◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[נוריאל עזרא]

בחידושי חתם סופר על חולין לג ע"א ד"ה השוחט חיה ועוף כתב וז"ל:
השוחט חי' ועוף ולא יצא מהם דם מה שתי' תוס' כל דם הנשפך על הארץ וכו' הוקשה למים בין לענין הכשר בין לענין פטור כיסוי אלא (אלא) לענין כיסוי גלי רחמנא וכו' צל"ע א"כ ה"ל חיה ועוף דבר שהיה בכלל תשפכנו כמים, ויצא לידון בחדש להטעינו כיסוי אי אתה יכול להחזירו לכללו לענין הכשר עד שיחזרנו הכתוב לכללו בפירוש ואם אולי יאמר האומר שזה לא מקרי יצא לידון בדבר חדש, א"כ פשיטא דקשי' דה"ל דבר שהי' בכלל ויצא מן הכלל ללמד בדבר שאינו חדש דללמד על הכלל כלו יצא שיהיה גם בהמה טעון כיסוי ולא יהי' כמים אלא לענין הכשר ותו לא וצלע"ג ועיין מדות אהרן: ולולי דבריהם הייתי אומר דק' הש"ס דפ' כיסוי הדם דיהיה בהמה בכלל חיה לכיסוי לא קשי' אלא לר"ע דס"ל בשר תאוה לא אשתרי כלל ואיכא למימר בהמה בכלל כי יצוד ציד חיה אבל לר' ישמעאל מיירי הפרשה בתחלה בדין בהמה אם ירצה לאכול יביאנו לפתח אהל מועד וכי יצוד ציד חיה ועוף ושפך דמו וכסהו בעפר א"כ בכה"ג לא שייך בהמה בכלל חיה כיון דהפרשה מיירי בהדי' מדין שניהם ומחלק ביניהם דבהמה יביא אל אהל מועד וחיה יכסה דמם ואף על גב דמ"מ בזה"ז שהותר בשר תאוה וא"נ במדבר בבעלת מום דלא חזיא לאהל מועד אפשר שיהי' דינה בכיסוי, מ"מ בלשון הקרא לא משמע שיכלול בהמה בחי' כיון דבפרשה מפורש דין שניהם וא"כ י"ל ר' ישמעאל כת"ק דמתני' ור"ע כר"ש דלית ליה הכשר בדם שחיטה כלל ולק"מ ק' תוס' רק הא קשי' דבעי לאוקמי בשמעתין ת"ק כר"ע הואיל וכולי סתומתי אליבא דר"ע כפירש"י ולפי הנ"ל ע"כ א"א דאתי' כר"ע ואמנם לפמ"ש לעיל בסוגיא דבשר תאוה דלרמב"ם גם לר"ע איתסר בשר תאוה ותלי' בתנאי אליבא דר"ע ע"ש א"כ א"ש הכל עיין וק"ל:

היכן כתב הרמב"ם דגם לר"ע איתסר בשר תאוה? והיכן כתב החת"ס דתליא בתנאי אליבא דר"ע?

אין לי זמן לעיין לבדוק אם זה זה אך מחיפוש במחשב בחתם סופר חולין לפום ריהטא נראה שהכוונה לדברי החתם סופר האלו:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

[מה שנכון נכון]

בש"ס עוז והדר בהגהות וציונים, ע"ד הגמ' עבודה זרה דף ג עמוד ב

והתניא אין מקבלין גרים לימות המשיח כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה אלא שנעשו גרים גרורים ומניחין תפילין בראשיהן תפילין בזרועותיהם ציצית בבגדיהם מזוזה בפתחיהם כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג אומר להן על מה באתם אומרים לו על ה' ועל משיחו שנאמר למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק [וגו']

נכתב:

עז ג ב.jpg

ע"פ בדיקה בספר שמות חכמים, כפי הנראה מהר"י הלוי הוא אחי הט"ז, וזקינו הוא ר' יצחק ב"ר בצלאל (בצלאלש).
האם ידוע מהיכן מקור הדברים?

בחי' עהש"ס שנד' בשו"ת מהר"י הלוי ח"ב.

[לבי במערב]

האם ידוע מהיכן מקור הדברים?

בס' חידושי הלכות שלו על־אתר. מצוי באוצה"ח.
[היינו מש"כ הרב משנ"ן, ובשעה קלה קדמני...].

[נוריאל עזרא]

האם ידוע מהיכן מקור הדברים?

בס' חידושי הלכות שלו על־אתר. מצוי באוצה"ח.
[היינו מש"כ הרב משנ"ן, ובשעה קלה קדמני...].

בש"ס עוז והדר בהגהות וציונים, ע"ד הגמ' עבודה זרה דף ג עמוד ב

והתניא אין מקבלין גרים לימות המשיח כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה אלא שנעשו גרים גרורים ומניחין תפילין בראשיהן תפילין בזרועותיהם ציצית בבגדיהם מזוזה בפתחיהם כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג אומר להן על מה באתם אומרים לו על ה' ועל משיחו שנאמר למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק [וגו']

נכתב:

עז ג ב.jpg

ע"פ בדיקה בספר שמות חכמים, כפי הנראה מהר"י הלוי הוא אחי הט"ז, וזקינו הוא ר' יצחק ב"ר בצלאל (בצלאלש).
האם ידוע מהיכן מקור הדברים?

בחי' עהש"ס שנד' בשו"ת מהר"י הלוי ח"ב.

אגב כיוון שלא מדובר בהרבה עמודים לכל כרך, שני הכרכים נגישים חינם במקוון(כמובן ייש"כ גדול! למערכת האוצר שמאפשרת את זה).
הנה קישור למראה מקום המדובר בשו"ת מהר"י הלוי חלק ב דף יב ע"א(עמ' 23 מדפי האוצר)
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=23

[יהודה בן יעקב]

יישר כח לכל העונים.
הדברים הודפסו גם בסוף השו"ת במהדו' זכרון אהרן.

[פולסברג]

ריקאנטי וישב
וכבר רמזתי מפני מה קיום מצוה זו באשתו כי המת רגיל בבת זוגו אשת חיקו והיא כלי מוכן לקבל מבן זוגה ואהבתה קשורה בנפשו. אמנם היות המצוה הזאת מאח יותר מאביו כמו שמצינו ביהודה. גם בירושתו האב קודם לכל יוצאי יריכו. דבר זה שאל הרב רבי יום טוב את הרב רבי שלמה ז"ל והשיב לו לפי שיותר רומזת המים הנמשכים זה לזה ממה שהן רומזת אל המעיין שנמשכות משם וכן המשל בין האחים והאב. ואם תבין זה תדע מפני מה הבכור קודם לשאר אחים כי הקרוב קרוב קודם

היינו הריטב''א את הרשב''א? מובא בעוד מקומות?

[לבי במערב]

כ"כ רש"א ז"ל בהערותיו לשל"ה מהדו' 'יד רמה' (ח"ג ע' תשכ).
וראה גם במוסג"פ (העמ' האחרון):

שאלה לרי''ט או רש''ט.pdf

(3.31 MiB) הורד 170 פעמים

[מבק]

בחידושי החתם סופר חולין דף מ ע"א כתב וז"ל:

