מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
דורשי יחודך
הודעות: 1565
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ה' יולי 01, 2021 7:28 pm

אנצל את ההזדמנות לפרוק את הטענה שיש לי על ה"פשטות המתחדשים" וזה מעיק עלי כבר מההתחלה.
כל כך הרבה חומר משובח בכל קובץ, מתי בדיוק אתם רוצים שנעבור על כל הדברים?
מילא אם היה רק מאמר אחד או שנים מתוך כולם מעניינים ומושכים, היה אפשר להסתדר. אלא שבדרך כלל כולם ככה.
אולי הגיע הזמן לגוון קצת? אפשר להתחיל עם מאמר אחד לא מוצלח לכל קובץ, ולהמשיך משם.
נערך לאחרונה על ידי דורשי יחודך ב ה' יולי 01, 2021 9:17 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

איש בער
הודעות: 573
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 11:42 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי איש בער » ה' יולי 01, 2021 8:36 pm

דורשי יחודך כתב:אנצל את ההזדמנות לפרק את הטענה שיש לי על ה"פשטות המתחדשים" וזה מעיק עלי כבר מההתחלה.
כל כך הרבה חומר משובח בכל קובץ, מתי בדיוק אתם רוצים שנעבור על כל הדברים?
מילא אם היה מאמר אחד או שנים מתוך כולם מעניינים ומושכים, היה אפשר להסתדר. אלא שבדרך כלל כולם ככה.
אולי הגיע הזמן לגוון קצת? אפשר להתחיל עם מאמר אחד לא מוצלח לכל קובץ, ולהמשיך משם.

נכון מאוד,
אוסיף עוד שאולי יוכלו לבקש מהמבקרים הנ"ל שהם יכתבו מאמרים ע"פ השקפתם הטהורה השמורה עמם בלבד, וכך נפטר גם מטענתכם, וד"ל.

יותם
הודעות: 308
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי יותם » ה' יולי 01, 2021 9:35 pm

יישר כוח על המשוב החיובי.

תוכן
הודעות: 6450
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי תוכן » ו' יולי 02, 2021 12:44 pm

עושה חיל כתב:כל כך הרבה מקורות, עד אין מספר - מהגמרא ועד הראשונים ואחרונים, שהתורה נדרשת בפרד"ס, ושניהם אמת, גם כשהם סותרים.
פתאום קם לו אדם, ומתחיל להחליט לחז"ל ולראשונים מה מותר להם לומר ומה אסור להם לומר. היתכן?!


זה כמובן דמגוגיה. אף אחד לא אומר לחז"ל ולראשונים מה לומר, אלא הויכוח הוא להבין מה אמרו. אכן קצת דמגוגיה לעולם לא הזיק לאף אחד, אבל בכל זאת ראוי לשים דברים על דיוקם.

עושה חיל כתב:יש שחוזר ושונה כאן לטעון, שהאוחזים בפשט לא עוסקים בתורה שבע"פ, לא לומדים מדרשים, לא עמלים על הש"ס וההלכה. ...


אם הכוונה אלי, לעולם לא טענתי כך ואיני חושב כך.

עושה חיל כתב:אלא מאי, אולי טעות יש בלב הטוען, וטעות חמורה היא, לאמור:
הפשט והדרש יילכו לעולם יחדיו, יהיו זהים ולא ייראו שונים.
זוהי כמובן גישה אחת, שיתכן והיו שהלכו בה, אם כי, אף הם סברו כן בערבון מוגבל. לא בכזו נחרצות.
לא כן בני ליטא תלמידי הגר"א, וההולכים בדרכו הנצי"ב והמשך חכמה, שהדגישו כמעט בכל פסוק - ע"פ פשוטו X ועל פי מדרשו Y... ולא קשיא מחד על חברו. כי הוא סוד גדול בתורתנו הקדושה... ואידך זיל גמור.
וכפי שהרמב"ן כבר הנחיל לנו כמעט בכל פסוק בתורה. וכו' וכו'.


סוף סוף טענה שאפשר להתמודד איתה. ולענ"ד הדברים שכתבת טעות חמורה. ברור הוא שמבחינה שטחית, ישנם פסוקים שסותרים אחד את השני, יש מקרים שנראה שהפשט סותר את הדרש וכיוצא. אבל חז"ל טרחו בכל מאודם ליישב את כל הסתירות באופן שיהיה התורה אחד. לא תמצא כמעט מקום אחד שחז"ל אומרים שיש סתירה, ומקבלים את זה בהבנה, אלא אדרבה, כל סתירה מתקשים בה מאד ומנסים ליישבה. תורת ה' היא תמימה. ידוע מה שהתלונן המהרש"ל שמרוב המחלוקת התורה הופכת לתרי"ג תורות ובשבילו זו בעיה חמורה. מה שאמרתם בשם הגר"א הוא אי הבנה בסיסית במה שהגר"א מנסה לומר. הגר"א מקשה, איך יש סתירה בין הפשט להדרש, ועל זה מתרץ שאין כאן סתירה, אלא שהפשט הוא כמו החותם שנכתב הפוך ויוצא בחתימה משהו ישר, זה היחס בין הפשט להדרש. א"כ תפקיד הפרשן הוא לפרש את החתימה, איך באמת שניהם אחד, ואסור לו לומר שיש כאן סתירה, כי באמת זה לא סותר. כשחז"ל אומרים ש'אלו ואלו דברי אלוקים חיים', מיד שואלים כל הראשונים איך זה בכלל אפשרי. ורובם מפרשים, שבאמת רק אחד מהשנים אמת. לא תמצא באף תשובה הלכתית, ששתי הדעות אמת, אלא בכל כוחם ינסו להכריע.

עד כאן מבחינת המקורות. ועכשיו יש לדבר מבחינת נפש האדם. האדם עצמו לא בנוי לסתירות. אדם שחי חיים חצויים, בסופו של דבר מתפרק. ברגע שאנו מדגישים את הסתירה בין הפשט להדרש, הצעד הבלתי נמנע הבא הוא, שהפשט הוא המקורי והדרש היא פרשנות מאוחרת. זה מה שראינו בבית מדרש הגר"א, זה מה שראינו בישיבת פתחי עולם, וזה מה שראינו בפורום בית וועד לחכמים. אני לא מדבר כאן תיאוריה, אלא מה שאני אישית ראיתי, קראתי ושמעתי. ואחרי שסבורים שהדרש היא פרשנות מאוחרת, הצעד הבא הבלתי נמנע הוא שההלכה מתפתחת תמיד והיא יכולה להתפתח גם בדורינו אנו. זאת אומרת, שאלו שאוחזים שפשוטו של מקרא סותר את חז"ל, בסופו של דבר הם לא יכולים להכיל סתירה זו, ומגיעים צעד צעד להגותו של זכריה פרנקל מייסד התנועה הקונסרבטיבית.

עצם זה שנשארנו יהודים חרדים, זו היא ההוכחה הכי גדולה שאין סתירה בין המקרא לחז"ל. כי אם היתה סתירה, לא היה נשאר שריד ופליט משומרי תורה ומצוות.

עושה חיל כתב:ודברים פשוטים הם, ומדוע ניתי וניזל שוב ושוב לומר דברים ברורים אלו, כרבי פרידא לתלמידו בשעתו.


חתמת מעין הפתיחה, בקצת דמגוגיה. הרי אין פה ויכוח בין אחד שמבין ואחד שלא מבין, אלא יש פה ויכוח עקרוני איך להבין חז"ל והראשונים. עצם זה שאתה מתקשה לנהל ויכוח ענייני, ואתה עוד מבין הטובים, חביריך בכלל אינם מסוגלים לנהל ויכול מכל סוג שהוא, זה מורה לענ"ד איפה נמצאת האמת.

יהושפט
הודעות: 1083
הצטרף: א' מאי 19, 2019 1:57 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי יהושפט » ו' יולי 02, 2021 1:10 pm

תוכן כתב:

עושה חיל כתב:אלא מאי, אולי טעות יש בלב הטוען, וטעות חמורה היא, לאמור:
הפשט והדרש יילכו לעולם יחדיו, יהיו זהים ולא ייראו שונים.
זוהי כמובן גישה אחת, שיתכן והיו שהלכו בה, אם כי, אף הם סברו כן בערבון מוגבל. לא בכזו נחרצות.
לא כן בני ליטא תלמידי הגר"א, וההולכים בדרכו הנצי"ב והמשך חכמה, שהדגישו כמעט בכל פסוק - ע"פ פשוטו X ועל פי מדרשו Y... ולא קשיא מחד על חברו. כי הוא סוד גדול בתורתנו הקדושה... ואידך זיל גמור.
וכפי שהרמב"ן כבר הנחיל לנו כמעט בכל פסוק בתורה. וכו' וכו'.


