אסון רודף אסון

[חיים מרדכי]

.

[פלוריש]

נתבקשתי להעלות

[לעולם יהיה אדם]

אני חושב ששני העקרונות צריכים להתקיים יחד.

אדם שנכנס לפי תומו למקום סכנה, עדיין ניתן לשאול למה הקב"ה גלגל הדברים כך שלא ידע שזהו מקום בכנה ויכנס, כלומר יש לדון על רגע ההחלטה להיכנס ולא על רגע האסון.
וכן להפך, אדם שנכנס ברשלנות, עדיין יש לשאול וכי רשלנות זו מחייבת אותו עונש מיתה?

אבל שני העקרונות יחד מסבירים את הנהגת הקב"ה. כי אם אדם נכנס לסכנה ברשלנות, אז לא שייך לשאול למה הקב"ה לא שמר עליו בעת הכניסה לסכנה, וגם האסון אינו עונש, אלא שהיה באחריותו לשמור את עצמו ולא שמר.

[נוטר הכרמים]

אפתח באפיזודה נחמדה ששמעתי בשבת. בבית הכנסת אצלנו התקיים 'קידוש' של בר מצוה לבנו של אחד המתפללים. השולחנות עליהם מונח ה'כיבוד' הינם בעצם השולחנות עליהם מתפללים. משום כך בעת העריכה בסיום התפילה היה ניכר פיזורם של מטפחות נייר ('טישו') משומשות למחצה לשליש ולרביע בכמות גדושה. לידי היסב יהודי מבוגר בן למעלה משבעים ממוצא בלגי. שאלתי אותו, אצלכם באנטוורפן גם היו מחזות מבישים כאלו. השיב, זה לא היה, אבל אספר לך מה כן היה. היו מביאים בקידושים קוגל וטשולנט, והיו ממש דחיפות והתנפלויות, בזיונות ממש, עד שהיה תקנה מטעם הקהילה להפסיק לגמרי את הבאתם, והסתפקו ב'מזונות' פשוטים בלבד.

למדתי מכך, לתדהמתי הרבה, כמה דברים.

א' גם אנשים תרבותיים ומנומסים, אירופאיים מאופקים, מסוגלים בסיטואציות מסוימות לדחוף ולהתנפל.

ב' אם יש התנהגות ציבורית מחפירה המושרשת בציבור, לעיתים, עדיף לסלק את הבעיה מאשר לחנך את כל הציבור מחדש.

ג' בבחינת "ילמד סתום מן המפורש' אני משער כי ראשי הקהל שם חשבו כי יש נושאים אחרים חשובים יותר, אותם יש להציף ולעורר, ובהם להאבק.

דומה כי גם בנידון דידן,
לאלו שמנצלים את האסונות כדי לדרוש חינוך מחדש של הציבור החרדי,
(חלקם בתמימות ומתוך כוונות טובות, וחלקם מתוך מטרה לקלקל ולבולל את החרדי בישראלי),
ייאמר: עדיף לסלק בעיות ומהמורות, להם אחראים, בדרך כלל, המערכת המימסדית, עסקנים וגבאים שונים,
מאשר להעביר סידרות של הנחיות ודיבורי גבוהה גבוהה שלא יעמדו במבחן המציאות בשעת האפס.

ועוד נקודה,
לא ניתן להשליך את האחריות על הציבור, שיפעיל את הלחץ מלמטה, וגם יפעיל שיקול דעת של זהירות ובטיחות,
כאשר בכל העת החינוך הוא לציית ולהתיישר עם ההוראות הציבוריות, ולא לחשוב לבד,
ואוי ואבוי לו למי שמביע דעת מנוגדת או מעיז לשאול שאלות בקול.

-------

אגב, הנסיון להציג כאילו הכשל המערכתי החרדי בכל הנוגע לבטיחות, והעדר שיתוף הפעולה עם כל הכללים,
נובע מנטיה להקצנה השקפתית נגד הרשויות ומערכות החוק, הינו מגמתי ובלתי מדויק כלל.
וכי לחסידי בעלזא יחס שונה למדינה מאשר חסידי גור, המסביר את הבדלי ההתנהגות ב'קורונה' מקצה אל קצה?
וכי בכל הגופים וההקדשות הממונים על מירון חסרים אנשים 'משלנו' שפועלים בכל המרץ בכיוון ההפוך, לשילוב החרדים בישראליות?