ועיין לשון רמב"ם פ"ה מכלאים ה' ח' המסכך גפנו וכו' קדש גפנו ולא קדש תבואתו ע"ש. וצל"ע איך אפשר זה כיון שגפנו נאסר שוב תיאסר התבואה מיניקת גפן האסור ע"י תערובות דהשתא הוה כמטיל חלב לקדירת חברו ולא תלי תו במחשבה. ונ"ל שזהו כוונת הרא"ה בבד"ה בית א' סוף שער א' שכ' בסוף דבריו וז"ל ואפ"ה דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו מחיצת הכרם שנפרצה אוסרת בתבואה ביאוש משום דהתם האוסר שייך במילתא וחשיבי תרוויהו כשותפים ואפ"ה איכא דפליג בההוא ואמר א"א אוסר דשא"ש משום דכלאים לא מיתסרי לעולם אלא בדניחא לי' וסבר האי תנא דניחא לכולי בעלים בעי' עכ"ל. ולכאורה דבריו תמוהים הא איהו סובר לעיל מיני' דאין אדם אוסר כלל אפי' בלא טעמא דלצעורי ועוד בכלאים לא שייך האי סברא לצעורי דכיון דניחא לי' ביניקת תבואה מגפן אוסר יהי' ניחותא מטעם לצעורי' אלא כיון דניחא לי' נאסר. רק דס"ל לרא"ה להלכה אין אדם אוסר וא"כ מה יועיל שותפות הוא הדבר חלוק ועומד שגפנו יאסר ותבואת חברו שרי'. אך נ"ל טעמו כנ"ל מכיון שנאסר גפנו מטעם כלאים שוב נאסר תבואתו של זה משום תערובות כלאים מיניקתם מאיסור. ועל זה כ' שוב דבהא פליגי תנאי וס"ל לרא"ה דר"מ ור"ש ור' יוסי כולהו סברי אין אדם אוסר שאינו שלו. א"כ ר"מ סבר הכא נאסר הכל מטעם יניקת איסור וכנ"ל ור"י ור"ש ס"ל מקרא דמייתי ירושלמי כרמך דייקא כל שאין שניהם רוצים לא נאסר אפי' של א' מהם. וצריכים לדחוק קצת מאי דמייתי ר' יוסי א' שזרע כרמו בשביעית עיין וק"ל. מ"מ לא הבנתי לרמב"ם איך אפשר לאסור א' ולהתיר האחר. ודוחק לומר דס"ל להרמב"ם בכי האי גווני קמא קמא בטיל ואינו חוזר וניעור עיין תוס' יבמות פ"ב ע"ב ד"ה אר"י וכו' וכבר כתבתי בזה במקום אחר [b]בקונטרס גידולן שלי[/b]. או י"ל דלהרמב"ם אמר לא נתקדשה התבואה מדין קדוש כלאים. אבל אה"נ אסור מטעם תערובת כלאים:

היכן הדפיס החת"ס את קונטרס הגידולין?

[נהר שלום]

עוד מסופר בחז"ל על אסטרולוג שידע בחכמת הכוכבים ומזלות, ולימים התגייר, וצפה בחכמתו כי ישנה סכנה האורבת לו בדרך הליכתו, בתחילה חשש ואמר שלא כדאי לו לצאת, לאחר מכן אמר, וכי לשם מה עזבתי את חכמת הכוכבים ומזלות ונדבקתי בדת האמת, הלך ופגע בו ארי וניצל ממנו, באותה העת אמר כי מה שנענש בסכנת הארי - מפני שחשש מתחילה, ומה שניצול ממנו זהו משום שיצא בבטחון על צור עולמים שיפרוס את סוכת שלומו עליו.

דרוש מקור

[יהודה בן יעקב]

שו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן קפד

אולם היכא דיש ישראל צדיקים שזכו לבחינת כהונה כמבואר בנועם מגדים פרשת מצורע [בד"ה וזהו יתכן] מתנדב"א [רבא סוף פ"ט], אשרי אדם וכו' לא יצאה ממנו ש"ז חנם אפי' הוא ישראל ראוי להקריב ע"ג מזבח ככה"ג שנאמר וישלח את נערי בנ"י, וכתב ששמע מחכם לפרש משמת רבי בטלה כהונה מישראל שהכוונה שלרבנו הקדוש שהיה ישראל היה בחינת כהונה ג"כ, ומשמת רבי בטלה כהונה מישראל דייקא עיין שם דברי קדשו.

היכן יש גירסא כזו?

[יוסף חיים אוהב ציון]

שו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן קפד

אולם היכא דיש ישראל צדיקים שזכו לבחינת כהונה כמבואר בנועם מגדים פרשת מצורע [בד"ה וזהו יתכן] מתנדב"א [רבא סוף פ"ט], אשרי אדם וכו' לא יצאה ממנו ש"ז חנם אפי' הוא ישראל ראוי להקריב ע"ג מזבח ככה"ג שנאמר וישלח את נערי בנ"י, וכתב ששמע מחכם לפרש משמת רבי בטלה כהונה מישראל שהכוונה שלרבנו הקדוש שהיה ישראל היה בחינת כהונה ג"כ, ומשמת רבי בטלה כהונה מישראל דייקא עיין שם דברי קדשו.

