החזקת ספרי התורה בשעת התקיעות

[דורשי יחודך]

מהו המנהג הנהוג \ הנכון לגבי מקומם של ספרי התורה בשעת התקיעות?
לכאורה אין להניחם על הבימה, שכן תמיד מקפידים שיאחזם אדם, כשם שבשעת ההפטרה והתפילות שאחרי קה"ת לפני מוסף אין מניחים אותם על הבימה, שאין זה כבודם.
(מצד שני, בקדיש כן מניחים את ספרי התורה על הבימה.)
והאם המחזיקים צריכים לעמוד בשעת התקיעות, או שיכולים להשאר בישיבה?

[עזריאל ברגר]

בחב"ד נוהגים שהם מונחים על הבימה, כמו בקדיש וביזכור.

[משולש]

מסתמא בישיבות (ואחריהם כל בתי הכנסת הליטאיים) עושים הפסקה וכולם יוצאים ומשאירים הס"ת על הבימה (ובשו"ע נפסק שאסור לצאת קודם שיכניסו ס"ת לארון). וממילא הוא נשאר ככה על הבימה עד אחרי התקיעות.

מנהג אשכנז (וככה היה כנראה גם מנהג ליטא עד הדור השני של הישיבות [קלם סלבודקא וכו'], ופולין עד ???) שאין הפסקה לאכול לפני תקיעות ומיד בסיום ההפטרה מתחילים להתכונן לתקיעת שופר, ולכן מחזיקי ספר התורה נשארים לשבת במקומם כרגיל עד ההכנסה.

[עושה חדשות]

כמדומני שאם עושים הפסקה אז מחזירים את הס"ת קודם.
בלא"ה כך הוא המנהג לפי הרמב"ם, ראה כאן.

[דורשי יחודך]

אכן, במקום שעושים הפסקה התמונה שונה, אם כי למיטב ידיעתי יש הרבה מקומות שעושים הפסקה ובכל זאת לא מחזירים את ספרי התורה עד אחרי התקיעות.
(במקום שאני מתפלל בשנים האחרונות לא עושים הפסקה אלא מיד ממשיכים לתקיע"ש, ולכן השאילה תמיד רלוונטית)
הרב עזריאל ברגר: יישר כוח על מנהג חב"ד.
הרב משולש: זאת אומרת שהמחזיקים נשארים לשבת בתקיעות?

[משולש]

כן. נשארים לשבת בתקיעות

[לבי במערב]

בחב"ד נוהגים שהם מונחים על הבימה, כמו בקדיש וביזכור.

יעויין 'אוצר מנהגי חב"ד - תשרי' ס"ע קיב:

אוצר מנהגי חב''ד.JPG (28.07 KiB) נצפה 5380 פעמים

[גבול ים]

התקיעות הן תקיעות דמיושב, כך שפשוט שאין מניעה שאוחזי ספרי התורה ישבו, וכמנהג אשכנז המערבי.
מכ"מ המנהג הרווח אצל אלו עושים הפסקה ולא מחזירים את הספרים לארה"ק אלא מכסים בטלית, שהספרים נשארים על הבימה עד לאחר התקיעות.

[יהודה בן יעקב]

התקיעות הן תקיעות דמיושב, כך שפשוט שאין מניעה שאוחזי ספרי התורה ישבו, וכמנהג אשכנז המערבי.

הדברים נכונים ביחס לתקיעות עצמן. אך הברכה היא ברכת המצוות שיש לעמוד בה מדינא.

[כדכד]

כמדומני שאם עושים הפסקה אז מחזירים את הס"ת קודם.
בלא"ה כך הוא המנהג לפי הרמב"ם, ראה כאן.

לא מחזירים
זה חלק ממה שזכות התורה תצטרף לזכות התקיעה ולכן תוקעים על הבימה

[עץ הזית]

הדברים נכונים ביחס לתקיעות עצמן. אך הברכה היא ברכת המצוות שיש לעמוד בה מדינא.