[מענה איש]

מה עניין שמיטה להר סיני?
מה בין הוראות בטיחות ל'חינוך מחדש'?
והלוואי והיינו יכולים לסמוך עליהם בעניין הזה
זה לא מעניין אותם
ואסון קרלין יוכיח שידעו והריעו והתריעו
ובכל זאת קרה מה שקרה

והתקשורת כבר ירדה מהסיפור של מירון
מהרגע שהיא הפנימה שביבי ואוחנה לא מתכוונים להתפטר

והלוואי והיינו יכולים לסמוך על העסקונה שתסלק מהמורות
אמנם עכשיו יש איזה 'אפנת בטיחות' כל איזה חסידות שהוסיפה תמיכה לפרנצע'ס
כבר זוכה לכתבה יח''צ מטופשת

אבל תלך לארון חשמל בבית כנסת שכונתי ממוצע
בוקה ומבולקה
אף אחד לא עובר טסט של חברת החשמל
כך שמה שנשאר זה רק לעורר את הציבור
להתריע בכל מקום על מפגעי בטיחות

[הפצת המעיינות]

מנצלים את האסונות...

[לעולם יהיה אדם]

הרב נוטר הכרמים,

כאשר יש בעיה נקודתית - אפשר לנטרל אותה. כאשר הבעיה רחבה יש צורך בשינוי.

לדעתי טבעי הדבר שאנשים הסובלים מתופעה לא רצויה הקיימת בציבור שלהם ינסו לדבר עליה ולמצוא אוזניים קשובות אצל חבריהם, בפרט כאשר עקב מאורע כלשהו אותה בעיה מוצפת אל פני השטח.
ק"ו כאשר אותו מאורע הוא אסון טראגי.
הכינוי הגנאי "לחנך את הציבור" כאילו מישהו מתנשא על קהל ה', איננו במקום.

העלית נקודה חשובה ביותר, והיא החשש שלך שיש הרואים בזה הזדמנות להפוך את הציבור החרדי למקובל יותר על החברה החילונית.
עכשיו מובנת ההתנגדות שלך לכל הנושא.
אבל עצם החשש לא ברור לי כלל, אייך התנהגות נאותה שלנו תביא להתקרבות אל החילוניות?

חינוך לציות עיוור הוא רעה חולה, המונעת מאדם לתקן את דרכיו, בכל תחום.

[משוש דורים]

אין לנו כלל מטרה למצוא חן בעיני החילונים, אבל יש לקבל את האמת ממי שאמרה שיש דברים שטעונים תיקון אצלינו, וא' מהם הוא הזלזול הגמור בהנחיות היוצאות מפי בעלי מקצוע.
האנשים הללו למדו את הנושאים הנ"ל והשתלמו בהם, יש להם ידע ונסיון שאין לנו, ואילו אנחנו חונכנו שאנחנו חכמים מכל האדם, וכל בחור ישיבה יודע ומבין יותר מכל בעל מקצוע.
וזו כמובן טעות גמורה, שהצמיחה אצלינו כמות אדירה של אויבער חכמים.
יש מדע שמלמד על חישוב עומסים, ועל לחץ ומסות, יש בזה כללים שלא כל אחד מבין בהם. וכמו שההלכה אומרת לשאול את בעל המקצוע, הרופא בתענית יוהכ"פ, או הקפילא באיסור והיתר ונו"ט, כן בנידון דידן של פיקו"נ.
ויש אצלינו גם תרבות של חוסר משמעת, ולכן צריך לצערינו להעזר בשלטונות שאלמלא מוראם איש את רעהו חים בלעו.