היכן יש גירסא כזו?

..

[אישצפת]

שו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן קפד

אולם היכא דיש ישראל צדיקים שזכו לבחינת כהונה כמבואר בנועם מגדים פרשת מצורע [בד"ה וזהו יתכן] מתנדב"א [רבא סוף פ"ט], אשרי אדם וכו' לא יצאה ממנו ש"ז חנם אפי' הוא ישראל ראוי להקריב ע"ג מזבח ככה"ג שנאמר וישלח את נערי בנ"י, וכתב ששמע מחכם לפרש משמת רבי בטלה כהונה מישראל שהכוונה שלרבנו הקדוש שהיה ישראל היה בחינת כהונה ג"כ, ומשמת רבי בטלה כהונה מישראל דייקא עיין שם דברי קדשו.

היכן יש גירסא כזו?

לשון זו מופיעה גם בריקאנטי פרשת ויחי ועיין תוספות כתובות קג ע"ב ד"ה אותו.

[קאצ'קלה]

לשון זו מופיעה גם בריקאנטי פרשת ויחי ועיין תוספות כתובות קג ע"ב ד"ה אותו.

הבדל עצום יש בין "משמת רבי בטלה כהונה מישראל",
לבין לשון הריקאנאטי "כשמת רבי בטלה כהונה". והוא אף מפרש מיד "כי נתעסקו בו כהנים".

[יהודה בן יעקב]

לשון זו מופיעה גם בריקאנטי פרשת ויחי ועיין תוספות כתובות קג ע"ב ד"ה אותו.

כבר איתא כן איתא בזוהר בראשית דף קסח, א.
שאלתי היא על הנוסח: משמת רבי בטלה כהונה "מישראל", שעל זה נסוב הדיוק. כמש"כ הרב קאצ'קלה.

[לבי במערב]

שמא הכוונה לפרש המאמר 'משמת רבי בטלה כהונה', דרך דרוש, דהיינו 'בטלה מישראל' (וכמבואר).

[אישצפת]

לשון זו מופיעה גם בריקאנטי פרשת ויחי ועיין תוספות כתובות קג ע"ב ד"ה אותו.

הבדל עצום יש בין "משמת רבי בטלה כהונה מישראל",
לבין לשון הריקאנאטי "כשמת רבי בטלה כהונה". והוא אף מפרש מיד "כי נתעסקו בו כהנים".

במפתחות הספר משנת שה נדפס משמת וזה כגירסא שחיפש הרב יהודה בן יעקב (אלא ששם לא נזכרה תיבת מישראל) ואילו בפנים הספר כשמת והוא תואם לגירסת התוספות ולהבהרת הדברים של הרב קאצ'קלה.

[אשרי יושבי ביתך]

באוצה"ח יש ספר 'משנה הלכה' על סדר השו"ע, ד' חלקים, בעילום שם המחבר.
האם כיום התפרסם כבר מיהו מחברו???

[חיים סופר]

בספר מקרי דרדקי
בספר תפלה למשה כוונת פסוק רב לך, הגם שעברת רק על עשה גרידא, שלא דברת לסלע , אבל לנגד גדולתך העבירה גדולה ע"כ
מי יודע באיזה ספר תפילה למשה המדובר

[רציני]

עוד מסופר בחז"ל על אסטרולוג שידע בחכמת הכוכבים ומזלות, ולימים התגייר, וצפה בחכמתו כי ישנה סכנה האורבת לו בדרך הליכתו, בתחילה חשש ואמר שלא כדאי לו לצאת, לאחר מכן אמר, וכי לשם מה עזבתי את חכמת הכוכבים ומזלות ונדבקתי בדת האמת, הלך ופגע בו ארי וניצל ממנו, באותה העת אמר כי מה שנענש בסכנת הארי - מפני שחשש מתחילה, ומה שניצול ממנו זהו משום שיצא בבטחון על צור עולמים שיפרוס את סוכת שלומו עליו.

