מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
מלבב
הודעות: 3529
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מלבב » ב' דצמבר 24, 2018 10:39 pm

החושב כתב:
מלבב כתב:אבל איך מסבירים לפי זה כוכב אחד יום שני כוכבים בין השמשות וכו׳ לא כוכבים הנראים ביום וכו׳, הרי תחילת בין השמשות הוא בשקיעה ואז עדיין לא נראים שני כוכבים בינונים, ואם נאמר שזה לפי רבי יוסי הרי כל הראשונים וגם הגר״א אומרים שזמן רבי יוסי הוא מיד אחרי זמן רבי יהודה, וכי אז יוצאים זה אחר זה כוכבים בכל ימי ניסן ותשרי?

אולי תסביר יותר את הקושיא. לא כ"כ הבנתי.
אכן סימן זה שהופעת הכוכב השני מסמנת תחילת בין השמשות, והופעת כוכב הבא (השלישי) מסמנת סוף בין השמשות מסתבר יותר לפי שיטת רבי יוסי.

כמדומה שכוכבים אלו אינם יוצאים בכל יום באותו זמן, אז איך יכול להיות שזמן צאת הכוכבים הוא בג׳ רבעי מיל? ועוד לפי רבי יוסי בין השמשות היא כהרף עין ואין יכולים לעמוד עליו, וכמדומה שיש הרבה יותר מכהרף עין בין כוכב ראשון לשני.

החושב
הודעות: 1325
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי החושב » ב' דצמבר 24, 2018 11:28 pm

שאלות מצוינות.
אפשר לנסות להגיד כל מיני כיוונים לתרץ, אבל כנראה זה לא יהיה חלק...

מלבב
הודעות: 3529
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מלבב » ב' דצמבר 24, 2018 11:33 pm

...
נערך לאחרונה על ידי מלבב ב ג' דצמבר 25, 2018 8:27 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

מחשבות
הודעות: 127
הצטרף: ג' אוקטובר 23, 2018 11:09 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מחשבות » ג' דצמבר 25, 2018 3:47 am

הכתב והמכתב כתב:עיין היטב בקישור הבא, ישנם עוד כוכבים היוצאים בזמן זה
https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=38&id=1164

בס"ד קראתי כמה פעמים בעיון את הקישור ששלחת (וחבל שלא הצלחתי לפתוח את הקישור ששלח החושב)וכנראה שגם אתה מחזק את דברי כי גם בקישור הם לא הצליחו למצוא, בו זמנית, יותר מג' כוכבים, והרי לפחות חייב להיות גם כמה כוכבים גדולים. וחוץ מזה בהבנה פשוטה לפי שיטה זו, הרי שבמשך כל השנה חייב להופיע ג' כוכבים בינונים אחרי שהשמש נמצאת ארבע מעלות ושמינית המעלה מתחת לאופק, כי זה הזמן שאמור להיות חושך מסוים המאפשר לראות כוכבים בינונים ואם תמצא לילה אחת שבו לא יצאו כוכבים בזמן, ללא סיבה צדדית, הרי הסימן לחשיכה או לכוכבים לא נכון.

טענתי שגם אם במקרה הופיעו ג' כוכבים בנשף מסוים,הרי שזה לא מוכיח על חשיכה מסוימת, וזה לא יכול לקבוע את הלילה גם לא לאותו ערב.

בקישור הם טוענים שכל הכוכבים עליהם הם מדברים הם וודאי בינונים והשאלה איך ולפי מה הם קבעו זאת. ובפרט כשגם בביאורי הגר"א כתוב שצריכים בקיאות גדולה בזה לידע ג' כוכבים לבד ויהיו בינונים.

לסיום אם תקרא עוד פעם את מה שכתבתי, תראה שלא חידשת דבר, וטענותי שכוכבים לא מסתדר עם השיטה הנקרא גאונים הכוונה לקישור ששלחת,והוא גם מוכיח שבחיפוש הכי משוכלל, בדרך כלל אין כוכבים בזמן המתבקש. ועוד פרט שעדיין לא בררתי מאיזה גובה הם מדדו, דהיינו האם השקיעה היא ב50 דקות קשת מינוס או שהמדידה היא במקום גבוה מהמישור ואז יש לחשב את זמן שקיעת המישור שקודם לשקיעה במקום גבוה ולפי זה יצא שזמן הראיה הוא מאוחר יותר מהזמן שהם מציינים

החושב
הודעות: 1325
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי החושב » ג' דצמבר 25, 2018 10:13 am

מחשבות כתב: הם לא הצליחו למצוא, בו זמנית, יותר מג' כוכבים

לא שהם לא הצליחו. הם לא ניסו. הנושא הזה כלל לא עניין אותם. הכל מבואר שם באר היטב.

מחשבות כתב:טענתי שגם אם במקרה הופיעו ג' כוכבים בנשף מסוים

יש לך שם טבלאות, ואתה יכול לראות שזה לא 'נשף מסוים' אלא דבר שחוזר על עצמו כל יום, כמובן עם סטיות מסוימות. לפעמים זה 10 דקות אחרי השקיעה ולפעמים 13. לכל כוכב יש טבלה בפני עצמה.

מחשבות כתב:וחוץ מזה בהבנה פשוטה לפי שיטה זו, הרי שבמשך כל השנה חייב להופיע ג' כוכבים בינונים אחרי שהשמש נמצאת ארבע מעלות ושמינית המעלה מתחת לאופק, כי זה הזמן שאמור להיות חושך מסוים המאפשר לראות כוכבים בינונים ואם תמצא לילה אחת שבו לא יצאו כוכבים בזמן, ללא סיבה צדדית, הרי הסימן לחשיכה או לכוכבים לא נכון.

לא זכיתי להבין את מהלך מחשבותיך.
אתה טוען כך: אולי נמצא איזה לילה שאין כוכבים בזמן הנקוב, ואולי זה יהיה ללא שום סיבה צדדית, ואולי נגיד כהבנתי, שזה חייב להיות שבזמן הזה תמיד תמיד ייראו כוכבים (ונניח בצד את השאלה שנשאלה לעיל והיא קשה על כל השיטות: שהרי ברור שבכל יום יש תנאים שונים, ולא שייך לומר שהכוכבים ייראו כל יום בדיוק באותה דקה). ואז נצרף את כל ה'אולי'ים ומתוך כך תצא קושיא.

מצרף את הקובץ.
תצפיות צאת הכוכבים.pdf
(7.87 MiB) הורד 413 פעמים

מחשבות
הודעות: 127
הצטרף: ג' אוקטובר 23, 2018 11:09 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מחשבות » ג' דצמבר 25, 2018 12:03 pm

החושב כתב:
מחשבות כתב: הם לא הצליחו למצוא, בו זמנית, יותר מג' כוכבים

לא שהם לא הצליחו. הם לא ניסו. הנושא הזה כלל לא עניין אותם. הכל מבואר שם באר היטב.
ניסו ועוד איך למצוא כמה שיותר כוכבים עד 18 דקות ולא מצאו בנשף מסוים יותר משלוש כוכבים
מחשבות כתב:טענתי שגם אם במקרה הופיעו ג' כוכבים בנשף מסוים

יש לך שם טבלאות, ואתה יכול לראות שזה לא 'נשף מסוים' אלא דבר שחוזר על עצמו כל יום, כמובן עם סטיות מסוימות. לפעמים זה 10 דקות אחרי השקיעה ולפעמים 13. לכל כוכב יש טבלה בפני עצמה.

מחשבות כתב:וחוץ מזה בהבנה פשוטה לפי שיטה זו, הרי שבמשך כל השנה חייב להופיע ג' כוכבים בינונים אחרי שהשמש נמצאת ארבע מעלות ושמינית המעלה מתחת לאופק, כי זה הזמן שאמור להיות חושך מסוים המאפשר לראות כוכבים בינונים ואם תמצא לילה אחת שבו לא יצאו כוכבים בזמן, ללא סיבה צדדית, הרי הסימן לחשיכה או לכוכבים לא נכון.

לא זכיתי להבין את מהלך מחשבותיך.
אתה טוען כך: אולי נמצא איזה לילה שאין כוכבים בזמן הנקוב, ואולי זה יהיה ללא שום סיבה צדדית, ואולי נגיד כהבנתי, שזה חייב להיות שבזמן הזה תמיד תמיד ייראו כוכבים (ונניח בצד את השאלה שנשאלה לעיל והיא קשה על כל השיטות: שהרי ברור שבכל יום יש תנאים שונים, ולא שייך לומר שהכוכבים ייראו כל יום בדיוק באותה דקה). ואז נצרף את כל ה'אולי'ים ומתוך כך תצא קושיא.
[לא כתבתי אולי, כתבתי אם נמצא והכוונה שהיות ויש נשפים שברור שאין כוכבים בזמן הנקוב וכן ברור שאין סיבה צדדית המפריע לתצפית וגם ברור שהשמש נמצאת בארבע ורבע מעלות תחת האופק (הוספתי עוד שמינית[מעלה כדי לכסות את הזמן של רבי יוסי)ואם בכל זאת אין כוכבים הרי שבגמ' זה נקרא ודאי יום כי בגמ' לא קיים מצב של לילה בלי כוכבים ולכן אם אותה שעה נקראת יום אז פשוט שהכוכבים שראינו בנשף אחר, באותו מידת חושך,היה בעוד יום, והם נקראים גדולים הנראין ביום [/color][/color]
מצרף את הקובץ.
תצפיות צאת הכוכבים.pdf
לא הצלחתי לפתוח את הקובץ
נערך לאחרונה על ידי מחשבות ב ג' דצמבר 25, 2018 7:55 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מלבב
הודעות: 3529
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מלבב » ג' דצמבר 25, 2018 4:10 pm

החושב כתב:
מחשבות כתב: הם לא הצליחו למצוא, בו זמנית, יותר מג' כוכבים

לא שהם לא הצליחו. הם לא ניסו. הנושא הזה כלל לא עניין אותם. הכל מבואר שם באר היטב.

מחשבות כתב:טענתי שגם אם במקרה הופיעו ג' כוכבים בנשף מסוים

יש לך שם טבלאות, ואתה יכול לראות שזה לא 'נשף מסוים' אלא דבר שחוזר על עצמו כל יום, כמובן עם סטיות מסוימות. לפעמים זה 10 דקות אחרי השקיעה ולפעמים 13. לכל כוכב יש טבלה בפני עצמה.

מחשבות כתב:וחוץ מזה בהבנה פשוטה לפי שיטה זו, הרי שבמשך כל השנה חייב להופיע ג' כוכבים בינונים אחרי שהשמש נמצאת ארבע מעלות ושמינית המעלה מתחת לאופק, כי זה הזמן שאמור להיות חושך מסוים המאפשר לראות כוכבים בינונים ואם תמצא לילה אחת שבו לא יצאו כוכבים בזמן, ללא סיבה צדדית, הרי הסימן לחשיכה או לכוכבים לא נכון.

לא זכיתי להבין את מהלך מחשבותיך.
אתה טוען כך: אולי נמצא איזה לילה שאין כוכבים בזמן הנקוב, ואולי זה יהיה ללא שום סיבה צדדית, ואולי נגיד כהבנתי, שזה חייב להיות שבזמן הזה תמיד תמיד ייראו כוכבים (ונניח בצד את השאלה שנשאלה לעיל והיא קשה על כל השיטות: שהרי ברור שבכל יום יש תנאים שונים, ולא שייך לומר שהכוכבים ייראו כל יום בדיוק באותה דקה). ואז נצרף את כל ה'אולי'ים ומתוך כך תצא קושיא.