ועוד נקודה למי שחושש לישא חן בעיני החילונים.
בירושלים (בשערי חסד- באגודה שול) חי ופעל יהודי בשם ר' אלי' פרוש, ששימש יו"ר הנהלת העדה החרדית. הוא כמובן היה קנאי ולא הסכים לשלם מיסים וארנוניות וכדו', אבל דבר אחד היה מקפיד לשלם, והוא את מס הנקיון, (באותה העת תשלומי הארנונה התחלקו לכמה סעיפים, וא' היה מס נקיון), ואמר אני לא מוכן שיאמרו עלינו שאנו מטונפים ומלוכלכים, ולא מפני שאיכפת לי מה שיאמרו החילונים עלינו, אלא מפני החשש שהצעירים שלנו יחשבו גם הם כך, ועדיני הנפש מבינינו יקוצו בחברתינו.
ואוסיף ואומר, חלק מההצלחה של המשכילים הציונים ודומיהם, שהצליחו לצייר את שומרי התורה והמצוות כפרימטיביים ומלוכלכים, ולהרבה אנשים משלנו שקידשו את הטינופת, יש חלק רב בזה.
ושמעתי מפי אדם גדול, שהגאון רבי שמעון סופר (בן מרן החת"ס) כששימש רב בקראקא, באו פרנסי הקהל ואמרו שהשלטונות רוצים לסגור את המקוה וצריך לפעול נגד הגזירה. וא"ל הגרש"ס, הם רוצים לסגור את המקוה מפני שהוא מפגע בריאותי (באותם ימים היו המקוואות של היראים מי מעיין דהיינו חפירה עד עומק מי התהום, והיו מים עומדים ומטונפים), תתקנו מקוה ממי גשמים שלא יהיה מפגע תברואתי ולא יסגרו אותו, והוסיף ואמר להם, באמת רציתי לומר לכם זאת ממזמן, אבל חששתי שאם אדבר על ענייני נקיון תאמרו עלי שאני משכיל, ויותר ממה שאיכפת לי מה שיאמרו עלי, אני יודע שמי שאומרים עליו שהוא משכיל בסופו של דבר נעשה משכיל.
ואכן בנו שם מקוה של מי גשמים נקי ומשוכלל, וכמובן שהיו רבנים וצדיקים שבאו לצעוק היתכן, ובפרט שיש הידור גדול במי מעיין, אך הגרש"ס עמד בתקיפות על שלו, ולבעל הדברי חיים ששלח לו מכתב חריף בענין זה, השיב, קיבלתי מכתבו בענין המקוה של מי גשמים והנני חותם בברכה שמעון בן שרל הנולד ממקוה של מי גשמים.

ולעניינינו, אנו יראי ה' צריכים לעשות תקנות הרבה יותר מרחיקות לכת, בענייני בטיחות, ולא לסמוך על הקולות של החילונים, וכך נהגו גדולי ישראל האמיתיים, (הבית ישראל הורה לבוני הבנין ברלב"ח לשים ברזל פי 3 מהתקן, וכשבנו את כולל חזון איש הורה ר' ניסים לחזק היסודות פי 10 מהתקן!!! עד שאמר המהנדס שהיסודות והקונסטרוציה של כולל חזו"א הם כמו של מגדל שלום בת"א). ועלינו להתיעץ עם המומחים בדבר זה, ואז ניתן תשובות אמיתיות לא לחילונים אלא לעצמינו.

[יושב סתר]

ולעניינינו, אנו יראי ה' צריכים לעשות תקנות הרבה יותר מרחיקות לכת, בענייני בטיחות, ולא לסמוך על הקולות של החילונים, וכך נהגו גדולי ישראל האמיתיים, (הבית ישראל הורה לבוני הבנין ברלב"ח לשים ברזל פי 3 מהתקן, וכשבנו את כולל חזון איש הורה ר' ניסים לחזק היסודות פי 10 מהתקן!!! עד שאמר המהנדס שהיסודות והקונסטרוציה של כולל חזו"א הם כמו של מגדל שלום בת"א). ועלינו להתיעץ עם המומחים בדבר זה, ואז ניתן תשובות אמיתיות לא לחילונים אלא לעצמינו.

יפה דיברת.
כיוצ"ב אמר מו"ר בזמן הקורונה שאלו החוששים מגזירות הציונים בעניין המסיכה עליהם לחבוש שתי מסיכות במקום אחת וכך לא יחטאו בקיום גזירותיהם.

[נוטר הכרמים]

הרב משוש דורים,
ייש"כ על הסיפורים המיוחדים, 'משוש דורים' כמשמעו, שכב' מזכה אותנו.

אין ויכוח בינינו.
כל מה שטענתי, וזהו גם המסר שמשתקף מסיפורי כב',
בנושאי בטיחות ונקיון וכד', השינוי צריך לבוא מלמעלה, ע"י האחראים והממונים על כך.
ולדוגמא, במקומות שהשקיעו בבניית וטיפוח 'בתי כבוד' (שירותים) ראויים ונאותים,
הציבור הגיב בהתאם ביתר שמירה על הנקיון.
(בשכנותי הכריע רב לעדתו, שבניית שירותים ראויים ונקיים קודם להשקעה בבניית ארון קודש מפואר).

חושבני שכיום אין את החשש שיגידו שמי שהוא נקי ומסודר, ודואג לבטיחות ראויה, הוא משכיל. אנחנו לא שם.
אינני חושב שיש אצלנו תרבות של חוסר משמעת מעבר לציבורים אחרים. השאלה - משמעת למי.

[גביר]

בהקשר זה ראיתי בימי הקורונה לתקפ"ץ בבית כנסת המזוהה עם סאטמר מודעה מטעם משרד הבריאות עם ההוראות לריחוק וכו', עליה נכתב שאין אנו מכירים בשלטון הציוני, אולם יש למלא את ההוראות מצד 'ונשמרתם'.

[דרומי]

קשה לי מאוד להבין את אלו שממשיכים עם זעקות ה'ונשמרתם' כאילו זו כל הנקודה.

ובכלל כל השנה האחרונה מלמדת אותנו כי 'אין לנו על מי להישען' במובן הכי פשוט.

הזהירו אותנו מהקורונה והנה הגיע אסון מירון ולימד כי יש סכנות גדולות יותר...

ולאחר מכן הגיעו הפורעים ימ"ש והראו שברגע אחד יכול מקום בטוח במרכז הארץ להיהפך ל'מקום סכנה' של ממש, ה' ירחם.

ואמר אחד שבעת ברכת 'שהחיינו' בחג השבועות השתא פירש לעצמו את כפל הלשון:

שהחיינו - למרות הקורונה, וקיימנו - לאחר ל"ג בעומר במירון, והגיענו - לאחר הפרעות והטילים...

מאז ומעולם אמרו צדיקים כי כל יהודי קיים בעולם הוא נס מהלך, ובשנה האחרונה התחדדה ההרגשה הזאת פי כמה וכמה. יתן ה' שנדע לנצל זאת לתשובה אמיתית, וישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין.

[מקדש מלך]

וכשבנו את כולל חזון איש הורה ר' ניסים לחזק היסודות פי 10 מהתקן!!! עד שאמר המהנדס שהיסודות והקונסטרוציה של כולל חזו"א הם כמו של מגדל שלום בת"א). ועלינו להתיעץ עם המומחים בדבר זה, ואז ניתן תשובות אמיתיות לא לחילונים אלא לעצמינו.

אני חייב לציין שהסיפור הזה נשמע מוזר. לא חבל על הכסף?
אולי היתה לו תוכנית להרחיב או להגביה את הבניין ביום מן הימים, ורצה לשמור את האופציה פתוחה?

[תא חזי]

ולעניינינו, אנו יראי ה' צריכים לעשות תקנות הרבה יותר מרחיקות לכת, בענייני בטיחות, ולא לסמוך על הקולות של החילונים, וכך נהגו גדולי ישראל האמיתיים, (הבית ישראל הורה לבוני הבנין ברלב"ח לשים ברזל פי 3 מהתקן, וכשבנו את כולל חזון איש הורה ר' ניסים לחזק היסודות פי 10 מהתקן!!! עד שאמר המהנדס שהיסודות והקונסטרוציה של כולל חזו"א הם כמו של מגדל שלום בת"א). ועלינו להתיעץ עם המומחים בדבר זה, ואז ניתן תשובות אמיתיות לא לחילונים אלא לעצמינו.

