אולי ראון לדון כדרכה של תורה בנושא העליה להר בית ה'?

[אבני גזית]

ואלו עיקר טעם המתנגדים בני דורותינו :

1. היו רבנים שעיקר טעמם שחשבו שכדי למנוע עליה למחנה שכינה יש לפרסם איסור רבנים כללי לעלות לכל הר הבית בפרט אחרי מלחמת ששת הימים שאז רבבות יהודים עלו למחנה שכינה. וכמו שמחששות חמורים בסמארטפונים פרסמו איסור רבנים על החזקת סמארטפונים.

לדבריך, מה שאסרו, הוא מחשש שמא ייכנסו למחנה שכינה גרידא, ועשו בסך הכל משמרת וסייג.

א. מנין לך.

ב. ואף אם יאמתו דבריך, מנין לך שכיום צריך לבטל את הסייג הזה?

[אראל]

כשמדובר בביטול מצווה

מאי מצוה קא איכא?! אין חיוב עלי' אלא בזמן שביהמ"ק קיים.
אם משום המנהג הטוב לעלות לירות"ו ולחגוג אלי' בג' הרגלים - הרי מטעם זה עצמו יש להמנע מעלי' להר בית ה', כמנהג זקני ירושלם (והמנהג מבטל הלכה).

עי' סה"מ מצ' ה' 'להתפלל בו'

לשון הר"מ 'להתפלל בו ונגדו'
כלומר, אתה יכול לקיים המצוה גם אם תתפלל בכותל המערבי נגד מקום המקדש, [ובפשטות גם החיוב לכוין לבו כנגד בית קוה"ק, כד' המשנה, נכלל בזה]

[בתבונה]

ואלו עיקר טעם המתנגדים בני דורותינו :

1. היו רבנים שעיקר טעמם שחשבו שכדי למנוע עליה למחנה שכינה יש לפרסם איסור רבנים כללי לעלות לכל הר הבית בפרט אחרי מלחמת ששת הימים שאז רבבות יהודים עלו למחנה שכינה. וכמו שמחששות חמורים בסמארטפונים פרסמו איסור רבנים על החזקת סמארטפונים.

לדבריך, מה שאסרו, הוא מחשש שמא ייכנסו למחנה שכינה גרידא, ועשו בסך הכל משמרת וסייג.

א. מנין לך.

ב. ואף אם יאמתו דבריך, מנין לך שכיום צריך לבטל את הסייג הזה?

א. כמו שנכתב בהודעה יש כמה קבוצות
חלק מהמתנגדים זה היה עיקר טעמם כמו הרב עובדיה יוסף שכתב כך להדיא שמקום המקדש ידוע. בסימן כז, מיד אחרי התשובה המפורסמת שלו ביביע אומר, (חלק ה יו"ד סימן כו) נגד עליה להר הבית בעיקר גזרה שמא יפרצו עמי הארץ למקום העזרה כמו שרואים שאנשים נכנסים למסגד עומר (כיפת הסלע).
בתשובה כז הוא כותב על היתר גישה לכותל המערבי לבעלי טומאות היוצא מן הגוף, והוא מצטט שם את הרדב"ז "דע כי הדבר ברור בלי ספק שתחת הכיפה, שם אבן השתיה....
וכן כאן ממעלין בקודש
viewtopic.php?f=54&t=52655#p710764
הרב עובדיה התיר להיכנס לאולם וורן שבשטח הר הבית כי אין חשש שהיא תחת השטח של מחנה שכינה בהסתמך על כך שהיא מרוחקת מאבן שתיה שידוע שהיא בכיפת הסלע.
ואף נכנס לשם בעצמו יחד עם הציץ אליעזר.

ב. כמו שנכתב בהודעה בימינו ניכר שהעלייה כהלכה היא שגורמת למנוע עלייה באיסור.

[בתבונה]

עי' סה"מ מצ' ה' 'להתפלל בו'

לשון הר"מ 'להתפלל בו ונגדו'
כלומר, אתה יכול לקיים המצוה גם אם תתפלל בכותל המערבי נגד מקום המקדש, [ובפשטות גם החיוב לכוין לבו כנגד בית קוה"ק, כד' המשנה, נכלל בזה]

היעבץ בהקדמה לסידורו כותב שלהתפלל כנגד המקדש מועיל רק למי שרוצה ונאנס ולכן מתפלל רק כנגד המקדש.
וכך מדוייק מהפסוקים במלכים משם למדים את כוונת הגוף, שהעיקר הוא התפילה בהר הבית

היעבץ אומר זאת לגבי לעלות לארץ ישראל, אבל זיל בתר טעמא שעל אחת כמה וכמה לגבי הר הבית שלהדיא במלכים שהוא עיקר מקום התפילה

[בתבונה]

כשנזכה לעלות ולראות נזכה גם להשתחוות לפניך
ולעשות חובותינו בבית בחירתך.