דרוש מקור

ירושלמי שבת ו לקראת סוף ט (דף לט סוף עמוד א).

[יהודה בן יעקב]

באוצה"ח יש ספר 'משנה הלכה' על סדר השו"ע, ד' חלקים, בעילום שם המחבר.
האם כיום התפרסם כבר מיהו מחברו???

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=39645

[נהר שלום]

עוד מסופר בחז"ל על אסטרולוג שידע בחכמת הכוכבים ומזלות, ולימים התגייר, וצפה בחכמתו כי ישנה סכנה האורבת לו בדרך הליכתו, בתחילה חשש ואמר שלא כדאי לו לצאת, לאחר מכן אמר, וכי לשם מה עזבתי את חכמת הכוכבים ומזלות ונדבקתי בדת האמת, הלך ופגע בו ארי וניצל ממנו, באותה העת אמר כי מה שנענש בסכנת הארי - מפני שחשש מתחילה, ומה שניצול ממנו זהו משום שיצא בבטחון על צור עולמים שיפרוס את סוכת שלומו עליו.

דרוש מקור

ירושלמי שבת ו לקראת סוף ט (דף לט סוף עמוד א).

ייש"כ
[הציטוט הנ"ל מהנדפס בירחון האוצר האחרון מהגר"ח שמואלביץ]

[ספרים וועלט]

במכתב של בעל החתם סופר זצ"ל המובא בס' קסת הסופר להגר"ש גנצפריד זצ"ל סי' כ"א, נכתב ז"ל:
אודות התפלין, הנה רבותי כולם אוסרים ופוסלין תפילין המחוברין על ידי דבק. וכן אני נוהג אחריהם. אך מקרוב נחלקו בו גאוני זמננו...
מי יודע למי הכוונה?

[אשרי יושבי ביתך]

בספרי 'אבני ישפה' להגרי"פ פיינהנדלר זצ"ל מזכיר פעמים רבות פסקים ושמועות מ'גאון אחד שליט"א'.
ושמעתי שהכוונה למרן הגרי"ש אליישיב זצ"ל.
האם ידוע למישהו נכונות שמועה זו?
האם המחבר עצמו התייחס לכך?

[יהודה בן יעקב]

בספרי 'אבני ישפה' להגרי"פ פיינהנדלר זצ"ל מזכיר פעמים רבות פסקים ושמועות מ'גאון אחד שליט"א'.
ושמעתי שהכוונה למרן הגרי"ש אליישיב זצ"ל.
האם ידוע למישהו נכונות שמועה זו?
האם המחבר עצמו התייחס לכך?

יש לבדוק בספרי 'אשרי האיש' שהוציא לאור בנו שיחי'.

[מה שנכון נכון]

ברור וידוע שכן הוא. יעויין בהקדמות (לשו"ת ולהל' תפלה), וליד ההסכמה, ובגוף הספר.

[יושב בשער]

בדפוסים ישנים של הס' מעשה רב על מנהגי הגר"א ז"ל, נדפס בסופו קונ' "דברי מרדכי," כנראה חידושי תורה של אביו של המו"ל, האם מישהו יודע מי הוא ר' מרדכי המדובר?

[פרנצויז]

בדפוסים ישנים של הס' מעשה רב על מנהגי הגר"א ז"ל, נדפס בסופו קונ' "דברי מרדכי," כנראה חידושי תורה של אביו של המו"ל, האם מישהו יודע מי הוא ר' מרדכי המדובר?

ראה במהדורת תקצ"ב, הוא חותם את שמו בסוף (עמ' 67) מרדכי בהרה"ג רבי יששכר בער, זאת אומרת שהוא בנו של מחבר מעשה רב, והדברים שהוא מביא בשם אביו הם מהמחבר בעצמו.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=68&book=101497
וראה עוד במפעל הביבליוגרפיה
http://uli.nli.org.il:80/F/?func=direct ... base=MBI01

[אשרי יושבי ביתך]

זכורני שפעם ראיתי ספר שמלקט את כל החידושים והדברים המעניינים שמצינו ברש"ש על הש"ס לרבי שמואל שטראסון זצ"ל.

