אסון מירון תשפ"א - וגם דמם הנה נדרש

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אביא עוד משל, יותר מובן

יש גדולי ישראל, חכמים מופלגים שאין חולק על חכמתם וגדלותם בתורה ומשקלם כפוסקים. והם נקטו שיש דבר חשוב ברעיון הציוני, ותמכו בעצמאות פוליטית וגוף מדינת ישראל, על אף כאבם מזה שמנהיגיה לא שמרו מצוות. חכמים אלו, אשר קטנם עבה ממתנינו, גם קבעו לומר הלל ביום העצמאות להודות ולהלל לה' על הנסים הגדולים שראו המה בעיניהם.

רבותינו ודרך חינוכינו מיאנה כליל בדבר זה. כל רעיון הציוני פסול הוא בעינינו, ואין אנו רואים שום חשיבות בה' אייר (חוץ מזה שהוא התאריך אשר לשיטה קמייתא בשו"ע הרב, צריכים להתחיל הלכות שבועות), והכל בעינינו הבל הבלים כפשוטו (ולא נראה לי שתצרום נוסח זו באזני מישהו). יום העצמאות ויום ירושלים הוצאו כלל מהיהדות, על אף שאין אנו מתחצפים אישית נגד הרב קוק והרב משולם ראטה ועוד.

ל"ג בעומר לא שונה מזה. כן, המיעוט של הספרדים שיש להם את המנהג הזה, שיקדישו אותו ויתחזקו בו. ואנחנו לא מתחצפים אליהם כאשר אנו מתעלמים כליל מזה, ומי שבועט במסורתו לאמץ את מנהגי אחרים, שלא יקדיש גישה כזו אלא שידע שאין זה אלא בעיטה באבותיו ורבותיו לדורותיהם.

(ולזה שהתלונן שאף אחד לא משתכנע מוויכוחים כגון אלו, שתי תשובות בדבר. חדא, שהדברים מתחדדים אצל המתווכחים כאשר מביעים את דעתם. ועוד, שלא כל הקורא מגיב. יש שקוראים ושוקלים בדעתם, ואינם מגיבים כלל. הטענות לא מופנות לבן היריב, אלא להקורא האנונימי)

[דרומי]

ההשוואה שנתן הרב לפ"ב בין ל"ג בעומר ליום העצמאות היא כפתור ופרח!

שני הימים הללו שווים בזה שלא בבת אחת נתקבל היחס אצל כל ישראל אליהם, והדבר הוא בבחינת 'תהליך':

ביום העצמאות ה'תהליך' הוא בבחינת 'פוחת והולך', ומשנה לשנה מתמעטים יראי ה' שחוגגים אותו;

בל"ג בעומר לאידך ה'תהליך' הוא בבחינת 'מוסיף והולך', ומשנה לשנה מתרבים יראי ה' החוגגים אותו.

כי אכן, יש דברים שמתבררים לאט לאט ואת הכל עשה יפה בעתו.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

כמה מסוכן הוא לבן אדם שלא חונן בכח הנבואה לדרוש המציאות משל היה פסוק מן התורה. ועי' במכתבים ומאמרים מהרב שך איך הפריך את ה'פיר דרשות' של הרי"ד סאלאווייציג בדברים כמו אלו.

כן, יש נהירה למירון. מי שחושב שנהירת ההמונים הוא ראיה ליהדות, נמצא בסכנה נוראה.

[אראל]

חוץ מהאדמו"ר מקרלין שליט"א האם איזה רב או איזה אדמו"ר ציינו את ההפקרות השולטת שם? [בלי קשר לאסון שהוא גזירת שמים]

האדמו"ר מקארלין אמר דברים צודקים, והוא צודק לחלוטין...
אך טעה בשני טעותים....
הוא אמרם שלא בזמנה, עדיין לא הגיע אז הזמן הנכון שיכנסו באזני מישהו, ולא התחילו כלל לעכל מקצת מן הטרגדיה הנוראה... [עדיין הי' הדם רותח, והמתים לא הובאו לקבורה עדיין...,]
לא הוא האיש האמור לומר זאת. סך הכל הוא 'אדמו"ר' ולא 'עסקן'...
ודו"ק
עתה כאשר מתחילים קצת להבין מה קרה פה, גמרו עם כל הדרשות והתוכחות והסיבות השמימיים...., נו, עתה הזמן כבר מוכשר להגיד מה שצריך להגיד...

ולכבוד הרב לפ"ב
אתה פוסח וקופץ על שני קצוות....,
אה"נ שהנהירה למירון יצא מן הפרופורציות....., ואתה צודק בזה שאנו נשפעים מן אחינו הספרדים....., לא רק בעניני מירון, אלא גם בהרבה הרבה מנהגים שנתקדשו לאחרונה ביהדות... [לדוגמא ריבוי הנרות ליאצ"ט של צדיק אלמוני... והנסיעה לקברים לדרוש אל המתים בכל שני וחמישי..., כל מיני באבסקע סגולות ויציקת עופרת... והרשימה ארוכה]
אבל גם לאידך גיסא, הרחקת נדוד לכיוון ההפוך..., ל"ג בעומר אינו כ'חג העצמאות' וכדומה......
אולי כמו 'פורים קטן' בחו"ל, וכ'חול המועד' בארץ ישראל ......

[דרומי]

אולי מן הראוי לערוך סקר בין חכמי הפורום ולקבוע מסמרות סוף סוף

ובכן, אנא ישיב כל אחד - לאיזה יום שווה ל"ג בעומר:

(1) פורים קטן

(2) שושן פורים קטן

(3) ט"ו בשבט

(4) אסרו חג

מי שמצביע בסקר אנא לציין לאיזה מגזר הוא שייך

חרד"ל / ספרדי ש"ס / ספרדי קנאי / מנוי יתד / מנוי הפלס / מנוי המבשר / מנוי המודיע / הישוב הישן / ת"ת כנגד כולם

בשלב זה ההצבעה שמורה רק לתושבי ארץ ישראל, בהמשך נרחיב ונתן אפשרות גם לתושבי חו"ל

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אסרו חג שושן פורים קטן
מגזר: אנ"ש דקהל יראים דוואודרידזש

[זאב ערבות]

ההשוואה שנתן הרב לפ"ב בין ל"ג בעומר ליום העצמאות היא כפתור ופרח!

שני הימים הללו שווים בזה שלא בבת אחת נתקבל היחס אצל כל ישראל אליהם, והדבר הוא בבחינת 'תהליך':

ביום העצמאות ה'תהליך' הוא בבחינת 'פוחת והולך', ומשנה לשנה מתמעטים יראי ה' שחוגגים אותו;

בל"ג בעומר לאידך ה'תהליך' הוא בבחינת 'מוסיף והולך', ומשנה לשנה מתרבים יראי ה' החוגגים אותו.

