עושה חדשות כתב:כ' בסמ"ק מצוריך מצוה רפ"ב [ח"ג עמ' תלט] בהיל' היכר ציר בצורת הפתח "מדקאמר צוה"פ שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן משמע דל"ב היכר ציר מדלא קמפרש היכר ציר בהדיא, ושמא לא בעי ליה אלא בחצר אבל במבוי לא, ומעשה היה בנרבונה במבוי אחד שלא היה בו היכר ציר והתירוהו גדולים מנרבונה. עכ"ל התו' פ"ק דעירובין".
ולא מצאתי לו חבר, הן לחילוק בין חצר למבוי בדין היכר ציר, והן לחידושו הגדול לומר שדירת גוי ל"ש דירה גם בהל' קרפף יותר מבית סאתיים.
עדיאל ברויאר כתב:בעמ' תלט מפורש שהדברים לקוחים מתוס' פ"ק דעירובין. אמנם בסמ"ק מצוריך כת"י ני"ו (דף 276ב) כתוב: תו' פ"ק דקידושין. אם העניין לא נמצא בכל קבצי התוספות בין בקידושין ובין בעירובין, מסתבר שמדובר בקובץ תוספות שאינו מוכר לנו. (האם עיינת במקורות שציינו שם המהדירים לעיון? - רא"ש עירובין פ"א סי' יד בהג"ה, והגמ"י הל' שבת פט"ו הל' יט אות ל) אגב, בכת"י ני"ו המשפט שם משובש: "ושמא לא בעי לא היכא ציר לא בחצר אבל במבוי". אולם במקומות אחרים יש בו גם נוסחים משופרים, כך שאי אפשר כרגע לדעת מי צודק בעניין קידושין/עירובין (יש כת"י נוספים סרוקים לאינטרנט, אין לי כח לעיין בהם)
עושה חדשות כתב:החילוק בין מבוי לחצר אינו מופיע בראשונים אחרים, ככל הידוע לי. כולל כמובן מה שציינו המהדירים.
יישר כח על השיטה החדשה המובאת בסמ"ק מצוריך בשם '
תוספות פ"ק דעירובין' לחלק בין חצר למבוי לגבי היכר ציר. וראיתי להוסיף שאדרבה, לדעת
תוספות פ"ק דעירובין המובאים בחידושי הרשב"א נראה שלעולם צריך היכר ציר, ולא קס"ד החילוק הנ"ל, וכן הסיק מהר"ם מרוטנבורג מדנפשיה (אמנם לא הזכיר כלל דברי תוספות). ואילו למנהג טרוייש שנתקן על פי רש"י והובא בהגהות מיימוניות, וכן מנהג נרבונא שהובא בתוס' רבינו פרץ וסמ"ק מצוריך הנ"ל, לעולם א"צ היכר ציר. להלן לשונות הראשונים בדין זה ונתחדש פה קצת בירור ושאלות לגבי קבצי תוספות למסכת עירובין.
א - שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס לבוב סי' רצה) הובא במרדכי עירובין פרק קמא (רמז תעח): "פליאה היא בעיני שראיתי בספר האלפס שדילג מילתא דריש לקיש, וכך מנהגו שכל דבר שאין הלכה כך הוא מדלגו, ותמיהני והא ליכא מאן דפליג עליה, ודחקתי עצמי לפרש הסוגיא אליבא דידיה, הא דגרס בתר הכי אשכחיה רב אחא בריה דרבא לתלמידי דרב אשי וכו' ומיהו אין הלשון משמע כן וכו' וצריך נמי היכר ציר'. והביא דבריו הרא"ש (סי' ו) והוסיף שמחלוקת היא בירושלמי. ונראה מדברי מהר"ם והרא"ש שלא היה לפניהם שום דברי תוספות בדין זה (ולכן נראה לשלול קיום פיסקה זו מ'תוספות שאנץ' לעירובין שהיה בידם, וכן בתוס' עירובין על הדף שהוא טוך לא נזכר מאומה מדין זה).
ב - תשובת מהר"ם הנ"ל הובאה גם בהגהות מיימוניות (פט"ז הל' יט מהל' שבת) והוסיף: 'אמנם לי המעתיק אמר ה"ר יצחק בה"ר מאיר שראה בטרוייא העירובין, וקבלה בידם שנתקנו בימי רש"י ז"ל, ולא היה בהן היכר ציר, והקשה להן לבני העיר מהא דר"ל, ואמרו לו בלשון הזה,
בפירוש סוגיא זו טועים האשכנזים, ופירשו לו כפירוש מורי אליבא דרב אלפס ז"ל'. (והובא בב"י סי' שסב). ולא נתבאר מי הם האשכנזים וכיצד פירשו הסוגיא? ונראה שהכוונה ל'תוספות' המובא ברשב"א דלהלן.
ג - חידושי הרשב"א (עירובין יא ב ד"ה אשכחינהו): '
כתבו בתוס' שהדבר מסופק על איזו שאלו אם על ראויה לקבל דלת או צריכה היכר ציר, וכיון דלא ידעינן מאי אזלינן בתרווייהו לחומרא, וצריכה שתהא בריאה לקבל דלת, וצריכה היכר ציר'. ומתוך הרשב"א הובאו דברי 'התוספות' לחידושי שאר הראשונים (חידושי המאירי בשם 'ר' שלמה אדרת יצ"ו' ובית הבחירה בשם 'גדולי הדור', ועי' ריטב"א בשם תוס'), אך בקבצי התוספות שלפנינו ליתא (וכן לעיני מהר"ם והרא"ש לא היו). ונראה שדבריהם של 'תוספות' המובאים ברשב"א תואמים למובא בהגהות מיימוניות הנ"ל בשם ה"ר יצחק ב"ר מאיר שאמרו לו בצרפת 'בפירוש סוגיא זו טועים האשכנזים' ושלכן מצריכים היכר ציר. (ואם כן כוונת הרשב"א כאן ל'תוספות' אשכנזיים, אולי תוספות ריב"א או תוספות רשב"ט או תוספות אחרות, אלא שצ"ב אם זה מתאים לשאר מסכת עירובין כשכותב הרשב"א 'תוספות' לאיזה תוספות הכוונה, בפרט שלפעמים כותב 'רבותינו הצרפתים' וצ"ע).
ד - תוספות רבינו פרץ (עירובין יא ב ד"ה צורת): 'צורת הפתח צריכה היכר ציר. אשכחינהו רב אחא בריה דרבא לתלמידי דרב אשי אמר להו אמר מר מידי בצוה"פ אמרו ליה לא כלום. פי' לא דבר לנו בזה שום דבר. א"ל תנא, פי' אני אומר לכם מה ששמעתי צו"פ וכו'. משמע השתא דליכא מאן דפליג דודאי צריכה היכר ציר,
ויש לתמוה דבניירבונא היה בה מבוי ולא היה בו היכר ציר והיה מתוקן על פי גדולים, ויש ליישב המנהג ולפ' דה"פ אמר להו אמר מר מידי בצורת הפתח כלומר אם צריכה היכר ציר או לאו דודאי לא היה שואל מהם מהו צורת הפתח דפשוט שהיו יודעים בטוב מה הוא אלא היה שואל מהם אם צריכה היכר ציר או לא כדפ', והשיבו לו לא אמר כלום, ועל זה אמר להם תנא צורת פתח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן פי' אבל אינה צריכה היכר ציר, אלמא דהכי מסקנא דלא בעי היכר ציר
והשתא המנהג מיושב ביושר'. (וכן הובא בשלטי הגבורים על הרי"ף כאן בשם תור"פ). ויתכן שכאן המקור למנהג נרבונא המובא בסמ"ק מצוריך, אך את גוף החילוק בין מבוי לחצר לא מצאנו, ואדרבה משמע מדברי רבינו פרץ דלא ס"ל לחילוק זה. ומכלל זה נראה שתוספות אלו המובאות בסמ"ק מצוריך מאוחרות הן לרבינו פרץ. [שו"ר במבוא לחי' הריטב"א הוצ' מוה"ק שכתבו שכנראה סתם 'תוספות' שלו למסכתין הן תור"פ, אך בנוסף היו לו גם 'תוספות אחרונות' עיין שם, ויש לעיין אם הוא הוא].