מיללער כתב:האב והבעל מפירין נדרים רק ביום השמיעה, נסתפקתי מה הדין אם האב או הבעל אומר 'מופר לך מהיום ולאחר ל' יום' האם הנדר מופר או לא?
מדברי הגמ' והר"ן נדרים ע. יש לנטות ימין ושמאל בשאילתא דא, דמצד אחד אומר הגמ' באומר 'מופר לכי למחר' 'מהיום קאמר' ומשמע דזה מהני בברור אלא שהגמ' מדחה דאולי הוא כמו שאמר שעד למחר יתקיים הנדר וממילא לא הוי כמו שאמר 'מהיום'.
או כלך לדרך זה, להצד של 'כיון דקיימו היום למחר כמאן דאיתיה דמי' היינו כיון שאנו רואין שהוא רוצה בקיומה עד שעת הפרתו שוב לא מהני הפרה לאחר יום השמיעה, וזה הסברא אולי נמצא אפי' אומר בפירוש 'מהיום' שהרי מוסיף ולאחר שלשים יום, היינו שעד ל' יום תהי' הנדר קיים, אבל למעשה כשיגיע הל' יום תתבטל הנדר למפרע מיום שמעו וחוזר חלילה.
אשמח לקבל מקורות וספרים שדנים בזה
ביליצר כתב:
זוהי משנה בריש פרק האומר דמעכשיו ולאחר ל מקודשת ואינה מקודשת ,ונחלקו רב ושמואל אי הוי ספק תנאי ספק חזרה ,דעת רב, ולשמואל הוי תנאי ,
עכ"פ השאלה כאן האם מועיל תנאי בהפרת הבעל,וצריך גם לדון מדין מלתא דליתא בשליחות ליתא בתנאי, עיין מנחת חינוך בסוף מצוה תו ,
ושו"ת רע"א בפסקים חלק א סימן מח ,
מיללער כתב:ואידך שאילתא נשאלה בבית מדרשינו בעניני הפרת נדרים, וזו ציורה:
ידועים דברי הגמ' נדרים סח. דנחלקו ב"ש וב"ה בהפרת נדרים בשותפות האב והבעל אי כ"א לבדו מיגז גייז או מיקליש קליש, ונפק"מ להלכה אם נדרה מתרין זיתין ידועין וחד מנהון הפר את הנדר ואכלה להני זיתי אי מילקא לקי או דאמרי' איסורא בעלמא היא דעברה אבל אין כאן מלקות משום שכל הנדר איקלישא בהפרה דחד.
והרמב"ם פוסק להלכה כב"ה דאיקליש קליש ומש"ה כ' בהל' נדרים פי"א ה"ט הפר הבעל לבדו ועברה על נדרה קודם שיפר האב אינו לוקה.
מה הדין בארוסה במקום שאין לה האב, כגון שמת האב (לאחר שתארסה) או שבגרה ופקע ליה כח האב, האם אז נפקע גם כח הבעל אף לאקלושי או דנשאר לו את חלקו ואם הפר נדרה ועברה לא תלקה?
בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני, מרנא הנצי"ב נוגע בזה בפירושו לספרי שם.
מיללער כתב:בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני, מרנא הנצי"ב נוגע בזה בפירושו לספרי שם.
אפשר להעתיק?
בברכה המשולשת כתב:מיללער כתב:בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני, מרנא הנצי"ב נוגע בזה בפירושו לספרי שם.
אפשר להעתיק?
לצערי אין לי דרך
מיללער כתב:האב והבעל מפירין נדרים רק ביום השמיעה, נסתפקתי מה הדין אם האב או הבעל אומר 'מופר לך מהיום ולאחר ל' יום' האם הנדר מופר או לא?
מדברי הגמ' והר"ן נדרים ע. יש לנטות ימין ושמאל בשאילתא דא, דמצד אחד אומר הגמ' באומר 'מופר לכי למחר' 'מהיום קאמר' ומשמע דזה מהני בברור אלא שהגמ' מדחה דאולי הוא כמו שאמר שעד למחר יתקיים הנדר וממילא לא הוי כמו שאמר 'מהיום'.
או כלך לדרך זה, להצד של 'כיון דקיימו היום למחר כמאן דאיתיה דמי' היינו כיון שאנו רואין שהוא רוצה בקיומה עד שעת הפרתו שוב לא מהני הפרה לאחר יום השמיעה, וזה הסברא אולי נמצא אפי' אומר בפירוש 'מהיום' שהרי מוסיף ולאחר שלשים יום, היינו שעד ל' יום תהי' הנדר קיים, אבל למעשה כשיגיע הל' יום תתבטל הנדר למפרע מיום שמעו וחוזר חלילה.
אשמח לקבל מקורות וספרים שדנים בזה
מיללער כתב:בגמ' להלן בדף עב: יש ציור דומה לזה עפ"י פי' הר"ן, והוא דבעל או אב יכול להפר נדר קודם ששמע על קיומה, ואומר שהנדר תופר מעכשיו לאחר שישמע, והוא כמו מהיום ולאחר ל' יום לגבי מה דשקלינן וטרינן אי מהני תנאי בהפרת הנדר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 107 אורחים