[לבי במערב]

גם המניעה מלפרוץ גדר שגדרו ראשונים הוי אונס.

[יוֹסֵפֶר]

גם המניעה מלפרוץ גדר שגדרו ראשונים הוי אונס.

כן, אבל הוא השיב על מה שהקשיתם הרב שליט"א והרב אראל מאי שנא 'בו' מ'כנגדו'.

[לבי במערב]

גם את"ל שיש לפסוק כן, ד'כנגדו' אינו מועיל אלא באונס,
הרי המניעה מחמת גדר ומנהג אף היא לאונס תחשב.

ואין דברי אמורים אלא לשיטתי', בדרך 'ולטעמיך'.

[בתבונה]

לגופו של עניין, יראה המעיין בהרחבה בהודעתי לעיל.
ואגב מה בין זה לגדר שלא לעלות לארץ ישראל לפני השואה?



מהודעות הקודמות נראה שהשאלה למעשה של הר הבית אצלך קשורה למה התכוון הרבי כשאמר שיש לעלות להר הבית רק כעליית זקני ירושלים ומנהגם.
שאם כוונת הרבי היתה שיש כן לעלות להר הבית, סרו כל הטענות נגד.

ואם כוונת הרבי היתה שאסור לעלות אז הדיון הוכרע. וחשוב להשתיק את החולקים שלא יגרום חלילה שיעלו עוד
ואגב משהו שאולי יתן לך פרשנות חדשה לדברי הרבי.
הרב ניסן רוזנטל זצ"ל עלה להר הבית עם זקני ירושלים והקיפו את הר הבית מבפנים לפני קום המדינה.

[לבי במערב]

יסוד הויכוח ביניו הוא שונה

אמת, אצלי (ככל הנמנים על צבור החרדים לדבר ה') אחרי שגדולי הפוסקים הכריעו בדבר - תם הדיון.
[יש לחוש בדברי מר משום לאו ד'לא תונו'. ועיני רואות דוחק ואוקימתות דוקא בדבריך, 'משום־מה'].

[בתבונה]

גדולי הפוסקים עמודי התורה וההלכה הרדב"ז, המהרי"ט אלגזי, החיד"א, דרך הקודש (למהר"ח אבועלפיא) ועוד, פסקו חד משמעית שמותר ואפשר לעלות להר הבית.
רק בדור הרבנים שלנו חדשים מקרוב באו נוצרה לכך התנגדות .
ואלו עיקר טעם המתנגדים :

1. היו רבנים שעיקר טעמם שחשבו שכדי למנוע עליה למחנה שכינה יש לפרסם איסור רבנים כללי לעלות לכל הר הבית בפרט אחרי מלחמת ששת הימים שאז רבבות יהודים עלו למחנה שכינה. וכמו שמחששות חמורים בסמארטפונים פרסמו איסור רבנים על החזקת סמארטפונים.

2. היו רבנים שעיקר טעמם היה שפקפקו במסורת מקום המקדש ואבן השתיה, למרות שזה הובא בהלכה על ידי גדולי הפוסקים כמו הרדב"ז, הב"ח החיד"א, פרי הארץ, דרך הקודש (למהר"ח אבועלפיא) המהרי"ט אלגזי, והחפץ חיים ועוד .
הסיבה לפקפוק היה ספר בשם 'אבן השתיה או אבן הטועים' , מלפני כ-90 שנה שם הטופוגרפיה של הר הבית שגויה והטעתה לחשוב שמסורת מקום המקדש לא מתאים למסכת מידות.
3. היו רבנים שעיקר טעמם היה שסברו שעליה להר הבית היא התגרות באומות ולכן אסרו לעלות.
4. ויש רבנים שטוענים שאנחנו לא ראויים למדרגת הר הבית ולכן אין לעלות.

האם זה שייך גם כעת?
1. בימינו שהמצב התהפך והעליות כהלכה הם אלו שמונעות עלייה למחנה שכינה.

2. בימנו שהתברר שלא רק שאין קושיה טופוגרפית על המסורת המובאת בפוסקים, אלא אדרבה מוכח טופוגרפית שלפי דברי חז"ל במסכת מידות לא יתכן שמיקום המקדש הוא שונה.
(אגב זכורני שהיעב"ץ כבר כתב שבגלל הפרשי הגבהים בהר הבית, מקום המקדש ניתן להוכחה טופוגרפית ).


ואגב מי שחושש שמאחורי הכותל המערבי יש חשש מחנה שכינה שיזהר מלבוא בלי טבילה לכותל שהרי אם מאחורי הכותל הוא מחנה שכינה אז לפני זה הוא הר הבית ואסור לנידה ולבעל קרי

3. מצד מרידה באומות, בסוף אגרת תימן מביא הרמב"ם את ג שבועות כדין בסכנת נפשות שאם נסתמך על נסים גלויים קודם הזמן הראוי לניסים אלו הוא פיקוח נפש. ולא שייך על התנהלות בדרך הטבע (ועוד האריכו בזה).
4. הטענה שאנו לא במדרגה של הר הבית דומה לטענה שאנחנו לא במדרגה של להיות יהודים או במדרגה של לגור בארץ ישראל (אגב זה היה גם בין הטיעונים למה לא לגור בארץ ישראל)

ואמרו חז"ל שאין הכרעה שלישית מכרעת, שאם יש שיטה אמצעית מטעם שלישי אינה מכרעת לומר שיש רוב ככל הלכה כדברי המכריע אלא כל דעה היא מיעוט כחברתה, ולא יוצרים קואליציה על טעמים שונים בהלכה.
כל טיעון לאסור עלייה להר הבית, לפי רוב הדעות היא לא נכונה, וכאמור לפי ההלכה אין קואליציה בטעמים שונים ונותר שכל הטיעונים נגד עלייה להר הבית שגויים לרוב הדעות.

[לבי במערב]

הלכתא כבתראי.

[בתבונה]

לגופו של עניין, יראה המעיין בהרחבה בהודעתי לעיל.
ואגב מה בין זה לגדר שלא לעלות לארץ ישראל לפני השואה?



מהודעות הקודמות נראה שהשאלה למעשה של הר הבית אצלך קשורה למה התכוון הרבי "המשיח" כשאמר שיש לעלות להר הבית רק כעליית זקני ירושלים ומנהגם.
שאם כוונת הרבי היתה שיש כן לעלות להר הבית, סרו כל הטענות נגד.

ואם כוונת הרבי היתה שאסור לעלות אז הדיון הוכרע. וחשוב להשתיק את החולקים שלא יגרום חלילה שיעלו עוד
ואגב משהו שאולי יתן לך פרשנות חדשה לדברי הרבי.
הרב ניסן רוזנטל זצ"ל עלה להר הבית עם זקני ירושלים והקיפו את הר הבית מבפנים לפני קום המדינה.

[לבי במערב]

אין כאן מקום לספקות והשערות; דעת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בזה מבוארת היטב בהתכתבותו עם הרב גץ.
[הדבר משול לטוען כי, 'אליבא דאמת', היתה דעת־קדשו להעדיף מטפחת, אלא ש... (כאן באה רשימת התרוצים, איש איש והמצאותיו). לא כאלה חלק יעקב].

[בתבונה]

אין כאן מקום לספקות והשערות; דעת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בזה מבוארת היטב בהתכתבותו עם הרב גץ.
[הדבר משול לטוען כי, 'אליבא דאמת', היתה דעת־קדשו להעדיף מטפחת, אלא ש... (כאן באה רשימת התרוצים, איש איש והמצאותיו). לא כאלה חלק יעקב].

ידוע שהרבי התנגד נחרצות לכיסוי ראש שאינו פאה.
כמו רבים אחרים חושבני שאדרבה ברוב המקרים מטפחת וכובע יותר צנועים מהפאות בודאי מפאות ארוכות.


כדי לדעת את רצון ה' בין במטפחת בין בהר הבית לדידי הדרך העיקרית היא דרך לימוד תורת ה', ולא דרך לימוד דברי הרבי.
לדידי זה עבודה זרה לחשוב שרבי הוא ממוצע בין אדם לבוראו או להרהר שהרבי הוא עצמות ומהות אין סוף.
לדידי כל המושג רב אינו אלא אדם שמעביר הלאה את התורה ואת העקרונות שקבלנו בסיני.

[לבי במערב]

לא אדע מדוע זה החליט מר בדעתו כי לא עיינתי בסוגיא זו.
בחרתי להמשיל בפא"נ, דוקא משום שדעת־קדשו בענין זה מפורסמת היא, כי כן ממש הוא בנוגע לעלי' בזה"ז למקום מקדשנו (עכ"פ בקרב אלו שדעתו מעניינת אותם, ואינם מלעיבים במלאכי הא-לקים).
['גם' טרם הפרחת טענת 'ע"ז' כנגד רבבות אלפי ישראל נדרש עיון מעמיק בסוגיא, ללא דעות קדומות הנקבעות מראש; ראוי לנהוג כך גם בנוגע לסוגיית רב ותלמיד, ועיון אובייקטיבי במארז"ל בנושא יפתיעך מן הסתם].

[לבי במערב]

בקשוני להכניס:

אפי' תימא הכי,

יתכן שחכמי ישראל אלו נכנסו לעזרה עצמה, שהרי שורת הדין אפשר להיכנס אליה בטהרה, ובזמנם עדיין נהגה טהרת אפר פרה. ואיך אפשר להביא ממעשם ראיה.

יש לציין לדברים חדשים ובלתי ידועים כ"כ, שכתב הרב בעל כף החיים זצ"ל בספרו חיים עד העולם שנכתב בירושלים ונדפס בשנת תרפ"א (לפני 100 שנה בדיוק):

הדרן למסכת מכות
שוב פעם אחת היו עולים לירושלים כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל וכו'. מדקאמר כיון שהגיעו להר הבית, ולא אמר אצל הר הבית, משמע שנכנסו לתוך הר הבית עצמו. ואע"ג דטמא מת אסור ליכנס למקדש אפילו בזמן הזה שהוא חרב, כמ"ש במגילה דף כ"ח ע"א על פסוק והשמותי את מקדשיכם, ופסקו הרמב"ם ז"ל בהלכות בית הבחירה פ"ו דין ט"ז, היינו מן החיל ולפנים, אבל בהר הבית אינו אסור כי אם זבים וזבות נדות ויולדות כמ"ש פ"א דמסכת כלים, וכן בעל קרי כמ"ש במסכת פסחים דף ס"ז ע"ב. ועיין משנה למלך מהלכות ביאת מקדש פ"ג דין ג'. וודאי הם היו טהורים מזה. ועוד דטומאה זו עולה ע"י טבילה כדי ליכנס ולהר הבית. (ומה שאין אנחנו עכשיו נכנסים להר הבית אפי' טבולים, מפני שאין אנחנו מכירים עד איזה מקום הוא הר הבית, ושמא יכנסו למקום החיל או העזרות ויתחייבו כרת). ואף אם היו נכנסים גם לפנים מן החיל היו יכולין, דבזמן ההוא היה להם אפר הפרה והיו יכולין ליטהר גם מטומאת מת, כמ"ש ב"י ביו"ד ריש הלכות חלה דאפי' בזמן האמוראים היה להם אפר פרה יעו"ש:

וכל זאת למרות שהביא בכה"ח בסי' תקס"א את דברי הברכ"י בשם הרדב"ז, שהמתירים החדשים רוצים להסתמך עליו, הנה כאן ביאר את מנהג ישראל תורה הידוע שבפועל נזהרים שלא להיכנס שלא יכנסו למקום חיוב כרת. (והמתירים היום כידוע יאמרו, אדרבה אנו סבורים שמכירים היטב את ההר ואנו יודעים ליזהר שלא ליכנס למקום החיל, והאוסרים כמובן טוענים נגדם, צע"ג אם אכן אתם יודעים בבירור גמור כל כך עד כדי שלא יבוא לחשש כרת).

[בתבונה]

הכף החיים פסק (באו"ח תקס"א) את הרדב"ז והמסורת על מקום אבן שתיה (שהוכחה טופוגרפית).
אבל אמר הכף החיים שמי שעולה לתוך הר הבית איך הוא יודע באיזה מרחק הוא עצמו נמצא מאבן שתיה?!
שלא די לדעת מה המרחק הנדרש בכל רוח בין אבן שתיה לבין הר הבית המותר לטמאי מתים . אלא צריך לדעת שהוא במרחק הזה.

בימינו יש מדידות מרחקים, (וידיעה טופוגרפית מדוייקת) ומתברר שיש מחיצות והפרשי גבהים.

[לבי במערב]

עכ"פ למדנו מדבריו את מנהג ירושלם...

[בתבונה]

עכ"פ למדנו מדבריו את מנהג ירושלם...

בית שבשנים עברו היה מקום שמכניסים בו חמץ והיה חייב בדיקה.
דעת לנבון נקל שזה לא נהפך למנהג חיוב בדיקה גם בשנים שלא מכניסים בו חמץ.
כן הדבר הזה אין בו צל של מנהג.
הכף החיים פוסק את הרדבז ומתיר הכף החיים גם בזמנו להיכנס לפתחי הר הבית ולעליות מסביבו.
למרות זאת במקרה שהעולה לא יודע שהוא עומד במרחק המספיק מאבן שתיה שבכיפת הסלע אז יש חשש שמא הוא נמצא מעבר לגבול.
וכשאין כזה חשש וידוע שעולים מרחק של עשרות מטרים ממחנה שכינה שגם מובדל בהבדלי גובה גדולים (בלי שינוי ממה שתואר במשנה) אין בזה לא מנהג ולא צל של מנהג.

מזכיר את הבדיחה על המטאטא מבריסק בבדיקת חמץ

[בתבונה]

אהבתי מעון ביתך.pdf

(493.2 KiB) הורד 381 פעמים

[לבי במערב]

מזכיר את הבדיחה על המטאטא מבריסק בבדיקת חמץ

בינתיים נראה כי מר הוא הטורח לבדחנו,
ובכל הודעה פותח 'חזית' חדשה, מבלי לדון במה שהגיבו לו מכבר. נפלא.