מישהו יודע מה שם הספר והיכן נמצא?
[משהו כמו 'אוצר הרש"ש'].

[נוריאל עזרא]

זכורני שפעם ראיתי ספר שמלקט את כל החידושים והדברים המעניינים שמצינו ברש"ש על הש"ס לרבי שמואל שטראסון זצ"ל.

מישהו יודע מה שם הספר והיכן נמצא?
[משהו כמו 'אוצר הרש"ש'].

אולי לזה כוונתך(מויקי, במכלול לא נזכר):
"הרב דוד אברהם הוציא ספר מפתח לכתביו בשם "פנקסו של שמואל" בספר גם כללים העולים מדבריו, תולדותיו, שבחיו, וביאורים על התנ"ך."
קיים באוצר:
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... 4189294191

[אשרי יושבי ביתך]

אולי לזה כוונתך(מויקי, במכלול לא נזכר):
"הרב דוד אברהם הוציא ספר מפתח לכתביו בשם "פנקסו של שמואל" בספר גם כללים העולים מדבריו, תולדותיו, שבחיו, וביאורים על התנ"ך."
קיים באוצר:
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... 4189294191

אכן כן, יישר כוחך!

[לבנון]

מגן אברהם סימן קסז ס"ק כב

רחמנא מלכא... מלכא מאריה, וצ"ע דבסי' רי"ד פסק דאם אמר מלך ולא אמר העולם לא יצא וא"כ ה"נ בעי למימר
מלכא דעלמא מאריה וכו'. וכ"ה בסידורים

לאיזה סידורים התכוין המ"א (או באיזה סידורים מובא ברכת המוציא של בנימין רעיא)?
יש"כ

[אשרי יושבי ביתך]

בספר המפתח (פרנקל) הובא כמה פעמים מספר "הליכות הגר"ח", כנ' הכוונה לס' מהליכותיו של מרנא הגר"ח הלוי מבריסק זצ"ל.
אלא שלא מצאתיו (בחיפוש קל) באוצר החכמה. ידוע למישהו במה המדובר?

[איש_ספר]

אכן. הליכותיו של הגר"ח מבריסק. י"ל ע"י ר"י הרשקוביץ ואינו באוצר.

[בוצינא]

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=21

ירחון לדי.jpg (42.99 KiB) נצפה 5939 פעמים

מי יודע מהו ירחון לד"י (מלפני כ-100 שנה)?
או איך אני מגיע לזה?

[דוב גרין]

https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=103271&width=-17&scroll=0&udid=16200364581611602&pagenum=21

ירחון לדי.jpg

מי יודע מהו ירחון לד"י (מלפני כ-100 שנה)?
או איך אני מגיע לזה?

צ"ל לחכמת ישראל (מונטשריפט).

[כדכד]

בספר תהלה לדוד (ח"ב יו"ד סי' צ"ח)הביא בשם ספר "נודע בשערים" ח"ב סי' הג' לעניו שינוי מדבר שנתרם לבית הכנסת מיעודו המקורי שבאופנים מסוימים מותר אם נשתקע שם המנדב - שאם מת המנדב אינו נחשב שנשתקע.
באוצר החכמה מצאתי שני ספרים בשם זה שיש בהם שני חלקים אך לא מצאתי באף אחד מהם את הנידון המבוקש.
האם יש ספר אחר בשם זה או שמא זה באחד מאלו ואני זה שלא מצאתי?

[מה שנכון נכון]

הכוונה כמובן לר' דוברוש אשכנזי, ונמצא במקום שצוין. עמ' 17 מעמ' האוצר.

[כדכד]

תודה רבה!
מה שנכון נכון!

[איקטורין]

נתיב בינה.jpg (110.8 KiB) נצפה 6086 פעמים

היכן נמצא רד"צ זה?

[מה שנכון נכון]

נתיב בינה.jpg

היכן נמצא רד"צ זה?

כנר' נמצאים הדברים בתרגום עברי גם בס' 'על התפלה' הו' מוה"ק (ר' מעמ' קנט).