יפה דיברת.
כיוצ"ב אמר מו"ר בזמן הקורונה שאלו החוששים מגזירות הציונים בעניין המסיכה עליהם לחבוש שני מסיכות במקום אחת וכך לא יחטאו בקיום גזירותיהם.

הזכרת לי אברך אחד שנהיה סאטמאר, שאביו גזר עליו בגזי' כיבוד אב להצביע בבחירות.
אזי הלה ניגש, עם גארטיל וכובע, לקלפי, והידר לשים 5 פתקים במעטפה במקום אחד...

[תא חזי]

קשה לי מאוד להבין את אלו שממשיכים עם זעקות ה'ונשמרתם' כאילו זו כל הנקודה.

ובכלל כל השנה האחרונה מלמדת אותנו כי 'אין לנו על מי להישען' במובן הכי פשוט.

הזהירו אותנו מהקורונה והנה הגיע אסון מירון ולימד כי יש סכנות גדולות יותר...

ולאחר מכן הגיעו הפורעים ימ"ש והראו שברגע אחד יכול מקום בטוח במרכז הארץ להיהפך ל'מקום סכנה' של ממש, ה' ירחם.

ואמר אחד שבעת ברכת 'שהחיינו' בחג השבועות השתא פירש לעצמו את כפל הלשון:

שהחיינו - למרות הקורונה, וקיימנו - לאחר ל"ג בעומר במירון, והגיענו - לאחר הפרעות והטילים...

מאז ומעולם אמרו צדיקים כי כל יהודי קיים בעולם הוא נס מהלך, ובשנה האחרונה התחדדה ההרגשה הזאת פי כמה וכמה. יתן ה' שנדע לנצל זאת לתשובה אמיתית, וישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין.

מחילה, אבל זה כמו לומר "יום אחד כולם ישכבו עם הרגליים לכיון הדלת, אז בשביל מה להתאמץ לאכול או לשתות או לחצות את הכביש בבטחה?"
ייתכן, שהמדברים כנ"ל באמת אוחזים ככה, שיהיה להם לבריאות(?).
(בוודאי שיש השקפות האוחזות כך, אבל זה לעניין ההבלת רדיפת תאוות העוה"ז, לא שמירת הנפש, ופשוט, ואני לא מאמין שצריך לכתוב חילוקים כאלה)

[תא חזי]

חושבני שכיום אין את החשש שיגידו שמי שהוא נקי ומסודר, ודואג לבטיחות ראויה, הוא משכיל. אנחנו לא שם.
אינני חושב שיש אצלנו תרבות של חוסר משמעת מעבר לציבורים אחרים. השאלה - משמעת למי.

