גדרי מראית עין

ליטוואק פון בודאפעסט

הרבה קולמוסים נשתברו באיסורים שונים בענין מראית עין, וטרם הובאו על פתרונם.

עכשיו יצאו כמה חותמי הצעטליך לאסור פאה נכרית מסוימת, בהסתמכם על איסור מראית עין ודברי הגריל"ד זצ"ל בזה.

וכבר עורר באגרות משה כמה טעמים לשבח אמאי אין בזה שום סרך איסור, עי' אה"ע ח"ב סי' י"ב.

ושאלתי בפי, אמאי אין איסור מראית עין באכילת בשר, שהרי רוב בשר בעולם נבילה היא, ואין הבדל מבחוץ בין נבילה לבין כשירה? האיך נחלקו הדברים שבחלב שקדים יש איסור מראית עין באכילתה עם בשר ללא שקדים, ובבשר עצמה אין בעיא שמא זה מבחוץ יחשוב שזה בשר נבילה?
אם נאמר שאיסור מראית עין נאמר אפילו אצל אותם אנשים שאין לחשוד אותם בדרך כלל להיות עבריינים על התורה, אז גם בבשר נימא כן. ואם סומכים על זה שהמוחזק בכשרות לא יעבור בשופי על התורה, למה נאסור פאה נכרית מהזן החדש וכו', הרי ברור שאשה כשירה לא תגלה שערה? ואם יחשבו שאיננה נשואה, מה הבעיא? אם כל האיסור אינו אלא מראית עין שיאמרו שעוברת על איסור, יתרצו מה שרוצים, העיקר שאיננה עבריין?

דברי ה'לבושה של תורה' למזער את השפעת האגרות משה אינם נראים כלל, למי שמעיין באגרות משה. ונראה שהלך בדרכי ר' משה עצמו לתרץ את החולקים עליו כשיטתו, אף עם תירוץ דחוק, העיקר לא לחלוק להדיא על דבריהם.

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ב' מאי 31, 2021 7:12 pm

בשר שחוטה מצוי הרבה יותר מחלב שקדים ולכן לא יחשדו את האוכל בשר כאוכל בשר נבלה משא"כ האוכל בשר בחלב שקדים כן ייחשד כאוכל בב"ח.

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ב' מאי 31, 2021 10:00 pm

ליטוואק:
אולי תעלה את הפאשקאווילים שבהם אתה דן.
מצד מראית עין, כל שאופן ההיתר שכיח אין בזה חשש. ושמא בזמן מהריל"ד לא היה שכיח כלל ללבוש פאה, ואדרבה כולן יצאו פרועות ראש.

הצעיר באלפי · הודעהעל ידי **הצעיר באלפי** » ב' מאי 31, 2021 10:46 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הרבה קולמוסים נשתברו באיסורים שונים בענין מראית עין, וטרם הובאו על פתרונם.

עכשיו יצאו כמה חותמי הצעטליך לאסור פאה נכרית מסוימת, בהסתמכם על איסור מראית עין ודברי הגריל"ד זצ"ל בזה.

וכבר עורר באגרות משה כמה טעמים לשבח אמאי אין בזה שום סרך איסור, עי' אה"ע ח"ב סי' י"ב.

ושאלתי בפי, אמאי אין איסור מראית עין באכילת בשר, שהרי רוב בשר בעולם נבילה היא, ואין הבדל מבחוץ בין נבילה לבין כשירה? האיך נחלקו הדברים שבחלב שקדים יש איסור מראית עין באכילתה עם בשר ללא שקדים, ובבשר עצמה אין בעיא שמא זה מבחוץ יחשוב שזה בשר נבילה?
אם נאמר שאיסור מראית עין נאמר אפילו אצל אותם אנשים שאין לחשוד אותם בדרך כלל להיות עבריינים על התורה, אז גם בבשר נימא כן. ואם סומכים על זה שהמוחזק בכשרות לא יעבור בשופי על התורה, למה נאסור פאה נכרית מהזן החדש וכו', הרי ברור שאשה כשירה לא תגלה שערה? ואם יחשבו שאיננה נשואה, מה הבעיא? אם כל האיסור אינו אלא מראית עין שיאמרו שעוברת על איסור, יתרצו מה שרוצים, העיקר שאיננה עבריין?

דברי ה'לבושה של תורה' למזער את השפעת האגרות משה אינם נראים כלל, למי שמעיין באגרות משה. ונראה שהלך בדרכי ר' משה עצמו לתרץ את החולקים עליו כשיטתו, אף עם תירוץ דחוק, העיקר לא לחלוק להדיא על דבריהם.

האם רבנים מובהקים גדולי תורה והוראה שליט"א הם "חותמי צעטליך" בעיניכם ?
אם כן אז אין שום סיבה לדון בדבריכם.
סליחה והצלחה

ליטוואק פון בודאפעסט

כמעט כל החותמים הם מו"צים קטנים, או מנהיגי ישיבות שאין להם כלום עם הלכה. אף אחד מהם אינו יכול לכתוב תשובה מנומקת על שום נושא שבעולם.
הרב שלמה מילר לא חתם, הרב ראובן פיינשטיין לא חתם, ועוד ועוד.

הצעיר באלפי · הודעהעל ידי **הצעיר באלפי** » ב' מאי 31, 2021 11:12 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כמעט כל החותמים הם מו"צים קטנים, או מנהיגי ישיבות שאין להם כלום עם הלכה. אף אחד מהם אינו יכול לכתוב תשובה מנומקת על שום נושא שבעולם.
הרב שלמה מילר לא חתם, הרב ראובן פיינשטיין לא חתם, ועוד ועוד.

לא ידעתי שרבני הישיבה דליקוואד הם מוצים קטנים....

הצעיר באלפי · הודעהעל ידי **הצעיר באלפי** » ב' מאי 31, 2021 11:16 pm

קול קורא אייר תשפ''א A.pdf: (589.57 KiB) הורד 320 פעמים

לדעת הליטוואק מבודאפעסט אלו הם המוצים הקטנים....
מעניין......

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ב' מאי 31, 2021 11:21 pm

הצעיר באלפי כתב:
קול קורא אייר תשפ''א A.pdf

לדעת הליטוואק מבודאפעסט אלו הם המוצים הקטנים....
מעניין......

מוצי"ם קטנים פירושו שמי שאינו מלייקווד מעולם לא שמע עליהם, ולא מגיעים אליהם שאלות מחוץ למקומם.
מהיכן חידשו שאסור לומר דברים שבקדושה כנגדם?

ליטוואק פון בודאפעסט

אולי תועיל בטובך להראות תשובה אחת להלכה מאחת מהם.

ההבדל הפשוט בין מו"צ לרב הוא שהמו"צ אומר לך מה שאתה היית אמור לדעת בעצמך, או בודק בד בדיקה, שהיא מלאכה ואינה חכמה. הרב אמור לפסוק שאלות חדשות ולדון במקורות הסוגיות. כל החותמים לע"ע הם בסוג מו"צ ולא רב. ככה זה, הם לא כותבים שטיות, ולא אליהם מופנות שאלות חדשות.
ואפילו צעטל מב.פ. אינו מהדרגא העליונה שבפוסקי ב.פ.. לא בחנתי אותם, ואיני יודע למה הם זכו להיות בשורה שניה, ואחרים בשורה ראשונה. לא תמיד זה הולם את מצבם האמיתי בלימוד. אבל ככה זה. יש סבה שלא הצליחו להוסיף את החתימות של השורה הראשונה.