כי אכן, יש דברים שמתבררים לאט לאט ואת הכל עשה יפה בעתו.

איני יודע אם יש סטטיסטיקה כמה חוגגים את ל"ג בעומר וכמה את יום העצמאות (אם ניתן בכלל לקרוא לגביו "חוגגים"), אך ממתי דבר זה תלוי במספרים? בכל אופן הצד השווה ביניהם שבשניהם חוגגים באש, זה במדורותיו וזה במנגליו.
השאלה העיקרית היא האם הדרך היחידה לחגוג את לג בעומר זה במירון? כלומר האם זה תלוי במקום ונהיה מעין עליה שנתית לרגל שנעשה מין חיוב חברתי שבלעדיו לא ניתן להשיג התרוממות נפשית. זו השאלה שאני חוזר ושואל. כעת יש שאלה נוספת, בהתחשב בעובדה שהמקום לא בטוח ונראה מהמובא כאן שחלק מהציבור מודע לכך אך בחר להתעלם כל אחד מהסיבות שלות כגון עד עכשיו לא קרה שום דבר וכו', אך הדחיפות היו ידועות וכן המעברים הצרים, אם כך מדוע לא לקחו בחשבון את הסיכון הפיזי שבדבר? האם התעלות רוחנית שווה את הסיכון? ונקודה שניה לא פחות חש/ובה והיא הסכנה הרוחנית שקיימת שם בעניני צניעות שכן מסתובבות שם הרבה נשים והרבה מהן לא צנועות וכבר ציינו במקום אחר על כך ואיך זה פתאום שכל אלה שמרבים לכתוב בפורום על פאות וכדומה מתעלמים לחלוטין מהבעיה הזאת.

אולי מן הראוי לערוך סקר בין חכמי הפורום ולקבוע מסמרות סוף סוף

ובכן, אנא ישיב כל אחד - לאיזה יום שווה ל"ג בעומר:

(1) פורים קטן

(2) שושן פורים קטן

(3) ט"ו בשבט

(4) אסרו חג

מי שמצביע בסקר אנא לציין לאיזה מגזר הוא שייך

חרד"ל / ספרדי ש"ס / ספרדי קנאי / מנוי יתד / מנוי הפלס / מנוי המבשר / מנוי המודיע / הישוב הישן / ת"ת כנגד כולם

בשלב זה ההצבעה שמורה רק לתושבי ארץ ישראל, בהמשך נרחיב ונתן אפשרות גם לתושבי חו"ל

שכחת לכתוב ט"ו באב! שיש לו הקבלה יותר מכל הנ"ל בגלל המחולות... ואני מוחה על כך שאין לבני חו"ל רשות הצבעה, והכי במה אנו שונים מבני א"י? אנו מבינים פחות מבני מכם.

[לבי במערב]

במה אנו שונים מבני א"י?

"חד מנהון כתרי מינן", והדבר יוצר שיבוש בסטטיסטיקא...

[אראל]

שכחת לכתוב ט"ו באב! שיש לו הקבלה יותר מכל הנ"ל בגלל המחולות... ואני מוחה על כך שאין לבני חו"ל רשות הצבעה, והכי במה אנו שונים מבני א"י? אנו מבינים פחות מבני מכם.

כי לבני חו"ל ניתן 'יו"ט שני של גליות'... [מתאמרא כן בשם צדיקים, כמדומני בשם המונקאטשער]

[זאב ערבות]

במה אנו שונים מבני א"י?

"חד מנהון כתרי מינן", והדבר יוצר שיבוש בסטטיסטיקא...

ויש גם כאלו שמכריעים את הכף וכנגד כולם ולמשל האדמור מלובביץ בחר לו את 770 והאדמור מסאטמר ממש בקירוב מקום (מרחק הליכה של 20 דקות) ועוד רבים.

[זאב ערבות]

שכחת לכתוב ט"ו באב! שיש לו הקבלה יותר מכל הנ"ל בגלל המחולות... ואני מוחה על כך שאין לבני חו"ל רשות הצבעה, והכי במה אנו שונים מבני א"י? אנו מבינים פחות מבני מכם.

כי לבני חו"ל ניתן 'יו"ט שני של גליות'... [מתאמרא כן בשם צדיקים, כמדומני בשם המונקאטשער]

אז אולי מפני כך נפתרנו מהעליה למירון שכן כך אנו מקבלים 5 פעמים בשנה התעוררות רוחנית שבני א"י לא מבינים את טעמה. דרך אגב שאלה צדדית איני זוכר אך כמדומני שראיתי באיזה ספר שיו"ט שני לא יתבטל לעולם, ולעומת זאת מה יקרה עם ההילולא בקבר רשב"י לאחר תחית המתים?

[אראל]

במה אנו שונים מבני א"י?

"חד מנהון כתרי מינן", והדבר יוצר שיבוש בסטטיסטיקא...

ויש גם כאלו שמכריעים את הכף וכנגד כולם ולמשל האדמור מלובביץ בחר לו את 770 והאדמור מסאטמר ממש בקירוב מקום (מרחק הליכה של 20 דקות) ועוד רבים.

צ"ל מרחק 'נסיעה'...

[ישראליק]

מישהו שלח לי שמצא דבר מעניין בספר המדות למוהר"ן זצ"ל, שאולי שופך קצת אור ונחמה על האסון.

ספר המדות אות צדיק, סימן טז:

לִפְעָמִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאַסֵּף כַּמָּה צַדִּיקִים בְּמָקוֹם אֶחָד, כְּדֵי שֶׁיִּדְחֲקוּ זֶה אֶת זֶה וְיִצְטַעֲרוּ, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּשְּׁלוּ כָּל צָרְכָּם

אח"כ הוסיף, שבתיבת כמה מרומז המספר מ"ה...

[הים הגדול]

'

[הים הגדול]

תמהתי שלא הובאו ד"ק של הגרח"ק ש"י

[קסם על שפתי]

זווית חדשה בכל היבט אפשרי

[גביר]

דובר לעיל על מקומו של ל"ג בעומר - עדות על מנהג סעודה בל"ג בעומר - כנראה אצל יהודים אשכנזים או צרפתים - מסוף תקופת הראשונים או תחילת תקופת האחרונים -'בפיימונטי היה מנהג שראשי הישיבות היו עושים סעודות בל"ג בעומר לתלמידיהם וללמדנים שבמקומותיהם [אביגדור שולוואס, חיי היהודים באיטליה בתקופת הרינסאנס, ני יורק תשטו, עמ' 162, ללא ציון מקור].