לדעת הגר"א אין דין כזה, וגם לסוברים שיש דין כזה יש סוברים דהיינו שאין לשבת בברכה ולהיעמד לקיום המצוה אבל מצוה המתקיימת מיושב מותר (לדעות אלו) לברך עליה מיושב.

[איש לוי]

לדעת הגר"א אין דין כזה, וגם לסוברים שיש דין כזה יש סוברים דהיינו שאין לשבת בברכה ולהיעמד לקיום המצוה אבל מצוה המתקיימת מיושב מותר (לדעות אלו) לברך עליה מיושב.

למה הכרעת בפשיטות כזאת בענין הזה, כשבמג"א ריש סימן תר"צ ובמחצית השקל כתבו ההיפך, לענין ברכות המגילה שיש לעמוד בהם אע"ג שהמצוה מקיימת בישיבה, וכ"כ השעה"צ להלכה שם. ואמנם דעת הפנ"י במגילה דף כ"א כמש"כ אבל סתימת הפוסקים אינו כן, ועי' תשובות והנהגות ח"ג תשו' רכ"ו. וכ"כ המג"א בסי' ח' שהקשה היאך מברכין על הפרשת חלה במיושב, אע"ג שאין ההפרשה טעונה עמידה, ומוכח לא כמש"כ.

[עזריאל ברגר]

לדעת הגר"א אין דין כזה, וגם לסוברים שיש דין כזה יש סוברים דהיינו שאין לשבת בברכה ולהיעמד לקיום המצוה אבל מצוה המתקיימת מיושב מותר (לדעות אלו) לברך עליה מיושב.

למה הכרעת בפשיטות כזאת בענין הזה, כשבמג"א ריש סימן תר"צ ובמחצית השקל כתבו ההיפך, לענין ברכות המגילה שיש לעמוד בהם אע"ג שהמצוה מקיימת בישיבה, וכ"כ השעה"צ להלכה שם. ואמנם דעת הפנ"י במגילה דף כ"א כמש"כ אבל סתימת הפוסקים אינו כן, ועי' תשובות והנהגות ח"ג תשו' רכ"ו. וכ"כ המג"א בסי' ח' שהקשה היאך מברכין על הפרשת חלה במיושב, אע"ג שאין ההפרשה טעונה עמידה, ומוכח לא כמש"כ.

הוא לא הכריע.
הוא כתב ש"יש סוברים".

[איש לוי]

לדעת הגר"א אין דין כזה, וגם לסוברים שיש דין כזה יש סוברים דהיינו שאין לשבת בברכה ולהיעמד לקיום המצוה אבל מצוה המתקיימת מיושב מותר (לדעות אלו) לברך עליה מיושב.

למה הכרעת בפשיטות כזאת בענין הזה, כשבמג"א ריש סימן תר"צ ובמחצית השקל כתבו ההיפך, לענין ברכות המגילה שיש לעמוד בהם אע"ג שהמצוה מקיימת בישיבה, וכ"כ השעה"צ להלכה שם. ואמנם דעת הפנ"י במגילה דף כ"א כמש"כ אבל סתימת הפוסקים אינו כן, ועי' תשובות והנהגות ח"ג תשו' רכ"ו. וכ"כ המג"א בסי' ח' שהקשה היאך מברכין על הפרשת חלה במיושב, אע"ג שאין ההפרשה טעונה עמידה, ומוכח לא כמש"כ.

הוא לא הכריע.
הוא כתב ש"יש סוברים".

צודק, טעות שלי, לא דייקתי בדבריו של עץ הזית.

[עזריאל ברגר]

בחב"ד נוהגים שהם מונחים על הבימה, כמו בקדיש וביזכור.

לאחרונה נודע לי שיש עוד קהילות בחב"ד שנוהגים לאחוז את הספרים.