זמני היום בלוח עיתים לבינה

[יוצא פוניבז']

נא לענות לפי מה שהיה נראה לכם עד עתה.

כמובן שלא מצמצמים ומחכים לרגע האחרון, השאלה היא תיאורטית ובמקרה שהשעון מדוייק על השניות וכו'.

[קו ירוק]

אי אפשר מבלי להתעמק בחיסור ויתר המופיעים לצד הדקה השלמה, זה חלק מנתוני הזמן.
הגם שהרגל לחכות לרגע האחרון הוא חמור.

[מי אנוכי]

סתם שאלה:
למאי נפק"מ?
(אל תדאג, עניתי על הסקר, אני סתם מתעניין...)

[הים הגדול]

למאי נפק"מ?

גא"מ.

[מקדש שביעי כל שביעי]

יש עוד אופציה שאינה נכתבה.
שיש הבדל אם בזמן המופיע בלוח יש + או -.

[הארי החי]

לדעתי טעות הוא מה שהלוח עתים לבינה שינה מכל שאר הלוחות וכתב למשל סוזק"ש ב 9:18 עם תוספת "-" שמעתה הכוונה עד 9:17:30 ולא 9:18...
אם נרצה לדקדק בשניות נ"ל שעדיף לעשות להיפך ולמשל 9:18 עם סימן"-" יהיה הכוונה עד 9:18:30 ואם יש בו סימן"+" אז הכוונה 9:18:59.
מה דעתכם באיזה אופן יותר ברור??

[הים הגדול]

יש עוד אופציה שאינה נכתבה.
שיש הבדל אם בזמן המופיע בלוח יש + או -.

ז"ש הרק"י.

[יוצא פוניבז']

הנפק"מ בכ"ז, שאם רוב העולם (שבדר"כ לא מסתכלים בסימונים הקטנים) לא יודעים שתמיד צריך להחמיר בחצי דקה לכל צד, וכפי שנראה לעת עתה, אז זו בעיה גדולה לפרסם כך את הזמנים בלוחות שיד הכל ממשמשין בהם, וצריך לחזור להנהגת הלוחות הישנים שתמיד עיגלו לחומרא.

למעוניינים בדקדוק הזמן הייתי מציע
סימן חיסור מ-9:18:00 עד 9:18:19
ללא סימן מ-9:18:20 עד 9:18:39
סימן יתור מ-9:18:40 עד 9:18:59

כמובן כהצעה בעלמא, ואפשר בעוד אופנים.
הכלל הוא שהזמן שמתפרסם באותיות גדולות, צריך להיות כבר מעוגל לחומרא.

[הארי החי]

גא"מ - אולם הצעה זו נראה מורכבת מידי אולי עדיף לעשות כמו שכתבתי לעיל

[מי אנוכי]

הנפק"מ בכ"ז, שאם רוב העולם (שבדר"כ לא מסתכלים בסימונים הקטנים) לא יודעים שתמיד צריך להחמיר בחצי דקה לכל צד, וכפי שנראה לעת עתה, אז זו בעיה גדולה לפרסם כך את הזמנים בלוחות שיד הכל ממשמשין בהם, וצריך לחזור להנהגת הלוחות הישנים שתמיד עיגלו לחומרא.

למעוניינים בדקדוק הזמן הייתי מציע
סימן חיסור מ-9:18:00 עד 9:18:19
ללא סימן מ-9:18:20 עד 9:18:39
סימן יתור מ-9:18:40 עד 9:18:59

כמובן כהצעה בעלמא, ואפשר בעוד אופנים.
הכלל הוא שהזמן שמתפרסם באותיות גדולות, צריך להיות כבר מעוגל לחומרא.

אני בכלל לא מבין מה זה משנה כל הדבר הזה...
גם הסימוני חיסור או יתור זה לא משנה...
וכי לאבותינו לפני שהיו שעונים הסתכלו על השניות??
והלא כולם עד לפני 100 שנה או פחות היו מעריכים בערך מתי הזמן וקוראים (ומסתבר שהיו מקדימים וקוראים ק"ש זמן מה לפני הזמן המשוערך....)
והיום אנשים כותבים על השניות - וכי זה מה שהתכוונו חז"ל שאדם יגיע עד חצי דקה לפני 9:18:39 ויקרא...
אלא שיקדים ויקרא ואז לא צריך להגיע לכל הדבר הזה ומה הנפק"מ בזה?
שאלתי היא גם על לוח עיתים לבינה עצמו ואשמח שמישהו יסביר לי את העניין!

[חרט]

דברי הגר"י מרצבך על הדיוק בעשירית דקה בזמני ההלכה - הסכמתו לספר "זמני ההלכה למעשה"

[חרט]

ועוד כיו"ב מהגר"י מרצבך - לענין שיעורי מידות חז"ל
מספרו עלה יונה.

[מקדש שביעי כל שביעי]

יש עוד אופציה שאינה נכתבה.
שיש הבדל אם בזמן המופיע בלוח יש + או -.

ז"ש הרק"י.

לא ידענא מאי קאמר

[אור עולם]

זה שכתב הרב קו ירוק.

[הים הגדול]

זה שכתב הרב קו ירוק.

ייש"כ .

[מי אנוכי]

דברי הגר"י מרצבך על הדיוק בעשירית דקה בזמני ההלכה - הסכמתו לספר "זמני ההלכה למעשה"

ועוד כיו"ב מהגר"י מרצבך - לענין שיעורי מידות חז"ל
מספרו עלה יונה.

ברוך שכיוונתי לדברי גדולים...

[חרט]

ובכלל, לפי שיטת קביעת זמן ההנץ, כמבואר בראש הלוח - מגוחך מאוד לקבוע לפי חצאי דקות ואפילו לפי דקות ממש.
למשל, הנץ בירושלים נקבע לפי הנראה מגובה 800 מטר מעל פני הים.
ירושלים עצמה (לפי ויקי.) משתערת בין 570 מ' ל857 מ' מעל פני הים.
אלא, שמטעמים שעמהם, קבעו את כל ירושלים כולה לפי 800 מטרים.
צא ולמד, למשל, בשכונה שגובהה 700 מ', אילו לא היתה בירושלים שכונה נוספת שגובהה 800 מ', הלא הזמן היה נקבע לפי הנראה בגובה 700 מ'.
והכיצד השכונה הגבוהה קובעת את זמן התנוצצות החמה של הנמוכה?
נכון, שיש טעם וסברא, לקבוע שכל העיר כולה נגררת אחר המקום הגבוה של העיר. ולא באנו לדון בזה.
אלא, שקביעת המקום, הוא משהו כעין "ממוצע", ואיך ממוצע יכול לקבוע במסמרות עד רבעי דקות בכל העיר כולה - גבוה כנמוך?!
אדרבה, מסתבר שמשום כך, דקה פחות או יותר, אינה משנה כלל - לפחות לזמן הנץ החמה.
ולחומרא, בעיקר לגבי השקיעה כבר דנו בזה הרבה ולא כאן המקום והנידון - אלא רק לומר, שלפי שיטת קביעת הזמנים בעיר, דיוק פחות מדקה (ואפילו יותר) הינו מגוחך לגמרי.

[יוצא פוניבז']

ובכלל, לפי שיטת קביעת זמן ההנץ, כמבואר בראש הלוח - מגוחך מאוד לקבוע לפי חצאי דקות ואפילו לפי דקות ממש.
למשל, הנץ בירושלים נקבע לפי הנראה מגובה 800 מטר מעל פני הים.
ירושלים עצמה (לפי ויקי.) משתערת בין 570 מ' ל857 מ' מעל פני הים.
אלא, שמטעמים שעמהם, קבעו את כל ירושלים כולה לפי 800 מטרים.
צא ולמד, למשל, בשכונה שגובהה 700 מ', אילו לא היתה בירושלים שכונה נוספת שגובהה 800 מ', הלא הזמן היה נקבע לפי הנראה בגובה 700 מ'.
והכיצד השכונה הגבוהה קובעת את זמן התנוצצות החמה של הנמוכה?
נכון, שיש טעם וסברא, לקבוע שכל העיר כולה נגררת אחר המקום הגבוה של העיר. ולא באנו לדון בזה.
אלא, שקביעת המקום, הוא משהו כעין "ממוצע", ואיך ממוצע יכול לקבוע במסמרות עד רבעי דקות בכל העיר כולה - גבוה כנמוך?!
אדרבה, מסתבר שמשום כך, דקה פחות או יותר, אינה משנה כלל - לפחות לזמן הנץ החמה.
ולחומרא, בעיקר לגבי השקיעה כבר דנו בזה הרבה ולא כאן המקום והנידון - אלא רק לומר, שלפי שיטת קביעת הזמנים בעיר, דיוק פחות מדקה (ואפילו יותר) הינו מגוחך לגמרי.

הפוסקים הם אלו שקבעו שהולכים אחר המקום הגבוה, או אחר המקומות הגבוהים, ואין זה ענין לממוצע.
(אמנם מסיבה אחרת א"א לדייק במאה אחוז בזמני הנץ והשקיעה, משום שזמנם מושפע גם ממזג אויר שלא ניתן לחזותו מראש.
אך הלוחות מדייקים במה שניתן לדייק, בכדי שגם למי שרוצה לחוש מעט יהיה לו לפחות נקודת מוצא מדוייקת יותר).

[חרט]

לא דנתי ולא ערערתי על ההכרעה.
אבל הכרעה זו לא משנה את המציאות שבמקום הנמוך או הגבוה יותר - הזמן בפועל הוא מוקדם / או מאוחר. ולכן גם אם ההכרעה ללכת ולהגרר אחר המקום הגבוה, הדיוק לפחות מדקה - אין לו מקום.
ולגבי ממוצע, יעויין בראש הלוח למודיעין עילית, ויראה ששם הם נקטו להדיא ממוצע של שלוש נקודות גבוהות בעיר! ("מגדל המים, אחוזת ברכפלד וחשמונאים").

[מי אנוכי]

ובכלל, לפי שיטת קביעת זמן ההנץ, כמבואר בראש הלוח - מגוחך מאוד לקבוע לפי חצאי דקות ואפילו לפי דקות ממש.
למשל, הנץ בירושלים נקבע לפי הנראה מגובה 800 מטר מעל פני הים.
ירושלים עצמה (לפי ויקי.) משתערת בין 570 מ' ל857 מ' מעל פני הים.
אלא, שמטעמים שעמהם, קבעו את כל ירושלים כולה לפי 800 מטרים.
צא ולמד, למשל, בשכונה שגובהה 700 מ', אילו לא היתה בירושלים שכונה נוספת שגובהה 800 מ', הלא הזמן היה נקבע לפי הנראה בגובה 700 מ'.
והכיצד השכונה הגבוהה קובעת את זמן התנוצצות החמה של הנמוכה?
נכון, שיש טעם וסברא, לקבוע שכל העיר כולה נגררת אחר המקום הגבוה של העיר. ולא באנו לדון בזה.
אלא, שקביעת המקום, הוא משהו כעין "ממוצע", ואיך ממוצע יכול לקבוע במסמרות עד רבעי דקות בכל העיר כולה - גבוה כנמוך?!
אדרבה, מסתבר שמשום כך, דקה פחות או יותר, אינה משנה כלל - לפחות לזמן הנץ החמה.
ולחומרא, בעיקר לגבי השקיעה כבר דנו בזה הרבה ולא כאן המקום והנידון - אלא רק לומר, שלפי שיטת קביעת הזמנים בעיר, דיוק פחות מדקה (ואפילו יותר) הינו מגוחך לגמרי.

לכן בגלל הסיבה הזאת ראיתי שכונות שעשו לאותה שכונה לוח לזמני נץ החמה של אותה שכונה....
אבל בעיקרון אתה צודק מאוד וזה עוד סיבה למה אין עניין לדקדק על השניה....

[יוצא פוניבז']

תיתי ליה לבעל הלוח שליט"א שבלוח תשפ"ג עשה מאמץ להבהיר קצת יותר את הענין.
בתקווה שזה אכן יעזור.

[יוצא פוניבז']

בשורה משמחת!

כעת שונו הכללים הנ"ל.
ומעתה אין עיגול לדקה הקודמת אך יש השמטת שניות,
עם תוספת של נקודה או שתים לרמז אם הזמן הוא בחציה הראשון של הנקודה או השני.

(זו אכן בשורה גדולה בשביל זמני ק"ש ותפילה, אך פחות בשורה לזמני מנחה גדולה וצאת שבת).

נ.ב. היה מקום לשדרג את זה, הרי יש שם מקום ל-3 נקודות, אפשר לעשות שברבע הראשון של הדקה ללא נקודה, ועל כל רבע דקה נוספת תהיה עוד נקודה, וכך לתת לציבור (בצורה נוחה) את דיוק כל הזמנים ברבעי דקות - לרבות הנץ החמה שהושמט שם לפתע דיוק זה.