[זאב ערבות]

אחד מחברי הפורום הותיקים ביקש ממני להעלות זאת ואומר שמדובר בחלום אמיתי

[אראל]

אחד מחברי הפורום הותיקים ביקש ממני להעלות זאת ואומר שמדובר בחלום אמיתי

תוכן החלום [שבשמים מבינים שהכל לטובה] באמת אמיתי בתכלית...
אך האיך נדע אם חלמה באמת???

[זאב ערבות]

ומדוע נגלה לאחותו ולא לאשתו או לילדיו או לאביו ואמו שלכאורה כואבים יותר.

[הארי החי]

ומדוע נגלה לאחותו ולא לאשתו או לילדיו או לאביו ואמו שלכאורה כואבים יותר.

גם זה מובן שמה...

[ישעיהו לוריא]

אחד מחברי הפורום הותיקים ביקש ממני להעלות זאת ואומר שמדובר בחלום אמיתי

והנה סוד עמוק של דורנו:
מה שכתוב בכל הספרים, תורה נביאים כתובים, ואומרים כמה פעמים ביום והוא חלק מבסיס האמונה, לא מספיק.
אבל אם גנזל כתב בהמבשר בשם אשה של מפיץ חסידות שחלמה בלילה, אז זה מרגש, מסעיר ומעורר ואמיתי.

[הים הגדול]

הנה עלון של מכון "שמן משחת קדש"-לע"נ מ"ה הנשמות הקדושות:

שמן משחת קדש.pdf

(4.32 MiB) הורד 207 פעמים

הנה קטע מתוכו:

New Bitmap Image.jpg (39.17 KiB) נצפה 5265 פעמים

מָֽ"ה־אֲעִידֵ֞ךְ מָ֣"ה אֲדַמֶּה־לָּ֗ךְ הַבַּת֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם מָ֤"ה אַשְׁוֶה־לָּךְ֙ וַאֲנַֽחֲמֵ֔ךְ בְּתוּלַ֖ת בַּת־צִיּ֑וֹן כִּֽי־גָד֥וֹל כַּיָּ֛ם שִׁבְרֵ֖ךְ מִ֥י יִרְפָּא־לָֽךְ׃נְבִיאַ֗יִךְ חָ֤זוּ לָךְ֙ שָׁ֣וְא וְתָפֵ֔ל וְלֹֽא־גִלּ֥וּ עַל־עֲוֺנֵ֖ךְ לְהָשִׁ֣יב שְׁבוּתֵ֑ךְ וַיֶּ֣חֱזוּ לָ֔ךְ מַשְׂא֥וֹת שָׁ֖וְא וּמַדּוּחִֽים׃

[יאיר1]

אחד מחברי הפורום הותיקים ביקש ממני להעלות זאת ואומר שמדובר בחלום אמיתי

והנה סוד עמוק של דורנו:
מה שכתוב בכל הספרים, תורה נביאים כתובים, ואומרים כמה פעמים ביום והוא חלק מבסיס האמונה, לא מספיק.
אבל אם גנזל כתב בהמבשר בשם אשה של מפיץ חסידות שחלמה בלילה, אז זה מרגש, מסעיר ומעורר ואמיתי.

קול קורא בערבה.
זה כל כך מוזר, וכמה שמזכירים את זה, עדיין סגולת השעה התשיעית ערכה רב משעת נעילה ביום הקדוש.
או כוונה בשמונה עשרה...
הציבור כבר לא ישתנה, אבל היחידים שמתעקשים לא להכנס לעומק הסוד הנ"ל, יאמרו זה לזה חזק, ואיש לרעהו יעזורו!!
ואם יצווחו שאנו לא שומעים לגדולים. נישאר חזקים ונזכור שאנו שומרים את המסורת.
ואם יכלאו אותנו בבית חולים לתשושי נפש, נזכור שאנו הנורמאלים

[הים הגדול]

הציבור כבר לא ישתנה

לפי מה שנ"ל בנושאים כאלו יש רק שינויים לטובה. (אתה מכיר מישהו שחשב כמוך וחזר בו ? אבל להפך יש ,ועוד תמלא הארץ דעה את ייי בב"א.)

[יאיר1]

הציבור כבר לא ישתנה

לפי מה שנ"ל בנושאים כאלו יש רק שינויים לטובה. (אתה מכיר מישהו שחשב כמוך וחזר בו ? אבל להפך יש ,ועוד תמלא הארץ דעה את ייי בב"א.)

יש אבל את השינוי הטבעי.
דור הולך ודור בא.
הצעירים נולדים לתוך הדת החדשה הזו, וקשה ל'גיירם'.

[הים הגדול]

הציבור כבר לא ישתנה

לפי מה שנ"ל בנושאים כאלו יש רק שינויים לטובה. (אתה מכיר מישהו שחשב כמוך וחזר בו ? אבל להפך יש ,ועוד תמלא הארץ דעה את ייי בב"א.)

יש אבל את השינוי הטבעי.
דור הולך ודור בא.
הצעירים נולדים לתוך הדת החדשה הזו, וקשה ל'גיירם'.

באחוזים-אין נפ"מ כי גם למאמינים נולדים צעירים , מיהו בהא מודינא לך שהולך ומשתרש ונעשה יסוד מוסד גם אצל אלו שמצד א' לא התנגדו לזה ומצד שני לא היו דבקים בזה , אבל עם כ"כ הרבה תעמולה הולך ונקבע בתודעת ההמון שזה קדש הקדשים. והש"י ישוב ירחמנו בב"א.

[יאיר1]

אבל יש שילדיהם יוצאים לתרבות הסגולות, השם ישמרנו.

[הים הגדול]

אחד מחברי הפורום הותיקים ביקש ממני להעלות זאת ואומר שמדובר בחלום אמיתי

והנה סוד עמוק של דורנו:
מה שכתוב בכל הספרים, תורה נביאים כתובים, ואומרים כמה פעמים ביום והוא חלק מבסיס האמונה, לא מספיק.
אבל אם גנזל כתב בהמבשר בשם אשה של מפיץ חסידות שחלמה בלילה, אז זה מרגש, מסעיר ומעורר ואמיתי.

ואם כבר דברי חלומות על אסון מירון, הנה חלום נפלא ששלח לי חכ"א:
ולהבין דבריו אצרף הקטע המדובר בזוהר:

אתו רבי חייא ורבי יוסי אשתטחו קמיה ונשקו ידוי, ובכו ואמרו, גליפין עלאין ותתאין, זקפן רישא בגינך. עבד קודשא בריך הוא ירושלים לתתא כגוונא דלעילא, עבד שורי קרתא קדישא ותרעוי, מאן דעייל לא עייל עד דיפתחון תרעין, מאן דסליק לא סליק עד דיתתקנון דרגין דשורי, מאן יכיל למפתח תרעין דקרתא קדישא, ומאן יכיל לאתקנא דרגין דשורי, דא רבי שמעון בר יוחאי דאיהו פתח תרעין דרזי דחכמתא, ואיהו אתקין דרגין עלאין, וכתיב (שמות לד כג) יראה כל זכורך את פני האדון יהו"ה, מאן פני האדון יהו"ה, דא רבי שמעון בר יוחאי, דמאן דאיהו דכורא מן דכורייא בעי לאתחזאה קמיה.