א. אבל מי שמדבר ומעורר על כך, בהחלט נחשב לחריג (והא ראיה שמביאים סיפורים כאלה על גדו"י כראיה (או מה שציינו לשבח/לגנאי את האדמו"ר מקארלין בנוגע לקורונה), כאילו זה איזה חידוש עצום ומופלג שצריך לשמוע עליו סיפור מאיזה 'גדול'. הגע עצמך, היו צריכים לפתוח אשכול ולכתוב בו שההייליגע בית ישראל התפלל שחרית כל יום? או שהכת"ס בירך ברכת המזון אחרי שאכל לחם?).
ב. לגבי חוסר משמעת, אכן, הציבור הישראלי כולו נגוע בזה. והמשמעת שלנו אחת היא ואין בלתה - לגדולי ישראל (שאו שזכו ואתגלי להם הכל דליכא מידי דלא רמיזי באורייתא, או שממש בודקים העניינים הנאמרים להם על ידי מבינים בדבר, לא אברכים יושבי קרנות, או משב"קים וגיחזים למיניהם, או דוברויות, אלא ממש מבינים בדבר. משום מה, ולמרות שהעירו לי, אני כן אוחז שיש דברים כאלה בעולם), אלא ש(כנראה) גדו"י שליט"א סבירא להו שזה מושכל ראשון שאינה צריכה לפנים לומר לתלמידיהם שלא יחיו בהפקרות, ושלא יבנו בניינים על יסודות של אוהל, או פרנצ'עס על שילדה של מטריה מתקפלת, או שביל ברזל חלקלק במקום שבוודאי יישפכו עליו נחלי מים ונחלי שמן, ויעברו בו שתי רבבות אנשים. אלא מאי? לתלמידים כנראה לא פשיטא להו, ויש להם 1001 סיבות למה, וע"כ שומה על גדולי ישראל לעורר בפועל. אלא מאי? אם לא מעוררים, אזי באים וכו' ומעוררים (ואזי באים שלומי אמוני ישראל, ומתחילים לטעון הרגיל - למה להתייחס להם? יש להם מגמה וכו' וכו' וכו' וכו', וזה כבר תקליט שרוט מרוב השמעות). ואחרי זה, כשמבינים שכבר צריך לעורר, ונאמרו דברים שלא היה צריך להיאמר, אז מוציאים """הבהרות""" (אבל עם סמלים של המדינה, ובצירוף עם איזה גרוייסע "מאן דאמר" עם מדים, או איזה דובר/אחראי/מנהל ל"מגזר החרדי" נעבעך (היינו איזה פליט ישיבה שאמר לההם שהוא "מבין" את החרדים, ותו לא), ואז שוב שלומי אמוני ישראל חוזרים לטעון הנ"ל, ממש "תרשים זרימה" מעגלי, וחוזר חלילה עד ביאת גואל צדק, ויש שיאמרו עד בכלל...).
שנה שלמה+ של קורונה וכו', הספיקה כדי שכולם יבינו איך זה עובד.

[הפצת המעיינות]

החוסר משמעת מתחיל בגיל המתבגרים "אל תגיד לי מה לעשות!" וככה זה נמשך ונמשך...

[תוכן]

משפחה יהודית שלימה נמחקה כמעט כולה, וגם אחרי כמה ימים אין מילה אחת בפורום על הטרגדיה הבלתי נתפסת הזאת. כולנו ירון לונדון. מה שברור הוא שעת צרה היא ליעקב, שהרי מי היה חולם שברכבל תהיה דוקא משפחה יהודית. אבל הקב"ה מרמז לנו, שיש לנו להטיב מעשינו, ומידת הדין מתוחה דוקא כנגד עם ישראל. ואני חוזר ושואל את עצמי, מה עלי לעשות במצב זה... ותשובה ברורה אין לי...

[ישראליק]

משפחה יהודית שלימה נמחקה כמעט כולה, וגם אחרי כמה ימים אין מילה אחת בפורום על הטרגדיה הבלתי נתפסת הזאת. כולנו ירון לונדון. מה שברור הוא שעת צרה היא ליעקב, שהרי מי היה חולם שברכבל תהיה דוקא משפחה יהודית. אבל הקב"ה מרמז לנו, שיש לנו להטיב מעשינו, ומידת הדין מתוחה דוקא כנגד עם ישראל. ואני חוזר ושואל את עצמי, מה עלי לעשות במצב זה... ותשובה ברורה אין לי...

גם לי אחזה צמרמורת כששמעתי שהמדובר הוא משפחה יהודית, ומה עוד שהאבא התחזק לאחרונה במצות תפילין

[עליך עיננו]

משפחה יהודית שלימה נמחקה כמעט כולה, וגם אחרי כמה ימים אין מילה אחת בפורום על הטרגדיה הבלתי נתפסת הזאת. כולנו ירון לונדון. מה שברור הוא שעת צרה היא ליעקב, שהרי מי היה חולם שברכבל תהיה דוקא משפחה יהודית. אבל הקב"ה מרמז לנו, שיש לנו להטיב מעשינו, ומידת הדין מתוחה דוקא כנגד עם ישראל. ואני חוזר ושואל את עצמי, מה עלי לעשות במצב זה... ותשובה ברורה אין לי...

