הגאון האדיר רבי אברהם דב אויערבאך זצ''ל גאב''ד טבריה

[השעיר החיי]

קיבלתי באישי:

מי האמין...
זכיתי לראותו מאחוריו
כבר 30 שנה שאני עוקב אחריו
בירושלים ובטבריה
'מוחין דגדלות' בכל מה ששייך
שמעתי אותו בבאר שמואל קורא הלל
שבוע אחרי ששיכל את בנו שמחה בונים
אני לא יכול לשכוח את הצעק ליבם אל ה'
ה'אנא' שלו פילח את הלב
זה היה פחד פחדים
שמעתי אותו קורא את שמע ביום רגיל
וצועק הושענא
לא יודע מאיפה הוא הביא את זה
לא ראה את זה אצל אבא שלו
אולי אצל הרב חרלפ?
שכשאני מדמיין את המלאכים מעריצים ומקדישים וממליכים
אני רואה אותו מול עיני צועק 'קדוש'
הוא היה מגיע לבקר את הרב עובדיה
שקרא לו רב אד"א בר אהבה
מה נאמר ומה נדבר...
חבל על דאבדין ולא משתכחין....

[ממזרח שמש]

ו. פעם אחרי תפלת שבת ליווהו כמה בני אדם לביתו, ושוחח על דא ועל הא, ואחד המלוים אותו גם הוסיף והרבה לספר, לפתע אמר הרב זצ"ל, אני מספר לך עוד סיפור אבל בתנאי שלא תספר אחריה עוד סיפור.

ז. פעם ראהו לומד בקרית צאנז בירושלים מסכת קידושין, אמר ופירש כי היום יש לו סידור קידושין, ומי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין אל יהא עסק עמהם, לכן אני רוצה להיות יודע בטיב, וכמה שאני מספיק אני לומד כערך 12 או 13 דף. וכן הוסיף: בכל פעם שיש לי סידור קידושין אני מתחיל תמיד מהתחלת המסכתא, עד כמה ששייך להספיק. והוסיף שבדף הראשון של מסכת קידושין טמונים כל הסודות ברזי תורה של ענין קידושין.

ח. בליל האחרון לחייו, ביקש מחזור ליום כיפור והתחיל להגיד ווידוי, ובכה בכיות עצומות, (ובאמצע נכנס הרופא ואמר לבתו שישבה ליד מטתו, אם את גורמת לו לבכות כל כך, את מסכנת אותו, ואני שולח אותך מבית החולים), ואחרי שגמר לומר ווידוי, סגר את המחזור, ואחרי שתי דקות פרחה נשמתו הטהורה.

[בן ירושלים]

הסכמה יפה בראש ספרו של חו"ז רא"י לוריא עבודת פנים

בעבר הובאו כאן גליונות של אחיו הגרש"א על ספר זה.
אגב, חותנו רא"ז ורנר נולד בתרנ"ד, ואילו חו"ז רא"י לוריא, נולד בתרנ"ה.

כיון שעלה כאן ענינו של ספר עבודת פנים עם הערות מרן הגר"ש עליהם זאת ההזדמנות לתאר גופא דעובדא היכי הוי.
הגר"ש מסר הדברים לתלמידו הג"ר מאיר מרגלית. הרב מרגלית העמיד לרשותי צילום של ההערות הנ"ל. יש בהם הערות יסודיות ביסודות הדת ובמוקד המחלוקות בין תפיסת העולם הליטאית מבית מדרשם של הגר"א ונפש החיים תלמידו לבין התפיסה החסידית. ת"ח מובהקים כבר עמדו על חשיבותם של ההערות. השתלשלות הסיפור וההערות עצמן נדפסו ב"שמואל בדורו" עמוד פא ואילך.
היו פניות לאחר מכן בטענות שונות בענין זה ובעיקר שפרחה שמועה שדברי הגר"ש צונזרו.
סדרן של דברים כך הוא : היו התלבטויות האם להדפיס את ההערות ובפרט שיתכן שיש בהם פגיעה במחבר הספר, מה עוד שהדברים של רבינו הגר"ש נכתבו לעצמו .
מתבקש היה לקבל הכרעה של אדם גדול, ובצורה טבעית הכתובת היתה הגא"ד - בעל נכדתו של העבודת פנים ואחי הגר"ש. בקשתי מנכדו שישאל את הסבא על כל הערה בפרט אם להדפיסה. הגרא"ד עבר על כל הערה ואמר שאין שום סיבה להמנע מלהדפיס את כל הערות הגר"ש. רק שבשני מקומות אמר שהלשונות החריפים שאינם מגוף הטענות, לא כדאי להכניסם כי ממילא מבינים מה הגר"ש רוצה לטעון. וכך נעשה . ותו לא מידי.

