כנענית?יחיאל מ כתב:כמ בנזיר קדוש יהיה 30 יום שאמרי "ימי ניזרו" נשמע לפחות שנים ושוב יהיה מטסות עוד ריבוי שאינו מבואר
הרחבת הדברים:יחיאל מ כתב:"בית" לשון פנים, ומשמעות זו רומזת לכניסה רמז מספיק, ולשון חכמים אומרת את התוכן הנלמד בלבד.
ויחן את פני העיר אמר רב מטבע תיקן להם וכו' (שבת לג:)
תיקן להם - דברי חן וחנייה ולי נראה מויקן את חלקת השדה לשון תיקון: (רש"י שם)
ורש״י פירש דדריש ויקן את חלקת וגו' מלשון תיקון עכ׳יל והוא דחוק דלא מצינו לשון תיקון רק בקהלת ולא נמצא בזולת תי״ו השורש ודו״ק: (חי' אגדות מהרש"א)
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף נב עמוד ב
- בעא מיניה ר' יוסי בן שאול מרבי: כלים ששימשו בהן בבית חוניו, מהו שישתמשו בהן בבית המקדש? וקא מיבעיא ליה אליבא דמ"ד: בית חוניו לאו בית עבודת כוכבים היא, דתנן: כהנים ששימשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש שבירושלים, ואינו צריך לומר לדבר אחר; כהנים הוא דקנסינהו רבנן משום דבני דעה נינהו, אבל כלים לא, או דלמא לא שנא?
- א"ל: אסורים הן, ומקרא היה בידינו ושכחנוהו.
- איתיביה: כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו [והנם לפני מזבח ה'], מאי לאו הכנו - דאטבלינהו, הקדשנו - דאקדישננהו!
- א"ל: ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבדתי, הכנו - שגנזנום והקדשנו - שהקדשנו אחרים תחתיהם.
הקדמת הרמב"ם למשנה
והיה צח לשון ובקי בשפה העברית יותר מכל אדם, עד שהיו החכמים ע"ה לומדין ביאור מלים שנסתפקו להם בלשון המקרא מפי עבדיו ומשרתיו,
מקדש מלך כתב:ולכאורה זה בלשון חכמים ש"חודש" הוא כינוי לכל החודש. אבל בלשון תורה "חודש" הוא כינוי לראש חודש
מקדש מלך כתב:כשמדברים על ציון מועד מסוים וכותבים "חודש" לא זכור לי שום מקום שמדברים על כל החודש. ומאידך יש הרבה דוגמאות הפוכות (ולא מליבי בדיתי זאת, הרי כן מפורש באבן עזרא שציינתי אליו).
מלבד זאת, הדוגמא שהבאת אינה מוכיחה כלום לכאורה, הרי זה כמו אחד לעומר או שני בשבת. חודש הוא חידוש הלבנה (ומה שמחשיבים את כל היום לראש חודש הוא מדרשה מיוחדת של "חודש ימים"), ולכן יש את "יום החודש" שהוא היום שבו היה החודש, או בקיצור "חודש", וניתן גם למנות ראשון לחודש שני לחודש וכו', בדיוק כמו שמונים שני לעומר שלישי לעומר, או לשבת.
מקדש מלך כתב:כפי שאמרתי, עיקרה של המילה חודש היא על חידוש הלבנה שקרה באותו יום, ולכן אפשר לומר אחד לחודש, כמו שאומרים אחד לעומר. השימוש לכל היום הוא רק הרחבה של הביטוי.
לגבי מה שמצינו חודש בשימוש לכל החודש, אכן. אבל רק כציון למשך זמן שהוא כמו בין חודש לחודש.
אבל כשמדברים על מועד מסוים, כמו "תקעו בחודש", "לא חודש ולא שבת", חודש מגיע במשמעות של ראש חודש.
זה חשבתי מקודם. ברם כעת כשעוררת אותי לחפש, אני רואה ש"ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה" (וגם "חודש האביב" שכבר ציינת) מוכיח לכאורה שיש משמעות של חודש גם לכל החודש. וכנראה שיש עוד כאלו.
מקדש מלך כתב:קודם כל זה הפירוש המילולי. וחוץ מזה כשאומרים "יום החודש" ודאי הכוונה היום שבו היה החודש.
האם ליום הראשון של השבוע קורים "יום השבוע", או לראש השנה "יום השנה"?
הביטוי קיים רק בחודש, ולפי הפירוש המילולי של המילה.
מקדש מלך כתב:וכי יש לך ספק שהשם חודש אינו על שם חידוש הלבנה? לי אין ספק בזה.
מקדש מלך כתב:לכאורה "יום החודש" הרבה יותר חלק לומר שהוא "היום שבו החודש" מאשר היום שבו התחיל החודש, וכפי שלא מצינו כן בשנה.
אני גם חושב לכאורה שאם קוראים לחידוש חודש, הרבה יותר הגיוני לומר שמרחיבים זאת על כל התקופה שבין חודש לחודש, מאשר לומר שבעצם עיקר המילה היא על כל התקופה. שאם כן איך פתאום יתקצר ראש חודש ויקרא "חודש"?
ובכל זה אני צריך עוד התבוננות, כי הכל היה הבנה טבעית שלי במקרא, ולא ניסיתי לבדוק את כל אפשרויות.
וכעת חיפשתי באוצר ומצאתי כתבה בנידון. מצו"ב
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 491 אורחים