הגרח"ק: אינם יודעים מעולם מה שאומרים

[שש ושמח]

צודק, דבריו אינם מובנים.

[חרסון]

ראיתי לאחרונה את דברי תוס' (עירובין עו: ד"ה ורבי).
מהגמ' שם נראה שדייני קיסרי ורבי יוחנן טעו טעות בגיאומטריה. טעות שאף ילד אינו טועה בה (שאורך אלכסונו של ריבוע שווה לאורך שתי צלעות).
תוס' מצילים מטעות זו את דייני קיסרי, אבל כותבים להדיא שר"י כן טעה בזה.

נאמרו שם גם פירושים אחרים (דחוקים לענ"ד, אף כי האפשרות שר"י טעה בזה דחוקה הרבה יותר), ע"י ראשונים ואחרונים, אבל תוס' כן קיבלו את האפשרות שר"י טעה.
כך שהם כנראה לא סברו שחז"ל היו מנועים מן הטעות, ושמא יש לכך השלכות על הנדון באשכול זה.

הוזכר לעיל בדברי הרב מע"ד.

[עקביה]

ראיתי לאחרונה את דברי תוס' (עירובין עו: ד"ה ורבי).
מהגמ' שם נראה שדייני קיסרי ורבי יוחנן טעו טעות בגיאומטריה. טעות שאף ילד אינו טועה בה (שאורך אלכסונו של ריבוע שווה לאורך שתי צלעות).
תוס' מצילים מטעות זו את דייני קיסרי, אבל כותבים להדיא שר"י כן טעה בזה.

נאמרו שם גם פירושים אחרים (דחוקים לענ"ד, אף כי האפשרות שר"י טעה בזה דחוקה הרבה יותר), ע"י ראשונים ואחרונים, אבל תוס' כן קיבלו את האפשרות שר"י טעה.
כך שהם כנראה לא סברו שחז"ל היו מנועים מן הטעות, ושמא יש לכך השלכות על הנדון באשכול זה.

הוזכר לעיל בדברי הרב מע"ד.

אכן. לא זכרתי.

[מתגעגע]

לא עמדתי על תורף ביאורך. כוונתך לומר שהביצים יונקות לחות מהאדם שבשערותיו הם נמצאות? ואם נקח ביצה כזו ונשים אותה בקופסה (בחום מתאים) לא תצא ממנה כינה?

מעולם לא הבנתי למה לא נאמר בפשיטות שיש שני סוגי כינים וזה שאנו מכירים כן פרים ורבים ולכן נקראים "ביצי כינים" היינו הכינים שכן פרים ורבים, והשני הוא זן אחר ומצינו בהרבה מקומות בחז"ל שהכינים הם כמו סוג של חיידקים בזמנינו ואפשר שהיה גם מין וסוג זה שאינו פרה ורבה ושום דבר לא קשה.

[קומי_אורי]

מין שאינו פרה ורבה אינו יכול גם להיכחד כי הוא לא תלוי בהורים אלא נוצר מעצמו ולכן תמיד יווצר

[מה שנכון נכון]

אם היו שני מיני כינים היו צריכים חז"ל והפוסקים להודיענו מה מותר ומה אסור.
יתירה מזו. המפלה בגדיו מכינים אסור לו להרגן כיון שמצויים שם גם פרעושים וגזרו על כינים משום פרעושים, ורק בראשו שאין מצויים פרעושים לא גזרו.
הרי מפורש שבראש יש רק מין שמותר, דאל"ה כ"ש שהיו גוזרים על כינים משום כינים.
ונצטרך לומר שבזמן חז"ל היו מצויים רק כינים שאינם פר"ו, וכינים אלו נעלמו לחלוטין בדרך כל שהיא, ואת מקומם תפסו כינים שפר"ו שלא היו בזמן חז"ל. (והפו' שהמשיכו להעתיק דחז"ל לא ידעו מהחילוף). והדברים רחוקים עד מאד.

[אור עולם]

מזכיר קצת את הדיון על 2 החלזונות.

[עץ הזית]

ה. חז"ל קבלו שהדבר מותר. הנמוק שאמרו הוא ביאור אפשרי לקבלתם, אך אינו תלוי בו, ואם נסתר טעם זה ישנם טעמים אחרים. [מכתב מאליהו. משבת קז: לא נראה כן: ושניהם לא למדוה אלא מאילים, לר"א מה אילים שי"ב נטילת נשמה ולרבנן מה אילים שפו"ר. גם מעוד ענינים רבים לא נראה כדבריו].

בירושלמי תמהו על האוסר הריגת כינה בשבת בטענה שלמדו מחלזון וחלזון יש לו גידים ועצמות, נמצא שיש מחלוקת בבלי וירושלמי אם טעם ההיתר הוא משום שכינה אינה פרה ורבה או משום שאין לה גידים ועצמות, ובמקום לומר שהמציאות אינה מתאימה לדעה שנפסקה להלכה (ואז יש דיון אם לשנות את ההלכה) אפשר לומר שהמציאות אינה מתאימה לטעם ש"נפסק" להלכה (וממילא לכאורה אין סיבה לזוז מהפסק במחלוקת התנאים אלא מקסימום יש "לפסוק" שטעם הדין הוא כירושלמי ולא כבבלי).

[זאב ערבות]

קטע מהספר היכות והנהגות מבעל ברכת אברהם - ר' אברהם ארלנגר
בדרך אגב הנה כמה קישורים להודעות אחרות בנדון
viewtopic.php?f=45&t=43542&p=712252&hilit=%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93+%D7%A9%D7%9C+%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D#p712260
viewtopic.php?f=51&t=57632&p=730483&hilit=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%AA+%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA#p730320
viewtopic.php?f=51&t=55031&hilit=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%AA+%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA#p692141
viewtopic.php?f=7&t=10383&p=96935&hilit=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%AA+%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA#p96759