הגה"ח רבי יואל כהן זצ"ל החוזר של האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל

[ונתנו ידידים]

א. הרבי שבחו בע"פ ובכתב, בעיקר בענין מלאכת הכתיבה והעריכה של ספר הערכים. אם לא יקדימוני חברי אביא בל"נ בהמשך כמה מהביטויים.
ג. היה אישיות חסידית יחידה במינה. אי"ה אעלה בהמשך רשימה מיוחדת אודותיו.

אנחנו עדיין מחכים !!

[לבי במערב]

שבקובץ 'הערות וביאורים - אהלי תורה' גליון תשח או תשט (או שניהם) יש מאמר הלכתי ממנו, אך איני מצליח למצוא קבצים אלו

הוא בגל' תשח ע' 56 ואילך. גל' תשט ע' 37 ואילך.

[לבי במערב]

מי יכול להביא לנו ודיאו או תמלול מפגישותיו עם חכמי ב''ב מלפני כעשור או יותר [לעיל הובא עם הגרבד''פ]. תזכו למצוות!

https://col.org.il/news/114847
[ - https://www.youtube.com/watch?v=Ld4U4LqtqGc]

[וונדרבר]

רישום של התלמידים בישיבה בתל אביב, כולל ר"ש ברמן הנ"ל (וכולל סבי ז"ל)

ואגב, יצחק גאנזבורג הנזכר ברשימה נעשה לימים לגיסו של ר' יואל - נשא את אחותו

עוד מהנזכרים הידועים, ר' יוסף דיסקין (האב רי"ז: רב, פקיד) מר"י תפארת ציון, ר' יחיאל צוקרוב מר"י אהל משה, ר' חיים צבי קארפ מב"ש והרה"ר, ועוד.

אחד מהנזכרים הידועים היה ר' ישראל דן טויב זצ"ל, כ"ק האדמו"ר ממודזיץ, ה"נחלת דן".

[ליטוואק פון בודאפעסט]

כתבתי לעיל שבעיתון 'כפר חב"ד' שהופיע לקראת יו"ד שבט תש"ס הופיע 'מסה' ארוכה מאוד מאת ר' יואל ובה הוא מביע את כל 'השקפתו' האקטואלית.

כפר חב"ד ברבי דרייו נגמרת בשנת תשנ"ח, איפוא אפשר למצוא בשנים שבין תשנ"ח והיום?

אמנם מצאתי 'ליל שבת עם החוזר' כאן. מאיזה סבה זה נקטע באמצע.
כאן יש עוד דוגמא, ליל שבת עם ר' יואל. יש שמה סיפורים ואימרות, למי שמעונין בכגון אלו.
בעמ' 32 יש שם סיפור. כולם מספרים שהוא לא עזב את הרבי עד שנחלה בשנת תשנ"ב. הם מספרים שבפעם הראשון שנסע לארץ ישראל אחרי עזבו, היה שטורעם גדול. כנראה זה משנת תשנ"ב. מספרים שמה שהתבטא ר' שלמה'קע ברמן משהו עליו. כמדומני, שבשנת תשנ"ב כבר לא היה ר' שלמה'קע מתבטא על שום דבר. כנראה יש שמה איזה אי דקדוק או בלבול שמות.

[לבי במערב]

'ליל[ות] שבת עם החוזר' אינו "קטוע באמצע", אלא דפי־דוגמא בלבד.
אם אוכל, יתכן שאצרף כאן בהמשך (בל"נ) את הקובץ המלא.

'פירורים משלחנו של ר' יואל' (כצ"ל) הוא קובץ 'פנימי' שנרשם ע"י בחור צעיר (בדומה ל'לילות שבת' הנ"ל), ואינו מוגה כלל.
האמור בע' 32 אינו מִשֶׁל הכותב, כי־אם דברי 'חד וחלק' בבח"ח (כפי שצוין שם ברמיזא, כמנהג גוברין יהודאין).

[חרסון]

אישיותו ותורתו של ר' יואל גדולות מכדי ללמוד עליהם מרשימות אישיות של בחורים צעירים המסבים לשולחנו. אם מחפשים תכנים 'פשוטים' יחסית, הרי לפניך 'מחשבת החסידות', 'סוגיות בחסידות' ו'המועדים בחסידות'. אם בסיפורים והשקפות כלליות חשקה נפשך, תמצא את מבוקשך ב'בדרכי החסידים' (הפחות מוגה). כל אלה, אגב, הם 'רשימות השומעים', ואינם מגיעים לסגנונו הזך של ר' יואל בדברים שכתב בעצמו, קב ונקי.

[לבי במערב]

גא"מ בכל פה לדברי הרב 'חרסון', כיהודא ועוד לקרא. ופשוט.

איפוא אפשר למצוא בשנים שבין תשנ"ח והיום?

ככל הידוע לי, אינו קיים במאגר דיגיטלי כלשהו (וחבל).

[פולסברג]

מי יכול להביא לנו ודיאו או תמלול מפגישותיו עם חכמי ב''ב מלפני כעשור או יותר [לעיל הובא עם הגרבד''פ]. תזכו למצוות!

https://col.org.il/news/114847
[ - https://www.youtube.com/watch?v=Ld4U4LqtqGc]

ייש''כ גדול! עם האחרים יש?

[איש_ספר]

רישום של התלמידים בישיבה בתל אביב, כולל ר"ש ברמן הנ"ל (וכולל סבי ז"ל)

ואגב, יצחק גאנזבורג הנזכר ברשימה נעשה לימים לגיסו של ר' יואל - נשא את אחותו

עוד מהנזכרים הידועים, ר' יוסף דיסקין (האב רי"ז: רב, פקיד) מר"י תפארת ציון, ר' יחיאל צוקרוב מר"י אהל משה, ר' חיים צבי קארפ מב"ש והרה"ר, ועוד.

אחד מהנזכרים הידועים היה ר' ישראל דן טויב זצ"ל, כ"ק האדמו"ר ממודזיץ, ה"נחלת דן".

מה גורם לאדם שאינו מן החסידים, לחלק באופן אוטומטי תארים על בסיס מגזרי? ר' יחיאל צוקרוב בעל היסורים שלא מש מאהל תורה ולא נהנה מעוה"ז באצבע קטנה אינו כ"ק? ר' יוסף דיסקין שמעולם לא התעדן באיזה פסגת אלפים צוננת ולא יצא מגבולות בתי נציבים של ישיבת פוניבז' ורק בתורת ה' חפצו ובה יהגה יומם ולילה אינו כ"ק?

[באר בשדה]

וכי הוא שמנעם תואר זה?

[נוטר הכרמים]

רישום של התלמידים בישיבה בתל אביב, כולל ר"ש ברמן הנ"ל (וכולל סבי ז"ל)

ואגב, יצחק גאנזבורג הנזכר ברשימה נעשה לימים לגיסו של ר' יואל - נשא את אחותו

עוד מהנזכרים הידועים, ר' יוסף דיסקין (האב רי"ז: רב, פקיד) מר"י תפארת ציון, ר' יחיאל צוקרוב מר"י אהל משה, ר' חיים צבי קארפ מב"ש והרה"ר, ועוד.

אחד מהנזכרים הידועים היה ר' ישראל דן טויב זצ"ל, כ"ק האדמו"ר ממודזיץ, ה"נחלת דן".

מה גורם לאדם שאינו מן החסידים, לחלק באופן אוטומטי תארים על בסיס מגזרי? ר' יחיאל צוקרוב בעל היסורים שלא מש מאהל תורה ולא נהנה מעוה"ז באצבע קטנה אינו כ"ק? ר' יוסף דיסקין שמעולם לא התעדן באיזה פסגת אלפים צוננת ולא יצא מגבולות בתי נציבים של ישיבת פוניבז' ורק בתורת ה' חפצו ובה יהגה יומם ולילה אינו כ"ק?

מבלי להוריד מכבודם האדיר, הכרנו את שניהם, נבדל לחיים,
כמדומני שבסגנון החיים דווקא רי"ד ממודז'יץ לא היה הרבה רחוק מזה.
התנהג מאוד בפשטות ובעממיות, וכמדומני שלא ראוהו ב'נאות דשא' בארץ העמים.
ותוארים זה כבר 'אבילות ישנה'.

[זאינץ]

מי יכול להביא לנו ודיאו או תמלול מפגישותיו עם חכמי ב''ב מלפני כעשור או יותר [לעיל הובא עם הגרבד''פ]. תזכו למצוות!

https://col.org.il/news/114847
[ - https://www.youtube.com/watch?v=Ld4U4LqtqGc]

ייש''כ גדול! עם האחרים יש?

כמדומה שלא,יש הקלטות ותמלולים בפגישתו עם האדמורי''ם והגאב''ד דירושלים אך באלה בוודאי אינך חפץ.

[וונדרבר]

אחד מהנזכרים הידועים היה ר' ישראל דן טויב זצ"ל, כ"ק האדמו"ר ממודזיץ, ה"נחלת דן".

מה גורם לאדם שאינו מן החסידים, לחלק באופן אוטומטי תארים על בסיס מגזרי? ר' יחיאל צוקרוב בעל היסורים שלא מש מאהל תורה ולא נהנה מעוה"ז באצבע קטנה אינו כ"ק? ר' יוסף דיסקין שמעולם לא התעדן באיזה פסגת אלפים צוננת ולא יצא מגבולות בתי נציבים של ישיבת פוניבז' ורק בתורת ה' חפצו ובה יהגה יומם ולילה אינו כ"ק?

אתה צודק, ובאופן כללי, אליבא דאמת גם התואר "הרה"ק" ואפילו התואר "אדמו"ר" לא היה אמור להיכתב אוטומטית ... [והדברים אמורים גם על התואר "הגה"צ" שנכתב אוטומטית על משגיחים ...]
במקרה המסויים הזה, היה אפשר לכתוב הג"ר ישראל דן טויב זצ"ל ממודזיץ, אלא שלא נהוג לכתוב כך והקוראים לא היו יודעים מי זה.

[אספקלריא]

יש סמך להנהגה הזאת שכשמזכירים אדם גדול משתמשים בתוארים הנהוגים בקהילה שלו, אע"פ שאינם נהוגים אצל הכותב.
לדוגמה, מרן החיד"א זצ"ל בס' שם הגדולים וכן בשאר ספריו ע"י רוב נהג לכתוב על רבנים ספרדים תואר "הרב הגדול" וכד', אבל כשכתב על רבנים אשכנזים הוא כתב "הגאון", ואין זה משום שהעריך אותם יותר, אלא משום שכך נהגו האשכנזים.

[איש_ספר]

אחד מהנזכרים הידועים היה ר' ישראל דן טויב זצ"ל, כ"ק האדמו"ר ממודזיץ, ה"נחלת דן".

מה גורם לאדם שאינו מן החסידים, לחלק באופן אוטומטי תארים על בסיס מגזרי? ר' יחיאל צוקרוב בעל היסורים שלא מש מאהל תורה ולא נהנה מעוה"ז באצבע קטנה אינו כ"ק? ר' יוסף דיסקין שמעולם לא התעדן באיזה פסגת אלפים צוננת ולא יצא מגבולות בתי נציבים של ישיבת פוניבז' ורק בתורת ה' חפצו ובה יהגה יומם ולילה אינו כ"ק?

אתה צודק, ובאופן כללי, אליבא דאמת גם התואר "הרה"ק" ואפילו התואר "אדמו"ר" לא היה אמור להיכתב אוטומטית ... [והדברים אמורים גם על התואר "הגה"צ" שנכתב אוטומטית על משגיחים ...]
במקרה המסויים הזה, היה אפשר לכתוב הג"ר ישראל דן טויב זצ"ל ממודזיץ, אלא שלא נהוג לכתוב כך והקוראים לא היו יודעים מי זה.

רק להבהיר שעיני לא צרה בתואר הניתן לרבי ממודזיץ, שכמש"כ הרב הנוטר לא נמנה על ק"ק מדושני עונג, אלא על הרוטינה של הזכרת קדושה בכל מקום שמזכירים מי שמשמש בתפקיד אדמו"ר.

