עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

[יושב הארץ]

בכללות אכן נראה מפעולות ר' ישראל משקלוב ור'' מנחם מנדל משקלוב שלא היתה להם תוכנית סדורה, אלא הקו המשקף מפעולתם וממכתביהם שהם עסקו באתעורתא דלתתא להביא לימות המשיח. למשל רמ"מ משקלוב כתב שאחר שיבנה החורבה (בנין י-ם) יבוא המשיח. ור' ישראל משקלוב האמין שזה תלוי בשליחות לעשרת השבטים. (אך יש לקחת בחשבון שר' ישראל משקלוב נמנע מלעסוק בענין ירושלים בגלל הפחד מהמחלוקת עם הספרדים, וכותב שהשלום דוחה "ענינים ובנינים"...) מורגנשטרן מביא מקורות של הגוים שבשנת תקע"ב שאז היה שיא העלייה בעיקר של הפרושים, היהודים אמרו להם שהם מאמינים שתיכף מגיע המשיח ולכן עלו.

נראה שהיתה להם (ולא רק להם אלא לכלל ישראל) אמונה שבשנת ת"ר יבוא המשיח ויקבץ הנידחים וכו', ור' אריה נאמן (מנאמני הרמ"מ משקלוב) ור' יוסף ריבלין כתבו שבכל זאת דברים התחילו לזוז בגאולה משנת ת"ר.

לבד מזה יש אריכות בדברי הגר"א על זמן ה"פקידה" שהוא כמו בזמן כורש היינו שיש רשות מאומות העולם לעלות ארצה לפני הגאולה השלמה, ויש בחינת עוד אקבץ לנקבציו , וכן נזכר בדברי הגר"א על תקופת משיח בן יוסף שתהיה גאולה משעבוד מלכויות לפני הגאולה השלמה. ר' יצחק איזיק חבר הוא הראשון כמדומני שכותב שקבוץ גלויות הוא על ידי משיח בן יוסף, וכן כותב שמשיח בן יוסף מארץ (משמע בדרך הטבע) ומב"ד משמים, ועליו נתלה רבות בקול התור.

הרמח"ל כותב שמשיח בן יוסף יקבץ את יהודה ומב"ד את עשרת השבטים, וכבר כתב הרמב"ם שכל הדברים האלו לא נדע איך שיהיו עד שיהיו.

מצאתי ברידב"ז שכותב שקיבל מתלמידי הגר"א שבנין בית המקדש תהיה לפני ביאת משיח בן דוד, וזה חידוש.

עיין כאן בארוכה מה שדנו בזה בפורום:

viewtopic.php?f=51&t=46278&p=563061&hilit=%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%94#p563007

[למען שמו באהבה]

כל דבריך הם ההפך הגמור של ספר קול התור שלפיו היה לתלמידי הגר"א תכנית מסודרת שהגר"א מינה אותם.
וכן להגר"א עצמו היה ידוע בדיוק איך הכל יראה.

למשל רמ"מ משקלוב כתב שאחר שיבנה החורבה יבוא המשיח.

היכן כתב זאת רמ"מ?

הרמח"ל כותב שמשיח בן יוסף יקבץ את יהודה ומב"ד את עשרת השבטים,

ובפירוש המיוחס לרמב"ן בשה"ש כתב להיפך שמשיח בן יוסף יביא את עשרת השבטים וב"ד את יהודה

מצאתי ברידב"ז שכותב שקיבל מתלמידי הגר"א שבנין בית המקדש תהיה לפני ביאת משיח בן דוד, וזה חידוש.

כן כתב ר"י משקלוב באגרתו לעשרת השבטים

ר''י משקלוב.png (9.31 KiB) נצפה 14235 פעמים

אמנם באותו מקום וכן במה שהבאתי בחוברת שלעיל מציין ר"י שהקיבוץ גלויות יהיה אחרי בנין ביהמ"ק

עיין כאן בארוכה מה שדנו בזה בפורום:

אכן ראיתי עברתי על הפורום לפני שכתבתי את החוברת אולם לא מצאתי שם שום תשובה ענינית מלבד לכתוב בשם ת"ח הבקי בכתבי הגר"א שודאי שלפי הגר"א התחיל תקופת משיח ב"י

[יושב הארץ]

דעתי על קול התור כבר כתבתי כאן.

viewtopic.php?f=51&t=46278&p=623366&hilit=%D7%9C%D7%A6%D7%A2%D7%A8%D7%99#p623366

[יושב הארץ]

מכתבו של רמ"מ משקלוב (אריה מורגנשטרן גאולה בדרך הטבע)

[יושב הארץ]

לגבי תקופת משיח בן יוסף עיין בכתבי הרב וינטרוב (שהתנגד מאוד לקול התור) שגם לו היה פשוט שלפי הגר"א התחילה תקופת משיח בן יוסף משנת ת"ר שכולל גם תחילת קבוץ גלויות. והוא חוזר על זה כמה פעמים עם ציטוטים מתוך דברי הגר"א, הוא גם מכוון להגר"א שהעלו כאן.

אוצר החכמה_61199 (1).jpg (393.01 KiB) נצפה 17894 פעמים

אוצר החכמה_61199.jpg (257.87 KiB) נצפה 17894 פעמים

[למען שמו באהבה]

זהו לא נראה מהלשון של רמ"מ בתור אמונה שכן יהיה אלא תקווה ובקשה
הוא כותב שם בהתחלה ואף אם לא יהיה זה בימינו

מאד נהנתי מהאומץ לחזור בך מדבר שכ"כ הרבה הגנת עליו

[יושב הארץ]

הוא באמת לא זכה לראות בימיו אפילו את בנין החורבה והסתלק שנים מועטות אחרי שפדה את הקרקע.

בכל אופן רמ"מ משקלוב ותלמידיו כתבו על זה שזה "אתחלתא דגאולה" , וכן שכוונתו לבנות את ירושלים ולשקם את הריסותיה, שזה שלב לפני בוא משיחינו כמו שכתוב בגמ' במגילה שבנין ירושלים קודמת למלכות בית דוד.

[למען שמו באהבה]

נראה לי שריא"ו מתכוון שזהו הזמן הראוי לא שזה מה שקרה כבר
וכעין אלפים שנות משיח שכתובים בגמ'.

לגבי הביטויים האלה של רמ"מ משקלוב כבר האריכו בפורום.

[יושב הארץ]

הביטויים מדברים בעד עצמם ולא זקוקים לפרשנות. ועיין בארוכה עוד בכתבי הרב וינטרוב על כל הנושאים האלו, הוא חשש מאוד שיתלו את הקבוץ גלויות בציונים, אך בעצם הדברים על "תקופת משיח בן יוסף" הוא הסכים אלא שהדגיש יותר את החלק של הערלה המתלבש לפי הגר"א על משיח בן יוסף ואופן הזהירות ממנו. על דבר אחד כולנו מסכימים שמחכים לגאולה האמיתית והשלמה.

[למען שמו באהבה]

על עניין הפרשנות בביטויי הרמ"מ כל אחד יפרשן כדעתו והתווכחו עליהם מספיק ברחבי הפורום ואין טעם לחזור עליהם.

