עוד ספר על אודותיו - וכל גיא ינשא : (עפ"י ישעיה מ, ד) : נובלה היסטורית בהשראת סיפור חייו של הרב יוסף גנאסיא זצ"ל / יוסף שרביט ; אזור : ספרי צמרת, תשע"ד 2014.
"באחד מספריו הרבים, הרב יוסף גנאסיא חותם במילות נבואת הנחמה "גיא ינשא", ובכך הוא הופך את צמד המילים הזה לשמו הספרותי, וייתכן שזהו השורש האטימולוגי של שמו. זה גם שם מכון המחקר שהוקם על שמו, וכן שם הנובלה ההיסטורית שלפניכם, שנכתבה בהשראת דמותו. ואולי, אולי באופן זה, דמות רבת שגב זו, שהייתה זמן רב מדי בגיא - הן מפאת ענוותנותו והן מפאת הדחיקה לקרן זווית של נושאים רבי חשיבות, שהורגלו בה הבריות - תינשא אל שיעור קומתה, כי רב. זהו מסע אל נופיה הקסומים של צפון אפריקה, אלג´יריה, קונסטנטין וארץ ישראל, אבל השיח האוניברסאלי שבפיו של הרב הופך את המסע הזה למסע אל לב-לִבה של הזהות היהודית והכלל אנושית" -- (מהכריכה האחורית.
סקירה על הספר בערוץ 7 -
https://www.inn.co.il/news/276650בספרו החדש והייחודי 'וכל גיא ינשא' חושף איש החינוך הד"ר יוסף שרביט את דמותו הבלתי מוכרת לכלל הציבור בישראל של הרב יוסף גנאסיא, אישיות רבת פעלים ומנהיג ציבור בעל חזון ומעש רב בדור הקודם.
על דמותו הייחודית של הרב גנאסיא ועל הספר המיוחד הכתוב כאילו מפיו של הרב עצמו שוחחנו עם ד"ר שרביט שסיפר על אדם שכתב לא פחות מ-137 ספרים בכל תחומי התורה וההוראה, תרגם ספרי יהדות קדומים לעברית וצרפתית והעמיק חקר בתחומי החינוך השונים. כמו כן עסק בתמצות שו"תים והרחבת המילון הערוך של ימי הביניים, פירש ותרגם את ההגדה של פסח ואת מגילת אסתר ועוד. "יש הרואים בו איבן תיבון של העת החדשה", אומר ד"ר שרביט.
לדבריו יהדות אלג'יריה סובלת מחסך הסברתי הנובע בין השאר מההגירה המשמעותית של מרבית הקהילה לצרפת בעוד רק מעט ממנה, ובמעט זה כלול גם הרב גנאסיא עצמו, עלו לארץ ישראל. עם זאת הוא מציין כי רבים מבני העדה שעלו ארצה הפכו לימים למנהיגים בולטים בציונות הדתית. בין השאר הוא מונה את הרב יהודה לאון אשכנזי (מניטו), הרב שרקי, הרב זיני ואחרים.
הרב גנאסיא, כפי שדמותו עולה מבין דפי הספר, ניצב בצומת דרכים מרכזית של הקהילה היהודית שאותה הנהיג, בין מזרח למערב, בין קידמה אירופית וסכנות ההתבוללות שבה לבין שימור המורשת והמסורת. אל מול החששות הללו ראה הרב את החלופה הלאומית יהודית ציונית כראויה לעמוד מול החלופה הצרפתית המובילה להתבוללות ועמדה במרכז סדר היום הקהילתי של בני העדה ולמעשה בני עדות צפון אפריקה כולם.
את סיפור חייו של הרב מספר שרביט כאילו מפיו בפרקים קצרים העוסקים במפגשיו בהגיגיו ובתחושותיו והכול מתוך חירות יצירה דמיונית של שרביט עצמו. לדבריו קודם לכתיבה נועץ ברב חיים סבתו וסיפר לו על השאיפה המקננת בו להוציא לאור את סיפורו הבלתי ידוע של הרב גנאסיא ובכוונתו לכתוב נובלה ספרותית היסטורית שתחבר את הקורא לדמותו של הרב. הרב סבתו עודד את שרביט לנהוג כך והעריך כי לסוג כזה של ספר תהיה תהודה רבה ויהיו קוראים רבים.
על החירות הספרותית שנטל מוסיף ד"ר שרביט ומציין כי שילב גם נקודות היסטוריות מחייו של הרב כדוגמת מותו של בנו בנסיבות מסתוריות ועלומות, היותו בעברו חייל בצבא הצרפתי ועוד.
דמותו של הרב גנאסיא אמנם אינה ידועה למרבית הציבור בישראל אך לדברי שרביט הקהילה האלג'יראית בישראל מכירה את הדמות רבת ההוד היטב ולהילולה המתקיימת החל מהשנים האחרונות בדימונה, מקום פטירתו וקבורתו, בכל יום ח' בתמוז מגיעים מאות משתתפים על מנת לבטא את רחשי הכבוש שהם חשים לרב ולפועלו.
שרביט נשאל אם הצניעות שבה נוקטים בני העדה כמו גם בני עדות צפון אפריקה אחרות עולות במחיר השכחתן של דמויות משמעותיות בעולם היהדות. לדבריו אכן קיימת בעייתיות מסוימת והפרסום מגיע בסופו של יום רק אם ישנו "משוגע לדבר" שמחליט לרומם ולפאר דמות כזו או אחרת. הוא עצמו שמח ומודה על כך שזכה להיות המקדם והמפרסם של פועלו של הרב גנאסיא.