שמואל דוד כתב:ו.
רש״י ד״ה גפן - מה שיערו בו. וד״ה תאנה - מה שיערו בה. לכאורה קשה, מדוע רק אצל גפן ותאנה כתב רש״י ״מה שיערו בו״ וצ״ע.
ההוא דאמר כתב:כו, א
רד"ה שלוחי מצוה אנן - שבאנו לשמוע הדרשה, ולהקביל פני ריש גלותא.
יש להבין, מדוע צירף רש"י ב' טעמים למצותן: א. באו לשמוע הדרשה. ב. להקביל פני ריש גלותא.
ויש לדון אם יש מצות הקבלת פני רבו בזמן הזה, וכפי שדן הנוב"י שהביאו השערי תשובה, ויל"פ בכל זה.
אהרן תאומים כתב:רש"י לא נתן שתי טעמים אלא זה היה העובדה בסיפור זה שקיימו שני מצוות, ויתכן גם שלשון זה ברש"י נמשך מן לשונו בדף הקודם בהסבר המשנה שלוחי מצוה. הולכי בדרך מצוה כגון ללמוד תורה ולהקביל פני רבו ולפדות שבויים: לשמוע הדרשה ולהקביל פני ריש גלותא
שמואל דוד כתב:סוכה י:
רש״י ד״ה שלוחי מצוה אנן - להקביל פני ראש גולה דחייב אדם להקביל פני רבו ברגל ופטרינן כדתנן לקמן (דף כה.) שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה
שמואל דוד כתב:כמדומני שכבר העיר בזה בערוך לנר
מיללער כתב:כח. רש"י ד"ה דקדוקי סופרים. בא"ד ודכוותה בבכורות גר הבא לקבל תורה עליו חוץ מדבר א' אין מקבלין אותו ר' יוסי אומר אפי' דקדוק א' מדקדוקי סופרים.
נ"ב וכ"ה בסנהדרין פז. זקן ממרא וכו' רבי שמעון אומר אפי' דקדוק אחד מדקדוקי סופרים. וצ"ב קצת למה שביק רש"י ואזיל עד למס' בכורות.
שמואל דוד כתב:נא:
רש״י ד״ה באבוקות של אור - זורקין אותם כלפי מעלה, ומקבלין אותם, ויש שבקיאין לעשות כן בארבע אבוקות, או בשמונה, וזורק זו ומקבל זו, וזורק זו ומקבל זו.
בגמרא לקמן נג. מבואר שמונה אבוקות, ומדוע כתב רש״י ארבע.
באמונתו כתב:שמואל דוד כתב:נא:
רש״י ד״ה באבוקות של אור - זורקין אותם כלפי מעלה, ומקבלין אותם, ויש שבקיאין לעשות כן בארבע אבוקות, או בשמונה, וזורק זו ומקבל זו, וזורק זו ומקבל זו.
בגמרא לקמן נג. מבואר שמונה אבוקות, ומדוע כתב רש״י ארבע.
לכאורה הטעם ברש"י מפני הגמרא שם: אביי קמיה [דרבה] בתמניא ביעי, ואמרי לה בארבעה ביעי.
אין נ"מ ב"קונץ" זה, אם באבוקות או בביצים!
טור תלגא כתב:באמונתו כתב:שמואל דוד כתב:נא:
רש״י ד״ה באבוקות של אור - זורקין אותם כלפי מעלה, ומקבלין אותם, ויש שבקיאין לעשות כן בארבע אבוקות, או בשמונה, וזורק זו ומקבל זו, וזורק זו ומקבל זו.
בגמרא לקמן נג. מבואר שמונה אבוקות, ומדוע כתב רש״י ארבע.
לכאורה הטעם ברש"י מפני הגמרא שם: אביי קמיה [דרבה] בתמניא ביעי, ואמרי לה בארבעה ביעי.
אין נ"מ ב"קונץ" זה, אם באבוקות או בביצים!
יש ויש השיא העולמי הנוכחי באבוקות הוא שבעה משנת 1989 https://www.guinnessworldrecords.com/wo ... es-juggled להטוטנות באש היא מסוכנת ביותר ושונה מאוד מלהטוט ביצים ואפילו סכינים השיא הוא רק ששה. ראה כאן באנגלית http://www.talmudology.com/jeremybrownm ... ng-records
אגב, בכתבי הידות מצאנו נוסח אחר שם: "בארבעין", ר"ל בארבעים! במקום "בארבעה".
נדמה לי שאמנם בדרך כלל, לשון השני מוסיף על לשון ראשון, לא מפחית לגרוֹע.
עכ"פ, ברש"י מסתבר כנוסחנו, וכנ"ל.
שמואל דוד כתב:עיין דקדוקי סופרים.
שמואל דוד כתב:נו:
רש״י ד״ה דל בדל כו׳ דל הסר כמו דל רגלים (ר"ה דף ז:) וכדגרסינן בריש מסכת (דף ב.) דל עשתרות קרנים איכא צל סוכה דל דפנות ליכא צל סוכה דל מעשר בהמה (ר"ה דף ז:)
צ״ע, חדא, מדוע התחיל להביא מקור מראש השנה ולא מריש המסכת. ועוד, מדוע הפסיק בין המקור מראש השנה למקור מראש השנה עם המקור ממסכת סוכות.
אהרן תאומים כתב:אם אפשר בבקשה להעלות את צילום דף זה מארנד, ובכל אופן גם אם זה הוספה מאוחרת אז למה רש"י הלך למחוזות אחרים ולא הביא דוגמא זו מתחילת המסכת?
אחר שתעלה אני אכתוב את התירוץ "ההגיוני" המוכן שיש בידי
ובכל אופן, גם אם זה הוספה מאוחרת, אז למה רש"י הלך למחוזות אחרים, ולא הביא דוגמא זו מתחילת המסכת?
ובחמדת דניאל, בינת דניאל, אותיות למשה א'.למען ידעו, ויבינו כל שעה שהוא בסוכה, והיינו כגון שיראה כל שעה הסכך שהיא עיקר סוכה. ועד כ' אמה, יוכל לראות כפי תומתו את הסכך, ואף על פי שאינו מגביה את עיניו ומביט למעלה יכול לראותו, ולמעלה מעשרים אמה אינו רואהו אלא אם כן מביט ומתכוין לראותו...
ובענין הנ"ל פרשנו ג"כ בפסוק מאשפות ירים אביון, להושיבי עם נדיבים. על התקונים שנעשו בימי התשובה, שנתקרבו הרחוקים עד שזוכין לישב בסוכה עם אושפיזין עלאין...
וזהו דכתיב מקימי מעפר דל - מאשפות ירים אביון, דהיינו הרצונות שנתפשטו במקומות אחרים, להושיבי עם נדיבים - עם נדיבי עמו, זה הוא בסוכות, נדיבים הם אלו שיש להם רצון חזק, ובסוכות מתקיים להושיבי עם נדיבים, שבסוכות מתאספים ומתאחדים כולם, כדאיתא (סוכה כז ב) שכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת, וכן הם הד' מינים שכולם מתאגדים ומתאחדים (ויק"ר ל יב)...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 111 אורחים