סוף סוף טענה שאפשר להתמודד איתה. ולענ"ד הדברים שכתבת טעות חמורה. ברור הוא שמבחינה שטחית, ישנם פסוקים שסותרים אחד את השני, יש מקרים שנראה שהפשט סותר את הדרש וכיוצא. אבל חז"ל טרחו בכל מאודם ליישב את כל הסתירות באופן שיהיה התורה אחד. לא תמצא כמעט מקום אחד שחז"ל אומרים שיש סתירה, ומקבלים את זה בהבנה, אלא אדרבה, כל סתירה מתקשים בה מאד ומנסים ליישבה. תורת ה' היא תמימה. ידוע מה שהתלונן המהרש"ל שמרוב המחלוקת התורה הופכת לתרי"ג תורות ובשבילו זו בעיה חמורה. מה שאמרתם בשם הגר"א הוא אי הבנה בסיסית במה שהגר"א מנסה לומר. הגר"א מקשה, איך יש סתירה בין הפשט להדרש, ועל זה מתרץ שאין כאן סתירה, אלא שהפשט הוא כמו החותם שנכתב הפוך ויוצא בחתימה משהו ישר, זה היחס בין הפשט להדרש. א"כ תפקיד הפרשן הוא לפרש את החתימה, איך באמת שניהם אחד, ואסור לו לומר שיש כאן סתירה, כי באמת זה לא סותר. כשחז"ל אומרים ש'אלו ואלו דברי אלוקים חיים', מיד שואלים כל הראשונים איך זה בכלל אפשרי. ורובם מפרשים, שבאמת רק אחד מהשנים אמת. לא תמצא באף תשובה הלכתית, ששתי הדעות אמת, אלא בכל כוחם ינסו להכריע.



אני יהודי פשוט ואין לי השגות מיוחדות בנושא פשש"מ כמו הרבה מהמשתתפים כאן, לא בנושא עצמו ולא בויכוח סביבו.
אבל ממש לא הבנתי את דברי תוכן האחרונים
כיהודי פשוט אני לומד כפעם בפעם רמב"ן עה"ת [אפילו לא אב"ע ורשב"ם] והרמב"ן בהמון מקומות מפרש להדיא אחרת מחז"ל, הוא לא אומר שדברי חז"ל קיימים ופירושיו בטלים, אלא מניח אותם אלו לצד אלו. מה שאו מר באופן ברור שהוא סבר שיש מקום לפירוש ע"ד הפשט לצד מקום לפירוש ע"ד הדרש, אחרת בשביל מה הוא בכלל כתב את הפירושים הללו, גם במקומות שהוא מדגיש בסוף הדיון שהאמת כחז"ל, מ"מ הוא טרח לכתוב את הפשט שלו, וממש לא נראה שכתב אותו רק בשביל להסביר את החידוש שבחז"ל. אז איך אפשר בדורינו דור יתום לבוא ולטעון שהפירוש היחיד הוא הדרש, ושאין מקום לעוד פירוש בדרך הפשט.
שוב, אין לי בדיוק מושג מה הויכוח סביב בתי המדרש והאישים המוזכרים, אולי מה שכתבתי לא נוגע. אני מתייחס רק לדבריו של תוכן.

עקביה
הודעות: 5734
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי עקביה » ו' יולי 02, 2021 3:26 pm

תוכן כתב:א"כ תפקיד הפרשן הוא לפרש את החתימה, איך באמת שניהם אחד, ואסור לו לומר שיש כאן סתירה, כי באמת זה לא סותר.

ר' תוכן, האם למדת מימיך רשב"ם, אבע"ז, רד"ק, ר"י בכור שור ועוד רבים על התנ"ך?
האם יש צורך בדוגמאות ע"מ להראות שהם, מה לעשות, לא צעדו בעקבי הצאן אחר מעכ"ת?
תוכן כתב:עצם זה שנשארנו יהודים חרדים, זו היא ההוכחה הכי גדולה שאין סתירה בין המקרא לחז"ל. כי אם היתה סתירה, לא היה נשאר שריד ופליט משומרי תורה ומצוות.

מה שרלוונטי לנושא זה הוא לא אם יש או אין סתירה, אלא האמונה בדברי חז"ל ובמחויבות שלנו לדבריהם.

תוכן
הודעות: 6450
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי תוכן » א' יולי 04, 2021 8:27 pm

ארי שבחבורה כתב:
תוכן כתב:בהמשך למאמר שהופיע בהמעין, יש להצביע על כך שבסוף ימיו מרדכי ברויאר בעצמו כבר נלכד בשחיתותם של מבקרי המקרא. (איני זוכר עכשיו את המקור, אבל מן הסתם זה מופיע באתר הזה איפה שהוא.)

לא שמעתי על כך, ואולי התבלבלת בינו ובין חלק מתלמידיו, וידוע המאמר החריף שהוא כתב נגדם.


להלן ציטוט מתוך 'לימוד התורה בשיטת הבחינות' מאת מרדכי ברויאר, ירושלים תשס"ה עמוד 24:

מי שאיננו מסוגל להאמין, שה' מסר את התורה למשה ככתבה וכלשונה, אין לו שום סיבה לומר, שמשה כתב את התורה, אלא הוא רשאי לומר, שתעודות התורה נכתבו על ידי נביאים שונים בהתפתחות של מאות בשנים, ורק בסוף בית ראשון או בתחילת בית שני נצטרפו לספר אחד על ידי נביא עורך - הכל כפי שכבר הוכח על ידי מבקרי המקרא. ובעצם התפיסה הזאת לא פגעו במאומה באמונת ישראל, שהרי לא נאמר בשום מקום, שהאומר אין תורה מידי משה אין לו חלק בעולם הבא. והלא גם הם אומרים שהתורה היא "מן השמים" ונכתבה על ידי נביאים ברוח נבואה!


האם יש לך כפירה גדולה מזו?

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי מקדש מלך » א' יולי 04, 2021 8:44 pm

תוכן. הרב ברויאר התנגד בחריפות לתפיסה שאותה אתה מצטט כביכול בשמו, ואמר שהיא אינה אמונת ישראל.

תוכן
הודעות: 6450
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי תוכן » א' יולי 04, 2021 9:32 pm

מקדש מלך כתב:תוכן. הרב ברויאר התנגד בחריפות לתפיסה שאותה אתה מצטט כביכול בשמו, ואמר שהיא אינה אמונת ישראל.


זה מה שאמרתי, שבסוף ימיו (הספר הופיע שנתיים לפני מותו) הוא עצמו הפך לכופר. זאת אומרת, שאם אתה משחק באש בסופו של דבר אתה נכווה. והוא הדין והוא הטעם לאלו שעוסקים בפשוטו של מקרא, שסכנתם קרובה ותקנתם רחוקה.

תוכן
הודעות: 6450
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי תוכן » א' יולי 04, 2021 10:06 pm

יהושפט כתב:כיהודי פשוט אני לומד כפעם בפעם רמב"ן עה"ת [אפילו לא אב"ע ורשב"ם] והרמב"ן בהמון מקומות מפרש להדיא אחרת מחז"ל, הוא לא אומר שדברי חז"ל קיימים ופירושיו בטלים, אלא מניח אותם אלו לצד אלו. מה שאומר באופן ברור שהוא סבר שיש מקום לפירוש ע"ד הפשט לצד מקום לפירוש ע"ד הדרש, אחרת בשביל מה הוא בכלל כתב את הפירושים הללו, גם במקומות שהוא מדגיש בסוף הדיון שהאמת כחז"ל, מ"מ הוא טרח לכתוב את הפשט שלו, וממש לא נראה שכתב אותו רק בשביל להסביר את החידוש שבחז"ל. אז איך אפשר בדורינו דור יתום לבוא ולטעון שהפירוש היחיד הוא הדרש, ושאין מקום לעוד פירוש בדרך הפשט.


עקביה כתב:
תוכן כתב:א"כ תפקיד הפרשן הוא לפרש את החתימה, איך באמת שניהם אחד, ואסור לו לומר שיש כאן סתירה, כי באמת זה לא סותר.

ר' תוכן, האם למדת מימיך רשב"ם, אבע"ז, רד"ק, ר"י בכור שור ועוד רבים על התנ"ך?
האם יש צורך בדוגמאות ע"מ להראות שהם, מה לעשות, לא צעדו בעקבי הצאן אחר מעכ"ת?


