איסור "חדש"- הנהגת גדולי ישראל

[גם זו לטובה]

מספרים שהחזו"א חזר מוואלז'ין בגלל שלא נזהרו שם באיסור חדש.
כמד' מספרים שהשאג"א והגר"א בימי גלותם אכלו רק ממה שנתבשל בסיר שלהם, משום שחששו לבליעות "חדש"

האם הסיפורים נכונים?

[דרומי]

למה לא?

ברור שהיתה נפוצה ההנהגה להקל ב'חדש' במזרח אירופה,

ולדוגמא: על הרש"ב מליובאוויטש מסופר שפעם בעת אירוע שהתקיים בבית הכנסת ביקש שיביאו לו עוגה מביתו כי חשש שהעוגה שבבית הכנסת יש בה מן ה'חדש'

[יבנה]

מספרים שהחזו"א חזר מוואלז'ין בגלל שלא נזהרו שם באיסור חדש.
כמד' מספרים שהשאג"א והגר"א בימי גלותם אכלו רק ממה שנתבשל בסיר שלהם, משום שחששו לבליעות "חדש"

האם הסיפורים נכונים?

בענין החזו"א, יש מח' גרסאות אם חזר מוולאז'ין או מר' חיים, ובטעם החזרה יש הרבה מאד חילוקי דעות החל מאיסור חדש ועד געגועים לבית הוריו, ליקט אותם בראון עמ' 23 הערה 21. מצד הסברא לא נראה כלל ומעיקרא מאי קסבר.
השאגת אריה אסר חדש כמבואר בספרו שו"ת שאגת אריה החדשות בדיני חדש. בתולדות חייו שכתב מ"מ ישר ד"ה בערי אשכנז מסופר על הקדירה והגריסין שהיו בשקו.
בענין הגר"א, הוא ג"כ אסר חדש ביו"ד סי' רצ"ג ס"ק ב'. אך איני יודע איך נהג בגלותו.

[גם זו לטובה]

מספרים שהחזו"א חזר מוואלז'ין בגלל שלא נזהרו שם באיסור חדש.
כמד' מספרים שהשאג"א והגר"א בימי גלותם אכלו רק ממה שנתבשל בסיר שלהם, משום שחששו לבליעות "חדש"

האם הסיפורים נכונים?

בענין החזו"א, יש מח' גרסאות אם חזר מוולאז'ין או מר' חיים, ובטעם החזרה יש הרבה מאד חילוקי דעות החל מאיסור חדש ועד געגועים לבית הוריו, ליקט אותם בראון עמ' 23 הערה 21. מצד הסברא לא נראה כלל ומעיקרא מאי קסבר.
השאגת אריה אסר חדש כמבואר בספרו שו"ת שאגת אריה החדשות בדיני חדש. בתולדות חייו שכתב מ"מ ישר ד"ה בערי אשכנז מסופר על הקדירה והגריסין שהיו בשקו.
בענין הגר"א, הוא ג"כ אסר חדש ביו"ד סי' רצ"ג ס"ק ב'. אך איני יודע איך נהג בגלותו.

יש"כ

[ספרים וועלט]

למה לא?

ברור שהיתה נפוצה ההנהגה להקל ב'חדש' במזרח אירופה,

ולדוגמא: על הרש"ב מליובאוויטש מסופר שפעם בעת אירוע שהתקיים בבית הכנסת ביקש שיביאו לו עוגה מביתו כי חשש שהעוגה שבבית הכנסת יש בה מן ה'חדש'

מקור בבקשה

[דרומי]

על כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע מסופר (ב'רשימות הרב"ש' ע' צו) שבעת 'סיום הש"ס' בליובאוויטש לא רצה לטעום מעוגת ה'לעקאח' שהיתה שם מחשש ל'חדש', וביקש שיביאו לו עוגה מביתו הפרטי ורק אז בירך וטעם.

[פרנקל תאומים]

על כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע מסופר (ב'רשימות הרב"ש' ע' צו) שבעת 'סיום הש"ס' בליובאוויטש לא רצה לטעום מעוגת ה'לעקאח' שהיתה שם מחשש ל'חדש', וביקש שיביאו לו עוגה מביתו הפרטי ורק אז בירך וטעם.

שאלת אגב לא קשורה:
מה פשרה של המילה "לעקאח"?

[סגי נהור]

שאלת אגב לא קשורה:
מה פשרה של המילה "לעקאח"?

לעקאח או לייקעך (בהתאם למוצא) היא עוגת 'ספוג', כמדומה לרוב עוגת דבש.

[יבנה]

לעקאח או לייקעך (בהתאם למוצא) היא עוגת 'ספוג', כמדומה לרוב עוגת דבש.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7 ... 7%95%D7%92

[דרומי]

כמדומה שאחת ממעלותיה של עוגה זו היא שברכתה 'מזונות' ללא חשש.

[נחומצ'ה]

בשו"ת אבני נזר חו"מ סי' קט"ו, איתא על מנהג הרבי מלובלין [ה'חוזה'] זי"ע שהעלה על שולחנו 'כוסמת'
וסמך להקל ע"פ שיטת הב"ח.
ושם האבני נזר מפקפק בקולא זו [וכן לענין אתרוג מורכבים מהאי קורפו, עיי"ש], שהב"ח היה סבו של החוזה מלובלין.

[בן ראובן]

שאלת אגב לא קשורה:
מה פשרה של המילה "לעקאח"?

לעקאח או לייקעך (בהתאם למוצא) היא עוגת 'ספוג', כמדומה לרוב עוגת דבש.

דומני ש"לעקאח" היא עוגת דבש בדווקא. עוגת ספוג נקראת "טארט".

[סגי נהור]

שאלת אגב לא קשורה:
מה פשרה של המילה "לעקאח"?

לעקאח או לייקעך (בהתאם למוצא) היא עוגת 'ספוג', כמדומה לרוב עוגת דבש.

דומני ש"לעקאח" היא עוגת דבש בדווקא. עוגת ספוג נקראת "טארט".

אינו כן. שלא בהקשרים של ראשית השנה אין פירושה עוגת דבש דווקא.

[בן ראובן]

שאלת אגב לא קשורה:
מה פשרה של המילה "לעקאח"?

לעקאח או לייקעך (בהתאם למוצא) היא עוגת 'ספוג', כמדומה לרוב עוגת דבש.

דומני ש"לעקאח" היא עוגת דבש בדווקא. עוגת ספוג נקראת "טארט".

אינו כן. שלא בהקשרים של ראשית השנה אין פירושה עוגת דבש דווקא.

סדר ברה"נ (פ"ב ס"ט) הוא בהקשר של ראשית השנה?

ושמא תבאר החילוק בין "לעקאח" ל"טארט", הנזכרים פעמים רבות יחד כשני סוגי עוגות?

[סגי נהור]

א קשיא אויף א מעשה... כנראה ברייסין רק עוגת דבש נקראה לעקאח, אבל באזורים אחרים לאו דוקא. צא ובדוק במאפי נשים זקנות שבישראל (וכן העיד לי אחד הכותבים שליט"א).
וכדי שלא להוציא הנייר חלק אעתיק מעשה נאה מענין החילוק בין לעקאח לטארט:

הי' זה כאשר הרה"ג החסיד ר' פרץ [חן] הוזמן למסיבה בעירו, נשות המקום אפו עוגות טארט ולעקאח לכבוד האירוע. לקח ר' פרץ פרוסה מהטארט (או שהביא מביתו) וברך עלי' (כנראה שלא ידע באם אפשר לסמוך על אופת הלעקאח). שאלוהו אח"כ המסובים, היתכן? מונח לפניו טארט ולעקאח,
והוא ברך וטעם מהטארט? ענה ר' פרץ: אינני נוהג לאכול לעקאח אלא בערב יו"כ. ומאז לא אכל יותר ר' פרץ לעקאח אלא בערב יו"כ.

[מלבב]

למה לא?

ברור שהיתה נפוצה ההנהגה להקל ב'חדש' במזרח אירופה,

ולדוגמא: על הרש"ב מליובאוויטש מסופר שפעם בעת אירוע שהתקיים בבית הכנסת ביקש שיביאו לו עוגה מביתו כי חשש שהעוגה שבבית הכנסת יש בה מן ה'חדש'

איך נוהגים בחב״ד בעניין חדש בחו״ל?

[דרומי]

אני תושב א"י, אבל ככל הידוע לי רוב העם לא מחמירים בזה יותר משאר הקהילות החסידיות שבדרך כלל מקילות בזה [ומסתבר שיש מדקדקים במיוחד שכן מחמירים בזה כמו שמחמירים בעוד מצוות]