◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ג' מאי 18, 2021 7:02 pm

כבר שנים רבות 'יושב' אצלי פרפראה זו.

בקרבנות הנשיאים רש"י מתחיל לפרש החשבון בכמות כל קרבן, רק אצל שבט יששכר.

לכאורה מדוע לא פירש מיד, בקרבן הראשון של יהודה?

אלא לימדונו חז"ל ששבט יששכר התברך בתכונת החשבון 'יודע בינה לעתים'.

והם התחילו בחשבון כל כמות, מה כנגד מה.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' מאי 18, 2021 9:53 pm

ראה ט"ז על רש"י. וראה בהמצו"ב בארוכה

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ג' מאי 18, 2021 11:32 pm

דרומי כתב:ראה ט"ז על רש"י. וראה בהמצו"ב בארוכה

אין שם תירוץ ברור, למה רש"י המתין עד השבט השני.
מלבד עצם הרעיון, שכל שבט 'כפרתו' שונה מחבירו.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' מאי 19, 2021 8:56 am

איני יודע למה כוונתך. השאלה והתירוץ ברורים לענ"ד מאוד (ראה בעמודים כב-כג).

אגב, בדומה לזה יש ברש"י בסוף פ' פינחס לגבי היום השני של חג הסוכות, דוק ותשכח

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ש' מאי 22, 2021 11:10 pm

כידוע, סדר פרשת סוטה, בהגיע אל הכהן, הוא בהבאת קרבן ל'מזכרת עוון'.
לכאורה לשם מה, הבאת הקרבן, עוד לפני סדר בדיקת המים.
הרי ממה נפשך,
אם היא טמאה מה הועיל הקרבן [מיתתה מובטחת..]
אם היא טהורה, שתביא זאת לאחר הבדיקה.
ושמא זה חלק מ'ביאת מקדש', שדורש הבאת קרבן?

תלמיד-חכמים · הודעהעל ידי **תלמיד-חכמים** » ש' מאי 22, 2021 11:29 pm

הקרבן נועד כדי להזכיר כביכול לפני ה' את עוונה, ועי"כ יפעלו המים בדרך נס את פעולתם. וללא הקרבן לא יפעלו המים.

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ו' מאי 28, 2021 1:09 pm

בפרשתינו [בהעלותך], מובא לשון מעניינת על משפחת קהתי מהלווים "הקהתים'.
במהלך תיאור המסעות של השבטים ופלגי הלווים. לשם חיבה?

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' מאי 30, 2021 9:10 am

בענין זה יש להעיר עוד, שרק לגבי דגל ראובן נאמר "דגל מחנה ראובן", ואילו לגבי שאר הדגלים נוספה המלה "בני" - "דגל מחנה בני יהודה", "דגל מחנה בני דן", וצ"ת

יוסף חיים אוהב ציון

דרומי כתב:בענין זה יש להעיר עוד, שרק לגבי דגל ראובן נאמר "דגל מחנה ראובן", ואילו לגבי שאר הדגלים נוספה המלה "בני" - "דגל מחנה בני יהודה", "דגל מחנה בני דן", וצ"ת

עיין באיילת השחר עה"ת.

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » א' יוני 13, 2021 7:40 pm

האם יש בחלק הדרש, איזה קשר
בין רש"י הראשון בפרשתינו 'זאת חוקת התורה', לרש"י הראשון בתורה.

היינו, בפ' בראשית 'שאם יאמרו לכם אומות העולם לסטים אתם וכו'
ובפרשתינו, לפי שהשטן ו'אומות העולם' מונין את ישראל, על מצוה זו.

ובשניהם התשובה היא, חוקה וגזירה, ללא טעם.
בבראשית, 'ברצונו' של הקב"ה, הוא נתנה להם ו'ברצונו' נטלה מהם
בחוקת, 'גזירה היא מלפני'.