יש פה אי הבנה בסיסית. אין שום ספק בעולם שבמקרים רבים פשוטו של מקרא סותר את דרשת חז"ל, ובאמת צריך להבין איך חז"ל הוציאו את מה שהוציאו מהמקרא. השאלה היא כשהקב"ה מסר לנו את התורה, האם רצה שנבין את הפשט או את הדרש. זאת אומרת, האם עין תחת עין זה עין ממש או זה ממון. האם ממחרת השבת הוא יום ראשון או יום אחרי חג הפסח. וכן כל כיוצא בזה. עכשיו כל הראשונים שהזכרתם חוזרים ואומרים פעמים רבות, שדברי חז"ל אמת, ובכל זאת הם סבורים שיש איזה שהוא ערך לפשט. ברוב המקרים הם לא מסבירים איך להתאים את הפשט לדרש, ובכל זאת, ברגע שהם אומרים שהקבלה אמת, אנו מבינים שאיך שהוא צריך ליישב את הדברים.

אבל ברגע שבאים בעלי הפשט וטוענים שבאמת יש פה שתי מערככות סותרות, הפשט והדרש, ושהן שוי ערך אחת לשניה, הם באמת חולקים על כל הראשונים שהזכרתם, שאומרים שדרשת חז"ל ורק דרשת חז"ל היא האמת. ברגע שיש לנו 'רבנים' שאומרים שלפני שהגיעו חז"ל, שעין תחת עין היה עין ממש, זו היא עקירת התורה ממש.

ארי שבחבורה
הודעות: 1380
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » א' יולי 04, 2021 10:24 pm

תוכן כתב:
מקדש מלך כתב:תוכן. הרב ברויאר התנגד בחריפות לתפיסה שאותה אתה מצטט כביכול בשמו, ואמר שהיא אינה אמונת ישראל.


זה מה שאמרתי, שבסוף ימיו (הספר הופיע שנתיים לפני מותו) הוא עצמו הפך לכופר. זאת אומרת, שאם אתה משחק באש בסופו של דבר אתה נכווה. והוא הדין והוא הטעם לאלו שעוסקים בפשוטו של מקרא, שסכנתם קרובה ותקנתם רחוקה.

זהו שקר והוצאת שם רע על הרב ברויאר.
אין הספר תחת ידי, אולם כבר מתוך הקטע המצוטט עצמו ניתן לראות שהרב ברויאר אינו מציג כאן את עמדתו שלו אלא עמדה של אנשים אחרים, וכך מפורש במאמרו 'על ביקורת המקרא' המצוי באתר 'דעת', ויראה כל אחד וישפוט מהי דעתו האמיתית של הרב ברויאר:
אולם בשנים האחרונות אני רואה התפתחות מדאיגה... אני רואה שחלק מההולכים בדרכי קיבלו את 'תורת הבחינות', אך לא קיבלו יחד אתה גם את היסוד האמונתי שלה. וההבחנה בין יצירה ספרותית אנושית טבעית לבין תורה אלוהית על טבעית איננה מובנת להם או איננה מקובלת עליהם.

ממקורות רבים אני שומע, שאני אמנם פתחתי שער לדרך חדשה, אך נעצרתי באמצע הדרך. אני גיליתי שהתורה היא אלוהית גם אם היא כוללת בחינות רבות וסותרות; אך עדיין אני סבור שכל הבחינות האלה נכתבו בידי נביא אחד - הוא משה בן עמרם שקיבל תורה מסיני. ואילו הם צעדו עוד צעד נוסף. ולדעתם, התורה היא אלוהית - לא רק אם היא כוללת בחינות רבות וסותרות - אלא גם אם נכתבה בידי נביאים אחדים, שניבאו בשם ה' בתקופות שונות... לא משה כתב את התורה הזאת, אלא נביאים אחדים שקמו אחריו בתקופת בית ראשון כתבו את התורה ברוח נבואה. ואחר כך בא עורך - גם הוא נביא כמוהם - וכנס ברוח נבואה את דברי כל הנביאים שקדמו לו ויצר מהם את ספר התורה שבידינו. ואף על פי שפשוטם של דברי התנאים והאמוראים בוודאי איננו מסכים לתפיסה זו, אין בכך כלום. שהרי לא נאמר בשום מקום שהאומר שהתורה לא נכתבה בידי משה אין לו חלק לעולם הבא, אלא נאמר רק שהאומר שאין תורה מן השמים אין לו חלק לעולם הבא (סנהדרין צט ע"א). והם אכן מאמינים באמונה שלמה שהתורה היא "מן השמים" ונכתבה בנבואה וברוח ה', אלא שהתורה כוללת מקורות רבים, שנכתבו בידי מחברים אחדים - וכולם נביאי ה'. דברים כאלה נאמרים בלהט ובשכנוע עמוק. אומריהם סבורים כי ניתן לאמרם "כיהודי מאמין". ומקצת התלמידים סבורים כי הלימוד בדרך הזאת הקנה להם "אמונה".

כל הדברים האלה מבוססים על אי הבנת המושג "תורה מן השמים". ביטוי זה לא בא לומר שהתורה נכתבה בידי נביא שהייתה עליו רוח ה' וכתב "דברי אלוהים חיים". שהרי לפי זה היו חכמים יכולים גם לומר שספר ישעיהו הוא "מן השמים", ואף ספר תהילים הוא "מן השמים". שהרי גם ספרים אלה נכתבו בנבואה או ברוח הקודש, ואין ספק שהם כוללים דברי אלוהים חיים. אף על פי כן לא אמרו חכמים על שום ספר שהוא "מן השמים", אלא רק על התורה בלבד. ובכך הם ביטאו, שהתורה היא יצירה טרנסצנדנטית מוחלטת, וכתיבתה היא למעלה מכל תפיסה אנושית. לא אדם כתב את הדברים האלה, ואף לא אחד ממלאכי עליון; אלא האל שברא שמים וארץ במאמר פיו הוא גם שכתב את התורה במכתב אלוהים. וכשם שבריאת העולם איננה נתפסת לשכל האנושי, שהרי היא למעלה מן המקום ולמעלה מן הזמן, כך גם כתיבת התורה איננה נתפסת לשכל האנושי משום שגם היא למעלה מן המקום ולמעלה מן הזמן. את הרעיון הזה ביטאו חכמים כאשר אמרו שה' כתב את התורה באש שחורה על גבי אש לבנה כאלף דור "לפני" בריאת העולם, כאשר עדיין לא נברא המקום והזמן, והאל היה עדיין יחיד ומיוחד אין עוד מלבדו. משום כך אנחנו אומרים שאין התורה מספרת את מה שאירע בעולם, שהרי היא למעלה מן העולם וקודמת לעולם. כל עצמה איננה אלא הגיונות אלוהיים המבטאים את מידותיו הקדושות. על פי התפיסה הזאת אמרו חכמים שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם. כי אין התורה מבוססת על המציאות הארצית, אלא המציאות הארצית מבוססת על מה שכתוב בתורה.

והתורה הזאת, שעצם כתיבתה איננה נתפסת כלל לשכל האנושי, ניתנה אחר כך מידי אלוהים לידי אדם. לשם כך התגלה ה' לישראל באש ובענן ובקול שופר והשמיע באוזניהם את עשרת הדיברות, שהם תמצית כל התורה כולה. ואילו היו ישראל רוצים בכך, היה ה' ממשיך את המעמד הזה ומשמיע באוזניהם גם את שאר כל דברי התורה - מ"בראשית ברא" עד "לעיני כל ישראל" או עד "וימת שם משה". אולם ישראל לא היו מסוגלים לכך. ואף על פי שהיו שם נביאים ובני נביאים ועוד רבים שהיו מוכשרים לנבואה, לא היה שם אדם - זולתי משה רבנו - שהיה מסוגל לקבל את התורה. כי התורה איננה נבואה, שהנביא אומר אותה מדעתו על פי מה שה' הראה לו במראה ובחלום ובחידות; אלא התורה היא יצירה אלוהית, שהנביא מקבל אותה כהווייתה מידי ה'.
אין למשה חלק בחיבור התורה, ודבר מדברי התורה לא נכתב מדעתו של משה; כל עצמו של משה היה רק סרסור נאמן בין ה' ובין ישראל: הוא קיבל תורה מסיני ומסר אותה לישראל. וכשם שה' דיבר תחילה עם ישראל פנים בפנים והשמיע באוזניהם את עשרת הדיברות, כן דיבר אחר כך אל משה פנים אל פנים והכתיב לו את שאר כל דברי התורה. והואיל ורק משה לבדו ראה את ה' באספקלריא המאירה, רק הוא לבדו היה מסוגל לקבל את כל התורה: כך בדורו של משה, וכך גם בדורות שלאחריו. והתורה עצמה מעידה שלא קם עוד נביא בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים.