יש סמך להנהגה הזאת שכשמזכירים אדם גדול משתמשים בתוארים הנהוגים בקהילה שלו, אע"פ שאינם נהוגים אצל הכותב.
לדוגמה, מרן החיד"א זצ"ל בס' שם הגדולים וכן בשאר ספריו נהג לכתוב על רבנים ספרדים "הרב הגדול", אבל כשכתב על רבנים אשכנזים הוא כתב "הגאון", ואין זה משום שהעריך אותם יותר, אלא משום שכך נהגו האשכנזים.

יפה!

[חרסון]

ומה נאים הדברים לאשכול בו מתואר ר' יואל בכותרתו כ'הגה"ח' ו'זצ"ל' (המבשר כתב: 'זצוק"ל'), ולא שלא נאים לו הדברים, אלא שעולם התוארים וגינוני הכבוד המזוייף היה כה זר ומאוס עליו, ובפיו למשל ולשנינה, שיש איזו הרגשה של זרות כאשר כל זה 'נדבק' בו אחר לכתו..

מפתגמיו: כל הבורח מן הכבוד הכבוד רודף אחריו. מפני מה מקבל הבורח עונש כזה, שירדוף הכבוד אחריו, והלא הוא אינו מעוניין בו? והוא מפרק לה: מה יש לך לברוח ו'להתעסק' בו? עזוב את הכבוד לנפשו!...

[מכון חכמי ליטא]

מכאן אתה למד שאם בחור לומד טוב בישיבה זה מספיק כדי שיקבל בשנות שיבה תואר "הגאון" למפרע...

[סגי נהור]

א. הרבי שבחו בע"פ ובכתב, בעיקר בענין מלאכת הכתיבה והעריכה של ספר הערכים. אם לא יקדימוני חברי אביא בל"נ בהמשך כמה מהביטויים.
ג. היה אישיות חסידית יחידה במינה. אי"ה אעלה בהמשך רשימה מיוחדת אודותיו.

אנחנו עדיין מחכים !!

א. אכתוב בקצרה הזכור לי כרגע. הרבי זי"ע התפעל עד מאוד מעבודתו בספר הערכים, ועל הכרך הראשון התבטא ששיער שיעשה זאת היטב אבל עד כדי כך לא שיער. על אחד הכרכים החדשים התבטא כשהגיע לידו ש"נתמלא הבית כולו אורה" (מאידך כידוע לא היה שבע רצון מקצב ההתקדמות). גם שבחו על תפקידו כחוזר. התפרסם צילום מכתב שבו כותב לו שניכר מרשימות השיחות ש"חוזר המדובר בהתוועדות בטוב". ומעניין שבהזדמנויות מסוימת כתב עליו שהוא בעל "א גאוני'שן קאפ".
ב. הרשימה מוכנה אלא שצריכה להתפרסם תחילה בבטאון מסוים, ואח"כ בל"נ אציג אותה גם הנה.

[ונתנו ידידים]

מתי התחיל ספר הערכים, ואחרי כ"כ הרבה שנים כתב רק ח כרכים?

[לבי במערב]

העבודה התחילה סביבות שנת תשי"ד. הכרך הראשון נדפס בתשל"א.

הסיבה להתארכות היא הדיוק ואהבת השלמות שהיו ממאפייני כתיבת רי"כ.

[דרומי]

אמת שהיה ר' יואל דייקן עצום בכל מלה וייחס חשיבות נוראה לכל מלה כתובה.

מספרים שלפני עידן המחשב היו צריכים להוציא מידו דפים שעבד עליהם כדי שלא יקרע אותם לפתע מתוך הרגשה שהם לא מושלמים... (ואכן קרה כמה פעמים שקרע)

מה שנכתב שהתחיל העבודה בתשי"ד נראה לי גוזמא גדולה. הוא אפילו לא התחתן עדיין עד לסיומה של אותה שנה.

יש להעיר עוד כי למרות שיש לו העוזרים במלאכה - יבלחט"א - הרי בפועל כל מלה וכל אות בספר המודפס יצאו מתחת ידו ממש.

