הגר"א אומר שאין יצר הרע ואין שטן

[יוסף חיים אוהב ציון]

שמעתי היום מדרשן ידוע משם הגר"א, שאין מושג של שטן ולא יצה"ר, אלא הכל זה ליבו של האדם.
וסמיך לה על דברי הרשב"א בר"ה בסוגיא דבהיל ולא בהיל היכן דברי הגר"א?

[רציני]

אולי כוונתו לשיח יצחק על סידור הגר"א בברכות השחר ואל תשלט בנו יצר הרע זה יצר הרע הרוחני ומה שאמר וכוך את יצרנו להשתעבד לך הוא היצה"ר הטבעי המזוג בטבע כוחות האדם.

[גל של אגוזים]

כך מתאמרא (ג"כ) משמיה של הרבי מקאצק ז"ל. צ"ב האיך הם מפרשים הא דלעת"ל שוחטין את היצה"ר, וכי נימא דהכוונה למש"כ ומל ה' את לבבכם וגו'.

[יוסף חיים אוהב ציון]

כך מתאמרא (ג"כ) משמיה של הרבי מקאצק ז"ל. צ"ב האיך הם מפרשים הא דלעת"ל שוחטין את היצה"ר, וכי נימא דהכוונה למש"כ ומל ה' את לבבכם וגו'.

היכן?

[ישראליק]

שמעתי היום מדרשן ידוע משם הגר"א, שאין מושג של שטן ולא יצה"ר, אלא הכל זה ליבו של האדם.
וסמיך לה על דברי הרשב"א בר"ה בסוגיא דבהיל ולא בהיל היכן דברי הגר"א?

יעיין בליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן מט:

הַלֵּב הוּא הַצַּיָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם ע"ג): "צוּר לְבָבִי" וְאִית יְצִירָה לְטָב וּלְבִישׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ס"א): "וַיִּיצֶר"-בִּשְׁנֵי יוּדִין וְכוּ' וְהֵם שְׁנֵי יְצָרִין, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע הַיְנוּ מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, הֵם יֵצֶר טוֹב וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, הֵם יֵצֶר הָרָע כִּי עִקַּר הַיְצָרִים, הֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַחָכְמוֹת שֶׁבַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ו'): "כִּי יֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ" וְכוּ'
...
וְזֶה הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁעִקַּר עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, לִזְכּוֹת לְמִדּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, הוּא עַל-יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵר הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּלֵּב שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמר מְאד הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת לֵב, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַיְצָרִין כִּי מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת הֵם יֵצֶר טוֹב, וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם יֵצֶר הָרָע.
...
וְרַבֵּנוּ זַ"ל קִצֵּר כָּאן וְדִבֵּר הַכּל בְּרֶמֶז, כְּמָאן דְּמַחְוֵי בְּמָחוֹג, וְהַדְּבָרִים נְכוֹחִים לַמֵּבִין וְהָעִקָּר לְקַיְּמָם כִּפְשׁוּטָן, לִשְׁמר עַצְמוֹ מְאד מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, כִּי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע, בְּחִינַת יְצִירָה לְבִישׁ עַל כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמר מַחֲשַׁבְתּוֹ מְאד, וּלְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ תָּמִיד לַחֲשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יֵצֶר טוֹב וְלִזְכּוֹת לַעֲשׂוֹת עַל-יְדֵי-זֶה מַעֲשִׂים טוֹבִים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ', וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.

עיי"ש, ושם בתורה ע"ב באריכות

[עקביה]

כך ודאי סבר הרמב"ם, כפי שנראה מדבריו על איוב.

ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק כב
ולפי שתי הדעות, ר"ל אם היה או לא היה, הדברים ההם אשר בפתיחת הספר, ר"ל מאמר השטן ומאמר השם אל השטן ומסור איוב בידו, כל זה משל בלא ספק לכל בעל דעת,

[גימפעל]

קשה לדון על אימרה כשלא רואים את המקור,
בגמרא כתוב שיש יצה"ר ששחטהו (ע"ז) ויש יצה"ר שלא שחטהו (עריות).

[סגי נהור]

כך מתאמרא (ג"כ) משמיה של הרבי מקאצק ז"ל. צ"ב האיך הם מפרשים הא דלעת"ל שוחטין את היצה"ר, וכי נימא דהכוונה למש"כ ומל ה' את לבבכם וגו'.

לא כ"כ הבנתי את הקושיא. האם הפשט הוא שהיצה"ר הוא בעל גוף ויישחט בסכין? ברור שהכוונה לכח רוחני ולשחיטה 'רוחנית'. א"כ מה לי אם מדובר בכח שבתוך האדם או שמחוץ לאדם.

וכיון שבכל אופן מדובר בכח רוחני, הרי כל הנדון כאן אינו ברור כלל ואינו מובן מהם ב' הצדדים. ונראה לחדד את ההגדרות באופן הבא, שהשאלה היא אם היצה"ר היינו רק עצם תאוות ותשוקות האדם לכל מיני ההנאות, או שהוא כח שמתאמץ להחטיא את האדם (והחילוק הוא בשניים: (א) מתאמץ - היינו עושה תחבולות כו', ולא רק עצם התאוה והמשיכה; (ב) להחטיא - ולא רק להתענג וליהנות), שכ"ה משמעות לשון חז"ל לרוב. והפשטות ששניהם אמת, הא למטה והא למעלה.

[הים הגדול]

ואגב ענין זה,
אביא מה ששמעתי מהגר"ח קלופט שי' לפרש ד' הר"מ ז"ל (פ"ג ה"ד דתשובה) "אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם. ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה, ומחשבתו אשר לא טובה"
שמקורו מדבריהם ז"ל (ר"ה ט"ז א-ב) "ואמר רבי יצחק למה תוקעין בר"ה למה תוקעין רחמנא אמר תקעו אלא למה מריעין מריעין רחמנא אמר זכרון תרועה אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב השטן "

ומינה-דלהר"מ ז"ל האי שטן הוא תרדמת האדם ושכחתו האמת בהבלי הזמן וכו'.