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ב' מאי 31, 2021 11:36 pm

עוד קול קורא

: Screenshot_20210528-104432~2.png (1010.63 KiB) נצפה 5612 פעמים

לקוח מhttps://hefkervelt.blogspot.com/2021/05/more-on-lace-cap-sheitel.html

ליטוואק פון בודאפעסט

באמת ע"ז גופא אנו דנים, שמביאים את דברי הגריל"ד במקום שברור שההלכה אינו כמותו. הרי הגריל"ד חלק על דברי הש"ג, ודוחה ראייתו. ואנן כהש"ג פסקינן וכדברי הרמ"א בשו"ע.
הגריל"ד אסר משום שנראה כשער עצמה, בשעה ששער עצמה הותר ע"י הרמ"א, והלבוש הוא האוסר (בדעת הש"ג). והפמ"ג מיאן ללמוד את הלבוש באופן זה ג"כ.

כך שהבאת דברי הגריל"ד הוא סילוף הענין.

ועוד והוא העיקר, שמיאנו להביא את דעת הרמ"פ, אשר על פיו יסמכו כל בני תורה דארה"ב. ונראה כמודעה נגד ר' משה, ולא נגד הנשים המוכרות פאות כאלו.

ומ"מ לא על ענין הפאות באתי, שכבר הלכו בזה נמושות. רק על גדרי מראית עין. יש הרבה מקורות ע"ז, אמנם אני לא מכיר אותם בצורה מסודרת. אם מישהו יכול להפנות אותנו על בירור מקיף בזה, מתי מקרי מראית עין ומתי סומכים על לימוד זכות של הרואים.

ר' משה אכן כתב שאין מראית עין בחיוב עשה אלא באיסור לא תעשה. האם יש מקורות אחרות לזה?

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ב' מאי 31, 2021 11:59 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:
ומ"מ לא על ענין הפאות באתי, שכבר הלכו בזה נמושות. רק על גדרי מראית עין. יש הרבה מקורות ע"ז, אמנם אני לא מכיר אותם בצורה מסודרת. אם מישהו יכול להפנות אותנו על בירור מקיף בזה, מתי מקרי מראית עין ומתי סומכים על לימוד זכות של הרואים.

https://olamot.net/shiur/%D7%9E%D7%A8%D ... 7%99%D7%9F

ליטוואק פון בודאפעסט

תודה רבה

הצעיר באלפי · הודעהעל ידי **הצעיר באלפי** » ג' יוני 01, 2021 2:12 am

יבנה כתב:
הצעיר באלפי כתב:
קול קורא אייר תשפ''א A.pdf

לדעת הליטוואק מבודאפעסט אלו הם המוצים הקטנים....
מעניין......

מוצי"ם קטנים פירושו שמי שאינו מלייקווד מעולם לא שמע עליהם, ולא מגיעים אליהם שאלות מחוץ למקומם.
מהיכן חידשו שאסור לומר דברים שבקדושה כנגדם?

אינני גר בליקוואד אך מהרב פעלדער והרב פארכהיימער שמעתי ושמעתי ! הן מפסקי הלכה שנדפסו בעשרות ספרים, והן בירורי הלכה מפי כתבם וכדו’.
ויש ליישב בדוחק שאני היחיד ואין אחרים בעירי ששמעו מהם, ואני היוצא דופן ודו’’ק וק’’ל.

הצעיר באלפי · הודעהעל ידי **הצעיר באלפי** » ג' יוני 01, 2021 2:14 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אולי תועיל בטובך להראות תשובה אחת להלכה מאחת מהם.

ההבדל הפשוט בין מו"צ לרב הוא שהמו"צ אומר לך מה שאתה היית אמור לדעת בעצמך, או בודק בד בדיקה, שהיא מלאכה ואינה חכמה. הרב אמור לפסוק שאלות חדשות ולדון במקורות הסוגיות. כל החותמים לע"ע הם בסוג מו"צ ולא רב. ככה זה, הם לא כותבים שטיות, ולא אליהם מופנות שאלות חדשות.
ואפילו צעטל מב.פ. אינו מהדרגא העליונה שבפוסקי ב.פ.. לא בחנתי אותם, ואיני יודע למה הם זכו להיות בשורה שניה, ואחרים בשורה ראשונה. לא תמיד זה הולם את מצבם האמיתי בלימוד. אבל ככה זה. יש סבה שלא הצליחו להוסיף את החתימות של השורה הראשונה.

לא ידעתי שפוסק שכבר הדפיס יותר מז’ כרכי שו’’ת שנכתבו לשואלי דבר ה’ בכל קצבי תבל כפשוטו נחשב למו’’צ קטן.
ראה משיב נבונים, שפתי נבונים ועוד

הצעיר באלפי · הודעהעל ידי **הצעיר באלפי** » ג' יוני 01, 2021 2:15 am

עוד חותמי צעטליך (רח’’ל מהאי דעתא)

: 20210531_191017.jpg (1.5 MiB) נצפה 5573 פעמים

: 20210531_190959.jpg (1.71 MiB) נצפה 5573 פעמים

ליטוואק פון בודאפעסט

אני מקבל את העפר לפומי, כאשר תסביר לי האיך אפשר שאין יוצאים חובת כיסוי ראש ע"י הפאות כאלה. ואח"כ תביא לי תשובות של הגאב"ד דאנטווערפען.

בקיצור, מדובר פה על צעטליך וחותמיה, ולא על פסק דין רציני. וממנ"פ, או שהחותמים הם עזי פנים וחותמים נגד ר' משה פיינשטיין, ועוד שורה ארוכה של פוסקים המבארים בבהירות שאין מראית עין בפאות. או שהם עמי הארץ ואינם מכירים את המראי מקומות ההם. או שכוונתם בחתימתם שאין ראוי ללבוש הפאה ההיא, ואינם מתכוונים בדיוק להלשון שחתמו עליה.

ובין שלשתם, אין אלו אלא צעטליך של הרחוב. עם כל העפר שאתה רוצה לדחוף לתוך פי.

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ג' יוני 01, 2021 4:24 pm

[quote="ליטוואק פון בודאפעסט"]א...ץ., או בודק בד בדיקה, שהיא מלאכה ואינה חכמה. הרב אמור לפסוק שאלות חדשות ולדון ..../quote]
לא נכון
פסיקה במראות היא חכמה הרבה יותר משהיא מלאכה
ולענ"ד נדרשת לכך הרבה יותר חכמה מאשר בפסיקה הלכתית בסתם נושא.
אני יודע שזה לא שייך לגדרי מראית עין אבל רוב הדברים שנכתבו באשכול הזה לא קשורים אז עדיף להעביר את הדיון לאן שאני חותר

ליטוואק פון בודאפעסט

רציתי להעיר דבר חשוב בענין הפאות ומראית עין.
השערות של הבנות שלנו תלויות מאחוריהם, ומושכות בבשר ראשם. כאשר מנסים לחקות מציאות זו בייצור הפאות, הרי זה דבר קשה למאד, שהרי אין השערות מחוברות להראש.

בזמנים שעברו, נראה שבנות לא היו הולכות בשערות כמו היום, מסתמא משום שרחיצת השערות היתה דבר קשה מאד. בכל תמונה שלפני כמאה שנה תראה שהנשים היו מערימות את שערותיהן מעל ראשן ושמים משחות וכדו' להשאיר אותן שמה. פאה נכרית הנראות כשערותיהן היתה קלה מאד לייצר בזמנים ההם, משום שהשערות לא היו נראות טבעיות.
ובכל זאת לא מצינו בד' הפוסקים לחלק בין פאה לפאה. דהיינו, הבאר שבע אסר מטעם מראית עין, והחולקים לא כתבו שהדבר ניכר וממילא מותר, אלא התירו אפילו אם אינו ניכר. ועד ר' יהושע לייב (שלמעשה למסקנא אסר כל פאות) לא חילקו בין פאה לפאה. המ"ב חילק בין מדינה למדינה, אבל במדינות שנהגו להתיר, אין בעיא של מראית עין ולא מפני שההבדל ניכר בעליל אלא משום שיודעים במדינה זו שהנשים רגילות בפא"נ.