[אף שבבראשית יש טעם, שכל הארץ שלי היא משא"כ בחוקת, הוא חוקה ללא טעם]

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » א' יוני 13, 2021 8:52 pm

10 פסוקים ראשונים של פרשת חוקת, דיני עשיית פרה אדומה לפרטיהם ודקדוקיהם,
"והָיְתָ֠ה לַעֲדַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל לְמִשְׁמֶ֛רֶת לְמֵ֥י נִדָּ֖ה חַטָּ֥את הִֽוא",
"וְֽהָיְתָ֞ה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכָ֖ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָֽם".
רק אח"כ מתגלה הענין שמחמתו נעשית הפרה -
"הַנֹּגֵ֥עַ בְּמֵ֖ת לְכׇל־נֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ ה֣וּא יִתְחַטָּא־ב֞וֹ" וכו'.
מה בא זה ללמדנו?

איתן נוי · הודעהעל ידי **איתן נוי** » א' יוני 13, 2021 8:57 pm

האם יש קשר בין זמרי שנהרג ע"י פנחס לזמרי המוזכר במלכים, ירמיהו, דברי הימים?

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ש' יוני 19, 2021 11:35 pm

במאמרי בעל התניא ב'ליקוטי תורה' מבואר בהרחבה, ענין שריפת הפרה האדומה כתהליך של 'רצוא ושוב'.
ועל פי זה, אולי יובן הקשר בין רש"י ב'תחילת התורה' [בראשית] ל'זאת חוקת התורה'.

וכדלקמן:
שריפת הפרה משולה ל'רצוא', היינו תהליך של כמיהה ושריפת כל החומריות עד לשורש האמיתי שהוא העפר [ג' יסודות אש מים ורוח, נשרפים]
ואח"כ המצוה 'ונתן מיים חים אל כלי' הוא ענין ה'שוב'. אחר ההזדככות וכמעט כליון, יש שיבה לקרקע המציאות עם כח התורה [אין מים אלא תורה].

כלומר עם ישראל כנגד אומות העולם. זה נמשל ל'לבנה' שסִדרה הוא בגלגל החוזר של 'רצוא ושוב'. והם 'ל'חמה' שסִדרה קבוע יום יום בצאת החמה בגבורתה.

וע"ז 'מונין' אומות העולם, הן בתהליך הרוחני של פרה אדומה והן בישיבת ארץ ישראל:
מה טעם במצוה זו. למה אין סדר קבוע. למה להפך סדרי 'עבודה' כשמגיעים לשלימות.
הן ב'עבודה', הצימאון והכמיהה ואז 'ירידה' אל עולם החומר.
הן בישיבת הארץ, שעדיין תחזינה עינינו בשובך לציון,
[רואים במוחש לאורך מאות השנים. גאולה וישיבה ושוב גלות. ואף בעשרות השנים האחרונות, 'דואגים' להזכיר לנו, את גלותינו]

וזאת התשובה לשניהם 'חוקה היא ואין לך רשות להרהר אחריה'. 'ברצונו' נטלה וברצונו נתנה לנו'.

מי יתן ונזכה בקרוב לפרה העשירית

קרוב קרוב · הודעהעל ידי **קרוב קרוב** » ב' יוני 21, 2021 10:55 pm

מובא בתורת כהנים והובאו הדברים ברמב"ן פרשת חוקת
שנס נעשה לאהרון שהפשיטו קודם בגדים תחתונים ואח"כ עליונים
"מעשה נסים עשה לו המקום במיתתו יותר מחייו".
אולי יועיל מי מחבר הרבנים להחכימני מה עניין הנס בזה .
ומדוע לא הפשיטו בגדיו כסדרם ואח"כ הלבישם לאלעזר כסדרם?

נוריאל עזרא

ברמב"ן המבואר עוז והדר כתבו שהמדרש בא לענות על השאלה- וכי אחר הפשטת אהרון בזמן שיחכה שילביש משה את אלעזר יעמוד ערום? ובהערה כתבו בשם הראב"ד שב' תירוצים הם בתורת כהנים לתירוץ ראשון באמת משה הפשיט קודם את העליונים והנס היה שכשסיים להפשיט הבגד האחרון מיד הולבש בדרך נס בבגדי שכינה ולא עמד ערום. ולתירוץ השני נעשה נס שהופשט קודם הבגד התחתון יותר וטרם הופשט כבר הולבש מתחת הבגד העליון בבגדי שכינה.