והגמ' בסוכה:

ואמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י ראיתי בני עלייה והן מועטין אם אלף הן אני ובני מהן אם מאה הם אני ובני מהן אם שנים הן אני ובני הן ומי זוטרי כולי האי והא אמר רבא תמני סרי אלפי דרא הוה דקמיה קודשא בריך הוא שנאמר (יחזקאל מח, לה) סביב שמנה עשר אלף ל"ק הא דמסתכלי באספקלריא המאירה הא דלא מסתכלי באספקלריא המאירה ודמסתכלי באספקלריא המאירה מי זוטרי כולי האי והא אמר אביי לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום שנאמר (ישעיהו ל, יח) אשרי כל חוכי לו ל"ו בגימטריא תלתין ושיתא הוו ל"ק הא דעיילי בבר הא דעיילי בלא בר:

ביאור דברי הזהר ודבר נורא ומרעיד על האסון במירון כפי שביאר רשב''י בחלום ביום שבת קדש - לאחר שנתקשתי כשלמדתי דברי הזוהר הקדוש ''יראה כל זכורך את פני האדון ה' דא רשב''י",
ונגלה אלי בפנים מאירים ואמר:
דע כי לא ירד אחד לבירור האמיתי והפשוט של הדברים עד היום, מפני החושך אשר יכסה ארץ, ובזכות שבאת לירושלים ביום ל''ג בעומר התקיים בך ועלייך יזרח ה' וכבודו עלייך יראה, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, והפירוש הוא שבגלל גלות רומי הקשה שהחריבה בית המקדש ובנתה שם בירושלם עיר לאלילים וגזרו שיהיה אסור לכל זרע ישראל להיכנס לעיר הקדש וכ"ש להיראות פני האדון ה' בעזרה ואני זכיתי בזכות התורה שמגנא ומצלא להיכנס בעיר ה' ולבוא למקום המקדש, שעדיין היה לנו אפר פרה וטהור הייתי מטומאת מת,
וזה האמור בזהר
שכמו שיש שערים למטה יש למעלה, שם חומה ושם חומה, שם מדרגות ושם מדרגות, ומי שהוא חכם יודע לעלות כמו בירושלים למעלה כך בירושלים של מטה כי אי אפשר לבוא בירושלים למעלה עד שבאים בירושלים למטה כמו שאמרו לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא בירושלים של מטה, ואני זכיתי לעלות במדרגות ולהיכנס בשערים תוך החומה ולא היה עוד אחד מישראל שזכה להיכנס לתוך מקום המקדש, לבד מבני. ולכן אמינא ראיתי בני עליה והן מועטין דלית עליה לבר מעליה לרגל ועליה בהר ה' וכמא דכתיב וקמת ועלית אל המקום, וכמה דרגין אית בעלייה איכא אינון דזכו למיקרב ביהודה ואיכא אינשי דזכו למיקרב יתיר עד בית פאגי ויש שזכו יתיר לתוך ירושלים ובגין כך אמרית אם אלף אם מאה, שהיה שמונה עשר אלף שנתחפשו לחיל רומיים ובאו עד צופים ולא חזו בברירו דהווה יום המעונן דכתיב סכותה בענן לך ולא חזו באספקלריא דנהרא מקום הקדש ועוד אלף בני ישראל שבאו והצליחו להערים על חיל הרומיים בתחבולה אבל לא הצליחו לבוא רק עד בית פאגי ושם גירשום ומאה ברחו דרך מערת צדקיהו ואתו לתוך עיר הקדש ורק שלושים ושש הצליחו לבוא עד הר הבית אבל לא היו טהורים מטומאת מת ובאו רק בהר הבית וחשיב להו קודשא בריך הוא דאיתחזו קמיה דעליהו צלי אברהם אשר יאמר היום בהר ה' ייראה דייחשיב לון כאילו נראו בעזרה ובגינייהו אמרו לא פחות עלמא מל''ו צדיקים המקבלים פני שכינה בכל יום דחשיב לון דאתו בכל יומא דהא בכל יום מתקרי עלייהו אשר יאמר היום, וכמא דאוקמוה ואותי יום יום ידרשון דיום אחד חשוב ככל השנה שזכו לקיים מצוות ראיה, ועלייהו אמרו בתלמודא דעיילו בלא בר, דהיינו טהרה כמא דאת אמר ובר לבב, ואנא בלחודאי עיילית בבר בדכו כדקחזי, ובגין דא אכילנא תמן מעשר שני דהו בר כמא דאת אמר ''בר ולחם ומזון'' וקיימית ושמחתם לפני ה' ובגין כך כתיב שלש פעמים יראה כל זכורך את פני האדון ה' דא רשב''י, דקיימית מצות ראיה כדכתיב וזה מה שאמרו בספר הזהר מאן דאיהו גברא בגוברין בעי לאיתחזאה קמיה, לאו עלי אלא קמי דקב"ה ובגין דאנא גברא בגברין ולא דחלית ומאן דאיהו גברא חייב בראיה דכתיב כל זכורך ואנא זכינא.
ובגין דלית להו לישראל ניחו בעלמא אלא כד יתבני בי מקדשא כמה דכתיב לבתר דבני שלמה מקדשא "ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל" דאית ניחו ואית ניחו אית ניחו עד לא יתבני מקדשא דעל ניחו דא כתיב והיה בהניח ה'.. וישבתם בטח והיה המקום אשר יבחר ה'..לשכנו תדרשו, ואית ניחו לבתר דאיתבני מקדשא, בגין דכמה מלחמות וכמה דמים אישתפיכו עד לא יתבני מקדשא ע"י דוד מלכא משיחא אע"ג דכתיב וה' הניח לו מכל אויביו לא איתיהיב ליה רשו למבני בגין דכמה מלחמות ידע קודשא בריך הוא דאית ליה למעבד עד לא יתבני מקדשא, עד דאתי שלמה מלכא דאיקרי איש מנוחה ובני מקדשא ובגין דא יהיב ברכה על המנוחה דהיא "מנוחה שלמה שאתה רוצה בה" כמה דתקינו במנחתא דשבתא.
וכל זמן דישראל הוו מיטלטלין בגלותא כתיב בהו ובגויים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ואע"ג דהוה זימנין דהוו ישראל בגלותא והוה מתחזי דאית לון מנוחה לאו איקרי מנוחה כלל לפי שאינן במקומן דכתיב ואי זה מקום מנוחתי דאיצטריך מקום למנוחה וכיוון דחו"ל לאו איהו מקום לישראל, לא אתקרי מנוחה כלל כמה דכתיב ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה בגין דמים הזידונים אינהו עממין על פני כל הארץ לבר מארעא קדישא, שהיא שממה ולא הוה בה מבול, ואע"ג דהוה לעכו"ם בה קצת דיורין לא חשיב דיורין דילהון שלא נתנה להם הארץ יבולה כדכתיב ושממו עליה אויביכם.
ובגין דהוו ישראל דווין וסחופין בגלותא ולא הוו ברי גאולה בגין דכתיב בשמחה תצאו ובגין כך איתיהיב רשו לגלאה ספר הזוהר דמקיים באורייתא פיקודי ה' ישרים משמחי לב בגין דאיהו חדוותא דאורייתא ובגיניה נפקו מן גלותא ברחמי מאי ברחמי באהבה ברחימו דעבד סיפרא דילי לישראל רחימו למארי עלמא ותבו קימעא קימעא דאתו לארעא דישראל דרא בתר דרא מזימנא דאתיהיב רשו בעלמא לגלאה ספרא דילי ברחימו דרחימו למאריהון ובגין דאית רזין עילאין דאיתגליאו בל"ג בעומר אתו בני א"י בחדווה לקברא דילי בגין למחדי בחדוותא דאורייתא והוה להו אודך ה' כי דיליתני דמשילו ישראל בגפן וניתנו למשיסה בארץ וכתיב למה פרצת גדריה וארוה כל עוברי דרך, והוה להו דלייה בשמחה דאורייתא בל"ג בעומר וניתן בהו חילו למיתב לארעא דישראל דאתו מחו"ל לחדווא דאוריתא וקביעו מתיבתא ודיורין בארעא גלילאה,
