מעיין כתב:להרב עובר ושב
בעייני בהרבה גדולי אחרונים מצאתי כמה דברים בענינים מה שכתבתי לעיל
א. הביאור בלישנא קמא דרש"י בלהתנאות בפני הנואף הכוונה על גילוי הראש, ולא על פריסת הסודרין, שזה ישרות הבנת הנקרא בלשון רש"י, [וציינתי ללשון השיטה וללשון המדרש], כן ראיתי עכשיו שלמד הבית יצחק (או"ח סי' י"ד) בפשטות
מעיין כתב:בענין החילוק בין רווקות לנשואות ראיתי בתשובה (להגאון ר' צ"ה אורינשטיין לנכד הישועות יעקב) הנדפס בישועות יעקב אהע"ז סי' כ"א דכתב דברים נכונים ביסודי הדברים [הוא מן היחידים בין האחרונים שמלבד שנכנס לבאר הראיות של המתירים והאוסרים, עוד נחת לבאר יסודי הדברים, והם חופפין למה שכתבתי, והתלוצצת על זה, ועכשיו מצאתי דברי גדול שמבין ריסי עיניו משמע כדברינו ושמחתי] ולפי דבריו ענין כיסוי הראש הוא מנהג ישן לנשואות דוקא ומציין לסנהדין נח. משתפרע ראשה בשוק וכרש"י שם דכן נהגו נשים הנשואות
מעיין כתב: ולכאורה צ"ל כמו שכתבתי דמנהג כיסוי הראש שנהגו בדורות ההם גם הבני נח הוא מטעם צניעות ושעבוד להבעל, ומפרשה דסוטה רואין שהתורה הסמיכה על נוהג זה שכן הוא דרך הנכונה וזה אף ללשון שני שברש"י, והסביר דכיון דבבני נח אין שייך ענין קידושין רק ביאה, לכן לא נהגו ולא הסמיכה התורה מנהגה על ארוסה, וכן על הבעולה שלא לשם נישואין עיי"ש, וכתב שם דלפי זה אלמנה וגרושה הי' להיות מותר ובהם טעם האיסור הוא כיון שעכ"פ בהיותה נשואה נאסרה נעשה שערה כדבר המכוסה וערוה שמחויב בכיסוי מכח דרכה לכסותה
מעיין כתב:בענין חוקות הגוי שכתבתי לעיל שחוזר להיות מותר, וכבודו ציין לדברי הגרש"ז אויערבאך בענין זה, שבתי וראיתי שיש לראות מדברי הרשב"א בתשובה ח"ד סי' צ' בענין לא ילבש שדבר שתחילתו הונהג באיסור לעבור ע"ז היינו דאנשים נהגו בזה מנהג נשים, א"א שיסובב עי"ז היתר, ועיין מש"כ החת"ס או"ח סי' קע"ט בענין גילוח הזקן מענין חוקות הגוי בזה שכדי שיהי' חוזר להיות היתר צ"ל דתחלת המנהג הי' בהיתר שלא מטעם התדמות לחוקות הגוי עיי"ש, וצ"ע אם גם בפאה נכרית המציאות הי' כן
משתפרע ראשה בשוק - שהיו רגילות אף הנכריות הנשואות שלא לצאת בראש פרוע:
מעיין כתב:בבקשה הרב עובר ושב
בענין דברי נכד הישועות יעקב
ציין לדברי רש"י ליסוד להחילוק של נשואות לרווקות
סנהדרין נח:
ובריש דבריו מתאונן שלא מצא בדברי הקודמים שיבארו החילוק בין נשואה וכו' ועושה לו מקור מדברי הגמ' סנהדרין ורש"י אלו, ואני מלאתי את דבריו בטעם מנהג הגוים ההם זה הי' מחמת קפידת הבעל
אראל כתב:אבל הבנתי מדברי הדברי חיים, שענין ההתדמות לגוים, אינם משום 'מלבוש' הפיאה, אלא משום השערות עצמן, כלומר, מטרת תלבושת הפיאה כדי להתראות כפרועת ראש, בזה גופא מתדמין לעכו"ם ההולכות פרועות ראש [שהרי ע"כ שאף בימי הדברי חיים, לא הי' נפוץ בין הגוים להתלבש בפיאות, שהרי היו הולכות בשערות עצמן ולמה להן להתלבש בפיאות?, וע"כ שכוונת הד"ח כמו שכתבתי, שההתדמות הוא בזה שמתדמין להן להיות נראות כפרועות ראש]
ועפי"ז לא מעלה ולא מוריד אם כהיום מתלבשות הגוים בפיאות, או שמגדלות שער פרוע של עצמן, בת ישראל הלובשת פיאה כדי שתתראה כגויה פרועת ראש, זה גופה הוי התדמות
בעל התפארת כתב:לפי צורת הפאות המצויות כיום, הרי שהרווקות הולכות עם שער אסוף או עכ"פ לא ארוך מדאי, ואחרי החתונה עם הפאה...
(כמובן לא כולם, אבל ודאי שבד"כ לא כמו ש"היא עצמה היתה נראית לפני החתונה..."
נוריאל עזרא כתב: וכוכבות רבות משתמשות בזה.
ולכאורה יש בזה כמה שימושים(עיקריים):
1)להסתיר שיער דליל או קרח.(פחות מצוי בנשים צעירות).
2)להראות כל פעם כדמות אחרת מבלי צורך לגדל לקצר לצבוע השיער.
3) להראות בעלת שיער יותר יפה.
ועכ"פ משמשות לרוב בענייני פריצות כמו קולנוע ועוד וכנ"ל.
עובר ושב כתב:נוריאל עזרא כתב: וכוכבות רבות משתמשות בזה.
ולכאורה יש בזה כמה שימושים(עיקריים):
1)להסתיר שיער דליל או קרח.(פחות מצוי בנשים צעירות).
2)להראות כל פעם כדמות אחרת מבלי צורך לגדל לקצר לצבוע השיער.
3) להראות בעלת שיער יותר יפה.
ועכ"פ משמשות לרוב בענייני פריצות כמו קולנוע ועוד וכנ"ל.
ככה נוהגים הדרשנים לומר, אבל אינו נכון. אין שום שחקנית או "כוכבת" הלובשת פאה באורח קבע כמו הנשים החרדיות. לכל היותר, מדובר באירוע קצר, וגם זה בגלל שהן נשים מפורסמות ומצולמות כל הזמן, וצריכות להחליף הופעה כאשת פוטיפר. או לצורך משחק, לפי שעה, וחוזרות לשערותיהן.
רק נשים שנשרו שערותיהן הולכות עם פאה באורח קבע, ואין אלו אלא מיעוט דמיעוט.
ובענין הקולנוע משמשת הפאה להחלפת המראה בקלות, ולא לפריצות.
ומי שחושב אחרת, שינסה לשכנע אשה חילונית להתחזק וללבוש פאה ליופי... ויראה שאף אשה לא תסכים לוותר על שערותיה. וגם אינו נוח להן כלל.
עובר ושב כתב:אראל כתב:אבל הבנתי מדברי הדברי חיים, שענין ההתדמות לגוים, אינם משום 'מלבוש' הפיאה, אלא משום השערות עצמן, כלומר, מטרת תלבושת הפיאה כדי להתראות כפרועת ראש, בזה גופא מתדמין לעכו"ם ההולכות פרועות ראש [שהרי ע"כ שאף בימי הדברי חיים, לא הי' נפוץ בין הגוים להתלבש בפיאות, שהרי היו הולכות בשערות עצמן ולמה להן להתלבש בפיאות?, וע"כ שכוונת הד"ח כמו שכתבתי, שההתדמות הוא בזה שמתדמין להן להיות נראות כפרועות ראש]
ועפי"ז לא מעלה ולא מוריד אם כהיום מתלבשות הגוים בפיאות, או שמגדלות שער פרוע של עצמן, בת ישראל הלובשת פיאה כדי שתתראה כגויה פרועת ראש, זה גופה הוי התדמות
זה בכלל אינו, כי מהיכי תיתי לטעון שמתדמות לגויות, ולא לרווקות? הרי אשה שהולכת עם פאה אחר החתונה, נראית בסך הכל כמו שהיא עצמה היתה נראית לפני החתונה, ואיזה דמיון לגויים יש כאן.
ועוד, שיש הרבה גויות (מוסלמיות ונוצריות) שמכסות ראשן, ואם כן אדרבה בכיסוי נדמות הנשים כגויות...
וכן באמת כתב מהר"ם חאגיז, שהיוצאת במטפחת עוברת על "בחוקותיהם לא תלכו", משום שמנהג הנשים היהודיות והגויות גם יחד הוא לכסות במטפחת, ומדין "דת יהודית" חייבו חכמים לצאת ברדיד גדול החופה את ראשה ורוב גופה (כדברי הרמב"ם), ודת יהודית הלא היא מנהג בנות ישראל שנהגו לצניעות (כדברי השיטה מקובצת בכתובות ע"ב), וממילא היוצאת במטפחת עוברת על "בחוקותיהם לא תלכו"..
וממילא תהיה מוכרח לומר שבמטפחת אין "בחוקותיהם" משום שפשט המנהג בכלל ישראל ואין נדמות לגויות בכך, והוא הדין לפאה, דהיינו הך (ואגב, גם כיום יש גויות החובשות בנדנות וכו' מידי פעם).
גם הגר"ע יוסף דחה מכל וכל את דברי מהר"ם חאגיז, שרצה לטעון מה שהעמסת בדברי חיים - שהנראית פרועה עוברת משום בחוקותיהם:
"והן אמת כי ראיתי למהר"ם חאגיז ז"ל בס' אלה המצות (סי' רסב) במצות ובחקותיהם לא תלכו, שכ', שתחת סוג לאו זה נכנס איסור גילוי שער ראש האשה שהוא ערוה, ולכן נקראת עוברת על דת יהודית כשיוצאת וראשה פרוע, שהוא מנהג צניעות שנהגו בו בנות ישראל. ע"ש. (וכיו"ב כ' בשו"ת יהודה יעלה אסאד (חיו"ד סי' שסו). ע"ש.) אכן באמת מהסוגיא בכתובות (עב) מתבאר להדיא דבעוברת על דת יהודית אין איסור אלא מדרבנן. ואף בעוברת ע"ד משה דהוי איסורא דאו' אין זה מטעם ובחקותיהם לא תלכו, אלא ילפינן לה מדכתיב ופרע את ראש האשה".
עובר ושב כתב:מעיין כתב:בבקשה הרב עובר ושב
בענין דברי נכד הישועות יעקב
ציין לדברי רש"י ליסוד להחילוק של נשואות לרווקות
סנהדרין נח:
ובריש דבריו מתאונן שלא מצא בדברי הקודמים שיבארו החילוק בין נשואה וכו' ועושה לו מקור מדברי הגמ' סנהדרין ורש"י אלו, ואני מלאתי את דבריו בטעם מנהג הגוים ההם זה הי' מחמת קפידת הבעל
איני מבין מה כבודו הוסיף בזה, אכן כתבתי וחזרתי וכתבתי שהחילוק לדינא בין נשואות לרווקות מוזכר לראשונה בראשונים בשם הגאונים, וגם ציינתי שזה נעלם ממנו.
אך בימי חז"ל נהגו כולן לכסות, והבאתי ראיות לזה, וציינתי שאין שום מקום לחלק בסברא ביניהן.
ומה שהעמסת בדבריו, לא נמצא שם, וגם מסברא לא מובן.
מעיין כתב:האם גמ' ורש"י שמשמע שם שכיסוי ראש הוא נוהג שנהוג גם לגוים ודוקא לנשואות, לא דיף האם הגמ' דברה מבני נח דוקא בימי האבות
וצ"ע מדין שיפרע ראשה בשוק וצריך לדחוק שהוא דוקא בשפחה, או שנאמר שסובר שאף שאף שדין במקורו הוא מחמת צנועות בנשואות לא מסתבר לו שבדין תורה יהיה חילוק בין נשואות לרווקות
מעיין כתב:בדרך אגב אבקש ממך
היות שכבודו בקי נפלא בכל ענין הפאות וסוגיות הנוגע לענין זה
רצוני אם יש למע"כ ללקט חלק המציאות צורת לבושי ראש האשה, גידול השערות ואופני קליעתן וגילוחן וכיסוין, וסיבתן [המוזכרות בגמ'] היינו סיבת כיסוי השערות, וכמו כן סיבת לבישת הפאות לנשים, במשך הדורות ליהודים ולגוים, החל מימי המקרא (פרשת סוטה), בימי חז"ל(סוגי' דפאה נכרית, וסוגי' דקישוטי שער שונים, התייחסות ללבושי הגוים בזמנם), בימי הגאונים, בימי התפשטות הזוהר (חומרת הזוהר), בימי השלטי גבורים (איטליא, מי היו הלובשות אותן) בימי התשובה מאהבה ור' ברוך ייטלס (פראג) בימי הדברי חיים (מעהרין) בימי הובחרת בחיים (רוסיא) וענין גזירת המלבושים, המגן גבורים (מתייחס לימי הבאר שבע ולימיו) עד לאחר מלחמת עולם הראשונה והשני' מדינת הנוצרים, ומדינות הישמאלים (לפעמים רואים שבמדינת הישמאלים פרצו יותר כמו לענין שער הצדעים, ולפעמים אנו רואין להיפוך כמו לענין פאה נכרית). שלענ"ד זה יתן הרבה רקע להבין הענין לאשורו
הצעיר באלפי כתב:קונטרס הררים התלוים בחוט השערה
עובר ושב כתב:הצעיר באלפי כתב:קונטרס הררים התלוים בחוט השערה
החילותי להעיר על דבריו, על קצה המזלג, עתה אני פורש לישון אז אכתוב רק מה שהספקתי להעיר:
א. יו"ל ע"י מכון לבוש מלכות - אנונימי המכנה עצמו "מכון", ואינו עומד מאחרי דבריו, כבר מוכיח על מהותו. כי יכול לכתוב ככל העולה על דעתו, מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד, גם אם יתברר כזייפן ושקרן. ולדוגמא, מה שכותב שם "שהרבה גדולי הוראה פסקו שאסור לומר דבר שבקדושה כנגדה".
עובר ושב כתב:עוד לא הגעתי לסוף הקונטרס... ואם חותם בשמו, שיחתום גם בתחילה ולא יכנה עצמו "מכון".
אראל כתב:לקפוץ ולכתוב תגובה ארוכה, כשעדיין לא הספקת לקרות עד הסוף, מורה על מדה מן אחד משבעה המדות המנוים בפרקי אבות פרק ה' משנה ז'
הוא כותב בפירוש בצד השני של השער, אימייל ומספר טלפון האיך להתקשר אתו על כל הערה
מעיין כתב:לשאלת ראשית האשכול מגדרי מראית העין
אני תמה אם לא מוזכר חילוק בין מראית עין עכשווי למראית העין לשעבר
דהנה באגרות משה מדמה מראית העין דפאה נכרית לענין גילוח הזקן
שאין אנו רואין לפנינו מעשה איסור כלל רק פנים בלי שערות ואפשר כיון שאפשר לתלות באופן מותר, מותר, משא"כ מראית העין דפאה נכרית
מעיין כתב:מנגד אתה מתייחס רק בקצרה לטענת החדשות או החזקות או שלא נידוש די ואתה לא בקי עדיין בסוגי' ההוא לענות בו, בעוד שלענ"ד הדרך הנכונה היא להיפוך
הצעיר באלפי כתב:קונטרס הררים התלוים בחוט השערה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 438 אורחים