לגבי רי"א וינטרוב דעתו ידועה שעוד לא היה קיבוץ גלויות וזה כל מהלך ספרו "התקופה בסערת אליהו"
בכל אופן הציטוטים פה מדברים על זמן התעוררות ולא מעבר לכך ולא כלום.
ועיין פה שהאריכו בזה הרבה
viewtopic.php?f=55&t=30888&p=316792&hilit=%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%91#p316775

ואני רק מצטט משם מה שכתב הרב "מעט דבש"

ספר שלם חיבר הגרי"א ויינטרויב נגד השקפות אלו, ועדיין תולים בו את שיטתם?

הנה ציטוטים מספר 'התקופה בסערת אליהו' (מאמר ג, ענף א) מהגרי"א ויינטרויב זצ"ל:

שבוש ההשקפה שקיבוץ הגלויות הוא התחלת הגאולה
א. מרגלא בפומייהו של המון העם, אשר חדרה כבר גם לתוך כותלי ביהמ"ד, וגם מצאה לה קן שם, כי מתראה היום האתחלתא דגאולה, כי הרי מתקיים לעינינו קיבוץ גליות, אחינו בני ישראל המפוזרים בארבע כנפות הארץ, חוזרים לחדר הורתם כאן בארה"ק. וכי מילתא זוטרתי היא.

נבאר עומק השיבוש שיש בפתגם זה... (עיי"ש באריכות)

ה. נמצא דחזרתם של אחינו בני ישראל כהיום לארץ הקודש, אין ענינו כלל מהלך השייך לקיבוץ גליות, רק היות שכאן הוא המקום שבו יתראה כל עיצוב דמותו של 'שחוק השעה לרשע', ועדיין צריכה כנסת ישראל לרדת לתוך שאול תחתית כזו של הגלות להתברר, על כן מתקבצת כאן קומתה להתנסות ולהתברר... (עיי"ש באריכות).

ח. בבואנו לסיים ענף זה, החלטנו להעיר על מכשול לרבים בזמנים האחרונים, והוא הדפסת ספר שנקרא "קול התור", ובפרט בהקדמות שנדפסו בתוכו ואודותיו.

כי אחזו לנו שועלים קטנים מחבלים כרמים, בפה דובר גדולות, ובלב מלא אהדה לשחוק הרשע והצלחותיו, והרחיקו לכת בדמיוני כזב לתוך רקיעי שוא, כאותם נביאי שקר שהניאו לב בני ישראל משמוע בקול נביאי ה', ופיטמו אותם בהבלי השוא כי אכן יש להרע חן בעיני ה', ובם הוא חפץ.

ומלבד מה שלא הרגישו בזיופי הכתבים הללו, עוד אחזו בם לראיה גמורה על דמיוני הבל הללו, ותלו שטותם באשלי רברבי, תלמידי ביהמ"ד של הגר"א ז"ל.

כל זה עלה להם מפני דמיונם המוליכם שלל בדרך לב רצונם, והאהבה לרע, והמצאו חן בעיניהם הגיע לטינא בלבם, אשר הכשירתם מעתה לראות את לבושי הקדרות של שעה זו, כגינוני מלכות שעליהן רוכב אורו של משיח.

[יושב הארץ]

אחד מתלמידיו אמר לי פעם שמה שכתב בספר "התקופה" זה להוציא מקול התור שכבר חגגו שהגיע הגאולה. אומנם בפנימיות הדברים בשיעורים לתלמידים הוא דיבר מפורש שאנחנו בתקופת משיח בן יוסף. ואף כתב במקום אחר שעברנו את השלב של גאולה משעבוד מלכויות שזה קשור לשעה החמישית. אלא שהתקופה הזאת דייקא היא הכי מסוכנת מבחי' רוחנית, והוא כותב זאת בזהירות רבה למבינים בתורת הסוד, לכן כל אחד יבין את הדברים לפום שיעורא דיליה.

[איש-אחד]

זהו לא נראה מהלשון של רמ"מ בתור אמונה שכן יהיה אלא תקווה ובקשה
הוא כותב שם בהתחלה ואף אם לא יהיה זה בימינו

אכן.

נקודה חשובה: האגרת המצוטטת אינה לשונו של רמ"מ, אלא שחזור! זהו תרגום של תרגום.
תרגום חזרה לעברית של תרגום האגרת המקורית הנמצא בתיקי החקירה של פלונסקי ברוסיה.
כך שבכל אופן יש להיזהר במשקל שנותנים לדברים המצוטטים הללו.

[יושב הארץ]

עדות לקול התור...

הרב יהודה ליב מימון:

"הדבר היה בסוף שנת תרנ"ו, זו היתה השנה השלישית שלמדתי בווילנה. נתפרסמה אז הידיעה על דבר יהודי מלומד אחד, דוקטור הרצל, שהוציא ספר אחד בגרמנית על הצורך לייסד מחדש 'מדינה יהודית'.
בווילנה, אשר חיבת ציון בימים ההם עמדה תחת השפעתו של רבי שמואל מוהליבר, קיבלו את הידיעה הזאת ברצינות יותר גדולה ממה שקיבלו באודיסה, מקום המרכז של חיבת ציון. אני הייתי אז עדיין צעיר לימים, אבל הידיעה הזאת הקסימה אותי, והתחלתי לבוא בדברים עם רבני וילנה בדבר ההצעה החדשה הזאת לחדש את 'מדינת ישראל', ואחד מן הרבנים האלה (כמדומני שזה היה הרב רבי פנחס הכהן פינפר [מו"צ בוילנה], שחיבר ספר מיוחד על ה'תורה הכתובה והמסורה'), והלה העיר אותי בדברים אלה:
"בוודאי ידוע לך איך הגר"א היה משתוקק לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, מתוך תקווה שעל ידי עלייתו הוא יצליח להגדיל את הישוב העברי, דבר שאמנם הוא בעצמו לא זכה לכך, אבל תלמידיו הגדולים והחשובים הם שהגשימו את שאיפות רבם, ועלו ויסדו והרחיבו את היישוב של הפרושים בארץ ישראל".
"מתוך דברי תלמידיו" – הוסיף הרב לספר לי – "שמעתי, כי הגר"א היה מדבר לא פעם אחת על דבר התחדשות המדינה בארץ ישראל, וגם היה מגדיר את העבודה הדרושה לשם התגשמות הרעיון הזה...". וכאן ממשיך הרב מימון ומביא הדרכות חשובות מהגר"א על עניין ישוב ארץ ישראל, כמו למשל "כשאנו מדברים על התחדשותה של הארץ בתור ארץ ישראל, צריכים אנו לדעת כי אין אנו יכולים לבנות את הארץ רק על ענייני הרוח בלבד...".

מקור: 'הצופה' כ"א בתשרי תשי"ח.

http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=E37EB61D

[איש-אחד]

ערבך ערבא צריך, ע"ע ספר שרי המאה, וד"ל.

[ויש לעיין]

רבי בנימין ריבלין משקלוב תלמיד הגר_א נפטר בדרכו לא_י, מתי זה אירע_.pdf

(157.35 KiB) הורד 281 פעמים

[איש-אחד]

https://www.kikar.co.il/376846.html

כבר הורה הגר"א: לא לסגור תלמודי תורה - במגיפה
פתיחת תלמודי התורה הליטאים למרות איסור משרד הבריאות הממשלתי עוררה סערה והוראות סותרות, אך מסתבר ש"כבר היה לעולמים", שלא הפסיקו תלמודי תורה בגלל מגיפה (חרדי)
ישראל שפירא|א' בחשוון תשפא 16:41 19.10.20

פתיחת תלמודי התורה הליטאים למרות איסור משרד הבריאות הממשלתי עוררה סערה והוראות סותרות יצאו מבתי גדולי הדור. "מעשה עסיסי שלא היה" התפרסם על האברך הליטאי שביום ראשון בבוקר אץ ורץ להביא את בנו לתלמוד התורה, ומיד אח"כ מתקשר למשטרה להלשין על העבירה החמורה שעשה...

אך כנראה ש"כבר היה לעולמים", ועל כך שאי אפשר להפסיק את הבל פיהם של תלמידי בית רבן הקדושים, בשביל מגיפה שלא ברור מה היא מזיקה לילדים צעירים וכו' – מדור 'היסטוריה ואקטואליה' חושף לקוראיו: רבינו הגר"א מווילנה התגלה לגדולי תלמידיו לפני 200 שנים, והורה להם לבל יבטלו את הבל פיהם של ילדים!!

ומסתבר שלכן בר"ח חשוון תשפ"א הורו גדולי ישראל הליטאים (רבני הפלג הירושלמי הורו זאת כבר באדר תש"פ וכן ק"ק בעלזא וכו') שיש לחזור לספסל הלימודים, ואין לבטל תורה שמחזיקה את העולם כולו!

וכך מסופר על גדולי תלמידי הגר"א: הגה"ק רבי הלל ריבלין ועימו הגה"ק רמ"מ משקלוב שזכו שאדונינו הגאון מווילנה 'משיח בן יוסף' התגלה אליהם ברחבת הכותל המערבי שריד בית מקדשינו והורה להם שגם במגיפה, יש ללמוד תורה וחס וחלילה לבטל את הבל פיהם של תינוקות של בית רבן.
וכך העיד הצדיק הירושלמי רבי ישעיהו חשין, בימי המגפה הקשה בשנת תקע"ט (1819) שפרצה בירושלים בתקופה העלייה הראשונה של תלמידי הגר"א, שמפאת המגיפה נהגו לברוח לכפר 'נבי סמואל', ושם התגוררו באוהלים עד יעבור זעם, זולת ילדי התשב"ר שהשאירו אותם עם המלמדים בתוך תלמוד התורה בירושלים למרות שהייתה בסכנת מגיפות רח"ל.

ארע והגיעו הורי הילדים שלא טעמו טעם חטא, לפני רבי הלל ריבלין ורבי מנחם מנדל משקלוב, והתחננו על חיי בניהם, שמסתכנים וממשיכים ללמוד בתלמוד תורה בירושלים המוכה במגיפות?!

באותו לילה הלכו גדולי תלמידי הגר"א לכותל המערבי שריד בית מקדשינו ועשו שאלת חלום מרבינו מרנא שרף ה' הגר"א, וקיבלו תשובה: "חלילה להוציא את התשב"ר מהעיר, ובערב שבת תפסק המגיפה לגמרי".

מבהיל שכך היה ! ! !

העדות הנ"ל מקבלת חיזוק עם שינוים קלים, מכתב ידו של הגאון רבי משה טרייצקי זצ"ל שהלך לעולמו בתאריך ח' סיון תשע"ח, שרשם את זיכרונותיו מסבו הגאון רבי ישעיהו חשין כפי ששמע מפה קדוש רשכבה"ג מרנא המהרי"ל דיסקין ראש גולת אריאל כפי שפורסם בעיתון ה'פלס' באדר תש"פ.

להלן תמלול של כתב ידו של הרב משה טרייצקי בשינוים קלים:

"בשנת תקע"ט (1819) היה מתי מעט של תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים, ובראשם עמד רבי הלל משקלוב, שהיה מהמתיישבים הראשונים בארץ ישראל[1], ארע ופרצה מגפה חמורה בעיר אשר כמותה לא הייתה רבות בשנים, או אז הערבים החליטו לצאת מהעיר עד יעבור זעם - ולכן תלמידי הגר"א יצאו כולם אל הכפר 'נבי סמואל'.

רבי הלל משקלוב שם נפשו בכפו, והלך להתפלל בכותל המערבי, בפני אדון העולמים שיחוס על בניו, ויעצור את המגיפה, ומרוב בכי נרדם ר' הלל על רצפת הכותל.

בשנתו חלם חלום: "והנה איש עטור שיבה עומד לפניו, זקן לבן צחור כשלג יורד על חזהו, ופניו כמלאך אלקים, ויכר ר' הלל בהזקן את דמות רבו הגר"א מווילנא, אשר עודד תמיד את העליה וההתישבות בארץ ישראל והודות לו קם והיה הישוב הזה. וישפוך ר' הלל את לבו לפניו, ויחל לספר לו על המגפה אשר פרצה בהעיר והפילה חללים רבים".

"אך הזקן לא נתנו להמשיך בדבריו, ויאמר לו בחרי אף: למה רוקנתם את העיר מאנשיה? למה בטלתם תורה מתינוקות של בית רבן? קול התורה המצפצף ועולה מבתי כנסיות ובתי מדרשות, מפי תינוקות שלא טעמו טעם חטא, כוחו לבטל ולהסיר מחלות וצרות, ולקרוע רוע הגזירות! למה השבתם תורה מפיהם ועזבתם את העיר בבהלה?!".

ממשיך מרנא הגר"א בחלומו של רבי הלל ריבלין להורות: "ועתה לך וכנס את כל ילדי ישראל בעיר הקדש, חזרה לעיר להגות בתורה יומם ולילה בלי הפוגות, ישקף ד' וירא, יעלו אל כסא כבודו קולות התורה וירחם ד' על עמו ועל עירו".

ר' הלל קם משנתו, וסיפר זאת לחבריו, שהאמינו לו[2], וחזרו תלמודי התורה לפעול: "ומאז לא היה פרץ וצווחה בעיר, והמגפה נעצרה ולא נשאר כל זכר והחיים חזרו למסלולם".

המעניין ביותר שרבי ישעיהו חשין סבור שספר 'קול התור' שפרסם ר' שלמה זלמן ריבלין צאצאו של רבי הלל ריבלין הרי הוא אמת לאמיתה ויצאו הדברים מפה קדוש של רבינו הגר"א זי"ע.

יש לציין שמרן רשכבה"ג הגרמא"מ שך חולק עליו מכל וכול, ותלמידו רבי ישראל אליהו וויטרוב כתב קונטרס שלם בו הוא מוכיח שזה המצאה של ציונים רח"ל, ולא יתכן שהדברים נאמרו מפיו של הגר"א.