[ח''ל קאליסק]

נטפי דמע ראשוניים אחר פטירתו של מרן הגאב''ד הגרא''ד זיע''א

[יהושפט]

הסכמה יפה בראש ספרו של חו"ז רא"י לוריא עבודת פנים
בעבר הובאו כאן גליונות של אחיו הגרש"א על ספר זה.

היכן הובא? בתודה מראש

[לייטנר]

ההסכם ההסטורי עם עוף טוב ביחד עם הגה''צ חכם מאיר וועקנין זיע''א

001 (25).jpg

פעם נכנסו אליו שני רבנים שעסקו באותה עת בכשרות, והתחילו לדון איתו לגבי כשרות העוף. בשלב מסוים שאל אותו אחד הרבנים: "מה הרב אומר על 'עוף טוב'?", והגרא"ד ענה לו שאפשר לסמוך על הכשרות וכו'. אותו רב הקשה עליו שוב: "הרב יאכל מהכשרות הזו?", והגרא"ד ענה לו: "מה אתה לא מבין? אני אוכל מזה. לך לרבנית, ותגיד לה שתפתח את המקפיא ותראה לך שהעופות אצלי הם עוף טוב".
כשיצאו, התקשר אותו רב בדמעות (על שהעז לחשוד בגרא"ד) לאשתו שלו, ואמר לה: "מעכשו אנחנו קונים רק 'עוף טוב'".

[דודי צח]

אולי העמיד את דבריו בכוונה מחוכמת לומר שבפריזר שלו יש 'עוף טוב' עוף שהוא טוב....

פלוני אמר לי ששאל אותו לפני כעשרים שנה, כאשר הישוב החרדי-האשכנזי התדלדל עד לכמעט אפס מוחלט (לפני כעשור החלה ב"ה צמיחה חוזרת), מדוע הוא נשאר יושב בטבריה. ואמר לו שכעת הוא נמצא כאן רק בשל ענייני הפרנסה שלו בהכשר.

[לייטנר]

אולי העמיד את דבריו בכוונה מחוכמת לומר שבפריזר שלו יש 'עוף טוב' עוף שהוא טוב....

אם תכתוש...

[הקישון33]

היה לו קשר לחסידות? בתמונה הראשונה זה נראה כמו אירוע בחב"ד.

בחב"ד היה אורח קבע בכינוסים ובהתוועדויות, האם גם התעמק בספרי חסידות?
https://col.org.il/news/132970

[לבי במערב]

הגרא''ד במפעל.jpg (110.66 KiB) נצפה 6713 פעמים

רב אד''א.jpg (131.82 KiB) נצפה 6713 פעמים

הגראד''א.jpg (100.61 KiB) נצפה 6713 פעמים

הגרא''ד.jpg (127.93 KiB) נצפה 6713 פעמים

[נוטר הכרמים]

בימי בין הזמנים מנחם אב תשע"ח "בדרך נחני אלקים", בהשגחה פרטית מופלאה,
זיכוני מן שמיא להשתתף זמן מה במאורע המרגש של הוצאת הספרים
"פתחי אברהם" על התורה, ב' כרכים. איזו שמחה זאת היתה.

[איש פלוני]

על היתר מכירה.

[נחומצ'ה]

ההסכם ההסטורי עם עוף טוב ביחד עם הגה''צ חכם מאיר וועקנין זיע''א

001 (25).jpg

פעם נכנסו אליו שני רבנים שעסקו באותה עת בכשרות, והתחילו לדון איתו לגבי כשרות העוף. בשלב מסוים שאל אותו אחד הרבנים: "מה הרב אומר על 'עוף טוב'?", והגרא"ד ענה לו שאפשר לסמוך על הכשרות וכו'. אותו רב הקשה עליו שוב: "הרב יאכל מהכשרות הזו?", והגרא"ד ענה לו: "מה אתה לא מבין? אני אוכל מזה. לך לרבנית, ותגיד לה שתפתח את המקפיא ותראה לך שהעופות אצלי הם עוף טוב".
כשיצאו, התקשר אותו רב בדמעות (על שהעז לחשוד בגרא"ד) לאשתו שלו, ואמר לה: "מעכשו אנחנו קונים רק 'עוף טוב'".