החילוק בין פאה לפאה הוא יצירת הדור האחרון, וטרם מצאתי מקור אמין. יותר ממודעות רחוב ואימרות קצרות שזה שמע וזה לא שמע, אין בידינו.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ב' יוני 14, 2021 12:27 am

http://podcast.headlinesbook.com/e/6122 ... %e2%80%93/

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ב' יוני 14, 2021 1:21 am

פה מספר מה שדן עם רבני ליקוואוד

https://www.yutorah.org/lectures/lectur ... e-shaitel/

בהקול קורא דק''ק ב''פ, שמעתי שהרחיקו לכת ואסרו לומר נגדה דברים שבקדושה...

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ב' יוני 14, 2021 6:41 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עכשיו יצאו כמה חותמי הצעטליך לאסור פאה נכרית מסוימת, בהסתמכם על איסור מראית עין ודברי הגריל"ד זצ"ל בזה

הפשקווילים כביכול מפרסמים דעת הסטייפלר, מבלי להבין כלל מה התכוון לומר. ראשית התכוון לדחות את השואל כלאחד יד, כי הוא ביקש שיחתום לו על פשקוויל עם דברי מהרי"ל, וענה לו שיפרסם את דברי מהרי"ל בעצמם, ומדוע הוא צריך אותו בכלל... "ואם אמת הוא שנמצא הוראה לאיסור בספר הגרי"ל דיסקין ז"ל עצתי הוא שיפרסם מע"כ דברי הגריל"ד ז"ל ככתבו וכלשונו..."

לאחר מכן נזף בו קשות על עצם ההסתכלות בנשים, שמתוך זה בא לידי שאלות מעין אלה: "אני מתפלא מנין ידע כבוד שכן הוא הסתכלות אסורה וגם ממ"נ אם הפ"נ נעשה באופן שא"א להכירו מנין ואין הכיר שזהו פ"נ אולי זהו פרוצה ר"ל ההולכת בשל עצמה".

עכ"פ, דברי הגריל"ד כמו רבים אחרים, אינם ענין כלל לימינו אנו, כאשר נתפשט מנהג הפאה בכל אתר ואתר, ולא מצוי כלל אשה חרדית שהולכת בגילוי ראש, כך שהרואה מיד מבין שמדובר בפאה, גם אם אינו מזהה.

ועל פשקווילים מעין אלה כתב הגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר זצ"ל, לשעבר רב ומו"צ בנתיבות ואח"כ רב ומו"צ בשכונת רוממה בירושלים, בספרו "אבני ישפה" (חלק ה' סי' קמ"ה וחלק ז' אה"ע סי' קט"ו ענף ד'):

"גם הבאר שבע שאסר היה מודה בזמננו, שהתפשט הדבר מאוד ולא שייך כלל מראית העין, וממילא לא שייך שום איסור. ולמעשה איך שאדם רוצה לנהוג, יש לו על מה לסמוך... בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך".

ועוד כתב, "כיום נעשה מצב שרוב הנשים לובשות פאה נכרית, ואם כן ודאי שלא שייך לומר שיש כיום ענין של מראית העין, שהרי יודע כל אדם שיש כאן פאה נכרית. ודבר זה דומה לתחילת השימוש בשעון שבת, שבתחילתו היתה מראית העין שאנשים חשבו שהוא מכבה או מדליק האור בשבת, אבל אחר שהתפשט הדבר שוב אין מראית העין, כי הוא דבר שרוב בני אדם עושים, ולא שייך בזה ענין של מראית העין. וכן הדבר בענין הפאה הנכרית... בזמננו הדבר ברור שהוא נפוץ ביותר, ולא שייך כלל מראית העין, וממילא גם הבאר שבע שאסר הפאה הנכרית, היה מודה אם היה רואה המצב שנוצר בימינו".

וכן כתב הגאון רבי יצחק טופיק שליט"א בספרו "עמודי שש" למסכת בבא מציעא (צא.) עמ' ק"ע בהערה, וזה לשונו: "יש להתיר מהטעם הנ"ל שההיתר מצוי מאוד ומהיכי תיתי שיתלו באיסור, וע"פ זה נראה דבלבישת פאה אין לחוש למראית העין שיראוה שהולכת בגילוי ראש, דמהיכי תיתי שיתלו בגילוי ראש, והרי מצוי ומפורסם לכל שיש פאות בעלמא, ולכן המתירים בזה לא חשו למראית העין. ואף אלה שאסרו משום כן, היינו בזמנם שזה היה מעט ולא מצוי..."

ועוד כהנה וכהנה בפוסקים, איני רוצה להלאות את הקורא בכל העתקת דבריהם.

ולגבי ענין מראית העין ראה בשו"ת יביע אומר (חלק ט' יו"ד סי' י' הנ"ל) בענין היתר גילוח במכונה:

"ואף שכתב הריטב"א שמדת חסידים להיזהר מפני חשד הרואים, נראה שבזה הזמן שהרבה מגלחים זקנם במכונה ומפורסם דבר ההיתר, אפי' טעם החשד שכתב הריטב"א אינו שייך כל כך, שכל שהדבר מפורסם שיש דרך היתר, לא שייך בו איסור משום מראית העין, וכמש"כ כיו"ב רבינו האי גאון, והובא להלכה בטור ובשו"ע או"ח (סי' רמ"ג), שאפי' מרחץ או תנור, אם השכירו שנה אחר שנה ונתפרסם הדבר שאין דרכו לשכור פועלים אלא משכירו לאחרים, או שהיה מנהג המקום להשכירו, מותר להשכירו לגוי, שאין מקום לחשד ולמראית העין. ע"כ. וכ"כ כיו"ב בשו"ת חשב האפוד (ח"א סי' כ'), לענין אכילת לחם עם ממרח מרגרינה ועליו בשר או נקניק, שמותר, ואין לחוש בזה משום מראית העין, שיחשבו שהיא חמאה, כי היום מצוי ממרח מרגרינה כמו חמאה, והרואה לא יחשוד שהיא חמאה. ע"ש. וכיו"ב כתב בשו"ת יגל יעקב (חלק יו"ד סי' כ"ג). ע"ש. ואף דלאידך גיסא אחסור דרי ורבים מעמי הארץ מתגלחים בתער, מ"מ טעם חשד דבנד"ד דאינו מפורש בש"ס אלא מתורת חסידות, דיו להדחות בטעם כל דהוא, וכמו שכתבנו". עכ"ל.

ובהמשך הוסיף הרב שם, "עוד כתב לאסור משום מראית העין... אולם לכאורה באנו להפרי חדש (או"ח סי' תס"א ד"ה עוד), דלא חיישינן לגזור איסור משום מראית העין מדעתינו. וכבר הבאנו לעיל דברי הריטב"א (מכות ב.), שכתב "מדת חסידים שלא לגלח במספריים כעין תער מפני חשד הרואים, וכן ראוי לעשות". הרי שלא אסר הדבר בהחלט משום מראית העין, אלא ממדת חסידות, אלמא דלא גזרינן גזירות משום מראית העין אחר חתימת הש"ס, ובפרט בזמן הזה שנפוץ המנהג של גילוח הזקן במספריים כעין תער גם אצל יראי שמים, ולא נשאר מקום כל כך לחשד".

"ועיין עוד בפרי חדש (יו"ד סי' פ"ז ס"ק ז'), דהיכא דאיתמר בש"ס למיחש משום מראית העין, איתמר, והיכא דלא איתמר לא איתמר, שאין לנו לחדש גזירות מדעתינו. ע"ש... ועיין להגר"ח פלאג'י בשו"ת חיים ושלום (דף מד.) שכתב שאין לנו לבדות חומרות מלבנו, מה שלא נמצא בש"ס ובראשונים, ודיינו במה שכבר נמצא כתוב ומפורש בש"ס ופוסקים לאסור, והבו דלא להוסיף עלה והיכא דאיתמר איתמר, והיכא דלא איתמר לא איתמר. ע"ש. וכן העלה בשו"ת אגרות משה (פיינשטיין, בחלק אה"ע סי' י"ב, ד"ה וכעין ראיה), דליכא בהכי משום מראית העין... ומלבד זה כבר כתבנו לעיל בראש דברינו, שכל שנתפרסם ברבים דבר ההיתר לא חיישינן למראית העין, כמש"כ הטור ושו"ע (או"ח סי' רמ"ג סעיף א'), ואין לגזור בשביל אלה שאינם יודעים לחלק בין תער למכונה, דזה אינו, דלא חיישינן לגזור בשביל כל שוגה ופתי בדברים המפורסמים בש"ס ופוסקים". עכ"ל הרב שם.