ובגין דמשיך זימנא אריכא ולא קיימו לשכנו תדרשו ובאת שמה הוה חרון המביט לארץ ותרעד כדאמר אליהו נביאה מהימנא דבשעה שחזי קב"ה היכלו חרב ואומות משחקים מביא זוועות בעולם ובגין דישראל הוו משחקין אע"ג דהוה לטיבו דתיתוב נפשיהון כמא דעבדה שרח בת אשר ליעקב דבשריתיה דיוסף חי בנגינה מ"מ לא הוה להו לארוכי תמן בארעא גלילא זמן סגי ובגין כך המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון דאית עמודין ואית עמודין וודאי חסידא קדישא עמודא דעלמא אחזתהו פלצות ונרעש בפרשת אמור על דא בגין דקיים בנפשיה וחיכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב דאמר מילוי דאליהו ואוכח דרא ואיפסיק כוותיה במתיבתא דלעילא דלא יוסיפו למעבד באתר קיברא דילי הילולא דלא חזי למעבד הילולא שלימא אלא למלכא קדישא בירושלם, ואע"ג דפליגו עליה הלכה כוותיה מחברוהי וכל זמן דלא איתמנו לא אמרינן הלכה כרבים, וודאי קב"ה דריש לציון ובעי מבנוי דיעבידו ליה הילולא שלש פעמים בשנה, דאיהו קני לציון קינאה גדולה וחימה גדולה,
ובגין דזעת ארעא אזלו זעיר מינהון לירושלם ובהו קיים אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון עד דשבו שיתין ריבוא לארעא קדישא וכדין שרת שכינתא והוה לה תקומה דהוות שכיבת לעפרא עד זימנא דתבו שיתין ריבוא לארעא קדישא, ובגין דהוה בינייהו חטאין ניטלה מינייהו קדושה דהיא ירושלם דעשרה קדושות אית בארעא קדישא ואינון לא זכו אלא בקדושה זעירא ולא זכו בקדושא רברבא דהיא ירושלם דהיא קודש כמא דכתיב והיתה ירושלים קדש, ועתידא ירושלם כולא להיתקדש לעילא כקדושת ארונא דסהדותא בגין כך כתיב לא יאמר ארון ברית ה' כי יקראו לירושלים כיסא ה' דכולא קודש בכל גבולא וכיוון דאינטיל מינייהו קרתא קדישא אמרה ציון עזבני ה' וה' שכחני, דהא כתיב לעיל מיניה רנו שמים כי עשה ה' הריעו תחתיות ארץ כי ניחם ה' עמו וענייו ירחם, ובגין דא תחתיות ארץ בגין דלא זכו בהר הקדש ורחל דהיא ברזא דציון במר תבכה וירושלים דהיא ברזא דלאה תתן קולה, ואומי להו קב"ה דלא ינשי יתהון בגין דאיתקיים בהו ושבו מארץ אוייב ולא התקיים בהו ושבו בנים לגבולם, דגבולם היא ירושלם כמה דכתיב ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו,
לבתר הוו בעקו ואיקיים בהו כל גויים סבבוני ועביד קב"ה ניסין וגבורן לישראל אע"ג דאיהו לא הוו זכאין ובגין שמיה עבד לון דלא יימרון איה אלהיהם, ובגין דרחים לון דהוו מסכני מגלותא ואינהו זניחו הר הקדש ויהיבו ליה ביד צר ואינהו עבידו בגין דלא ייתון בטומאה ונגזר עלייהו כליה בגין דכתיב וכיפר את מקדש הקודש מטומאות בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאותם וכן יעשה לאהל מועד השוכן איתם בתוך טומאתם ואוקמוה דיוה"כ מכפר אפי' אמאן דאתי במזיד בסואבותיה למקדשא דכתיב ומפשעיהם, ובגין דא השוכן איתם בתוך טומאתם ואוקמוה אפי' הן טמאים שכינה שרויה ביניהם, דקב"ה חפץ בישראל למיפלח יתיה אפי' דאינון טמאים ובגין דא לא דחי טומאה לקרבנא דציבור ולקרבנא דפיסחא, והווה להו להודיע הלכתא דטומאה וטהרה ולא ליתן את ציון לשאגת צורר ואע"ג דעבידו לש"ש הוה דינא עלייהו בעלמא דהא לא הוה חדווה בציון כשעה דא דאתו ישראל בתוכה דמברכינן "משמח ציון בבניה" ובגין דזניחו לה הוה לה שיברון לב כי ראתה גויים באו מקדשה, ובגין כך הווה פורענות בעלמא ביומא דכיפורי דמתמן הוה להו למילף דקב"ה חפץ במשכניה אע"ג דוודאי יסאבון יתיה, ונגזר עלייהו לשלח אותם לעזאזל דהיא ארעא דפירודא וגזירו בגין דגזירו נפשייהו מבית חיינו כמה דתקינו בברכה דהפטרתא רחם על ציון כי היא בית חיינו והוו חייבין כליה,
ובגין שמא דקב"ה דלא יחל בגויים ובגין דהווה להו כמה סנגורין צדיקי עלמא עביד לון קב"ה ניסין ואישתזיבו, ובגין כמה עקו דאעיקו לון בני ישמעאל רחים עלייהו קב"ה, ואיהו מצפה לון ומשקיף היש משכיל דורש את אלהים, הוא האלהים אשר בירושלים, ובגין כך כתיב כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר, ומצפה לון דייתובון להר הקדש ויבקשו קמיה דיגלי מלכותיה ויקריה כמה דכתיב אחר ישובו בני ישראל וביקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו ואמרו חכמים ישובו לבית המקדש להתפלל בו על גילוי ה' ומלכות דוד ולכן אקדימו ברכת בונה לצמח דוד דבניין מקדשא קודם לדוד, ולא ניחא קמיה דקב"ה לקיים בהו ואתם עוזבי ה' השכחים את הר קדשי ואע"ג דאינון נשיו פולחן בי מקדשא דהא אוקמוה מארי מתניתין מקריבין אע"פ שאין בית וכמא דאוקמוה טומאה הותרה בציבור ואית דאמרי דחויה והוה לון להקריב תמן תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן ולעביד לקב"ה קרבן דיליה דאיהו פסח ולצלאה תמן דתמן מקום תפילה שיעקב שלימא הדר מחרן בגין לצלאה בהר הקדש, ובגין דאית רברבין מישראל דאמרי דהוה סכנתא ולא ידעי דקב"ה בעי ביקריהו דישראל ובעי דייתבון לפולחניה ובגין דא אמר באורייתא קדישא אל תאמר רבים הגויים האלה ממני דהא קב"ה עימהון דישראל לסעדא לון ולאוקמא לון ולנצחא קרבא קמייהו דהא על דא איתנבי ישעיה ועשה ה' בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממוחיים שמרים מזוקקים דהא על זימנא דייתובון ישראל בתיובתא לפולחנא ייתון עלייהו עממיא כחול ימא ויעביד להו קב"ה ניסין וגבורן כמה דאמר יחזקאל ויצא ה' ונלחם בגויים ההם כיום הילחמו ביום קרב דאימת דייתובון ישראל לפולחניה בעי לאיתגלאה להו לעיני כל בשר ויתקיים בהו כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון וכל נחמות דאית בעלמא יזמין להו דאיתמר עלייהו הנני נוטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גויים וינקתם ועוד אית להו כל טיבו וחמידו דאית בעלמא דאינהו חביבין קמיה כבנים כמה דכתיב בנים אתם לה' אלהיכם