בציבור אנ"ש ישנה אגדה, שהגרא"ד עצמו אמר לאברכים, לא לאכול משחיטתו...

[דורשי יחודך]

הסכמה יפה בראש ספרו של חו"ז רא"י לוריא עבודת פנים

בעבר הובאו כאן גליונות של אחיו הגרש"א על ספר זה.
אגב, חותנו רא"ז ורנר נולד בתרנ"ד, ואילו חו"ז רא"י לוריא, נולד בתרנ"ה.

כיון שעלה כאן ענינו של ספר עבודת פנים עם הערות מרן הגר"ש עליהם זאת ההזדמנות לתאר גופא דעובדא היכי הוי.
הגר"ש מסר הדברים לתלמידו הג"ר מאיר מרגלית. הרב מרגלית העמיד לרשותי צילום של ההערות הנ"ל. יש בהם הערות יסודיות ביסודות הדת ובמוקד המחלוקות בין תפיסת העולם הליטאית מבית מדרשם של הגר"א ונפש החיים תלמידו לבין התפיסה החסידית. ת"ח מובהקים כבר עמדו על חשיבותם של ההערות. השתלשלות הסיפור וההערות עצמן נדפסו ב"שמואל בדורו" עמוד פא ואילך.
היו פניות לאחר מכן בטענות שונות בענין זה ובעיקר שפרחה שמועה שדברי הגר"ש צונזרו.
סדרן של דברים כך הוא : היו התלבטויות האם להדפיס את ההערות ובפרט שיתכן שיש בהם פגיעה במחבר הספר, מה עוד שהדברים של רבינו הגר"ש נכתבו לעצמו .
מתבקש היה לקבל הכרעה של אדם גדול, ובצורה טבעית הכתובת היתה הגא"ד - בעל נכדתו של העבודת פנים ואחי הגר"ש. בקשתי מנכדו שישאל את הסבא על כל הערה בפרט אם להדפיסה. הגרא"ד עבר על כל הערה ואמר שאין שום סיבה להמנע מלהדפיס את כל הערות הגר"ש. רק שבשני מקומות אמר שהלשונות החריפים שאינם מגוף הטענות, לא כדאי להכניסם כי ממילא מבינים מה הגר"ש רוצה לטעון. וכך נעשה . ותו לא מידי.

לא מצאתי כעת שהובאו במקום כלשהו בפורום. אולי מישהו יכול להעלות?

[בן ירושלים]

ראה במודגש למעלה

[פרנקל תאומים]

ההסכם ההסטורי עם עוף טוב ביחד עם הגה''צ חכם מאיר וועקנין זיע''א

001 (25).jpg

כאן רואים שאחרי פטירתו של הג''ר רפאל קוק זצ''ל (תשל''א), הוכר הגרא''ד זצ''ל באופן רשמי או ''חצי'' רשמי כרבה האשכנזי של העיר, לצד הרב הספרדי, אף אם לא תחת הטיקט הרשמי של ''רב ראשי''. המציאו בשבילו טיקט חדש "רב לעיה''ק" (שע''י הרבנות הראשית!).
שימו לב לחתימות- "הרב ועקנין- רב ראשי ואב''ד, הרב א''ד אויערבאך- רב לעיה''ק". ומתחת לשניהם "הרבנות הראשית טבריה".

בהמכלול כתוב שגם המינוי שלו אחר פטירת חותנו בשנת תשי''ח "נעשה על דעת משרד הדתות ואושר בידי הרבנות הראשית". ושבהמשך הוא סיים את בחינות הדיינות של הרבנות (בהצטיינות), מה שאיפשר לו לשמש אב''ד ע''י הרבנות באופן רשמי.

[בן ירושלים]

ההסכם ההסטורי עם עוף טוב ביחד עם הגה''צ חכם מאיר וועקנין זיע''א

001 (25).jpg

כאן רואים שאחרי פטירתו של הג''ר רפאל קוק זצ''ל (תשל''א), הוכר הגרא''ד זצ''ל באופן רשמי או ''חצי'' רשמי כרבה האשכנזי של העיר, לצד הרב הספרדי, אף אם לא תחת הטיקט הרשמי של ''רב ראשי''. המציאו בשבילו טיקט חדש "רב לעיה''ק" (שע''י הרבנות הראשית!).
שימו לב לחתימות- "הרב ועקנין- רב ראשי ואב''ד, הרב א''ד אויערבאך- רב לעיה''ק". ומתחת לשניהם "הרבנות הראשית טבריה".

