הגאון האדיר רבי אברהם דב אויערבאך זצ''ל גאב''ד טבריה

מחולת המחנים

בקשר לת"ת עץ חיים, בדומה לדבריו של הגרא"ד זצ"ל, ידוע שכאשר באו להגרי"ז מבריסק זצ"ל ואמרו לו שמתכננים להקים תלמוד תורה תשב"ר בבני ברק, ושאלוהו באיזה אופן יעמידוהו, אמר להם הגרי"ז בפסקנות: "אזוי ווי אין עץ חיים!" [כמו בעץ חיים].
וכן את בנו הגאון רבי מאיר סאלאווייציק זצ"ל שלח לת"ת וישיבת עץ חיים, וגם נכדיו וצאצאיו הרבים כ"י התחנכו ומתחנכים בת"ת עץ חיים עד היום, (כאשר רבי אברהם יהושע סאלאווייציק שליט"א הוא המנחה את דרכו של הת"ת).

בקשר לרבים שירדו מהדרך ל"ע בתקופת המחתרות, היה זה כמו שהעירו מחמת ניסיונות התקופה והזמן שפשו אז בכל הישוב הישן, וגם מת"ת חיי עולם ומאה שערים נשרו רבים, היתה גם נשירה מת"ת תורה ויראה ושומרי החומות, (אולי באופן קצת פחות יותר, בשל סגירותם היחסית).

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ד' אוגוסט 11, 2021 5:21 pm

אולי כדאי להעביר את הדיון על עץ חיים והצלחותיה החינוכיות לאשכול נפרד ולהתמקד כאן בשבחי הגרא"ד?

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ד' אוגוסט 11, 2021 7:01 pm

לא זכיתי להכיר את הגאון הגדול זצ"ל, אבל מהספדו של אדם ניכר שהיה אדם ענק, וחכמת אדם תאיר פניו, וחבל על דאבדין ולא משתכחין.

כאן אני רוצה לשפוך את הכעס העצום שבליבי, ואני מקווה שתגובה זאת לא תמחק, והוא נושא התארים בעיתון יתד נאמן.

אני יודע שיהיו כאלו שיזלזלו בזה, ויגידו, את האמת כולם יודעים, ולא הם קובעים את גדלות האדם, אבל לדעתי זה לא נכון, כי יש בכך עניין של ביזוי הערך של התורה, ואי אפשר לזלזל בעיתון שיוצא בעשרות אלפים.
ויש כאן עוד נקודה, שזה רק לא טענה על העיתון, שהרי ברור שאם זה היה מפריע לעוד הרבה מאוד אנשים, והיה כעס בציבור על זה, גם הם היו משנים את דרכם, אבל כנראה שהציבור לא מספיק מפריע לו.
ולגוף העניין, לי ברור שגדלותו של הגאון זצ"ל גדולה יותר מלפחות אחד מתוך האישים שנמצאים במועצת גדולי התורה של דגל התורה, שזוכים לתואר "הגאון הגדול", ואילו הוא לא "זכה" אלא לתואר "הגאון" בלבד, וזה ביזוי כבוד התורה, שלא התורה קובעת את הכבוד הניתן לאדם.
אם תשאלו איך אני יודע. התשובה פשוטה לדעתי.
כי באמת האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב, אבל אף אחד לא אומר שיש חיוב לכבד כל יהודי שמא הוא ת"ח, כי צריך שיהיו דברים מסוימים שבעיני אדם עם שכל ישר גורמים להניח שיש כאן אדם ת"ח, עם אישיות נעלה, וכמו כן גם ביחס למידה על גדלות האדם כמה הוא גדול, ברור שלא ניתן לעשות סרגל מדוייק על כל רב, ולומר זה גדול מזה, אבל עדיין יש דמויות שניתן לומר שבשכלו של אדם ישר לפי הפרמטרים שעליהם ניתן לאדם לקבוע הוא גדול מזה.
ואינני אומר שהגאון זצ"ל היה גדול מכל הנמצאים במועצת גדולי התורה, אבל בהחלט לפחות אפשר לומר שאין ספק שלפחות ביחס לאחד מהמועצת הוא היה גדול ממנו.

כמו כן מעבר לכינוי שניתן לו, אני לא ראיתי את העיתון של היום, אז אולי הייתה השלמה למה שהיה ביום שלישי, אבל מה שהיה ביום שלישי, הייתה בסך הכל כתבה על חצי עמוד, מה שלא מקובל על אנשים בדרגתו, אם כי אני מדגיש, לא היה לפני העיתון של יום רביעי, אז אולי היום השלימו את זה.

לא חסרים דוגמאות לביזוי הת"ח שנעשה ביתד בעניין התארים לגדולים.
אני זוכר בתקופות שהגאון ר' דוב לנדו שליט"א עוד לא "זכה" להיות נמנה על השורה הראשונה של ההנהגה, אז היה ביתד איזה סקירה על ספר שיצא לאור, והיה כתוב על ההסכמות שהיה שם, והיה כתוב הסכמה מהגאון הגדול ר' דוד כהן שליט"א, והגאון ר' דוב לנדו שליט"א, אני חושב שאין כל ביזוי מכבודו של הגאון ר' דוד כהן שליט"א לומר, שעם כל גדלותו, הגאון ר' דוב לנדו שליט"א גדול ממנו, ולכתוב בחדא מחתא לזה הגאון הגדול ולזה הגאון , לזה קוראים ביזוי כבוד התורה.

יוסף חיים אוהב ציון

אתה חי בעלמא דשיקרא. תזכורת!!!!!!!!!!!!!

אבני גזית · הודעהעל ידי **אבני גזית** » ד' אוגוסט 11, 2021 7:51 pm

אהרון 37 כתב:לא חסרים דוגמאות לביזוי הת"ח שנעשה ביתד בעניין התארים לגדולים.

ועל חורבות כבודו של הגר"א קלופט שהתמעט במקומות אחרים, הוקם יתד נאמן

בן ירושלים

אהרון 37 כתב:
לא חסרים דוגמאות לביזוי הת"ח שנעשה ביתד בעניין התארים לגדולים.
אני זוכר בתקופות שהגאון ר' דוב לנדו שליט"א עוד לא "זכה" להיות נמנה על השורה הראשונה של ההנהגה, אז היה ביתד איזה סקירה על ספר שיצא לאור, והיה כתוב על ההסכמות שהיה שם, והיה כתוב הסכמה מהגאון הגדול ר' דוד כהן שליט"א, והגאון ר' דוב לנדו שליט"א, אני חושב שאין כל ביזוי מכבודו של הגאון ר' דוד כהן שליט"א לומר, שעם כל גדלותו, הגאון ר' דוב לנדו שליט"א גדול ממנו, ולכתוב בחדא מחתא לזה הגאון הגדול ולזה הגאון , לזה קוראים ביזוי כבוד התורה.

באחד מערבי החג נערך ראיון עם הגאון ר' דוד כהן שליט"א, בין היתר נכתב (לא ציטוט מדויק) "הגאון הגדול שליט"א מספר בשם אביו הגאון רבי יוסף כהן זצ"ל".
אוי לאותה בושה וחרפה .

מענין לענין ובאותו ענין מפי עד נאמן שמעתי שהיה ראיון משותף ל"גאון הגדול ר' דוד כהן שליט"א ולגאון ר' מיכל זילבר שליט"א". כשזה התפרסם בעיתון ר' דוד מיהר להרים טלפון ולבקש מחילה מר' מיכל ואמר שידו לא היתה במעל

אליהו חיים

אהרון 37 כתב:לא זכיתי להכיר את הגאון הגדול זצ"ל, אבל מהספדו של אדם ניכר שהיה אדם ענק, וחכמת אדם תאיר פניו, וחבל על דאבדין ולא משתכחין.

כאן אני רוצה לשפוך את הכעס העצום שבליבי, ואני מקווה שתגובה זאת לא תמחק, והוא נושא התארים בעיתון יתד נאמן.

אני יודע שיהיו כאלו שיזלזלו בזה, ויגידו, את האמת כולם יודעים, ולא הם קובעים את גדלות האדם, אבל לדעתי זה לא נכון, כי יש בכך עניין של ביזוי הערך של התורה, ואי אפשר לזלזל בעיתון שיוצא בעשרות אלפים.
ויש כאן עוד נקודה, שזה רק לא טענה על העיתון, שהרי ברור שאם זה היה מפריע לעוד הרבה מאוד אנשים, והיה כעס בציבור על זה, גם הם היו משנים את דרכם, אבל כנראה שהציבור לא מספיק מפריע לו.
ולגוף העניין, לי ברור שגדלותו של הגאון זצ"ל גדולה יותר מלפחות אחד מתוך האישים שנמצאים במועצת גדולי התורה של דגל התורה, שזוכים לתואר "הגאון הגדול", ואילו הוא לא "זכה" אלא לתואר "הגאון" בלבד, וזה ביזוי כבוד התורה, שלא התורה קובעת את הכבוד הניתן לאדם.
אם תשאלו איך אני יודע. התשובה פשוטה לדעתי.
כי באמת האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב, אבל אף אחד לא אומר שיש חיוב לכבד כל יהודי שמא הוא ת"ח, כי צריך שיהיו דברים מסוימים שבעיני אדם עם שכל ישר גורמים להניח שיש כאן אדם ת"ח, עם אישיות נעלה, וכמו כן גם ביחס למידה על גדלות האדם כמה הוא גדול, ברור שלא ניתן לעשות סרגל מדוייק על כל רב, ולומר זה גדול מזה, אבל עדיין יש דמויות שניתן לומר שבשכלו של אדם ישר לפי הפרמטרים שעליהם ניתן לאדם לקבוע הוא גדול מזה.
ואינני אומר שהגאון זצ"ל היה גדול מכל הנמצאים במועצת גדולי התורה, אבל בהחלט לפחות אפשר לומר שאין ספק שלפחות ביחס לאחד מהמועצת הוא היה גדול ממנו.

כמו כן מעבר לכינוי שניתן לו, אני לא ראיתי את העיתון של היום, אז אולי הייתה השלמה למה שהיה ביום שלישי, אבל מה שהיה ביום שלישי, הייתה בסך הכל כתבה על חצי עמוד, מה שלא מקובל על אנשים בדרגתו, אם כי אני מדגיש, לא היה לפני העיתון של יום רביעי, אז אולי היום השלימו את זה.