ובגין דאשתהו זמן סגי ועבידו בהר דביה קיברא דילי אתר למחדי וכל מה דכתיב בהו בציון וירושלים אמרו וקריאו על הר דאנא איתקברית תמן וקראו ליה הר הקדש ובית חיינו ועבידו לי חג בל"ג בעומר דאתו לוותי שיתין ריבוא כמה שנים והוה עלייהו חרון אף בגין דאסיר למעבד חג מבלעדי שלש רגלים דאית חג ואית יו"ט מקרא קודש דלא קרינן חג אלא לאסיפה דריבבות אלפי ישראל כמה דכתיב "בקול רינה ותודה המון חוגג" וכיוון דעבידו לי חג אע"ג דכלהו צדיקי וכשירי נינהו הוה עלייהו חרון דלא חזי למעבד הכי, ועוד דאסיר למיחג בר ממקום אשר בחר ה' דכתיב בסיפרא דאורייתא "שם תעשה כל אשר אנכי מצווך" ולאו קרבנות לחוד אלא כל וכתיב למעיביד למועדי תמן ומפסח לא חזינן דאיהו קרבן אבל משבועות וסוכות חזינן דלא עבדינן בר מהתם דכתיב ושמחת לפני ה' במקום אשר יבחר ה' אלקיך בו וכן כתיב בסוכות ושמחתם לפני ה' שבעת ימים, ונהיג שמחה אפי' שאין בית דהא לולב נהיג ברושלם כל שבעה ולאו איהו בנטילה בירושלם אלא בשמחה ושירה כמה דעבידו ישראל לפני הארון דכתיב ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני ה' בכל עצי ברושים ובכינורות ובינבלים ובתופים ובמנענעים ובצלצלים ומתרגמינן במנענעים בלולבים, וכגוונא דא איצטריכו ישראל למעבד בירושלם, ור' יוחנן בן זכאי ידע דלא אפשר לישראל כולהו למיתי לירושלם דאיהו ביקש יבנה וחכמיה והוה אסיר למיעל לירושלם וכתיב ציון היא דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה, ותיקן לולב ניטל שבעה זכר למקדש בגין דידכרון ישראל למיתב לירושלם כד אינון יכלין למיתב ולמעבד תמן שמחה קמיה מריה עלמא שבעה יומין, דלא איקרי דרישה אלא בביאה כמה דכתיב לשכנו תדרשו ובאת שמה וכתיב ותלך לדרוש את ה' ואוקמוה דאזלת לישיבת שם ועבר דהוות בירושלם, וכיוון דלא הווה אפשר עביד תקנתא לדרוש בלולב, ובגין דא אנא אתית לקרתא דירושלם ברגלים למחדי תמן לפני ה', ואפילו דלא מקריבין ישראל קרבנות אית להו למעבד בזימנא דרגלי חדווה בירושלים ואית צערא קמיה קב"ה דלא אתו תמן לחוג אלא להתפלל ולאיתברכא מכהני ומרי עלמא בעי דיחדון ישראל בקרתא קדישא דכתיב עוז וחדווה במקומו ואפי' דלית תמן בי מקדשא בעי דייחדון ישראל ברגלים תמן, ובגין דלא עבידו דא ועבידו כגוונא דא הילולא דילי הווה עלייהו חרון אף בכל שתא ושתא
ועוד דטעו במאי דטעה אחר, ואע"ג דכולהו צדיקי נינהו "ששים ושמחים לעשות רצון קונם" קציצו בנטיעות בגין דנשמתא דצדיקיא אינון פרד"ס דקוב"ה דכתיב בהו "נצר מטעי מעשה ידי להיתפאר" וחנוך הווה מרזא דא, דנישמתא דצדיקא הוא ואוקימנא דאיהו מט"ט וביה טעה אחר דחזי דאיהו יתיב ואמר שתי רשויות יש, ובגין כך מחיוהו שיתין פולסי נורא, לידע ולהודיע ולהיוודע שה' הוא לבדו בעל כח והוא הדיין כמה דאוקמוה באבות, ובגין דאמרו חכמים דכדאי אנא לסמוך עלי בשעת הדחק ולא כיוונו עלי לבד אלא אכולהו תנאי, ואע"ג דזכינא דיימרון עלי לאו עלי בלחודוי, ואינהו גילו פנים שלא כהלכה דהא דאוקמוה הווה לעניין ק"ש וכן על כל תנא דאיהו יחידא בכל גוונא דהלכתא בעידן דוחקא, ואמרו אינהו על דחיקו דאית בהילולא דילי ובגין דא נתנו חיל מבלעדי ה' דלא חזי למיסמך אלא עליה ולא עוד אלא דאמרו דאית בי חילא להושיע ואיתנשו מאי דאינהו אמרי בברכת מזונא דשבתא כי אתה הוא בעל הישועות ומאי דמצלי בצלותא דהושענא "אדון המושיע בלתך אין להושיע" דעל מרי עלמא כתיב "ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל" ובגין כך מחצתי, ואיקרי קב"ה מלך עוזר ומושיע ומגן, ואינהו טעו בי וטעו בצדיקיא, ואע"ג דצדיקיא אינון מבטלין עצמם לגבי קב"ה מ"מ הא אמינא אנא המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם ואפי' מזבח דכולו לה' וכתיב ביה והיה המזבח קודש קדשים ואיתעביד לשם הוי"ה דכתיב ביה תעשה לי -לשמי, אמרו עליה המשתף ש"ש וד"א וק"ו עלי ועל כל שאר צדיקיא קדושים אשר בארץ המה, דצריך זהירו יתירא לבר ישתף שם שמים עמם ח"ו ולא יאמר דאית חילא לצדיקיא דלית חילא בר מן קב"ה ואיהו עביד בגין צדיקיא ולאו צדיקיא עבדי כלום, לבר בחייהון דיהיב להו קב"ה רשו למגזר ואיהו הוא דמקיים ולאו אינון מקיימין דלית צור מבלעדי אלהינו, דהא דוד מלכא משיחא איהו בטיל גביה קב"ה יתיר מכולא ועילה אוקמו חכימין דלא מזכרינן מלכות שמים עם מלכות דוד בברכת מזונא, וי על דא דאנא לא בעינא דיתקרי על מקום קיברא דילי מאי דצלו ישראל "למעקר פולחנא נוכראה מארעא ולאתבא פולחנא דשמיה לאתריה" דהא אתר קבורה דילי לאו איהו אתריה דפולחנא דשמיא ולא חזי אלא להיתפללא תמן כמו דמצלו על קברי צדיקיא דיעביד קב"ה ישועות לישראל בגין זכותא דצדיקיא, ולא למעבד תמן חג, ואיבעי להו לישראל למהדר לירושלם למיחג קמיה מלכא מרי עלמא, ובגין דא קיצץ קב"ה נטיעות דיליה דאינהו נישמתין דאינון צדיקיא וחשיב לכל מאן דאתי לתמן כאילו ח"ו קיצצו אינון בנטיעות דאינהו גרימו להא, ומבעי להו לישראל למיתב לקרתא דירושלם,
זכאה את וזכאה חולקך דאתית ביום הילולא דעבידו לי לקרתא דירושלם, ולית לך רשו לגלאה מאן את,
ע"כ דיבר אלי בחלום ואקץ ברעדה, והנני אליכם בית ישראל בתחינה קיראו את הדברים ותשאלו לגדולי ישראל האם הם נכונים כי השתדלתי לדייק בכל מה שאמר לי ומקווה אני שלא יצא טעות או קיטרוג תחת ידי.