מצרף את הקובץ.
תצפיות צאת הכוכבים.pdf

אני לא מבין, שורה תחתונה הכוכבים הראשונים שאפשר בדוחק לקרוא להם בינונים יוצאים כל יום בסטייה של כמה דקות, אז איך הגמרא אומרת שזמן בין השמשות הוא ג רבעי מיל הרי זה משתנה כל יום? ולשיטת ר״ת לא קשה כי הסטיות הם ברגעים ולא בדקות.

מחשבות
הודעות: 127
הצטרף: ג' אוקטובר 23, 2018 11:09 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מחשבות » ד' דצמבר 26, 2018 1:47 pm

ידידיה כתב:קיבלנו מאבותינו מהו גדר צאת ג כוכבים.:

72 דקות מהשקיעה באירופה.


מצב הכוכבים הנ"ל מגיע בארץ ישראל ביום הארוך ביותר בקייץ לאחר 40 דקות בערך.


וכמובן, המנהג והמסורת לא משתנים.

בס"ד
כבר עניתי לך כמה פעמים שמנהג אבותינו באירופה בנוי אך ורק על שעון, דהיינו עד ג'מיל ורביע שזה חמישים ושמונה וחצי דקות נחשב לוודאי יום ומשם עד 72 דקות נחשב ביהש"מ ואחרי ד' מיל שזה 72 דקות מהשקיעה נחשב לילה.ללא קשר לחושך או לכוכבים, ולא חשוב אם מדובר ב48 מעלות צפוני או 55 מעלות צפונית לקו המשוה וגם לא משנה אם זה בקייץ או בניסן ותשרי.

אתה מתעקש וטוען וחוזר וכותב שלפי החושך של תמוז אחרי 72 דקות וב55 מעלות שהם הוציאו שבת, הרי שאנו צדיקים גמורים שמוציאים שבת 40 דקות אחרי השקיעה ועוד קושר את זה למנהג ומסורת.

הסברתי כבר שלפי דבריך אבותינו רח"ל חיללו שבת (ואוסיף שגם לא שמרו על טהרה) שהרי בניסן ותשרי הדליקו נירות בערב שבת קרוב ל 58 דקות אחרי השקיעה וכן זמן הפס"ט היה לכתחילה קרוב ל58 דקות אחרי השקיעה ומצב החושך בתקופה זו היא הרבה יותר חשוך מ72 דקות בתקופת תמוז

טענתך ש"קיבלנו מאבותינו מהו גדר צאת ג' כוכבים" בשקר יסודה כי הקבלה היא לא על כוכבים או חושך שלא עניין אותם, אלא אך ורק 58 וחצי דקות ו72 דקות

ההוספה "וכמובן. המנהג והמסורת לא משתנים" כשלדבריך הם חיללו שבת ולא שמרו טהרה, תמוהים. ובפרט כשאתה לא מקבל את המנהג האורגינלי אלא מפרש ומשנה את המנהג והמסורת לפי פרשנות שלך מזוית חלקית שעליו אתה רוצה לבנות יסודות

המעיין
הודעות: 1219
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי המעיין » ד' דצמבר 26, 2018 2:17 pm

איך הם מדדו 58 (וחצי!!) דקות כשלא היו להם שעונים בכלל ועבדו לפי הערכת זמן.

מחשבות
הודעות: 127
הצטרף: ג' אוקטובר 23, 2018 11:09 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מחשבות » ד' דצמבר 26, 2018 2:50 pm

המעיין כתב:איך הם מדדו 58 (וחצי!!) דקות כשלא היו להם שעונים בכלל ועבדו לפי הערכת זמן.

נכון שלא כל אחד הסתובב עם שעון בכיס כנהוג היום, אבל מכאן ועד לאיבוד כל פרופורציה ולומר שהם לא ידעו איך למדוד זמן, הדרך רחוקה מאוד מאוד, כי איך רבי יהודה מדד ד' מיל מדויק כשלא היה לו שעון ואיך נתנו לנו שיעורי זמן של הילוך מיל למליחת בשר או לחימוץ בצק או בכלל איך הם בנו פירמידות עם אבנים ענקיות ובגובה רב ובמרחק עצום ממקום חציבת האבנים בזמן שכיום עם כל הטכנולוגיה לא נצליח לבנות כאלו דברים. אפשר להאריך מאד הרבה על צורת שיכתוב ההיסטוריה שמלמדים אותנו כאילו אבותינו לפני אלף או אלפים שנה היו פרימטבים ביותר. אבל עם קצת לימוד ומחשבה נגלה שהם היו הרבה יותר חכמים מאיתנו והדבר היחיד שיש לנו כיום יותר ממה שהיה להם הוא טכנולוגיה דהיינו שלא צריך לחשוב הרבה כשבזמנן היגיעו לכל אותם הבנות שיש לנו ע"י חשיבה וחכמה
אני מסכים אתך שחישוב של חצי דקה לא היתה נחלת הכלל כי זה לא כ"כ משנה, אבל אם מישהוא רצה דווקא לדעת ולמדוד היה יכול להגיע בקלות למדידה או ע"י שעון מים או ע"י שעון חול או בצורות שהיה ידוע להם. ומסתמא היה בכל עיר מישהו שכיוון את השעונים בזמן השקיעה בכדי לדעת לענות על כל מיני שאלות שיצוצו. ואם למשל נולד ילד היו רצים לבית שבו נמצא השעון ומסתכלים האם החול בשעון אזל הרי שכבר ביהש"מ ואם המים בשעון השני נגמר הרי שכבר עבר 72 דקות.
אם תלמד את קידוש החודש ברמב"ם תראה שהם היגיעו לחישובים של חלקי השניה
וההוכחה הפשוטה בשבילנו היא מהסוגיא של ביהש"מ שבגמ' שבת שמדברים על ג' רבעי מיל ועל תרי תילתי מיל ועל פלגי דדנקא שזה אחד חלקי 12 ממיל
נערך לאחרונה על ידי מחשבות ב ד' דצמבר 26, 2018 3:26 pm, נערך 4 פעמים בסך הכל.

ביני עמודי גרסי
הודעות: 271
הצטרף: ב' ספטמבר 09, 2013 11:51 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי ביני עמודי גרסי » ד' דצמבר 26, 2018 2:59 pm

לגבי התצפיות החדשות,
הנה בהזדמנות האחרת אכתוב את מה שראיתי... את העדויות החישובים והמחקרים; לעת עתה, כפי איך שזה נראה, התצפיות הללו אינם אמינות מספיק, ולא שלמות. וכפי הנראה אין מהם ראיה להצדיק את שיטת הגאונים. (ישנם כמה דברים המכחשים את שיטתם בכלל התצפיות שנערכו בזה).

החושב
הודעות: 1325
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי החושב » ד' דצמבר 26, 2018 3:11 pm

ביני עמודי גרסי כתב:לגבי התצפיות החדשות,
הנה בהזדמנות האחרת אכתוב את מה שראיתי... את העדויות החישובים והמחקרים; לעת עתה, כפי איך שזה נראה, התצפיות הללו אינם אמינות מספיק, ולא שלמות. וכפי הנראה אין מהם ראיה להצדיק את שיטת הגאונים. (ישנם כמה דברים המכחשים את שיטתם בכלל התצפיות שנערכו בזה).

לטעמי היה כדאי שתוסיף עוד שורה שתיים על מנת לבאר ולו בקיצור נמרץ על סמך מה נראה לך שזה לא אמין ולא מספיק.

המעיין
הודעות: 1219
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי המעיין » ד' דצמבר 26, 2018 3:26 pm

מחשבות כתב:
המעיין כתב:איך הם מדדו 58 (וחצי!!) דקות כשלא היו להם שעונים בכלל ועבדו לפי הערכת זמן.

נכון שלא כל אחד הסתובב עם שעון בכיס כנהוג היום, אבל מכאן ועד לאיבוד כל פרופורציה ולומר שהם לא ידעו איך למדוד זמן, הדרך רחוקה מאוד מאוד, כי איך רבי יהודה מדד ד' מיל מדויק כשלא היה לו שעון ואיך נתנו לנו שיעורי זמן של הילוך מיל למליחת בשר או לחימוץ בצק או בכלל איך הם בנו פירמידות עם אבנים ענקיות ובגובה רב ובמרחק עצום ממקום חציבת האבנים בזמן שכיום עם כל הטכנולוגיה לא נצליח לבנות כאלו דברים. אפשר להאריך מאד הרבה על צורת שיכתוב ההיסטוריה שמלמדים אותנו כאילו אבותינו לפני אלף או אלפים שנה היו פרימטבים ביותר. אבל עם קצת לימוד ומחשבה נגלה שהם היו הרבה יותר חכמים מאיתנו והדבר היחיד שיש לנו כיום יותר ממה שהיה להם הוא טכנולוגיה דהיינו שלא צריך לחשוב הרבה כשבזמנן היגיעו לכל אותם הבנות שיש לנו ע"י חשיבה וחכמה
אני מסכים אתך שחישוב של חצי דקה לא היתה נחלת הכלל כי זה לא כ"כ משנה, אבל אם מישהוא רצה דווקא לדעת ולמדוד היה יכול להגיע בקלות למדידה או ע"י שעון מים או ע"י שעון חול או בצורות שהיה ידוע להם.
אם תלמד את קידוש החודש ברמב"ם תראה שהם היגיעו לחישובים של חלקי השניה
וההוכחה הפשוטה בשבילנו היא מהסוגיא של ביהש"מ שבגמ' שבת שמדברים על ג' רבעי מיל ועל תרי תילתי מיל ועל פלגי דדנקא שזה אחד חלקי 12 ממיל


להכביר הרבה דברים לא ישנה את המציאות. ואין כאן שום שכתוב של ההיסטוריה.

היכולת לחשב רבעי דקות ואפילו אחד מתתרף בשעה נובעת מחוסר הפרימיטיביות של הקדמונים ואף אחד לא העלה בדעתו שרבותינו היו פרימיטיביים.

עם זאת המציאות שלא היו שעונים לאבותינו שדובר עליהם כאן כלומר תושבי אירופה לפני כמה מאות שנים היא מציאות פשוטה. כך שבפועל להגיד לאנשים אתה יכולים לעשות מלאכות 58 דקות אחר רדת גלגל החמה ומותר לכם לעשות מלאכות 72 דקות אחר רדת הגלגל במוצ"ש לא היה מעשי. ואכן לא כתבו את זה. כלומר הפוסקים לא השתמשו בהוראות שנתנו בחישוב של דקות כי לא היה את זה לאנשים.
מה אמרו לאנשים? כוכבים. וזה מה שאמר לך ידידיה.

הגמרא לא מדדה ד' מיל מדויק בכלל אלא הסיקה את מן הכתובים גבי לוט שהם וודאי אמת אבל לא מדידה.

מחשבות
הודעות: 127
הצטרף: ג' אוקטובר 23, 2018 11:09 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מחשבות » ד' דצמבר 26, 2018 3:37 pm

המעיין כתב:
מחשבות כתב:
המעיין כתב:איך הם מדדו 58 (וחצי!!) דקות כשלא היו להם שעונים בכלל ועבדו לפי הערכת זמן.