לא חסרים דוגמאות לביזוי הת"ח שנעשה ביתד בעניין התארים לגדולים.
אני זוכר בתקופות שהגאון ר' דוב לנדו שליט"א עוד לא "זכה" להיות נמנה על השורה הראשונה של ההנהגה, אז היה ביתד איזה סקירה על ספר שיצא לאור, והיה כתוב על ההסכמות שהיה שם, והיה כתוב הסכמה מהגאון הגדול ר' דוד כהן שליט"א, והגאון ר' דוב לנדו שליט"א, אני חושב שאין כל ביזוי מכבודו של הגאון ר' דוד כהן שליט"א לומר, שעם כל גדלותו, הגאון ר' דוב לנדו שליט"א גדול ממנו, ולכתוב בחדא מחתא לזה הגאון הגדול ולזה הגאון , לזה קוראים ביזוי כבוד התורה.

אין זכר בעיתון של היום (יום ד') על הגאון האדיר זצ"ל (חוץ משתי מודעות מ'חברות' אשר עליהן מקבלין טבין ותקלין).
והנה שותף אני ל'כעס העצום' שבלבך, ואף שאני נמנה דוקא בצד ה'ג' של הליטאים (ואף מנוי על העיתון!!) ולא בצד ה'עץ' כלל, אעפ"כ איך אפשר לעצום עיניים מכבוד ת"ח ענק כזה זצוק"ל צדיק בן צדיק, אשר עינו ולבו פרושה על טבור הארץ וגלילותיה בצפון זה ששים שנה, ומאור גדלותו בתורה ותוקפו בהלכה ומאור זיו פניו היה מאיר מידי יום ביומו, ושתיקתם שלא להספיד כלל (ובוודאי שלא כהלכה) על אב בית דין שמת שעל זה החמה לוקה כמבואר בסוכה כ"ט א', ולא רק זה אלא שתיקתם הוא גופא ביזוי גדול לת"ח מובהק כזה, וכ"ז עוולה גדולה הזועקת לשמים.
והוא רחום יכפר עוון וגו'.

פרנקל תאומים

משוש דורים כתב:
גלאגוזים כתב:כמדומני שנקטו פה בהפרזה 'מספרים מבהילים'.
נכון, בסערת התקופה היו 'פירות הנושרים', ואולי אף יותר מאחד למחזור, אך זה נכון בכל חוגי היישוב בעת ההיא.
מתוך ידיעה על המחזור בעץ חיים, 5 שנים לפני מרן הגר"ש זצ"ל, מתוך כיתה או שיעור של למעלה מ20 תלמידים
רק אחד יצא לת"ר, והשאר כולם נשארו יראים ושלמים, ומהם כמה גדולי תורה מפורסמים.
[ביניהם: ר' זונדל קרויזר, ר' חיים יעקב גולדוויכט, ר' יעקב רוזנטל, ר' אברהם לידר, ר' ברוך מרדכי כהן-ססובר]

הגר"ש סיפר לי אישית, שמהכיתה שלו בעץ חיים יצאו 3 יהודים יראים (הגר"ש, הג"ר אפרים זלזניק, ולהבל"ח הרה"ח יצחק אנגל) ועוד שומתומ"צ אחד (רמ"צ פרוש מחבר ספר הבדיחות חד וחלק). והשאר כולם פורקי עול, (המפורסם שבהם האלוף גורדיש).
וכן, זה גם באשמת התקופה, אך לא פחות באשמת חלק מאנשי החינוך, שהיו אכזריים וחדלי אישים.

זה כנראה לא נאמר בדקדוק, כי אני מכיר אישית לפחות עוד יהודי אחד שותו''מ יר''ש ובמידה מסויימת גם ת''ח שלמד עם הגר''ש בכיתה בעץ חיים, ולא נזכר כאן (וגם דיברתי פעם עם הגר''ש אודותיו).

ולגבי המכות, נכון, גם אני רציתי לשאול אם גם את מודל המכות הנמרצות רוצים היום להעתיק מ''עץ חיים''..
ממ''נ: אם התשובה היא חיובית.. אז מה אומר ומה אדבר.. מן השמים ירחמו.
ואם התשובה היא שלילית, א''כ שוב כבר אין כאן ''מודל'', ומה''ת שא''א לשנות דברים נוספים ממה שנהגו שם.

אגב, נדמה לי שהחדרים הליטאים בב''ב ובירושלים וכיו''ב כבר קיימים מספיק שנים בשביל לקבוע שהם הוכיחו את עצמם יפה מאד, בוודאי לא פחות מ''עץ חיים'', ובוודאי בהתחשב בירידת הדורות ובהתקטנות המוחות. וזאת על אף השינויים שבינם ובין ''עץ חיים''.

לכשיבקע · הודעהעל ידי **לכשיבקע** » ד' אוגוסט 11, 2021 8:39 pm

בנוגע לכתבה הנ”ל, נראה כי במקרה זה ניתן לומר שלא כבודו של הגרא”ד זללה”ה נתמעט, אלא כבוד־הכותבים.

פרנקל תאומים

מחולת המחנים כתב:בקשר לת"ת עץ חיים, בדומה לדבריו של הגרא"ד זצ"ל, ידוע שכאשר באו להגרי"ז מבריסק זצ"ל ואמרו לו שמתכננים להקים תלמוד תורה תשב"ר בבני ברק, ושאלוהו באיזה אופן יעמידוהו, אמר להם הגרי"ז בפסקנות: "אזוי ווי אין עץ חיים!" [כמו בעץ חיים].
וכן את בנו הגאון רבי מאיר סאלאווייציק זצ"ל שלח לת"ת וישיבת עץ חיים, וגם נכדיו וצאצאיו הרבים כ"י התחנכו ומתחנכים בת"ת עץ חיים עד היום, (כאשר רבי אברהם יהושע סאלאווייציק שליט"א הוא המנחה את דרכו של הת"ת).

בקשר לרבים שירדו מהדרך ל"ע בתקופת המחתרות, היה זה כמו שהעירו מחמת ניסיונות התקופה והזמן שפשו אז בכל הישוב הישן, וגם מת"ת חיי עולם ומאה שערים נשרו רבים, היתה גם נשירה מת"ת תורה ויראה ושומרי החומות, (אולי באופן קצת פחות יותר, בשל סגירותם היחסית).

לכל דור יש את הנסיונות שלו. הלא כל הטענה היא שהמודל של ''עץ חיים'' הוא המודל שיכול להתמודד כראוי וכנכון עם אתגרי התקופות. אבל אם בשעת ניסיונות גדולים המודל הזה נכשל כישלון די חרוץ.. אם כן מה''ת לחקות את המודל הזה?

לשון אחר: טיבו של המודל נמדד דווקא בשעת ניסיון.

מפליא לעשות

אני לא יכול לומר שהכרתי את הגאון הנפלא הזה, כי מהמעט שזכיתי נוכחתי לדעת שהוא גבוה מעל גבוה
אבל אני יכול לומר בהחלט שיצא לי הרבה מאוד פעמים לעמוד במחיצתו

דו''ז התגורר בטבריה בקריית שמואל, ויצא לי פעמים רבות להתארח אצלו בשבתות, לסייע לו, ואגב כך להשתתף מקרוב בתפילות בשטיבלאך המפורסם, לראות את הרב זצ''ל, לשמוע מדו''ז ומאחרים על דמותו, ולהתבשם מידי פעם משעות של קורת רוח מדבריו, אחר שמצאתי חן בעיניו

אני רק יכול לומר שמדובר כאן בתופעה לא מצוייה, של אדם שהיה גדול ממש בכל התחומים, והפלא הוא, שהיה בו שילוב מדהים של גדלויות שבדרך כלל סותרות, והוא מיזג הכל בצורה מופלאה

מצד אחד הוא היה איש הלכה כל ימיו שהורה הוראות לרבים בהלכות הקשות ביותר, ריבית, טריפות, אישות, יוחסין, גירות, עירובין וכו' וכו', הוא היה דיין פעיל במשך עשרות שנים, ירושות גיטין שכנים וסכסוכים רבים, בנוסף הוא ניהל מערכת כשרות מוקפדת על עופות מסעדות מלונות יין וחלב, הוא ניהל לבדו מערכות על צביון העיר, בנושא שבת צניעות כשרות קברים, כשבכל מקום הדבר הזה לבד מתנהל על ידי מערכת שלמה של אנשים, בנוסף הוא השתתף גם במערכות ציבוריות שונות

הוא שלט שליטה ללא מיצרים בש''ס ראשונים ואחרונים, בלא גוזמא כלל, אבל המיוחד בו שהשליטה הזאת לא היתה סתם זיכרון, אלא הכל היה חי אצלו, הוא הרגיש את כל אחד מהראשונים והוא כביכול הכיר את הסגנון שלו, הוא ידע להסביר למה הראבי''ה מתבטא כך והסמ'''ג כך, כשהוא דיבר על מחלקות הרמב''ן והבעל המאור הרא''ה והרשב''א הרגשת שאתה נמצא על ידם, כשהוא דיבר על הרמ''א היית בקרקא ועל הבית יוסף היית בצפת, היה לו חוש מיוחד להחיות את הדמות ואת התקופה

והוא היה מעיין המתגבר של חידושי תורה מקוריים, בכל חלקי התורה, מעט מזה נדפס בשנים האחרונות, סגנון החידוש שלו הוא בחידושים מתוקים, ערבים, בלי דוחקים, ובלי עריכות מערכות ארוכות ומסובכות, הוא שנא הצטעצעות ועיגולי פינות, כמו שהוא שנא חידושים שמתרצים 'את כל התורה כולה' או פותרים 'את כל הבעיות בסוגיא'

בנוסף לכל זה, הוא היה עובד השם ברמה לא נתפסת, וגם מאוד מאוד לא מוכרת, היתה לו חיות בתפילה שאין בנמצא, שנים על גבי שנים כל פסוקי דזמרא או כל ברכה, היתה יוצאת מהלב בחיות בהשתוקקות שמי שלא שמע לא יכול לתאר לעצמו כלל, והיה את 'המיוחדים', כמו פסוק ראשון של קריאת שמע, או הלל, או ספירת העומר, או מזמור שיר ליום השבת, שפשוט 'נפשי יצאה בדברו', וזה הדביק את כולם, הריתחא שהיה בשטיבלאך בקבלת שבת או בפסוקי דזמרא, אין בבית מדרש של שום רב'ה בעולם, והמיוחד בזה, כשזה יוצא מפה של תלמיד חכם בשיעור קומה, עם שתי רגליים על הקרקע, שידיו מלוכלכות בשפיר ושליא, ועורך מחשבות מקוריות בכל ענייני החיים, בינו נא זאת