וכל הטעמים שכתב הרב בהיתר גילוח שאין לחשוש בו למראית העין, שייכים בפאה: הדבר מפורסם שיש דרך היתר, ורוב הנשים החרדיות הצעירות הולכות בפאה, וממילא הרואה אשה חרדית הלבושה בצניעות, אע"פ שלא יכול להבחין שלובשת פאה, הרי הוא תולה מן הסתם שלובשת פאה, כי ב"ה אין בנמצא אשה חרדית שהולכת בגילוי ראש. וכן איסור מראית עין בפאה אינו מפורש לא בש"ס ולא בראשונים, ואדרבה לגבי גילוח מצינו שכתב הריטב"א "וכן ראוי לעשות". וכן שייך בזה מש"כ שם שאין לגזור היום גזירות מדעתינו, וכמש"כ הגר"מ פיינשטיין בענין מראית העין בפאה נכרית, והרב זצ"ל הביאו כראיה לענין גילוח.

ואדרבה, יש מעלה לפאה על המגלח במכונה, כי המגלח במכונה לא ניכר כלל אם גילח בתער או במכונה, ובפרט במכונות הגילוח הקיימים היום, ובקושי ניתן להבחין בזה ע"י התבוננות מקרוב ממש. וכן בענין מרגרינה עם נקניק שהביא הרב, אין ניכר כלל בין חמאה למרגרינה, ואילו אשה ההולכת בפאה, ניכר שהיא פאה, כי שערות הפאה מבריקות יותר משיער טבעי, וכן רוב תסרוקות הפאה דומות, וכן הפאה גבוהה מעט משיער הראש, כי היא מונחת על השיער. וגם מי שאינו מכיר את האשה, אינו יודע שהיא אשת איש החייבת בכיסוי ראש, ויכול לחשוב שהיא רווקה המותרת בגילוי ראש ואינה עושה איסור.

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ב' יוני 14, 2021 6:43 pm

יבנה כתב:מוצי"ם קטנים פירושו שמי שאינו מלייקווד מעולם לא שמע עליהם, ולא מגיעים אליהם שאלות מחוץ למקומם.
מהיכן חידשו שאסור לומר דברים שבקדושה כנגדם?

כנראה על זה יצא הקצף של הגאון רבי שמואל ניימן שליט"א, דיין במונסי, שאמר בשיעורו (בחודש אייר תשפ"א): "אומרים שכל האסון במירון היה בגלל שנשים חובשות פאות, זה שיגעון והוא מסובב על כל הראש בדעותיו... מי קבע שזה אסור? מי החליט שזה אסור?... ראיתי באחד העיתונים שבוע שעבר, כי אסור להגיד ברכה בסמוך לאשה עם פאה, כי זו עבירה וזה אסור, זה כאילו היא מסתובבת עם השיער שלה, זה שטויות ובלבול מוח אחד גדול, אפשר להגיד שזה עניין של צניעות וכו', אפשר להגיד שזה לא מתאים, אבל שזה אסור? שאסור להגיד ברכה במקום כזה?

אנשים אוהבים להכריח אחרים להתנהל לפי השיטות שלהם. אפשר להגיד לשני שאתה לא אוחז ממנו, ושאתה חושב שצריך להתנהג אחרת, אבל להכריח? והם חושבים שאם הם ידברו בקיצוניות אז כולם יקשיבו להם, אבל כלל ישראל לא טיפש. תגידו מה שאתם רוצים, אבל אל תמציאו הלכות".

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ב' יוני 14, 2021 6:50 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ובכל זאת לא מצינו בד' הפוסקים לחלק בין פאה לפאה. דהיינו, הבאר שבע אסר מטעם מראית עין, והחולקים לא כתבו שהדבר ניכר וממילא מותר, אלא התירו אפילו אם אינו ניכר. ועד ר' יהושע לייב (שלמעשה למסקנא אסר כל פאות) לא חילקו בין פאה לפאה. המ"ב חילק בין מדינה למדינה, אבל במדינות שנהגו להתיר, אין בעיא של מראית עין ולא מפני שההבדל ניכר בעליל אלא משום שיודעים במדינה זו שהנשים רגילות בפא"נ

אכן, כך הוא בכל הפוסקים. רוב ככל המתירים כתבו במפורש להתיר פאה אע"פ שאין להכיר כלל שהיא פאה, ובזה חלקו על האוסרים, שגם הם דיברו על כך.

בשו"ת אז נדברו למרן הגאון רבי בנימין זילבר, כתב "ומדכתב במשנה ברורה דבמקומות שאין המנהג כן אסור משום מראית העין, משמע דהמדובר באינו ניכר היטב דהוי פאה". כלומר, במקום שאין חשש של מראית העין, אע"פ שאינו ניכר, יש להתיר.

בספר "באר משה" להגאון העצום רבי משה כרייף מתוניס, כתב "ומיהו יש להבין כוונת הגליון [בעל השלטי גיבורים], מאיזה טעם הוה סלקא דעתך דאסור. ונראה דדרך הפאה נכרית שהיו עושים, היה מנהגם להניחו מגולה. והוה סלקא דעתך דאסור, מפני מראית העין, שיאמרו שערה ממש, ושיער באשה נשואה ערוה". כלומר, ההוה אמינא של האוסרים היתה לאסור משום מראית העין, והש"ג בא לאפוקי סברה זו, וזהו חידושו.

ובספר "דברי חיים" כתב: "ולענ"ד, קושיה מעיקרא ליתא, דהא כיוון דדרך הנשים כן, לעשות פאה נכרית על ראשן, כבר ידוע הוא לכל. וכמו בזמנינו דידוע דנשים צדקניות נושאות על ראשן פאה נכרית... ככל זה אין שום מראית עין והוא פשוט". כלומר, מפני שידוע שנשים צדקניות לובשות פאה - אין בזה מראית העין, כי הרואה "מבין" שזאת פאה, ואין הסיבה משום שהפאה ניכרת והרואה "יודע" שזאת פאה.

ובספר "פאת שדך" להגרש"ד מונק, רב דק"ק חרדים חיפה, כתב: "וכן אם הדבר ידוע באותו מקום ובאותו זמן, כגון נדון דידן דהש"ך דחלב שקדים בבשר עוף, שהיה מפורסם מחמת המנהג, אבל בשר בהמה דמי ממש לגזירת דם דגים ואין להקל בו. ומהרש"ל (פרק כ"ה סי' נ"ב) ס"ל דאף חלב שקדים דמי ממש, דלא מסתברא ליה לחלק בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן בדבר זה. ולפ"ז וכו' הרווחנו טעם לזכות לנשים הלובשות פאה נכרית, כיון שהדבר ידוע שרגילין בזה, ולא מצינו שגזרו רז"ל בכגון דא". כלומר, כל הסיבה שאין מראית העין - הוא משום שרגילים בכך. ולא משום שניכר.

ובספר "אמרי המזג" כתב: "והכי נמי הרי בוודאי לא שייך משום מראית העין אלא לגבי ישראלים אחרים המכירים אותה שהיא ישראלית (עיין במג"א ובמחצית השקל שם ס"ק ד'), והרי הם יתלו בהיתר שהיא פאה נכרית ולא שיער גופה, וגם אם יחקרו הדבר יוודע להם שכן הוא האמת". כלומר - הרואה "יתלה" בהיתר, ורק אם "יחקור" וידרוש יתברר לו שזאת פאה. וטעם ההיתר הוא משום שיש לרואה במה לתלות, ולא משום שניכר.