האם באמת סבור כב' שימצא תשובה כאן בפורום?
לב יודע מרת נפשו וכ"א יודע היטב במה הוא צריך להתחזק
א"כ מה התועלת לחזור ולשאול כל פעם? מי שרוצה להתחזק מתחזק!!

[תא חזי]

האם באמת סבור כב' שימצא תשובה כאן בפורום?
לב יודע מרת נפשו וכ"א יודע היטב במה הוא צריך להתחזק
א"כ מה התועלת לחזור ולשאול כל פעם? מי שרוצה להתחזק מתחזק!!

לא. לא על זה השאלה, אנסה לרמז לך ולא אשנה - השאלה היא למה בב' האסונות הסמוכים הקודמים נזכר עניין זה בפורום בריבוי והארכה (אם כי על הראשון י"ל שהוא היה אז יחיד במינו, וגם היה מרובה נפגעים מאד), ואילו כאן - דממת אלחוט. האם יש לזה קשר לשיוך המגזרי של הנספים?

[עליך עיננו]

האם באמת סבור כב' שימצא תשובה כאן בפורום?
לב יודע מרת נפשו וכ"א יודע היטב במה הוא צריך להתחזק
א"כ מה התועלת לחזור ולשאול כל פעם? מי שרוצה להתחזק מתחזק!!

לא. לא על זה השאלה, אנסה לרמז לך ולא אשנה - השאלה היא למה בב' האסונות הסמוכים הקודמים נזכר עניין זה בפורום בריבוי והארכה (אם כי על הראשון י"ל שהוא היה אז יחיד במינו, וגם היה מרובה נפגעים מאד), ואילו כאן - דממת אלחוט. האם יש לזה קשר לשיוך המגזרי של הנספים?

היה לו שתי שאלות עניתי על השניה..

[בברכה המשולשת]

דווקא על האסון ברכבל ראיתי דברים, לא כאן בפורום, ולא נראה שהיה לרצון אם היו הדברים נאמרים גם כאן.

[002]

מה בין הוראות בטיחות ל'חינוך מחדש'?
ואסון קרלין יוכיח שידעו והריעו והתריעו
ובכל זאת קרה מה שקרה
אמנם עכשיו יש איזה 'אפנת בטיחות' כל איזה חסידות שהוסיפה תמיכה לפרנצע'ס
כבר זוכה לכתבה יח''צ מטופשת
אבל תלך לארון חשמל בבית כנסת שכונתי ממוצע
בוקה ומבולקה
אף אחד לא עובר טסט של חברת החשמל
כך שמה שנשאר זה רק לעורר את הציבור
להתריע בכל מקום על מפגעי בטיחות

הפרנצע'ס קרסו כבר בחתונת בן האדמו"ר מגור בהשתתפות אלפי חסידים והאנשים בבמת הכבוד נפלו מהבמה שקרסה לחלוטין.
- 5 אנשים פונו לבית החולים עם שברים בגופם
למרות שזה קרה, לכאורה זה לא הביא לשינוי.

[דרופתקי דאורייתא]

שמעתי כי הגרח"י קפלן בשיחה בישיבה ביום רביעי האחרון דיבר על כמה דברים שנידונו כאן, בפרט לגבי הרב'ה מקרלין ועוד, אשמח אם יש מי שיוכל להביא את השיחה לכאן.

[רוצה ללמוד]

אולי יוציא מישהו מארכיונו את ההתכתבות שהיתה בין תלמידי רבי עקיבא לאחר שהתגלה שמתו ביום אחד כמה מאות תלמידים.

האם היו כאלה שכתבו שם שחייבים דחוף לשנות את הרגלי התזונה שהיו במטבח הישיבה של רבי עקיבא? או שהאויר בבית מדרשו של רבי עקיבא לא מספיק צלול, וצריך לפתוח חלונות?