מלבד כל זה, הוא היה איש רעים, נעים שיחה, שמכבד כל אדם, כמה אנשים שמעו ממנו פרטים וסיפורים על סבא שלהם ועל היחוס שלהם ועל ארץ המוצא שלהם, הוא זכר תאריכים חשובים של אנשים, הוא היה תמיד שמח להכיר אנשים חדשים ולשמוע על סגנונות שונים, הוא עצמו היה מתמצא מאוד בכל הדרכים והשיטות, היה אוצר בלום של סיפורים מקוריים על גדולי ליטא, על כל מיני האדמורים ושושלותם והכיר הרבה מהתורות שלהם, את הבעלי מוסר את גדולי הספרדים והתימנים, ועל אנשי ירושלים של מעלה ושל מטה אצ''ל

היתה לו לשון לימודים, כל מה שהוא כתב או אמר היה חרוז במילים או ניבים מהמקורות, מתוקן בתפארת המליצה, דבר זה לבד נתן תחושה שאתה עומד מול תלמיד חכם מיוחד, שכל חלקי התורה זמינים לו לקחת משם מילים ומושגים לייפות הלשון

חוץ מכל זה הוא היה אדם רגוע ומאוזן במיוחד, ידע לשים כל דבר בפרופורציה, לא אהב אמירות גוזמאיות וזלזל בפרומקייט שלא באה מכח לימוד הסוגיא

הוא מיוחד במינו בלא תגורו מפני איש, לא היה אצלו ענין של חנופה, גם כלפי הקרובים אליו ביותר, וזה פלא שעם כל זה שהוא החזיק מאוד מבניו ומכמה מנכדיו, הוא אף פעם לא נתן מעלת זה לזה, ולא חיפה על חסרונותיהם, וביקר אותם הרבה, וזה יצר את היחס הנפלא אליו, מצד אחד חן וחסד קרבה והשתוקקות גדולה, ומצד אחד יראה עצומה, עד שגם בניו ונכדיו הקרובים ביותר היתה להם ממנו יראה שאין בנמצא

כמו שכתבו, הוא היה גם מסובל בייסורים, יסורי גוף ויסורי נפש ולב מכל המינים והסוגים, במידה גדושה, ולא בכולם ניתן להאריך, והוא תמיד נשאר איתן בנפשו וליבו, ולא עוד אלא שנשא על ליבו ואחריותו כל מה שנוגע להשלכות של כל מה שהוא עבר

בכלל כמו שכתבתי למעלה, כולו היה מוחין דגדלות, הוא אף פעם לא ירד מהגובה שהוא היה בו, ויחד עם הענווה העצומה שלו, מובן לי אישית, למה הוא כל כך אהב את הפינה שלו בטבריה, ולמה הוא היה כל כך רחוק מפרסום

לסיום, על כל שורה כאן, ניתן להרחיב עם סיפורים רבים, אולם אין הזמן והלב פנויים לזה כעת, ואני מקווה לצאת בדברי אלו ידי חובת הספד, על האדם שמאז שזכיתי לראותו, התהפכו אצלי המון ערכים והשתנו המון תפיסות, ומקווה מאוד שגם חל בי מעט שינוי, יהי זכרו ברוך ויהיו הדברים לעילוי נשמתו

הקישון33 · הודעהעל ידי **הקישון33** » ד' אוגוסט 11, 2021 9:45 pm

מחולת המחנים כתב:בקשר לת"ת עץ חיים, בדומה לדבריו של הגרא"ד זצ"ל, ידוע שכאשר באו להגרי"ז מבריסק זצ"ל ואמרו לו שמתכננים להקים תלמוד תורה תשב"ר בבני ברק, ושאלוהו באיזה אופן יעמידוהו, אמר להם הגרי"ז בפסקנות: "אזוי ווי אין עץ חיים!" [כמו בעץ חיים].
וכן את בנו הגאון רבי מאיר סאלאווייציק זצ"ל שלח לת"ת וישיבת עץ חיים, וגם נכדיו וצאצאיו הרבים כ"י התחנכו ומתחנכים בת"ת עץ חיים עד היום, (כאשר רבי אברהם יהושע סאלאווייציק שליט"א הוא המנחה את דרכו של הת"ת).

בקשר לרבים שירדו מהדרך ל"ע בתקופת המחתרות, היה זה כמו שהעירו מחמת ניסיונות התקופה והזמן שפשו אז בכל הישוב הישן, וגם מת"ת חיי עולם ומאה שערים נשרו רבים, היתה גם נשירה מת"ת תורה ויראה ושומרי החומות, (אולי באופן קצת פחות יותר, בשל סגירותם היחסית).

ממש אזוי ווי עץ חיים..?!
viewtopic.php?t=1053&start=40#p673923

נוטר הכרמים

אינני מבין את כל הפולמוס סביב 'עץ חיים',
הרי בבני ברק כבר שנים על גבי שנים מספרים שהסטייפלער והרב שך אמרו שבתשב"ר יהיה כמו ב'עץ חיים',
ואני שמעתי זאת מהגרמ"מ שולזינגר לפחות בשם אחד מהם,
בבריסק גם התעקשו כל השנים לשלוח דווקא לעץ חיים,
אז מה רוצים מבוגר כמו הגרא"ד זצ"ל?

-----------

הבן הגאון ר' אהרן יוסף התבטא במהלך ההספד שאינו מרהיב לכנות את אביו כ'אוהב ישראל' וכו',
היתה בו תקיפות הדעת וחוש ביקורת מפותח,
אבל האיכפתיות מכל יהודי והביטול בפני מידה טובה או מעלה של יהודי.
היה מנשק ידים של בחורי ישיבה.

בקשר לזה שמעתי סיפור מפי א' ממקורביו,
היה בחור אחד שלא היה שייך ללימוד,
והיה מסתובב סביב הגרא"ד,
לימים התארס והגיע לבשר ולהתברך,
הגרא"ד מתעניין בכל הפרטים,
וחוקר ודורש איזה מתנות קנה לכלה,
ומה קנו עבורו.
החתן סיפר שקיבל שעון וש"ס.
הגיב הגרא"ד, הניחא שעון, אבל ש"ס, מה אתה תעשה עם זה?

הבחור לא ידע את נפשו, לקח מאוד ללב,
ואחרי שלש שנים הזמין את הגרא"ד לסיום הש"ס.

נאמנים פצעי אוהב.
דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב.

(יש להרחיב במשותף בינו לאחיו הגר"ש בענין זה, ואכ"מ).

נוטר הכרמים

וכמובן, יישר כח להרב מפליא לעשות שהגדיל לקיים בהידור הספדו של חכם,
בהגדרות נפלאות על מה שגם זכינו מעט לחוות ולראות מפיו ומפי כתבו.

ח''ל קאליסק

מסמך נדיר בפרסום ראשון
דו''ח בכת''י קדשו של הגאב''ד (חותם מידי פעם בר''ת אד''א) מראשית שנות ההשגחה בעוף טוב (לפני כחמישים שנה)
ובו מפרט את כל הטעון תיקון ושיפור ורשמים מביקורו במפעל
(לע''ע הבאתי רק את הדף הראשון מתוך הדוחו''ת הרבים)

: תמונה (71).jpg (426.71 KiB) נצפה 8107 פעמים

גלאגוזים · הודעהעל ידי **גלאגוזים** » ה' אוגוסט 12, 2021 2:34 am

הרב מפליא לעשות,
יישר כח גדול.
הפלאת לכתוב על האי גברא רבה דאשתייר משפירי ירושלים.

עת רצון · הודעהעל ידי **עת רצון** » ה' אוגוסט 12, 2021 4:38 am

אהרון 37 כתב:לא זכיתי להכיר את הגאון הגדול זצ"ל, אבל מהספדו של אדם ניכר שהיה אדם ענק, וחכמת אדם תאיר פניו, וחבל על דאבדין ולא משתכחין.

כאן אני רוצה לשפוך את הכעס העצום שבליבי, ואני מקווה שתגובה זאת לא תמחק, והוא נושא התארים בעיתון יתד נאמן.

אני יודע שיהיו כאלו שיזלזלו בזה, ויגידו, את האמת כולם יודעים, ולא הם קובעים את גדלות האדם, אבל לדעתי זה לא נכון, כי יש בכך עניין של ביזוי הערך של התורה, ואי אפשר לזלזל בעיתון שיוצא בעשרות אלפים.
ויש כאן עוד נקודה, שזה רק לא טענה על העיתון, שהרי ברור שאם זה היה מפריע לעוד הרבה מאוד אנשים, והיה כעס בציבור על זה, גם הם היו משנים את דרכם, אבל כנראה שהציבור לא מספיק מפריע לו.
ולגוף העניין, לי ברור שגדלותו של הגאון זצ"ל גדולה יותר מלפחות אחד מתוך האישים שנמצאים במועצת גדולי התורה של דגל התורה, שזוכים לתואר "הגאון הגדול", ואילו הוא לא "זכה" אלא לתואר "הגאון" בלבד, וזה ביזוי כבוד התורה, שלא התורה קובעת את הכבוד הניתן לאדם.
אם תשאלו איך אני יודע. התשובה פשוטה לדעתי.
כי באמת האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב, אבל אף אחד לא אומר שיש חיוב לכבד כל יהודי שמא הוא ת"ח, כי צריך שיהיו דברים מסוימים שבעיני אדם עם שכל ישר גורמים להניח שיש כאן אדם ת"ח, עם אישיות נעלה, וכמו כן גם ביחס למידה על גדלות האדם כמה הוא גדול, ברור שלא ניתן לעשות סרגל מדוייק על כל רב, ולומר זה גדול מזה, אבל עדיין יש דמויות שניתן לומר שבשכלו של אדם ישר לפי הפרמטרים שעליהם ניתן לאדם לקבוע הוא גדול מזה.
ואינני אומר שהגאון זצ"ל היה גדול מכל הנמצאים במועצת גדולי התורה, אבל בהחלט לפחות אפשר לומר שאין ספק שלפחות ביחס לאחד מהמועצת הוא היה גדול ממנו.

