עקביה כתב:ראיתי לאחרונה את דברי תוס' (עירובין עו: ד"ה ורבי).
מהגמ' שם נראה שדייני קיסרי ורבי יוחנן טעו טעות בגיאומטריה. טעות שאף ילד אינו טועה בה (שאורך אלכסונו של ריבוע שווה לאורך שתי צלעות).
תוס' מצילים מטעות זו את דייני קיסרי, אבל כותבים להדיא שר"י כן טעה בזה.
נאמרו שם גם פירושים אחרים (דחוקים לענ"ד, אף כי האפשרות שר"י טעה בזה דחוקה הרבה יותר), ע"י ראשונים ואחרונים, אבל תוס' כן קיבלו את האפשרות שר"י טעה.
כך שהם כנראה לא סברו שחז"ל היו מנועים מן הטעות, ושמא יש לכך השלכות על הנדון באשכול זה.
חרסון כתב:עקביה כתב:ראיתי לאחרונה את דברי תוס' (עירובין עו: ד"ה ורבי).
מהגמ' שם נראה שדייני קיסרי ורבי יוחנן טעו טעות בגיאומטריה. טעות שאף ילד אינו טועה בה (שאורך אלכסונו של ריבוע שווה לאורך שתי צלעות).
תוס' מצילים מטעות זו את דייני קיסרי, אבל כותבים להדיא שר"י כן טעה בזה.
נאמרו שם גם פירושים אחרים (דחוקים לענ"ד, אף כי האפשרות שר"י טעה בזה דחוקה הרבה יותר), ע"י ראשונים ואחרונים, אבל תוס' כן קיבלו את האפשרות שר"י טעה.
כך שהם כנראה לא סברו שחז"ל היו מנועים מן הטעות, ושמא יש לכך השלכות על הנדון באשכול זה.
הוזכר לעיל בדברי הרב מע"ד.
אוצר החכמה כתב:לא עמדתי על תורף ביאורך. כוונתך לומר שהביצים יונקות לחות מהאדם שבשערותיו הם נמצאות? ואם נקח ביצה כזו ונשים אותה בקופסה (בחום מתאים) לא תצא ממנה כינה?
בירושלמי תמהו על האוסר הריגת כינה בשבת בטענה שלמדו מחלזון וחלזון יש לו גידים ועצמות, נמצא שיש מחלוקת בבלי וירושלמי אם טעם ההיתר הוא משום שכינה אינה פרה ורבה או משום שאין לה גידים ועצמות, ובמקום לומר שהמציאות אינה מתאימה לדעה שנפסקה להלכה (ואז יש דיון אם לשנות את ההלכה) אפשר לומר שהמציאות אינה מתאימה לטעם ש"נפסק" להלכה (וממילא לכאורה אין סיבה לזוז מהפסק במחלוקת התנאים אלא מקסימום יש "לפסוק" שטעם הדין הוא כירושלמי ולא כבבלי).מה שנכון נכון כתב:ה. חז"ל קבלו שהדבר מותר. הנמוק שאמרו הוא ביאור אפשרי לקבלתם, אך אינו תלוי בו, ואם נסתר טעם זה ישנם טעמים אחרים. [מכתב מאליהו. משבת קז: לא נראה כן: ושניהם לא למדוה אלא מאילים, לר"א מה אילים שי"ב נטילת נשמה ולרבנן מה אילים שפו"ר. גם מעוד ענינים רבים לא נראה כדבריו].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 248 אורחים