[דרומי]

כתב הרב שניאור אשכנזי שי' ב'דרשתו' (ועוד רבים סיפרו על מקרים דומים):

אסיים באנקדוטה פשוטה וענקית שלפחות תפסה אותי:
באחד מכינוסי השלוחים היה ר' יואל אמור למסור מוקדם בבוקר שיעור חסידות באהלי תורה. הקדמתי להגיע כדי לשמוע את השיעור ולהפתעתי היו שם אנשים בודדים באולם גדול ומכובד.

ר' יואל נכנס ונעמד בראש האולם ולא זע שריר בפניו. הוא בירך על כוס הקפה ונעמד למסור את השיעור באותה חיות כאילו עמד בפני אלף איש.

אני הקטן הרגשתי נבוך עבורו, אבל המילים הצטלצלו מפיו כנתינתם מסיני...

[לבי במערב]

מה שנכתב שהתחיל העבודה בתשי"ד נראה לי גוזמא גדולה. הוא אפילו לא התחתן עדיין עד לסיומה של אותה שנה.

כתבתי סביבות תשי"ד (וגם לא טענתי שעבודתו־שלו החלה אז. כמדומה לי שהמתחיל הי' רי"ד אושפאל ע"ה).

ככל הזכור לי, קיימת התכתבות בנושא (מהתקופה המדוברת) בין שז"ר לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, וכנראה שם - באותה תקופה כבר החלה העבודה, עכ"פ במדה מסוימת.
בשלהי תש"כ מסר רי"כ כי כבר קיימים אצלו עשרות ערכים מוכנים לדפוס, ומובן שלא נערכו באותה שנה...

[אראל]

מה גורם לאדם שאינו מן החסידים, לחלק באופן אוטומטי תארים על בסיס מגזרי? ר' יחיאל צוקרוב בעל היסורים שלא מש מאהל תורה ולא נהנה מעוה"ז באצבע קטנה אינו כ"ק? ר' יוסף דיסקין שמעולם לא התעדן באיזה פסגת אלפים צוננת ולא יצא מגבולות בתי נציבים של ישיבת פוניבז' ורק בתורת ה' חפצו ובה יהגה יומם ולילה אינו כ"ק?

נו, התואר 'כ"ק' כהיום, כותבים ע"ש ה'אומנות', אין שום משמעות להר"ת שלה
ולכן לא תמצא התואר הזה במגזר הליטאים

[וונדרבר]

ומה נאים הדברים לאשכול בו מתואר ר' יואל בכותרתו כ'הגה"ח' ו'זצ"ל' (המבשר כתב: 'זצוק"ל'), ולא שלא נאים לו הדברים, אלא שעולם התוארים וגינוני הכבוד המזוייף היה כה זר ומאוס עליו, ובפיו למשל ולשנינה, שיש איזו הרגשה של זרות כאשר כל זה 'נדבק' בו אחר לכתו.

באופן כללי, גם התואר "הגאון החסיד" עבר שינויים, בימים עברו התואר הזה נכתב על גדולי הדורות, כגון על הגאון מוילנא, ובימינו נכתב "הגה"ח" על כל תלמיד חכם השייך לקהילות החסידים.

[ונתנו ידידים]

מה שנכתב שהתחיל העבודה בתשי"ד נראה לי גוזמא גדולה. הוא אפילו לא התחתן עדיין עד לסיומה של אותה שנה.

כתבתי סביבות תשי"ד.

ככל הזכור לי, קיימת התכתבות בנושא (מהתקופה המדוברת) בין שז"ר לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, וכנראה שם - באותה תקופה כבר החלה העבודה, עכ"פ במדה מסוימת.
בשלהי תש"כ מסר רי"כ כי כבר קיימים אצלו עשרות ערכים מוכנים לדפוס, ומובן שלא נערכו באותה שנה...

אני לא מבין, איך שייך לאברך בן שלשים וכ"ש לאברך צעיר שעכשיו התחתן לכתוב ערכים בחסידות, ולומר שכבר היו קיימים אצלו עשרות ערכים, נראה לי כולו גוזמה גדולה.
אני מניח שהעככים הם כמו אנצקלופגיה על הנושאים המורכבים בחסידות, וזה לא כמו אינצקלפדיה תלמודית שאפדר לעילוי לעשותו ע"י המחשב וגם אז כולי האי ואולי, אבל בחסידות צריך שיהיה בקי גדול בכל ספרות החסידות, וא"כ קושיא הנ"ל במקומה עומדת.

