איחור זמן תפילה במקורות החסידיים

הרע במיעוטו

פלוני שלח לי בקשה נרגשת לעזרה וזה תורף דבריו:
האם ידוע לך על קונטרס או ספר הלכתי, שמסכם עפ"י ההלכה ועפ"י פוסקי הלכה מובהקים, את כל ההיתרים (של מי שהיה אונס), כדלהלן:

1. שמותר, (למי שהיה אונס), לברך ברכות פסד"ז, דהיינו: ברוך שאמר וישתבח, גם אחרי שעבר זמן תפילת שחרית לגמרי, דהיינו גם אחר ד' שעות, גם אחר חצות, גם אחר חצי שעה אחר חצות וכו', ושהברכות אינם לבטלה כלל.
2. כנ"ל לגבי ק"ש וברכותיה
3. כנ"ל לגבי עצם תפילת שמו"ע לשם תפילת שחרית, בזמן שכבר לאחר חצי שעה לאחר חצות. האם עדיין יש היתר למי שהיה אונס לכוון, בשמו"ע הראשונה שלו לאותו היום, לצאת ידי תפילת שחרית, או שאז לכו"ע חייבים לכוון שמתפללים מנחה, (ומסמיכים גאולה לתפילת המנחה), ואח"כ כשכולם מתפללים מנחה, משלימים את השחרית. ומי שאינו מכוון כן הוי ברכותיו לבטלה?!
4. בגדר "אונס לענין תפילה" האם יש מוגש הלכתי של אונס "קבוע". או רק מי שיש לו אונס גדול ורק לעיתים רחוקות נקרא אונס.
4. האם יש בנמצא באופן מרוכז, רשימה מפורטת של כל הצדיקים שהיו נוהגים להתפלל בקביעת את תפילת היום הראשונה, (הנקרא שחרית), בשעה מאוחרת שלאחר חצי שעה שלאחר חצות היום?!

אם אין רשימה כזאת, האם טרם הגיע הזמן לעשות רשימה כזאת מפורטת, עם מקורות, על כל אחד ואחד מהצדיקים הקדמונים עד צדיקי זמננו שנוהגים כן למעשה.
כאן בבני ברק צריכים תיקון גדול בעניין הזה, כי המתנגדים ממרמרין מאוד את חיי החסידים בזה עד שגם ב........ הוציאו איסור חדש שאסור להתחיל מנין לאחר 11 בבוקר! שומו שמים!

מראי מקומות והפניות יתקבלו בברכה. תודה מראש.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ד' יולי 11, 2018 10:21 pm

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=46995#p46995
viewtopic.php?p=336425#p336425

שומו שמים! יש בקביעות קבוצה של 'אנוסים' (למה דוקא אצל החסידים יש כאלה קבוצות?) שלא נותנים להם לעשות מנין בביהכ"נ! נורא נוראות!

הרע במיעוטו

מעט דבש כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=46995#p46995
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=336425#p336425

שומו שמים! יש בקביעות קבוצה של 'אנוסים' (למה דוקא אצל החסידים יש כאלה קבוצות?) שלא נותנים להם לעשות מנין בביהכ"נ! נורא נוראות!

אכן כליטאי (וכיהודי דתי) אני מתפלא על החיזור הנמרץ ובכל זאת.. אם יש קונטרס על זה וכו' אשמח מאוד

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' יולי 11, 2018 10:59 pm

יש ספר בשם 'ישראל והזמנים' שבו מלקט הרבה בנושא זה.

והנה מה שרשום אצלי באופן לא מסודר כלל:

בשו"ת ארץ צבי סי' לו מאריך "ליישב מנהג כמה צדיקים מדורות שלפנינו שהעניקו חמה בקומתן שהתפללו אחר זמן תפלה, והרבה גדולים מהמתנגדים צווחו עליהם ככרוכיא". עיי"ש בארוכה. וראה עוד בספר 'שערי תפלה ומנהג' (להרב אשכנזי ז"ל) ע' תעה. 'מנהג ישראל תורה' (נ.י. תשנ"ד) סי' פט ס"א. 'קצות השולחן' סי' כ בדה"ש סק"ד. 'דרכי חיים ושלום' סו"ס קצב. 'דובר שלום' (רש"ב לוין שי') ע' מג ואילך. 'התמים' גליון ח-יא (סיון-אב תשס"א). ועוד ועוד.
[בענין תפלה לאחר ד' שעות, לפני חצות – ראה שו"ת משכנות יעקב סוף סי' פ שגם לגבי תמיד של שחר לא מצינו איסור ברור שלא להקריבו אחר ארבע שעות, ובדיעבד ליכא עיכובא עד חצות. וכ"ה במקור חיים – לבעל חות יאיר – ספ"ט סק"א בסופו. שולחן הטהור – להרה"צ מקאמרנא – ספ"ט (זר זהב סוף סק"ב).
ועד"ז מצינו לענין ברכות קריאת שמע לאחר ד' שעות – ראה שו"ת משכנות יעקב סע"ז וס"פ. והביא דעתו בחידושי הצ"צ ברכות פ"א מ"ב ד"ה לא הפסיד. שו"ת חיים שאל להחיד"א – ח"ב סל"ח אות ע: "המיקל לא הפסיד". הגהות חתם סופר לשו"ע או"ח סנ"ח. וכ"פ בקצוה"ש סי"ט סי"ג והעיד שכן מנהג העולם. וגם במשנ"ב סנ"ח בביאור הלכה ד"ה קורא.
ולדעת הרמב"ם יכול לומר ברכות ק"ש כל היום. וכן פסק הפר"ח או"ח סנ"ח. ובמשמרת שלום – או"ח ספ"ט – דנהוג עלמא כוותיה. ובשו"ת חיים שאל הנ"ל כתב דאין למחות בידי המקילין לסמוך במקום אונס על שיטת הרמב"ם ודעימיה].