כותב הרב וויטרוב בהסכמתו של מרן הרב שך: "הדפסת קול התור... כי אחזו שועלים קטנים מחבלים בכרמים.. ובלב מלא אהדה לשחוק הרשע והצלחותיו, והרחיקו לכת בדמיוני כזה לתוך רקיעי שוא כאותם נביאי שקר... פיטמו אותם בהבלי השוא.. דמיוני הבל ותלו שטותם באשלי רברי תלמידי ביה"מ של הגר"א" (ופלא על עיתון 'הפלס' שציטט את רבי ישעיהו חשין [בעדותו על גילוי הגר"א שנעשה לרבי הלל ריבלין בשעת המגיפה] בשעה שהוא שחלק על פה קדוש מרן הרב שך, וסבר שקול התור הינו דברי תורה שיצאו מאת הגר"א).

----------------------------------
[1] יש לציין שחוקרים סבורים שאין זה נכון, ומשפחת ריבלין אינה הייתה מראשוני העולים לארץ ישראל, ראה בספריו של ד"ר אריה מורגנשטרן ופרופסור עמנואל אטקס שהוכיחו שבשנה זו אין ר' הלל ריבלין היה בארץ ישראל.

[2] בשינוי מהחוקרים בימינו שאינם מאמינים לו (ראה בענין זה את מחקריהם של של ד"ר אריה מורגנשטרן, ופרופסור עמנואל אטקס) אומנם החוקר והסופר החרדי הרה"ח ר' יאיר וינשטוק סובר שעדות זו בכתב ידו של רבי משה טרייצקי היא מהימנה לחלוטין, והוא אף מצטט אותה, אולם הוא מדגיש שהוא לא לוקח צד חלילה בוויכוח שבין גדולי ישראל אלא רק מצטט סיפור.

ישראל שפירא, הינו היסטוריון, חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליציה ובווקבינה, מרצה ומדריך טיולים

[הכהן ההדיוט]

נו באמת, אז הפלס חשף וכיכר השבת העתיק.. כבר הוכח מעל לכל ספק שהגה"ק רבי הלל ריבלין לא היה בירושלים באותם שנים בהם נטען שחלם את החלום...

[יושב הארץ]

נו באמת, אז הפלס חשף וכיכר השבת העתיק.. כבר הוכח מעל לכל ספק שהגה"ק רבי הלל ריבלין לא היה בירושלים באותם שנים בהם נטען שחלם את החלום...

עיין כאן

viewtopic.php?f=51&t=46278&p=581845&hilit#p580822

יש סיכוי שר' הלל היה כאן גם קודם וחזר ועלה.

[ויש לעיין]

מתי ניסה הגרא לעלות לארץ-ישראל - ניתוח מחדש.pdf

(2.52 MiB) הורד 362 פעמים

[יושב הארץ]

א. מורגנשטרן כמוזכר שם מצא מסמך רשמי של קהילת אמסטרדם שכתוב שתרמו סכום מסויים לר' אליהו מוילנא העולה לא"י בשנת תקל"ח. יש סבירות מאוד גבוהה עד הכרחיות שמדובר בגר"א שכידוע ממקורות אחרים ששהה באמסטרדם לפני שרצה לעלות, ולא מסתבר שזה אליהו אחר מוילנא, כי אמסטרדם כלל לא נמצאת באיזור הים השחור שדרכה היו עולים בד"כ לא"י, אלא 1400 ק"מ מערבית לוילנא . הלה מציין שם שמצא במסמכים 34 אליהו בכל וילנא בשנת תקמ"ד כדי להוכיח שזה היה שם נפוץ ולא מחייב שמדובר הגר"א, אך ההסתברות שאחד מהם מתוך מועטים שעלו בימים ההם עלה לא"י ועוד דרך אמסטרדם אפסית.

[איש-אחד]

המסמך שמצא מורגנשטרן הוא מהאג, לא מאמשטרדם.

אחד ה"אליהו" האחרים מווילנא, הוא לא אחר מאחד שמורגנשטרן עצמו מציע (במקום אחר בספרו) שעלה לאר"י, כנזכר שם.
אבל בסופו של דבר לא זו הטענה המרכזית שם נגד מורגנשטרן ונגד תיארוכים אחרים שהוצעו בעבר.
הטענה המרכזית שם היא ששנת תקל"ח היא פשוט מחוץ לטווח הזמנים המקסימלי האפשרי לנסיון עליית הגר"א לאר"י.

אגב, כלל לא ברור הכיוון דרכו נסע הגר"א לאר"י. שכן בעליות אליהו (אות פג) כתוב שהגר"א נסע דרך פרוסיה והונגריה (הכוונה לגליציה) שזה לא הכיוון של אמשטרדם, וזה סותר לכאורה למקור עלום השם שמצא וינוגרד, המספר שהיה זה דרך אמשטרדם (הוא המקור עליו מתבסס מורגנשטרן).

[יושב הארץ]

א. ממש לא מדוייק הצגת הדברים. מורגנשטרן מביא במקו"א שהיה בוילנא ר' אליהו בן ר' שבתי, שכלל לא ידוע אם באיזה שלב כלל עלה לא"י יחד עם אביו, בסופו של דבר הבן קבור בוילנא.

ב. האג ואמסטרדם סמוכים מאוד זה לזה.

ג. בנוגע לאגרת הגר"א אכן משמע שהיו לו בנים קטנים כשחשב לעלות. אולי היו לו עוד בנים קטנים שנפטרו בקטנותם (זה יותר היה מצוי מאשר לעלות לא"י דרך הולנד). או שמא ניסה כמה פעמים לעלות. ומ"מ אין נפקותא גדולה למעשה בכל הנ"ל.

[איש-אחד]

א. ממש לא מדוייק הצגת הדברים. מורגנשטרן מביא במקו"א שהיה בוילנא ר' אליהו בן ר' שבתי, שכלל לא ידוע אם באיזה שלב כלל עלה לא"י יחד עם אביו, בסופו של דבר הבן קבור בוילנא.

ב. האג ואמסטרדם סמוכים מאוד זה לזה.

ג. בנוגע לאגרת הגר"א אכן משמע שהיו לו בנים קטנים כשחשב לעלות. אולי היו לו עוד בנים קטנים שנפטרו בקטנותם (זה יותר היה מצוי מאשר לעלות לא"י דרך הולנד). או שמא ניסה כמה פעמים לעלות. ומ"מ אין נפקותא גדולה למעשה בכל הנ"ל.

א. השאלה היתה האם בהכרח סתם "ר' אליהו מוילנא" הנזכר בתקל"ח בהאג כעולה לאר"י הוא הגר"א. התשובה היא לא מכמה סיבות, מה גם שמורגנשטרן עצמו סבור שייתכן שהיה "ר' אליהו מוילנא" נוסף שניסה לעלות.
ב. נכון, הכוונה היתה לתקן את דבריך מאמשטרדם להאג.
ג. בין אם היו לו בנים נוספים ובין אם לאו, עדיין טווח הזמנים המקסימלי מחויב המציאות, ובתקל"ח לא היו לא בנים קטנים, ועכ"פ בוודאי לא רק בנים קטנים כפי שמשתמע מאי היחס של הגר"א לקיומם של בנים גדולים.
כל המקורות הנאמנים יודעים לספר רק על נסיעה אחת של הגר"א.
נפק"מ האם יש כאן בדיה נוספת של הריבלינים בקבעם שרירותית את תקמ"ב כשנת נסיעתו של הגר"א.