והדברים מאירי עינים ומשמחי לב !!

[קרית מלך]

הרעיון מבוסס על תשובת החת"ס הידועה בענין ל"ג בעומר במירון.

[מקדש מלך]

איני יודע מי עשה פרודיה זו, אבל התחלתי לקרוא וכבר בשורות הראשונות שלוש הערות.

א) סילף את לשון הזוהר שבו מצא ה"פשט הפשוט", והרי הוא לפניכם: "יראה כל זכורך את פני האדון יי', מאן פני האדון יי' דא רשב"י דמאן דאיהו דכורא מן דכרניא בעי לאתחזאה קמיה".

ב) הפך את משמעות הגמרא שעיילי בלא בר גבוה מעיילי בבר שיש יותר והם בדרגה פחותה.

ג) המציא שרשב"י אכל מעשר שני, ומשמעו לאחר החורבן. ואסור לאכול מעשר שני שלא בפני הבית.

[הים הגדול]

הרעיון מבוסס על תשובת החת"ס הידועה בענין ל"ג בעומר במירון.

ובגין כך המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון דאית עמודין ואית עמודין וודאי חסידא קדישא עמודא דעלמא אחזתהו פלצות ונרעש בפרשת אמור על דא בגין דקיים בנפשיה וחיכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב דאמר מילוי דאליהו ואוכח דרא ואיפסיק כוותיה במתיבתא דלעילא דלא יוסיפו למעבד באתר קיברא דילי הילולא דלא חזי למעבד הילולא שלימא אלא למלכא קדישא בירושלם, ואע"ג דפליגו עליה הלכה כוותיה מחברוהי וכל זמן דלא איתמנו לא אמרינן הלכה כרבים,

איני יודע אם הוא שקר או פרודיה (מחוצף), אבל התחלתי לקרוא וכבר בשורות הראשונות שלוש הערות.

א) סילף את לשון הזוהר שבו מצא ה"פשט הפשוט", והרי הוא לפניכם: "יראה כל זכורך את פני האדון יי', מאן פני האדון יי' דא רשב"י דמאן דאיהו דכורא מן דכרניא בעי לאתחזאה קמיה".

ב) הפך את משמעות הגמרא שעיילי בלא בר גבוה מעיילי בבר שיש יותר והם בדרגה פחותה.

ג) המציא שרשב"י אכל מעשר שני, ומשמעו לאחר החורבן. ואסור לאכול מעשר שני שלא בפני הבית.

להוי ידוע, שיש לי צד רציני (לפי ההיכרות שלי איתו) שהוא אכן חלם זאת!! (ומה בכך, מהרהורי לבו הראו לו). עכ"פ פרודיה זה ודאי לא.
א-את לשון הזוהר ג"א הבאתי, ולא ידעתי איה סילפו, עכ"פ הכי מפרש לה: מיהו הנראה (הזוכה ליראות) את פני האדון ייי-דא רשב"י-(שהוא "דכורא מן דכרניא" ולכן)-בעי לאתחזאה קמיה-(דהאדון ייי) וק"ל.
ב-בגמ' לא נתפרש.
ג-לא התעמקתי בקטע הזה ואינו נ"מ כ"כ.
כִּֽי־הִנֵּ֣ה הַ֭מְּלָכִים נ֥וֹעֲד֑וּ עָבְר֥וּ יַחְדָּֽו׃

[מקדש מלך]

אני לא יודע מה אתה מתגולל עלי

פירוש דבריי (הפשוט...) הוא ככה: "סילף את לשון הזוהר (כלומר כל מפרש אחר שהיה לפניו) שבו מצא ה"פשט הפשוט" (וכעת שוב אינו מסולף אלא מובן), והרי הוא לפניכם (כלומר, תראו עד כמה הפשט יפה ומחוור)"...