לולי דמיסתפינא

שו"ת מבשר טוב מדבר מזה

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ד' יולי 11, 2018 11:34 pm

דרומי כתב:בענין תפלה לאחר ד' שעות, לפני חצות – ראה שו"ת משכנות יעקב סוף סי' פ שגם לגבי תמיד של שחר לא מצינו איסור ברור שלא להקריבו אחר ארבע שעות, ובדיעבד ליכא עיכובא עד חצות. וכ"ה במקור חיים – לבעל חות יאיר – ספ"ט סק"א בסופו. שולחן הטהור – להרה"צ מקאמרנא – ספ"ט (זר זהב סוף סק"ב).

אכן. וכבר כתב השו"ע (פט, א):

זמן תפילת השחר... ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום, ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד' שעות עד חצות אע"פ שאין לו שכר כתפילה בזמנה שכר תפילה מיהא איכא.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ד' יולי 11, 2018 11:43 pm

ראיתי באחד השו"תים באוצר החכמה (מלפני כמאתים שנה), ונעלם ממני עתה שמו, שנשאל בדבר הגה"ק אדמו"ר וכו' (לא היה מפורט שם את שם הצדיק) שדרכו לאחר זמן תפילה, ושאל השואל דהן אמנם שאין לנו לנהוג כן, דדוקא הוא מחמת צדקותו וכו' וכו', משא"כ אנן שלא נגלו לנו דרכי הסודות והרזין דרזין, אין לנו ללכת אלא בדרך הפשט, וכפי ההלכה המסורה, אך עדיין יש לעיין מה הדין כאשר מתארחים בעירו של הרה"צ האם גם אם יש להתפלל בבית כנסת אחר ורק לבא אח"כ ולשמוע את תפלתו הזכה, או דילמא כיון שהוא עצמו רשאי להתפלל כפי השגתו, הכי נמי כל המתפללים עמו.
והשיב הרב המשיב, דמימי קדם נהוג כהצד השני. שלמרות שאנו אין לנו להתפלל אלא בזמנה, מ"מ כאשר נמצא בעירו של הצדיק יתפלל עמו בזמנו, ולא במקום אחר.

נעלם ממני המקור המדויק, והמשיב אבדתי יתברך מן השמים.

יקים · הודעהעל ידי **יקים** » ה' יולי 12, 2018 1:13 am

עי' בספר מילי דחסידותא חלק וחי בהם עמוד א'קעו ואילך

דרופתקי דאורייתא

זכור לי (ברוך יהיה משיב אבידה, ושמא הוא בכתבי הגר"י ענגיל או האדר"ת) דנים מדוע זמן תפלה לא נקבע רק לפי זמני א"י, שהרי תפלות כנגד תמידין תיקנום, ולפי זה צריך לקבוע התפלה לפי הזמן בא"י. (איני זוכר מה התשובה ע"ז).
וחשבתי לדון לפי זה שיש לחשב במקומות מסויימים בחו"ל (איני בקי בשעות וכו') שיצא להם היתר לאחר זמן תפלה, כיון שהם יהיו תלויים בזמן של א"י... (הרי בהכ"נ בחו"ל כא"י כידוע).

מגדל · הודעהעל ידי **מגדל** » א' מאי 23, 2021 5:08 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:זכור לי (ברוך יהיה משיב אבידה, ושמא הוא בכתבי הגר"י ענגיל או האדר"ת) דנים מדוע זמן תפלה לא נקבע רק לפי זמני א"י, שהרי תפלות כנגד תמידין תיקנום, ולפי זה צריך לקבוע התפלה לפי הזמן בא"י. (איני זוכר מה התשובה ע"ז).
וחשבתי לדון לפי זה שיש לחשב במקומות מסויימים בחו"ל (איני בקי בשעות וכו') שיצא להם היתר לאחר זמן תפלה, כיון שהם יהיו תלויים בזמן של א"י... (הרי בהכ"נ בחו"ל כא"י כידוע).

במשכן הקריבו את הקרבנות לפי הזמן בא"י?

גל של אגוזים · הודעהעל ידי **גל של אגוזים** » א' מאי 23, 2021 9:20 pm

הרע במיעוטו כתב:4. האם יש בנמצא באופן מרוכז, רשימה מפורטת של כל הצדיקים שהיו נוהגים להתפלל בקביעת את תפילת היום הראשונה, (הנקרא שחרית), בשעה מאוחרת שלאחר חצי שעה שלאחר חצות היום?!

אם אין רשימה כזאת, האם טרם הגיע הזמן לעשות רשימה כזאת מפורטת, עם מקורות, על כל אחד ואחד מהצדיקים הקדמונים עד צדיקי זמננו שנוהגים כן למעשה.

חרם הקדמונים לדבר לשוה"ר על שוכני עפר.

לגבי שאר השאלות, ברור ופשוט שאין שום דיעה בין הפוסקים שמתיר אפילו לאונס להתפלל שחרית לאחר זמנה [חצות וכו'] ואדרבה לזה תיקנו חז"ל תפלת תשלומין.
ברכת ק"ש אחר ד' שעות כבר הובא דעת המשכנ"י ודעימי' להקל.
ברכת ק"ש לאחר חצות יש דעת הרמב"ם שמתיר כל היום והפר"ח פוסק כוותיה [ובני הגרי"ז מבריסק סמכו ע"ז למעשה לאחר הלוויתו - מפי הג"מ רפאל רייכמן שליט"א].
פסוד"ז עם ברכותיה [ברוך שאמר וישתבח] בפשטות אסור לכו"ע אחר חצות [ולאחר ד' שעות משמע במשנ"ב שיש להקל בשעת הדחק] והאריך בזה בס' בירור הלכה [זילבר] בטוטו"ד. [ויש מתירין ע"פ סברא קלושה ובשו"ע משמע בכ"מ שאסור ואכמ"ל].
ודאי יש מושג של 'אונס קבוע' הפטורין מן התפלה, למה לא? רק שיש לבדוק היטב שאין יצרו אונסו [יצרו של אדם מתחדש בכל יום].