ובספר "חידושי בתרא" להגאון רבי חיים דב אלטוסקי, חתן הגרח"פ שיינברג זצ"ל, כתב במפורש: "וגם אין לדחות דשאני פאה נכרית דמתני', דלא היו מומחים כבזמנינו והיה ניכר שאין השיער שלה, מה שאין כן כשאין להכיר שאין השיער שלה יש להחמיר בכל הדינים כאילו שיער שלה מגולה, דזה אינו דהא רש"י והשלטי גיבורים הנ"ל פירשו שעושה כן כדי "שתיראה בעלת שיער", ואם יש להכיר דאין השיער שלה איך תיראה על ידה כ"בעלת" שיער, אלא על כרחך גם בזמנם היו מומחים ואע"פ כן מותר".

ובספר "מגן גיבורים" כתב: "וגם גוף דבריו לחוש בפאה נכרית משום מראית העין, לענ"ד ברבים שנהגו כן לא שייך מראית העין, דלא חשידי, ועיין ביורה דעה סי' קמ"א סעיף ד' בהג"ה, וכל שכן בזה דכל הנשים נהגו כן, האיך אפשר דכולהו יעברו על דת משה ויהודית עכ"פ, ומכל שכן למאן דסובר דהוא דאורייתא, ועל כן ישפטו הכל שהוא פאה נכרית". כלומר, הרואה "שופט" ומבין שזאת פאה, למרות שאינו "יודע" זאת, כי רבות נשים נהגו כן, ואיך אפשר שכולן יעברו על דת משה?

ובשו"ת "סתרי ומגיני" כתב: "וגם לחוש אחשדא שיסברו הרואים שהיא שערות עצמה היא חומרא גדולה, דכיון שיודעים העולם שיכולין עתה לעשות הפאה נכרית יפה כל כך שתיראה כשערות עצמה, אמאי נחשוד אותה". כלומר, אדרבה: משום שעתה (בשנת תרצ"ב) עושים את הפאה יפה כל כך, ונראית כשערות עצמה (דלא כטענות אותם האומרים שלפני תשעים שנה היתה הפאה קש ותבן), למה נחשוד אותה? ואם הפאה היתה נראית כמראה צמר מנופץ, לא היה כלל מקום לחשד...

ובשו"ת "ישכיל עבדי" כתב: "ואשר לטעם משום מראית העין, שהרואה יחשוב שהוא שיער שבגופה, הנה פשוט שבמקומות אשר אין רגילים בכך ללבוש פאה נכרית, ודאי יש מקום לחוש מפני מראית העין. ובודאי גם הש"ג לא כתב להתיר אלא במקומות שנהגו בכך, כמו שדייק ותני בזה הלשון "וסמך לנשים היוצאות בכיסוי שערות שלהן כשהן נשואות, אבל במקום קליעת שערן נושאות שערות חברותיהן" וכו', הרי לך שכל דבריו אינם אלא למצוא סמוכות למנהג שנהגו נשים בכך, דבזה אין ענין למראית העין, דכיון שנהגו בכך הרי כולם יודעים דהוא פאה נכרית, אך ודאי דבמקום שאין מנהג ודאי דגם הוא מודה במודים דרבנן דאין מקום להתיר להם לכתחילה, מפני מראית העין". כלומר, כאשר נהגו בכך, "כולם יודעים" שזאת פאה, ולא מחמת שניכרת הפאה - אלא מחמת שהמנהג נפוץ. ואין מקום כלל לחלק בין פאה ניכרת לפאה שאינה ניכרת, אלא בין מקום שנהגו למקום שלא נהגו.

ובשו"ת "אגרות משה" כתב: "ויש עוד טעם גדול במה שלא אסרו בפאה נכרית, דכיון דידוע לכל שיש ללבוש פאה נכרית שתהיה נדמית כשערות האשה עצמה, אין לאסור דמהאי טעמא יחשדוה הרואים מרחוק ואלו שאין מסתכלים כ"כ בנשים שהשיער הנראה הוא משערות האשה עצמה, כיון שהיא מוחזקת לאשה כשרה, ויודעים שמקרוב ודאי מכירים שאינן שערותיה, והרואים אותה בקרוב ומסתכלים הרי ברוב הפעמים יכירו שהיא פאה נכרית". כלומר, מקרוב אפשר להבחין, ומרחוק? יתלו שזאת פאה, מחמת ש"ידוע לכל" שאפשר לעשות פאות שנראות כשיער ממש!

ולאחר מכן התיר במפורש פאה שאינה ניכרת: "וממילא אין לאסור גם כשלא ניכר לפעמים, אף אם היה זה מאיסורי לאוין, וכ"ש שהוא רק מאיסורי עשה, שאפשר שליכא כלל איסור מראית עין בזה".

וכן כתב הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א בספר "אום אני חומה" עמ' צ"ד: "רבים האוסרים הוא משום מראית העין, והוא לפני שנתפשט לבישת הפאות. וגם טעם האוסרים שיסבור שהוא שערות ויבוא לידי הרהור, ליכא כיום".

וכן כתבו בקובץ "תל תלפיות" (שע"י מכון הוראה ומשפט דק"ק חניכי הישיבות בראשות הגר"מ גרוס שליט"א, קובץ ס"ז): "בש"ך סי' רח"צ סק"ב בדינא דהרא"ש כתב דסגי במה שזה מצוי, אף שאין מכירין להבחין שזה של היתר, וע"ש בב"ח. וכמו כן מצינו בספר מגן גיבורים או"ח סי' ע"ה סק"ג (עיקר דבריו הובא במשנ"ב שם סקט"ז), גבי בפאה נכרית, דגם המתירין לצאת כך לרה"ר משום דמדינא שרי, מ"מ ת"ל דאסור משום איסורא דמראית עין, וכתב דכיון דהרבה הולכות כן, הרואים לא יתלו באיסור, ומשמע נמי דאין צריך שידעו להבחין בין פאה נכרית לשיער, וסגי מה שהוא מצוי".

ולעיל הבאתי גם מספר אבני ישפה, ועמודי שש.

ובשו"ת "תבואות שמש" למרן הגר"ש משאש כתב: "גם משום מראית העין ליכא, כי מאות ואלפי נשים לובשות פאה... ואיזה מראית עין יש בדבר שעושין כל הנשים?"

ובשו"ת "דת והלכה" למרן הגר"מ שטרנבוך כתב: "כעת שרבו הנשים בפאות נכריות, הלא במראית העין לא יתלה כלל ששערותיה פרועות רק ידמה שיש לה פאה נכרית וכו', שרבו כ"כ הפאות נכריות היום שיש לתלות בהן". כלומר, לא מחמת שהפאה איננה ניכרת, אלא מחמת שהרואה "ידמה" שהיא לובשת פאה (ולמרות שכתב בתוך דבריו ש"ראוי להימנע" מפאות שאינן ניכרות כלל, אולם פשוט מדבריו שמותר מעיקר הדין).

ובשו"ת "אור יצחק" להגר"י עבאדי שליט"א כתב: "ומה שאנשים יחשדו לנשים שמכסות ראשן בפאה נכרית שהן הולכות בגילוי ראש, דבר זה אין נראה לחוש לו כלל מכמה טעמים, וכבר הזכיר מזה הגאון רבי משה פיינשטיין בתשובתו הנ"ל. א. שאין לנו לגזור מדעתנו ולחשוש למראית העין. ב. אם החשש שהנשים הרואות אותה יחשדוה, זה דבר שאינו נכון כלל, דבהסתכלות מועטת יכולים להבחין אם זה שערה ממש או פאה נכרית, גם בפאות היפות ביותר. ג. אם הנשים מכירות אותה לזאת שלובשת פאה נכרית, הרי הן גם יודעות אם היא לובשת פאה נכרית או לא, וזה פשוט. ד. אם החשש הוא שהאנשים יחשדוה, אותו טעם שייך אצלם אם הם מכירים אותה או לאו, ואם אינם מכירים אותה אולי היא באמת לא נשואה, ויש בנות בתולות וכו'. ה. ועוד שהיום שכל כך מצוי פאה נכרית, א"כ למה לחשוש למראית העין, ולמה שלא ילמד עליהם זכות".

הראת לדעת שטעמם של הפוסקים המתירים, הוא שאין מראית העין, למרות שהפאה איננה ניכרת, ולא כדברי אותם הטוענים שגם אליבא דהמתירים יש לאסור בפאה שאינה ניכרת.

מאידך גיסא, בדברי האוסרים מוכח שכל האיסור של מראית העין הוא מפני שאין הבדל כלל בין פאה לשיער טבעי, ואי אפשר להכיר. ולכן אסרו בדורות הקודמים ללבוש פאה! (והיום ממש מערבבים את טענות האוסרים בתוך דברי המתירים...)

מהר"י קצנלנבוגן, ראשון האוסרים, לפני חמש מאות שנה: "ושלא יתקשטו בפאה נכרית, כי שיער באשה ערוה ולמראה עין יראה כאילו הוא שיער שלהם" (ספר י"ב דרשות).

תשובה מאהבה: "בזה נראין הן... כאילו יוצאות בשערות ראשן פריע פרעות בלי כיסוי כלל".

ישועות יעקב: "וכיון שאינו ניכר (!) אם הוא משיער גופה או משיער נכרית".

תפארת ישראל: "וקשה לי הרי אסור משום מראית עין, דמחזי כפרועת ראש".

תורת שבת: "וכן הוא אצל פאה נכרית דנשי דידן, שאין אדם יכול להבחין (!) אם בשיער עצמה או בפאה נכרית היא מתקשטת".

ר' שלמה קלוגר, לפני מאתיים שנה: "בזה הזמן הרבה פרוצות שהולכות בכוונה בשיער שלהן, א"כ אף ההולכות בפאה נכרית מה מהני זה, הרי הרואה לא יידע (!) ויסבור דשלה הוא".

ובספרו קנאת סופרים: "דהרי אי אפשר להכיר בלי הבחנה [=בלי להתבונן] אם הוא שיער שלה או של אחרת".

שו"ת חסד לאברהם, לפני מאות שנים: "שנראה כאילו הולכות בשערות עצמן מגולות... שניהם דומין זה לזה ואין היכר כלל בין פאה נכרית לשערות עצמן".

בספר ברכה שלמה (עמ' ח', נדפס בתרפ"ח): "התחילו עתה ללכת בפאות העשויות משערות קצרות תלויות באופן שאין ניכר כלל אם היא נשואה או פנויה, ונראית ממש כהולכת בגילוי שיער... גם הנשים שהולכות בפאות שהיא ניכר קצת שאינה פנויה, התחילו עתה ללכת בפאות העשויות משערות קצרות כנ"ל".

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ב' יוני 14, 2021 6:56 pm

הצעיר באלפי כתב:האם רבנים מובהקים גדולי תורה והוראה שליט"א הם "חותמי צעטליך" בעיניכם ?
אם כן אז אין שום סיבה לדון בדבריכם

נהפוך הוא, אין שום סיבה לדון בדברים סתומים וחתומים, המובאים בפשקוויל ללא תשובה הלכתית מנומקת. כי ללא טעם ונימוק, אין אפשרות לקרב או לדחות. כמו כאלה שכותבים שלדעת כל המתירים זה אסור, ואנחנו רואים (כנ"ל) שהמתירים התירו זאת במפורש.

וראה גם מה שכתב הגאון רבי מנשה קליין זצ"ל אב"ד אונגוואר בשו"ת משנה הלכות חלק ח' סי' קי"ט, וזה לשונו: "אותם החותמים על האיסור ואינם בקיאים בדבר, רק שחתמו מטעם שראו גדולים אחרים חתומים שם, וסומכים עליהם, או שחתמו שמם כדי להוסיף בחתימות ולהגדיל הרשימה של רבנים שיראה שהרבה רבנים אוסרים, או משום כבוד מרן שליט"א, לא די בזה שאינן מכריעים את ההלכה להקרא רוב, אלא אדרבה עוברים בלאו... דגם עוברים על סילוף ההלכה בכלל. ובפרט שאם ישאר הפסק הזה חתום, ובדורות הבאים אחרינו יראו שכל הני חתמו לאסור, יסברו דוודאי היו גדולי ישראל שידעו לפסוק, ויתחשבו בזה, ויסלפו ההלכה לדורות הבאים".

"גם פשוט דאותם הרבנים שאוסרים מחמת יראה או שאר פניות, אין להתחשב בחתימה כזו... וכן עשו רבים... ואחרים חתמו על האיסור מחמת שיראים שילעיזו עליהם המחמירים ויטרידו אותם, ואחרים מנועים מלהביע דעתם ברבים מפני שהוציאו ספרים, ויראים מפני הטרור שלא ילמדו בספריהם כאשר זה קרה בכמה ישיבות שזרקו ספרי גדולי הרבנים מהישיבות... ועוד יש רבנים שיראים שיאמרו עליהם שהם מן המקילין, בזמן שכוחא דמחמירין עדיף, ועוד יש כמה רבנים שפשוט יראים מטרור וזלזול מ... אשר בכוחם להשמיץ, וגם עשו כן, ועושים כן למי שאפשר, ופשוט דאין זה רוב".

וכן כתב הגר"ב זילבר זצ"ל בשו"ת אז נדברו (חלק י"ג סימן פ), על אלה המפרסמים דבריהם בכרוזים ומודעות, ומחתימים עליהם רבנים: "ומה שמעלת כבודו מזכיר מת"ח מפורסם [שאוסר נהיגת נשים] בטח התכוון לידידנו הגאון המפורסם מרא דאתרא הרב שמואל וואזנר שליט״א, אבל לפי מה שנתפרסם באחרונה במודעות כתב דבר זה רק בתור חומרא ולא איסור ממש כמו שפרסמו בשמו באחרונה, ולפי האמור אינו מובן מה מקום החומרא בזה. וכבר היה לי עוד מלפני כמה שנים פתחון פה לפניו בקשר לזה, שאין לזה שום שייכות לצניעות. ואם מחמירים בגלל צניעות במקום שאין להחמיר, גורם להקל במקום שצריכים להחמיר. אני לא מכיר את זהותם של מחברי הכרוזים שחותמים עצמם בשמות שונים, אבל כפי הנראה שכוחם לחפש ולמצוא איזה חסרון ובונים ע"ז בנינים גדולים, ובאים לפני הרבנים ומתארים בצבעים שחורים, וכמובן שמנענעים להם עם הראש ואח"כ באים לפרסם איסורים בשם כל הרבנים. בקיצור אין אני רואה שום חשש אם נשים נוהגות יותר מאנשים".

וראה עוד מה שכתב בשו"ת בני בנים: "לפני כעשר שנים כתבתי לו בענין אחד ונדפס בשו"ת בני בנים (חלק ב סימן י"ט) אך לא קבלתי תשובה, וכעבור כמה שנים פגשתיו כשבקרתי בקהילתו. ועיין בבני בנים (חלק א סימן ל"ט) שכתבתי לרב אחר משם שגם כן חיבר קונטרס בלשון האנגלית, וסמך על מקצת גדולים לאסור על כל העולם, וכמו בהערות הנוכחיות באות א, שהעתיק קול קורא שיצא בארץ ישראל שיש בו צירוף הלכות ברורות עם ענינים שאינם בשלחן ערוך... ואין מורים מתוך קול קורא, כי אחד מחבר את הנוסח ומחתים אחרים, ורוב החותמים סומכים על החותמים הראשונים בלי להתעמק בפרטים, ואי אפשר לעמוד על מקור הדברים וסמכותם, ותשובה מנומקת אחת שווה כרוזים הרבה אפילו כשחתמו גדולים על הכרוז עצמו, וכל שכן כאן שרק היה למראה עיניהם".

וכתב הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ד', סי' ל"ח) שפסק הלכה ללא טעם ונימוק (כנהוג בתקנונים או בכרוזים) אינו נחשב פסק, "ויכול חכם אחר שסובר איפכא בטעם שנכון לדעתו להורות איפכא אף להקל וכ"ש כשהוא להחמיר, מאחר דהוראת הראשון שהוא בלא ידיעת טעם אין להחשיבה הוראה... גם ליכא כלל בזמננו מי שיכול לומר ולהדפיס פסקי דינים חדשים שלא הוזכרו בפירוש בשו"ע בלא ביאור ומקורות".

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ב' יוני 14, 2021 6:59 pm

ואגב דעסקינן בהא, שגור בפי מפרסמי הפשקווילים שהפאה "לא תראה כשיער טבעי" והם משבשים בכוונה את דברי הפוסקים, שכוונתם היתה שלא תראה כשיער עצמה, וכותבים בשמם שלא יראה כשיער טבעי (וכל הרואה תוהה ובוהה: האם יש פאה משיער שלא נראית שיער?)

וגם בשם הגרח"ק מפרסמים את אותו הלשון, וזה שקר מוחלט, ובספר חן וכבוד הביא תשובה בכת"י ממנו, "אם זה נראה ממש כשערה, ואי אפשר להבחין, יש להחמיר", והדברים פשוטים (ו"הבחנה" פירושה שהמתבונן אינו יכול להבחין, וכפי שכתב הגרח"ק עצמו בתשובה אחרת שם, ולא בראיה בעלמא, ופשוט שאין שום היתר לאף אחד להתבונן בה אלא הכוונה לנשים המתבוננות, ומצד מראית העין ולא איזה חשש צניעות כפי שמנסים להציג אותם המפרסמים). מצ"ב הספר.

ולא יאומן כיצד כאשר התפרסמו הדברים בקובץ "אליבא דהלכתא", קפץ אחד המכנה עצמו "ארגון משמרת החיים" (כתב ספר 'עולמות של טוהר' וראוי לדיון בפני עצמו על הזיופים שם), ובמכתב ששלח ל"אליבא דהלכתא" הכריז: "ברי לי שזה זיוף"! לא פחות ולא יותר.

והנה אמת מארץ תצמח, כעת התפרסם וידאו (שנראה שהוא ישן, משנת תשס"ט, עת התפרסמה דעתו של הגריש"א בנדון בוידאו אחר) בו הגרח"ק קניבסקי אומר במתק לשונו בדיוק את הדברים הנ"ל שהובאו בשמו בספר חו"כ... ועוד נקט לשון של "אינו ראוי" או "כדאי להחמיר" (בפאה שאינה ניכרת כלל), שאינו לשון של איסור.

להלן התמליל המדוייק מתוך הוידאו, עם תלמידו של הגרח"ק, הרב אורי טיגר.

שאלה: "רציתי לשאול את הרב, פרסמו בירושלים שהרב אלישיב אמר שהפאות של היום אסורות בגלל שכל ההיתר שפעם היה ניכר ההבדל ביניהם, היום הכל אסור".

תשובה: "כל הטעם שהמתירים התירו אמרו שאפשר להכיר, אבל אם אי אפשר להכיר שמעתי את זה ממנו לפני חמשים שנה, זה נכון מאד שאם לא ניכר בכלל אז הם צודקים".

[יש להעיר שאכן כך סבר הגרי"ש אלישיב, אך בספרי האחרונים מוכח שהמחלוקת בין האוסרים למתירים היתה בפאה שאינה ניכרת, ואע"פ כן התירו המתירים, משום שסברו שאין לאסור משום מראית העין, מכמה טעמים].

שאלה: "אבל למעשה כמעט כולם היום זה לא ניכר, השאלה אם מותר או אסור".

תשובה: "הם טוענים שזה כן ניכר, מי שבקי יכול לדעת".

שאלה: "אז זה תלוי, צריך להיות דווקא בבקי?"

תשובה: "כן".

שאלה: "אבל אם סתם איש לא?"

תשובה: "סתם איש תלמיד חכם בוודאי לא מכיר, אבל המון העם מכירים אז יש מקום להתיר, אם אף אחד לא מזהה כדאי להחמיר".

[יודגש שכתב 'כדאי להחמיר'.... אפילו בפאה שאינה ניכרת למומחים].

ליטוואק פון בודאפעסט

תודה רבה!

חבל שהשופר הוא בדרך כלל באלו ה'מחמירים', וקול התורה לא נשמע בארצנו. היה לי משא ומתן עם איזה אשה המנסה לפרסם את גודל המצוה להוריד את הפאה וללבוש מטפחת, בליקווד הליטאית, והם מסתמכים על חצאי סיפורים ואמרות.

אני שמח שכיוונתי לדעת ה'אז נדברו' שהוכיח מהמ"ב להיתר.

הבעיא בהרבה מהציטוטים שלך הוא שאתה מביא מספרים שאינם מקובלים על כלל הציבור החרדי. התוכן אולי טוב, אבל זה לא סמכות, כי אין אנו מקבלים את דרכם בשאר הדברים.

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ב' יוני 14, 2021 11:37 pm

עברתי על כל המראה מקומות שהבאתי, היחיד מביניהם שאולי לא מקובל הוא ה"בני בנים"... או שאתה מתכוון גם לרב עובדיה, שאינו מקובל בציבור שלך? עכ"פ רוב ככל המ"מ הם רבנים המקובלים על כלל הציבור.

ובאופן שיטתי, אני חושב שצריך להתייחס יותר לתוכן, ופחות לזהות הרב הכותב. גם לא הבאתי "רפורמים", או רבני צוהר וכדומה, שהם מוקצה מחמת מיאוס. הרב הענקין קיבל הסכמות חמות מגדולי הליטאים והספרדים בדור הקודם, הוא לא מזרוחניק טיפוסי. והוא נכד של אחד מגדולי הפוסקים, שהיה מקובל על כלל הציבור.. בכל אופן - קבל את האמת ממי שאמרה.

ליטוואק פון בודאפעסט

התכוונתי להרב עבאדי ג"כ.
והרב משאש והישכיל עבדי, נו נו. אברך החולק עליהם אינו מחוצף, כמו אברך החולק על האג"מ וכדו'.

בכל אופן, זה לא הנידון. המציאות היא כמו שהבאת.

למה אתה לא מקבל פניות אישיות? יש לי חומר עבורך.

נוריאל עזרא

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:למה אתה לא מקבל פניות אישיות? יש לי חומר עבורך.

viewtopic.php?f=53&t=19088&p=671973&hilit=overvashav770#p671970

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ג' יוני 15, 2021 10:49 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:התכוונתי להרב עבאדי ג"כ.
והרב משאש והישכיל עבדי, נו נו. אברך החולק עליהם אינו מחוצף, כמו אברך החולק על האג"מ וכדו'

אין בכוונתי להיכנס לדיון על כל אישיות רבנית, וגם אין זה המקום להאריך בזה, אבל ממה שקראתי על הגר"י עבאדי, הבנתי שמדובר באחד מגדולי הפוסקים, ששימש זמן רב כמו"צ חשוב בלייקווד וראש כולל, ולאחר מכן עזב שם (עקב בעיות שונות), עלה והשתקע בארץ. הוא מגדולי תלמידי הגר"א קוטלר ובעל חשיבה מקורית וחריפה. וכרגיל לכל אחד כזה יש עמי הארצות שרודפים אותו, וגם אותו רדפו ולקחו כמה פסקי הלכה מקוריים שלו והציגו אותם כדוגמא וכו'.

הגר"ש משאש והישכיל עבדי הם מגדולי הדור, מהשורה הראשונה של הפוסקים בציבור הספרדי (שהוא חלק לא מבוטל מהציבור החרדי, אם לא הרוב...)

בכל אופן, גם החולק על הגר"מ פיינשטיין אינו "מחוצף". הוא כתב לאחד הרבנים: "הנה מה שהתנצל כת"ר במה שחולק עלי בדבר הלכה, הוא למותר, כי כן דרך התורה שצריך לברר האמת. וח"ו לשתוק מי שסובר שאינו כן, בין לקולא בין לחומרא... דאדרבה אסור לו לשתוק... וגם מסתבר שאין בזמן הזה דין גדול ומופלג... לכן אף אם יחשיב אותי כת"ר לגדול, רשאי לחלוק, וממילא מחוייב לומר דעתו ואין צורך להתנצל".

ואדרבה, במקום לטעון טענות של "חוצפה" עדיף להוכיח בפשטות שהטוענים כך הם טועים ומטעים, ועיון קל בספרי האחרונים בחמש מאות שנה האחרונות, יוכיח זאת.

ליטוואק פון בודאפעסט

יצאנו מהגדרים פה.
לא כתבתי שהחולק על ר' משה פיינשטיין הוא מחוצף, כתבתי שאברך החולק על ר' משה פיינשטיין הוא מחוצף. יחי ההבדל הגדול.
הסיפור של הרב עבאדי כנראה לא עבר את הים, הדור הישן בליקווד זוכרים את הסבה אמאי אין סומכים עליו, וכמעט ולא יודעים היום שהוא בכלל מתגורר בליקווד.

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ג' יוני 15, 2021 1:56 pm

שמעתי את הטענות, ויש מה להשיב, אבל זה יזהם את הדיון. עדיף שתכתוב לי במייל.

הצעיר באלפי · הודעהעל ידי **הצעיר באלפי** » ג' יוני 15, 2021 3:34 pm

שיעור מהגאון רבי שמואל פעלדער שליט"א מדייני העיר ליקוואד
ניתן לשמוע במספר 7323014043, ולהקיש 5 ואח’’כ 1 ואח’’כ 38

השיעור באנגלית, והוא מבאר ומנמק הפסק שלו ושל עמיתיו הרבנים הגאונים שליט"א, ומבאר למה לדעתו אינו נוגע כלל לתשובת הגאון בעל אגרות משה, האזנה נעימה.

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ג' יוני 15, 2021 3:40 pm

למה לא תזכה אותנו, ותכתוב את נימוקי הפסק?

ליטוואק פון בודאפעסט

חצי השיעור הוא שאינו 'רצון ה'' שתלכנה הנשים בפאות כאלה. בתחלה סיפר סיפורים איך אשה אחת שלחתה תמונה מעצמה עם ילדיה בחוף, ושאלה אותה סבתה, "איפוא הפאה?" וענתה, "הואיל וא"א להכיר את ההבדל בין הפאה לשערי, החלטתי שלא להשים את הפאה היקרה שלי על הראש, והלכתי בלי פאה". אשרי המאמין.

הוא קרא את השלטי גיבורים כאילו שמה כתוב ש'נראה שזה פאה'.

הוא הביא את דברי הגריל"ד ואסר מחמת מראית עין.

הוא טען שעל אף שזה לא מסתבר שהאשה אינה לבושה פאה, שהרי הלכה לבית יעקב וכו', מ"מ יש בזה מראית עין, דאל"כ בטלת כל תורת מראית עין. ואח"כ קרא את דברי האג"מ והביא שהזכיר כמה פעמים שלמעשה זה ניכר לנשים וכדו'.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ג' יוני 15, 2021 4:53 pm

עובר ושב כתב:...ממה שקראתי על הגר"י עבאדי ... הוא מגדולי תלמידי החזו"א ...

...

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ג' יוני 15, 2021 7:10 pm

צ"ל מגדולי תלמידי הגר"א קוטלר. כתבתי בטעות החזו"א, ונשתרבב שמו בגלל שהיה לו שייכות אליו בגיל צעיר. יש לו גם עדויות מהגר"מ פיינשטיין שהיה עמו בקשר בצעירותו.

פתחתי אשכול עליו כאן, וכולם (כולל המתגוררים בלייקווד וסובלים מאלרגיה מצויה לפוסקים המעזים לחדש בהלכה כדרכה של תורה) מוזמנים להוסיף שם פרטים.

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ג' יוני 15, 2021 7:14 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:חצי השיעור הוא שאינו 'רצון ה'' שתלכנה הנשים בפאות כאלה. בתחלה סיפר סיפורים איך אשה אחת שלחתה תמונה מעצמה עם ילדיה בחוף, ושאלה אותה סבתה, "איפוא הפאה?" וענתה, "הואיל וא"א להכיר את ההבדל בין הפאה לשערי, החלטתי שלא להשים את הפאה היקרה שלי על הראש, והלכתי בלי פאה". אשרי המאמין.

הוא קרא את השלטי גיבורים כאילו שמה כתוב ש'נראה שזה פאה'.

הוא הביא את דברי הגריל"ד ואסר מחמת מראית עין.

הוא טען שעל אף שזה לא מסתבר שהאשה אינה לבושה פאה, שהרי הלכה לבית יעקב וכו', מ"מ יש בזה מראית עין, דאל"כ בטלת כל תורת מראית עין. ואח"כ קרא את דברי האג"מ והביא שהזכיר כמה פעמים שלמעשה זה ניכר לנשים וכדו'.

נראה שמיותר להשיב על זה...

בתחילה הביא "סיפורי סבתא" תרתי משמע. הש"ג הרי הביא ראיה מנזיר (דף כ"ח) שם מדובר בפאת קאסטם למהדרין מן המהדרין, עם טופ לייס וכל השכלולים, שאפילו הבעל לא יכול להתלונן, כי נראית ממש כבעלת שיער. על הגריל"ד כבר כתבתי שאין דבריו שייכים בימינו. ולגבי "ביטלת תורת מראית העין" כנראה לא הבין את משמעות מראית העין, שיחשדוה. ובמקום שאין חשד, אין מראית העין. וכן כתב גם האג"מ במפורש. וראה לעיל מה שהבאתי בזה.

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ג' יוני 15, 2021 9:33 pm

אין ברצוני לכנוס בוויכוחים, רק מה שאומרים שבסוגי' עצמה [לא בהבנת הפוסקים, שוודאי יש שמשמעתם כן] מוכרחת שהפאה היא באופן שאין ניכר כלל שהוא שער תלוש, ברצוני לכתוב שהרבה פוסקים סוברים דלבעל סגיא בזה שאין רואה אשתו מקורחת והוא מקושטת אף שהוא יודע ורואה שהוא שער תלוש, ובשנות חיים להגרש"ק הרחיק לכת שגם זוהמא של הפאה נכרית המוזכר בגמ' שם אין סיבה לבעל להפר מחמת דברים שבינו לבינה, וכותב ביאור אחר בגמ' [שאנשים יסברו שכיון שודאי קשה לבעל לקבל את הזוהמא ודאי שאינו רק שער של עצמה ויגרום הרהור ולכך אסור לילך עם פאה נכרית לרבנן, ואה"נ שהוא בפשטות נגד הבנת שאר הפוסקים והמפרשים (ויש בתשובה זו גם שאר דברים וסברות שקשה להבנה בהשקפה ראשונה), אבל ברצוני לציינו להראות שענין הקישוט לבעל שפיר הוא גם באופן שיודע ומרגיש ומ"מ אפשר שהוי קישוט לו].

פורום אוצר החכמה

מי מחובר