[לבי במערב]

אבל בחסידות צריך שיהיה בקי גדול בכל ספרות החסידות

הגדרה ההולמת בהחלט את מדות הגר"י הכהן, אף בשנות צעירותו...
הגרש"י זעווין ערך את האנצי"ת ע"י הקאמפיוטע"ר? דבר חידוש נשמע היום בבית־המדרש...

[אליהו_אלאי]

בנוסף לכשרונותיו המופלאות ושליטתו העצומה בתורת חב"ד, הי' חסידשער איד מהזן הישן שלא הי' לו שום שייכות לחיזו דהאי עלמא, וביטולו לרבו כ"ק אדמו"ר זי"ע הי' נפלא.
יהי זכרו ברוך, וירחם השי"ת על קהל תלמידיו שישמעו מעתה רק בשו"ט.

כיון שראיתי שלא כ"כ האריכו אודות נקודה זו, אוסיף קצת.
קודם אעתיק אנקדוטה חמודה שכתב ח"א בפורום אחר (החכם הנ"ל הבהיר בפירוש שלא אכפ"ל אם מתעיקים דבריו, ולכן אני מרשה לעצמי להעתיק לכאן):

סיפר ר' יוסף יצק פריז (בן אחותו של ר' יואל) בעת השבעה בביתו:
כשבאתי לרבי (בשנת תשכ"ז), אמרה לי דודתי מרת לאה תחי', בא לחנות ואקנה לך חליפה. אחר כך פנתה לבעלה ר' יואל ע"ה, ואמרה: אז בא גם אתה אתנו, ונקנה לך חליפה.
נכנסו לחנות, והמוכר מסר לו את המכנסים של החליפה, שיכנס לתא, לנסות את המדה. וכך עשה.
עוברים דקות ארוכות, ואינו יוצא משם. מרוב דאגה שלחו את יוסף יצחק שיבדוק מה קורה שם.
כשפתח יוסף יצחק את הוילון, הוא רואה את ר' יואל יושב ומתבונן בדף, שעליו כתי"ק של הרבי.
שאלתי אותו: מה קרה. והוא ענה לי: קבלתי היום מענה מהרבי, על שאלה ששאלתי בפרט אחד שהרבי ביאר בהתוועדות. קראתי את המענה, והנחתי את הדף בכיס המכנסים.
כעת שהחלפתי את המכנסים, הוצאתי את הדף מהכיס של המכנסים, וזה גרם לי להתבונן בתוכן הביאור שהרבי כתב.
ע"כ ל' החכם הנ"ל.

זו אכן סיפור המאפיין את ר' יואל, יהודי שממש ממש לא הי' מונח בהבלי עוה"ז, והי' שקוע כל כולו בהבנת גדלות הא-ל ואחדותו ית' כפי שמבואר בתורת חב"ד.
יש להוסיף שיהודי הזה הי' חי באמריקה שבעים שנה, ובכל זאת לא הבין אגנלית כלל!
אוסיף עוד מה ששמעתי כעת מחכם אחד שרצה לראיין את ר' יואל, ועוזרו אמר שכנראה אין לו פנאי כעת. הציע המראיין שאולי אם ישלם לר' יואל היטב הוא יסכים. והסביר לו העוזר בצדק, שאצל ר' יואל אם תציע מליון דולור זה ממש כפי שלא הצעת כלום, כסף זה פשוט לא ערך אצלו כלל וכלל.
בקיצור, מדובר באדם שכסף, שררה וכבוד לא עניינו אותו כלל וכלל, ועניין אותו רק שיתגדל ויתקדש שמי' רבה, וההכרה האמיתית באחדותו ית' תתפשט כמה שיותר בעולם.

[עזריאל ברגר]

מצו"ב צרור מסמכים אודותיו, באדיבות אחי שיחי'.

[אבני גזית]

אין זה מ'מאפייני' חסידי חב"ד...
כנראה שבאותה נקודת זמן לא מצא הגר"י הכהן די פנאי לתספורת, ותול"מ.

מאחר שחב"ד הולכת בעקבות רבינו האר"י שזירז לגלח שערות הראש והציפורניים תיכף ומיד, ולא להשהות גידולן, ובכל זאת מצוי הרבה בקרב חסידי חב"ד שלא התייחסו לאזהרה הזו, וגם הרבי עצמו לא הזדרז להסתפר ולא לקצוץ - וגם עליו אמרו שלא מצא פנאי לזה - מובן שמעשהו של ר' יואל ועוד עובדים אחרים בחב"ד נראה כמו חיקוי של הרבי.

[נחומצ'ה]

אצל הרבי, זה היה בעיקר משנת תשמ"ח [פטירת הרבנית]

[לבי במערב]

מובן שמעשהו של ר' יואל ועוד עובדים אחרים בחב"ד נראה כמו חיקוי של הרבי.

גם הגאון מראגאטשאוו התכוון לחקות את כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע?...
אחר המחילה, יתכן לטעון כך על אנשים מסוימים (אף שלפענ"ד אינו מסתבר לומר כן, ולו מפני המציאות הפשוטה בשטח) - אך הגר"י הכהן הי' רחוק ומושלל מכל ענין של חיקוי כלשהו, עד שלפלא בעיני השאלה מעיקרה.

[אבני גזית]

גם הגאון מראגאטשאוו התכוון לחקות את כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע?...
אחר המחילה, יתכן לטעון כך על אנשים מסוימים (אף שלפענ"ד אינו מסתבר לומר כן, ולו מפני המציאות הפשוטה בשטח) - אך הגר"י הכהן הי' רחוק ומושלל מכל ענין של חיקוי כלשהו, עד שלפלא בעיני השאלה מעיקרה.

גוף השאלה היא מדוע בחב"ד לא הקפידו על גילוח הראש וקציצת הצפרניים, אחר שהם הולכים בדרך רבינו האר"י.

ההמשלה לר' יואל באה על בסיס מישהו שקדם בנושא הזה, אבל ברור שזו נקודה צדדית.

[לבי במערב]

מדוע בחב"ד לא הקפידו על גילוח הראש וקציצת הצפרניים, אחר שהם הולכים בדרך רבינו האר"י.

וע"ז כתבתי, ואחזור שוב, כי ההנחה הזו אינה נכונה.
אמת, לא מספרים כל שערות הראש מדי ערש"ק... (משא"כ הצפרנים), אך גם אין איזו הנהגה עקרונית של עיכוב התגלחת. לכל היותר - אילוצים טכניים.

[לבי במערב]

ענין נוסף שלא ראיתי שדיברו עליו עדיין:

פורסם גם ב'כפר חב"ד' דשבוע העבר (פ' ואתחנן-נחמו):

קוראים כותבים.jpg (60.05 KiB) נצפה 9675 פעמים

[לבי במערב]

הכתבה ב'המבשר'.pdf

(472.65 KiB) הורד 333 פעמים

המבשר - ת''ב.pdf

(523.5 KiB) הורד 322 פעמים

הכתבה ב'משפחה'.pdf

(1.35 MiB) הורד 371 פעמים

[לבי במערב]

כפ''ח עמודים 27-31, 54.pdf

(1.28 MiB) הורד 406 פעמים

כפ''ח עמודים 74-78.pdf

(995.58 KiB) הורד 325 פעמים

[עזריאל ברגר]

ענין נוסף שלא ראיתי שדיברו עליו עדיין:

פורסם גם ב'כפר חב"ד' דשבוע העבר (פ' ואתחנן-נחמו):

קוראים כותבים.jpg

סוג של פלגיאט.
לקחו את ההודעה שלי מכאן, והעבירו אותה לעיתון (ומשום מה החליטו שאני מ"הצפון") לאחר עריכה מינימלית בלבד.
חבל. כי אם היו פונים אלי - הייתי מסכים לפרסם את הדברים, אבל בעריכה המתאימה לקהל הקוראים של עיתון כפר-חב"ד, שאיננו זהה לקהל-הקוראים של פורום אוצה"ח וד"ל.

[חרסון]

על לקחת כתבות מהפורום כבר שמענו. לקחת 'קוראים כותבים' - זה כבר חידוש בעולם העיתונות...