עכשיו מובן כוונתי הפשוטה?

ואם יש לך צד רציני שהוא אכן חלם זאת, אז תתאם לו פגישה למי שיודע לתת את התרופות המתאימות.

[הים הגדול]

לא הבנתי כלום.[/size]
ולגבי התרופות ע' ברכות נ"ו א'

[מקדש מלך]

תהרהר בדבריי משך היום, ואולי יתגלה לך בחלום פירושם...

לגבי ההתגוללות, כמובן שנכתב בבדיחותא (כמו המשך ההודעה כולה).

[הים הגדול]

תהרהר בדבריי משך היום, ואולי יתגלה לך בחלום פירושם...

רק שאלה קטנה. למה על החלום הזה לא שלחת לרופא??...

[מקדש מלך]

קראתי פעם (ואיני זוכר היכן) על רופא לבריאות הנפש, שסיפר על מטופלת שלא היה לה ילדים, וגם שלום ביתה לא עלה יפה.
והדברים הללו היו בציפור נפשה, עד שחלתה ואיבדה את שפיות דעתה.
ומאז בכל טיפול שהגיעה לדוקטור היתה מספרת לו בחדווה על הילדים שילדה.

ואמר הדוקטור שזו תהיה אכזריות להשיב לה את שפיותה, ולכן אינו עושה דבר בנידון. והוא הדין והוא הטעם לחילוק שבין החלומות (וביתר ביאור. מה אכפת לי מחלומות שאינם מזיקים?).

[זאינץ]

בקיצור חולם החלום הזה היה חכם מהאריז''ל שאמר שנייחא ליה לרשב''י שעושים שמחה בהילולא דיליה[כמובא בשבחי האר''י]והקפיד ע''ז שאמר נחם ביום שמחתו[אחר חלם
ג''כ שרשב''י אמר לו שהאסון היה ע'כ שכביכול עושים ע''ז מרשב''י רח''ל,בקיצור חולמי חלומות תמצא הרבה ומעניין שבמשך מאה ועשר שנה לא
קרה כל אסון].

[תא חזי]

בקיצור חולם החלום הזה היה חכם מהאריז''ל שאמר שנייחא ליה לרשב''י שעושים שמחה בהילולא דיליה[כמובא בשבחי האר''י]והקפיד ע''ז שאמר נחם ביום שמחתו[אחר חלם
ג''כ שרשב''י אמר לו שהאסון היה ע'כ שכביכול עושים ע''ז מרשב''י רח''ל,בקיצור חולמי חלומות תמצא הרבה ומעניין שבמשך מאה ועשר שנה לא
קרה כל אסון].

דפח"ח.
ולמי נקשיב - לרבים ושלמים, הבקיאים בלימודי אמונה וכו', שגם שמחים ביומא דהילולא דרשב"י בהקיץ במראה ולא בחידות, או אפילו לרבים אחרים החולקים עליהם בשום שכל, ומתוך העמקה בפוסקים ובסברות אחרות בלימודי אמונה, וכדרכן של כל מחלוקות שבישראל, או לאחד שכבר רוכב על הגל שדברי חלומות מעלין בלבד' והחליט להעביר את המסר שנגלה לו ורק לו על משכבו בלילות....

אחד מחברי הפורום הותיקים ביקש ממני להעלות זאת ואומר שמדובר בחלום אמיתי

והנה סוד עמוק של דורנו:
מה שכתוב בכל הספרים, תורה נביאים כתובים, ואומרים כמה פעמים ביום והוא חלק מבסיס האמונה, לא מספיק.
אבל אם גנזל כתב בהמבשר בשם אשה של מפיץ חסידות שחלמה בלילה, אז זה מרגש, מסעיר ומעורר ואמיתי.

פני הדור... בעוה"ר.

הנה עלון של מכון "שמן משחת קדש"-לע"נ מ"ה הנשמות הקדושות:

שמן משחת קדש.pdf

הנה קטע מתוכו:

New Bitmap Image.jpg

מָֽ"ה־אֲעִידֵ֞ךְ מָ֣"ה אֲדַמֶּה־לָּ֗ךְ הַבַּת֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם מָ֤"ה אַשְׁוֶה־לָּךְ֙ וַאֲנַֽחֲמֵ֔ךְ בְּתוּלַ֖ת בַּת־צִיּ֑וֹן כִּֽי־גָד֥וֹל כַּיָּ֛ם שִׁבְרֵ֖ךְ מִ֥י יִרְפָּא־לָֽךְ׃נְבִיאַ֗יִךְ חָ֤זוּ לָךְ֙ שָׁ֣וְא וְתָפֵ֔ל וְלֹֽא־גִלּ֥וּ עַל־עֲוֺנֵ֖ךְ לְהָשִׁ֣יב שְׁבוּתֵ֑ךְ וַיֶּ֣חֱזוּ לָ֔ךְ מַשְׂא֥וֹת שָׁ֖וְא וּמַדּוּחִֽים׃

אמת שמאוד התעוררתי בקראי בעלון הזה, אשרי להם וגם דיברתי עם אחרים שנוסעים הנה והנה בבין הזמנים, שבבואם להיכלא דרשב"י יואילו להותיר הכלים לחוץ באוטו או בבית מלונם וכיו"ב, ושלא לדבר שם דיבורי חול, ויתפללו שם שיזכו להסיר הבגדים הצואים כו'.
דווקא את הפסקא ההזויה הזו פספסתי (תודה לאל), אני סבור שלא מזדון וכוונה תחלה כתבו זו, זו כבר אשגרת לשון כל הסגנון הזה (בפרט אם נתנו העט ביד איזה סופר משאר סופרי הפמפלטים למיניהם, שזה כמעט העתבק מסגנונם הרדוד והרגשני, ואין חדש), וכבר דשו בזה רבים לעיל ובאשכלות אחרים, הנח להם לישראל*.


(*אולם באמת צ"ע אם בכגון דא אמרינן הנח להם וכו', דקי"ל נעבעך אפיקורס איז אויך וגו', וצע"ג).

[לבי במערב]

וכבר דשו בזה רבים לעיל ובאשכלות אחרים

וכבר נת' שם, דמצד המציאות - אם וכאשר ישאלו לכותב המאמר ישיב בודאי דהכח והיכולת לה' לבדו, ורשב"י (גם בעיניו) אינו אלא צינור ו"סימנא בעלמא"; וליכא בי' שום בית־מיחוש מעיקרא.