בהמכלול כתוב שגם המינוי שלו אחר פטירת חותנו בשנת תשי''ח "נעשה על דעת משרד הדתות ואושר בידי הרבנות הראשית". ושבהמשך הוא סיים את בחינות הדיינות של הרבנות (בהצטיינות), מה שאיפשר לו לשמש אב''ד ע''י הרבנות באופן רשמי.[/quote
בפרוטוקולי הרבנות הראשית רואים כמה אנרגיה השקיע הרה"ר למנוע ממנו קבלת אישור ותיקוף לכושר הדיינות. שם מובא מכתב מאחד שמציג עצמו כחבר המועצה הדתית בטבריה שמבקש לא לאשרר הכושר כיון שבשים האחרונות הרב אוירבך עסוק בניהול ביה"ס בית יעקב ובאיסוף כספים וצריך לראות אם הוא עדיין ראוי להיות דיין... (כ"ז מצוין בויקיפ' בערכו).

[דורשי יחודך]

ראה במודגש למעלה

ראיתי
אבל אין לי את הספר...
האם זה לא קיים כקובץ נפרד?

[יח''ד]

ההסכם ההסטורי עם עוף טוב ביחד עם הגה''צ חכם מאיר וועקנין זיע''א

001 (25).jpg

פעם נכנסו אליו שני רבנים שעסקו באותה עת בכשרות, והתחילו לדון איתו לגבי כשרות העוף. בשלב מסוים שאל אותו אחד הרבנים: "מה הרב אומר על 'עוף טוב'?", והגרא"ד ענה לו שאפשר לסמוך על הכשרות וכו'. אותו רב הקשה עליו שוב: "הרב יאכל מהכשרות הזו?", והגרא"ד ענה לו: "מה אתה לא מבין? אני אוכל מזה. לך לרבנית, ותגיד לה שתפתח את המקפיא ותראה לך שהעופות אצלי הם עוף טוב".
כשיצאו, התקשר אותו רב בדמעות (על שהעז לחשוד בגרא"ד) לאשתו שלו, ואמר לה: "מעכשו אנחנו קונים רק 'עוף טוב'".

בציבור אנ"ש ישנה אגדה, שהגרא"ד עצמו אמר לאברכים, לא לאכול משחיטתו...

שמעתי בעצמי שאמר שאוכל משחיטתו.

[בן ירושלים]

ההסכם ההסטורי עם עוף טוב ביחד עם הגה''צ חכם מאיר וועקנין זיע''א

001 (25).jpg

פעם נכנסו אליו שני רבנים שעסקו באותה עת בכשרות, והתחילו לדון איתו לגבי כשרות העוף. בשלב מסוים שאל אותו אחד הרבנים: "מה הרב אומר על 'עוף טוב'?", והגרא"ד ענה לו שאפשר לסמוך על הכשרות וכו'. אותו רב הקשה עליו שוב: "הרב יאכל מהכשרות הזו?", והגרא"ד ענה לו: "מה אתה לא מבין? אני אוכל מזה. לך לרבנית, ותגיד לה שתפתח את המקפיא ותראה לך שהעופות אצלי הם עוף טוב".
כשיצאו, התקשר אותו רב בדמעות (על שהעז לחשוד בגרא"ד) לאשתו שלו, ואמר לה: "מעכשו אנחנו קונים רק 'עוף טוב'".

בציבור אנ"ש ישנה אגדה, שהגרא"ד עצמו אמר לאברכים, לא לאכול משחיטתו...

קשקוש בלבוש.
עשרות פעמים שמעתי שעמד בתוקף על איכות כשרותו.
פעם נשאל אם ראוי לבני תורה לאכול משחיטתו, והשיב : לבני תורה יש שו"ע אחר?!
הייתי באירוע שבו נכח אחד ממשפחתו הקרובה והוא לא נגע במנת העוף שהיה בהכשר הרב רובין . תוכ"ד הוסיף שעל הרב אוירבך ודאי שהם סומכים לכתחילה.

[נוטר הכרמים]

מצו"ב הכתבה היום מעיתון 'הפלס',

[נוטר הכרמים]

והנה מכתב מעניין מן השנים האחרונות.

