הנשמע כדבר הזה או הנראה כמוהו?ולענין המאורע הרע שאירע להכות את איש עני ואביון מכה רבה ביד רמה, אוי למכה יותר מן המוכה, שהרי עבר בלאו כמו שכתב הר"ם במז"ל פ"ה מהל' חובל ומזיק והטור ח"מ סימן ת"כ , גם הכלבו כתב בסי' קט"ז וז"ל, חרם קדמוניות שלא להכות את חבירו, ומתירין לו החרם קודם שיתמנה בעשרה על מנת שיקבל עליו לעשות צוואת ב"ד וכו', ואשה וקרוב נאמנים בזה הדבר, וכן בכל קטטה שאין שם אנשים להיות עדים מזומנים בדבר פתאום. וכן כתב מהרי"ק שורש צ"ג ובכמה מקומות כל שהמוכה טוען בריא. ולא עוד אלא דקאי רשע זה בארור מפי הגבורה, כדכתיב ארור מכה רעהו וגומר, כפי פשוטו של מקרא דילפינן ממכה אביו שחייב העונש המפורש בו בעשה בו חבורה ונצרר הדם לבד, והוא הדין למכה רעהו ועשה בו חבורה דקאי בארור המפורש בו מלבד הלאו שעבר, וכל שכן בהיותו מועד בכך כמה פעמים להכות ולהרים יד על חבירו, ואפילו ישלם מה שגזרו עליו ב"ד, צריך הוא לפייס את המוכה עד שימחול לו, וחרפתו לא תמחה על היותו רגיל בכך הוא וכל כיוצא בו.
====
אגב באותה תשובה כותב מהריק"ש אודות חבורת בעלי אגרוף שהיו מתהדרים בלבוש של חכמים, וחכמים גזרו עליהם שיחדלו מכך והם לא מקבלים.
אודה למי שיבהיר לי את סוף הפיסקה.שהם מחויבים מן התורה, שלא ללבוש טליתן של תלמידי חכמים ושלא לנהוג בעצמן כבוד בפניהם, ולקיים מה שנאמר אל תתהדר לפני מלך, ומאן מלכי רבנן. וכל שכן אחר שגזרו עליהם נח"ש לבל יתנהגו כן, ודאי הגמור שנח"ש זה נושך אותם ראש ועקב וטרף זרוע רמה שנושעים בה אף קדקוד.