דרופתקי דאורייתא

מגדל כתב:
דרופתקי דאורייתא כתב:זכור לי (ברוך יהיה משיב אבידה, ושמא הוא בכתבי הגר"י ענגיל או האדר"ת) דנים מדוע זמן תפלה לא נקבע רק לפי זמני א"י, שהרי תפלות כנגד תמידין תיקנום, ולפי זה צריך לקבוע התפלה לפי הזמן בא"י. (איני זוכר מה התשובה ע"ז).
וחשבתי לדון לפי זה שיש לחשב במקומות מסויימים בחו"ל (איני בקי בשעות וכו') שיצא להם היתר לאחר זמן תפלה, כיון שהם יהיו תלויים בזמן של א"י... (הרי בהכ"נ בחו"ל כא"י כידוע).
במשכן הקריבו את הקרבנות לפי הזמן בא"י?

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=56213

חגי פאהן · הודעהעל ידי **חגי פאהן** » ב' מאי 24, 2021 10:52 am

ר' נחמן אמר: הַצַּדִּיקִים שׁוֹגִים בָּזֶה, בַּמֶּה שֶׁמְּאַחֲרִים זְמַן תְּפִלָּה (חיי מוהר"ן תפ"ז). ופעם אחת דברו לפני מוהרנ"ת ז"ל מענין הפרצה שנפרצה במדינות אשכנז לגלח את הזקן והפיאות, ועמד אז לפניו אחד מאנ"ש איש ירא וחרד עובד ה' גדול ותמה על זה איך יכולין לעבור בכל יום על חמשה לאוין. ענה ואמר לו מוהרנ"ת ז"ל ואיך עוברים במדינתינו בכל יום זמן קריאת שמע.

ושמעתי כמה פעמים מר' אברהם יצחק כרמל זצ"ל שהיה נשוי לנכדתו של ר' לוי יצחק בנדר זקן חסידי ברסלב שהיה מוערץ בכל חוגי היראים, שרלוי"צ סיפר לו שכשהיה צעיר כבן 16 הגיע למעז'בוז' ופגש שם אנשים זקנים, וסיפרו לו שכשהם היו צעירים הכירו את זקני העיירה שהם עוד הכירו את הבעש"ט בצעירותם, והעידו שלאחר תפילת ותיקין בית המדרש של הבעש"ט היה ננעל לבל יתקיימו בו עוד מניינים.

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ב' מאי 24, 2021 9:36 pm

גל של אגוזים כתב:
לגבי שאר השאלות, ברור ופשוט שאין שום דיעה בין הפוסקים שמתיר אפילו לאונס להתפלל שחרית לאחר זמנה [חצות וכו'] ואדרבה לזה תיקנו חז"ל תפלת תשלומין.
ברכת ק"ש אחר ד' שעות כבר הובא דעת המשכנ"י ודעימי' להקל.
ברכת ק"ש לאחר חצות יש דעת הרמב"ם שמתיר כל היום והפר"ח פוסק כוותיה [ובני הגרי"ז מבריסק סמכו ע"ז למעשה לאחר הלוויתו - מפי הג"מ רפאל רייכמן שליט"א].
פסוד"ז עם ברכותיה [ברוך שאמר וישתבח] בפשטות אסור לכו"ע אחר חצות [ולאחר ד' שעות משמע במשנ"ב שיש להקל בשעת הדחק] והאריך בזה בס' בירור הלכה [זילבר] בטוטו"ד. [ויש מתירין ע"פ סברא קלושה ובשו"ע משמע בכ"מ שאסור ואכמ"ל].
ודאי יש מושג של 'אונס קבוע' הפטורין מן התפלה, למה לא? רק שיש לבדוק היטב שאין יצרו אונסו [יצרו של אדם מתחדש בכל יום].

יש את שיטת ה'פרישה' בסי' פט סק"ב, שלפו"ר מתיר להדיא גם במזיד גמור, וחילוקי הזמנים נאמרו לעניין שכר תפילה בזמנה:

והוא דחוק ורחוק בעיני לומר דלאחר חצות יהא דינו כברכה לבטלה מדאמר בגמרא כל היום מצלי ואזיל ויהבי ליה שכר תפילה דרחמי וגם ר' יוחנן אמר הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו ונהי דלהרי"ף איירי בתורת נדבה ולרב האי איירי באם יכול לחדש בה וכמו שכתב רבינו בסימן ק"ז (עמ' שצז - שצח) מכל מקום הא איכא תקנה על ידי נדבה להרי"ף ו[ל]הרא"ש משום גזירה דילמא לא יכוין הוא דאסור הא מדינא מותר לכן נ"ל פשוט כמו שכתב ב"י באוקימתא קמייתא דעד חצות שכתב רבינו לאו דוקא וגם הרי"ף והרא"ש לא הזכירו חצות ולא נקט חצות אלא משום דסמיך דמחצות ואילך הגיע זמן מנחה ואז יש לו דין אחר וכמו שכתבתי גם כן בדרישה וסבירא ליה להרמב"ם ורבינו דאפילו עבר במזיד ולא התפלל מתפלל כל היום ושכר תפלה דרחמי מכל מקום אית ליה אלא שבאם טעה ולא התפלל קודם חצות מתפלל אחר חצות אחר תפילת מנחה ואז יש לו שכר גדול גם לתפלת שחרית כאילו התפלל בזמנו כי מאחר שאז גם כן זמן תפילה והוא עסק בתפילה והתפלל מנחה בזמנו יש לו לתפילת שחרית אז תשלומין ושכר כאילו התפלל אותו בשחרית בזמנו מאחר שטעה או אנוס ולא התפלל שחרית ומשום הכי הזכירו הגמרא והפוסקים לשון תשלומין בזה שאם לא היה לו שכר תפילה בזמנו לא היו אומרים שמשלים את התפילה הקדומה לה. אבל אם עבר במזיד ולא התפלל שחרית בזמנה תו לא הוי לה תשלומין אחר תפילת מנחה ומכל מקום אמרו דיש לו שכר תפילה דרחמי וכמו שכתב רבינו בסימן ק"ח (עמ' תג) והיינו בשכר תפילה שלא בזמנה ודוק היטב ותמצא חילוק זה שהוא אמת ונכון על פי הדין:

יוצא פוניבז' · הודעהעל ידי **יוצא פוניבז'** » ב' מאי 24, 2021 11:35 pm

לית מאן דפליג שזמן תפילת שחרית הוא רק עד ארבע שעות, כפי שנפסק בגמ' כרבי יהודה.
הראשונים כתבו שמי שלא התפלל שחרית בזמן רשאי להתפלל גם אח"כ, ויש נידון בפוסקים אם דווקא בשוגג כמו תשלומין ממש, או אפילו במזיד מטעמים שונים.
מה שנקטו שיש לו שכר תפילה רק לא שכר תפילה בזמנה, זה בדיוק לשון הגמרא לגבי תפילת תשלומין.

(לא הבנתי מה מצאת בפרישה, בכל אופן דוקא לדעת הפרישה יוצא שמי שהפסיד זמן תפילה בשוגג, לכתחילה עדיף שימתין לזמן מנחה ויתפלל מנחה שתים).

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ג' מאי 25, 2021 1:07 am

מגדל כתב:
דרופתקי דאורייתא כתב:זכור לי (ברוך יהיה משיב אבידה, ושמא הוא בכתבי הגר"י ענגיל או האדר"ת) דנים מדוע זמן תפלה לא נקבע רק לפי זמני א"י, שהרי תפלות כנגד תמידין תיקנום, ולפי זה צריך לקבוע התפלה לפי הזמן בא"י. (איני זוכר מה התשובה ע"ז).
וחשבתי לדון לפי זה שיש לחשב במקומות מסויימים בחו"ל (איני בקי בשעות וכו') שיצא להם היתר לאחר זמן תפלה, כיון שהם יהיו תלויים בזמן של א"י... (הרי בהכ"נ בחו"ל כא"י כידוע).

במשכן הקריבו את הקרבנות לפי הזמן בא"י?

הפרש הזמנים בין א"י למקומות חניית בני ישראל במדבר עולה לכדי דקות מעטות.

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ג' מאי 25, 2021 2:36 am

יוצא פוניבז' כתב:
שיבר כתב:
גל של אגוזים כתב:
לגבי שאר השאלות, ברור ופשוט שאין שום דיעה בין הפוסקים שמתיר אפילו לאונס להתפלל שחרית לאחר זמנה [חצות וכו'] ואדרבה לזה תיקנו חז"ל תפלת תשלומין.
ברכת ק"ש אחר ד' שעות כבר הובא דעת המשכנ"י ודעימי' להקל.
ברכת ק"ש לאחר חצות יש דעת הרמב"ם שמתיר כל היום והפר"ח פוסק כוותיה [ובני הגרי"ז מבריסק סמכו ע"ז למעשה לאחר הלוויתו - מפי הג"מ רפאל רייכמן שליט"א].
פסוד"ז עם ברכותיה [ברוך שאמר וישתבח] בפשטות אסור לכו"ע אחר חצות [ולאחר ד' שעות משמע במשנ"ב שיש להקל בשעת הדחק] והאריך בזה בס' בירור הלכה [זילבר] בטוטו"ד. [ויש מתירין ע"פ סברא קלושה ובשו"ע משמע בכ"מ שאסור ואכמ"ל].
ודאי יש מושג של 'אונס קבוע' הפטורין מן התפלה, למה לא? רק שיש לבדוק היטב שאין יצרו אונסו [יצרו של אדם מתחדש בכל יום].

יש את שיטת ה'פרישה' בסי' פט סק"ב, שלפו"ר מתיר להדיא גם במזיד גמור, וחילוקי הזמנים נאמרו לעניין שכר תפילה בזמנה:

והוא דחוק ורחוק בעיני לומר דלאחר חצות יהא דינו כברכה לבטלה מדאמר בגמרא כל היום מצלי ואזיל ויהבי ליה שכר תפילה דרחמי וגם ר' יוחנן אמר הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו ונהי דלהרי"ף איירי בתורת נדבה ולרב האי איירי באם יכול לחדש בה וכמו שכתב רבינו בסימן ק"ז (עמ' שצז - שצח) מכל מקום הא איכא תקנה על ידי נדבה להרי"ף ו[ל]הרא"ש משום גזירה דילמא לא יכוין הוא דאסור הא מדינא מותר לכן נ"ל פשוט כמו שכתב ב"י באוקימתא קמייתא דעד חצות שכתב רבינו לאו דוקא וגם הרי"ף והרא"ש לא הזכירו חצות ולא נקט חצות אלא משום דסמיך דמחצות ואילך הגיע זמן מנחה ואז יש לו דין אחר וכמו שכתבתי גם כן בדרישה וסבירא ליה להרמב"ם ורבינו דאפילו עבר במזיד ולא התפלל מתפלל כל היום ושכר תפלה דרחמי מכל מקום אית ליה אלא שבאם טעה ולא התפלל קודם חצות מתפלל אחר חצות אחר תפילת מנחה ואז יש לו שכר גדול גם לתפלת שחרית כאילו התפלל בזמנו כי מאחר שאז גם כן זמן תפילה והוא עסק בתפילה והתפלל מנחה בזמנו יש לו לתפילת שחרית אז תשלומין ושכר כאילו התפלל אותו בשחרית בזמנו מאחר שטעה או אנוס ולא התפלל שחרית ומשום הכי הזכירו הגמרא והפוסקים לשון תשלומין בזה שאם לא היה לו שכר תפילה בזמנו לא היו אומרים שמשלים את התפילה הקדומה לה. אבל אם עבר במזיד ולא התפלל שחרית בזמנה תו לא הוי לה תשלומין אחר תפילת מנחה ומכל מקום אמרו דיש לו שכר תפילה דרחמי וכמו שכתב רבינו בסימן ק"ח (עמ' תג) והיינו בשכר תפילה שלא בזמנה ודוק היטב ותמצא חילוק זה שהוא אמת ונכון על פי הדין:

לית מאן דפליג שזמן תפילת שחרית הוא רק עד ארבע שעות, כפי שנפסק בגמ' כרבי יהודה.
הראשונים כתבו שמי שלא התפלל שחרית בזמן רשאי להתפלל גם אח"כ, ויש נידון בפוסקים אם דווקא בשוגג כמו תשלומין ממש, או אפילו במזיד מטעמים שונים.
מה שנקטו שיש לו שכר תפילה רק לא שכר תפילה בזמנה, זה בדיוק לשון הגמרא לגבי תפילת תשלומין.

(לא הבנתי מה מצאת בפרישה, בכל אופן דוקא לדעת הפרישה יוצא שמי שהפסיד זמן תפילה בשוגג, לכתחילה עדיף שימתין לזמן מנחה ויתפלל מנחה שתים).

מצאתי בפרישה מה שביקשו למצוא כאן, מי שמתיר להתפלל אחר חצות אפילו במזיד, וק"ו בשוגג, מה שלא הובא עד כה, ואף נטען שאין כזו שיטה.

אתה כותב כן בשם הראשונים - מי הם?

מה שאתה כותב מהפרישה לגבי מי שהפסיד 'זמן תפילה' - מלשון הפרישה משמע שעד חצות יש שכר תפילה בזמנה, ראה גם לשונו בסוף הס"ק (לא הועתק כאן).

הארי החי · הודעהעל ידי **הארי החי** » ג' מאי 25, 2021 3:32 am

ידוע שבעל פסקי תשובות שליט"א עונה לשואלים מהו ההיתר להתפלל אחרי זמן תפילה, שההיתר היחיד שהוא יודע הוא זה שעבר ושנה נעשית לו כהיתר...

יוצא פוניבז' · הודעהעל ידי **יוצא פוניבז'** » ג' מאי 25, 2021 11:09 am

שיבר כתב:מצאתי בפרישה מה שביקשו למצוא כאן, מי שמתיר להתפלל אחר חצות אפילו במזיד, וק"ו בשוגג, מה שלא הובא עד כה, ואף נטען שאין כזו שיטה.

אתה כותב כן בשם הראשונים - מי הם?

מה שאתה כותב מהפרישה לגבי מי שהפסיד 'זמן תפילה' - מלשון הפרישה משמע שעד חצות יש שכר תפילה בזמנה, ראה גם לשונו בסוף הס"ק (לא הועתק כאן).

ניכר מדבריך שלא עסקת כלל בענינים אלו, ומצאת פרישה ואתה חושב שאתה מבין אותו. מומלץ לפתוח טור וב"י ושו"ע ב"ח מג"א וט"ז לפני שאתה מצטט מישהו.
האם יתכן שאחד מהפוסקים יחלוק על גמרא מפורשת שלהלכה זמן תפילת שחרית הוא רק עד ארבע שעות?
הראשונים (רי"ף ורמב"ם) התירו למי שעבר ולא התפלל בזמן, שיכול להתפלל גם אח"כ אבל אין לו שכר תפילה בזמנה.
ונחלקו הפוסקים אם דווקא מי שהפסיד שחרית בשוגג, או גם מי שעבר במזיד.
אבל לכו"ע מי שלא התפלל בזמן זה 'עבירה' לכל דבר, רק שיתכן שלמרות שעבר במזיד ולא התפלל, לא הפסיד עדיין את האפשרות להתפלל, אפילו שכבר עבר הזמן.

אין שום פוסק שסובר שעד חצות יש שכר תפילה בזמנה, ובראשונים ובשו"ע מפורש להיפך, הגמרא אומרת את זה רק אליבא דרבנן שזמן תפילה עד חצות.

מגדל · הודעהעל ידי **מגדל** » ג' מאי 25, 2021 11:54 am

סגי נהור כתב:
מגדל כתב:
דרופתקי דאורייתא כתב:זכור לי (ברוך יהיה משיב אבידה, ושמא הוא בכתבי הגר"י ענגיל או האדר"ת) דנים מדוע זמן תפלה לא נקבע רק לפי זמני א"י, שהרי תפלות כנגד תמידין תיקנום, ולפי זה צריך לקבוע התפלה לפי הזמן בא"י. (איני זוכר מה התשובה ע"ז).
וחשבתי לדון לפי זה שיש לחשב במקומות מסויימים בחו"ל (איני בקי בשעות וכו') שיצא להם היתר לאחר זמן תפלה, כיון שהם יהיו תלויים בזמן של א"י... (הרי בהכ"נ בחו"ל כא"י כידוע).

במשכן הקריבו את הקרבנות לפי הזמן בא"י?

הפרש הזמנים בין א"י למקומות חניית בני ישראל במדבר עולה לכדי דקות מעטות.

שאלתי היתה תשובה.

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ד' מאי 26, 2021 12:38 am

יוצא פוניבז' כתב:
שיבר כתב:
יוצא פוניבז' כתב:
שיבר כתב:
גל של אגוזים כתב:
לגבי שאר השאלות, ברור ופשוט שאין שום דיעה בין הפוסקים שמתיר אפילו לאונס להתפלל שחרית לאחר זמנה [חצות וכו'] ואדרבה לזה תיקנו חז"ל תפלת תשלומין.
ברכת ק"ש אחר ד' שעות כבר הובא דעת המשכנ"י ודעימי' להקל.
ברכת ק"ש לאחר חצות יש דעת הרמב"ם שמתיר כל היום והפר"ח פוסק כוותיה [ובני הגרי"ז מבריסק סמכו ע"ז למעשה לאחר הלוויתו - מפי הג"מ רפאל רייכמן שליט"א].
פסוד"ז עם ברכותיה [ברוך שאמר וישתבח] בפשטות אסור לכו"ע אחר חצות [ולאחר ד' שעות משמע במשנ"ב שיש להקל בשעת הדחק] והאריך בזה בס' בירור הלכה [זילבר] בטוטו"ד. [ויש מתירין ע"פ סברא קלושה ובשו"ע משמע בכ"מ שאסור ואכמ"ל].
ודאי יש מושג של 'אונס קבוע' הפטורין מן התפלה, למה לא? רק שיש לבדוק היטב שאין יצרו אונסו [יצרו של אדם מתחדש בכל יום].

יש את שיטת ה'פרישה' בסי' פט סק"ב, שלפו"ר מתיר להדיא גם במזיד גמור, וחילוקי הזמנים נאמרו לעניין שכר תפילה בזמנה:

והוא דחוק ורחוק בעיני לומר דלאחר חצות יהא דינו כברכה לבטלה מדאמר בגמרא כל היום מצלי ואזיל ויהבי ליה שכר תפילה דרחמי וגם ר' יוחנן אמר הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו ונהי דלהרי"ף איירי בתורת נדבה ולרב האי איירי באם יכול לחדש בה וכמו שכתב רבינו בסימן ק"ז (עמ' שצז - שצח) מכל מקום הא איכא תקנה על ידי נדבה להרי"ף ו[ל]הרא"ש משום גזירה דילמא לא יכוין הוא דאסור הא מדינא מותר לכן נ"ל פשוט כמו שכתב ב"י באוקימתא קמייתא דעד חצות שכתב רבינו לאו דוקא וגם הרי"ף והרא"ש לא הזכירו חצות ולא נקט חצות אלא משום דסמיך דמחצות ואילך הגיע זמן מנחה ואז יש לו דין אחר וכמו שכתבתי גם כן בדרישה וסבירא ליה להרמב"ם ורבינו דאפילו עבר במזיד ולא התפלל מתפלל כל היום ושכר תפלה דרחמי מכל מקום אית ליה אלא שבאם טעה ולא התפלל קודם חצות מתפלל אחר חצות אחר תפילת מנחה ואז יש לו שכר גדול גם לתפלת שחרית כאילו התפלל בזמנו כי מאחר שאז גם כן זמן תפילה והוא עסק בתפילה והתפלל מנחה בזמנו יש לו לתפילת שחרית אז תשלומין ושכר כאילו התפלל אותו בשחרית בזמנו מאחר שטעה או אנוס ולא התפלל שחרית ומשום הכי הזכירו הגמרא והפוסקים לשון תשלומין בזה שאם לא היה לו שכר תפילה בזמנו לא היו אומרים שמשלים את התפילה הקדומה לה. אבל אם עבר במזיד ולא התפלל שחרית בזמנה תו לא הוי לה תשלומין אחר תפילת מנחה ומכל מקום אמרו דיש לו שכר תפילה דרחמי וכמו שכתב רבינו בסימן ק"ח (עמ' תג) והיינו בשכר תפילה שלא בזמנה ודוק היטב ותמצא חילוק זה שהוא אמת ונכון על פי הדין:

לית מאן דפליג שזמן תפילת שחרית הוא רק עד ארבע שעות, כפי שנפסק בגמ' כרבי יהודה.
הראשונים כתבו שמי שלא התפלל שחרית בזמן רשאי להתפלל גם אח"כ, ויש נידון בפוסקים אם דווקא בשוגג כמו תשלומין ממש, או אפילו במזיד מטעמים שונים.
מה שנקטו שיש לו שכר תפילה רק לא שכר תפילה בזמנה, זה בדיוק לשון הגמרא לגבי תפילת תשלומין.

(לא הבנתי מה מצאת בפרישה, בכל אופן דוקא לדעת הפרישה יוצא שמי שהפסיד זמן תפילה בשוגג, לכתחילה עדיף שימתין לזמן מנחה ויתפלל מנחה שתים).

מצאתי בפרישה מה שביקשו למצוא כאן, מי שמתיר להתפלל אחר חצות אפילו במזיד, וק"ו בשוגג, מה שלא הובא עד כה, ואף נטען שאין כזו שיטה.

אתה כותב כן בשם הראשונים - מי הם?

מה שאתה כותב מהפרישה לגבי מי שהפסיד 'זמן תפילה' - מלשון הפרישה משמע שעד חצות יש שכר תפילה בזמנה, ראה גם לשונו בסוף הס"ק (לא הועתק כאן).

ניכר מדבריך שלא עסקת כלל בענינים אלו, ומצאת פרישה ואתה חושב שאתה מבין אותו. מומלץ לפתוח טור וב"י ושו"ע ב"ח מג"א וט"ז לפני שאתה מצטט מישהו.
האם יתכן שאחד מהפוסקים יחלוק על גמרא מפורשת שלהלכה זמן תפילת שחרית הוא רק עד ארבע שעות?
הראשונים (רי"ף ורמב"ם) התירו למי שעבר ולא התפלל בזמן, שיכול להתפלל גם אח"כ אבל אין לו שכר תפילה בזמנה.
ונחלקו הפוסקים אם דווקא מי שהפסיד שחרית בשוגג, או גם מי שעבר במזיד.
אבל לכו"ע מי שלא התפלל בזמן זה 'עבירה' לכל דבר, רק שיתכן שלמרות שעבר במזיד ולא התפלל, לא הפסיד עדיין את האפשרות להתפלל, אפילו שכבר עבר הזמן.

אין שום פוסק שסובר שעד חצות יש שכר תפילה בזמנה, ובראשונים ובשו"ע מפורש להיפך, הגמרא אומרת את זה רק אליבא דרבנן שזמן תפילה עד חצות.

הפרישה, נראה ברור מדבריו שסבור כי זמן התפילה הבסיסי הוא כל היום ולפיכך ניתן להתפלל כל היום ויש על כך גם שכר. הזמנים שהובאו במשנה ובתלמוד לא נאמרו אלא לענין מיוחד של תפילה בזמנה שיש עליו גם שכר בייחוד, וכמו כן תפילת תשלומין נתקנה כדי להשלים ולהשיג את השכר הייחודי הזה למאחרים בשוגג. עוד עולה מדבריו ששכר תפילה בזמנה מקבלים המתפללים שחרית עד חצות ולא רק עד ארבע שעות. כן עולה מתוך הדברים המצוטטים במסגרת, וכן עולה מלשונו בסוף הס"ק שלא הועתק במסגרת: "מחצות ואילך שכר תפילה בזמנה לא יהבי ליה" ייעו"ש.

האם אתה חלוק על כך שכך עולה מדברי הפרישה ויש לך הסבר אחר בדבריו, או שמא (כפי שנראה מסגנון תגובתך) שיטתו אינו נוחה בעיניך בגלל שיטות שאר הפוסקים שהכרת עד היום?

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ד' מאי 26, 2021 12:44 am

מה יש בפרישה יותר מהגמרא (ברכות כח.) -

וכולי עלמא עד חצות ותו לא? והאמר רב מרי בריה דרב הונא בריה דרבי ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן: טעה ולא התפלל ערבית - מתפלל בשחרית שתים, שחרית - מתפלל במנחה שתים! - כולי יומא מצלי ואזיל, עד חצות - יהבי ליה שכר תפלה בזמנה, מכאן ואילך - שכר תפלה יהבי ליה, שכר תפלה בזמנה - לא יהבי ליה.

ובשו"ע (או"ח פט, א):

ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום. ואם טעה, או עבר, והתפלל אחר ד' שעות עד חצות, אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה, שכר תפלה מיהא איכא.

הפרישה (או"ח פט, ב) מוסיף רק נקודה אחת לדעתו - ש'שכר תפלה בזמנה' שהגמרא מזכירה יש גם בתפילת תשלומין (בטעה או נאנס דוקא, כי במזיד אין אפשרות של תשלומין), שכיון שהוא עוסק בתפילת מנחה, גם תפילת התשלומין של שחרית נחשבת בזמנה. ואילו 'שכר תפילה שלא בזמנה' ('תפילה דרחמי' בלשון הפרישה), יש כל היום (ולא רק עד חצות).

אבל מ"מ מבואר בשו"ע, שדברי הגמ' על 'שכר תפילה בזמנה' אינו ענין של הידור מצוה, אלא חיוב להתפלל בזמן ולקבל שכר זה. והשכר של 'תפילה דרחמי' הוא 'אם טעה או עבר' (כלשון השו"ע).

והנה משו"ת פרי אליעזר (החסיד!):

: שו''ת פרי אליעזר - זמן תפילה בדיעבד.PNG (20.5 KiB) נצפה 7871 פעמים

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ד' מאי 26, 2021 1:06 am

מעט דבש כתב:מה יש בפרישה יותר מהגמרא (ברכות כח.) -
וכולי עלמא עד חצות ותו לא? והאמר רב מרי בריה דרב הונא בריה דרבי ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן: טעה ולא התפלל ערבית - מתפלל בשחרית שתים, שחרית - מתפלל במנחה שתים! - כולי יומא מצלי ואזיל, עד חצות - יהבי ליה שכר תפלה בזמנה, מכאן ואילך - שכר תפלה יהבי ליה, שכר תפלה בזמנה - לא יהבי ליה.

ובשו"ע (או"ח פט, א):
ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום. ואם טעה, או עבר, והתפלל אחר ד' שעות עד חצות, אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה, שכר תפלה מיהא איכא.

החידוש הוא שהוא נוקט שהכוונה לכל היום ולא רק עד חצות, כפי שהבאת מהשו"ע, ושתפילת תשלומין נועדה למאחר בשוגג כדי להשלים לו את השכר של תפילה בזמנה ולא את עצם היכולת להתפלל את התפילה. יעויין בדבריו.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ד' מאי 26, 2021 1:23 am

נכון.
התכוונתי לשאול איזה חידוש יש בפרישה לענין הלכתחילה?
הוא אינו חולק על השו"ע שחייבים להתפלל בזמן, והעובר על כך נחשב 'עובר על דברי חכמים'.
כל הנידון שלו זה לענין הדיעבד.
(וההגדרה של 'שכר תפילה', ו'שכר תפילה בזמנה' אינה של הפרישה - היא הגדרה של הגמרא)

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ד' מאי 26, 2021 1:38 am

שיבר כתב:מלשון הפרישה משמע שעד חצות יש שכר תפילה בזמנה, ראה גם לשונו בסוף הס"ק (לא הועתק כאן).

זה אינו נכון (כפי שכבר העיר יוצא פוניבז'), הפרישה סה"כ מצטט ומפרש את הגמ' (ברכות כח.) והגמרא מיירי לפי השיטה שזמן תפילה עד חצות, ולא נפסק כן להלכה.

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ד' מאי 26, 2021 5:56 am

מעט דבש כתב:
שיבר כתב:מלשון הפרישה משמע שעד חצות יש שכר תפילה בזמנה, ראה גם לשונו בסוף הס"ק (לא הועתק כאן).

זה אינו נכון (כפי שכבר העיר יוצא פוניבז'), הפרישה סה"כ מצטט ומפרש את הגמ' (ברכות כח.) והגמרא מיירי לפי השיטה שזמן תפילה עד חצות, ולא נפסק כן להלכה.

מלשונו באמצע הדיבור (שהועתק במסגרת) משמע שמדבר לדינא לדידן,

וז"ל: "וסבירא ליה להרמב"ם ורבינו דאפילו עבר במזיד ולא התפלל מתפלל כל היום ושכר תפלה דרחמי מכל מקום אית ליה, אלא שבאם טעה ולא התפלל קודם חצות מתפלל אחר חצות אחר תפילת מנחה ואז יש לו שכר גדול גם לתפלת שחרית כאילו התפלל בזמנו כי מאחר שאז גם כן זמן תפילה והוא עסק בתפילה והתפלל מנחה בזמנו יש לו לתפילת שחרית אז תשלומין ושכר כאילו התפלל אותו בשחרית בזמנו מאחר שטעה או אנוס ולא התפלל שחרית".

ואם כבר משעה ד' אין שכר תפילה בזמנה, היה לו לכתוב שהמאחר בשוגג את שעה רביעית ימתין עד לאחר תפילת מנחה כדי להשלים שכר תפילה בזמנה (כי לעצם האפשרות להתפלל, הלא הפרישה סבור שחצות אינו מהווה גבול כלשהו).

לגבי שאלתך בהודעה שלפניה, ברור שאין הפרישה מדבר על לתחילה רק על דיעבד כשבא להשיג על הב"י שכתב שלאחר חצות ברכותיו לבטלה.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ד' מאי 26, 2021 8:56 am

לא הבנתי, הרי בגמ' (ברכות כז.) נפסק שהלכה כרבי יהודה שזמן תפילה עד ד' שעות ותו לא, ורק על זה יש שכר תפילה בזמנה, וכן פסקו כל הראשונים. והרי הפרישה בא לפרש את דברי הרמב"ם (הלכות תפילה ג, א) והטור שכתבו להדיא כן.
וכן כתב להדיא בדרישה (אות ב):
"דקיימא לן אנו כר' יהודא דזמן תפילה אינו אלא עד ד' שעות ולא יותר".

אמנם יש לך קושיא על הפרישה, למה לדעתו לא נאמר שבשוגג אחר ד' שעות לא ימתין למנחה, כדי שיהיה לו שכר תפילה בזמנה (ע"י תפילת תשלומין)* - אבל משום קושיא זו לא נעקור את דברי הגמרא דקיי"ל כרבי יהודה.

*וחיפשתי ומצאתי שקושיא זו הקשה המאמר מרדכי (פט, ב) על הפרישה.

========

ואגב, לגבי החידוש של הפרישה שבדיעבד אפשר להתפלל כל היום, ראיתי בפמ"ג (מ"ז א) שכתב עליו (בתור "השיטה החמישית"):
"ומכל מקום לדינא אין לסמוך על זה כי אם כפסק המחבר והר"ב כאן דלאחר חצות לא".

באר בשדה · הודעהעל ידי **באר בשדה** » ד' מאי 26, 2021 9:38 pm

בשו"ת משנ"ה חי"ג סי"א, אחר שהביא ד' הפרישה הנ"ל, כ':

: משנ''ה.png (57.54 KiB) נצפה 7760 פעמים

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ה' מאי 27, 2021 12:03 am

מעשייה נאה שלִקחה בצידה.
הגאב"ד ר' ישראל יעקב פישר זצ"ל, היה נוהג בתדירות יומית למחות במנין האחרון של 'שחרית' בזכרון מוישה.
כשהוא היה בא להתפלל 'מנחה'.
יום א' הפסיק להעיר. מארגן המנין שאלו: רבנו, מה קרה?
ענה לו ר' ישראל יעקב בחכמה: שמתי לב בבית דין, שרוב המתדיינים מתפללים ב6-7 קבוע.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » א' פברואר 05, 2023 4:18 am

מהקונטרס פנינים יקרים מרבי מנחם מענדיל בודק (יחד עם ספר סדר הדורות מתלמידי הבעש"ט החדש)

פרנקל תאומים

נחומצ'ה כתב:מעשייה נאה שלִקחה בצידה.
הגאב"ד ר' ישראל יעקב פישר זצ"ל, היה נוהג בתדירות יומית למחות במנין האחרון של 'שחרית' בזכרון מוישה.
כשהוא היה בא להתפלל 'מנחה'.
יום א' הפסיק להעיר. מארגן המנין שאלו: רבנו, מה קרה?
ענה לו ר' ישראל יעקב בחכמה: שמתי לב בבית דין, שרוב המתדיינים מתפללים ב6-7 קבוע.

אנשים שמתפללים שחרית בשעה שהגיע כבר זמן מנחה, הם אנשים שאין להם יום ואין להם לילה, זה לא בדיוק מתכון מוצלח לחיים שלווים ורגועים, לא לשלום בית ולא ליחסי שכנים וכיו"ב. ירחם אלוקים.
כך שאני מתיר לעצמי להשליך מעדנות כמה גרעינים לבנבנים של פקפוק אדיב בכך שמעשיה זו אכן התרחשה אין א גוף גשמי של הגרי"י פישר זצ"ל דא למטה מעשרה טפחים.

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ג' פברואר 07, 2023 6:16 pm

לאו דוקא. אנשים 'קבועים' הם קפדנים במדה מנין ומשקל... אנשים שמוותרים על זמנם, כנראה גם על 'נזקי שכנים'..

פרנקל תאומים

נחומצ'ה כתב:לאו דוקא. אנשים 'קבועים' הם קפדנים במדה מנין ומשקל... אנשים שמוותרים על זמנם, כנראה גם על 'נזקי שכנים'..

הבנתי, הבנתי היטב את הרעיון. אבל אני אומר שסדר יום מטורף ומבולגן, היפוך הזמנים וכיו"ב הם מתכון לבעיות בכל שטחי החיים. שום טובה לא צומחת מזה. לא ברוחניות ולא בגשמיות.

והאנשים הללו (שה' ירחם עליהם ויעמידם על הרגליים, ואני אומר את זה במלוא האמפתיה) אינם "מוותרים על זמנם", אלא פשוט אין להם מושג כזה שנקרא "זמן", כמו שבן אדם שאין לו כסף, זה לא שהוא מוותר על הכסף, אלא פשוט "אין לו כסף".

וזה כמובן מבלי להיכנס לעניין החמור של רמיסת ההלכה בפרהסיה באופן קבוע, אני מדבר עוד לפני כן, על החלק של ה"לעולם יהא אדם".

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ד' פברואר 08, 2023 1:28 am

השאלה היא האם רק לגבי תפלה ועניני מצוות אין להם סדר וזמן, או בכל עניניהם, למשל אם יאחרו לכולל או למקום העבודה יאבדו את שכרם וכיוצא.

עזריאל ברגר

זאב ערבות כתב:השאלה היא האם רק לגבי תפלה ועניני מצוות אין להם סדר וזמן, או בכל עניניהם, למשל אם יאחרו לכולל או למקום העבודה יאבדו את שכרם וכיוצא.

יש לקרוא שאלה זו לא בקינטור ותמיהה אלא כבירור:
אם האדם מתנהל באופן דומה גם בכולל ובעבודה וכדו' - אז אכן מדובר באדם שקשה לו לשמור זמנים.
אבל אם לעבודה הוא מגיע בדיוק בזמן, ואת התפילה הוא דוחה לשעות משוגעות - זה מראה שזמן התפילה איננו יקר בעיניו.

(יש אנשים כאלו, ויש אנשים כאלו)

עזריאל ברגר

כמובן שאותם האנשים שלא מצליחים לשמור זמנים כלל - עליהם לפנות לטיפול מתאים וכו'...

זאב ערבות

השאלה נשאלה בתור בירור ולא בתור קינטור או תמיהה!
והערת אגב, מעניין לדעת מדוע אפילו עלה על הדעת שזה קינטור? האם כך מביטים על שאר הודעותי?

עזריאל ברגר

בתחילה זה היה נראה לי כקינטור. אינני יודע מדוע.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' פברואר 09, 2023 6:14 pm

לא כ"כ זכיתי להבין את הדיון במעשי' זו. הגרי"י פישר כנראה סבר שכבר יצא י"ח 'מחאה', וענה לשואל כפיקחותו (הנדירה והאופיינית).

פורום אוצר החכמה

מי מחובר