כמ"ש בתנא דבי אליהו אם עשה אדם עבירה לא יצטער על העבירה בלבד, אלא יצטער ג"כ שמזה העבירה עשה ליצר פתח שיכול לפתות אותו שיעשה עבירות הרבה, שאם לא עשה העבירה לא היה ליצר פתח כלל לפתות אותו.
עכ"ל הגר"א. בתנא דבי אליהו שבידי - ליתא. איה מקומו של הציטוט הנ"ל?