זו היא תמצית האמונה בתורה מן השמים כפי שהיא מקובלת בישראל מאז ומתמיד, וכפי שהיא עולה מאליה מדברי כל חכמי ישראל ומדברי כל הראשונים והאחרונים. וכמדומה אני, שאיש לא נחלק על המשמעות הזאת או הציע משמעות אחרת. משום כך גם אני לא שיניתי כקוצו של יו"ד מן האמונה הזאת - לא להוסיף ולא לגרוע. וגם תגליות ביקורת המקרא לא היה בהן כדי לפגוע באמונה הזאת. שהרי תגליות אלה שינו רק את תוכן התורה, ולא את מהותה. אבותינו היו סבורים שהתורה היא ספר אחיד, פשטני, המבטא רק אמת אחת, והיא דומה אפוא לספרו של מחבר אחד, המוסר רק את האמת החד-צדדית שלו. ואילו אנחנו יודעים היום שהתורה היא ספר מורכב, הכולל 'בחינות' רבות ואמתות סותרות, והיא דומה אפוא לספר שנתלקט מיצירותיהם של מחברים רבים, שכל אחד מהם מבטא את האמת שלו, ורק צירוף כל האמתות האלה מוסר את האמת בשלמותה. אך כל זה איננו עניין לאמונה בתורה מן השמים. שכן אם האל מסוגל לכתוב את הספר הפשטני של אבותינו, הוא מסוגל לכתוב גם את הספר המורכב שנתגלה על ידי מבקרי המקרא.

כל הדברים האלה אינם מובנים או אינם מקובלים על דעתם של אלה המסיקים מתגליות ביקורת המקרא שהתורה לא יכלה להיכתב על ידי משה רבנו, אלא רק על ידי נביאים אחדים שקמו אחריו. הללו שוללים את אופייה האלוהי הטרנסצנדנטי של התורה, ואינם מסוגלים להאמין שהאל שברא שמים וארץ הוא גם האל שכתב את התורה. אלא הם אומרים שהתורה היא יצירה אנושית רגילה, שנכתבה בידי אדם על פי חוקי היצירות הספרותיות. והיא "מן השמים" רק מבחינה זו, שנכתבה על ידי נביאים שרוח ה' שרתה עליהם. ולפי התפיסה הזאת, תגליות ביקורת המקרא לא שינו רק את תוכן התורה, אלא גם את זהות מחבריה. אבותינו היו סבורים שהתורה היא ספר אחיד המבטא רק אמת אחת; ולפיכך יכלו להאמין שהיא נכתבה בידי משה. ואילו אנחנו יודעים שהתורה היא ספר מורכב הכולל אמתות רבות וסותרות. ולפיכך אין כל אפשרות שהיא נכתבה בידי משה, אלא היא יכלה להיכתב רק על ידי נביאים אחדים, שעורך כינס את דבריהם לספר אחד.
אולם גם לפי התפיסה הזאת לא נפגעה על ידי כך האמונה בתורה מן השמים, כפי שהם מבינים אותה. שהרי אין נפקא מינה של כלום בין "תורה מן השמים" שנכתבה בידי נביא אחד ובין "תורה מן השמים" שנכתבה בידי נביאים אחדים. בין כך ובין כך אל אחד שלח את הנביאים האלה, השרה עליהם את רוחו ופתח את פיהם לומר "דברי אלוהים חיים". משום כך יכולים האנשים האלה גם להשלות עצמם שהם מדברים "כיהודים מאמינים"; שהרי הם אכן מאמינים בתורה מן השמים - על פי הפירוש שהם נותנים למושג זה.

כל הדברים האלה הם טובים ונכוחים, ויש להם רק חיסרון אחד: אמונה זו שהם מאמינים בה איננה אמונת ישראל, כפי שהיא מקובלת בידינו מידי חכמים, אלא אמונה חדשה שאנשים אלה בדו אותם מלבם. לאמתו של דבר הם משתמשים במושג "תורה מן השמים" שנמסר לנו מידי חכמים, אך מייחסים לו משמעות שלא עלתה על דעת חכמים מעולם.
נמצא, שהם ממירים את אמונת ישראל באמונה חדשה, ונוסף על כך הם גם טוענים שאותה אמונה חדשה היא היא אמונת ישראל. וזה הוא דבר שאין הדעת סובלת אותו. שהרי חכמים בוודאי לא נתכוונו לומר שהתורה היא מן השמים משום שנכתבה בידי נביא. שהרי לפי זה היו יכולים גם לומר שספר ישעיהו מן השמים. והואיל ודבר זה לא נאמר מעולם, הרי ברור שחכמים נתכוונו לומר שהתורה היא יצירה אלוהית, ומתן התורה מידי ה' למשה הוא מאורע שהוא למעלה מכל תפיסה אנושית - כמוהו כבריאת העולם. רק כך אפשר להבין שחכמים יכלו לומר שהתורה הייתה כתובה תחילה באש שחורה על גבי אש לבנה, והיא קדמה לעולם והיא התכנית שעל פיה נברא העולם. והואיל וזו היא האמונה בתורה מן השמים כפי שנמסרה לנו בידי חכמים, הרי כל הכופר באמונה זאת הוא בכלל האומר "אין תורה מן השמים".

והואיל והאמונה בתורה מן השמים היא בלי ספק מעיקרי דת ישראל, הרי מי שמחליף את האמונה הזאת באמונה אחרת מייסד לאמתו של דבר דת חדשה; ומותר לנו להטיל ספק אם יש לניסיון הזה סיכוי להצליח, שהרי רבים עשו כן ולא עלתה בידם. מכל מקום, היושר האינטלקטואלי היה מחייב שיודה בפה מלא שזו היא מגמתו. ובוודאי אין זה נכון ואין זה הגון שיציג עצמו "כיהודי מאמין".

ארי שבחבורה
הודעות: 1380
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » א' יולי 04, 2021 10:33 pm

תוכן כתב:
יהושפט כתב:כיהודי פשוט אני לומד כפעם בפעם רמב"ן עה"ת [אפילו לא אב"ע ורשב"ם] והרמב"ן בהמון מקומות מפרש להדיא אחרת מחז"ל, הוא לא אומר שדברי חז"ל קיימים ופירושיו בטלים, אלא מניח אותם אלו לצד אלו. מה שאומר באופן ברור שהוא סבר שיש מקום לפירוש ע"ד הפשט לצד מקום לפירוש ע"ד הדרש, אחרת בשביל מה הוא בכלל כתב את הפירושים הללו, גם במקומות שהוא מדגיש בסוף הדיון שהאמת כחז"ל, מ"מ הוא טרח לכתוב את הפשט שלו, וממש לא נראה שכתב אותו רק בשביל להסביר את החידוש שבחז"ל. אז איך אפשר בדורינו דור יתום לבוא ולטעון שהפירוש היחיד הוא הדרש, ושאין מקום לעוד פירוש בדרך הפשט.


עקביה כתב:
תוכן כתב:א"כ תפקיד הפרשן הוא לפרש את החתימה, איך באמת שניהם אחד, ואסור לו לומר שיש כאן סתירה, כי באמת זה לא סותר.

ר' תוכן, האם למדת מימיך רשב"ם, אבע"ז, רד"ק, ר"י בכור שור ועוד רבים על התנ"ך?
האם יש צורך בדוגמאות ע"מ להראות שהם, מה לעשות, לא צעדו בעקבי הצאן אחר מעכ"ת?


יש פה אי הבנה בסיסית. אין שום ספק בעולם שבמקרים רבים פשוטו של מקרא סותר את דרשת חז"ל, ובאמת צריך להבין איך חז"ל הוציאו את מה שהוציאו מהמקרא. השאלה היא כשהקב"ה מסר לנו את התורה, האם רצה שנבין את הפשט או את הדרש. זאת אומרת, האם עין תחת עין זה עין ממש או זה ממון. האם ממחרת השבת הוא יום ראשון או יום אחרי חג הפסח. וכן כל כיוצא בזה. עכשיו כל הראשונים שהזכרתם חוזרים ואומרים פעמים רבות, שדברי חז"ל אמת, ובכל זאת הם סבורים שיש איזה שהוא ערך לפשט. ברוב המקרים הם לא מסבירים איך להתאים את הפשט לדרש, ובכל זאת, ברגע שהם אומרים שהקבלה אמת, אנו מבינים שאיך שהוא צריך ליישב את הדברים.