[פרנצויז]

והנה מכתב מעניין מן השנים האחרונות.
זה דוגמא לכך שהמכתב מנוסח ע"י חותמו. שלא כנהוג בזמנינו.

כתוב ש"היה פעם ת"ת עץ חיים ... זה יהיה העץ חיים של דורינו".
האם מישהו יודע אם ת"ת עץ חיים המקורי בירושלים עדיין קיים?

[בעל התפארת]

והנה מכתב מעניין מן השנים האחרונות.
זה דוגמא לכך שהמכתב מנוסח ע"י חותמו. שלא כנהוג בזמנינו.

כתוב ש"היה פעם ת"ת עץ חיים ... זה יהיה העץ חיים של דורינו".
האם מישהו יודע אם ת"ת עץ חיים המקורי בירושלים עדיין קיים?

קיים, אמנם לא באותו סדר גודל, ולא באותו מקום.
אולי בטבריה לא ידוע שזה עדיין קיים.

[איש_ספר]

והנה מכתב מעניין מן השנים האחרונות.
זה דוגמא לכך שהמכתב מנוסח ע"י חותמו. שלא כנהוג בזמנינו.

כתוב ש"היה פעם ת"ת עץ חיים ... זה יהיה העץ חיים של דורינו".
האם מישהו יודע אם ת"ת עץ חיים המקורי בירושלים עדיין קיים?

אני מתייסר מכיוון אחר. האם עץ חיים המסורתית היא סיפור של הצלחה?
כמדומני ששמעתי בשם הגר"ש, כמה דתיים נשארו מהכיתה שלו, מספרים מבהילים.

[טברייני]

אספר סיפור אישי שמלמד על ההנהגה של הרב

הקדמה קצרה - במשך שנים הרב עמד מאחורי מפלגת ג', והיה עימות סוער בינה לבין תנועת ש"ס בעיר, וב"ה שזכינו שבבחירות האחרונות בעטיו של קובי התאחדו שתי המפלגות החרדיות למפלגה אחת חרדית.

הייתי אברך צעיר, חמי היה יו"ר ש"ס בעיר, בשנה השנייה חיפשתי כולל ערב, ורציתי ללכת לישיבה בכפר זיתים, שם היו לומדים בסדר ג' עם הבחורים, ביקשתי ממנהל הישיבה, והוא אמר לי שהוא לא יכול לקבל אותי, מכיוון שאני חתן של יו"ר ש"ס והרב הוא נשיא הישיבה...
הייתי בהלם מהתשובה הלא פוליטקלי-קורקטית, אבל הייתי צריך למצוא לה דחייה...
ניגשתי לרב... אמרתי לו שאני חתן של פלוני, ואני רוצה ללמוד סדר ג' בישיבה והמנהל לא מוכן לקבל אותי... הרב שאל אותי - למה לא? ואני נבוכתי להסביר... התחמקתי, והוא שאל שוב ושוב...
ואז הרב התחיל להתעניין בי, ובמשפחה, הוא שאל על חמי ועל שאר החתנים (הוא הכיר את כולם...) ובסיום הדברים הוא אמר לי - אני כבר אתקשר למנהל ואדבר איתו שיקבל אותך...

ומי שהכיר אותו יודע שהרב היה אלוף בלהפריד בצורה מדהימה, הוא יכול לנהל מלחמת חרמה נגד שיטה ובו בזמן לכבד את דוגליה.

ועוד משהו בעניין ההפרדה, אברכים היו ניגשים לשאול אותו שאלות של פסק הלכתי, הוא היה אומר את דברו, ואוי למי שהעז להתווכח ולהעלות צד אחר, ומאידך כשבאו לדבר איתו בלימוד לשאול שאלות בסוגיות הוא היה יכול לדבר זמן רב ולהתווכח ולהסביר...

[עקביה]

אני מתייסר מכיוון אחר. האם עץ חיים המסורתית היא סיפור של הצלחה?
כמדומני ששמעתי בשם הגר"ש, כמה דתיים נשארו מהכיתה שלו, מספרים מבהילים.

האם זה באשמת 'עץ חיים' או באשמת התקופה (מחתרות, ערב הקמת המדינה)?
'עץ חיים' נוסדה בתר"א, כך שצריך לבדוק את מצבם של הבוגרים בתקופות השונות והמגוונות שעברו מאז, ולא רק בתקופה המסוימת ההיא.