נכון שלא כל אחד הסתובב עם שעון בכיס כנהוג היום, אבל מכאן ועד לאיבוד כל פרופורציה ולומר שהם לא ידעו איך למדוד זמן, הדרך רחוקה מאוד מאוד, כי איך רבי יהודה מדד ד' מיל מדויק כשלא היה לו שעון ואיך נתנו לנו שיעורי זמן של הילוך מיל למליחת בשר או לחימוץ בצק או בכלל איך הם בנו פירמידות עם אבנים ענקיות ובגובה רב ובמרחק עצום ממקום חציבת האבנים בזמן שכיום עם כל הטכנולוגיה לא נצליח לבנות כאלו דברים. אפשר להאריך מאד הרבה על צורת שיכתוב ההיסטוריה שמלמדים אותנו כאילו אבותינו לפני אלף או אלפים שנה היו פרימטבים ביותר. אבל עם קצת לימוד ומחשבה נגלה שהם היו הרבה יותר חכמים מאיתנו והדבר היחיד שיש לנו כיום יותר ממה שהיה להם הוא טכנולוגיה דהיינו שלא צריך לחשוב הרבה כשבזמנן היגיעו לכל אותם הבנות שיש לנו ע"י חשיבה וחכמה
אני מסכים אתך שחישוב של חצי דקה לא היתה נחלת הכלל כי זה לא כ"כ משנה, אבל אם מישהוא רצה דווקא לדעת ולמדוד היה יכול להגיע בקלות למדידה או ע"י שעון מים או ע"י שעון חול או בצורות שהיה ידוע להם.
אם תלמד את קידוש החודש ברמב"ם תראה שהם היגיעו לחישובים של חלקי השניה
וההוכחה הפשוטה בשבילנו היא מהסוגיא של ביהש"מ שבגמ' שבת שמדברים על ג' רבעי מיל ועל תרי תילתי מיל ועל פלגי דדנקא שזה אחד חלקי 12 ממיל


להכביר הרבה דברים לא ישנה את המציאות. ואין כאן שום שכתוב של ההיסטוריה.

היכולת לחשב רבעי דקות ואפילו אחד מתתרף בשעה נובעת מחוסר הפרימיטיביות של הקדמונים ואף אחד לא העלה בדעתו שרבותינו היו פרימיטיביים.

עם זאת המציאות שלא היו שעונים לאבותינו שדובר עליהם כאן כלומר תושבי אירופה לפני כמה מאות שנים היא מציאות פשוטה. כך שבפועל להגיד לאנשים אתה יכולים לעשות מלאכות 58 דקות אחר רדת גלגל החמה ומותר לכם לעשות מלאכות 72 דקות אחר רדת הגלגל במוצ"ש לא היה מעשי. ואכן לא כתבו את זה. כלומר הפוסקים לא השתמשו בהוראות שנתנו בחישוב של דקות כי לא היה את זה לאנשים. הפוסקים כן נתנו לנו זמן של ג' מיל ורביע שפירושו 58 וחצי דקות
מה אמרו לאנשים? כוכבים. וזה מה שאמר לך ידידיה.
מושג הכוכבים שלהם שונה בתכלית מהמושג שמוכרים לנו היום
הגמרא לא מדדה ד' מיל מדויק בכלל אלא הסיקה את מן הכתובים גבי לוט שהם וודאי אמת אבל לא מדידה.

לפי הגמ' המדידה של לוט מהכתובים לא מדויקת כי ויאיצו שאני

המעיין
הודעות: 1219
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי המעיין » ד' דצמבר 26, 2018 3:50 pm

זה טיעון מעגלי.
הפוסקים נותנים ד' מילין. אתם מתווכחים אם הכוונה לפי חישוב זמני או בדקות.
אתה אומר הם דיברו בדקות ידידיה אומר בזמני.
שאלתי אותך הרי לא היו שעונים. והבאתי ראיה כי שעונים עובדים בדקות ואם הם ציפו שלאנשים יהיו שעונים למה לא כתבו בדקות. אתה עונה אבל הם כתבו בדקות שהרי כתבו ד' מילין וחזרנו להתחלה ואפשר להסתובב שוב.

מה הקשר וליאיצו. למעשה בגמרא בפסחים לא כתוב שמדדו אלא ראיה מהפסוק או שאין ראיה אבל מדידה לא היתה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' דצמבר 26, 2018 3:58 pm

זה לא ממש מעגלי. הוא מתכוון לטעון שהפוסקים לא כתבו בדקות כי השתמשו במושג של הגמרא ואין מקום לשאלה למה לא כתבו בדקות.

המעיין
הודעות: 1219
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי המעיין » ד' דצמבר 26, 2018 4:02 pm

נכון שזה לא ראיה גמורה כי אפשר לומר כדבריך. ולכן כתבתי בהוראות שנתנו והתכוונתי שהפוסקים מפרשים דבריהם בצד המעשי . ואילו היה מצוי שעונים לא משתמיט שהיו כותבים גם שעון. ומצד שני כוכבים וחשיכה הם כן כתבו ולא הסתפקו במילין. על כרחך שהם כתבו גם מה שבפועל אנשים יכולים להשתמש בו ומדלא כתבו שעון ש"מ דלא הווה.

מחשבות
הודעות: 127
הצטרף: ג' אוקטובר 23, 2018 11:09 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מחשבות » ד' דצמבר 26, 2018 4:11 pm

המעיין כתב:זה טיעון מעגלי.
הפוסקים נותנים ד' מילין. אתם מתווכחים אם הכוונה לפי חישוב זמני או בדקות.
אתה אומר הם דיברו בדקות ידידיה אומר בזמני.
שאלתי אותך הרי לא היו שעונים. והבאתי ראיה כי שעונים עובדים בדקות ואם הם ציפו שלאנשים יהיו שעונים למה לא כתבו בדקות. אתה עונה אבל הם כתבו בדקות שהרי כתבו ד' מילין וחזרנו להתחלה ואפשר להסתובב שוב.

מה הקשר וליאיצו. למעשה בגמרא בפסחים לא כתוב שמדדו אלא ראיה מהפסוק או שאין ראיה אבל מדידה לא היתה.


הסברתי שהיה להם שעונים אם זה שעון מים או שעון חול או צורה אחרת שהיה ידוע להם ובהרבה בתים השתמשו בזה והיו מכוונים ברגע השקיעה את השעון. אתה טוען שלא כל אחד הסתובב עם שעון וזה נכון, אבל היו שעונים בבתים

תחזור על הגמ' בפסחים ותראה שלא רק שרבי יהודה מדד את הזמן אלא הוא טוען שגם אני יכול למדוד את הזמן ובלשון קדשו "תדע"
הגמ' מנסה להקשות על רבי חנינא שמדד את המרחק מסדום לצוער ה'מיל, מדברי רבי יהודה שאומר שמעלות השחר ועד הנץ החמה ד' מיל ומתרצת ויאיצו שאני דהיינו שלוט הלך בזמן ד' מיל מרחק של ה'מיל

המעיין
הודעות: 1219
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי המעיין » ד' דצמבר 26, 2018 4:18 pm

הסברת שהיה להם שעון חול ושעון מים אבל זה פשוט לא נכון.

כלומר היו בעולם שעוני חול ומים אבל אנשים לא השתמשו בהם כדי למדוד את שעות היום.


אתה צודק שר' יהודה לא הוכיח מהפסוק. אבל הוא לא מדד זמן עם שעון הוא מדד בהליכה.

מחשבות
הודעות: 127
הצטרף: ג' אוקטובר 23, 2018 11:09 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מחשבות » ד' דצמבר 26, 2018 4:24 pm

המעיין כתב:נכון שזה לא ראיה גמורה כי אפשר לומר כדבריך. ולכן כתבתי בהוראות שנתנו והתכוונתי שהפוסקים מפרשים דבריהם בצד המעשי . ואילו היה מצוי שעונים לא משתמיט שהיו כותבים גם שעון. ומצד שני כוכבים וחשיכה הם כן כתבו ולא הסתפקו במילין. על כרחך שהם כתבו גם מה שבפועל אנשים יכולים להשתמש בו ומדלא כתבו שעון ש"מ דלא הווה.

תחשוב טוב למה באמת בערב שבת כן נתנו לנו זמן לפי שעון, ובעצם זה המקום היחיד שדברו משעון כי בערב שבת הם החמירו לפי שיטת ר"ת שד' מיל שוות

משא"כ במוצ"ש שצריך כוכבים וחשכה וזה קורה רק אחרי 50'18 מעלות לכן אמרו כוכבים

מחשבות
הודעות: 127
הצטרף: ג' אוקטובר 23, 2018 11:09 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מחשבות » ד' דצמבר 26, 2018 4:35 pm

המעיין כתב:הסברת שהיה להם שעון חול ושעון מים אבל זה פשוט לא נכון.

כלומר היו בעולם שעוני חול ומים אבל אנשים לא השתמשו בהם כדי למדוד את שעות היום.
מה זה שעון מים או שעון חול ביג דיל,פשוט שבכל בית היה כזה שעון ומה שרצו למדוד מדדו

אתה צודק שר' יהודה לא הוכיח מהפסוק. אבל הוא לא מדד זמן עם שעון הוא מדד בהליכה.

האם אתה מתכוון לומר שרבי יהודה אומר תדע הוא מתכוון שגם אני אמדוד בהליכה

המעיין
הודעות: 1219
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי המעיין » ד' דצמבר 26, 2018 4:49 pm

פשוט שהיה בכל בית שעון חול ושעון מים. קשה להתווכח עם דמיונות.

השתמשת פעם בשעון חול?

מה ר' יהודה התכוון שתמדוד בשעון הדיגיטלי שלך דרך ארבעה מיל ואח"כ תמדוד את הזמן מהשקיעה עד.. אופס ארבעה מיל..

מחשבות
הודעות: 127
הצטרף: ג' אוקטובר 23, 2018 11:09 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מחשבות » ד' דצמבר 26, 2018 6:56 pm

המעיין כתב:פשוט שהיה בכל בית שעון חול ושעון מים. קשה להתווכח עם דמיונות.

השתמשת פעם בשעון חול?

מה ר' יהודה התכוון שתמדוד בשעון הדיגיטלי שלך דרך ארבעה מיל ואח"כ תמדוד את הזמן מהשקיעה עד.. אופס ארבעה מיל..