[איש-אחד]

אגב, מורגנשטרן גם הוא התחיל בקביעת טווח זמנים ומשם המשיך הלאה עד שהגיע להאג.
אבל יש לו טעות כבר בשלב של קביעת טווח הזמנים, כשטעה בתאריך פטירתה של אמו של הגר"א (הנזכרת בחיים באגרת הגר"א) וקבע את שנת פטירתה לתקמ"ג. רק שזו שנת פטירתה של אשתו מ' חנה, לא של אמו.

[איש_ספר]

שים לב שהגברדיה אינה נזכרת בפזמונים ולא במאמרים של ר' יושעה. היא אכן סיפור מאוחר. אלא שיש עוד אנשים מלבד ריבלין שמספרים עליו, לפי מה ששמעו מאבותיהם... אז גם בזה אני לא יודע מה לומר.

ההוכחה הכי טובה לכך שהגברדיה וחזון ציון וכל המעשיות הללו נכונים
היא העובדה שאף אחד לא מחה בעת פרסומם.
העובדה שהיום לאחר שבעים שנה זה מרגיז אנשים וגורם להם לכתוב מאמרים מלומדים להוכיח שמדובר בבדיות, היא היא ההוכחה לכך שאי המחאה בזמן אמת, פירושה הסכמה.

כ"כ מהר גיבשת עמדה...?

ראשית כבר בשנת תשל"ד פרסם ר"ב לנדו מאמר בדגלנו תחת הכותרת: עוללות ירושלים שאין להם שחר, ובו הוא כותב כי כל עלילות הגברדיה הם פרי דמיונו של הכותב. למותר לציין שהמאמר נסקר בסקירה המקיפה של הר"י אביב"י.

אגב נפלאות הגברדיה וכלי זיינם המכונה שמערלה (ע"ש ר' שמריהו ממוהיליב ור"ש צוקרמן - שם עמ' 89!) מיוחסים ע"י הסופר לשנות תק"פ- תק"צ. הוי אומר כמאה עשרים שנה קודם פרסום הספר....) מסופקני אם בשנים ההם היה מי שיכל להכחיש...

והעיקר, ספר מסוגו של חזון ציון, על כל נפלאותיו כי רבו, לא מצריך ביקורת מלומדת, כל אופיו הוא אגדתי ומה שמכונה הגיוגרפי ואין ממנו כל ציפיות של תיאור היסטורי אמין. כשם שאיש לא טרח להזים את ספר הזכרונות לאדמו"ר הריי"צ או את הרומנאים של ר"מ להעמאן. שני האחרונים, על השוני שבהם, מטרתם היא חינוכית ולחלוטין לא כתיבה היסטורית.

מסתבר שבתחילה גם רב"ל אכל מפינכת הלאקשין של המשפחה הלוחמת, ורק כעבור כמה שנים התעשת...

20201226_233004.jpg (2.28 MiB) נצפה 15543 פעמים

20201226_233012.jpg (1.9 MiB) נצפה 15543 פעמים

[בריושמא]

מסתבר שבתחילה גם רב"ל אכל מפינכת הלאקשין של המשפחה הלוחמת, ורק כעבור כמה שנים התעשת...

הרב איש ספר,
תגלית נאה וחשובה גילית. מציאה יפה, ותודה גדולה על הבאתה הנה.
בוודאי שמת לבך לתאריך: א' באייר.
הכנה יפה ליום העצמאות, לאמר: הגברדיה שלנו - שערי צדק, בשמה העברי - קדמה להגנה ולצה"ל.
היא - הגברדיה - הגנה עלינו מן הערבים הקמים עלינו להורגנו.

ומהו 'תורן'?
האם הוא ה'אבא' של זרקור ושל מרוה לצמא?

[איש_ספר]

מסתבר שבתחילה גם רב"ל אכל מפינכת הלאקשין של המשפחה הלוחמת, ורק כעבור כמה שנים התעשת...

הרב איש ספר,
תגלית נאה וחשובה גילית. מציאה יפה, ותודה גדולה על הבאתה הנה.
בוודאי שמת לבך לתאריך: א' באייר.
הכנה יפה ליום העצמאות, לאמר: הגברדיה שלנו - שערי צדק, בשמה העברי - קדמה להגנה ולצה"ל.
היא - הגברדיה - הגנה עלינו מן הערבים הקמים עלינו להורגנו.

ומהו 'תורן'?
האם הוא ה'אבא' של זרקור ושל מרוה לצמא?

בשמחה...
לראשונה ראיתי את הגליון ועמדתי על קיומו.
סרקתי עבורך את הגליון כולו.
רשימת המשתתפים מרשימה מאד. (ר' דוד זרצקי, ר' בצלאל לנדו, ר' יעקב אבן חן (אדלשטיין), ר' ישראל שפיגל, ר' יעקב גליס, הגב' א' מרגלית ("מעיל קטן") ועוד).
היום לא היה עולה על הדעת להוציא גליון באוירה שכזו, אולי כך היה נראה זרקור בעבר, הספקתי לשכוח...
הנה הוא

תורן 12.pdf

(2.97 MiB) הורד 290 פעמים

[ויש לעיין]

האם ומתי התפללו חסידי חב_ד עם תלמידי הגר_א בצפת_.pdf

(219.65 KiB) הורד 424 פעמים

[יושב הארץ]

בכתב שדרות משנת תקצ"א מכנים עצמם תלמידי הגר"א "יושבי ירושלים הגליל ומיישביה"

"יחוס ויחמול על עלובת נפש האי גברת ממלכת ציון המציונת קודש הקדשים וגליל הק' ויושביה ומיישביה מכוללים כנסיא טהורה מתלמידי דבי רב תנא קדוש ה' אור העולם רבן שכ"ל בניה"ג רבינו הגאון אליהו ז"ל מק"ק ווילנא יצ"ו""

[יושב הארץ]

מחובת האמת שהיא נר לרגלי, כמה תובנות חדשות שעלו לי:

א) ר' הלל משקלוב כותב בשנת תקצ"ה במכתב לחתנו ר' שמריה לוריא, אחרי שהלה עזב את הארץ, ומתאונן שנראה בעליל שהגיע לארץ שלא כרצונו כידוע לכל רק נמשך מעבותות אהבה מאת המסבב כל הסיבות.

אוצר החכמה_172124 (2).jpg (40.51 KiB) נצפה 14621 פעמים

בתחילה חשבתי שמתכוון אך ורק לאהבת ארץ ישראל. אבל התבוננתי בתאריכים של הנפקת הרשיונות והעליה:

א. מורגנשטרן הביא בספרו "השיבה לי-ם" צילום בקשה של ר' הלל משקלוב לעלות ארצה בחודש ניסן תקצ"ב וקבלה בכ' ניסן באותו שנה (עמ' 47).

מקריאת כל התאריכים שהובאו שם נראה בעליל שר' שמריהו חתנו שעלה יחד איתו הגיע ארצה בסוף תקצ"ב, חצי שנה לפני ר' יהוסף שוורץ שבא לארץ ישראל בניסן צ"ג כפי עדותו, (שם עמ' 272). זאת אומרת שר' הלל הנפיק את האישור שלו ברגע האחרון שבועות ספורים לפני שיצא למסע הארוך והגורלי שלקח לפחות חמשה-ששה חודשים בימים ההם. עוד לפני שהספיק לסדר ולמכור את כל רכושו (שם). ואילו ר' שמריה הוציא את האשרה חודשיים וחצי קודם.

אוצר החכמה_173003 (2).jpg (36.62 KiB) נצפה 14553 פעמים

וכן במסמך שבידי בנו ר' אליהו ריבלין ובני ביתו הוציאו את האשרות כבר בשנת 1831.

זאת אומרת שר' הלל נמשך בעבותות אהבה גם לארץ ישראל אבל בפשטות אחרי בניו ולא להיפך. ואחרי שר' שמריה לוריא חתנו חזר לרוסיה מתאונן שרואים שבעליל ההשגחה הביאה אותו שלא כרצונו.. וא"כ מוכח שר' הלל לא עלה ארצה בשליחות הגר"א כמשיח בן יוסף..

[יושב הארץ]

ב) בקול התור כמעט בכל קטע מופיע המשפט "בטוריא דמשיח בן יוסף". כגון: רבים מגדולי ישראל ואנשי מעשה בכל הדורות היו בטוריא דמשיח בן יוסף.

חיפשתי בכל התרגומים האפשריים, המילה בטוריא מתפרשת על המילים "בהרים" ואין כלל משמעות כזאת על המונח במדרגת או בטור.

חפשתי בכתבי הגר"א את המילים בטוריא ומב"י ומצאתי ביהל אור פקודי:

אוצר החכמה_106038.jpg (52.73 KiB) נצפה 14592 פעמים

אלא ששם גם מדובר על בהמות ששותים מים בהרים, ואם המעתיק לקחו משם לא מסתבר שזה ר' הלל שהיה ידוע כת"ח עצום...

ג) בקול התור כותב ר' הלל כביכול שנולד בתקי"ח: ומעשה שהיה, מעשה שעשה עלינו רושם חזק ואדיר, זה היה בשנת תק"לו ואני הייתי אז צעיר לימים בן חי שנה.

באשרת עליה שלו בתקצ"ב כתוב שהוא בן 66 היינו שנולד תקכ"ו.


לסיכום:

מכל הנ"ל ועוד הרבה הגעתי למסקנא שקרוב לודאי לא ר' הלל כתב את קול התור, אך אני משוכנע שהכותב הלביש אידאולוגיה שאכן היתה קיימת בעלית תלמידי הגר"א לקראת שנת ת"ר שהגר"א מציין כתחילת הגאולה, וברצונם היה לקרבה באתערותא דלתתא, וכן בתקופת בניית השכונות ברוח התגשמות דברי הנביאים, והלבישה על זקנו ר' הלל. ואם טעיתי ה' הטוב יכפר.

על הצד שקול התור לא נכתב בידי ר' הלל אז קרוב לודאי שגם הפזמונים שבנויים ברובם המכריע על קול התור לא נכתבו על ידי ר' יושעה, אלא שהפזמונים בניגוד לקול התור משקפים נאמנה את דמותו ורוחו של יושעה בעיתונים ובמאמרים ואת האידאולגיה שלו בבניית ירושלים, והכותב הלבישו כביכול שקיבל הדברים מר' הלל בשם הגר"א, הדבר המשמעותי הוא מה שר' יושעה כתב בעצמו בעיתון שהישוב הוקם במצות הגר"א ומסירות נפשם של תלמידיו לקיימו, אבל בשאר הדברים לא מזכיר כלל את הגר"א בכל כתביו ומאמריו בבניית השכונות אם כי יתכן והיו להם מסורות שונות מהגר"א, כי הוכחתי שיש בתעודות שלו בבניית השכונות גם ציטוטים וענינים מקבילים לקול התור. וכן ענינים דומים עליהם דיבר ר' יצחק צבי שהוא כביכול סדר את קול התור עליהם דיבר בדרשות ובמכתב ארוך שלפנינו הדומים לרוח קול התור כגון ההתעוררות מצפון לקבוץ גלויות לקראת שנת ת"ר ועוד. בכל ספריו רואים שיש לרש"ז חוש אדיר של גימטריות קשות וארוכות, ולכן לא מן הנמנע שהוא חיבר גם את הפזמונים בפרט שמוזכרים שם ספרים שנדפסו אחרי תרי"ז-תרי"ח הזמן שכביכול הפזמונים נדפסו בחוברת בנה י-ם בשנת תרי"ז. (אותם פירש אליעזר ריבלין בשנת תש"ב, ואח"כ נוספו עוד משנת תרי"ח ועוד)

כמו כן, רוב הפזמונים התיאור שלהם מתאים לזמן בניית השכונות שנת תרכ"ט ואילך, ויתכן והכותב לקח הדברים מתעודות ומאמרים שלפנינו משנת תרכ"ט ואילך והלבישם על שנת תרט"ז-תרי"ח בכדי להראות שר' יושעה הוא היוזם והחולם הראשון של בניית ירושלים, והאמת היא באמצע, הרב יואל סלמון קנה ראשונה את השטח שמחוץ לחומות בשנת תרכ"ה ור' ישועה היה הראשון ביוזמת הבנייה בפועל.

ראיה לכא' חזקה שהפזמונים גם הומצאו מלבד מה שהוכח לגבי קול התור, הוא ממה שמצוטט שם עוד 2 ספרים מזקנו כביכול שנכתבו גם על דרכי הגאולה. א. משאת בנמין מר' בנימין רבלין אבי ר' הלל, וכן אב"ן שהם על קבלה מר' אברהם בנימין אביו של ר' יושעה, ובנוסף לדרשות ר' משה מגיד, והפזמונים המיוחסים לר' יושעה, אין לנו שום צילום כתב יד ולא נודעו זכרם לפני כן שום ספר מהספרים הנ"ל. זה קצת מעציב, אבל כבר אמרו חכמים אין שמחה כהתרת הספקות.

מלבד מה שהבאנו לעיל שגם לרש"ז לא היה כת"י של הפזמונים, אלא סיפור משונה של חוברות שנשרפו ע" ר' יושעה מפחד הטורקים, ורק העתקה א' שנשארה ממנה כביכול הוא העתיק וגם היא נאבדה ואיש לא ידע מכך עד תרצ"ט גם מבני משפחתו.

נקווה לסכם כל הדברים בעתיד על הכתב, מה נכון ולאיזה דברים יש מקור ולאיזה לא, בצורה מסודרת.

אוצר החכמה_172102 (5).jpg (63.37 KiB) נצפה 13834 פעמים

אוצר החכמה_172102 (7).jpg (60.73 KiB) נצפה 13621 פעמים

[איש-אחד]

מחובת האמת שהיא נר לרגלי, כמה תובנות חדשות שעלו לי.