אבל ברגע שבאים בעלי הפשט וטוענים שבאמת יש פה שתי מערככות סותרות, הפשט והדרש, ושהן שוי ערך אחת לשניה, הם באמת חולקים על כל הראשונים שהזכרתם, שאומרים שדרשת חז"ל ורק דרשת חז"ל היא האמת. ברגע שיש לנו 'רבנים' שאומרים שלפני שהגיעו חז"ל, שעין תחת עין היה עין ממש, זו היא עקירת התורה ממש.

זה בדיוק מה שאני לא מבין - מאי משמע 'שוי ערך אחת לשניה'? האם יש מי מ'בעלי הפשט' שטוען שאין אנו מחויבים לדרשות חז"ל? הרי ברור שגם 'בעלי הפשט' מודים שאנו מחויבים לדרשות חז"ל וכך עלינו לנהוג הלכה למעשה, אלא ש'בכל זאת הם סבורים שיש איזה שהוא ערך לפשט', בדיוק כפי שסברו כל הראשונים, אז איפה הבעיה?

עקביה
הודעות: 5734
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי עקביה » א' יולי 04, 2021 10:42 pm

תוכן כתב:יש פה אי הבנה בסיסית. אין שום ספק בעולם שבמקרים רבים פשוטו של מקרא סותר את דרשת חז"ל, ובאמת צריך להבין איך חז"ל הוציאו את מה שהוציאו מהמקרא. השאלה היא כשהקב"ה מסר לנו את התורה, האם רצה שנבין את הפשט או את הדרש. זאת אומרת, האם עין תחת עין זה עין ממש או זה ממון. האם ממחרת השבת הוא יום ראשון או יום אחרי חג הפסח. וכן כל כיוצא בזה. עכשיו כל הראשונים שהזכרתם חוזרים ואומרים פעמים רבות, שדברי חז"ל אמת, ובכל זאת הם סבורים שיש איזה שהוא ערך לפשט. ברוב המקרים הם לא מסבירים איך להתאים את הפשט לדרש, ובכל זאת, ברגע שהם אומרים שהקבלה אמת, אנו מבינים שאיך שהוא צריך ליישב את הדברים.

אבל ברגע שבאים בעלי הפשט וטוענים שבאמת יש פה שתי מערככות סותרות, הפשט והדרש, ושהן שוי ערך אחת לשניה, הם באמת חולקים על כל הראשונים שהזכרתם, שאומרים שדרשת חז"ל ורק דרשת חז"ל היא האמת. ברגע שיש לנו 'רבנים' שאומרים שלפני שהגיעו חז"ל, שעין תחת עין היה עין ממש, זו היא עקירת התורה ממש.

צללת במים אדירים להסביר את ההבדל בין הראשונים הנ"ל לבין הרבנים הנ"ל והעלית חרס בידך.

הרי אם תטען שהרבנים הנ"ל אינם חשים מחויבות מלאה להלכה כפי שקיבלנו אותה מחז"ל, אין זו אלא הוצאת שם רע (ולכן מן הסתם לא תטען כך).

ואם תטען שהם סוברים שהפשט אף הוא אמת, במה נשתנו הם מהראשונים? הלא אם הראשונים היו סבורים שהפשט הוא שקר הם לא היו כותבים אותו. הם משוכנעים שהוא אמת, ולפעמים אפילו חולקים על חז"ל בהסבר הפסוקים ודוחים את דבריהם (בעיקר רד"ק על נביאים).

ואם תאמר שיש חילוק בין פירוש פסוקים הנוגע להלכה לבין פירוש פסוקים שאינו נוגע להלכה, חזרנו לנקודת הפתיחה - אין ספק שאנו מחויבים לקבל את דברי חז"ל ואיש אינו מתווכח על כך, אבל לפירוש הפשט יש מקום גדול וחשוב גם לאחר שקיבלנו את ההלכה מפי חז"ל, בדיוק כפי שעשו הראשונים.
---

אני רואה שכיוונתי לדברי הרב 'ארי שבחבורה' שהועלו בעת שכתבתי את דבריי.

תוכן
הודעות: 6450
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי תוכן » א' יולי 04, 2021 11:40 pm

ארי שבחבורה כתב:
תוכן כתב:
מקדש מלך כתב:תוכן. הרב ברויאר התנגד בחריפות לתפיסה שאותה אתה מצטט כביכול בשמו, ואמר שהיא אינה אמונת ישראל.


זה מה שאמרתי, שבסוף ימיו (הספר הופיע שנתיים לפני מותו) הוא עצמו הפך לכופר. זאת אומרת, שאם אתה משחק באש בסופו של דבר אתה נכווה. והוא הדין והוא הטעם לאלו שעוסקים בפשוטו של מקרא, שסכנתם קרובה ותקנתם רחוקה.

זהו שקר והוצאת שם רע על הרב ברויאר.
אין הספר תחת ידי, אולם כבר מתוך הקטע המצוטט עצמו ניתן לראות שהרב ברויאר אינו מציג כאן את עמדתו שלו אלא עמדה של אנשים אחרים, וכך מפורש במאמרו 'על ביקורת המקרא' המצוי באתר 'דעת', ויראה כל אחד וישפוט מהי דעתו האמיתית של הרב ברויאר:
אולם בשנים האחרונות אני רואה התפתחות מדאיגה... אני רואה שחלק מההולכים בדרכי קיבלו את 'תורת הבחינות', אך לא קיבלו יחד אתה גם את היסוד האמונתי שלה. וההבחנה בין יצירה ספרותית אנושית טבעית לבין תורה אלוהית על טבעית איננה מובנת להם או איננה מקובלת עליהם.
...


אמרתי בסוף ימיו הוא עצמו הפך לכופר. לא אמרתי שבאמצע ימיו היה כופר. הדברים שהבאתי הם דברי ברויאר עצמו ומציגים את הדעה שלו.

========================

אני רוצה לעדן את הדברים, אחרי שמישהו עורר אותי לקרוא את כל הפרק. רמ"ב עצמו סבור שה' מסר את התורה למשה בסיני, אבל הוא גם סבור, שמי שחושב אחרת, זה לגיטימי לחלוטין, וכמו שהבאתי מדבריו.
נערך לאחרונה על ידי תוכן ב ב' יולי 05, 2021 12:48 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

תוכן
הודעות: 6450
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי תוכן » א' יולי 04, 2021 11:43 pm

ארי שבחבורה כתב:זה בדיוק מה שאני לא מבין - מאי משמע 'שוי ערך אחת לשניה'? האם יש מי מ'בעלי הפשט' שטוען שאין אנו מחויבים לדרשות חז"ל? הרי ברור שגם 'בעלי הפשט' מודים שאנו מחויבים לדרשות חז"ל וכך עלינו לנהוג הלכה למעשה, אלא ש'בכל זאת הם סבורים שיש איזה שהוא ערך לפשט', בדיוק כפי שסברו כל הראשונים, אז איפה הבעיה?


עקביה כתב:צללת במים אדירים להסביר את ההבדל בין הראשונים הנ"ל לבין הרבנים הנ"ל והעלית חרס בידך.

אני רואה שכיוונתי לדברי הרב 'ארי שבחבורה' שהועלו בעת שכתבתי את דבריי.


הם אומרים שאנו מחוייבים לחז"ל, רק כי חז"ל החליטו שאנו מחוייבים לדעתם. אבל רצון ה' זה יכול להיות או הפשט או הדרש, תלוי בנסיבות וכיוצא.

עושה חיל
הודעות: 569
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי עושה חיל » א' יולי 04, 2021 11:57 pm

ר' תוכן,
מה לא ברור?

הם אומרים (כמו רבותינו גדולי הראשונים והאחרונים):

הפשט יפשט
והדרש יידרש
ושניהם מסיני!
(לעיתים הדרשה עצמה, לעיתים דרכי הדרשה. ואידך זיל גמור בשורשים לרמב"ם וברמב"ן שם)

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי מקדש מלך » ב' יולי 05, 2021 12:14 am

תוכן כתב:
מקדש מלך כתב:תוכן. הרב ברויאר התנגד בחריפות לתפיסה שאותה אתה מצטט כביכול בשמו, ואמר שהיא אינה אמונת ישראל.


זה מה שאמרתי, שבסוף ימיו (הספר הופיע שנתיים לפני מותו) הוא עצמו הפך לכופר. זאת אומרת, שאם אתה משחק באש בסופו של דבר אתה נכווה. והוא הדין והוא הטעם לאלו שעוסקים בפשוטו של מקרא, שסכנתם קרובה ותקנתם רחוקה.

תוכל להעלות את כל הקטע, גם מה שמלפניו ומאחריו, כי זה נשמע מוזר שאדם ישנה את דעתו ככה בקיצוניות, למה שהחשיב כפירה בצורה כל כך מנומקת?

עקביה
הודעות: 5734
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי עקביה » ב' יולי 05, 2021 12:21 am

תוכן כתב:הם אומרים שאנו מחוייבים לחז"ל, רק כי חז"ל החליטו שאנו מחוייבים לדעתם. אבל רצון ה' זה יכול להיות או הפשט או הדרש, תלוי בנסיבות וכיוצא.

באמת נראה לך שהם כאלה טיפשים, לחשוב שהם מחויבים למישהו כי אותו מישהו החליט שהם מחויבים אליו?
מובן שהם סבורים שמחויבות זו היא רצון ה', ממש כמו הפשט והדרש.

תוכן
הודעות: 6450
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי תוכן » ב' יולי 05, 2021 12:44 am

עושה חיל כתב:ר' תוכן,
מה לא ברור?

הם אומרים (כמו רבותינו גדולי הראשונים והאחרונים):

הפשט יפשט
והדרש יידרש
ושניהם מסיני!
(לעיתים הדרשה עצמה, לעיתים דרכי הדרשה. ואידך זיל גמור בשורשים לרמב"ם וברמב"ן שם)


השאלה היא, מי מכריע את מי, הפשט את הדרש או הדרש את הפשט, או ששניהם אמת באותה מידה?

תוכן
הודעות: 6450
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי תוכן » ב' יולי 05, 2021 12:46 am

עקביה כתב:
תוכן כתב:הם אומרים שאנו מחוייבים לחז"ל, רק כי חז"ל החליטו שאנו מחוייבים לדעתם. אבל רצון ה' זה יכול להיות או הפשט או הדרש, תלוי בנסיבות וכיוצא.

באמת נראה לך שהם כאלה טיפשים, לחשוב שהם מחויבים למישהו כי אותו מישהו החליט שהם מחויבים אליו?
מובן שהם סבורים שמחויבות זו היא רצון ה', ממש כמו הפשט והדרש.


הנקודה היא בגלל החשיבות שהם מעניקים לפשוטו של מקרא, ממילא הם מגיעים בדלית ברירה למסקנה שההלכה יכולה להשתנות. בזמן אחד הפשט היה נכון, ובזמן אחר הדרש היה נכון. זה כפירה!

עושה חיל
הודעות: 569
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי עושה חיל » ב' יולי 05, 2021 12:46 am

תוכן כתב:
עושה חיל כתב:ר' תוכן,
מה לא ברור?

הם אומרים (כמו רבותינו גדולי הראשונים והאחרונים):

הפשט יפשט
והדרש יידרש
ושניהם מסיני!
(לעיתים הדרשה עצמה, לעיתים דרכי הדרשה. ואידך זיל גמור בשורשים לרמב"ם וברמב"ן שם)


השאלה היא, מי מכריע את מי, הפשט את הדרש או הדרש את הפשט, או ששניהם אמת באותה מידה?



שניהם אמת!!!
נערך לאחרונה על ידי עושה חיל ב ב' יולי 05, 2021 12:48 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

תוכן
הודעות: 6450
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי תוכן » ב' יולי 05, 2021 12:48 am

מקדש מלך כתב:
תוכן כתב:
מקדש מלך כתב:תוכן. הרב ברויאר התנגד בחריפות לתפיסה שאותה אתה מצטט כביכול בשמו, ואמר שהיא אינה אמונת ישראל.


זה מה שאמרתי, שבסוף ימיו (הספר הופיע שנתיים לפני מותו) הוא עצמו הפך לכופר. זאת אומרת, שאם אתה משחק באש בסופו של דבר אתה נכווה. והוא הדין והוא הטעם לאלו שעוסקים בפשוטו של מקרא, שסכנתם קרובה ותקנתם רחוקה.

תוכל להעלות את כל הקטע, גם מה שמלפניו ומאחריו, כי זה נשמע מוזר שאדם ישנה את דעתו ככה בקיצוניות, למה שהחשיב כפירה בצורה כל כך מנומקת?


אתה חושב שאני קלדן? תמצא את הספר תקרא לבד, ותתקן אותי אם טעיתי!

תוכן
הודעות: 6450
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי תוכן » ב' יולי 05, 2021 1:09 am

עושה חיל כתב:
תוכן כתב:
עושה חיל כתב:ר' תוכן,
מה לא ברור?

הם אומרים (כמו רבותינו גדולי הראשונים והאחרונים):

הפשט יפשט
והדרש יידרש
ושניהם מסיני!
(לעיתים הדרשה עצמה, לעיתים דרכי הדרשה. ואידך זיל גמור בשורשים לרמב"ם וברמב"ן שם)


השאלה היא, מי מכריע את מי, הפשט את הדרש או הדרש את הפשט, או ששניהם אמת באותה מידה?



שניהם אמת!!!


מי מכריע את מי? תענה לשאלה בבקשה!

שמואל שלומוביץ
הודעות: 868
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' יולי 05, 2021 1:11 am

תוכן כתב:
עושה חיל כתב:
תוכן כתב:
עושה חיל כתב:ר' תוכן,
מה לא ברור?

הם אומרים (כמו רבותינו גדולי הראשונים והאחרונים):

הפשט יפשט
והדרש יידרש
ושניהם מסיני!
(לעיתים הדרשה עצמה, לעיתים דרכי הדרשה. ואידך זיל גמור בשורשים לרמב"ם וברמב"ן שם)


השאלה היא, מי מכריע את מי, הפשט את הדרש או הדרש את הפשט, או ששניהם אמת באותה מידה?



שניהם אמת!!!


מי מכריע את מי? תענה לשאלה בבקשה!


לענין מה צריך הכרעה? אם לענין מעשה, לעולם הלכה כהדרש במקום שהוא סותר את הפשט.
אם לענין פירוש כוונת הכתוב אחת דיבר אלהים שתים זו שמעתי. כמש"כ הרמב"ן, והריטב"א, ועוד ועוד.
אלא שחוששני לפורטם שלא יצא עליהם הלעז.

עושה חיל
הודעות: 569
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי עושה חיל » ב' יולי 05, 2021 1:19 am

תוכן כתב:
עושה חיל כתב:
תוכן כתב:
עושה חיל כתב:ר' תוכן,
מה לא ברור?

הם אומרים (כמו רבותינו גדולי הראשונים והאחרונים):

הפשט יפשט
והדרש יידרש
ושניהם מסיני!
(לעיתים הדרשה עצמה, לעיתים דרכי הדרשה. ואידך זיל גמור בשורשים לרמב"ם וברמב"ן שם)


השאלה היא, מי מכריע את מי, הפשט את הדרש או הדרש את הפשט, או ששניהם אמת באותה מידה?



שניהם אמת!!!


מי מכריע את מי? תענה לשאלה בבקשה!


הדרש מכריע לעניין הלכה, ולכן הוא עיקר התורה. כמבואר ברשב"ם ריש וישב.
ולעניין הפרשנות 'שניהם אמת'. כמבואר בחז"ל, בראשונים ובאחרונים.
מי שאינו מאמין בזה, אין לו חלק בתורת ישראל.

עושה חיל
הודעות: 569
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי עושה חיל » ב' יולי 05, 2021 1:22 am

רק שניה,
הרב תוכן, בשביל שיהיה ברור לכולנו, אנא אמור דעתך באופן ברור:
האם אתה מאמין ש'שניהם אמת'?

ענה ואל תתחמק.

תוכן
הודעות: 6450
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי תוכן » ב' יולי 05, 2021 1:26 am

עושה חיל כתב:רק שניה,
הרב תוכן, בשביל שיהיה ברור לכולנו, אנא אמור דעתך באופן ברור:
האם אתה מאמין ש'שניהם אמת'?

ענה ואל תתחמק.


אני מאמין שפשוטו של מקרא אמת מבחינה מילולית. למשל, אני מאמין שמבחינה מילולית הפירוש של 'עין תחת עין', פירושו עין ממש. בנוסף אני סבור שהדרש של חז"ל אמת מבחינת ההקשר. זאת אומרת, שאם לוקחים בחשבון את כל שאר הפסוקים ושאר המסורות שהגיע אלינו בתורה שבעל פה הפירוש האמיתי של 'עין תחת עין' הוא ממון. אני מאמין שהקב"ה רצה שנפרש את התורה לפי ההקשר בין בהלכה בין בהגדה, אבל עדיין יש ערך בסופו של דבר לפירוש המילולי, וזה מה שכל הראשונים הפשטנים עשו, שהם פירשו את הפירוש המילולי.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 868
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' יולי 05, 2021 1:35 am

תוכן כתב:
עושה חיל כתב:רק שניה,
הרב תוכן, בשביל שיהיה ברור לכולנו, אנא אמור דעתך באופן ברור:
האם אתה מאמין ש'שניהם אמת'?

ענה ואל תתחמק.


אני מאמין שפשוטו של מקרא אמת מבחינה מילולית. למשל, אני מאמין שמבחינה מילולית הפירוש של 'עין תחת עין', פירושו עין ממש. בנוסף אני סבור שהדרש של חז"ל אמת מבחינת ההקשר. זאת אומרת, שאם לוקחים בחשבון את כל שאר הפסוקים ושאר המסורות שהגיע אלינו בתורה שבעל פה הפירוש האמיתי של 'עין תחת עין' הוא ממון. אני מאמין שהקב"ה רצה שנפרש את התורה לפי ההקשר בין בהלכה בין בהגדה, אבל עדיין יש ערך בסופו של דבר לפירוש המילולי, וזה מה שכל הראשונים הפשטנים עשו, שהם פירשו את הפירוש המילולי.


ולמה לפירוש המילולי שהדרש לדעתך מברר שהוא טעות גמורה (רח"ל מהאי דעתא) יש ערך של תורה ?
ולמה צריך שידע פשוטו של תורה? ולמה האריכו בו הראשונים כ"כ והתווכחו ביניהם, הכל כדי לדעת מהי הטעות הטובה ביותר שאפשרית מבחינה מילולית בכתוב?
ולמה מי שחושב לא בדיוק כמוך הופך לכופר ואפיקורוס, או לכל הפחות נמצא שהוא סבור ח"ו ח"ו, "שמי שחושב אחרת, זה לגיטימי לחלוטין"?
או בקיצור: למה?

תוכן
הודעות: 6450
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי תוכן » ב' יולי 05, 2021 1:47 am

שמואל שלומוביץ כתב:ולמה לפירוש המילולי שהדרש לדעתך מברר שהוא טעות גמורה (רח"ל מהאי דעתא) יש ערך של תורה ?


כי גם התיבות הם חלק מהתורה, ואם הקב"ה בחר לכתוב את הדברים בצורה זו, בודאי יש לזה טעם וערך.

שמואל שלומוביץ כתב:ולמה צריך שידע פשוטו של תורה?


לא הבנתי את השאלה.

שמואל שלומוביץ כתב:ולמה האריכו בו הראשונים כ"כ והתווכחו ביניהם, הכל כדי לדעת מהי הטעות הטובה ביותר שאפשרית מבחינה מילולית בכתוב?


הראשונים התווכחו ביניהם על הפירוש המילולי, והפירוש המילולי הוא אמת (מבחינה מילולית), וחשוב לדעת אותו.

תוכן
הודעות: 6450
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי תוכן » ב' יולי 05, 2021 1:49 am

עושה חיל כתב:ולעניין הפרשנות 'שניהם אמת'. כמבואר בחז"ל, בראשונים ובאחרונים.


איך דבר והיפוכו יכולים להיות אמת? ואיפה מבואר בחז"ל שפשוטו של מקרא הוא אמת? הרי בכל הויכוחים עם הצדוקים על ממחרת השבת לדוגמא, הם חזרו והדגישו שהם טועים, ולשיטתך הצדוקים צודקים גם צודקים, רק שההלכה היא שלא כדבריהם.

פרי יהושע
הודעות: 3165
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' יולי 05, 2021 1:51 am

תוכן כתב:
עושה חיל כתב:ולעניין הפרשנות 'שניהם אמת'. כמבואר בחז"ל, בראשונים ובאחרונים.


איך דבר והיפוכו יכולים להיות אמת? ואיפה מבואר בחז"ל שפשוטו של מקרא הוא אמת? הרי בכל הויכוחים עם הצדוקים על ממחרת השבת לדוגמא, הם חזרו והדגישו שהם טועים, ולשיטתך הצדוקים צודקים גם צודקים, רק שההלכה היא שלא כדבריהם.

הצדוקים לא אמרו מה הפשט אלא אמרו מה ההלכה, וההלכה היא כדברי חז"ל, מה פשוט מזה?

תוכן
הודעות: 6450
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי תוכן » ב' יולי 05, 2021 2:00 am

פרי יהושע כתב:
תוכן כתב:
עושה חיל כתב:ולעניין הפרשנות 'שניהם אמת'. כמבואר בחז"ל, בראשונים ובאחרונים.


איך דבר והיפוכו יכולים להיות אמת? ואיפה מבואר בחז"ל שפשוטו של מקרא הוא אמת? הרי בכל הויכוחים עם הצדוקים על ממחרת השבת לדוגמא, הם חזרו והדגישו שהם טועים, ולשיטתך הצדוקים צודקים גם צודקים, רק שההלכה היא שלא כדבריהם.

הצדוקים לא אמרו מה הפשט אלא אמרו מה ההלכה, וההלכה היא כדברי חז"ל, מה פשוט מזה?


הויכוח בסוגיא דמנחות הוא לא מה ההלכה אלא מהו פירוש הפסוק, ולפי הפירוש כך נקבעת ההלכה.

עושה חיל
הודעות: 569
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי עושה חיל » ב' יולי 05, 2021 2:15 am

הרב תוכן
שאלתך מצויינת - מדוע מסר לנו ה' את התורה בצורה זו, שפשט ודרש נראים כסותרים?

אכן שאלה טובה,
אני מציע לך ללמוד רמב"ן, ובפרט את הנצי"ב והמשך חכמה.
ובדרך הקצרה והיעילה, את הספר של הרב קופרמן, שם הוא מראה מחז"ל מהראשונים ומהאחרונים - שיש תפקידים לפשט!
והוא מונה את התפקידים ומבאר אותם (ע"פ רבותינו).
[אמנם אתה הבאת את המקרה הקיצוני 'מחרת השבת' - שכנראה ויש מחלוקת ממש בפירוש. (אם נפרש כשאר אמוראי ודלא כרבי יוחנן שם בסוגיא דאוקים באוקימתא, ודלא כאפשרות הכוזרי מאמר ג, מא). עכ"פ, לכו"ע צריך להבין מדוע כתבה תורה כך באופן שיישמע בפשט כ'יום ראשון'. עיין במשך חכמה מה שביאר, והיינו שביאר את תפקיד הפשט. דהרי שניהם אמת]

בהצלחה.

תוכן
הודעות: 6450
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי תוכן » ב' יולי 05, 2021 2:24 am

אחד החברים היקרים שלח לי את הפרק הראשון של הספר המדובר הכולל את הקטע שהבאתי. אני מעלה את זה לכאן למי שרוצה לקרוא את הדברים בצורתם המקורי.
קבצים מצורפים
לימוד התורה בשיטת הבחינות, הרב מרדכי ברויאר, פרק ראשון.pdf
(582.51 KiB) הורד 133 פעמים

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ב' יולי 05, 2021 3:48 am

תוכן כתב:אחד החברים היקרים שלח לי את הפרק הראשון של הספר המדובר הכולל את הקטע שהבאתי. אני מעלה את זה לכאן למי שרוצה לקרוא את הדברים בצורתם המקורי.

על זה נאמר ''נס שיש חברים''.
ואם מסקרן אתכם מה כתוב בתוכן שלו, ש'תוכן' התעצל מלהקליד כיוון שאינו קלדן, ולכן מספיק לו להעלות קטע קטן ולהכפיש בו, הרי שז''ל של הרב ברויאר במאמר המצורף:
טענה אחרת נטענה על ידי אנשי מדע המקרא. פעם אחר פעם היו שואלים אותי על שום מה אני ''מתעקש'' לומר שמשה הוא הנביא שמסר את התורה לישראל. שהרי אין לכך כל הוכחה מלשון המקרא ומקורו רק בדברי התלמוד האומר במקומות רבים שמשה כתב את התורה אולם מותר לנו לחלוק על כך תדע שכן שהרי התלמוד גם אומר כו' עד כאן ציטוט דבריהם, וממשיך ברויאר וכותב אולם דברים אלה הם טעות וכו' ועובדה זו יכולה להיות תלויה רק בהבדל העקרוני שבין התורה ובין שאר ספרי המקרא וכו' וכו'


אמנם אפשר לתפוס אותו על כך שלא הוציאם מכלל ישראל, כמנהגו של תוכן ידידנו, והליץ עליהם זכות בקטע אותו ציטט תוכן, אך הדברים עתיקים בסוד השנים עשר והאריכו בזה.

על כל פנים, ברויאר מדבר בקטע המצוטט על דעות של אנשים אחרים, בעוד את דעתו הוא מפרש באופן מוחלט כמי שמתעקש לומר שמשה הוא הנביא שמסר את התורה לישראל.

כל זה לא מנע את תוכן מלצטט אותו במעלהו של אשכול זה כמי שהפך לכופר בסוף ימיו, וכלשונו של תוכן:
זה מה שאמרתי, שבסוף ימיו (הספר הופיע שנתיים לפני מותו) הוא עצמו הפך לכופר.


ודון מינה ומינה לכל הדיון המעמיק כאן.

עקביה
הודעות: 5734
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי עקביה » ב' יולי 05, 2021 6:46 am

תוכן כתב:הנקודה היא בגלל החשיבות שהם מעניקים לפשוטו של מקרא, ממילא הם מגיעים בדלית ברירה למסקנה שההלכה יכולה להשתנות. בזמן אחד הפשט היה נכון, ובזמן אחר הדרש היה נכון. זה כפירה!

חוששני שיש למעכ"ת טעות בסיסית.
הנושא של השתנות ההלכה אינו קשור כלל לפשט ודרש, אלא לאופן בו חכמים מפרשים את התורה.
דברים כאלה בהחלט יכולים להשתנות, כמו שמצאנו בעניין 'עמוני ולא עמונית' (יבמות עז.) ובעניין 'מזבח אדמה' (זבחים סא:) ועוד.
ובכלל, וכי לא נחלקו חכמים, פעמים אין ספור, מחלוקות הנוגעות הלכה למעשה ששורשן בוויכוח על פירוש כוונת המקראות?

פרי יהושע
הודעות: 3165
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' יולי 05, 2021 7:30 am

תוכן כתב:
פרי יהושע כתב:
תוכן כתב:
עושה חיל כתב:ולעניין הפרשנות 'שניהם אמת'. כמבואר בחז"ל, בראשונים ובאחרונים.


איך דבר והיפוכו יכולים להיות אמת? ואיפה מבואר בחז"ל שפשוטו של מקרא הוא אמת? הרי בכל הויכוחים עם הצדוקים על ממחרת השבת לדוגמא, הם חזרו והדגישו שהם טועים, ולשיטתך הצדוקים צודקים גם צודקים, רק שההלכה היא שלא כדבריהם.

הצדוקים לא אמרו מה הפשט אלא אמרו מה ההלכה, וההלכה היא כדברי חז"ל, מה פשוט מזה?


הויכוח בסוגיא דמנחות הוא לא מה ההלכה אלא מהו פירוש הפסוק, ולפי הפירוש כך נקבעת ההלכה.

אצל הצדוקים אכן כך הוא, אבל בכוזרי כתב שעיקר הפשט הוא ממחרת השבת כפשוטו, ובכל זאת הלכה כחז"ל, כמו שהם ראו ברוה"ק בלשכת הגזית

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי מקדש מלך » ב' יולי 05, 2021 9:44 am

כבר נכב"ב ואוקמוה חברין (על פי תרגום מדויק מערבית) דלא אמרה אלא לשיטת הצדוקים, שהרי אפילו לשיטתם אפשר לשנות את המצוות לפי כינוס חכמיהם, ומה להם כי ילינו על הפרושים אם עשו כן.

יהושפט
הודעות: 1083
הצטרף: א' מאי 19, 2019 1:57 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי יהושפט » ב' יולי 05, 2021 9:55 am

מקדש מלך כתב:כבר נכב"ב ואוקמוה חברין (על פי תרגום מדויק מערבית) דלא אמרה אלא לשיטת הצדוקים, שהרי אפילו לשיטתם אפשר לשנות את המצוות לפי כינוס חכמיהם, ומה להם כי ילינו על הפרושים אם עשו כן.

היכן נכתב?

ארי שבחבורה
הודעות: 1380
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' - במדבר תשפ"א - גיליון 16

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ב' יולי 05, 2021 10:13 am

תוכן כתב:
ארי שבחבורה כתב:
תוכן כתב:
מקדש מלך כתב:תוכן. הרב ברויאר התנגד בחריפות לתפיסה שאותה אתה מצטט כביכול בשמו, ואמר שהיא אינה אמונת ישראל.


זה מה שאמרתי, שבסוף ימיו (הספר הופיע שנתיים לפני מותו) הוא עצמו הפך לכופר. זאת אומרת, שאם אתה משחק באש בסופו של דבר אתה נכווה. והוא הדין והוא הטעם לאלו שעוסקים בפשוטו של מקרא, שסכנתם קרובה ותקנתם רחוקה.

זהו שקר והוצאת שם רע על הרב ברויאר.
אין הספר תחת ידי, אולם כבר מתוך הקטע המצוטט עצמו ניתן לראות שהרב ברויאר אינו מציג כאן את עמדתו שלו אלא עמדה של אנשים אחרים, וכך מפורש במאמרו 'על ביקורת המקרא' המצוי באתר 'דעת', ויראה כל אחד וישפוט מהי דעתו האמיתית של הרב ברויאר:
אולם בשנים האחרונות אני רואה התפתחות מדאיגה... אני רואה שחלק מההולכים בדרכי קיבלו את 'תורת הבחינות', אך לא קיבלו יחד אתה גם את היסוד האמונתי שלה. וההבחנה בין יצירה ספרותית אנושית טבעית לבין תורה אלוהית על טבעית איננה מובנת להם או איננה מקובלת עליהם.
...


אמרתי בסוף ימיו הוא עצמו הפך לכופר. לא אמרתי שבאמצע ימיו היה כופר. הדברים שהבאתי הם דברי ברויאר עצמו ומציגים את הדעה שלו.

========================

אני רוצה לעדן את הדברים, אחרי שמישהו עורר אותי לקרוא את כל הפרק. רמ"ב עצמו סבור שה' מסר את התורה למשה בסיני, אבל הוא גם סבור, שמי שחושב אחרת, זה לגיטימי לחלוטין, וכמו שהבאתי מדבריו.

גם זה שקר וכזב והוצאת שם רע.
כפי שכתבתי לעיל, כל הדברים הללו של הרב ברויאר אינם אלא הצגת עמדתם של החולקים עליו, ומדוע הם חושבים שעמדתם לגיטימית ואינה כפירה, אולם מה הרב ברויאר עצמו חושב על כך? את זה הוא כותב בצורה הברורה ביותר במאמר שציטטתי לעיל:
כל הדברים האלה הם טובים ונכוחים, ויש להם רק חיסרון אחד: אמונה זו שהם מאמינים בה איננה אמונת ישראל, כפי שהיא מקובלת בידינו מידי חכמים, אלא אמונה חדשה שאנשים אלה בדו אותם מלבם. לאמתו של דבר הם משתמשים במושג "תורה מן השמים" שנמסר לנו מידי חכמים, אך מייחסים לו משמעות שלא עלתה על דעת חכמים מעולם. נמצא, שהם ממירים את אמונת ישראל באמונה חדשה, ונוסף על כך הם גם טוענים שאותה אמונה חדשה היא היא אמונת ישראל. וזה הוא דבר שאין הדעת סובלת אותו. שהרי חכמים בוודאי לא נתכוונו לומר שהתורה היא מן השמים משום שנכתבה בידי נביא. שהרי לפי זה היו יכולים גם לומר שספר ישעיהו מן השמים. והואיל ודבר זה לא נאמר מעולם, הרי ברור שחכמים נתכוונו לומר שהתורה היא יצירה אלוהית, ומתן התורה מידי ה' למשה הוא מאורע שהוא למעלה מכל תפיסה אנושית - כמוהו כבריאת העולם. רק כך אפשר להבין שחכמים יכלו לומר שהתורה הייתה כתובה תחילה באש שחורה על גבי אש לבנה, והיא קדמה לעולם והיא התכנית שעל פיה נברא העולם. והואיל וזו היא האמונה בתורה מן השמים כפי שנמסרה לנו בידי חכמים, הרי כל הכופר באמונה זאת הוא בכלל האומר "אין תורה מן השמים". והואיל והאמונה בתורה מן השמים היא בלי ספק מעיקרי דת ישראל, הרי מי שמחליף את האמונה הזאת באמונה אחרת מייסד לאמתו של דבר דת חדשה; ומותר לנו להטיל ספק אם יש לניסיון הזה סיכוי להצליח, שהרי רבים עשו כן ולא עלתה בידם. מכל מקום, היושר האינטלקטואלי היה מחייב שיודה בפה מלא שזו היא מגמתו. ובוודאי אין זה נכון ואין זה הגון שיציג עצמו "כיהודי מאמין".


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים