מעט דבש כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=46995#p46995
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=336425#p336425
שומו שמים! יש בקביעות קבוצה של 'אנוסים' (למה דוקא אצל החסידים יש כאלה קבוצות?) שלא נותנים להם לעשות מנין בביהכ"נ! נורא נוראות!
דרומי כתב:בענין תפלה לאחר ד' שעות, לפני חצות – ראה שו"ת משכנות יעקב סוף סי' פ שגם לגבי תמיד של שחר לא מצינו איסור ברור שלא להקריבו אחר ארבע שעות, ובדיעבד ליכא עיכובא עד חצות. וכ"ה במקור חיים – לבעל חות יאיר – ספ"ט סק"א בסופו. שולחן הטהור – להרה"צ מקאמרנא – ספ"ט (זר זהב סוף סק"ב).
זמן תפילת השחר... ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום, ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד' שעות עד חצות אע"פ שאין לו שכר כתפילה בזמנה שכר תפילה מיהא איכא.
דרופתקי דאורייתא כתב:זכור לי (ברוך יהיה משיב אבידה, ושמא הוא בכתבי הגר"י ענגיל או האדר"ת) דנים מדוע זמן תפלה לא נקבע רק לפי זמני א"י, שהרי תפלות כנגד תמידין תיקנום, ולפי זה צריך לקבוע התפלה לפי הזמן בא"י. (איני זוכר מה התשובה ע"ז).
וחשבתי לדון לפי זה שיש לחשב במקומות מסויימים בחו"ל (איני בקי בשעות וכו') שיצא להם היתר לאחר זמן תפלה, כיון שהם יהיו תלויים בזמן של א"י... (הרי בהכ"נ בחו"ל כא"י כידוע).
הרע במיעוטו כתב:4. האם יש בנמצא באופן מרוכז, רשימה מפורטת של כל הצדיקים שהיו נוהגים להתפלל בקביעת את תפילת היום הראשונה, (הנקרא שחרית), בשעה מאוחרת שלאחר חצי שעה שלאחר חצות היום?!
אם אין רשימה כזאת, האם טרם הגיע הזמן לעשות רשימה כזאת מפורטת, עם מקורות, על כל אחד ואחד מהצדיקים הקדמונים עד צדיקי זמננו שנוהגים כן למעשה.
מגדל כתב:במשכן הקריבו את הקרבנות לפי הזמן בא"י?דרופתקי דאורייתא כתב:זכור לי (ברוך יהיה משיב אבידה, ושמא הוא בכתבי הגר"י ענגיל או האדר"ת) דנים מדוע זמן תפלה לא נקבע רק לפי זמני א"י, שהרי תפלות כנגד תמידין תיקנום, ולפי זה צריך לקבוע התפלה לפי הזמן בא"י. (איני זוכר מה התשובה ע"ז).
וחשבתי לדון לפי זה שיש לחשב במקומות מסויימים בחו"ל (איני בקי בשעות וכו') שיצא להם היתר לאחר זמן תפלה, כיון שהם יהיו תלויים בזמן של א"י... (הרי בהכ"נ בחו"ל כא"י כידוע).
גל של אגוזים כתב:
לגבי שאר השאלות, ברור ופשוט שאין שום דיעה בין הפוסקים שמתיר אפילו לאונס להתפלל שחרית לאחר זמנה [חצות וכו'] ואדרבה לזה תיקנו חז"ל תפלת תשלומין.
ברכת ק"ש אחר ד' שעות כבר הובא דעת המשכנ"י ודעימי' להקל.
ברכת ק"ש לאחר חצות יש דעת הרמב"ם שמתיר כל היום והפר"ח פוסק כוותיה [ובני הגרי"ז מבריסק סמכו ע"ז למעשה לאחר הלוויתו - מפי הג"מ רפאל רייכמן שליט"א].
פסוד"ז עם ברכותיה [ברוך שאמר וישתבח] בפשטות אסור לכו"ע אחר חצות [ולאחר ד' שעות משמע במשנ"ב שיש להקל בשעת הדחק] והאריך בזה בס' בירור הלכה [זילבר] בטוטו"ד. [ויש מתירין ע"פ סברא קלושה ובשו"ע משמע בכ"מ שאסור ואכמ"ל].
ודאי יש מושג של 'אונס קבוע' הפטורין מן התפלה, למה לא? רק שיש לבדוק היטב שאין יצרו אונסו [יצרו של אדם מתחדש בכל יום].
והוא דחוק ורחוק בעיני לומר דלאחר חצות יהא דינו כברכה לבטלה מדאמר בגמרא כל היום מצלי ואזיל ויהבי ליה שכר תפילה דרחמי וגם ר' יוחנן אמר הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו ונהי דלהרי"ף איירי בתורת נדבה ולרב האי איירי באם יכול לחדש בה וכמו שכתב רבינו בסימן ק"ז (עמ' שצז - שצח) מכל מקום הא איכא תקנה על ידי נדבה להרי"ף ו[ל]הרא"ש משום גזירה דילמא לא יכוין הוא דאסור הא מדינא מותר לכן נ"ל פשוט כמו שכתב ב"י באוקימתא קמייתא דעד חצות שכתב רבינו לאו דוקא וגם הרי"ף והרא"ש לא הזכירו חצות ולא נקט חצות אלא משום דסמיך דמחצות ואילך הגיע זמן מנחה ואז יש לו דין אחר וכמו שכתבתי גם כן בדרישה וסבירא ליה להרמב"ם ורבינו דאפילו עבר במזיד ולא התפלל מתפלל כל היום ושכר תפלה דרחמי מכל מקום אית ליה אלא שבאם טעה ולא התפלל קודם חצות מתפלל אחר חצות אחר תפילת מנחה ואז יש לו שכר גדול גם לתפלת שחרית כאילו התפלל בזמנו כי מאחר שאז גם כן זמן תפילה והוא עסק בתפילה והתפלל מנחה בזמנו יש לו לתפילת שחרית אז תשלומין ושכר כאילו התפלל אותו בשחרית בזמנו מאחר שטעה או אנוס ולא התפלל שחרית ומשום הכי הזכירו הגמרא והפוסקים לשון תשלומין בזה שאם לא היה לו שכר תפילה בזמנו לא היו אומרים שמשלים את התפילה הקדומה לה. אבל אם עבר במזיד ולא התפלל שחרית בזמנה תו לא הוי לה תשלומין אחר תפילת מנחה ומכל מקום אמרו דיש לו שכר תפילה דרחמי וכמו שכתב רבינו בסימן ק"ח (עמ' תג) והיינו בשכר תפילה שלא בזמנה ודוק היטב ותמצא חילוק זה שהוא אמת ונכון על פי הדין:
מגדל כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:זכור לי (ברוך יהיה משיב אבידה, ושמא הוא בכתבי הגר"י ענגיל או האדר"ת) דנים מדוע זמן תפלה לא נקבע רק לפי זמני א"י, שהרי תפלות כנגד תמידין תיקנום, ולפי זה צריך לקבוע התפלה לפי הזמן בא"י. (איני זוכר מה התשובה ע"ז).
וחשבתי לדון לפי זה שיש לחשב במקומות מסויימים בחו"ל (איני בקי בשעות וכו') שיצא להם היתר לאחר זמן תפלה, כיון שהם יהיו תלויים בזמן של א"י... (הרי בהכ"נ בחו"ל כא"י כידוע).
במשכן הקריבו את הקרבנות לפי הזמן בא"י?
יוצא פוניבז' כתב:שיבר כתב:גל של אגוזים כתב:
לגבי שאר השאלות, ברור ופשוט שאין שום דיעה בין הפוסקים שמתיר אפילו לאונס להתפלל שחרית לאחר זמנה [חצות וכו'] ואדרבה לזה תיקנו חז"ל תפלת תשלומין.
ברכת ק"ש אחר ד' שעות כבר הובא דעת המשכנ"י ודעימי' להקל.
ברכת ק"ש לאחר חצות יש דעת הרמב"ם שמתיר כל היום והפר"ח פוסק כוותיה [ובני הגרי"ז מבריסק סמכו ע"ז למעשה לאחר הלוויתו - מפי הג"מ רפאל רייכמן שליט"א].
פסוד"ז עם ברכותיה [ברוך שאמר וישתבח] בפשטות אסור לכו"ע אחר חצות [ולאחר ד' שעות משמע במשנ"ב שיש להקל בשעת הדחק] והאריך בזה בס' בירור הלכה [זילבר] בטוטו"ד. [ויש מתירין ע"פ סברא קלושה ובשו"ע משמע בכ"מ שאסור ואכמ"ל].
ודאי יש מושג של 'אונס קבוע' הפטורין מן התפלה, למה לא? רק שיש לבדוק היטב שאין יצרו אונסו [יצרו של אדם מתחדש בכל יום].
יש את שיטת ה'פרישה' בסי' פט סק"ב, שלפו"ר מתיר להדיא גם במזיד גמור, וחילוקי הזמנים נאמרו לעניין שכר תפילה בזמנה:והוא דחוק ורחוק בעיני לומר דלאחר חצות יהא דינו כברכה לבטלה מדאמר בגמרא כל היום מצלי ואזיל ויהבי ליה שכר תפילה דרחמי וגם ר' יוחנן אמר הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו ונהי דלהרי"ף איירי בתורת נדבה ולרב האי איירי באם יכול לחדש בה וכמו שכתב רבינו בסימן ק"ז (עמ' שצז - שצח) מכל מקום הא איכא תקנה על ידי נדבה להרי"ף ו[ל]הרא"ש משום גזירה דילמא לא יכוין הוא דאסור הא מדינא מותר לכן נ"ל פשוט כמו שכתב ב"י באוקימתא קמייתא דעד חצות שכתב רבינו לאו דוקא וגם הרי"ף והרא"ש לא הזכירו חצות ולא נקט חצות אלא משום דסמיך דמחצות ואילך הגיע זמן מנחה ואז יש לו דין אחר וכמו שכתבתי גם כן בדרישה וסבירא ליה להרמב"ם ורבינו דאפילו עבר במזיד ולא התפלל מתפלל כל היום ושכר תפלה דרחמי מכל מקום אית ליה אלא שבאם טעה ולא התפלל קודם חצות מתפלל אחר חצות אחר תפילת מנחה ואז יש לו שכר גדול גם לתפלת שחרית כאילו התפלל בזמנו כי מאחר שאז גם כן זמן תפילה והוא עסק בתפילה והתפלל מנחה בזמנו יש לו לתפילת שחרית אז תשלומין ושכר כאילו התפלל אותו בשחרית בזמנו מאחר שטעה או אנוס ולא התפלל שחרית ומשום הכי הזכירו הגמרא והפוסקים לשון תשלומין בזה שאם לא היה לו שכר תפילה בזמנו לא היו אומרים שמשלים את התפילה הקדומה לה. אבל אם עבר במזיד ולא התפלל שחרית בזמנה תו לא הוי לה תשלומין אחר תפילת מנחה ומכל מקום אמרו דיש לו שכר תפילה דרחמי וכמו שכתב רבינו בסימן ק"ח (עמ' תג) והיינו בשכר תפילה שלא בזמנה ודוק היטב ותמצא חילוק זה שהוא אמת ונכון על פי הדין:
לית מאן דפליג שזמן תפילת שחרית הוא רק עד ארבע שעות, כפי שנפסק בגמ' כרבי יהודה.
הראשונים כתבו שמי שלא התפלל שחרית בזמן רשאי להתפלל גם אח"כ, ויש נידון בפוסקים אם דווקא בשוגג כמו תשלומין ממש, או אפילו במזיד מטעמים שונים.
מה שנקטו שיש לו שכר תפילה רק לא שכר תפילה בזמנה, זה בדיוק לשון הגמרא לגבי תפילת תשלומין.
(לא הבנתי מה מצאת בפרישה, בכל אופן דוקא לדעת הפרישה יוצא שמי שהפסיד זמן תפילה בשוגג, לכתחילה עדיף שימתין לזמן מנחה ויתפלל מנחה שתים).
שיבר כתב:מצאתי בפרישה מה שביקשו למצוא כאן, מי שמתיר להתפלל אחר חצות אפילו במזיד, וק"ו בשוגג, מה שלא הובא עד כה, ואף נטען שאין כזו שיטה.
אתה כותב כן בשם הראשונים - מי הם?
מה שאתה כותב מהפרישה לגבי מי שהפסיד 'זמן תפילה' - מלשון הפרישה משמע שעד חצות יש שכר תפילה בזמנה, ראה גם לשונו בסוף הס"ק (לא הועתק כאן).
סגי נהור כתב:מגדל כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:זכור לי (ברוך יהיה משיב אבידה, ושמא הוא בכתבי הגר"י ענגיל או האדר"ת) דנים מדוע זמן תפלה לא נקבע רק לפי זמני א"י, שהרי תפלות כנגד תמידין תיקנום, ולפי זה צריך לקבוע התפלה לפי הזמן בא"י. (איני זוכר מה התשובה ע"ז).
וחשבתי לדון לפי זה שיש לחשב במקומות מסויימים בחו"ל (איני בקי בשעות וכו') שיצא להם היתר לאחר זמן תפלה, כיון שהם יהיו תלויים בזמן של א"י... (הרי בהכ"נ בחו"ל כא"י כידוע).
במשכן הקריבו את הקרבנות לפי הזמן בא"י?
הפרש הזמנים בין א"י למקומות חניית בני ישראל במדבר עולה לכדי דקות מעטות.
יוצא פוניבז' כתב:שיבר כתב:יוצא פוניבז' כתב:שיבר כתב:גל של אגוזים כתב:
לגבי שאר השאלות, ברור ופשוט שאין שום דיעה בין הפוסקים שמתיר אפילו לאונס להתפלל שחרית לאחר זמנה [חצות וכו'] ואדרבה לזה תיקנו חז"ל תפלת תשלומין.
ברכת ק"ש אחר ד' שעות כבר הובא דעת המשכנ"י ודעימי' להקל.
ברכת ק"ש לאחר חצות יש דעת הרמב"ם שמתיר כל היום והפר"ח פוסק כוותיה [ובני הגרי"ז מבריסק סמכו ע"ז למעשה לאחר הלוויתו - מפי הג"מ רפאל רייכמן שליט"א].
פסוד"ז עם ברכותיה [ברוך שאמר וישתבח] בפשטות אסור לכו"ע אחר חצות [ולאחר ד' שעות משמע במשנ"ב שיש להקל בשעת הדחק] והאריך בזה בס' בירור הלכה [זילבר] בטוטו"ד. [ויש מתירין ע"פ סברא קלושה ובשו"ע משמע בכ"מ שאסור ואכמ"ל].
ודאי יש מושג של 'אונס קבוע' הפטורין מן התפלה, למה לא? רק שיש לבדוק היטב שאין יצרו אונסו [יצרו של אדם מתחדש בכל יום].
יש את שיטת ה'פרישה' בסי' פט סק"ב, שלפו"ר מתיר להדיא גם במזיד גמור, וחילוקי הזמנים נאמרו לעניין שכר תפילה בזמנה:והוא דחוק ורחוק בעיני לומר דלאחר חצות יהא דינו כברכה לבטלה מדאמר בגמרא כל היום מצלי ואזיל ויהבי ליה שכר תפילה דרחמי וגם ר' יוחנן אמר הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו ונהי דלהרי"ף איירי בתורת נדבה ולרב האי איירי באם יכול לחדש בה וכמו שכתב רבינו בסימן ק"ז (עמ' שצז - שצח) מכל מקום הא איכא תקנה על ידי נדבה להרי"ף ו[ל]הרא"ש משום גזירה דילמא לא יכוין הוא דאסור הא מדינא מותר לכן נ"ל פשוט כמו שכתב ב"י באוקימתא קמייתא דעד חצות שכתב רבינו לאו דוקא וגם הרי"ף והרא"ש לא הזכירו חצות ולא נקט חצות אלא משום דסמיך דמחצות ואילך הגיע זמן מנחה ואז יש לו דין אחר וכמו שכתבתי גם כן בדרישה וסבירא ליה להרמב"ם ורבינו דאפילו עבר במזיד ולא התפלל מתפלל כל היום ושכר תפלה דרחמי מכל מקום אית ליה אלא שבאם טעה ולא התפלל קודם חצות מתפלל אחר חצות אחר תפילת מנחה ואז יש לו שכר גדול גם לתפלת שחרית כאילו התפלל בזמנו כי מאחר שאז גם כן זמן תפילה והוא עסק בתפילה והתפלל מנחה בזמנו יש לו לתפילת שחרית אז תשלומין ושכר כאילו התפלל אותו בשחרית בזמנו מאחר שטעה או אנוס ולא התפלל שחרית ומשום הכי הזכירו הגמרא והפוסקים לשון תשלומין בזה שאם לא היה לו שכר תפילה בזמנו לא היו אומרים שמשלים את התפילה הקדומה לה. אבל אם עבר במזיד ולא התפלל שחרית בזמנה תו לא הוי לה תשלומין אחר תפילת מנחה ומכל מקום אמרו דיש לו שכר תפילה דרחמי וכמו שכתב רבינו בסימן ק"ח (עמ' תג) והיינו בשכר תפילה שלא בזמנה ודוק היטב ותמצא חילוק זה שהוא אמת ונכון על פי הדין:
לית מאן דפליג שזמן תפילת שחרית הוא רק עד ארבע שעות, כפי שנפסק בגמ' כרבי יהודה.
הראשונים כתבו שמי שלא התפלל שחרית בזמן רשאי להתפלל גם אח"כ, ויש נידון בפוסקים אם דווקא בשוגג כמו תשלומין ממש, או אפילו במזיד מטעמים שונים.
מה שנקטו שיש לו שכר תפילה רק לא שכר תפילה בזמנה, זה בדיוק לשון הגמרא לגבי תפילת תשלומין.
(לא הבנתי מה מצאת בפרישה, בכל אופן דוקא לדעת הפרישה יוצא שמי שהפסיד זמן תפילה בשוגג, לכתחילה עדיף שימתין לזמן מנחה ויתפלל מנחה שתים).
מצאתי בפרישה מה שביקשו למצוא כאן, מי שמתיר להתפלל אחר חצות אפילו במזיד, וק"ו בשוגג, מה שלא הובא עד כה, ואף נטען שאין כזו שיטה.
אתה כותב כן בשם הראשונים - מי הם?
מה שאתה כותב מהפרישה לגבי מי שהפסיד 'זמן תפילה' - מלשון הפרישה משמע שעד חצות יש שכר תפילה בזמנה, ראה גם לשונו בסוף הס"ק (לא הועתק כאן).
ניכר מדבריך שלא עסקת כלל בענינים אלו, ומצאת פרישה ואתה חושב שאתה מבין אותו. מומלץ לפתוח טור וב"י ושו"ע ב"ח מג"א וט"ז לפני שאתה מצטט מישהו.
האם יתכן שאחד מהפוסקים יחלוק על גמרא מפורשת שלהלכה זמן תפילת שחרית הוא רק עד ארבע שעות?
הראשונים (רי"ף ורמב"ם) התירו למי שעבר ולא התפלל בזמן, שיכול להתפלל גם אח"כ אבל אין לו שכר תפילה בזמנה.
ונחלקו הפוסקים אם דווקא מי שהפסיד שחרית בשוגג, או גם מי שעבר במזיד.
אבל לכו"ע מי שלא התפלל בזמן זה 'עבירה' לכל דבר, רק שיתכן שלמרות שעבר במזיד ולא התפלל, לא הפסיד עדיין את האפשרות להתפלל, אפילו שכבר עבר הזמן.
אין שום פוסק שסובר שעד חצות יש שכר תפילה בזמנה, ובראשונים ובשו"ע מפורש להיפך, הגמרא אומרת את זה רק אליבא דרבנן שזמן תפילה עד חצות.
וכולי עלמא עד חצות ותו לא? והאמר רב מרי בריה דרב הונא בריה דרבי ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן: טעה ולא התפלל ערבית - מתפלל בשחרית שתים, שחרית - מתפלל במנחה שתים! - כולי יומא מצלי ואזיל, עד חצות - יהבי ליה שכר תפלה בזמנה, מכאן ואילך - שכר תפלה יהבי ליה, שכר תפלה בזמנה - לא יהבי ליה.
ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום. ואם טעה, או עבר, והתפלל אחר ד' שעות עד חצות, אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה, שכר תפלה מיהא איכא.
מעט דבש כתב:מה יש בפרישה יותר מהגמרא (ברכות כח.) -וכולי עלמא עד חצות ותו לא? והאמר רב מרי בריה דרב הונא בריה דרבי ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן: טעה ולא התפלל ערבית - מתפלל בשחרית שתים, שחרית - מתפלל במנחה שתים! - כולי יומא מצלי ואזיל, עד חצות - יהבי ליה שכר תפלה בזמנה, מכאן ואילך - שכר תפלה יהבי ליה, שכר תפלה בזמנה - לא יהבי ליה.
ובשו"ע (או"ח פט, א):ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום. ואם טעה, או עבר, והתפלל אחר ד' שעות עד חצות, אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה, שכר תפלה מיהא איכא.
שיבר כתב:מלשון הפרישה משמע שעד חצות יש שכר תפילה בזמנה, ראה גם לשונו בסוף הס"ק (לא הועתק כאן).
מעט דבש כתב:שיבר כתב:מלשון הפרישה משמע שעד חצות יש שכר תפילה בזמנה, ראה גם לשונו בסוף הס"ק (לא הועתק כאן).
זה אינו נכון (כפי שכבר העיר יוצא פוניבז'), הפרישה סה"כ מצטט ומפרש את הגמ' (ברכות כח.) והגמרא מיירי לפי השיטה שזמן תפילה עד חצות, ולא נפסק כן להלכה.
נחומצ'ה כתב:מעשייה נאה שלִקחה בצידה.
הגאב"ד ר' ישראל יעקב פישר זצ"ל, היה נוהג בתדירות יומית למחות במנין האחרון של 'שחרית' בזכרון מוישה.
כשהוא היה בא להתפלל 'מנחה'.
יום א' הפסיק להעיר. מארגן המנין שאלו: רבנו, מה קרה?
ענה לו ר' ישראל יעקב בחכמה: שמתי לב בבית דין, שרוב המתדיינים מתפללים ב6-7 קבוע.
נחומצ'ה כתב:לאו דוקא. אנשים 'קבועים' הם קפדנים במדה מנין ומשקל... אנשים שמוותרים על זמנם, כנראה גם על 'נזקי שכנים'..
זאב ערבות כתב:השאלה היא האם רק לגבי תפלה ועניני מצוות אין להם סדר וזמן, או בכל עניניהם, למשל אם יאחרו לכולל או למקום העבודה יאבדו את שכרם וכיוצא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 205 אורחים