א) ר' הלל משקלוב כתב במכתב לחתנו ר' שמריה לוריא אחרי שעזב את הארץ, שהגיע לארץ שלא כרצונו כידוע לכל רק נמשך מעבותות אהבה מאת המסבב כל הסיבות.

בהתחלה חשבתי שמתכוון אך ורק לאהבת ארץ ישראל. אבל התבוננתי בתאריכים של הנפקת הרשיונות והעליה.

א. מורגנשטרן הביא בספרו "השיבה לי-ם" צילום בקשה של ר' הלל משקלוב לעלות ארצה בחודש ניסן תקצ"ב וקבלה בכ' ניסן באותו שנה (עמ' 47). מקריאת כל התאריכים שהובאו נראה בעליל שר' שמריהו חתנו שעלה יחד איתו עלה ממש בסוף תקצ"ב, חצי שנה לפני ר' יהוסף שוורץ שעלה בניסן צ"ג כפי עדותו, וחזר בערך בתמוז תקצ"ד (שם עמ' 272). זאת אומרת שר' הלל הנפיק את האישור שלו ברגע האחרון שבועות ספורים לפני שיצא למסע הארוך והגורלי שלקח לפחות חמשה חודשים בימים ההם. ואילו ר' שמריה הוציא את האשרה חודשיים וחצי קודם.

ואילו במסמך שבידי בנו ר' אליהו וכל בני ביתו הוציאו את האשרות כבר בשנת 1831.

זאת אומרת שהוא נמשך בעבותות אהבה גם לארץ ישראל אבל בפשטות אחרי בניו ולא להיפך. ואחרי שר' שמריה חזר מתאונן שרואים שבעליל ההשגחה הביאה אותו שלא כרצונו..

ייש"כ, גילוי יפה, שלמעשה ר' הלל היה לכאורה האחרון במשפחתו שביקש אישור עלייה לאר"י (למעשה אישור לעלייה לרגל) ועם החיבור לדבריו שלא רצה לעלות.

צריך להזכיר בענין זה מה שנזכר כאן בעבר שר' ישראל משקלוב טען שר' הלל ניסה למנוע מאביו (ר' בנימין תלמיד הגר"א) לעלות לאר"י וכן היחס השלילי שלו להנהגת כולל הפרושים. ויש לתהות האם ישנו חוט מקשר בין הנקודות הללו.

[יושב הארץ]

לא ידעתי מה טיבו של הנ"ל...

[יושב הארץ]

מאמר בעניין תלמידי הגר"א ומצוות התלויות בארץ.

[יושב הארץ]

בירושלים לא הפסיקו לומר תיקון חצות ולקונן גם אחר בנין החורבה וגם בתוך החורבה עצמה, גם עד שנת תר"ז.

הנה עדות מתלמידי החתם סופר משנת תקצ"ט:

ובבואי לבית מאהבי הם חברת יראים ושלמים אמרתי ברוך אלוקינו כו' ושמחתי כעל כל הון - ונספחתי במדרש החדש מר' יהודה החסיד זצ"ל ובחרתי בהם ובמשנתם... בחצות הלילה קורא השמש 'עמדו לקונן על שריפת ב"א [בית אלוקינו] ועל גלות השכינה'.

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 9D?lang=he

לעהרן במכתבו משנת תקצ"ו מתלונן לר' ישראל משקלוב על המנהג שנהגו לא לומר קינות בתיקון חצות. אז יש אפשרות שכיוון לספרדים, או שכך נהגו האשכנזים תקופה קצרה אחרי שקיבלו הפיראמן בשנת תקצ"ו, וחזרו שוב לאמרו אבל הרבה קודם לשנת תר"ז בעקבות מכתב חיזוק מראשי הקהל והקמת חבורת "משומרים" להיות נעורים בלילה ולקונן על החורבן.

[יושב הארץ]

מאת משה נחמני:

לאחרונה הגיע אלי צילום מכתב של רבי משה ריבלין, הנקרא "רבי משה מגיד" או "דורש לציון". במכתב זה הוא מספר על קורות התייסדותה של עדת הפרושים בארץ, תלמידי הגר"א. מי ששלח לי אותה שאל אותי אם אפשר למצוא בה רמזים כלשהם לכך שתלמידי הגר"א עלו לארץ מתוך תפיסה של גאולה.
(המכתב המקורי היה בארכיונו של בנימין ריבלין ז"ל, ואת צילומו קיבלתי מאנשים שונים, ולאחר מכן מהארכיון לתולדות העם היהודי)


מכתבו של רבי משה מגיד

שלמא.JPG (37.93 KiB) נצפה 13383 פעמים

על כל פנים אותי צדו דווקא המילים שלכאורה הכי פחות חשובות; משפט שבקריאה מהירה כלל לא שמים לב אליו, אבל בו בוחר רבי משה מגיד לפתוח את מכתבו המרתק, המספר על ייסוד ה"יישוב" על שם הגר"א.
המכתב נשלח בשנת תר"ג מהעיר ירושלים. וכך הוא פותח:
"שלמא רבא ונפישא מאלהא קדישא דקרתא קדישא, למעלת הוד הדרת.... מוהר"ר מאיר... אב"ד דק"ק אונגוואהר והגליל יע"א".


שימו לב שוב למילים הראשונות בשלושת שורות הפתיחה. בשונה מהמשך המכתב, הן כתובות בארמית. הביטוי "שלמא רבא ונפישא" מצוי לרוב במכתבי רבנים מהדורות האחרונים, ואין בו ייחודיות. אולם ארבעת המילים שבאות אחר כך הן מעניינות מאוד. אין כאן ברכת שלום מאת כותב המכתב, אלא מאת "אלהא קדישא דקרתא קדישא", כלומר: הקב"ה השוכן בעיר הקודש ירושלים, אשר ממנה נשלח המכתב, ועל אודותיה מדבר המכתב.
חיפשתי במאגר 'אוצר החכמה' את שרשרת המילים הללו, ונוכחתי שמדובר בביטוי נדיר מאוד. הוא לא מצוי כלל אלא פעם אחת, במקור אחד ויחיד, אשר צוטט פעמים רבות.


"מאלקא רבא קדישא, דשכין שמיה בקרתא קדישא, שלמא רבא ונפישא, לעמיה קדישא ופרישא, ע"י הדא איגרתא קדישא" - כך פותחת אגרת החידה, שכתב הגר"א, או בנו ותלמידו רבי אברהם (במאמר הקודם תיארתי אותה בהרחבה).
החוקרים דנו רבות בנסיון להבין את משמעות החידה, ומדוע הוצפנה, ועדיין רב הנסתר על הנגלה.
ד"ר אריה מורגנשטרן מצא העתקה של האגרת בכתב ידו של רבי ישראל משקלוב (תלמידו המובהק של הגר"א ומראשי קבוצת תלמידיו העולים ארצה). רבי ישראל כתב אותה בף הפתיחה לספר איל משולש של הגר"א, על אותו דף בו כתב חשבונות קץ. כלומר, כנראה רבי ישראל משקלוב הבין שתוכן האגרת קשור לגאולה. גם נראה קצת לפי זה שהוא ייחס לה חשיבות מרובה, שמחבר האגרת הוא הגר"א ולא רבי אברהם.
והנה למרבה הפלא האגרת שלפנינו, המספרת על הישוב הנוסד בארץ על ידי תלמידי הגר"א, על שם רבם, פותח בדיוק באותה צורה שפותחת "אגרת החידה" המיוחסת לגר"א, המרמזת על הגאולה העתידה!
אודה, כי כרגע איני יודע מהי משמעות הדברים, והאם אפשר לקבוע בוודאות שרבי משה מגיד במכוון פתח את מכתבו באותה צורה בה נפתחת האיגרת החידתית המיוחסת לגר"א. אך אין ספק שהדמיון הבולט אומר דרשני.