[גלאגוזים]

האם זה באשמת 'עץ חיים' או באשמת התקופה (מחתרות, ערב הקמת המדינה)?
'עץ חיים' נוסדה בתר"א, כך שצריך לבדוק את מצבם של הבוגרים בתקופות השונות והמגוונות שעברו מאז, ולא רק בתקופה המסוימת ההיא.

כמדומני שנקטו פה בהפרזה 'מספרים מבהילים'.
נכון, בסערת התקופה היו 'פירות הנושרים', ואולי אף יותר מאחד למחזור, אך זה נכון בכל חוגי היישוב בעת ההיא.
מתוך ידיעה על המחזור בעץ חיים, 5 שנים לפני מרן הגר"ש זצ"ל, מתוך כיתה או שיעור של למעלה מ20 תלמידים
רק אחד יצא לת"ר, והשאר כולם נשארו יראים ושלמים, ומהם כמה גדולי תורה מפורסמים.
[ביניהם: ר' זונדל קרויזר, ר' חיים יעקב גולדוויכט, ר' יעקב רוזנטל, ר' אברהם לידר, ר' ברוך מרדכי כהן-ססובר]

[משוש דורים]

כמדומני שנקטו פה בהפרזה 'מספרים מבהילים'.
נכון, בסערת התקופה היו 'פירות הנושרים', ואולי אף יותר מאחד למחזור, אך זה נכון בכל חוגי היישוב בעת ההיא.
מתוך ידיעה על המחזור בעץ חיים, 5 שנים לפני מרן הגר"ש זצ"ל, מתוך כיתה או שיעור של למעלה מ20 תלמידים
רק אחד יצא לת"ר, והשאר כולם נשארו יראים ושלמים, ומהם כמה גדולי תורה מפורסמים.
[ביניהם: ר' זונדל קרויזר, ר' חיים יעקב גולדוויכט, ר' יעקב רוזנטל, ר' אברהם לידר, ר' ברוך מרדכי כהן-ססובר]

הגר"ש סיפר לי אישית, שמהכיתה שלו בעץ חיים יצאו 3 יהודים יראים (הגר"ש, הג"ר אפרים זלזניק, ולהבל"ח הרה"ח יצחק אנגל) ועוד שומתומ"צ אחד (רמ"צ פרוש מחבר ספר הבדיחות חד וחלק). והשאר כולם פורקי עול, (המפורסם שבהם האלוף גורדיש).
וכן, זה גם באשמת התקופה, אך לא פחות באשמת חלק מאנשי החינוך, שהיו אכזריים וחדלי אישים.

[מכון חכמי ליטא]

tempFileForShare_20210810-190126.jpg (195.16 KiB) נצפה 5902 פעמים

[איש_ספר]

(יש תמונות שלו שיש לו מראה חבד"י ממש. דומה לאחד מרבני חב"ד. אולי רמ"ש אשכנזי...?)

[יהושפט]

כמדומני שנקטו פה בהפרזה 'מספרים מבהילים'.
נכון, בסערת התקופה היו 'פירות הנושרים', ואולי אף יותר מאחד למחזור, אך זה נכון בכל חוגי היישוב בעת ההיא.
מתוך ידיעה על המחזור בעץ חיים, 5 שנים לפני מרן הגר"ש זצ"ל, מתוך כיתה או שיעור של למעלה מ20 תלמידים
רק אחד יצא לת"ר, והשאר כולם נשארו יראים ושלמים, ומהם כמה גדולי תורה מפורסמים.
[ביניהם: ר' זונדל קרויזר, ר' חיים יעקב גולדוויכט, ר' יעקב רוזנטל, ר' אברהם לידר, ר' ברוך מרדכי כהן-ססובר]

הגר"ש סיפר לי אישית, שמהכיתה שלו בעץ חיים יצאו 3 יהודים יראים (הגר"ש, הג"ר אפרים זלזניק, ולהבל"ח הרה"ח יצחק אנגל) ועוד שומתומ"צ אחד (רמ"צ פרוש מחבר ספר הבדיחות חד וחלק). והשאר כולם פורקי עול, (המפורסם שבהם האלוף גורדיש).
וכן, זה גם באשמת התקופה, אך לא פחות באשמת חלק מאנשי החינוך, שהיו אכזריים וחדלי אישים.

גם בשנים קצת מאוחרות יותר זה היה המצב, פעם בסוכות או בפסח ישב הרא"י לייזרזון זצ"ל אצל הגרא"י סולובייצ'יק והתווכחו על החינוה"ע, הויכוח אינו מעניינינו כעת, אך בתוך הדברים הודה הגרא"י כי אחוז נכבד מבני כיתתו לא נותרו יראים [כמדו' שדיברו על כמחצית התלמידים, אבל אני לא בטוח בפרט זה].

[בעל התפארת]

גם בשנים קצת מאוחרות יותר זה היה המצב, פעם בסוכות או בפסח ישב הרא"י לייזרזון זצ"ל אצל הגרא"י סולובייצ'יק והתווכחו על החינוה"ע, הויכוח אינו מעניינינו כעת, אך בתוך הדברים הודה הגרא"י כי אחוז נכבד מבני כיתתו לא נותרו יראים [כמדו' שדיברו על כמחצית התלמידים, אבל אני לא בטוח בפרט זה].

צריך לברר איך היה מבנה הת"ת באותם ימים, כי כפי הידוע לי חלק גדול מהמלמדים היו מלמדים בבתי כנסיות שונים או בביתם, כך שצורת הת"ת לכאורה היתה שונה מהצורה היום,
מי שיכול לברר את הפרט הזה, תע"ב.

[מכון חכמי ליטא]

מי שיכול לברר את הפרט הזה, תע"ב.

מי שיכול להחזיר את האשכול לשבחי הגאון זצ"ל תע"ב

[ח''ל קאליסק]

''דוגמא קלה על כך שלא חש מעולם מה יאמרו ומה יגידו'', היה זה לפני כעשר שנים עת הוזמן לשאת דברים במעמד הנחת אבן הפינה לקרייה החסידית בטבריה עילית (המכונה קרית צאנז) הזכיר וציטט בתוך דבריו כי ראה את הצוואה של כ''ק האדמו''ר הגה''ק מקלוייזנבורג זיע''א, (חרף אשר עקב דברים אלו, זעו הנוכחים במקומותיהם בחוסר נוחות, כיוון שהלא היה חלק מהבוררות בדו''ד עם גיסו של האדמו''ר ה''ה הגאון רבי בערל וייס שליט''א).

[מפליא לעשות]

אולי העמיד את דבריו בכוונה מחוכמת לומר שבפריזר שלו יש 'עוף טוב' עוף שהוא טוב....

פלוני אמר לי ששאל אותו לפני כעשרים שנה, כאשר הישוב החרדי-האשכנזי התדלדל עד לכמעט אפס מוחלט (לפני כעשור החלה ב"ה צמיחה חוזרת), מדוע הוא נשאר יושב בטבריה. ואמר לו שכעת הוא נמצא כאן רק בשל ענייני הפרנסה שלו בהכשר.

כפי ששמעתי, הרב מעולם לא התפרנס מההכשרים שלו, בשום מפעל, והוא לא לקח לעצמו כלום, חוץ משכר המשגיחים ושאר ההוצאות
אולי מה שהוא אמר, שהוא נשאר מצד האחריות שלו על הכשרות

אגב, שמעתי מבנו שליט''א, שאחרי פטירת הרב קוק, הוא לקח על עצמו את האחריות על הכשר הרבנות טבריה (הרגילה), אף שזה לא היה בתחום אחריותו מצד הרבנות, בבחינת במקום שאין איש, (ואכמ''ל), ומאז לא עבר שבוע שהוא לא ביקר במשחטה בעצמו

[מפליא לעשות]

והנה מכתב מעניין מן השנים האחרונות.

כל מי שהכיר את הרב, ומעט שכל לו בקדקודו, יודע בבירור, שאין במכתב הזה אמירה שלדעתו זו הדרך היחידה להעמיד ת''ת

הוא תמך בכל לב, בדרך שהוא ראה אותה כנכונה, והוא סייע להעמיד אותה על מתכונתה, עם כל הסימוכין והתוקף הראוי

אין זה סתירה, שהוא לא יבקש מחסיד חב''ד לבחור גם הוא בדרך זו...

והמבין יבין

[מפליא לעשות]

אשריך כלים.docx

(21.25 KiB) הורד 295 פעמים

מאמר מיוחד לסיום מסכת כלים

[מפליא לעשות]

קיבלתי באישי:

'מוחין דגדלות' בכל מה ששייך
שמעתי אותו בבאר שמואל קורא הלל
שבוע אחרי ששיכל את בנו שמחה בונים
אני לא יכול לשכוח את הצעק ליבם אל ה'
ה'אנא' שלו פילח את הלב
זה היה פחד פחדים....

מוחין דגדלות בלי ספק, אין תואר אחר שיותר יושב עליו, אף פעם לא נראה בו סרך קטנות

אבל בנוגע להלל 'שבוע אחרי' וכו', קצת לא מסתדר עם הזמנים, כידוע בנו נפטר בחודש אלול, ועד סוכות לא יוצא לומר הלל...

[בן ירושלים]

והנה מכתב מעניין מן השנים האחרונות.
זה דוגמא לכך שהמכתב מנוסח ע"י חותמו. שלא כנהוג בזמנינו.

כתוב ש"היה פעם ת"ת עץ חיים ... זה יהיה העץ חיים של דורינו".
האם מישהו יודע אם ת"ת עץ חיים המקורי בירושלים עדיין קיים?

אני מתייסר מכיוון אחר. האם עץ חיים המסורתית היא סיפור של הצלחה?
כמדומני ששמעתי בשם הגר"ש, כמה דתיים נשארו מהכיתה שלו, מספרים מבהילים.

הרב איש ספר כדרכו מניח האצבע על שאלה נכבדה : מה המעמד של ת"ת עץ חיים והאם התוצאות מצדיקות מעמד זה?
אקדים ואומר : במשך שנים נגעתי בעניני חינוך מתוך קשר ישיר ועקיף לגרש"ז ומשפחתו ובעיקר כמובן בנו הגר"ש.
הגרש"ז העיד על עצמו שבאים לשאול אותו בענינים רבים שאין לוהבנה גדולה בהם למשל עניני רפואה(לא בהלכות רפואה אלא איזה טיפול לעבור, ואצל איזה רופא), אבל בעניני חינוך הוא מבין, ולמרבה הפלא לא רבים באים לדון על זה עמו. גם הגר"ש אמר על עצמו שבעניני חינוך הוא מבין (וזה הפלא הגדול שלמרות שלא זכה לזש"ק ולחנך ילדים ביולוגיים משלו הוא היה אומן בהכרת כוחות הנפש גם של ילדים. פעם כשדברנו על אחד מגדולי הת"ח שהביע דברים בנגוד לדעת הגר"ש אמר : אולי הוא יותר ת"ח ממני אבל בחינוך אני מבין יותר). גם שאר בניו שזכיתי לגעת בשולי אדרתם הגרא"ד זצ"ל , הגר"ע והגר"מ הם אנשי חנוך מובהקים שהחינוך הוא בראש מעייניהם.
הגרש"ז ועמו בניו אחריו ראו ב"עץ חיים" מודל אב להעמדת הצורה של תלמוד תורה. שאלות כמו על עריכת טיול, היחס בין לימודי קודש ללימודי חול, לימוד בר"ח אחה"צ, בין הזמנים, התחלת לימוד גמרא ועוד רבות כהנה הושפעו מ"איך היה בעץ חיים". אפשר לראות כמה דוגמאות לכך בקונטרס הנחמד "ועלהו לא יבול" שהגרא"ד ב"אי הסכמתו" לא היה מעונין שיודפס (ואכ"מ לענינינו, למרות שזה נושא נכבד בפני עצמו).
שאלה זו א"כ אינה תלויה בתוצאות של עץ חיים אלא במודל הכללי.
כמו כן היתה בירושלים הערצה רבה למלמדים המיתולוגיים כמו ר' חיים מן, הרב הקלמן, ר' נטע ציינוירט, וכמובן המשגיח ר' אריה לוין, בנו ר' רפאל , ר' שפסל יודלביץ ועוד רבים שהיו "אנשים של צורה" ת"ח מובהקים שהקנו את המעמד והצביון המיוחד בעץ חיים.
רק לחשוב שאנשים רמי מעלה ות"ח מופלגים כמו רש"א יודלביץ, רא"ד רוזנטל , ר' אברהם ברדקי נימנו על הבוחנים של הת"ת ..
בגיל של ישיב"ק דהיום (14-16) יהודים כמו ר' ישעיה וינוגדרד, ר' אפרים בורודיאנסקי ועוד
לשם המליצה : רק מאלו היה אפשר להקים עוד מועצג"ת
התלמידים בעץ חיים ראו כל אלה מול עיניהם ולכן עץ חיים היא סמל.

בפועל למה בתקופות מסויימות היו הרבה כשלונות וכאלה שירדו וסטו מהדרך: יש הרבה מה לדון , ואולי עוד חזון למועד.