לענין כתב:הסיפור על הגרטל מופיע בדינים והנהגות. שפעם הלך עם מישהו, והלה החזיק את קצה הגרטל, ומרן ז''ל גער בו שהוא מטלטל [ולכן תלמידיו קושרים את קצוות הטלית ברה''ר].
[ושייך בדבריו שבעירובין סי' קה סק ו' בענין כתיבתן זוהי הנחתן, דס''ל דגם לבישה היא הנחה].
ואני רגיל להעיר על זה ממתני' דמכניס חבלים לתוך ידו ובלבד שלא יכרוך וצע''ג.
במחילה מכת"ר איני רואה כאן סרך קושיא דלפו"ר מקורו של מרן ז"ל הוא מגמ' שבת נ"ח ע"א היוצא בטלית מקופלת ומונחת לו על כתיפיו בשבת חייב חטאת ועיי"ש בסוגיא דאיירי בענין שלובשו על גופו אלא דאין זה דרך מלבוש ולכך נדון כמשאוי ומה דשנינו במתני' נ"ד ע"א אבל מכניס חבלים פשיטא דדרך למשוך בהמה בכה"ג והוה כתכשיט וכמו שכתב רש"י ריש פ' במה בהמה ומידי דמינטרא ביה בהמה הוי תכשיט ואורחא הוי ולא הוי משוי וכו' עיי"ש