מכתב הגר"א:

לכידה.JPG (39.16 KiB) נצפה 13424 פעמים

עכתו"ד.

האם רמז הגר"א לעלות לציון לקראת שנת תק"ע בשופר?

לכא' הדבר אומר דרשני למה הגר"א נתן אות וסימן דוקא על פטירת בנו אברהם בצעירותו?

והנה עלה בדעתי ראיון מעניין ומפתיע, הכל בדרך אפשר:

א. לכא' המכתב נכתב בשנת תקמ"א - שנת ישרא"ל. שנה ראשונה מה17 שנה של הכנה בלימוד כל מקצעות התורה בבית הגר"א.

ב. הגר"א שלכא' מדבר בשם ארץ ישראל "אמכם ציון" נתן אות לדבריו למה שיקרה - פטירת בנו אברהם בכ"ו כסליו בן מ"ב. (רמ"ח גימ' אברהם, ב"ן וס"ג גימ' אליהו וחנה, כך פתר הרב פינפער). והנה ידוע שהנ"ל נפטר בחנוכה תקס"ט.
ויתכן שזה היה האות והסימן לתלמידיו מתי לעלות לארץ ישראל - אחרי פטירתו של בנו בכסליו תקס"ט, שהרי אז בדיוק החלו רוב תלמידיו להתחיל ולהתכונן לנסיעה לארץ ישראל, ר' סעדיה עם שיירתו הגיעו באלול תקס"ט ור' ישראל עם קבוצתו בתשרי תק"ע. ואולי בהשערה המשפט לתקעב"ג מורה על שנת תק"ע בשופר גדול. שנה שהגיעו רוב תלמידי הגר"א לצפת. בכת"י של ר' ישראל משקלוב כתוב תק"ע ב"ג. ב 2 מילים. (מלבד רמ"מ שעלה קודם, אולי להכשיר את המשך העלייה).

לכידה.JPG (18.8 KiB) נצפה 13307 פעמים

ג. מ"מ רואים במכתב את ההדגש של הדיבור בשם ה' השוכן בירושלים, ו"אמכם ציון", זה די ברור שהמכתב הזה הוא רמז לעלייה לארץ ישראל. גם באגרת הכולל משנת תק"ע מכנים תלמידי הגר"א את ארץ ישראל בשם "אמכם".

אוצר החכמה_151276 (12) (1).jpg (54.99 KiB) נצפה 13311 פעמים

אוצר החכמה_172124.jpg (9.53 KiB) נצפה 13197 פעמים

בס"ד הצלחתי אולי לפענח את המילים מיבע שטמט מטדמל שכתובים בכותרת המכתב.

בכת"י של ר' ישראל משקלוב כתוב מיב"ע, וזה בחילופי אלב"ם בשם ה'. פיפנער כתב שטמט אך כנראה הנכון הוא לפ המקור שעפ"ע ואז יוצא בחילופי אלב"ם שם יקו"ק.
לפי הפענוח של ר' ישראל המילה השלשית היא פעדמל, ובחילופי א"ל בם זה והסבא? מי זה הסבא מהזוהר?

[איש-אחד]

נוסח "אגרת הקדש" כפי שקיבלה ר"י משקלוב עוד בהיותו מ"מ בשקלוב טרם עלייתו לאר"י.

אליאך, הגאון, ג, עמ׳ 1266.jpg (204.46 KiB) נצפה 13188 פעמים

[יושב הארץ]

נכדו העיד מפי זקנתו אשת ר' אברהם שהוא אשר כתב זאת חודשיים טרם מותו, ולכא' ראיה לכך שנכתב יום ג' פרשת לך לך שזה יוצא תחילת חשון. ומצד שני הרד"ל סבר שהוא כתב הגר"א. אם כפי הצד הראשון ור' ישראל משקלוב קיבל זאת עדיין בשקלוב הרי זה ממש תקופה קצרה ביותר טרם נסיעתו.

[יושב הארץ]

אנקדוטה מענינת שמצאתי שר' יושעה ריבלין וחבורתו חשבו שהם ממשיכי דרכו של יהושע בכיבוש הארץ...

כך מספר יהושע יעלין שהיה אחד מהשבעה בזכרונותיו:

יריחו.JPG (38.87 KiB) נצפה 12723 פעמים

אוצר החכמה_150062 (2).jpg (346.6 KiB) נצפה 12677 פעמים

בקול התור המיוחס כביכול לר' הלל מובא: חזקה וכיבוש בקץ המגולה. אתחלתא דגאולה של ימינו היינו, האתחלתא האחרונה שבדור אחרון בכל הפעולות שלה צריכה להיות
בשתי הטוריות, בטוריא דעזרא ונחמיה ובטוריא דיהושע. על הפסוק וירשת אותה וישבת בה. אומר רבנו הגר"א (אדרת אליהו דברים י"א) "בזכות שתרשו אותה תשבו בה, ובמה תירשוה בחזקה". וחזקה היינו בניה ונטיעה כדיה חזקת קרקע בכללות וזאת בטוריא דעזרא ונחמיה.

כמו שכתבתי לעיל מסופקני מאוד להאמין שר' יושעה כתב הפזמונים שאיש לא ראה אותם עד שנת תרצ"ט. אך זה ברור שתוכנית הבניה שלו היו בעיקר מטעמים רוחניים - משיחיים, ואפשר אכן היה לו מסורות שהגיעו אליו מר' משה מגיד ותלמידי הגרמ"מ משקלוב. בעיתון הלבנון של הפרושים הרבה לפני בניית השכונות בשנת תרכ"ג בהקשר של יסוד “מוצא”: “והיה זה לפתח תקוה לענינים גדולים ונשגבים מאלה האצורים אצלנו וטמונים עד עת מצוא”

וכן בעיתון החבצלת מי”ב תשרי תרל”א “פתח תקוה היא לנו לקוות ולצפות על דברים יותר רמים ונכבדים אליהם כלתה נפשינו”.

בפזמונים כתוב שיהושע אותיות יושעה..

[יושב הארץ]

ב) בקול התור כמעט בכל קטע מופיע המשפט "בטוריא דמשיח בן יוסף". כגון: רבים מגדולי ישראל ואנשי מעשה בכל הדורות היו בטוריא דמשיח בן יוסף.
).jpg[/attachment]

אולי יש ליישב בדוחק המילה בטוריא - בטוריות הכוונה להיכלות כמו שכתב רש"י: