חכם באשי כתב:ואכן ידוע, כי כמה מפיוטיו של ר' יהודה הלוי (שחסידי אשכנז קראוהו בין היתר: 'ר' יהודה קאשטילאי', ע"ש מושבו בקסטליה שבספרד), נתחבבו במיוחד על חסידי אשכנז הקדמונים, והוא הפייטן היחידי מבני ספרד שפיוטיו נתקבלו באשכנז!
זקן ששכח כתב:אולי יואיל אי מי בטובו ויסביר מדוע באמת יש לומר 'ים' ולא 'יום'. לכאורה ניתן לבאר יום שבו קרה הדבר שהמצולים הם התהומות נהפכו ליבשה. ואילו בגירסא המקורית, לכאורה, תיבת ים מיותרת.
ערער בערבה כתב:ח' חוטים בציצית כנגד ח' ימים מיצי"מ עד קרי"ס, כמ"ש רש"י סו"פ שלח.
היא שיחתי כתב:לא ברור לי, יש טעות דפוס בערוגות הבושם? הוא מסביר הסבר המתאים ל"ים" ואילו גורס בדיבור המתחיל "יום"
ארי במסתרים כתב:מהו מקור המשפט "בגלל אבות תושיע בנים וכו'" שמופיע גם ביום ליבשה וגם בפיוט ברח דודי שאומרים בפסח?
שניהם שייכים לאותו פייטן או שאחד העתיק מהשני?
חכם באשי כתב:לאו דווקא האשכנזי אלא נוסח התפילה הארצישראלי הקדום, עי' במאגרים: http://hebrew-treasures.huji.ac.il/reso ... C%EC%7D%22
ארי במסתרים כתב:מהו מקור המשפט "בגלל אבות תושיע בנים וכו'" שמופיע גם ביום ליבשה וגם בפיוט ברח דודי שאומרים בפסח?
שניהם שייכים לאותו פייטן או שאחד העתיק מהשני?
חכם באשי כתב:יפה מאוד, גלילי!
ואוסיף להעיר, כי הצילום האחרון שהבאת, הוא מספרו של ר' אברהם בר' עזריאל, מזקני ביהם ותלמידו של בעל ה'רוקח'.
ומזה שהוא פירש פיוט זה, משמע, שהפיוט נתקבל באשכנז כבר בתקופת הראשונים.
ואכן ידוע, כי כמה מפיוטיו של ר' יהודה הלוי (שחסידי אשכנז קראוהו בין היתר: 'ר' יהודה קאשטילאי', ע"ש מושבו בקסטליה שבספרד), נתחבבו במיוחד על חסידי אשכנז הקדמונים, והוא הפייטן היחידי מבני ספרד שפיוטיו נתקבלו באשכנז!
בגולה כתב:ארי במסתרים כתב:מהו מקור המשפט "בגלל אבות תושיע בנים וכו'" שמופיע גם ביום ליבשה וגם בפיוט ברח דודי שאומרים בפסח?
שניהם שייכים לאותו פייטן או שאחד העתיק מהשני?
'בגלל אבות...' אינו שייך כלל להפיוט, אלא שבאשכנז נהגו לאמרו בסוף כל פיוט 'גאולה'.
עושה חדשות כתב:בגולה כתב:ארי במסתרים כתב:מהו מקור המשפט "בגלל אבות תושיע בנים וכו'" שמופיע גם ביום ליבשה וגם בפיוט ברח דודי שאומרים בפסח?
שניהם שייכים לאותו פייטן או שאחד העתיק מהשני?
'בגלל אבות...' אינו שייך כלל להפיוט, אלא שבאשכנז נהגו לאמרו בסוף כל פיוט 'גאולה'.
התקשיתי בזה היום, ושמחתי לראות כאן את התשובה.
ובאמת מצינו כאלו שהוסיפו את זה בעוד מקום, עי' סרע"ג ומחז"ו והמנהיג וכו' שהביאו מנהג להוסיף בגלל אבות וכו' קודם החתימה של גאל ישראל בברכות קרי"ש של שחרית.
לא עיינתי במאמר הנ"ל, אבל מ"מ אשאל בקצרה האם ידוע מיהו המחבר של הפיסקה הזו בגלל אבות וכו'?
משה ובני ישראל כתב:א. חשוב להקפיץ לרגל שביעי של פסח.
ב. מעניין האם בבריתות למבוגרים כגון יוצאי ארצות הקומיניזם וכדו' גם נוהגים לשיר את זה או שלא בגלל שזה לא מ ב ט ן לשמך המה נימולים.
משה ובני ישראל כתב:א. חשוב להקפיץ לרגל שביעי של פסח.
ב. מעניין האם בבריתות למבוגרים כגון יוצאי ארצות הקומיניזם וכדו' גם נוהגים לשיר את זה או שלא בגלל שזה לא מ ב ט ן לשמך המה נימולים.
דודי צח כתב:המילה היא בבחינת גמר הלידה, על דרך סמיכות הכתוב והקשרו: "אשה כי תזריע וילדה זכר - אזי - וטמאה שבעת ימים וביום השמיני ימול בשר ערלתו"
גם במשנה בשבת הם נמנים יחד - "ומילדין את האשה בשבת, וקורין לה חכמה ממקום למקום, ומחללין עליה את השבת, וקושרין את הטיבור. רבי יוסי אומר: אף חותכין. וכל צרכי מילה עושין בשבת" (קכח:) - כלומר הכל דין אחד.
אמור מעתה, אכן מבטן לשמך המה נמולים
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 46 אורחים