לא הבנתי מה הבעיה עם שעון חול או מים זה כלי מאד מאד פשוט ותלוי באיזה גודל מדובר בשעון קטן אפשר למדוד כמה דקות ובשעון קצת יותר גדול אפשר למדוד שעה ובשעון ענק אפשר למדוד גם יממה כמובן שלא כל אחד יהיה לו שעון ענק אבל שעון רגיל אמור לעלות כסף קטן או שאתה לא מבין מה זה שעון חול, מים,

ועיין ביראים ססי' ק"ב וביראים השלם ססי' רע"ד "והרוצה לבדוק הדבר אם אמת כאשר פרשנו, יכול לבדוק בכלי נקוב קטן, ויתן בו מים מהלך חמש מילין קודם הראות הכוכבים (הכוונה לשקיעה)בימי ניסן סמוך לתקופה, שהימים והלילות שוים, וימצא נטיפות עלות השחר (הכוונה להנץ החמה) ישוו לנטיפות שיעור מהלך ה' מילין קודם הראות הכוכבים" הסוגרים באמצע זה הוספה שלי ופירושו לענ"ד שאם ניקח כלי גדול אם נקב פצפון הנוטף טיפין טיפין ונמלא אותו הרבה מים בשקיעה ומתחתיו כלי גדול המקבל את כל הטיפות ונבוא למחרת בהנץ החמה ונקח כלי אחר שיקבל את הטיפטוף של משך כל היום עד השקיעה נקבל בשני הכלים התחתונים אותו כמות מים וזה הוכחה שמשך הזמן מהשקיעה עד הנץ שוה למשך הזמן מהנץ עד השקיעה ביומי תקופת ניסן. , הרי שהטכניקה של שעון מים הוא פשוט ביותר

אני לא יודע איך בדיוק רבי יהודה אמר לי לבדוק רק דבר אחד אני כן יודע שהוא אומר שאם יהיה לך הבנה איך למדוד זמן ואיך לבדוק צאת הכוכבים אז אתה מוזמן לבדוק ולראות שאני צודק. וגם אם אתה לא נמצא בקו המשוה אבל אם אתה יודע באיזה מעלת רוחב אתה נמצא ואתה יודע לחשב סינוס וקוסינוס תוכל להגיע לחישוב הנכון. וכמובן שהוא לא מדבר למי שלא יודע איך מודדים זמן ומי שלא יודע מה הכוונה כוכבים

ובדיוק כדבריך,שאם אדע למדוד זמן מדויק ואדע לפי מקומי כמה זמן יקח עד שהשמש תרד 50'18 אז אעמוד עם המודד ואומר אופס צאת הכוכבים זה לפי דעת הגאונים והראשונים שהכל נמדד לפי האופק אבל לדעת תוס' בשיטת ר"ת שהכל נמדד בשעות שוות מספיק לדעת למדוד ד' מיל ולעמוד עם המודד ולומר אופסס ד' מיל
נערך לאחרונה על ידי מחשבות ב ה' דצמבר 27, 2018 1:18 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

מלבב
הודעות: 3529
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מלבב » ד' דצמבר 26, 2018 7:36 pm

ידידיה כתב:קיבלנו מאבותינו מהו גדר צאת ג כוכבים.:

72 דקות מהשקיעה באירופה.


מצב הכוכבים הנ"ל מגיע בארץ ישראל ביום הארוך ביותר בקייץ לאחר 40 דקות בערך.


וכמובן, המנהג והמסורת לא משתנים.

האם גם בעלות השחר ננהג כמו אבותינו שבשום מקום באירופה לא נהגו יותר מ14 מעלות?

מקדש מלך
הודעות: 4637
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' דצמבר 26, 2018 7:49 pm

זאת מניין לך? וכיצד שייך מנהג קבוע בדבר שנפקא מינא לבודדים מועטים?
ובכלל עלות השחר שלנו הוא באמת רק לחומרא.
ומה שאיננו מחמירים בלילה זה בגלל שחוץ מהמנהג אנחנו גם נוקטים בעיקר הדין כהגר"א והגר"ז.

מלבב
הודעות: 3529
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מלבב » ה' דצמבר 27, 2018 8:54 am

א. בכל הלוחות הישנות העלות השחר הוא בין 12 ל14 מעלות, ועיין במאמרים על עלות השחר בקובצי עץ חיים הראשונים יש שם הרבה ראיות על זה.
ב. בכל הלוחות בא״י עלות השחר הוא בין 72 במעלות או 90 במעלות, ולא שמענו מעולם שלחומרא זה שונה.
ג. אני כתבתי לידידיה שכתב שזה מנהג אבותינו, הרי אבותינו עשו מלאכות אחר השקיעה הרי שלא נקטו כהגר״א והבעה״ת, ובכלל איזה מן דבר מוזר זה לסמוך על שתי אחרונים נגד כל הראשונים והאחרונים שנהגו כמותם מאז ומעולם ועוד לקולא באיסור כרת וסקילה?

מקדש מלך
הודעות: 4637
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ה' דצמבר 27, 2018 9:45 am

א. מעניין. אבל בכלל לא בטוח שזה מנהג. בעלות השחר לא שייך כל כך מנהג. זה משקף רק את הבנתו של כותב הלוח. (אגב, לדעת בעל התניא עלות השחר הוא יותר משעתיים לפני הנץ, גם בחורף, כמבופרש בתחילת אגרת התשובה).
ב. תסתכל בכל המבואות ללחוחות ותראה שכותבים בפירוש שזה רק לחומרא.
ג. כבר הסברתי המון פעמים. אנחנו מחמירים גם כמנהג אבותינו וגם כדעת הגר"א. ברור שמותר לנטות ממנהג אבותינו לחומרא. אבל בשום אופן איננו מקילים יותר מהם.

מלבב
הודעות: 3529
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מלבב » ה' דצמבר 27, 2018 3:04 pm

מקדש מלך כתב:א. מעניין. אבל בכלל לא בטוח שזה מנהג. בעלות השחר לא שייך כל כך מנהג. זה משקף רק את הבנתו של כותב הלוח. (אגב, לדעת בעל התניא עלות השחר הוא יותר משעתיים לפני הנץ, גם בחורף, כמבופרש בתחילת אגרת התשובה).
ב. תסתכל בכל המבואות ללחוחות ותראה שכותבים בפירוש שזה רק לחומרא.
ג. כבר הסברתי המון פעמים. אנחנו מחמירים גם כמנהג אבותינו וגם כדעת הגר"א. ברור שמותר לנטות ממנהג אבותינו לחומרא. אבל בשום אופן איננו מקילים יותר מהם.

מעניין לא ראיתי שכותבים שזה רק לחומרא, אז ממתי אפשר לדעתם להחשיב עלות השחר גם לקולא?
אני שאלתי שאם משום המנהג אז גם בעלות השחר נעשה כמנהג אע״פ שבמציאות בא״י רואים שזה טעות, אז אתה אמרת שבצאת הכוכבים זה שונה כיון שיש גם שיטת הגר״א והבעה״ת, לזה אמרתי שהם דעת יחידים נגד כל הראשונים, אז עכשיו אתה חוזר למנהג, אז שוב מה שונה עלות השחר.
נערך לאחרונה על ידי מלבב ב ה' דצמבר 27, 2018 3:13 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מקדש מלך
הודעות: 4637
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ה' דצמבר 27, 2018 3:09 pm

מלבב כתב:
מקדש מלך כתב:א. מעניין. אבל בכלל לא בטוח שזה מנהג. בעלות השחר לא שייך כל כך מנהג. זה משקף רק את הבנתו של כותב הלוח. (אגב, לדעת בעל התניא עלות השחר הוא יותר משעתיים לפני הנץ, גם בחורף, כמבופרש בתחילת אגרת התשובה).
ב. תסתכל בכל המבואות ללחוחות ותראה שכותבים בפירוש שזה רק לחומרא.
ג. כבר הסברתי המון פעמים. אנחנו מחמירים גם כמנהג אבותינו וגם כדעת הגר"א. ברור שמותר לנטות ממנהג אבותינו לחומרא. אבל בשום אופן איננו מקילים יותר מהם.

מעניין לא ראיתי שכותבים שזה רק לחומרא, אז ממתי אפשר לדעתם להחשיב עלות השחר גם לקולא?

מה כל כך משנה מה דעת מסדר הלוח? מה שאפשר להוכיח מהלוחות זה לגבי צאת הכוכבים, שמסדרי הלוחות תמיד התאימו את עצמם למנהג ולהוראת פוסקי הקהילות שבה הופץ הלוח (חוץ מטיקוצ'ינסקי אולי, שהוא היה בר סמכא גדול וקבע את המנהג. כמובן שעיקר השיקול שלו היה המנהג באירופה במאות השנים האחרונות, כפי שהוא עצמו כותב בספרו). עלות השחר שזה משהו שאין בו נפק"מ להנהגה קבועה, ובודאי שאלה כמו שאתה שואל, אין למסדר הלוח שום עדיפות על כל מישהו אחר שעסק בנושא.
ואם אתה שואל, יש כאלו שטוענים שעלות השחר הוא פחות מ72 דקות לפני הנץ, כי הם לוקחים את המנחת כהן לשתי הצדדים. אבל רק מועטים חושבים ככה.

מלבב
הודעות: 3529
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מלבב » ה' דצמבר 27, 2018 3:17 pm

אם אתה מתכוון ללוחות של פעם, הראיה הוא לא רק מהלוחות עיין בקובצי עץ חיים, אם אתה מתכוון ללוחות של היום כיון שזה בכל זאת נוגע להלכה וככה מפרסמים כל הלוחות כבר מאה חמישים שנה ולא שמענו מי שיעורר על זה שאין לסמוך על זה לקולא חוץ מהרב בן ציון וואזנר שיש לא שיטה אחרת בזה, אז אני חושב שכולם מסכימים שאין להתחשב במנהג שהיה באירופה אחרי שהתברר שזה היה טעות.

מחשבות
הודעות: 127
הצטרף: ג' אוקטובר 23, 2018 11:09 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מחשבות » ב' דצמבר 31, 2018 2:13 pm

נראה לי שיש צורך בהסבר על כוכבים הנראים רק בסוף הנשף כדעת הגאונים וראשונים הנוקטים ה' מיל, והם לא כתבו ש'אין אנו בקיאין בכוכבים'.
ההסבר לדעה של ה' מיל, שעולא ורבא בפסחים סוברים שהנשף ה' מיל והגם שאיתותבו מדברי רבי יהודה הסברנו בדברי רש"י, שהתיובתא הוא לא מד' וה' מיל, כי רבי יהודה דיבר בקו המשוה, ועולא ורבא דברו בא"י, ובשניהם הנשף נגמר כשהשמש 50'18 תחת האופק, ובקו המשוה הזמן 72 דקות ובא"י הוא כ 90 דקות, ולפי דעה זו תמיד יש להמתין ל 50'18 מינוס, ואז רואים בבירור את הכוכבים הבינונים, והם סוג שונה של כוכבים שראיתי אותם לפני כעשר שנים, ומאז תמיד חיפשתי האם יש עוד מי שיודע על מה אני מדבר , וב"ה שמצאתי את שבקשתי בפורום אוצר החכמה באשכול "יש אור ברקיע 40 דקות אחרי השקיעה" בעמוד ראשון, שהביא הרב עדיאל ברויאר מויקיפדיה (אלא ששם מדובר בכללי על אחרי 18 מעלות, ולהבנתי, גרמי שמים חיוורים במיוחד, זה ב 50'18 מעלות)

דמדומים אסטרונומיים
דמדומים אסטרונומיים (Astronomical twilight) מוגדרים כפרקי הזמן בערב ולפנות שחר, כאשר מרכזה של השמש נמצא בין 12° ו-18° מתחת לאופק. ככלל, בטרם תחילתו של שלב זה בבוקר, או עם סיומו לעת ערב, השמיים חשוכים לחלוטין, אם כי רוב בני האדם יגדירו את השמיים כחשוכים עם סיומו של שלב זה בבוקר או טרם תחילתו לפנות ערב. בשלב זה ניתן לבצע תצפיות אסטרונומיות, אם כי ייתכן שכדי לתצפת גרמי שמיים חיוורים במיוחד, יהא צורך להמתין עד תום הדמדומים האסטרונומיים או להקדים את תחילתם.

