גבול ים כתב:התקיעות הן תקיעות דמיושב, כך שפשוט שאין מניעה שאוחזי ספרי התורה ישבו, וכמנהג אשכנז המערבי.
עושה חדשות כתב:כמדומני שאם עושים הפסקה אז מחזירים את הס"ת קודם.
בלא"ה כך הוא המנהג לפי הרמב"ם, ראה כאן.
יהודה בן יעקב כתב:הדברים נכונים ביחס לתקיעות עצמן. אך הברכה היא ברכת המצוות שיש לעמוד בה מדינא.
עץ הזית כתב:לדעת הגר"א אין דין כזה, וגם לסוברים שיש דין כזה יש סוברים דהיינו שאין לשבת בברכה ולהיעמד לקיום המצוה אבל מצוה המתקיימת מיושב מותר (לדעות אלו) לברך עליה מיושב.
איש לוי כתב:עץ הזית כתב:לדעת הגר"א אין דין כזה, וגם לסוברים שיש דין כזה יש סוברים דהיינו שאין לשבת בברכה ולהיעמד לקיום המצוה אבל מצוה המתקיימת מיושב מותר (לדעות אלו) לברך עליה מיושב.
למה הכרעת בפשיטות כזאת בענין הזה, כשבמג"א ריש סימן תר"צ ובמחצית השקל כתבו ההיפך, לענין ברכות המגילה שיש לעמוד בהם אע"ג שהמצוה מקיימת בישיבה, וכ"כ השעה"צ להלכה שם. ואמנם דעת הפנ"י במגילה דף כ"א כמש"כ אבל סתימת הפוסקים אינו כן, ועי' תשובות והנהגות ח"ג תשו' רכ"ו. וכ"כ המג"א בסי' ח' שהקשה היאך מברכין על הפרשת חלה במיושב, אע"ג שאין ההפרשה טעונה עמידה, ומוכח לא כמש"כ.
עזריאל ברגר כתב:איש לוי כתב:עץ הזית כתב:לדעת הגר"א אין דין כזה, וגם לסוברים שיש דין כזה יש סוברים דהיינו שאין לשבת בברכה ולהיעמד לקיום המצוה אבל מצוה המתקיימת מיושב מותר (לדעות אלו) לברך עליה מיושב.
למה הכרעת בפשיטות כזאת בענין הזה, כשבמג"א ריש סימן תר"צ ובמחצית השקל כתבו ההיפך, לענין ברכות המגילה שיש לעמוד בהם אע"ג שהמצוה מקיימת בישיבה, וכ"כ השעה"צ להלכה שם. ואמנם דעת הפנ"י במגילה דף כ"א כמש"כ אבל סתימת הפוסקים אינו כן, ועי' תשובות והנהגות ח"ג תשו' רכ"ו. וכ"כ המג"א בסי' ח' שהקשה היאך מברכין על הפרשת חלה במיושב, אע"ג שאין ההפרשה טעונה עמידה, ומוכח לא כמש"כ.
הוא לא הכריע.
הוא כתב ש"יש סוברים".
עזריאל ברגר כתב:בחב"ד נוהגים שהם מונחים על הבימה, כמו בקדיש וביזכור.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים