חוץ מזמן השחיטה, מה ההבדל בין סדר העבודה של תמיד של שחר לתמיד של בין הערביים?
האם אמר להם הממונה וכו' והשיר שהיו הלוים וכו' שייך לתמיד של בין הערביים?
כדכד כתב:שיר הלויים הי' רק בתמיד של שחר
הבדל נוסף יש בשני גזרי עצים הנוספים למערכה
כדכד כתב:שיר הלויים הי' רק בתמיד של שחר
הבדל נוסף יש בשני גזרי עצים הנוספים למערכה
אליהו חיים כתב:כדכד כתב:שיר הלויים הי' רק בתמיד של שחר
הבדל נוסף יש בשני גזרי עצים הנוספים למערכה
על עיקר הענין עי' ברמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ו הלכה י"א
ועי' העתק מליקוט המפרשים שם והמסתעף, במצורף
וכתיב כל הימים. תימה אכתי עבודת יחיד מהיכא לן דאיתרבי דאיכא נשיאות כפים והא בכל הימים איכא נמי עבודת צבור כגון תמיד ונראה דודאי לדברי הכל אימעיט עבודת יחיד מנשיאות כפים ור' יונתן נמי אגב שיטפיה נקט ליה ולא הוה נשיאות כפים בכל יום אלא בעבודת תמיד כדתנן בפ"ה דסדר תמיד (דף לב:) דלאחר שנתנו איברים על גבי כבש ומלחום ירדו ובאו להן ללשכת הגזית אמר להן הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו קראו עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר וברכו את העם ג' ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים והוא הדין במוספין ובתמיד של בין הערבים:
כדכד כתב:ודאי שאמרו שירה בין הערבים
ראיה לזה מהלויים שנתקלקלו בשיר ביום שלא ידעו אם הוא ר"ה או לא והסביר רש"י שזה בין הערבים כי בבקר תמיד אמרו שיר של חול כי לא ידעו אם יתקדש היום ובין הערבים אם זה יו"ט יש לומר שיר של יו"ט ואם לא אז שיר של חול כרגיל ואז לא ידעו מה לומר ומכאן שבד"כ היו אומרים שיר רגיל
שלא אמרו שירה כל עיקר - בתמיד של בין הערבים, לפי שלא ידעו מה שיר יאמרו, שמא עוד סוף העדים לבוא היום ושיר של יום טוב יש לומר, או לא יבואו, ונמצא שהוא חול, אבל בתמיד של שחר - אין ספק, שמתוך שברוב השנים אין העדים באין קודם תמיד של שחר, וספק יתקדש היום ספק לא יתקדש - לא תקנו שיר של יום טוב שחרית בראש השנה, כדתני לקמן: תמיד של ראש השנה שחרית קרב כהלכתו, אבל לתמיד של בין הערבים תקנו שיר של יום טוב, שכבר באו העדים, לפיכך, אותה שנה שנשתהו לבא לא ידעו מה יאמרו.
נתקלקלו הלוים בשיר, שלא אמרו שירה כל עיקר, לפי שלא ידעו אם חול הוא ולא יבואו עדים להעיד על הראייה, או קדש הוא ויבואו עדים בסוף היום, לפי שעל כל פנים צריך לומר שירה על כל קרבן כמו שיתבאר במקומו. וזמן מנחה, הוא זמן הקרבת תמיד של בין הערבים, ומשקרב אין מקריבין אחריו כלום כמו שביארנו בחמישי דפסחים.
ונתקלקלו הלוים בשיר - פי' הר"ב בשל בין הערבים כו' שלא ידעו אם יאמרו של חול דשמא לא יבואו עדים כלל. או של יום טוב דשמא עוד סוף העדים לבא היום ולא אמרו שירה כלל. וכתבו התוספות דאע"ג דבריש פ"ה דפסחים אמרינן. דאין מקריבין קרבן אחר תמיד של בין הערבים. מדכתיב עליה [כדפירש שם הר"ב] וא"כ לחשוב קלקול קרבן מוסף. דשאני מוסף שהוא עשה דרבים ודחי עשה דהשלמה כדאשכחן דפסח דחי ליה. אבל הרמב"ם כתב בפ"ג מה' קדוש החדש וז"ל ונתקלקלו במקדש. ולא ידעו מה יעשו אם יעשו עולה של בין הערבים. שמא יבואו העדים. וא"א שיקריבו מוסף היום אחר תמיד של בין הערבים. עכ"ל. ובאמת שדבריו צריכין עיון של' המשנה אינה כדבריו. גם בגמרא פליגי בקלקול השיר. אם לא אמרו כל עיקר כדפי' הר"ב. או שאמרו של חול בתמיד של בין הערבים. ובפי' המשנה כתב נתקלקלו הלוים בשיר ענינו שלא אמרו שירה כלל. שלא ידעו אם היה חול וכו'. כי עכ"פ צריך שירה על כל קרבן כמ"ש במקומו ועת המנחה הוא עת הקרבת תמיד שבין הערבים. [ואחר] שמקריבין אותו לא היו מקריבין אחריו שום דבר. ע"כ וצ"ע:
סליחות כתב:בהדרת קודש (הנ"ל) כותב שאמרו שירה, ומצאנו סייעתא לדבריו מהתוס' סוטה לח.וכתיב כל הימים. תימה אכתי עבודת יחיד מהיכא לן דאיתרבי דאיכא נשיאות כפים והא בכל הימים איכא נמי עבודת צבור כגון תמיד ונראה דודאי לדברי הכל אימעיט עבודת יחיד מנשיאות כפים ור' יונתן נמי אגב שיטפיה נקט ליה ולא הוה נשיאות כפים בכל יום אלא בעבודת תמיד כדתנן בפ"ה דסדר תמיד (דף לב:) דלאחר שנתנו איברים על גבי כבש ומלחום ירדו ובאו להן ללשכת הגזית אמר להן הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו קראו עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר וברכו את העם ג' ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים והוא הדין במוספין ובתמיד של בין הערבים:
ומתוס' זה משמע לכאורה שאמרו את כל שאר הדברים גם כן. ולגבי הבוקר מבואר שאמרו יוצר אור אחרי הנה"ח, ומסתמא בביהער"ב אמרו בזה אח"ז. וצ"ע למה אמרו פעמיים יוצר אור.
יתירה מכך, מהרמב"ם הנ"ל לכאורה יש סתירה, כי פשטות הדברים שמברכים ברכת כהנים פעם נוספת בביהער"ב, ואילו בהלכות תפילה (פי"ד הי"ד) מפורש שברכו פעם אחת ביום.
סליחות כתב:חוץ מזמן השחיטה, מה ההבדל בין סדר העבודה של תמיד של שחר לתמיד של בין הערביים?
האם אמר להם הממונה וכו' והשיר שהיו הלוים וכו' שייך לתמיד של בין הערביים?
סליחות כתב:ויש אומרים שלא יהיו כלל קרבנות. וכבר כתבו בזה.
במחילה, זה לא מעניין האשכול.
טור תלגא כתב:רמב"ם תמידין ומוספין א יא
תמיד של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית של בית המטבחים על טבעת שנייה. ושל בין הערבים על קרן צפונית מזרחית ממנה על טבעת שנייה כדי שיהיה כנגד השמש. דברי קבלה הן שיהיו נשחטין כנגד השמש.
סליחות כתב:הארה יפה. ייש"כ.
סליחות כתב:יש הבדל במיקום השחיטה (צפונית מערבית לעומת צפונית מזרחית).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 195 אורחים