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ו' יוני 25, 2021 10:46 am

במאמר בלעם 'הן עם כלביא יקום', פירש"י:
כשהן עומדין משינתן שחרית, מתגברין כארי לחטוף המצוות - ללבוש טלית לקרות את שמע ולהניח תפילין.

לכאורה הסדר הוא טלית ותפילין ואח"כ קריאת שמע, בפרט כדי לקיים שלא תהא כעדות שקר.

ושמענו ב' ביאורים:
א. בשבת ויו"ט שאין מצוות תפילין, או אז הקרי"ש עם טלית.
ב. תפילין צריך גוף נקי. משא"כ טלית וקרי"ש.

היכלי שן · הודעהעל ידי **היכלי שן** » א' יולי 04, 2021 11:59 am

בפירוש רש"י לפרשת פנחס "שהיו השבטים מבזים אותו וכו'" - מי אלו השבטים?

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » א' יולי 04, 2021 10:20 pm

גור אריה במדבר פרשת פינחס פרק כה פסוק יא
(יא) לפי שהיו שבטים וכו'. הא דנקט 'השבטים היו מבזין אותו', ולא נקט שהיו הבריות מבזין אותו, מפני כי עיקר היחוס הוא תולה בשבטים, שיודע כל אחד יחוס שבטו ממי הוא, כדאמרינן בעלמא (קידושין ע ע"ב) עתיד הקדוש ברוך הוא שיהיה מעיד על השבטים, וכדכתיב (תהלים קכב, ד) "שבטי יה עדות לישראל", והיו מבזין אותו שהם מיוחסים והוא אינו מיוחס:

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ב' יולי 05, 2021 11:09 pm

מורה נבוכים א,לו -
דע שאתה כשתסתכל בכל התורה ובכל ספרי הנביאים, לא תמצא לשון חרון אף, ולא לשון כעס, ולא לשון קנאה, אלא בע"ז לבד, ולא תמצא שיקרא אויב ה', או צר, או שונא, אלא עע"ז לבד. אמר ועבדתם אלהים אחרים וכו' וחרה אף ה' בכם, פן יחרה אף ה', להכעיסו במעשה ידיכם, הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם, כי אל קנא וכו', מדוע הכעיסוני בפסיליהם בהבלי נכר, מכעס בניו ובנותיו, כי אש קדחה באפי, נוקם הוא לצריו ומשלם הוא לאויביו, ולמשלם לשונאיו, עד הורישו את אויביו, אשר שנא ה' אלהיך, כי כל תועבת ה' אשר שנא, וזה הרבה משיסופר, אלא כאשר תעבור על כל מה שיש מזה הענין בכל הספרים תמצאהו.

וצ"ע מפרשת מטות דכתיב על המרגלים "ויחר אף ה' ביום ההוא וישבע לאמר, אם יראו האנשים" וכו'.
ובפרשת בהעלותך על מרים ואהרן "ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה, ויחר אף ה' בם וילך".

שערי הנהרות.

כך מביא רש''י מתנחומא": "לפי פשוטו זה עוג שפלט מן המלחמה, והוא שכתוב (דברים ג יא) כי רק עוג נשאר מיתר הרפאים, וזהו נשאר שלא הרגוהו אמרפל וחבריו כשהכו את הרפאים בעשתרות קרנים, תנחומא (חקת כה)". ואיכא עלה קושיא חמירתא: הרי כמבואר בדברים פרק ב', "רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כַּעֲנָקִים וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים... אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף הִוא רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים" - הרי מקרא מלא, כי בזמן עמון ומואב עוד היו רפאים. ועמון ומואב כדוע עוד לא נולדו בזמן מלחמת המלכים, אם כן על כרחך שנותרו רפאים רבים גם לאחר מלחמת המלכים, ואיך ייתכן ש''נשאר מיתר הרפאים'' קאי על מלחמת המלכים, ועוג היה הפליט היחיד?

דייקא נמי, דלא קאמר "נשאר מהרפאים", אלא "מיתר הרפאים", ואם כן יש לומר שלאחר מלחמת המלכים הרפאים שנותרו הם "יתר הרפאים", ומהם נותר רק עוג לאחר שהיכו בהם עמון ומואב לימים. כך הכל אתי שפיר, אלא שהמדרש ורש''י אומרים לא כך. איכא נגר דיפרקינה?

עזריאל ברגר

נחומצ'ה כתב:במאמר בלעם 'הן עם כלביא יקום', פירש"י:
כשהן עומדין משינתן שחרית, מתגברין כארי לחטוף המצוות - ללבוש טלית לקרות את שמע ולהניח תפילין.

לכאורה הסדר הוא טלית ותפילין ואח"כ קריאת שמע, בפרט כדי לקיים שלא תהא כעדות שקר.

ושמענו ב' ביאורים:
א. בשבת ויו"ט שאין מצוות תפילין, או אז הקרי"ש עם טלית.
ב. תפילין צריך גוף נקי. משא"כ טלית וקרי"ש.

שמעתי ביאור שהוא כסדרן האמור בתורה: טלית בפרשת שלח, ק"ש בפרשת ואתחנן ועקב, ובתוכן מצוות תפילין. וצ"ע שהרי תפילין הוזכרו כבר בפרשת בא.
אך עכ"פ הוא כפי סדר הזכרתן בספר החינוך (והצ"ע הנ"ל - הוא גם על החינוך).

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' יולי 12, 2021 8:55 pm

נחומצ'ה כתב:לכאורה הסדר הוא טלית ותפילין ואח"כ קריאת שמע, בפרט כדי לקיים שלא תהא כעדות שקר.

ראה 'לקוטי שיחות' חל"ג ס"ע 151 ואילך. 'התוועדויות' תשמ"ג ח"ד ע' 1780.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ב' יולי 12, 2021 11:58 pm

פרשת תצוה -
שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש.
פרשת כי תשא -
ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו, וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש.
פרשת צו -
לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם, כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי ה' כל אשר יגע בהם יקדש.
ועוד בפרשת צו -
במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני ה' קדש קדשים הוא... כל אשר יגע בבשרה יקדש.

הנה בד' מקומות אמרה תורה, שהמזבח/הכלים/המנחה/החטאת הם קודש קדשים, אשר על כן כל הנוגע בהם יקדש. לגבי המזבח פי' חז"ל את הדין של עלו לא ירדו, הפסוק השני מלמד שכלי שרת מקדשים, על מנחה וחטאת מדובר לגבי בליעות. אמנם
לכולם הקדימה התורה את סיבת החומרא מחמת היותם 'קודש קדשים'. אולי היה מקום לפרש ש'קודש-קדשים' היינו שהוא קדוש לקדש אחרים, אבל מצינו בפסוקים בכמה מקומות שהמושג קודש קדשים מופיע גם בהקשרים אחרים, על הקטורת ועל לחם הפנים ועוד, שזה דרגה של קדושה לכאו'. וצריך ביאור.

אותה אבקש · הודעהעל ידי **אותה אבקש** » ג' יולי 20, 2021 3:36 am

איני יודע אם שייך להכא, אבל בעייני בספר דברי מהרי"א ממהר"י אסאד לפרשת דברים הוקשה לי כנ"ל, ואשמח לפתרון:

viewtopic.php?f=72&t=52205#p647216

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ו' יולי 23, 2021 5:02 am

יש מי שעסק ביישוב קושי זה?
(מתוך דברי יחיאל זק"ש עמ' תקע"א)

: Untitled.png (34.59 KiB) נצפה 5247 פעמים

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ו' יולי 23, 2021 8:35 am

אלשיך, רלב"ג, העמק דבר וברכת אשר.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » א' יולי 25, 2021 8:59 am

פ' ואתחנן -

לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם.
עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ.

האם יש ביאור מה השייכות בין האיסור להוסיף ולגרוע ובין החטא של בעל פעור ועונשו.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » א' יולי 25, 2021 9:35 am

עושה חדשות כתב:פ' ואתחנן -

לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם.
עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ.

האם יש ביאור מה השייכות בין האיסור להוסיף ולגרוע ובין החטא של בעל פעור ועונשו.

מה שנכון נכון

בשאלה מסוג זה עוסקים כמובן כמעט כל המפרשים על אתר. יש שמסבירים מה הקשר ויש שמסבירים שאין קשר.

עושה חדשות

עושה חדשות כתב:פ' ואתחנן -

לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם.
עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ.

האם יש ביאור מה השייכות בין האיסור להוסיף ולגרוע ובין החטא של בעל פעור ועונשו.

תודה על המענה לעיל ועל ה'גערת חכם'...

גם בפרשת ראה נראה שיש קשר בין איסור ע"ז לאיסור בל תוסיף ותגרע,

הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי. לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָּל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם. אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ.

הים הגדול · הודעהעל ידי **הים הגדול** » א' אוגוסט 08, 2021 1:19 pm

וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבְּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא׃ לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַייי אֱלֹדיכֶֽם׃ כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְיי אֱלֹֽדיכֶם֙ מִכׇּל־שִׁבְטֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם אֶת־שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם לְשִׁכְנ֥וֹ תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָּֽׁמָּה׃ וַהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה עֹלֹֽתֵיכֶם֙ וְזִבְחֵיכֶ֔ם וְאֵת֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יֶדְכֶ֑ם וְנִדְרֵיכֶם֙ וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְכֹרֹ֥ת בְּקַרְכֶ֖ם וְצֹאנְכֶֽם׃

הנה פשוטו נראה דקאי אלעיל מיני', שלא תעשו נתיצה ושיבור לייי, אבל הפשטנים פירשו בע"א, רש"י: לא תעשון כן – להקטיר לשמים בכל מקום. ן' כספי: לא תעשון כן – הטעם לעשות מזבחות כה וכה. ן' בלעם: הראשונים אמרו: לא תעשון לה׳ אלהיכם – בהחרבת מזבחות הגוים, יאמר להם ״אל תעשו במזבחותי כך״. ופשט הכתוב מראה על זולת מובן זה: כי הוא אזהרה על עשיית מזבחות לה׳ בכל מקום, כמו שעושים עובדי האלילים, אלא אתם חייבים לבוא אל המזבח אשר ייעשה במקום הנבחר, ושם תזבחו את קרבני. וכ"פ רשב"ם וריב"ש וכו', ונראה שהכריחם לזה המשך המקראות: "לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַייי אֱלֹדיכֶֽם׃ כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְיי אֱלֹֽדיכֶם֙"... ואף רדצ"ה כתב: אסור להקריב לה׳ אלהינו על כל ההרים הגבוהים, על הגבעות ותחת כל עץ רענן. לה׳ שהוא אחד, יש להקריב רק במקום אחד ואת המקום הזה יבחר הוא בעצמו. זה הוא פשוטו של מקרא.

והי' נ"ל שיש לפרש בע"א, המתיישב יותר בהמשך המקראות וְנִתַּצְתֶּ֣ם וגו' לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן וגו', וגם בהמשך המקראות לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן וגו' כִּ֠י אִֽם וגו', והוא דאפשר שאין עיקר ההדגשה על כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְיי אֱלֹֽדיכֶם֙, אלא על כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְיי אֱלֹֽדיכֶם֙ מִכׇּל־שִׁבְטֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם אֶת־שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם לְשִׁכְנ֥וֹ תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָּֽׁמָּה׃ וַהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה וגו', ואיכא למימרא ד"לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַייי אֱלֹדיכֶֽם" משמעו-כי אם היפך זה תעשו לו, תחת ניתוץ וגידוע והאבדת שם-תרוממו ותפארו מקום משכן כבודו, לְשִׁכְנ֥וֹ תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָּֽׁמָּה׃ וַהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה עֹלֹֽתֵיכֶם֙ וְזִבְחֵיכֶ֔ם וגו'. ויעויין.

מילה בסלע

ביאור בספר התניא (פרשת שופטים)

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ד' אוגוסט 11, 2021 11:24 pm

על הפסוק 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך', כותב בעל הטורים, שאות התיו גדולה, לרמז שאם יתהלך בתמימות כאילו קיים מא' ועד ת'.
מה כוונתו לתיו גדולה?

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ה' אוגוסט 12, 2021 10:17 am

מוזר בעיניי.

למה לא נפרש שהכוונה היא פשוט למצות קריאת שמע בבוקר ובערב - "בשכבך ובקומך"?

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ה' אוגוסט 12, 2021 6:34 pm

נחומצ'ה כתב:על הפסוק 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך', כותב בעל הטורים, שאות התיו גדולה, לרמז שאם יתהלך בתמימות כאילו קיים מא' ועד ת'.
מה כוונתו לתיו גדולה?

האם יש מסורת אחרת מתי יש אותיות גדולות? [ע"ד פצוע דכ'א או דכ'ה]

הים הגדול · הודעהעל ידי **הים הגדול** » ה' אוגוסט 12, 2021 6:50 pm

נחומצ'ה כתב:האם יש מסורת אחרת מתי יש אותיות גדולות? [ע"ד פצוע דכ'א או דכ'ה]

עמ"ש כאן וכאן וכאן (וכאן).

עושה חדשות

פ' כי תצא
רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ
האם זה מקור חדש לדין של ספק דאורייתא לחומרא?

שו"ר - https://www.hiluka.co.il/%D7%A9%D7%90%D ... 7%AA%D7%90

עושה חדשות

כלל מענין ראיתי במש"ח בפ' כי תצא - "ובכל מקום שנאמר תשועה בתנ"ך הוא במיתת נפשו של השונא".
(ולפ"ז באר נפלא איך ילפי' מקרא דאין מושיע לו את דין הריגת הרודף).

ויל"ע בהא דכתיב דמשה רבינו הושיע את בנות יתרו מיד הרועים, וכן צל"ע בעוד מקומות.

הים הגדול · הודעהעל ידי **הים הגדול** » ה' אוגוסט 26, 2021 4:32 pm

דבר נאה שקבלתי (אולי קצת באיחור) ואולי יעניין פה מישהו:

הקיר · הודעהעל ידי **הקיר** » א' אוגוסט 29, 2021 11:07 pm

עושה חדשות כתב:הנה בד' מקומות אמרה תורה, שהמזבח/הכלים/המנחה/החטאת הם קודש קדשים, אשר על כן כל הנוגע בהם יקדש. לגבי המזבח פי' חז"ל את הדין של עלו לא ירדו, הפסוק השני מלמד שכלי שרת מקדשים, על מנחה וחטאת מדובר לגבי בליעות. אמנם
לכולם הקדימה התורה את סיבת החומרא מחמת היותם 'קודש קדשים'. אולי היה מקום לפרש ש'קודש-קדשים' היינו שהוא קדוש לקדש אחרים, אבל מצינו בפסוקים בכמה מקומות שהמושג קודש קדשים מופיע גם בהקשרים אחרים, על הקטורת ועל לחם הפנים ועוד, שזה דרגה של קדושה לכאו'. וצריך ביאור.

ראה במאמר הבא התייחסות לד' המקומות שציינת, על פי דרכו של המלבי"ם:
https://yonimamamoo.wordpress.com/artic ... -בהם-יקדש/

פורום אוצר החכמה

מי מחובר