הרי שרק אחרי תום הדימדומים האסטרונומיים יתכן לראות את הכוכבים החיוורים במיוחד, ולפני כן הם לא נראים, וגם בבוקר הם נראים רק לפני עלות השחר, ולא נראים אחרי עלות השחר, וברור שהם הכוכבים עליהם דברו הגאונים הראשונים והפוסקים.

וזאת למודעי !
כי איני שולט בשפות, לכן יש לי חסר באיסוף חומר ממקורות זרים חוץ מההתנזרות מקריאה בספריהם ע"כ אבקש ממי שכבר יש לו חומר המסביר את הכוכבים הנראים אחרי גמר הנשף שיואיל בטובו לשלוח לי ואודה לו מאד

מחשבות
הודעות: 127
הצטרף: ג' אוקטובר 23, 2018 11:09 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מחשבות » ב' דצמבר 31, 2018 2:17 pm

מפורש בזוהר הקדוש פרשת תרומה דף קעא:, 'רוב משריין דככביא ומזלי כלהו נפקין בראשיתא דלילא עד תלת שעתי חסר רביעא, מתמן ולהלאה לא נפקין בר זעירין. ואינון ככביא כלהו לא משמשי לבטלה ולא אתחזון לבטלה, ואית ככביא דקא משמשי כל ליליא בגין לאצמחא ולגדלא כל אינון מלין דאתפקדו עלייהו, ואית ככביא דקא משמשי עד פלגות ליליא וצמחין ומגדלין מראשיתא דליליא עד ההיא שעתא כל אינון מלין דאתפקדו עלייהו, ואית ככביא דקא משמשי זעיר מליליא, דכיון דאתחזי בהדי ההוא עשבא או ההוא דשאה מיד אשלים שמושיה ולא אצטריך יתיר בההוא ליליא, והא אינון לא קיימין לבטלה, כיון דאשלימו שמושייהו לא אתחזון יתיר בהאי עלמא ועיילין לאתרייהו'.

אליעזר ג
הודעות: 790
הצטרף: ד' ינואר 01, 2020 10:28 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי אליעזר ג » ב' יוני 21, 2021 7:34 pm

ביני עמודי גרסי כתב:אנסה בס"ד לפרש ולהפשיט את הקושי בסוגיית הכוכבים:
בגדרם,
בזמן צאתם,
ובזמנם יצאתם היותר מדויק שהוא אליבא דהראשונים. המתרחש בפועל כ-72 דקות לאחר שקיעת החמה.


הקדמה
ראשית כל יש להקדים היחס הראוי לעסק בדברי הראשונים "אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם" (שבת קיב:) על כן צריך להתייגע להבין דבריהם. ודבר פשוט הוא שעל כל קושיא שמקשים על דבריהם, וודאי היה להם תירוץ. וממילא אין להשתדל לעמוד בקושיא, אלא לתרץ ולהבין דבריהם, ואם אין מבינים החיסרון בנו ולא בדבריהם הקדושים.
וכפירוש החפץ חיים עה"פ "וכמטמונים תחפשנה" (משלי ב ד), כמטמון שאדם הטמין שבוודאי נמצא כאן.
וכל שכן בדבר הנראה לעיניים, וודאי שגם הם ראו מה שאנו רואים. וגם היו להם תלמידים, ולמה לא הקשו התלמידים מהמציאות ? אלא וודאי ראו המציאות וראו שמתאים לשיטתם.

כדי להבין את היסודות היטב, יש לנו לברר כמה דברים במציאות לאור חז"ל; ולדעת מספר מושגים הכרחיים:

1. זמן התחלת הלילה נקרא בתורה "ביאת השמש". ובפרשת אמור בדין הערב שמש להתיר אכילת תרומה, כתוב (ויקרא כב ז) "ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים". ובגמרא ריש ברכות (ב.) במסקנא ביארו שאין פירוש וטהר טהר גברא אלא "טהר יומא" דהיינו שיטהר הרקיע מן האור (לשון הרמב"ם הלכות תרומות פ"ז ה"ב. ורש"י ברכות שם בהשמטות שמובא בש"ס וגשל ובש"ס עוז והדר ובש"ס וילנא החדש).
2. ובכתובים בנחמיה לגבי בנין ביהמ"ק שנעשה רק ביום נאמר "ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר עד צאת הכוכבים ... והיה לנו הלילה למשמר והיום למלאכה" ומכאן המקור שבצאת הכוכבים לילה הוא.
3. ובמשנה בכל המקומות נקרא זמן התחלת הלילה "חשכה" ובין השמשות נקרא "ספק חשכה ספק אין חשכה" (שבת פ"ב מ"ז).
4. ובגמרא שבת לד: מבואר שבין השמשות לשיטת רבה בדעת רבי יהודה מתחיל "משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימים", וממשיך גם "כשהכסיף התחתון ולא הכסיף העליון", ומסתיים "כשהכסיף העליון והשווה לתחתון". ובדף לה. אביי הביט למזרח, ורבא אמר לו שהכוונה ב'פני מזרח' למערב, עיי"ש.
5. ושם בהמשך הסוגיא: "כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה, לא כוכבים גדולים הנראים ביום, ולא קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא בינונים".

ומעתה צריך לבאר: מתי מחשיך אור היום, ועד מתי יש אדמימות במערב, ומה נקרא צאת שלשה כוכבים בינונים:

א. אור היום: בבוקר ובערב הנשף שווה (- זמן ההחשכה אחר ששוקעת השמש באופק) כמבואר בביאור הגר"א בסימן רס"א וכן ידוע הדבר גם בזמנינו. ובמקביל לאור שיש בעלות השחר יש עד צאת הכוכבים דר"ת, ובזה אין חולק.
ב. ומה שנראה בזמנינו שיש חושך בזמן מוקדם מזה, זהו כיון שיש תאורת חשמל. [אפשר לעשות בדיקה פשוטה ולהיווכח בעובדה זו, שכאשר יושב אדם בחדר מואר כחצי שעה אחר השקיעה אזי אם יכבה את התאורה יראה מיד איך שנכנס האור מבחוץ].
ג. ואור של עלות השחר אפשר להשתמש לאורו, כמבואר בהלכות ציצית סימן י"ח גבי 'וראיתם אותו' שמעלות השחר נחשב זמן ראיה כמבואר בשולחן ערוך הרב שם. ובגמרא יומא לה: שאמר שמעיה לאבטליון כשעלה עמוד השחר בכל יום הבית מאיר והיום אפל. וכן הוא גם באור שיש עד צאת הכוכבים לר"ת והראשונים.
ד. האדמימות בצד מערב. הנה בין 20 ל45 דקות אחר השקיעה ישנה אדמימות מאוד חזקה במערב. וכל אחד שהאופק הנמצא לפניו פתוח - יכול לראות את זה בימים בהירים. ומכ-45 דקות הללו מתחילה האדמימות להיחלש עד כ60 דקות אחר השקיעה שמאז אין אדמימות (- רק אור לבן), וכן כתבו הרה"ג ר' מאיר פוזן שליט"א בספרו אור מאיר (עמוד קפ"ז), והרב ידידיה מנת שליט"א בספרו זמני ההלכה למעשה, וכן בספר הזמנים בהלכה להרב חיים פ. בניש שליט"א (ח"ב עמוד ת"ו). [וכן ראיתי כמה פעמים, מכמה מקומות הנמצאים גבוה מעל אורות הרחוב. כמו מהגג של הבית. בשביל שלא יפריעו לראייה נקייה וחופשית].
ה. ובגמרא מבואר שכשהכסיף התחתון ולא העליון מתחיל בין השמשות לרב יוסף אליבא דרבי יהודה ולרבה אליבא דרבי יהודה שזה דקה וחצי לפניו. וביאור "הכסיף התחתון" שמתאים למציאות שראיתי, הוא כלשון הירושלמי ריש ברכות (ב:) "תני, כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום, הכסיפו זהו בין השמשות, השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה". וכן מבואר בתשובת הגאונים (גנזי קדם) שבזמן תחילת בין השמשות דרב יוסף נסתלקה האדמימות במערב. ובפירושי הראשונים: "הכסיף – השחיר; התחתון, כלומר תחתית של כיפת הרקיע הסמוכה לארץ, ועליון הוא גובהה של כיפה שאינה ממהרת להכסיף, ואם הכסיף העליון והשוה לתחתון לילה":

לאחר כל ההבנה הנ"ל יש לנו לדעת את היסודות והמציאות לגבי צאת הכוכבים – מתי בפועל יוצאים הכוכבים הבינונים לאחר השקיעה:

כדי להבין עוד יותר מדויק את סוגיית הכוכבים לשם כך נשאל:
מתי מתחיל הלילה לכל הדעות כולם. כולל ר"ת והראשונים ומרן השולחן ערוך??
התשובה: מתי כשנראים שלושה כוכבים בינונים:
ומהו המקור לכך?
כך פסקה הגמרא בכמה מקומות. וכך פסקו כמה עשרות ראשונים שהלילה ההלכתי מתחיל כשנראים בשמים שלושה כוכבים בינונים. וכך גם פסק להלכה השולחן ערוך. ועל הקביעה הזו אי אפשר לחלוק בשום אופן ובשום צורה. אלא מיד כשיוצאים שלושה כוכבים בינונים - זה לילה מוחלט. לכל דבר ועניין.

כעת לפי זה יוצאים לנו שני דברים מעניינים: האחד, שהשולחן ערוך פסק שהשבת יוצאת מיד כשרואים את הכוכבים. והנה אנו יודעים שהכוכבים יוצאים לפני 72 דקות. ואם כך אז יצאה השבת לכאורה. והדבר השני הוא שהשולחן ערוך פסק ברס"א שבמשך ג' מילין ורביע זהו יום גמור לתוספת שבת. אך קשה מאוד לומר שיהיה מותר לעשות מלאכות במשך כל הג' מילין ורביע כי תוך כדי אותו הזמן יוצאים הכוכבים, וכשהם יוצאים זה וודאי לילה גם לדעת השו"ע! ואם כן איך התיר השו"ע לעשות מלאכות בזמן הזה?
וכדי להקל על הקושי ולהסיר את הסתירה יש שניסו לתרץ שכל הג' מילין ורביע הם לאו דווקא, ולא באמת מותר לעשות מלאכה כל אותו הזמן. כי הרי הכוכבים נראים לפני כן; אלא כוונתו השולחן ערוך היא על המקומות בהם כן יש שיעור כזה של ג' מילין ורביע בין השקיעה לתחילת יציאת הכוכבים שהוא בין השמשות. אזי אז יהיה מותר לעשות מלאכות. (וצריך עיון האם יש כזה מקום בעולם שעליו דיבר השו"ע. מקום שבו גרו היהודים). אבל יהיה מותר בכל אופן לעשות מלאכות אחרי השקיעה עד לרגע שבו יוצאים הכוכבים. באותו המקום.
עד כאן מה ששגור בפי חלק מבאי בית המדרש;

אבל לאחר העיון נראה, שכל הקושיא מתחילה בגלל שהחלטנו מעצמנו מה אלו הכוכבים הנחשבים לבינונים. שלכן וודאי שיקשה עלינו כנ"ל. אבל באמת לדעת השולחן ערוך כל הכוכבים הנראים בתוך הג' מילין... הם אינם כוכבים בינונים. אלא גדולים הנראים ביום! ולכן לפי זה לא יהיה סתירה בין שני הסימנים; רסא - רצג. שברס"א מדובר שהכוכבים (הנכונים) עדיין לא יצאו. ואילו ברצ"ג מדובר שהכוכבים הנכונים יוצאים מאוחר יותר מד' מיל.