כמו כן מעבר לכינוי שניתן לו, אני לא ראיתי את העיתון של היום, אז אולי הייתה השלמה למה שהיה ביום שלישי, אבל מה שהיה ביום שלישי, הייתה בסך הכל כתבה על חצי עמוד, מה שלא מקובל על אנשים בדרגתו, אם כי אני מדגיש, לא היה לפני העיתון של יום רביעי, אז אולי היום השלימו את זה.

לא חסרים דוגמאות לביזוי הת"ח שנעשה ביתד בעניין התארים לגדולים.
אני זוכר בתקופות שהגאון ר' דוב לנדו שליט"א עוד לא "זכה" להיות נמנה על השורה הראשונה של ההנהגה, אז היה ביתד איזה סקירה על ספר שיצא לאור, והיה כתוב על ההסכמות שהיה שם, והיה כתוב הסכמה מהגאון הגדול ר' דוד כהן שליט"א, והגאון ר' דוב לנדו שליט"א, אני חושב שאין כל ביזוי מכבודו של הגאון ר' דוד כהן שליט"א לומר, שעם כל גדלותו, הגאון ר' דוב לנדו שליט"א גדול ממנו, ולכתוב בחדא מחתא לזה הגאון הגדול ולזה הגאון , לזה קוראים ביזוי כבוד התורה.

תשאיר תואר 'הגאון הגדול' לקטנים. ותואר 'הגאון' המתאים להרב זצ"ל.

נוטר הכרמים

יעויין בעמ' 3 מכתב נפלא מהגאון רבי משה שפירא זצוק"ל.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ה' אוגוסט 12, 2021 8:34 am

אחר מיטתו של רב העיר טבריה זצ"ל / הרב טוביה זילברשטרום

רב ומד"א "היכל לוי יצחק" - שיכון חב"ד ירושלים, הרב טוביה זילברשטרום בטור מיוחד ל'מרכז התקשורת החב"די' COL אחר מיטתו של הגאון הגדול הרב אברהם דוב אויערבאך ע"ה - רב העיר טבריה במשך 63 שנה, שהלך השבוע לעולמו
אחר מיטתו של רב העיר טבריה זצל

הגאון הגדול הרב אברהם דוב אויערבאך ע"ה, נולד בשכונת שערי חסד בירושלים של מעלה, בכ"ו טבת ה'תרצ"ה, לאביו פוסק הדור והדרו הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך ע"ה, נלב"ע ביום שני השבוע, א' דר"ח אלול.

במשך 63 שנה כיהן ברמה בתור הרב הראשי של טבריה, שם מילא מקום חותנו הגאון הרב אשר זאב ורנר ע"ה, וחיבה יתירה נודעת לו למשפחת הגיס החשוב להבחל"ח הגה"ח הרב חיים שלום דייטש שליט"א. גיסו האחר, הלוא הוא הפוסק הנודע הרב זלמן נחמיה גולדברג ע"ה נלב"ע בדיוק שנה לפניו בל' מנחם-אב ה'תש"פ, התפלל דרך קבע בבית הכנסת ובית המדרש 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד במשך שנים רבות, ורעייתו אשת חבר הרבנית מרת רחל ע"ה נפטרה בועש"ק ט"ז שבט השתא.

בהזדמנות זכיתי לשמוע ממנו סיפור נפלא, ויהיו הדברים הבאים לעילוי נשמתו של מי שעסק במסירה ונתינה בביצור חומות הקדושה, השבת והכשרות, במקום מושבם וקבורתם של תנאים קדושי עליון:

בראשית שנת ה'תשל"ד הייתה יציאה גדולה מרוסיה, ורבים מחסידי חב"ד נקלטו במעון עולים בטבריה בתחילת דרכם. בין השאר שם עינו על הרב מאיר וורזוב ע"ה, וראה בו כשרונות ארגון ופעילות ועודד אותו לצאת לגור בקרית מלאכי ומשם לפעול ברחבי הארץ בקרב העולים. חסיד אחר באותה קבוצה היה הרב משה יוסף ל. שסיפר לו בהזדמנות בבית הכנסת, כי היה שו"ב בתפקידו ונתפס ע"י השלטונות והוגלה לארץ גזירה. שם גילה שיש בית כנסת פעיל, בית הכנסת של יהודים עובדי ממשל רשמיים, חברים כולם במפלגה הקומוניסטית. כשהעיז והלך לשם בליל ראש השנה, נקלע לשיחה בין הגבאים שסידרו תפקידים ליום המחר. חזנים היו, אך בעל תוקע לא היה בנמצא והפצירו בו. הוא אישר שיש שופר ברשותו, אך רצה תמורה. הם כמובן הסכימו וביקשו לשמוע מה יקר חסדו.

"איני רוצה כסף" אמר. "אני מבקש אישורים לבנית מקוה טהרה בעיר!" הם פערו עיניים, והסבירו לו שהוא טעה בכתובת. אין בעיה, הפטיר, לא אבוא ולא אתקע. כאן החל שלב האיומים, אם לא תבוא לתקוע מחר, נלשין עליך. יודעים אנו שלמרות שהוגלית אתה ממשיך ומבצע שחיטה של תרנגולות בצריף הדל כדי לספק עופות כשרים לכמה יהודים. כשראו שהוא לא מתרשם, ומחוסר ברירה, נתנו את הסכמתם. בהיסוס שאלו, והיכן תרצה לבנות? נענה ואמר "כאן בחצר של בית הכנסת". נמנו וגמרו להסכים בחצי פה, שהרי מילא לא יהיה מי שיעיז לאשר, להנדס או לספק חומרי בניה לעבירה חמורה שכזו.

לאחר שתקע בשופר בימי ראש השנה, והגיעו עשרת ימי תשובה ביקש לממש את ההבטחה, אך גילה שאין אף אחד בעיר שיתנדב לעשות את ה'פשע' הזה. משכך, יגע וטרח ובעשר אצבעותיו בנה מקוה טהרה מאולתר.

סיים ר' משה יוסף את סיפורו ואמר: "שישה חודשים, בדרך לא דרך בניתי את המקוה, ולמרות שיצאתי משם, אני יודע שישנן שמונה משפחות שמשתמשות במקוה זה".

הרא"ד התרשם עמוקות ממסירות הנפש, ולכן כאשר בא הלה וביקש להתפלל בעמוד ביארצייט הסכים בחפץ לב. אבל בקשה חריגה היתה לו מהרב. בעיר טבריה, המנהג הוא להתפלל בנוסח ספרד בבתי הכנסת, כך עוד מימי עלייתם של תלמידי הבעש"ט והמגיד לאה"ק ולעיה"ק, ואילו הוא מבקש להתפלל בעמוד המרכזי בבית הכנסת המרכזי בנוסח האריז"ל. ההסכמה ניתנה מיידית. לאחר התפילה, ניגשו כמה מחוגים אחרים לקנטר ולהקניט את הרב מרא דאתרא, הייתכן שחרג מהתקנה עליה מקפידים ללא פשרות. נענה הרב ואמר "לולי היה עולה במוחו אי פעם לשנות נוסח, לא היה נותר כלום ביהדות הדורות הבאים שם. מסירות הנפש וגבורתה היא העמידה על קוצו של יוד, אזוי און ניט אנדרעש". סברו וקיבלו.

וזהו חלקו השני והלא פחות מרגש של סיפור המקוה:

לפני עשר שנים, בחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז ה'תשע"א, הוזמן רבה של טבריה לברך את שלוחי הרבי מכל רחבי מדינות חבר העמים שהתכנסו בעיר הקודש טבריה. לכתחילה סבר שהוא מגיע לועידה של כמה עשרות, אך כשנכנס לאולם נפעם והשתומם לראות מעל 150 רבנים ושלוחים המשמשים בקודש ומובילים את מהפיכת היהדות במדינות אלו.

"מול המראה הזה, של גדולי תורה ויראה בעלי מסירות נפש החלטתי שלא להאריך בדברי התורה והברכה שהכנתי, אלא שיתפתי את הסיפור ששמעתי מאותו ר' משה יוסף, מכלי ראשון. בסיום דבריי, נעמד אחד השלוחים, הרב יעקב מאיר קוביטשעק וביקש להוסיף דבר מה".

וכה הוא העיד בפני כל הנאספים: "אני זוכה לשמש שליח של הרבי בעיר זו, סרטוב שמה. המקוה עודנו קיים. וכיום יש ב"ה ארבעים משפחות! שמשתמשות במקוה זה שנבנה במסירות נפש, ומרבים על ידו קדושה וטהרה". דמעות נקוו בעיניי ובעיני כלל המשתתפים, סיים הרב אויערבאך את דבר המעשה באוזני, ועוד האריך בדברי שבח לדמותם ופועלם של שלוחי הקודש.

*

בפעם האחרונה פגשתיו במקומו הקבוע בכותל המזרח, בבית הכנסת ובית המדרש ממנו הפיץ אורה בטבריה ובגליל כולו, "אור תורה" ברחוב הרב ורנר 25. לקראת סיום השיחה הלבבית, שאלתיו בנוגע לחתני ראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעיר, הרב ברוך לבנוני שיחי', והפטיר במבט מיוחד "הוא הרי הפאר של טבריה!"

ואכן קשר מיוחד במינו נרקם ביניהם, בדברי תורה וחסידות, בעידוד בלתי פוסק לאהלה של תורה, נהג להשתעשע עם תלמידי הישיבה בסוגיות בהם עסקו, ואף יצא בקריאה ממש לאחרונה, למרות חולשתו, לחזק לומדי תורה ולהרחיב גבולה בתלמידים, ותומכיה מאושר.

בחודשים האחרונים לחייו, כאשר שמע שראש הישיבה החב"די עושה פעמיו לחצרות קדשנו, ביקש לקרוא לו על מנת לכתוב פ"נ בבקשה לרפו"ש, וכאשר חתנו הרב אריה פישר הגיש לו נייר, הטעים "פ"נ לרבי כותבים על נייר חלק ללא שורות", וישב וכתב, בדמעות חמות שזלגו על זקנו הצחור, בכובד ראש כותיק וחסיד.

תנצב"ה.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ה' אוגוסט 12, 2021 10:57 am

הרב יוסי פלאי:

קטנתי מלהעריך את דמותו של רבי אברהם דוב אויערבך זכר צדיק לברכה, שהסתלק השבוע ב-א' אלול ונטמן בעיר הקדש טבריה בה שימש ברבנות יותר מששים שנה.
גדלות אמתית בתורה, בור סוד ומעין המתגבר, עמוד ההוראה בפסיקת הלכה למעשה, הנהגת הציבור בתוקף ובנעימות, עבודת ה' פנימית מקרב איש ולב עמוק, גמילות חסד ואהבת הבריות, חכמה ופקחות במילי דשמיא ובמילי דעלמא – על כל אלה ועוד יבואו ויעידו מי שזכו להיות קרובים אליו בחיים חיותו... אך כדי שלא נחטא בחכם שמת ולא נספד כהלכה, נספר כאן שלשה מעשים נאים.

א
מעשה ראשון, על שיקול דעת בפסיקת הלכה.
נקדים ונאמר כי שאלות רבות בהלכות צבא ומלחמה הובאו בפני הרא"ד זצ"ל, על ידי רבנים מהשטח או סתם אנשים שפנו אליו. כמו אביו הגדול, רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, גם הוא ידע להבין היטב את הצדדים המעשיים של השאלה, איך המערכת עובדת, מהם השיקולים המבצעיים, ועוד.
במבצע הצבאי של 'מלחמת לבנון השניה' (תמוז תשס"ו) פנה מישהו אל הרא"ד ושאל אותו: מגייסים אנשים למבצע גם במהלך השבת, אך האם מותר לי לחלל שבת ולהתגייס או שעלי להמתין עד לאחר השבת? הרא"ד השיב: תלוי היכן אתה משרת. אם זה בחיל האויר או חיל תותחנים, תתגייס גם בשבת. אם זה בחיל הרגלים, אל תתגייס גם ביום חול! עד כאן דבריו.
ההסבר הוא כמובן שכניסה קרקעית לשטח כרוכה בסיכון חיי חיילינו, לעומת הפצצות מן האוויר. במצב העניינים אז, ההערכה היא שהכניסה הקרקעית, כפי שנעשתה בפועל, היתה בעיקר מטעמים פוליטיים.
אפשר לפתח דיון רחב בנושא, ואין כאן מקומו. נסתפק כאן בהתפעלות משיקול הדעת הרחב של הרא"ד.

ב
מעשה שני, על תפלה בתמימות וטבעיות.
פעם היה הרא"ד במקום אחר ולאחר התפילה ניגש אליו מאן-דהו וטען כלפיו: אתה לא מתפלל כמו אבא שלך! מה פתאום אתה מוחא-כפיים בתפילה? הרא"ד השיב שהוא כלל לא שם לב שמחא כפיים בתפילתו... אך כאשר חזר הרא"ד לטבריה, פנה אל אחד התלמידים ובקש ממנו: בבקשה תתפלל היום מוקדם יותר, וכאשר אני אתפלל תשב לידי ותבדוק האם אני מוחא כפיים בתפילה והיכן אני עושה זאת.
התלמיד עשה כדבריו, ולאחר התפילה פנה אליו הרא"ד ושאל: נו... אמר לו התלמיד, אכן מחאת כפיים בברכה פלונית ובעוד ברכה פלונית במהלך התפילה (ידוע שגם בתפלת שמונה עשרה בלחש היה ניתן לפעמים לשמוע את תפלת הרא"ד). כעבור זמן, הרא"ד עצמו סיפר את כל זה לרב שי דאום שליט"א שהיה אצלו. והוסיף הרא"ד להסביר מה הקשר בין שתי הברכות בהן הוא מחא כפיים.
ומכאן פרשנות: יהודי לא שם לב שהוא מוחא כפיים בתפילה, זה עוד נשמע אפשרי. אבל גם בפעם השניה, כשהוא יודע שעומדים ובוחנים את תפילתו (לפי בקשתו), הוא מתפלל בטבעיות בלי לדעת אם הוא מוחא כפיים! ואחרי כל זה, הוא מספר את הכל בפשטות למי שמגיע אליו, בלי לראות בכך דבר מוזר... זו דוגמה נפלאה לעבודת ה' (עבודה שבלב זו תפילה) מתוך "מודעות טבעית" לגמרי.

ג
ומעשה שלישי, על הרב הגדול ועל יהודי פשוט שאינו פשוט כלל.
לפני עשרים שנה ומעלה, בתקופה שזכינו ללמוד בישיבת עוד יוסף חי בעיה"ק שכם ת"ו בציון יוסף הצדיק, שירת במשמר-הגבול באזור יהודי יקר תושב טבריה, נקרא לו חיים (השם האמתי שמור למכירים). חיים הוא יהודי פשוט, עם אמונה תמימה ויראת שמים עמוקה, ולפרנסתו היה איש קבע ותיק. בכל הזדמנות, היינו רואים אותו עם ספר תהלים וכדו', מנצל כל הזדמנות להיות בקבר יוסף, להתפלל וללמוד.
לאחר הפקרת קבר יוסף בתחילת שנת תשס"א, המשיך חיים לשרת במג"ב באזור. והנה, בשנת תשס"ג, היה פינוי אלים של מתיישבים יהודים בחוות גלעד. המפקד הורה לחיים להשתתף בפינוי, אבל חיים אמר בצורה פשוטה וברורה שהוא מסרב להשתתף במעשה כזה!
כתוצאה מכך, חיים פוטר ממשמר-הגבול, הוא הפסיד את מקום עבודתו הקבוע, וגם את כל הפנסיה וההטבות שהיה זכאי להן אילו המשיך לשרת עוד שנה אחת בלבד! חיים לא התחרט לרגע על מעשהו ולא התלונן כלל. "הכל מהקדוש ברוך הוא" – הוא אומר. הוא חזר לטבריה עירו ומצא עבודה בחברא קדישא.
רבי אברהם דוב זצ"ל אהב והעריך מאד את חיים שיבדל לחיים. פעם, כשהיו שני תלמידי חכמים אצל רבי אברהם דוב, הוא עצר לרגע מדיבורו, הצביע על חיים שנכנס לבית המדרש ואמר: אתם רואים אותו? הוא צדיק...
בראש חודש אלול, לאחר שהסתיימה ההלוויה של רבי אברהם דוב בבית העלמין בטבריה, והקהל הרב הלך והתפזר, התקרבתי למקום הקבורה, הנחתי אבן על קברו (כנהוג), ופניתי לצאת לדרכי. והנה אני רואה את חיים יושב בצד, עם חבריו מאנשי החברא-קדישא, נחים קמעא מעמלם (לאחר שעות בחום של טבריה ובדוחק הרב).
ניגשתי לחיים, ברכתי אותו לשלום ופתחתי בדברים על רבי אברהם דוב. פניו של חיים האירו לפגוש חבר מימי קבר יוסף, ובתוך הדברים הוא סיפר לי, בשיא הפשטות: אחרי שנפטר הרב אוירבך, באו אלי ואמרו לי, הרב כתב בצוואה שלו שאני אתעסק בקבורתו. לא יודע מה פתאום הוא בחר בי. הרי יש רבנים, יש צדיקים... אבל כך הוא כתב וכך עשיתי, בטהרה ובקבורה...
חיים לא יודע למה רבי אברהם דוב בחר בו. אבל אנחנו יודעים. החכם הגדול והצדיק ידע היטב להכיר במעלתו של יהודי פשוט שאינו פשוט כלל.

זכות רבי אברהם דוב זכר צדיק לברכה תעמוד לנו.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ה' אוגוסט 12, 2021 11:08 am

יפה ומרגש.

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » ה' אוגוסט 12, 2021 1:38 pm

https://www.inn.co.il/news/501844
עשר דקות שהרב מדבר על הרב יחזקאל דאום, ואגב כמה דברים על עצמו

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ה' אוגוסט 12, 2021 2:47 pm

יהושפט כתב:פעם בסוכות או בפסח ישב הרא"י לייזרזון זצ"ל אצל הגרא"י סולובייצ'יק והתווכחו על החינוה"ע, הויכוח אינו מעניינינו כעת, אך בתוך הדברים הודה הגרא"י כי אחוז נכבד מבני כיתתו לא נותרו יראים [כמדו' שדיברו על כמחצית התלמידים, אבל אני לא בטוח בפרט זה].

בדייה.

כיתתו של הגרא"י סולובייציק כוללת אישים ידועים החיים איתנו לאוי"ש, מיקירי ירושלים.
אני בעצמי מכיר כעשרה מהם.

אינני יכול להבטיח שלא היה נושר אחד או שניים (יכולני לברר הדבר בקלות), אבל הצגת הדברים הנ"ל מגוחכת.

כל ה'מקולקלים' בירושלים של פעם, מדברים עד שנים ספורות אחרי קום המדינה. בעיקר בתקופת המחתרות.

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ה' אוגוסט 12, 2021 4:11 pm

מן העניין להעתיק באשכול זה, קטע קצר הזכור לי מה שנכתב באשכול על אחיו הגר"ש

סיפר ר' י.ב. פרידמן [העיתונאי וכו' ] שהיה באירוע בטבריה בברית בשבת אצל ר' אברהם דב עם הגר"ש ולא היו שם ספרים, ונאלצו להמתין 4\3 שעה, והחליטו ללמוד ביחד, וסדר הדברים היה שר' שמואל אמר בע"פ את הזוהר [ונראה לי שהוסיף גם את התיקוני זוהר] על הפרשה ור' אברהם דב פירש . ....
[ואם כי דבריו בדר"כ צריכים בדיקה לכאו' כאן אין סיבה לחשוש....]

בן ירושלים

דודי צח כתב:מן העניין להעתיק באשכול זה, קטע קצר הזכור לי מה שנכתב באשכול על אחיו הגר"ש

סיפר ר' י.ב. פרידמן [העיתונאי וכו' ] שהיה באירוע בטבריה בברית בשבת אצל ר' אברהם דב עם הגר"ש ולא היו שם ספרים, ונאלצו להמתין 4\3 שעה, והחליטו ללמוד ביחד, וסדר הדברים היה שר' שמואל אמר בע"פ את הזוהר [ונראה לי שהוסיף גם את התיקוני זוהר] על הפרשה ור' אברהם דב פירש . ....
[ואם כי דבריו בדר"כ צריכים בדיקה לכאו' כאן אין סיבה לחשוש....]

גם כאן יש לחשוש...

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » ה' אוגוסט 12, 2021 6:55 pm

לא במקרה הוא נפטר בא' אלול. הוא היה לגמרי אני לדודי ודודי לי. נשמה שבאה מעולם האצילות", מבכה הרב חיים ירוחם סמוטריץ' את מורו ורבו הגדול שנסתלק השבוע – הרב אברהם דב אויערבך, אב בית דין טבריה.

יותר מ־45 שנה לא זזה ידו של הרב סמוטריץ' מידו של הרב אויערבך. גם ילדיו, כולל חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', הצטרפו לאביהם לעליות הקבועות לרגל אל בית הרב, בעיקר בפסח ובסוכות, להקבלת פני רבו. אפילו ביום שבו הושבע הבן בצלאל לכנסת ישראל, קדם לטקס החשוב ביקור אצל הרב מטבריה. "מה נעשה בחול המועד סוכות הקרוב, אני עוד לא יודע", נאנח הרב סמוטריץ', "אין כמו ללכת לגדולי תורה ולהיות עם הגדלות הזאת. הוא היה מהאחרונים שבהם, משרידי אנשי כנסת הגדולה".

הרב סמוטריץ', מגידוליה המובהקים של ישיבת מרכז הרב בראשות הרב צבי יהודה קוק, לא היה חובש הכיפה הסרוגה היחיד שהסתופף בצילו של הרב והפוסק המזוהה עם הפלג הירושלמי. רבני היישובים ברמת הגולן ובאזור הצפון בעבר ובהווה שיחרו לפתחו מאז שהגיע לטבריה לפני קרוב לשישים שנה כחתן צעיר. הפרפראזה מכנה אותו "רבן של כל בני הגולן". כל השאלות מעולם המעשה – מנושאי כשרות דרך שאלות של חקלאים על מצוות התלויות בארץ וחילול שבת, והמשך בסכסוכים שונים ושאלות חינוכיות במוסדות לימוד באזור – הכול עבר דרך הרב הגדול והצנוע מטבריה.

"רבים מהתלמידים שקשורים אליו הם חובשי כיפות סרוגות", מספר הרב יהושע ון דייק, רב המושב רמת מגשימים בגולן וראש הישיבה הגבוהה באיתמר. "אני הייתי מביא אליו את התלמידים שלי, כך גם הרב פייגנבאום מהמכינה בקשת, וגם ילדי התלמוד תורה ברמת הגולן היו באים לבקרו והוא חיבבם מאוד. הגיעו אליו מיישובי גב ההר, מבית אל, ועוד רבים אחרים ביקשו לפגוש אותו. הוא היה מקבל את כולם בכל זמן ובמאור פנים. זר לא יבין זאת", הוא אומר על הקשר בין שני הקצוות האידיאולוגיים לכאורה, ומנסה להסביר: "הוא תמך מאוד ברבנים שהמשיכו את הקו השמרני של הרב קוק. הוא מעולם לא קנטר אותנו על זה, אפילו לא בצחוק. הוא לא הסתכל על החליפה והמגבעת, הוא ביטל את הסממנים החיצוניים והתייחס רק ליראת שמיים".

רב בן שמונים בבית קפה

בעומק הקשר לרבנים מבית מדרשו של הרב קוק מונחת אולי ילדותו והפרק ההיסטורי שחווה בחייו הצעירים. הרב אויערבך, בנו של הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, גדל בשכונת שערי חסד והיה מבאי ביתו של הרב יעקב משה חרל"פ. "היינו מבקשים ממנו כל פעם שיספר לנו על שירת הים של הרב חרל"פ והוא תיאר איך הוא קפץ ורקד כמו ילד צעיר", נזכר הרב ון דייק, "הוא ידע לספר עליו הרבה, זה היה רב השכונה שלהם. את הרב קוק לא הספיק להכיר אישית, אבל היו לו הרבה סיפורים עליו מבית אבא. הוא ידע שאנחנו תלמידי הרב קוק והעריך אותנו. מעולם לא הקניט אותנו למשל על אמירת ההלל ביום העצמאות".

גם הרב סמוטריץ' מתאר את התנהלותו המיוחדת של הרב אויערבך בענייני השקפה, כך שעל אף שלא היה ממניפי הדגל סחף אחריו גם את בוגרי מרכז הרב ובנותיה. "בכל מאות הפעמים שדיברנו בטלפון ושאלתי מה שלומו, לא הייתה פעם אחת שלא ענה: מצפים לישועה. זה היה כל כך אמיתי אצלו, ככה הוא חי. הרב ידע שאני מגידוליו של הרב צבי יהודה, שאנחנו מאמינים שצריך להודות לה' על הגאולה ולהתבונן במה שיש, ולא פעם יצא לי לדבר איתו על זה ולומר: הרב, יש הרבה גילוי, אי אפשר לא להודות על כך לה' כל יום. הרב היה עונה לי בפסוק: שמחנו כימות עיניתנו שנות ראינו רעה. הוא היה מצפה לישועות בסדר גודל אחר לגמרי, לא סיפק אותו אפילו גרגר אחד פחות מגילוי מלא של הקב"ה, שיהיה שקול בגודלו ל'ימות עיניתנו'. הוא חי את הציפייה הזאת, שה' יאיר פניו אלינו בדציבלים אדירים לא פחות ממה שהקשה עלינו".

קשר מפתיע ונוגע ללב היה לרב אויערבך ורעייתו עם הרבנית חנה טאו זצ"ל, רעייתו הראשונה של הרב צבי טאו. חנה הגיעה לארץ כניצולת שואה יתומה בתחילת שנות ה־20 לחייה והתגלגלה לטבריה. מי שאימצו אותה שם היו בני זוג צעירים, שהיו כמעט בני גילה: הרב אויערבך ורעייתו. השניים דאגו לשלומה ולרווחתה עד שהגיעה לחופה והקימה בית. את הרבנית טאו, שנפטרה בי' בניסן, אי אפשר היה להספיד הן בשל מועד הפטירה והן בשל ציווי מפורש בצוואתה שאסר הספדים. הרב אויערבך היה היחיד שהספיד אותה באומרו: "זהו מכבוד הנפטרת שאספיד אותה, למרות מה שציוותה". הוא עצמו היה קשור עם משפחת טאו במשך השנים, ואף חלק איתם השקפות דומות בנושאים כמו החשש לטהרת החינוך בישראל ועוד.

הרב גדל בשערי חסד ונישא לבתו של הרב ורנר, שהיה אב בית הדין בטבריה (רב העיר האשכנזי, שהוא עד היום תפקיד נפרד ולא מאויש בעיר, היה אז הרב רפאל קוק, אחיינו של הרב אברהם יצחק קוק). החותן נפטר זמן קצר לאחר נישואי הזוג הצעיר, וכך בגיל 22 מצא עצמו הרב אויערבך עם עול כבד על כתפיו: הוא הגיע לטבריה לתמוך בחותנתו וגיסיו, שנותרו אלמנה ויתומים קטנים לבדם. מאז, במשך יותר מ־60 שנה לא עזב את טבריה, על אף שהיה תלמיד חכם מהשורה הראשונה וטבריה הייתה שממה רוחנית. לפני שש שנים לקה באירוע מוחי שגרם לו שיתוק במחצית גופו והוא אושפז לתקופה קצרה בירושלים, אך גם אז ליבו היה בטבריה. השבוע נפטר בגיל 86 לאחר מחלה קשה.

בטבריה כיהן כאב בית הדין וכרב השטיבלך האשכנזי היחיד בעיר, אבל מצודתו הייתה פרושה כאמור הרבה מעבר לשם. הרב ון דייק מתאר עשרות שנים שבהן היה הרב כתובת לחקלאי הגולן, לאושיות כלכליות ולבעלי בתים, והיה סמכות בלתי מעורערת בכל נושא: משאלות על בכורות בהמה דרך שיתוף פעולה עם חברות עסקיות שאינן שומרות הלכה וכלה בסכסוכים וירושות. הרב אויערבך גם עמד בראש גוף כשרות מהודר, שבימים שבהם נישאות ברוח רפורמות קנטרניות בתחום יכול ללמד פרק או שניים על נאמנות בכשרות: "פעם אשתי עברה ליד בית קפה", מספר הרב ון דייק, "ונדהמה לראות את הרב אויערבך יושב שם לבדו. היא לא הבינה: מה הרב עושה בבית קפה? היא נכנסה פנימה ושאלה את המלצרית מי האיש הזה, והמלצרית השיבה כלאחר יד: זה המשגיח. וזה היה רק לפני שש שנים, כשהיה בן שמונים", מדגיש הרב ון דייק, "הוא לא היה רק שולח משגיחים. הוא נכנס בעצמו למסעדות והיה שואל ומתעניין".

סיפור מפליא אף יותר התרחש במלון כינר, שחסה גם הוא תחת כשרותו של הרב אויערבך: לקראת חתונה שהתקיימה במלון הוכנה במטבח כמות גדולה של כבד קצוץ. בשלב מסוים נשפך לטבח בטעות חלב על סיר הכבד. "זה היה ברגע האחרון וגם עלול היה לגרום לנזק כבד. אנשי המלון חששו מאוד, ופנו לרב בשאלה. הוא אמר: להסיר את החלב בעזרת כף מהכבד ואפשר לאכול". שעה מאוחר יותר נעצרה מונית בפתח המלון וממנה יצא הרב אויערבך. מנכ"ל המלון נבהל מביקורו של הרב וחשב שבא לגעור בהם כיצד קרתה טעות שכזו במטבח, אבל הרב התיישב בלובי וביקש לאכול לא פחות ממנת כבד קצוץ. "חשבתי שאם אגיד לכם שמותר לאכול את הכבד, תגידו שאמרתי כך רק כי זו שעת הדחק וזה לא באמת כשר וכו'", הסביר הרב למנכ"ל את פשר ביקורו המוזר, "לכן החלטתי לבוא ולאכול מהכבד בעצמי, ורציתי גם ללמד אתכם שכשאני אומר כשר אני מתכוון לזה וגם אוכל מזה". על עבודתו בתחום הכשרות, כמו גם תפקידים אחרים שעסק בהם, לא קיבל כל תמורה כספית.

"אם תיכנס לבית המדרש – אפסיק את השיעור!"

עם כל גדלותו התורנית, שבאה לידי ביטוי גם בארבעת כרכי 'פתחי אברהם' שהוציאו בניו ונכדיו, ופסיקותיו ההלכתיות שפרנסו רבנים רבים במשך שנים ארוכות, התאפיין הרב אויערבך, בדומה לאביו, בתכונות של פשטות, ישרות וצניעות. הרב סמוטריץ' נזכר בנסיעה מיוחדת עם הרב, שהסתיימה בחצי גערה. הרב סמוטריץ' היה אז ר"מ בישיבת הגולן בחיספין, שנקשרה עמוקות עם הרב אויערבך. לישיבה היה רכב אחד, ובאותו יום נצרך הרב סמוטריץ' להביא את אשתו היולדת ובנו התינוק מבית החולים בעפולה. בדרכם חזרה הביא באותו רכב את הרב אויערבך, שצריך היה להעביר שיעור כללי בישיבה באותו יום. "כשחלפנו על פני הישיבה, הורדתי אותו כדי שיעביר את השיעור ואמרתי לו: אני רק מוריד את אשתי בבית ומיד חוזר לשמוע את השיעור. הוא אמר: אתה תהיה עם אשתך, ואם תיכנס לבית המדרש – אפסיק את השיעור!"

באחת מהפעמים הרבות שבהן ישב איתו הרב סמוטריץ' כדי ללבן דברי הלכה והפעם בסוגיה של ציצית, העיר הרב סמוטריץ' גדר שנתחדש לו: "לפי היסוד שאמרנו, כשמוציאים את הציציות צריך לסדר אותן שתיים מלפנים ושתיים מאחור, ולא בצדדים או בכריכה וכדומה". "אפילו שבריר שנייה לא עבר מאז שאמרתי את זה", הוא נזכר בהתרגשות, "והרב התבונן בציציות שלו ומיד סידר אותן כדבריי, שתיים לפנים ושתיים לאחור. הוא תרגם מיד את ההערה לעצמו". חיבתו לכל דבר הלכה ומצווה התבטאה גם בהנהגה ייחודית נוספת שעליה סופר השבוע בהלווייתו: בכל פעם שפגש אדם שידע בו שעשה מצווה או מעשה טוב שהתייחד בהם, גם אם היה מדובר בבחור צעיר – היה מנשק את ידיו בהערכה.

היותו מאנשי ירושלים אפיינה את הליכותיו יותר מכול, גם אחרי שנים ארוכות בטבריה, מה שטבע בו גם את תכונת השנינות וההומור הייחודי לירושלמים. מסופר כי פעם נכנסו כמה בחורים מטיילים לשטיבל האשכנזי שבו ישב בקביעות במשך שנים ולמד. הרב נפנה ושאל אותם: מנין אתם באים? מה מעשיכם? הללו ניסו להצטדק ולומר: הלכנו לבקר בקברי צדיקים... השיב הרב בהומור: "אני קבור פה כבר חמישים שנה, לא ראוי שתבואו לבקר גם אותי?". השבוע אכן נקבר הרב באדמת טבריה שכה אהב, ועלה משטיבל של מטה לישיבה של מעלה. תלמידיו הרבנים כבר לא יוכלו לבקר אותו ולספוג מתורתו, אבל הרושם שנחקק בליבם מדמותו של אחד מגדולי הדור הקודם ימשיך לפעול את פעולתו.

[email protected] מעיתון בשבע

יהושפט · הודעהעל ידי **יהושפט** » ה' אוגוסט 12, 2021 8:22 pm

דודי צח כתב:
יהושפט כתב:פעם בסוכות או בפסח ישב הרא"י לייזרזון זצ"ל אצל הגרא"י סולובייצ'יק והתווכחו על החינוה"ע, הויכוח אינו מעניינינו כעת, אך בתוך הדברים הודה הגרא"י כי אחוז נכבד מבני כיתתו לא נותרו יראים [כמדו' שדיברו על כמחצית התלמידים, אבל אני לא בטוח בפרט זה].

בדייה.

כיתתו של הגרא"י סולובייציק כוללת אישים ידועים החיים איתנו לאוי"ש, מיקירי ירושלים.
אני בעצמי מכיר כעשרה מהם.

אינני יכול להבטיח שלא היה נושר אחד או שניים (יכולני לברר הדבר בקלות), אבל הצגת הדברים הנ"ל מגוחכת.

כל ה'מקולקלים' בירושלים של פעם, מדברים עד שנים ספורות אחרי קום המדינה. בעיקר בתקופת המחתרות.

המעשה היה גם היה, שמעתיו בשעתו כמין ימא לטיגנא מכמה מתלמידי הישיבה שנכחו בשעת מעשה, יתכן והשמועה לא הועברה אלי בדקדוק והנושא היה כיתתו של הרב לייזרזון שהיה מבוגר ממנו בכמה שנים [נולד בתש"ג] או כיתה אחרת, אבל בפירוש דיברו שם על אחוז מקולקלים מכובד, הגרא"י אף נתן הסבר שאמת שהחינוך של אז לא הצליח על כולם, אבל על אלו שהצליח הצליח במאה אחוז, בעוד שהחינוך "החדש" אולי מצליח על אחוזים גבוהים יותר, אבל רק בחמישים אחוז.

פרנקל תאומים

מאת הרב אברהם דב בורודיאנסקי ראש בית המדרש ברקאי, בן מורינו המשגיח הג''ר יצחק ירוחם שליט''א.
אחיינו של הגרא''ד זצ'''ל:

לא איש דברים אנוכי להספיד את אותו ענק וגדול. גדולים וטובים ממני יעשו זאת כדת וכהלכה. אני רק מרגיש צורך לחשוף מדמותו של אותו שרף מלאך וקדוש לאלו שפחות זכו להכירו ולדעת מי הוא. שָׁלוֹם רַב עַל מִשְׁכָּבוֹ מַה טּוֹב חֶלְקוֹ וְטוּבוֹ.

גם הקרובים ידעו תמיד שאינם יודעים את גדלותו של הצדיק. כך זה כשניצבים מול פלא שכזה, שפע בלתי נפסק של מעינות הקודש. כל רז לא אניס ליה, נהירין לו שבילי פרד"ס התורה כשבילי טבריה.

רָאָה פָנָיו מְאִירִים. בעצם ראיית פניו היה מושתק הרוע שבאדם. כראות פני אלוקים, מלאך ושרף, נתן בו עינו ונהפך לגל של יראת שמים, עיניו היוקדות כביכול היו סתירה לחיוכו הלבבי, השלימו אלו את אלו.

פיו דיבר חכמה, לשונו לשון חכמים, דלה מתורת גדולים, משנתו סדורה בהירה ושמחה כנתינה מסיני, טוחן הרים זו בזו דק דק, מיישב ומלבן סוגיה בסוגיה, עד שדברי ה' ישרים משמחי לב מאירת עיניים.

פָּתַח פִּיהוּ בְחָכְמָה דרשותיו פנינים יקרים, המלקט את פניניו כמלקט יהלומים אבנים טובות ומרגליות, יראת ה' היא אוצרו, האמת תורה דרכו, לא הגה ריק ולא דיבר שקר מעולם, שומר פיו ולשונו ומכבד את הבריות. דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ.

חכימא דיהודאי כפשוטו, כל דיבורו מחשבתו ותנועותיו היו יצירה של גדולה וחכמה. כל תנועה ותנועה הייתה תנועה של תורה, ותורה היא וללומדה צריך, ועוד כל מעשיו לא עשה אלא לשם שמים. לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ.

חרצובות לשונו אש, אש התורה והיראה, אש המשתלחת במקררים את קדושתה, ואש המחממת את המתקרבים לאורה, לשון של זהורית הייתה תלויה בו, וכל המסתכל בו וחי גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה. מָלֵא מַדָּע וְחָכְמָה.

טיהר את העיר טבריה עשה אותה נקיה, כהררים בשערה תלויים הלכותיה, כשרות ושבת בכל שווקיה, כל ימיו אשר חיה אות בקשת חיספין קצרין ובגולן כולו היה. הנחה והדריך את כל רבניה קדושת הארץ וריצוי שבתותיה.

וכל התורה והקדושה רב ההיקפים והידיעה, אל מול שמחת חתן היו כביכול נעדרים, בריקוד ייחודי היה מכופף עצמו ומתרומם כאומר לכולם ראו האיך משמחים, ריקוד אחרי ריקוד וכולו אומר שמחת התורה.

ובדרשת שבע ברכות לשמח את החתן התגלה בשנינותו וחדותו, ככדור אש המגלגל מכאן לכאן מדליק את האור בצד אחד ושב להדליקו שוב בצד השני, וכך נעשתה מדורה גדולה עד שהאירה כל ההיסטוריה של גדולי ירושלים.

התפילה במזרח, מאחורי הסטנדר הגדול של בית הכנסת, כמונה מעות, מילה במילה, מתיקות המעוררת את הלבבות. גם לבחור ישיבה שנקלע שם באמצע בין הזמנים או באמצע מסע בצפון, אותם רגעי תפילה נחקקו בליבותיהם - כעומד לפני מלך וגם שמעה כי נאנחה אני אנחותיו וליבו נשמעו בתפילה ממזרח למערב.

איש איש לפי דרכו ואמונתו השיב בנועם למשאלותיו. חסידי וליטאי, אשכנזי וספרדי, חרדי חרדל"י ודתי לאומי. חכמת לב, חכמה להלך לפי רצון של כל לב ולב. בד בבד עמד על משמרת הקודש ולא חש מפני איש ועסקן וביצר חומות טבריה וחוצה לה ממכון שבתו. נֶאֱזָרְתָּ בִּגְבוּרָה, וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַׁעְרָה, וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ, שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ.

השקה לעדרים, לא רק מתורת אביו, אלא ממידות אביו במידותיו, הצדיק הדין בכל דרגה ומדרגה, ואהב ונאהב בשמי רום, ריחם על העניים, ביקר את החולים, וגמל לבריאים, שימח נדכאים, והרנין לב נשברים, חידש חידושים בדרגות גבוהות במידות טובות ובבין אדם לחבירו.

וַי לְהָאֵי שׁוּפְרָא דִבְלֵי בְּעַפְרָא, ר' אברהם דב - בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ, שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ, אִישׁ אֱלֹוקים קָדוֹשׁ הוּא אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ מְאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן נשמתו תנצור בצרור החיים.

ח''ל קאליסק

תמונה נוספת בצעירותו של הגרא''ד עם הרבנים רבי רפאל קוק וחכם מאיר וועקנין זצ''ל

: הגרא''ד 445.jpg (24.06 KiB) נצפה 7389 פעמים

מאחור נראים העסקנים רבי שלמה גולינסקי רבי זושא לוריא (בריצ''מ) ורבי מנשה וועקנין זצ''ל

בברכה המשולשת

נתבקשתי להכניס:

גם אנחנו בביקור של רמי"ם מישיבת איתמר שמענו ממנו מפורש ובאופן הכי ברור ונחרץ שלדעתו השחיטה שם היא מהודרת כמו הבד"צ
ואל יהי קלה בעיניך, שכידוע יש רבנים נותני כשרות שלא אוכלים מהכשרות שהם נותנים, וכאן ברור שהגרא"ד מהיכרות צמודה עם כשרות המפעל סבר שהוא לכתחילה ובהידור

יהושפט · הודעהעל ידי **יהושפט** » ו' אוגוסט 13, 2021 3:35 pm

בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי להכניס:

גם אנחנו בביקור של רמי"ם מישיבת איתמר שמענו ממנו מפורש ובאופן הכי ברור ונחרץ שלדעתו השחיטה שם היא מהודרת כמו הבד"צ
ואל יהי קלה בעיניך, שכידוע יש רבנים נותני כשרות שלא אוכלים מהכשרות שהם נותנים, וכאן ברור שהגרא"ד מהיכרות צמודה עם כשרות המפעל סבר שהוא לכתחילה ובהידור

באתר כושרות עוף טוב נמצא במומלציהם אבל ברמה הרגילה, ולא ברמה בה הם ממליצים על הבדצי"ם השונים, לפי האמור שם אפילו בד"צ בית יוסף עדיף מעוף טוב.
הערה נחוצה: אינני מכיר כה"צ את טיב ההמלצות של כושרות.

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » א' אוגוסט 15, 2021 11:33 pm

אם איני טועה, על חתונת הרבנים אויערבאך-ורנר, ישנו סיפור הלכתי ידוע, על דגים מקולקלים.

שצד הרב ורנר, רצו שיהיה גם דגים. ולבסוף הם היו מקולקלים.
כשבאו לשלם על הדגים, התברר שגם צד הרב אויערבאך שילמו.
ושוב נעשתה שאלת רב, האם צריך להשיב הכסף למשפחת אויערבאך.

אשמח אם יוסיפו פרטים.

מי אנוכי · הודעהעל ידי **מי אנוכי** » ב' אוגוסט 16, 2021 12:08 am

נחומצ'ה כתב:אם איני טועה, על חתונת הרבנים אויערבאך-ורנר, ישנו סיפור הלכתי ידוע, על דגים מקולקלים.

שצד הרב ורנר, רצו שיהיה גם דגים. ולבסוף הם היו מקולקלים.
כשבאו לשלם על הדגים, התברר שגם צד הרב אויערבאך שילמו.
ושוב נעשתה שאלת רב, האם צריך להשיב הכסף למשפחת אויערבאך.

אשמח אם יוסיפו פרטים.

אכן, הסיפור מובא בספר "ברכי נפשי" (להגר"י זילברשטיין שליט"א) חלק ויקרא, שהגרא"ד זצ"ל עצמו סיפר את הסיפור לר' אליעזר רוט. (אם כי במספר שינויים מהנכתב בהודעה לעיל וכדלקמן)
אביא את פרטי הסיפור בקצרה, הסיפור היה שבזמנם היה רק מנת דגים בחתונה (ולא עוד מנות כבזמננו...) וסיכמו שיהיה מנת דגים וכשהגיעה הסעודה התברר שהדגים התקלקלו וא"א לאוכלם וכן אין מה להגיש לאכול.
וכששמע זאת מרן הגרש"ז זצוק"ל מיד הלך לבעל האולם וסיפר לו שהסיכום בינו לבין המחותן, הרב ורנר זצ"ל, שכל אחד משלם חצי מהסעודה וכיון שהדגים התקלקלו וא"א לאוכלם, חוששני שמחותני יטען שאין צורך לשלם את המחיר המלא על הסעודה ולכן באתי לשלם לך את המחיר של כל הסעודה.
ואמר לו בעל האולם שלפני כמה דקות היה כאן המחותן שלך ואמר לי את אותם הדברים בדיוק שהוא חושש שאולי לא תרצה לשלם את מלוא המחיר ולכן הוא בא לשלם את כל מחיר הסעודה...
עד כאן הסיפור (לא כתוב שם בסיפור שהיה דין תורה....).
עכ"פ אפשר ללמוד ממעשה זה הרבה מוסר השכל.

גיזונטע קאפ

יהושפט כתב:
בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי להכניס:

גם אנחנו בביקור של רמי"ם מישיבת איתמר שמענו ממנו מפורש ובאופן הכי ברור ונחרץ שלדעתו השחיטה שם היא מהודרת כמו הבד"צ
ואל יהי קלה בעיניך, שכידוע יש רבנים נותני כשרות שלא אוכלים מהכשרות שהם נותנים, וכאן ברור שהגרא"ד מהיכרות צמודה עם כשרות המפעל סבר שהוא לכתחילה ובהידור

באתר כושרות עוף טוב נמצא במומלציהם אבל ברמה הרגילה, ולא ברמה בה הם ממליצים על הבדצי"ם השונים, לפי האמור שם אפילו בד"צ בית יוסף עדיף מעוף טוב.
הערה נחוצה: אינני מכיר כה"צ את טיב ההמלצות של כושרות.

מישהו אמר לי, =אין לי מושג אם הוא צודק= שההשגחה עצמה טובה, אבל הנקודה היא שהיום בהכשרים מקפידים על הרבה דברים שלא נהגו בעבר, כי קיום ישנה אפשרות להדר יותר, והגרא"ד טען שמה שלא נהגו פעם לא צריך לנהוג היום, ולא לחדש דברים, ומיאן לקבל את הטענה שהיום אכשר דרא להקפיד יותר, ע"כ שמעתי

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ב' אוגוסט 16, 2021 11:40 am

גיזונטע קאפ כתב:מישהו אמר לי, =אין לי מושג אם הוא צודק= שההשגחה עצמה טובה, אבל הנקודה היא שהיום בהכשרים מקפידים על הרבה דברים שלא נהגו בעבר, כי קיום ישנה אפשרות להדר יותר, והגרא"ד טען שמה שלא נהגו פעם לא צריך לנהוג היום, ולא לחדש דברים, ומיאן לקבל את הטענה שהיום אכשר דרא להקפיד יותר, ע"כ שמעתי

כמדומה שבאחד האשכולות בעניני הכשרים בפורום, הובא בעבר שמישהו שאל את הגרא"ד אויערבאך על ההכשר שלו, והוא אמר (בערך) אני לא אומר שזה ברמה של הכשר העדה חרדית והרב לנדא, אבל זה לא פחות טוב מכל ההכשרים האחרים.
האם מישהו יודע לציין היכן האשכול הזה.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ב' אוגוסט 16, 2021 11:47 am

במוסף שבת קדש של יתד נאמן (עש"ק שופטים) כתבו על הגרא"ד אויערבאך זצ"ל, (וכן קצת ביתד השבוע), אולי מישהו יעלה אותו לכאן.

יהושפט · הודעהעל ידי **יהושפט** » ב' אוגוסט 16, 2021 1:57 pm

פרנצויז כתב:
גיזונטע קאפ כתב:מישהו אמר לי, =אין לי מושג אם הוא צודק= שההשגחה עצמה טובה, אבל הנקודה היא שהיום בהכשרים מקפידים על הרבה דברים שלא נהגו בעבר, כי קיום ישנה אפשרות להדר יותר, והגרא"ד טען שמה שלא נהגו פעם לא צריך לנהוג היום, ולא לחדש דברים, ומיאן לקבל את הטענה שהיום אכשר דרא להקפיד יותר, ע"כ שמעתי

כמדומה שבאחד האשכולות בעניני הכשרים בפורום, הובא בעבר שמישהו שאל את הגרא"ד אויערבאך על ההכשר שלו, והוא אמר (בערך) אני לא אומר שזה ברמה של הכשר העדה חרדית והרב לנדא, אבל זה לא פחות טוב מכל ההכשרים האחרים.
האם מישהו יודע לציין היכן האשכול הזה.

בעבר שמעתי ממישהו שדיבר איתו שהגרא"ד טען שהוא לא רואה צורך לבדוק צומה"ג כמו שנהגו פעם, ולא קיבל את הטענה שצריך לשנות, אבל כאן באשכול הובא שהוא טען שבודקים. ואולי היו בזה שינויים במשך הזמן, או שאותו אחד לא הבין.
עכ"פ כאמור לפי כושרות ההכשר פחות טוב גם מהכשרי המהדרין האחרים.

נוטר הכרמים

פרנצויז כתב:במוסף שבת קדש של יתד נאמן (עש"ק שופטים) כתבו על הגרא"ד אויערבאך זצ"ל, (וכן קצת ביתד השבוע), אולי מישהו יעלה אותו לכאן.

את המוסף ראיתי. ממש בזיונות. העתיקו ראיון ישן עמו על אביו הגרש"ז זצוק"ל, ניתן לחפשו במאגר אוצה"ח.
היה כדאי להעלות ממקומות אחרים שכתבו דברים מענינים, אם יהיה בידי, אעלה בל"נ.

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ב' אוגוסט 16, 2021 7:29 pm

מצו"ב שורות חרישות שהעלה הרה"ג ר' יצחק ווינטרוב שליט"א,
ממקרובי בית הרב, ומיוצאי עיה"ק טבריה.

נוטר הכרמים

ר' נחומצ'ה, פלאי פלאים.

אף כי הרבה דברים הכרתי, חלק מן הרעיונות בסוף הובאו בשלימות ובהטעמה ב'פתחי אברהם'.

בעבר ציטטתי כאן מהספדו הכביר על דודו ר' שלום שבדרון זצ"ל.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר