו זכות זאת וזה אחד היסודות עליהן נבנתה החסידות במגמה להעלות את המון העם.

אומנם וודאי שגם ביחס לאדם ישנן גבולות שחציתן היא ע"ז , כגון להתפלל לאדם וכן ענייני תולדות דע"ז ענייני כישוף למיניהם וצריך מאוד להיזהר כי ישנם גבולות דקים שמצדם האחד זו דבקות בתלמידי חכמים ומצידם השני זו ע"ז או כישוף. אומנם חלק גדול מהיציאה של הגרא ותלמידיו כנגד חלקים בחסידות הייתה בגלל שבהפצת יסודות קבליים להמון העם ובביסוס עבודה של המון העם על התקשרות לצדיק, בקל תביא לחציית גבולות אלו , אכן מיחסים לחזו"א אמירה שאכן יציאתו היא שבלמה ושמרה על המחנה העיקרי של החסידות מלחצות גבולות אלו לאורך הדורות.

כן יש להבחין ביחס למתים ולחיים כי לכאורה למתים אין כבר בחירה ויש לעיין.

וכן יש לצערנו ביטויים בכל מיני ספרים שמתכוונים אומנם להיות אדם דבק בצדיק ובתלמיד חכם ,ומכוח דבקות זו מחובר לתוכנו המרומם ולזכיותיו באופן שקובע את גורלו כפי שראינו בדבק בתלמידי חכמים בגמרא , אבל בקל יכולים להתפרש כאילו הצדיק מנהל כלפי חסידיו את חשבונם בעולם הזה ובעיקר בבא באופן בלעדי והיה ראוי שתהיה הבהרה מפורשת מהתלמידי חכמים בכל חוג וחוג שלא זו הכוונה ואני מניח שוודאי בע"פ היא נעשית ומסתמא גם בכתב .

התרומה של הקונטרס היא אולי לעורר ללמוד נושא זה בעיון הנצרך בכדי להגדיר בברור את הגבולות שלא יהיה אפילו יחיד הנכשל בהם.

אך יש להדגיש עוד נקודה שלכאורה קיימא לן כראב"ד ולא כרמבם לעניין המגשים בשוגג והוא הדין לעניין ע"ז
ולכן אינו נכרת מחלקו בעולם הבא , אם כי כאמור עצם ההכשלות שעלולה להיות היא חמורה שבחמורות.

דרומי
הודעות: 9392
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי דרומי » ה' ספטמבר 02, 2021 11:26 am

בספר הזוהר יש התייחסות מפורשת לשאלה שחוזרת כאן כל הזמן, האם יש בחירה לצדיקים שכבר נפטרו מן העולם והאם מותר לבקש מהם, וז"ל (יש שם בזוהר אריכות גדולה והתעצלתי מלהעתיק אלא רק חלק קטן):

'ודורש אל המתים' - אל המתים דייקא, דאינון חייבי עלמא, דאינון מעמין עוע"ז דאשתכחו תדיר מתים. אבל ישראל דאינון זכאי קשוט, שלמה קרא עלייהו 'ושבח אני את המתים שכבר מתו' - שכבר מתו בזמנא אחרא ולא השתא, שכבר מתו והשתא אינון חיין.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ה' ספטמבר 02, 2021 2:59 pm

אליעזר ג - תודה רבה, אבל לא ביררת את ההבדל. למה לבקש הלוואה מעשיר הוא מותר, ולבקש ממזלו זה אסור? מהו ההבדל (אני יודע שזה רוחני וזה גשמי, אבל בינתיים זה חילוק ללא מחלק), ואיפוא מצינו את זה?

דברי הזהר אינם מניחים את הדעת כלל. אינם מדברים בענין בחירה כלל ולכן אינם עונים על השאלה.
מהפסוק 'ולמתים חפשי' חזינן שאין בחירה אחרי המוות, והפסוק קאי על צדיקים ורשעים כאחד. אם אין תומ"צ, במה שייך בחירה? איזה מצוה יכול המת לקיים? אפילו הצדיק המת?

זאינץ
הודעות: 500
הצטרף: ב' יוני 15, 2020 10:54 pm
מיקום: ירושלים עיר הקודש

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי זאינץ » ה' ספטמבר 02, 2021 3:04 pm

''צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי''

אליעזר ג
הודעות: 790
הצטרף: ד' ינואר 01, 2020 10:28 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי אליעזר ג » ה' ספטמבר 02, 2021 7:26 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אליעזר ג - תודה רבה, אבל לא ביררת את ההבדל. למה לבקש הלוואה מעשיר הוא מותר, ולבקש ממזלו זה אסור? מהו ההבדל (אני יודע שזה רוחני וזה גשמי, אבל בינתיים זה חילוק ללא מחלק), ואיפוא מצינו את זה?

דברי הזהר אינם מניחים את הדעת כלל. אינם מדברים בענין בחירה כלל ולכן אינם עונים על השאלה.
מהפסוק 'ולמתים חפשי' חזינן שאין בחירה אחרי המוות, והפסוק קאי על צדיקים ורשעים כאחד. אם אין תומ"צ, במה שייך בחירה? איזה מצוה יכול המת לקיים? אפילו הצדיק המת?


מזלו זה כוח רוחני ללא בחירה , העשיר עצמו ביסוד האני שלו יש בחירה ולכן מותר לבקש ממנו, לגבי ענייני מיתה לא נחתתי לנושא.

נקדש את שמך בעולם
הודעות: 181
הצטרף: ד' נובמבר 30, 2016 3:47 am

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי נקדש את שמך בעולם » ה' ספטמבר 02, 2021 8:09 pm

רק עכשיו נחשפתי לאשכול,
ואפילו עוד לא קראתי את כולו,
אבל אני רוצה להעתיק דברים שציטטתי בעבר באשכול דומה.



עבודה זרה , הכוונה לעבוד כוח (רוחני) אחר מבלעדי ה' , הרבה מעובדי הע"ז האמינו בה' ואף עבדו אותו וקיימו את תורתו, אך כיוון שעבדו כוחות אחרים הרי שזה ע"ז.
בספרי ברסלב ההשתעבדות לצדיק ככוח רוחני שעושים לו נחת רוח, תפילות, טקסים, וכדו' תופסת מקום נכבד ביותר ואפשר לומר שזה ממש מהנושאים המרכזיים שם, וא"כ זה נחשב לעבודה זרה.
(יש ביטויים שניתן לנסות להוציאם מהמשמעות הפשוטה כך שישמעו פחות מזעזעים, או שימצאו להם איזה שהיא הקבלה בספרי הזוהר והאר"י , אך דעת לנבון נקל, שגם אם ביטוי אחד ניתן להסביר אי אפשר לומר זאת על מאות רבות של ביטויים שמעמידים את 'צדיק האמת' במעמד שקרוב לאלוהות רח"ל).

יש לי הרבה חומר שאספתי מתוך ספרי ברסלב בעבר ובהווה והקו הכללי שם מעמיד את 'הצדיק' בדרגת אל.
אני מקווה שיהיה מי שירים את הכפפה וילקט ויפרסם את תמצית הדברים בשביל להציל מידם (שכידוע עושים הרבה מסיון בשנים האחרונות, ובפרט בקרב בני הישיבות), אני יכול במסגרת הפורום לצטט כמה דברים מתוך הררי החומר, אבל זה לא יהיה ממצה.

כתוב "לא תלמד לעשות כתועבות הגויים ההם" אבל אתה למד להבין ולהורות.

עלים לתרופה ש"נ (אגרות רבי נתן, תלמיד ר'נחמן)
אַךְ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר הִזְהִיר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל זֶה כִּי כָּל עִנְיָנוֹ הוּא בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד שֶׁיָּכוֹל לְהָרִים וּלְחַדֵּשׁ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁיָּרְדוּ וְנָפְלוּ מֵאֲלָפִים שָׁנָה וְכַמָּה גִּלְגּוּלִים עָבְרוּ עֲלֵיהֶם וְכוּ'. וַאֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ יוֹדֵעַ הֵיטֵב בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִם כָּל הַנְּפָשׁוֹת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִיּוֹם בְּרֹא אֱלהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ עַד הֵנָּה וְעַד הַסּוֹף הָאַחֲרוֹן. וְיוֹדֵעַ כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְכָל הַיְדִיעוֹת הַלָּלוּ הֵם אֶצְלוֹ דָּבָר קָטָן. כִּי הִשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֱלהוּת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִתְפֹּס בַּמַּחֲשָׁבָה כְּלָל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בְּךָ כְּלָל.

אגרת נ"ט
וְחַיּוּתָם בְּנֵס עַל יְדֵי חַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ בִּדְרָכִים נִפְלָאִים מִבְּרִית מֶלַח עוֹלָם אֲשֶׁר אִלְמָלֵא מִלְחָא לָא הֲוֵי יָכֵל עָלְמָא לִסְבֹּל, וּצְרִיכִין לִזְכֹּר זֹאת הֵיטֵב, כִּי כָּל מַה שֶׁזּוֹכְרִים זֹאת יוֹתֵר שֶׁעִקַּר הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם הַמַּמְתִּיק בְּכָל עֵת מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא, עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר, וּמַמְתִּיקִים מֵעַצְמוֹ הַמְּרִירוּת בְּהַמְתָּקוֹת יְתֵרוֹת כִּי בְּוַדַּאי כָּל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ לְהַצַּדִּיק וּכְפִי אֱמוּנָתוֹ בּוֹ כְּמוֹ כֵן נִמְתָּק מְרִירוּתוֹ יוֹתֵר, וּבָזֶה אָנוּ צְרִיכִים לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בְּכָל עֵת, וּלְהַשְׁלִיךְ יְהָבֵנוּ עָלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלִבְטֹחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ,

ליקוטי הלכות חושן משפט העושה שליח לגבות חובו ג ב

וְהִנֵּה הַמַּלְוֶה שֶׁגּוֹמֵל חֶסֶד עִם הַלּוֹוֶה וּמַלְוֶה לוֹ מְעוֹתָיו. הוּא בִּבְחִינַת הַצַּדִּיק הַמַּשְׁלִים הַחִסָּרוֹן, כִּי הַהַלְוָאָה שֶׁהֻכְרַח הַלּוֹוֶה לִלְווֹת מֵחֲבֵרוֹ זֶהוּ מֵחֲמַת הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁחָסֵר לוֹ מָמוֹנוֹ וּפַרְנָסָתוֹ. וְהַמַּלְוֶה שֶׁמְּרַחֵם עָלָיו וּמַלְוֶה לוֹ וְגוֹמֵל עִמּוֹ חֶסֶד וּמַשְׁלִים לְהַלּוֹוֶה חֶסְרוֹנוֹ הוּא בִּבְחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת רַב חֶסֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן, שֶׁהוּא מַשְׁלִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת כַּנַּ"ל, אֲבָל הַלּוֹוֶה צָרִיךְ לִזָּהֵר לְשַׁלֵּם בִּזְמַנּוֹ לְהַמַּלְוֶה וְצָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁיְּשַׁלֵּם לוֹ בְּעַצְמוֹ מִיָּדוֹ לְיָדוֹ וְלֹא יִשְׁלַח עַל יְדֵי שָׁלִיחַ שֶׁאָז יֵשׁ אַחֲרָיוּת הַדֶּרֶךְ וְהָאַחֲרָיוּת עַל הַלּוֹוֶה, כַּמְבֹאָר הַדִּינִים בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ שָׁם. הַיְנוּ, כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיק שֶׁדָּבוּק בְּהַתּוֹרָה וְהוּא מַמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים לְכָל בָּשָֹר לְהַשְׁלִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם. עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הוּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ לָהֶם רוּחַ חַיִּים וּמַשְׁלִים הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם כְּדֵי שֶׁהֵם יַעַבְדוּ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בְּהַחִיּוּת שֶׁמַּמְשִׁיךְ לָהֶם וּבְכָל מַה שֶּׁמַּשְׁפִּיעַ לָהֶם וּמַשְׁלִים לָהֶם, כִּי רַק זֶה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא ה' יִתְבָּרַךְ אֶת הָעוֹלָם וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם וּמְחַיֶּה אֶת הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁעַל יָדָם מַמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים לַכֹּל. וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל זֶה כְּדֵי שֶׁהֵם יַחְזְרוּ וְיַעַבְדוּ אֶת ה' בַּחִיּוּת הַזֶּה שֶׁמַּמְשִׁיךְ לָהֶם הַצַּדִּיק בְּכָל עֵת וָרֶגַע. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כֹּל פָּעַל ה' לְמַעֲנֵהוּ". וְעַל כֵּן הָעִקָּר לִהְיוֹת מְקֹרָב לְהַצַּדִּיק וְדָבוּק בּוֹ בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וָרֶגַע וּבְכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה שֶׁהוּא נוֹשֵׁם וּמַמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים יִזְכֹּר תֵּכֶף שֶׁהַנְּשִׁימָה הַזֹּאת שֶׁהִיא הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁדָּבוּק בְּהַתּוֹרָה וּבַה' יִתְבָּרַךְ וְיִזָּהֵר לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה וּלְהַצַּדִּיק בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה, וְלַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ" - עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה תְּהַלֵּל יָהּ. וְזֶה בְּחִינַת הֶבֶל נָחֵית הֶבֶל סָלִיק (תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּקּוּן סט צו), כִּי הָאָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ שֶׁהוּא חִיּוּתוֹ הוּא מַכְנִיס רוּחַ וּמוֹצִיא רוּחַ כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיֵּדַע וְיִזְכֹּר בְּכָל עֵת שֶׁבְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה הוּא מַמְשִׁיךְ וּמַכְנִיס רוּחַ חַיִּים מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְתֵכֶף וּמִיָּד צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהַעֲלוֹת וּלְהוֹצִיא הָרוּחַ חַיִּים בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּתוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ כִּסּוּפִין וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וּרְצוֹנוֹת טוֹבִים לַה' יִתְבָּרַךְ וְכַיּוֹצֵא בִּבְחִינַת כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ - עַל כָּל נְשִׁימָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁהַצַּדִּיק הוּא בִּבְחִינַת מַלְוֶה, כִּי הָרוּחַ חַיִּים שֶׁמַּמְשִׁיךְ הוּא בִּבְחִינַת הַלְוָאָה שֶׁהוּא מַלְוֶה לְהָאָדָם הָרוּחַ חַיִּים כְּדֵי שֶׁאַחַר כָּךְ יְסַלֵּק וִישַׁלֵּם חוֹבָתוֹ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה שֶׁכֵֵּן 'חוֹבַת' כָּל הַיְצוּרִים לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וּמִי שֶׁהוּא דָּבוּק בְּהַצַּדִּיק בֶּאֱמֶת בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל, הוּא מְסַלֵּק חוֹבָתוֹ מִיָּד, לְיַד הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, כִּי הוּא דָּבוּק בְּהַצַּדִּיק בֶּאֱמֶת וּמַמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים מֵהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ וְכֵן מַחֲזִיר הַחִיּוּת וּמַעֲלֵהוּ לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, כִּי הוּא דָּבוּק בְּהַצַּדִּיק וְכָל כַּוָּנַת עֲבוֹדָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ הוּא שֶׁתַּגִּיעַ הָעֲבוֹדָה וְהַתְּפִלָּה לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְהוּא יַעֲלֶה אוֹתָהּ לְמָקוֹם הַצָּרִיךְ. וְכַמְבֹאָר כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁעִקַּר הַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּהִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ דָּבוּק וּמְקֹרָב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲזַי אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק עָלָיו אֲזַי אֵינוֹ מַחֲזִיר הָרוּחַ חַיִּים תֵּכֶף לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ רַק עַל יְדֵי בְּחִינַת שָׁלִיחַ.

. בעניין וידוי לפני הצדיק (דבר שכמדומני מרכזי מאד בנצרות) כתבו על זה הרבה

ראה למשל ליקוטי תפילות תפילה ד'

וְעַל כָּל אֵלֶּה תְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לְהִתְוַדּוֹת וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְהֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, שֶׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרֵנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, לְמַעַן יְכַפֵּר עָלֵינוּ עַל-יְדֵי חָכְמָתוֹ וְעַנְוְתָנוּתוֹ, וְיוֹרֶה לָנוּ הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת, אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה, וְעַל יָדוֹ תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ לִהְיוֹת נִכְלָל בְּאֵין סוֹף וְנִזְכֶּה לְבַטֵּל עַצְמֵנוּ בֶּאֱמֶת, עַד אֲשֶׁר נָבוֹא לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת.
וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, חַטֹּאתֵינוּ הַמְרֻבִּים גָּרְמוּ לַעֲשׂוֹת מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינֵינוּ וּבֵין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁיִּהְיוּ נֶעְלָמִים וְנִסְתָּרִים מֵעֵינֵינוּ, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת וְהַסְתָּרַת צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ וְתַעֲזֹר לָנוּ לִזְכּוֹת וּלְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וּוִדּוּי דְּבָרִים שֶׁהִתְוַדֵּיתִי לְפָנֶיךָ, יִהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ הִתְוַדֵּיתִי לִפְנֵי הֶחָכָם וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר וְכָל הַמַּעֲלוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וּבִטּוּל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת וְכָל שְׁאָר הַמַּעֲלוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהָיִינוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הָאֱמֶת.
(נוסח זר ביותר, וידוי שהתודה לפני הקב"ה יהיה חשוב כאילו התודה לפני הצדיק, ומי נתלה במי)

ליקוטי מוהר"ן קע"ז

(בַּמִּדְבָּר י"ד) : וַיּאמֶר י"י סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיך רָאשֵׁי תֵּבוֹת כּוֹסִי כִּדְבָרֶך דָּבָר רָאשֵׁי תֵּבוֹת דִּשַׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן ראשִׁי כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ, כְּשֶׁשׁוֹתִין יַיִּן לִפְעָמִים לִמְחֹל עֲווֹנוֹת עַל יְדֵי זֶה כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יוֹמָא עו). שֶׁיַּיִן יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת זָכָה נַעֲשֶׂה ראשׁ וּכְשֶׁנַּעֲשֶׂה ראשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מחִין עַל יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ט"ז) : "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה" וְזֶהוּ: "וַיּאמֶר ה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶך" כִּי דָּבָר הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת "דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן ראשִׁי" כַּנַּ"ל שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַמּחִין [שֶׁהֵם בְּחִינַת (שְׁמוֹת ל) : "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קדֶשׁ" בְּחִינַת (תְּהִלִּים קל"ג) "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָראשׁ" כַּיָּדוּעַ] וְזֶה: "וַיּאמֶר ה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶך" שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת "כּוֹסִי" כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶך" שֶׁהַסְּלִיחָה כִּדְּבָרֶך דַּיְקָא כְּפִי בְּחִינַת "דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן ראשִׁי" שֶׁאַתָּה זוֹכֶה הַיְנוּ כְּפִי הַמּחִין שֶׁזּוֹכֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַל יְדֵי שְׁתִיַּת הַיַּיִן כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לִסְלִיחוֹת עֲווֹנוֹת כִּי עִקַּר הַסְּלִיחָה עַל יְדֵי הַחָכְמָה וְהַמּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּקַבֵּל בִּבְחִינַת "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה" כַּנַּ"ל

חיי מוהר"ן ש"ד

שָׁמַעְתִּי בְּלִיפֶּוִיץ שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דְּשָׁם וְאָמַר מָה אַתֶּם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְכִי מַסְפִּיקִים יְמֵיכֶם וְכחֲכֶם כֻּלְּכֶם לְתַקֵּן פְּגָם אֶחָד מִמַּה שֶּׁקִּלְקַלְתֶּם. רַק אֲנִי עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִילְכֶם וְיֵשׁ לְאֵל יָדִי לְתַקֵּן הַכּל כָּל מַה שֶּׁקִּלְקַלְתֶּם עַד הֵנָּה רַק הָעִקָּר מֵעַתָּה לא תַעֲשׂוּ עוֹד. וַאֲפִילּוּ מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֵינִי מַקְפִּיד עַל הַשְּׁגָגוֹת שֶׁתַּעַבְרוּ חַס וְשָׁלוֹם רַק הָעִקָּר שֶׁעַל כָּל פָּנִים תִּשְׁמְרוּ עַצְמְכֶם מִמֵּזִיד וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה.