אלא שגם בהנחה שהדברים הללו נכונים: עדיין יהיו קשים שני קושיות חזקות:
הקושיא האחת היא, איך נזהה שלושה כוכבים בינונים בין מאות כוכבים - הנמצאים בזמן ר"ת?
והקושיא השניה היא, מדוע הראשונים והשולחן ערוך לא גילו ופירשו לנו יותר מה אלו הם כוכבים בינונים במדויק כדי שלא נבוא לידי טעות?

התשובה היא שדרך ההסבר לשאלה השנייה נוכל גם להבין יותר את התשובה לשאלה הראשונה.
וכך ההסבר (ונתחיל מהשנייה), הראשונים והשולחן ערוך אכן כתבו לנו סימנים ברורים מתי יש להסתכל על הכוכבים;
ומתי? כאשר מכסיף המערב לגמרי עליון כתחתון; שכשמחשיך אור היום לגמרי, אזי נוכל להבחין בכוכבים - השונים מכל הכוכבים - שיצאו עד כה; ממילא כאשר נבוא לראות למחרת האם אותם הכוכבים - שראינו אתמול - יצאו, נוכל להבחין בקלות ולדעת במהירות שהם לא יצאו, ולכן נצטרך לחכות להם עד שהם יצאו, (כי הם סוג מיוחד, המבדיל אותם, מכל הכוכבים שיצאו עד להכספת המערב). ולכן כל עוד שהרקיע במערב מזהיר כעין אורה של יום עדיין כל הכוכבים הנראים הם גדולים. ויש לדעת כי אם יש אור אפילו קלוש במערב גם כן זה נכלל בכלל "מזהיר כעין אורה של יום". שלא מועיל למוצ"ש.
ולמה?
כי לדעת הראשונים והשו"ע בעינן הכסיף לגמרי במערב בשביל שיהיה לילה. וכמו שכתבו לפרש את סימן ההכסיף במדויק ממש. מהו התחתון והיכן הוא ממוקם ומהו העליון ומקומו; ומה צריך להיות בתחתון טרם שיהיה בעליון; ושהבהירו את כוונתם שבעינן סילוק האדמומית לגמרי; שכתבו שהכסיף הוא השחיר. כך שאם נקבץ את כל דבריהם יחד וננסה להתאימם למציאות, כדבריהם, הנה לא נוכל להתאימו אם לא לפי ר"ת. (58 - 72 דקות מהשקיעה).

וכמו כן בעלות השחר שכולנו מסכימים שכאשר יש מעט אור (למשל כעבור 15 דקות מעלות השחר) שאנו כבר קוראים לזה אור גמור, ומתחילים לברך ברכות ולקרוא ק"ש ולהתפלל וכו' ואנו לא קוראים לזה 'מזהיר כעין אורה של יום' שלכן נמתין עם הברכות והתפילה... אלא קוראים לזה אור ממש. ואם כך הוא הדין לגבי הערב, שעד לאותו הזמן (של הבין השמשות לפחות) זה נחשב לאור יום ולא לכעין אורה של יום. שוודאי שאין זה לילה אז.
ולכן ברור הדבר שכאשר הם (הראשונים והשו"ע) כותבים כמו לגבי מילה שהכוכבים שעליהם אנו צריכים להשגיח אלו הם הכוכבים הנראים בזמן שלא מזהיר כעין אורה של יום. אזי רק כאשר יצאו אז הכוכבים - הם הבינונים. וכל מה שיצא לפני כן הם בכלל כוכבים הגדולים הנראים ביום.

וכמו כן יש להוסיף שבבית יוסף, מרן הרחיב דבריו, ושם הרי הביא את כל הסוגיא וסימני הגמרא ואת דעת הראשונים שהלילה ההלכתי מתחיל כעבור ד' מילין משקיעת החמה. ולכן אין להקשות עליו סתירה מבלי לעיין גם בבית יוסף לדעת מוצא הדינים וכוונתם וכיוצא בזה וכדומה. (וכמו שהיו שסברו בטעות שהבית יוסף חזר בו בהלכות מילה וכיום נגלה הדבר שהייתה זו שגיאה רבה. ששורש טעותם נבע כי חסרו אצלם המקור ממנו לקח מרן את אותו הדין).

אז נסכם ונחדד יותר בקיצור:
לשאלה הראשונה:
איך מזהים את הכוכבים הבינונים מבין המאות? התשובה כאשר מתרגלים לראות פעם אחת (ומקסימום פעמים) את כלל כל הכוכבים שאחרי השקיעה (לאחר שכולם יצאו) אזי ניתן לדעת אחת ולתמיד מה אלו הם הכוכבים הבינונים.
ואפשרות יותר טובה היא לחכות לרגע שיכסיף המערב לגמרי, שלא יישאר שום אור במקום השקיעה, ואז להתחיל לבחון את הכוכבים החדשים היוצאים - מה אלו הם ואיזה סוג הם; ומאז ולהבא יהיה ניתן לזהות ולדעת בקלות מה אלו הם הבינונים.

אפשרות נוספת היא, לראות את הכוכבים היוצאים במערב ששם הם לא יוצאים לפני 72 דקות, וכשיצאו שם, נוכל לדעת כי כעת הגיע רגע הלילה. כלומר שהבינונים הם אלו הנראים במערב. שהמערב יוצר בידול והבחנה בין הכוכבים הגדולים לבינונים, שרק הם הבינונים יוצאים שם. יכולים ומסוגלים לצאת שם. (שבכדי לצאת במקום שכזה הכוכבים הגדולים לא יכולים לצאת אז שם, ולכן צריכים כוכבים קטנים מהם [שהם הבינונים] שהם כן מסוגלים לצאת במקום שכזה. וכששם יצאו הכוכבים אזי זה מגלה לנו שישנם כוכבים בינונים גם בשאר כיפת השמים. ובזה מתורץ גם מה שהקשו על האורות חיים בזה ומה שניסו לדחות דבריו).

ולשאלה השנייה:
למה הראשונים והשולחן ערוך לא כתבו לנו סימנים ברורים יותר לדעת על איזה כוכבים בינונים הם מדברים – בכדי שלא נטעה ונחליף אותם באחרים:
תשובה: להגיד בדיוק ממש על איזה כוכבים "בינונים ראשונים" מדברים את זה אי אפשר להגיד לך, ולכן צריכים לחכות לכוכבים קצת יותר קטנים. לייתר ביטחון. אך לגבי הסימנים לזהותם למה הם לא נתנו לנו; התשובה לזה היא שבאמת הם כן נתנו לנו; הם גילו לנו שאל לנו להסתכל ולחפש כוכבים כל שלא הכסיף המערב לגמרי, וממילא אם אנו נתחיל לחפש כוכבים רק לאחר סילוק כל האור לגמרי מהמערב הנה מתוך הדבר הזה עצמו אנו נוכל ללמוד ולעמוד על הכוכבים הבינונים; נוכל לדעת מי הם. במדויק:

אך הבעיה מתחילה כאשר אנו מחפשים ישר מיד את הכוכבים לאחר השקיעה. כשלא החשיך האור במערב שאז לא פלא למה יש לנו קושיות על הראשונים והשו"ע...
וכמו כן בבית יוסף שם טרח להסביר לנו את כל הסוגיא והסימנים וכן את כל כוונתו במדויק. כך שיוצא לפי זה שהשו"ע גם כן כתב להסביר לנו מי אלו הם הכוכבים הבינונים ומתי הם יוצאים. שאם נרכיב את כל החלקים כולם נקבל תמונה שלמה ברורה ומדויקת; שהכוכבים הבינונים אכן יוצאים כעבור 72 דקות משקיעת גלגל החמה.


השלמה ותוספת של כמה משגים:
לכאורה נראים כוכבים רבים מאוד לפני זמן ר"ת, ואף שבזמנינו במקומות שיש תאורת לילה אי אפשר כמעט לראות כוכבים, אפילו באמצע הלילה; אולם בזמניהם שהיה חושך גמור, היו הכוכבים נראים. [וכדוגמא לכך; בשביל לתצפת כיום, האסטרונומים פונים למקום נקי לחלוטין מאור, ועוד במקום כזה שאין סביבו שום אור אף ממרחק גדול מאוד. מתוך הבנה שלא ניתן לראות כוכבים במצב כמו של היום].
אולם על אף שישנם הרבה מאוד כוכבים לפני זמן ר"ת, (וכפי שהיו רואים פעם כשלא היה תאורת חשמל כשל היום), הנה בכל זאת יש לדעת, כי כלל הכוכבים שנראים בלילה הם כ-3000, ולפני זמן רבינו תם לא נראים מהם אלא רק כמו 600 כוכבים. ונמצא שאם ניקח את כל אותם הכוכבים הנראים בלילה, ונחלקם לגדולים ובינונים וקטנים, שליש לכל אחד, ייצא שצאת כוכבים בינונים הוא בזמן רבינו תם, וכל הכוכבים שנראים קודם לזה הם מהגדולים הנראים ביום.

הרחבת החשבון
הנה הכוכבים הנראים בעין רגילה בלילה חלקו הבקיאים על פי מספרים, וכל כוכב שמספרו גדול יותר הוא קטן יותר, וכל מספר מקטין ב-2.5 פעמים את הכוכב של המספר הקטן יותר, (דהיינו שכוכב מספר 5 הוא 2.5 פעמים גדול מכוכב מספר 6, ומספר 4 הוא 2.5 פעמים גדול מכוכב מספר 5, ו-6.25 פעמים גדול מכוכב מספר 6). והאסטרונומים מחשיבים שרואים עד מספר 6 או 6.5 בעין רגילה.
ומנין הכוכבים שיש מכל מספר הוא כדלקמן ממספר 1 ולמעלה בגודל הכוכבים רואים כ-20 כוכבים, ממספר 2 (דהיינו בין 1 ל-2) רואים 50, 3- 150 4- 600 5- 1500 6- 3000.
[להרחבת ביאור עניין זה עיין בזמנים בהלכה חלק ב' עמ' תפ"ו].
והנה כשהשמש יורדת 18 מעלות אחר שקיעת עגולת השמש והוא כ-81 דקות אחר שקיעת החמה מתחילים לראות כוכבים מספר 5 [כן כתב הרי"א קאמלהאר בספרו "התלמוד ומדעי התבל" (ש"ג ענף י') ומביאו בספר אורות חיים להרב חיים דרוק (עמוד מ"ו במהדורת תשט"ז)] יוצא שרובא דרובא של הכוכבים נראים רק אחר זמן ר"ת שהוא ב-16.1 מעלות אחר שקיעת החמה, וממילא אף שיש כמה מאות כוכבים לפני זמן ר"ת (והם גדולים יחסית), ולכן נראה השמים מלא כוכבים, עדיין רובא דרובא של הכוכבים שנראים בעומק הלילה לא יצאו.

ובאמת כן היא הדרך הנכונה לחשב מה הוא בינוני גם בשאר שיעורים של תורה; כגון אצבע, וכזית, וכביצה; שלוקחים את כל האצבעות, או הזיתים, או הביצים, ועושים מהם ממוצע, מאותו הדבר. והממוצע, הוא הבינוני.

ויש להוסיף עוד, כי הרבה מאוד מרבותינו הראשונים והאחרונים (ובפרט השולחן ערוך) גרו פה בארצנו ופסקו כר"ת; – למרות שלהרבה אנשים נדמה שהמציאות לא מתאימה לר"ת! והנה אם רבותינו פסקו כדעתו למרות כן, זה מראה לנו שהבינו בוודאי, שהמציאות בארצנו כן מתאימה לר"ת; – על אף כל מה שנראה ונדמה!
וכך מעיד הפרי חדש בקונטרסו דבי שימשא שהיה גר פה בירושלים: בזה הלשון: דאכתי קשה שאנו רואים שאף לאחר שנשקע השמש לגמרי [מתחת האופק] שיש עד הלילה יותר משעה אחת... ותו קשה לשיטה זו, דאיך אפשר שמשתקע החמה עד צאת הכוכבים לא יש אלא תלתא חלקי מיל (13.5 דקות), והרי אנו רואים בחוש הראות שיש הרבה יותר מזה... ועוד המוחש לא יוכחש והרי נראה לעין כל היפך מזה, שיש שעה ועוד משקיעת החמה עד צאת הכוכבים, עכ"ל.

וכמו כן כיום, האסטרונומים העוסקים בתחום (וכמו יגאל פטאל ועוד) מעידים שהכוכבים הבינונים האמיתיים אכן יוצאים ב72 דקות אחרי השקיעה.

המציאות לשיטת הגאונים (לדעת מהר"ם אלאשקר):
הנה כיום ניתן להוכיח בקלות רבה שהמציאות איננה הולמת במדויקת את שיטת הגאונים (לדעת מהר"ם אלאשקר), אלא רק בדחקם על גבי דחקים, ובטלאי על גבי טלאי, ונמנה מספר סיבות:
על פי פשטות דברי הגמרא צריכים להיות הסימנים הבאים שהם אינם קיים לדעת הגאונים:
- שני כוכבים גדולים לפני השקיעה.
- פלוס עוד כוכב בינוני אחד שיהיה גם כן לפני השקיעה (ואיך בדיוק יודעים כי הוא בינוני. אתמהה. ועוד שאם נרצה להגדירו גם כן, הדבר יקשה עלינו מכמה סיבות שלא נפרטם כעת).
- ובזמן השקיעה ממש צריך להיות עוד כוכב בינוני נוסף המסמל כי הגיע רגע השקיעה (וצריך עיון למה צריך כוכבים אם יש לך את השמש עצמה שהיא סימן הרבה יותר ברור מכל הכוכבים יחד).
- ובסיום ה-13.5 דקות צריך להיות גם כן עוד כוכב בינוני אחד, שהוא הכוכב השלישי במספר.
- וכל הנ"ל לא קיים במציאות לשיטת הגאונים (מלבד שגם אין כל הכסיף אז, כעדות הפוסקים. וכן שסימן העורבים מכחיש את האפשרות לשיטה והבנה שכזו, לגמרי).
- ועוד שכל הנ"ל צריך להיות מדי יום ביומו, מה שלא קיים כן. גם בהנחה שאולי יש את המצב הזה שבו יוצאים אי אלו כוכבים.

ואי"ה עוד נרחיב בזה למה שיטת הגאונים איננה מתאימה למציאות של שיעור הכוכבים.
וכן כפי שראינו שההבנה כי הכוכבים הבינונים באמת יוצאים בפועל ב-72 דקות לאחר השקיעה, ושדבר זה מגובה בעדויות ובמחקרים, וכפי העולה מרבותינו הראשונים והאחרונים שרק אז באמת יוצאים הכוכבים הבינונים. ושלא קשה על ר"ת מהמציאות. ואם קשה, אזי כבר קשה על הגאונים ועל המנחת כהן. מלבד שאר הסימנים המלמדים שלא כדבריהם ומוסיפים להקשות עליהם טובא.



תקוותי שלא עבר זמנו ובטל קרבנו , אבל רק עכשיו נכנסתי לסוגיא הזאת .

מספר טענות להתייחסותך :

א. סקלת דירוג הכוכבים מבחינת בהירות נראית לפחות בגסות הייתה קיימת כבר בימי חז"ל ,היא מיוחסת להיפרכוס למעלה ממאתיים שנה לפני חורבן בית שני.

ב. הסקלה כללה שש דרגות וממילא דרגה שלוש היא ממוצע הבהירות וזה היה ברור גם לחז"ל שהיו בקיאים לפחות באסטרונומיה של דורותיהם.

ג. בפשטות שמדברים על בהירות לעניין נראות איננו מדברים על ממוצע אלא על דרגת בהירות בינונית מקרב כוכבי השמיים כמו שבינוני אינו בהכרח ממוצע בדור שרובו רשעים או בדור שרובו צדיקים אלא הגדרתו מחצה זכויות ומחצה חובות מול הקצוות של כולו רק זכויות או כולו רק חובות , זה המינוח בשפת חז"ל וזה המינוח ההגיוני וזה מינוח שיש לו בסיס אסטרונומי ידוע כאמור. ככלל ברצף שקצוותיו אינן בגדר חריג היוצא מחוץ לרצף למשל אם הגובה המקסימאלי המצוי האנושי הוא שני מטר והמינמלי 160 ס"מ אבל יש יותר נמוכים מגבוהים האדם הבינוני אינו 170 אלא 180, בכלל מסופקני אם עניין הממוצע היה בכלל מושג המופיע או לפחות מופיע תדיר בחז"ל.

ד. אבל יתרה מכך הרי גם ממוצע אנו מתאים לדבריך כי כשעברנו דרגה 4 שהיא ב-80 דקות לדבריך הגענו ל-800 כוכבים ויש עוד כ-2200 שלא נראים, ואם תדון בהיבט הלוגריתמי כלומר ממוצע של שיעור הארה הרי אם דרגה 6 היא x הרי חמש היא x 2.5 וכן הלאה יצא שדרגה 1 בהירותה פי כ-מאה מדרגה 6 , כלומר 20 כוכבים שווי ערך בבהירות מצרפית ל-2000 כוכבים בדרגה 6 , וכן דרגה 2 היא פי 40 מדרגה 6 ושוב לפי 50 כוכבים תקבל שווה ערך ל-2000 בדרגה 6 ,דרגה שלוש היא פי 16 מדרגה 6 וזה שווה ערך ל-2400 בדרגה 6 , כלומר יחד שלוש הדרגות הראשונות הן שוות ערך ל-6400 כוכבים בדרגה 6, ואם נצרף כנגדם 5,6 הרי 5 לדבריך היא 1500 כוכבים שזה 3750 בדרגה 6 ומכיוון שלא בארץ ולא בבל בנקודות הגבוהות והשוממות ביותר במזג האוויר הבהיר ביותר לא רואים יותר מ-3000 כוכבים סה"כ וזה נכון לכל העולם המיושב מלבד קו המשווה. יוצא שנותרו 700 בדרגה 6 שזה יוצא פחות מ-4500 כלומר דרגת הבהירות בהתחשב בכמות הכוכבים של שלוש הדרגות הראשונות גדולה בכ-50 אחוז מהשתיים האחרונות וזה מבלי לחשב את הרביעית שלדבריך רובה ככולה נכנסת לפני ר"ת כלומר עוד 3750 .וממילא גם אם היית מציג 3000 כוכבים בדרגה 6 זה לא היה עוזר.

ה. הנה כי כן איך שתנסה להתאים את מדידת הבינוניות זה לא יתאים לר"ת לא בהיבט המספרי 2200 כנגד 800 ,לא בהיבט של ממוצע הבהירות שזה יותר מ-10000 יחידות בהירות מול 4500 שזה פחות מחצי.

ו. נוסיף שהגמרא אינה מציינת סימן שלא יהווה סימן ממילא אם הכוכבים הבינוניים זה אותו זמן של הכסיף העליון הרי בלי זיהוי של הכסיף העליון אין מי שיוכל לזהות את הכוכבים המדוברים והסימן הנ"ל חסר טעם לחלוטין ,ומכאן בהכרח שמדובר על אחרי זמן הכסיף העליון וממילא כל הסימן הזה שייך רק לפי רבי יוסי ובהנחה שאכן זמנו מתחיל אחרי זמנו של רבי יהודה . ואכן זו פשטות הגמרא ואם כן מה גרע חלקה של שיטת הגאונים שאתה מעמידה כרבי יהודה ומקשה עליה בסוף דבריך תעמיד גם אותה לפחות למסקנה אם אכן הם פוסקים את המימרא של הכוכבים שזה אליבא דרבי יוסי.

ז. אבל עד כאן זה קושיות קטנות יחסית , הקושיא הגדולה היא שהרי קני המידה והסימנים כולם ניתנו לפי ארץ ישראל, לדבריך לפי ר"ת כאשר מגיעה שם השמש ל-16.1 מעלות מתחת לאופק , והרי הזמן שזה לוקח משתנה משמעותית בין קווי הרוחב ובין עונות השנה, להגיע לאותה דרגה של חשיכה לדוגמא בעירו של ר"ת דרגת החשכה של 16.1 מעלות תתקבל בתקופה שאורך הדמדומים מנמליים כעבור יותר משלוש שעות מהשקיעה הנראית ואילו בתקופה המקסימאלית בעירו נגיע אחרי יותר מ-5 שעות והאם רבינו תם פסק כך בעירו ? או שינה פסקו לפי המקום והזמן?

מחשבות
הודעות: 127
הצטרף: ג' אוקטובר 23, 2018 11:09 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מחשבות » ד' יוני 30, 2021 1:44 am

להרב @אליעזר ג.
קראתי תגובתך על @ ביני עמודי גרסי, ואני גם לא כ"כ מסכים עם הנחתו של הכוכבים הבינונים, ולהבנתי מדובר על שלוש סוגי כוכבים, ולא על שלוש גדלים

אבל הרב @ ביני עמודי גרסי הסביר את הסוגיא בטוב טעם, ולמסקנה כל הראשונים מדברים על ד' או ה' מיל מהשקיעה עד צאה"כ, מצב האדמימות, הכסיף התחתון, הכסיף העליון והשוה לתחתון שזה ברייתא מפורשת, ועל זה אחכה להתייחסותך

ומה שכתבת באות ז' "לדוגמא בעירו של ר"ת דרגת החשכה של 16.1 מעלות תתקבל בתקופה שאורך הדמדומים מנמליים כעבור יותר משלוש שעות מהשקיעה הנראית" לא מובן מניין לך זאת, כי במציאות, שם בתקופת ניסן ותשרי מצב השמש במינוס 16.1 אחרי 95 דקות מהשקיעה שזה שעה ו35 דקות, ובתקופת תמוז זה 167 דקות שזה שעתיים ו 47 דקות, ולעולם לא מגיע לשלוש שעות שאתה כותב, ובכלל יש הרבה ראשונים שהבינו בר"ת שהוא סובר שעות שוות דהיינו גם בתקופת תמוז זמן מוצ"ש הוא אחרי 72 דקות, וזמן כניסת השבת גם בתקופת ניסן ותשרי הוא 58.5 דקות מהשקיעה, אע"פ שמצב החושך בימים השווים אחרי 58 דקות הוא יותר חשוך מתמוז אחרי 72 דקות וכך נהגו רוב הקהילות עכ"פ עד המנחת כהן

מלבב
הודעות: 3529
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מלבב » ה' יולי 01, 2021 12:48 pm

לאלה הראשונים שאתה אומר שהבינו שוות לגבי צאת הכוכבים, מה לגבי תחילת בין השמשות בקיץ לרב יוסף, האם זה מתחיל ב58.5 דקות אחר השקיעה אע"פ שפני מזרח עדיין מאדימים, או שמתחיל יותר מאוחר כשפני מזרח כבר לא מאדימים, וזמן בין השמשות קצר ביותר?

מחשבות
הודעות: 127
הצטרף: ג' אוקטובר 23, 2018 11:09 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מחשבות » ה' יולי 01, 2021 1:17 pm

מלבב כתב:לאלה הראשונים שאתה אומר שהבינו שוות לגבי צאת הכוכבים, מה לגבי תחילת בין השמשות בקיץ לרב יוסף, האם זה מתחיל ב58.5 דקות אחר השקיעה אע"פ שפני מזרח עדיין מאדימים, או שמתחיל יותר מאוחר כשפני מזרח כבר לא מאדימים, וזמן בין השמשות קצר ביותר?


לא הבנתי שאלתך, מה קשה לך להבין לגבי ביהש"מ, כשאנו אומרים שאליבא דר"י הזקן אחרי 72 דקות הוה לילה ואפילו כשהמערב אדום לגמרי, וא"כ למה אתה שואל לגבי ביהש"מ,
פשוט ששוות זה תמיד שוות, ולרבה בהש"מ מתחיל אחרי 58.5 דקות ולרב יוסף אחרי 60 דקות מהשקיעה, ובזה יובן דעת המחבר שהמקום היחיד שהוא נוקט זמן שווה זה רק בערב שבת, ששווה יוצרת חומרא, משא"כ בכל המקומות הוא נוקט כוכבים בינונים שזה רק אחר שהחשיך לגמרי, ולפי סימני רקיע,

מלבב
הודעות: 3529
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מלבב » ה' יולי 01, 2021 11:12 pm

אני שואל שלפי רב יוסף כל זמן שפני מזרח מאדימים עדיין יום, אז איך יכול להיות שפני מזרח מאדימים וכבר התחיל בין השמשות? בשלמא צאת הכוכבים מפורש בגמרא פסחים שזה ד מיל, אבל תחילת בין השמשות לא כתוב שזה ג' מיל ורביע, אז איך אפשר להתעלם מגמרא מפורשת שלא כתוב בשום מקום אחרת?

מחשבות
הודעות: 127
הצטרף: ג' אוקטובר 23, 2018 11:09 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מחשבות » ו' יולי 02, 2021 4:59 pm

מלבב כתב:אני שואל שלפי רב יוסף כל זמן שפני מזרח מאדימים עדיין יום, אז איך יכול להיות שפני מזרח מאדימים וכבר התחיל בין השמשות? בשלמא צאת הכוכבים מפורש בגמרא פסחים שזה ד מיל, אבל תחילת בין השמשות לא כתוב שזה ג' מיל ורביע, אז איך אפשר להתעלם מגמרא מפורשת שלא כתוב בשום מקום אחרת?


הקושיא שלך היא לא על רב יוסף, כי רב יוסף מתייחס לברייתא האומרת כ"ז שפמ"מ, וברייתא זו רבי יהודה שנאה, וזה אותו רבי יהודה שאמר בפסחים ד' מיל,
ההבנה בשוות לא הוסבר ולכן הקשיות מרובות, כי זה לא תואם את המציאות, ועכ"ז מצאנו את המושג שוות בבבלי, בירושלמי, בראשונים, ובאחרונים,
ואם ננסה להבין נוכל להסביר, שרבי יהודה מדד לפי קו המשווה וראה שבהתרחקות השמש ממקום השקיעה ד' מיל מחשיך לגמרי, וקרניה לא מאירות יותר את מקום השקיעה, וכהסבר ר"ת שהשמש לא מאירה נגד חלונה, ואם נוסיף את פרקי דר' אליעזר שיש קפג חלונות ברקיע, וכל יום השמש מאיר דרך חלון אחר, יקל להבין דעת האומרים שוות, כי בכל מקום ובכל זמן התרחקות השמש ממקום שקיעתה = חלונה, אחרי ד' מיל, זה תמיד אותו מרחק, אלא שבקו המשווה שהשמש שוקעת בקו ישר למערב נסתר האור לגמרי ובשאר המקומות שהשמש שוקעת באלכסון ולצד צפון, הרי אור השמש מגיע מצד צפון ולא מחלונה, ולכן אור זה לא משנה את דיני לילה וה"ה לאדמימות המגיעה מצד צפון, כ"ז להסביר את דעת "שוות" אבל לפי רוב ראשונים, הכל נמדד לפי סמני רקיע ולכן קיים מושג ה' מיל, שהכוונה לאו דווקא ה' מיל, אלא שבא"י בימים השווים, מצב הרקיע אחרי ה' מיל זהה למצב הרקיע בקו המשווה אחרי ד' מיל, ולפי זה כל מקום נמדד לגופו ולזמנו

מלבב
הודעות: 3529
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מלבב » א' יולי 04, 2021 12:43 am

מחשבות כתב:
מלבב כתב:אני שואל שלפי רב יוסף כל זמן שפני מזרח מאדימים עדיין יום, אז איך יכול להיות שפני מזרח מאדימים וכבר התחיל בין השמשות? בשלמא צאת הכוכבים מפורש בגמרא פסחים שזה ד מיל, אבל תחילת בין השמשות לא כתוב שזה ג' מיל ורביע, אז איך אפשר להתעלם מגמרא מפורשת שלא כתוב בשום מקום אחרת?


הקושיא שלך היא לא על רב יוסף, כי רב יוסף מתייחס לברייתא האומרת כ"ז שפמ"מ, וברייתא זו רבי יהודה שנאה, וזה אותו רבי יהודה שאמר בפסחים ד' מיל,
ההבנה בשוות לא הוסבר ולכן הקשיות מרובות, כי זה לא תואם את המציאות, ועכ"ז מצאנו את המושג שוות בבבלי, בירושלמי, בראשונים, ובאחרונים,
ואם ננסה להבין נוכל להסביר, שרבי יהודה מדד לפי קו המשווה וראה שבהתרחקות השמש ממקום השקיעה ד' מיל מחשיך לגמרי, וקרניה לא מאירות יותר את מקום השקיעה, וכהסבר ר"ת שהשמש לא מאירה נגד חלונה, ואם נוסיף את פרקי דר' אליעזר שיש קפג חלונות ברקיע, וכל יום השמש מאיר דרך חלון אחר, יקל להבין דעת האומרים שוות, כי בכל מקום ובכל זמן התרחקות השמש ממקום שקיעתה = חלונה, אחרי ד' מיל, זה תמיד אותו מרחק, אלא שבקו המשווה שהשמש שוקעת בקו ישר למערב נסתר האור לגמרי ובשאר המקומות שהשמש שוקעת באלכסון ולצד צפון, הרי אור השמש מגיע מצד צפון ולא מחלונה, ולכן אור זה לא משנה את דיני לילה וה"ה לאדמימות המגיעה מצד צפון, כ"ז להסביר את דעת "שוות" אבל לפי רוב ראשונים, הכל נמדד לפי סמני רקיע ולכן קיים מושג ה' מיל, שהכוונה לאו דווקא ה' מיל, אלא שבא"י בימים השווים, מצב הרקיע אחרי ה' מיל זהה למצב הרקיע בקו המשווה אחרי ד' מיל, ולפי זה כל מקום נמדד לגופו ולזמנו

גם במקומות צפוניים שהשמש יורד רק מעלה אחת כל הלילה, ב72 דקות נקרא לילה?

מחשבות
הודעות: 127
הצטרף: ג' אוקטובר 23, 2018 11:09 pm

Re: מתי בפועל יוצאים כוכבים "בינונים" ואיך יתכן ומדוע שזמן יציאתם הוא רק בזמן ר"ת?

הודעהעל ידי מחשבות » א' יולי 04, 2021 3:12 am

מלבב כתב:
מחשבות כתב:
מלבב כתב:אני שואל שלפי רב יוסף כל זמן שפני מזרח מאדימים עדיין יום, אז איך יכול להיות שפני מזרח מאדימים וכבר התחיל בין השמשות? בשלמא צאת הכוכבים מפורש בגמרא פסחים שזה ד מיל, אבל תחילת בין השמשות לא כתוב שזה ג' מיל ורביע, אז איך אפשר להתעלם מגמרא מפורשת שלא כתוב בשום מקום אחרת?


הקושיא שלך היא לא על רב יוסף, כי רב יוסף מתייחס לברייתא האומרת כ"ז שפמ"מ, וברייתא זו רבי יהודה שנאה, וזה אותו רבי יהודה שאמר בפסחים ד' מיל,
ההבנה בשוות לא הוסבר ולכן הקשיות מרובות, כי זה לא תואם את המציאות, ועכ"ז מצאנו את המושג שוות בבבלי, בירושלמי, בראשונים, ובאחרונים,
ואם ננסה להבין נוכל להסביר, שרבי יהודה מדד לפי קו המשווה וראה שבהתרחקות השמש ממקום השקיעה ד' מיל מחשיך לגמרי, וקרניה לא מאירות יותר את מקום השקיעה, וכהסבר ר"ת שהשמש לא מאירה נגד חלונה, ואם נוסיף את פרקי דר' אליעזר שיש קפג חלונות ברקיע, וכל יום השמש מאיר דרך חלון אחר, יקל להבין דעת האומרים שוות, כי בכל מקום ובכל זמן התרחקות השמש ממקום שקיעתה = חלונה, אחרי ד' מיל, זה תמיד אותו מרחק, אלא שבקו המשווה שהשמש שוקעת בקו ישר למערב נסתר האור לגמרי ובשאר המקומות שהשמש שוקעת באלכסון ולצד צפון, הרי אור השמש מגיע מצד צפון ולא מחלונה, ולכן אור זה לא משנה את דיני לילה וה"ה לאדמימות המגיעה מצד צפון, כ"ז להסביר את דעת "שוות" אבל לפי רוב ראשונים, הכל נמדד לפי סמני רקיע ולכן קיים מושג ה' מיל, שהכוונה לאו דווקא ה' מיל, אלא שבא"י בימים השווים, מצב הרקיע אחרי ה' מיל זהה למצב הרקיע בקו המשווה אחרי ד' מיל, ולפי זה כל מקום נמדד לגופו ולזמנו

גם במקומות צפוניים שהשמש יורד רק מעלה אחת כל הלילה, ב72 דקות נקרא לילה?

תלוי, אם יש בין השקיעה להנץ החמה יותר מ144 דקות, ובמילים אחרות אם יש 72 דקות עד חצות לילה, הרי שאחרי 72 דקות הוה לילה, ובאם אין 72 דקות מהשקיעה עד חצות, הרי לפני שהגיע הלילה כבר התחיל היום החדש


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 338 אורחים