והוא ענין כ"ו פסוקים במקרא, שיש בכל אחד, כל האלפא ביתא.
בפרשתינו יש אחד (שמות טז טז): זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ:
עמד על כך הג"ר אברהם פאלאג'י (בן הגר"ח פאלאג'י), בכמה וכמה מחיבוריו. אעתיק בס"ד מקצת לשונותיו בזה.
וימהר אברהם, מערכת פ אות קמח דף קנז ע"ב:
"והוה עובדא באשכנזי אחד דהיה הולך בגדולות ובנפלאות, ושאלתי לו היות הזמן בסדר בשלח היכן מצינו הא"ב כולה בפסוק אחד, ויגע ולא מצא, ואמרתי לו אין חכמתך דבשבת תקרא שנים מקרא ואחד תרגום, ותשמע להחזן, ואנו קוראים בכל יום, כדכתב בספר עתרת החיים סימן א' (דף ג ע"א). ואפילו הכי פשפש ולא מצא, עד ממחרת השבת שאמרתי לו פוק חזי בפרשת המן בפסוק זה הדבר אשר צוה ה', ונאלם דומיה".
שמו אברהם, חלק ב', סוף דרוש ג לספר תורה, דף זן ע"א:
"והרב יוסף שאלתיאל [בספרו יוסף אברהם] סדר תצוה דף ע"ב עמוד ב', הביא מהמסורת דיש כ"ו פסוקים בתנ"ך דיש בכל אחד כל האלפא ביתא, נגד כ"ו דורות שעברו קודם מתן תורה, ורמוז במגילה (אסתר ג יג) ונשלוח ספרים, דהדור קיבלוה ברצון, יעויין שם" (במסורה באסתר שם סימן ג פסוק יג: "ונשלוח ספרים - חד מן כ"ו פסוקים אית בהון כל האלפא ביתא". ועיין פירוש רש"י לספר יחזקאל סימן יז פסוק ט. ודוק היטב).
ואברהם זקן, מערכת פ אות ה, כתב בתו"ד:
ראיתי להביא פה כ"ד פסוקים שיש בהם כל אלפא ביתא, דהם כנגד תנ"ך:
שמות סימן ט"ז פסוק ט"ז: זה הדבר אשר צוה ה'.
דברים סימן ד' פסוק ל"ד: או הנסה אלהים לבא...
ושם הולך ומונה כ"ד פסוקים כנ"ל. עיי"ש. והעירני ידידי: "יש להוסיף שני מקראות בספר יחזקאל סימן לח פסוק יב ובספר דניאל סימן ד פסוק כ, שגם בהם מופיעים כ"ב אותיות אלפא ביתא. והנה צור'ף עם כ"ד הפסוקים שרמז רבינו, ועלו יחד למנין הוי"ה ברוך הוא".
והוא פלאי.