עקביה כתב:מה בעצם התחדש?
שמעתי פעם שאדם הגיע לשאול את הגריש"א שאלה. ענה הגרי"ש מה שענה. אמר האיש, הרי המשנ"ב אומר אחרת. אמר לו הגרי"ש: אתה שואל אותי או את המשנ"ב?...
ולפי דרכי למדתי שזה דבר משונה בעיני הגרי"ש שבאים לשאול אותו שאלה ומצפים ממנו לענות כמו מישהו אחר.
ובאמת בסיפור הנדון כאן לא ברור מה רצה השואל מעבר ללבלבל את המוח לגרי"ש. איזו תשובה הוא רצה לקבל ממנו?
לכן נ"ל שכל תשובתו של הגרי"ש לא נאמרה אלא כנגד אותו טרדן.
עליך עיננו כתב:כ"כ קשה לך לחשוב שבאמת הוא היה סבור "שכבר הורה זקן"?
עקביה כתב:עליך עיננו כתב:כ"כ קשה לך לחשוב שבאמת הוא היה סבור "שכבר הורה זקן"?
קצת קשה.
עכ"פ נ"ל שמדי ספק לא יצאנו.
ש. ספראי כתב:עקביה כתב:עליך עיננו כתב:כ"כ קשה לך לחשוב שבאמת הוא היה סבור "שכבר הורה זקן"?
קצת קשה.
עכ"פ נ"ל שמדי ספק לא יצאנו.
לך קשה. לנו פחות קשה.
בס' צוואת ריה"ח המורחב של הר"ש גוטמן מביא מקורות שונים לכך שבענייני צוואת ריה"ח דהשמות, יש כח לצדיק ואדם גדול לשנות מהצוואה לפי הענין והדבר תלוי בדעתו, עי"ש.
גם הגרח"ק משיב בזה באופן שונה כידוע, ע"פ דרגות החומרא של שמות האם והכלה, (דרגה חמורה), שמות החתן והחותן (דרגה ב) ושמות המחותנים (דרגה ג), כשבהרבה מקרים וצירופי שמות נוספים וכו' וכו', מיקל, ולפעמים מחמיר. ממש בסגנון של רוה"ק. יש לי עשרות עובדות כאלה.
איש ימיני כתב:הוא ענה לי, "מעולם לא" וכשהייתי בא לגר"ח היה מקדמני בחיבה בקריאה "שבח יקר וגדולה"... מה שמביא לחשוב שרק המודרניות של השמות מפריעה לו.
הרואה כתב:מה זאת אומרת דעת הגרח"ק שיש להחליף שמות מסוימים?
הוא סובר שלהלכה אסור להקרא בשמות אלו? הוא סובר שזה יכול לעשות מזל רע לנקראים בהם?
הוא סובר שזה שם שאינו ראוי מסיבה אחרת? הוא סובר שחינוכית זה לא טוב לקרוא בשמות מודרניים?
איש ימיני כתב:הוא ענה לי, "מעולם לא" וכשהייתי בא לגר"ח היה מקדמני בחיבה בקריאה "שבח יקר וגדולה"... מה שמביא לחשוב שרק המודרניות של השמות מפריעה לו.
איש הגבעה כתב:ומה עושים עם תשובות של מרן, כמו בנושא של חשמל לשבת
שמי שלא נזהר בזה הוא פסול לכתוב ס"ת -ולדעתי זה גוזמא רק רוצה להכניס עניין זה.
הקישון33 כתב:איש הגבעה כתב:ומה עושים עם תשובות של מרן, כמו בנושא של חשמל לשבת
שמי שלא נזהר בזה הוא פסול לכתוב ס"ת -ולדעתי זה גוזמא רק רוצה להכניס עניין זה.
על סמך מה אתה אומר שהוא לא באמת מתכוון לזה?
אלו הי' כן, מן הסתם היינו זוכים מיד לנטיעת אשכול בהול בבית־מדרשנו...תא חזי כתב:מאוד מעניין אותי אם מאז שפורסמו פסקים אלה, בשנת תשעג-ד, אולי כבר כן נעשו מעשים בבתי הדין
הקישון33 כתב:איש הגבעה כתב:ומה עושים עם תשובות של מרן, כמו בנושא של חשמל לשבת
שמי שלא נזהר בזה הוא פסול לכתוב ס"ת -ולדעתי זה גוזמא רק רוצה להכניס עניין זה.
על סמך מה אתה אומר שהוא לא באמת מתכוון לזה?
איש הגבעה כתב:ומה עושים עם תשובות של מרן, כמו בנושא של חשמל לשבת
שמי שלא נזהר בזה הוא פסול לכתוב ס"ת -ולדעתי זה גוזמא רק רוצה להכניס עניין זה.
"כידוע מרן הגר"ח שליט"א בענוותנותו מבקש מכל המו"ל מתשובותיו שיכתבו שהדברים לא נכתבו אלא להלכה ולא למעשה כי אינו עונה אלא מקופיא ובלי לעיין"
שומר כתב:לא סובל מודרניזציה . אבל מישהו יכול להסביר למה בשעון יש לא ילבש . גם גברים נוהגים ללבוש שעון
אשרי יושבי ביתך כתב:מרן הגר"ח שליט"א אמר כמה פעמים שייצרני הכובעים, ומתכנני עיצובם - הם גויים, ויש בזה משום חוקות הגויים (או יותר נכון - זה לא מלבוש יהודי) ללכת כשהקנייטש למטה, שעושה בכך כעיצוב שקבעו הגויים. כך שמעתי (ללא אחריות).
[size=85]ובאמת שכיום הדבר הוא פלא, שגויים כמעט ולא לובשים כובעים מעין אלו. אז מאי אכפת לן דמעצבי הכובעים גויים הם? - אם כל מי שלובש כובעים אלו הם יהודים. וכנראה סובר מרן שליט"א שעצם מה שלובש בגד כפי החוק והעיצוב שגוי החליט שכך צריך הכובע להראות, איננו ראוי. וצ"ע.
י"ל שלפ"ד צריכים ללבוש 'חסידישע העמדל', וא"ש...צופה_ומביט כתב:אבל חליפה וחולצה וכו' לא מיושבים.
לבי במערב כתב:י"ל שלפ"ד צריכים ללבוש 'חסידישע העמדל', וא"ש...צופה_ומביט כתב:אבל חליפה וחולצה וכו' לא מיושבים.
צופה_ומביט כתב:אשרי יושבי ביתך כתב:מרן הגר"ח שליט"א אמר כמה פעמים שייצרני הכובעים, ומתכנני עיצובם - הם גויים, ויש בזה משום חוקות הגויים (או יותר נכון - זה לא מלבוש יהודי) ללכת כשהקנייטש למטה, שעושה בכך כעיצוב שקבעו הגויים. כך שמעתי (ללא אחריות).
[size=85]ובאמת שכיום הדבר הוא פלא, שגויים כמעט ולא לובשים כובעים מעין אלו. אז מאי אכפת לן דמעצבי הכובעים גויים הם? - אם כל מי שלובש כובעים אלו הם יהודים. וכנראה סובר מרן שליט"א שעצם מה שלובש בגד כפי החוק והעיצוב שגוי החליט שכך צריך הכובע להראות, איננו ראוי. וצ"ע.
לא זכיתי להבין שמועה זו. צורת הכובע אמנם עיצבו גויים - אבל היא לא "חוקות" הגויים אלא זהו עיצוב פרקטי לגמרי. כובע בוקרים קלאסי. שני שקעים מקדימה כדי שביחד עם השקע לאורך הכובע קל לתפוס באצבעות יד אחת ולסדר את הכובע על הראש, רחב שוליים להגנה משמש וגשם, ומאותה סיבה בדיוק ישנו הכיפוף מקדימה, להצל על העיניים וכעין מרזב לגשם שיורד. ממתי דבר כזה הוא "חוקות" הגויים"? תמוה ביותר. אולי גם נעליים מודרניות ועם שרוכים וחולצה מודרנית ועם כפתורים ושימוש במזלג יהיו אסורים בגלל חוקות הגויים?
אם כבר, אז חליפת פראק הוא חוקות הגויים פי כמה וכמה. בגד אצילים ונשפים מפורסם. פעם שמעתי או ראיתי שהשסע מאחורה נועד לאפשר רכיבה על סוס, והכפתורים מעליו כדי לקפל את ה"כנפיים" כלפי מעלה ולתפוס אותן כל אחת בכפתור שמעליה [אמורה להיות בקצה הכנפיים למטה לולאה עבור כפתור זה].
וחליפה בכלל [בפרט קצרה] - אינה חוקות הגויים? כל העיצוב, הגזרה, מספר ומיקום הכפתורים, צורת הדשים - הכל ביגוד אירופאי מעוצב מטעמי אופנה, לגמרי "חוקות הגויים" מטעמים עיצוביים. כך כנ"ל גם החולצות שלנו עם הצווארונים ופתחי השרוולים ומיקומי הכפתורים, ומה לא. אז חליפה עם דשים וכפתורים כמו הגויים - בסדר, פראק - בסדר, ורק כובע בוקרים שכל צורתו היא פרקטית - לא בסדר?
אם כבר כובע של חוקות הגויים זה הכובעים החסידיים (סאמעט) וכל שכן אלו הירושלמיים הנמוכים ורחבי התיתורא, שצורתם ממש כצורת כובעי כמרים מפעם, [אפשר לראות את תמונת ה"קווייקר" על קופסאות הקוואקר]. ראיתי פעם בחנות כובעים איך מגיע חומר הגלם של כובעים אלה, כמו דיסקית גדולה עם שקע עגול באמצע, והסביר לי מנהל החנות שזהו אותו חומר גלם של כובעי כמרים כלשהם, כך זה הגיע מצ'כיה, ומכאן ואילך כל אחד מעצב כרצונו, אבל בבסיס זה מיוצר עבור כמרים. כמדומני המקור לכך שחסידי ויז'ניץ הולכים עם הסרט בצד ימין הוא שהאדמו"ר האמרי חיים ראה פעם כומר הולך עם כובע בדיוק כמו שלו, וכדי להבדיל ביניהם מיהר וסובב את כובעו לצד השני. ולא שמעתי שהגר"ח אומר לרבנים חסידיים ההולכים בכובעים אלו להוריד מקדימה ולעשות קנייטש.
[ואולי כי סובר הגר"ח שכל שינוי אפילו קטן כבר קונה לנו את החפץ בשינוי ואינו חוקות הגויים. ומיושב בזה כובעי הכמרים והפראק. אבל חליפה וחולצה וכו' לא מיושבים. וצ"ע].
צופה_ומביט כתב:אגב, מה שהגרח"ק מעיר לנכנסים אצלו או הוא אצלם ויש להם שעון יד, שהוא "לא ילבש", כפי שהוא סובר לדינא, וגוער בהם.
האם שמענו הנהגה כזו, שרב גוער ברבנים אחרים [או בנוהגים על פיהם], משום מה שהיא ההלכה לפי דעתו? האם הוא סבור שאין בזה דעות אחרות? או שהדעות האחרות בטלות אצלו כמאן דליתא?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 338 אורחים