והוכיח את דבריו מלשון המהרי"ל שכתב שיש לבנות הסוכה מיד, אפילו אם הוא ערב שבת.
ונראה מדבריו שבשנה כזו (תשפ"ב) שיוהכ"פ חל ביום החמישי, הואיל וזמן מצות בניית סוכה וזמן מצות הכנה לשבת באים בב"א, שמצות הכנה לשבת הוא ביום הששי 'והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו', לכן אין חיוב להקפיד בזה, אבל בשנה הבאה (תשפ"ג), כאשר יוהכ"פ יהיה ביום הרביעי, אז חייבים לגמור את הסוכה לפני שבת
ובאמת אם אני הייתי אומר כן, היו קופצים עלי שאין מצוה לעשות סוכה אלא הכנה למצוה, וחיוב הכנה הוא בעת הצורך. וכל לשונות הפוסקים 'לצאת מיד למצוה', אינם אלא מליצות. והקו' הראשונה הק' החלקת יואב
י) ומה שכתב עוד דעשיית הסוכה אינה מצוה כלל. ובש"ס מכות (דף ח' ע"א) הואיל אם מצא חרוש אינו חורש חרישה לאו מצוה. והכא נמי כיון דסוכת גנב"ך כשירה [ח ע"ב] עשייתה לאו מצוה הוא. ודאי מסברא הי' נראה כן. אבל מה נעשה דלשון המשנה בשבועות (דף כ"ט ע"א) נשבע לבטל את המצוה שלא לעשות סוכה. כמו שהביא כת"ר בעצמו:
ועדיין הדבר נשאר בקושייתו, מהו המצוה הזאת? אני יכול לעשות צושטעל מב"ש ועוד, אבל האם כל מקורו התחיל מהאבנ"ז ודיוקו ממתני' דשבועות?