עקביה
הודעות: 5707
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי עקביה » ה' ספטמבר 02, 2021 9:37 pm

ככל שמהציטוטים הנ"ל נודף ריח חזק של אליליות, וזה רע מאד ללא ספק, וסיבה טובה להתרחק מהם,
עדיין אי אפשר לומר שחסידי ברסלב הם עובדי עבודה זרה, וגם אינם נכנסים לגדר של 'אינם עושים מעשה עמך'.

עדיין הם אחינו ומצווה לאוהבם ככל איש ישראל.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ה' ספטמבר 02, 2021 10:42 pm

לא היה שום צורך להזכיר את זה. מדובר פה עניינית נטו, וכאשר מעבירים את זה לרובד האישי, מהפכים את השמועס משני הצדדים, שמעכשיו א"א לדבר עניינית ולהביא מקורות, משום שזה נהיה מדי קרוב ללב, וגם שמעתה כל מילה בצד האחר הרי היא בעיטה ודקירה לצד השני.

אליעזר ג
הודעות: 790
הצטרף: ד' ינואר 01, 2020 10:28 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי אליעזר ג » ה' ספטמבר 02, 2021 11:02 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לא היה שום צורך להזכיר את זה. מדובר פה עניינית נטו, וכאשר מעבירים את זה לרובד האישי, מהפכים את השמועס משני הצדדים, שמעכשיו א"א לדבר עניינית ולהביא מקורות, משום שזה נהיה מדי קרוב ללב, וגם שמעתה כל מילה בצד האחר הרי היא בעיטה ודקירה לצד השני.


הדברים נאים לליטוואק שהוא פון בודאפעסט

דורשי יחודך
הודעות: 1565
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ו' ספטמבר 03, 2021 7:40 am

לענ"ד חלק מהקושי לברר את העניין הזה הוא הקושי בהבנת סוגיית האם, כלומר סוגיית גדר עבודה זרה והמסתעף.
במקום לדבר על אנשים מסויימים ולהתדיין האם דרכם היא בכלל ע"ז או לא, מוטב היה לברר את גדרי ההלכה מצד עצמם. אלא שזו כפי הנראה סוגיא מורכבת.
כבר היה על זה אשכול וניסו להבין את הגדרים אבל עדיין הדבר קשה מאד.
שאילת המפתח היא: מה הפירוש "אלקות"?
המקבלו עליו באלוה חייב סקילה. אך מה פירוש המקבלו עליו לאלוה? הרי המקבל עדיין מאמין ב"אלהא דאלהיא" ואיננו חושב שהדבר שקיבל עליו רח"ל הוא הבורא. אז מה בדיוק כן?
כתבו למעלה שעושים עסק מ"לעשות נח"ר לצדיק" כו'. זה אכן מריח מאד לא טוב, אבל הרי מותר לעשות נחת רוח לבן אדם וזה אף מצוה וחובה במקרים מסויימים.
באשכול אחר כתבו על "השתעבדות" לדבר ה"נעבד." דא עקא, שקשה לברר את המונח הזה. מה פירוש השתעבדות? איך מגדירים את זה?
עוד כתבו שאסור לייחס כוחות על טבעיים לנברא כו'. למה? אם אני חושב שמישהו או משהו חונן מאת הקב"ה בכח על טבעי, זה עבודה זרה ושיבוש באמונה?
מותר להשתחוות לבן אדם. אך אם הוא עשה עצמו אלוה, אסור. מה פירוש "עשה עצמו אלוה"?


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 257 אורחים