מצאתי משהו בארכיון... מאורע קדום יותר, גיליון היסטורי אודות פטירת דוד המלך ע"ה

[הרואה]

מרוב שיש לי מה לומר בסוגיות האלו אני לא אומר כלום, אכתוב עכשיו על נקודה בודדת.

יש בעיה שאנשים בציבור החרדי מאד מצומצמים, זה גורם להרבה בעיות, אבל בנושא זה לאי יכולת ללמוד ממקרים קודמים, אין אפשרות להביע ביקורת, ואם מישהו נניח בשנים קודמות היה מבקר את מה שהולך במירון כמו שאנשים מדברים היום, הוא היה מיד נתפס כמורד במקצת וכו'.

בקיצור האדם הממוצע לא נתקל באיזושהי ביקורת סביב נהלי האבטחה והבריאות (סתם דוגמא קטנה, בסיום צומות בכל בתי הכנסת שאני מכיר מביאים רוגלך וקולה, כאילו שאין משהו אחר בעולם בריא יותר (ואף טעים וזול יותר)), ועל כן אף אחד כמעט לא הבין שיש פה סכנות, אף אחד לא שמע על אירועי מחיצה בעולם, ואפילו רבים לא שמעו את מה שראו עיני ועיני רבים בהלויה של מרן הגרי"ש אלישיב אני ראיתי לפחות 20 אנשים שהתעלפו (הייתי בנקודת השיא של הדוחס במא"ש פינת שבט"י כשהקהל החל לנוע ומכל הצדדים רק נהרו אנשים בכמויות), ושקט מוחלט, אסור לבקר ואסור ללמוד מהגויים, מה שהיה הוא שיהיה.

השופר היחיד שממנו מקבלים קצת דעת בנושאים המשיקים לעולם דידן הוא העיתון המפלגתי נהרא נהרא ופשטיה, ושם כמובן רק רואים איך העסקן הרב פלוני ענה כמו שצריך למחרפים ולמגדפים, ומלבד זאת אנחנו מתוקנים. אין אצלנו מכות כמו אצל החילונים (רבים אפילו לא שמעו מה שקרה לאחרונה בפוניבז' כי זה לא היה כתוב בעיתון), אצלנו כולם יראים ושלמים יצאו ישר מהציורים של יוני, ועולם התורה ממשיך להיות שקוע בתוספות מלבד אי אלו שוליים שחלילה מנסים להחדיר השקפה זרה (ושוב נהרא נהרא ופשטיה).

[חיים סגל]

שמעתי כי הגרח"י קפלן בשיחה בישיבה ביום רביעי האחרון דיבר על כמה דברים שנידונו כאן, בפרט לגבי הרב'ה מקרלין ועוד, אשמח אם יש מי שיוכל להביא את השיחה לכאן.

מי יכול להביא?

[עקביה]

מרוב שיש לי מה לומר בסוגיות האלו אני לא אומר כלום, אכתוב עכשיו על נקודה בודדת.

כתבת דברים של טעם, ואצרף הרהור שלי,
אמש הייתי בחתונה באולם 'היכל הנגינה' בברכפלד, מודיעין עילית.
האולם שוכן על גג של בית כנסת, ובזמן הריקודים היה פשוט מפחיד, הרצפה רוקדת כמו טרמפולינה.
שמעתי שכך זה שם כבר לפני כמה שנים, אבל אמש הייתי שם בעצמי בפעם הראשונה וחשתי שאכן כך.
ב"ה לא קרה כלום, ובעז"ה גם לא יקרה כלום, אבל האם לא צריך לחשוש שכוחה של הרצפה לא יעמוד לה לנצח? ומה צריך לעשות בנדון?

[מענה איש]

מרוב שיש לי מה לומר בסוגיות האלו אני לא אומר כלום, אכתוב עכשיו על נקודה בודדת.

כתבת דברים של טעם, ואצרף הרהור שלי,
אמש הייתי בחתונה באולם 'היכל הנגינה' בברכפלד, מודיעין עילית.
האולם שוכן על גג של בית כנסת, ובזמן הריקודים היה פשוט מפחיד, הרצפה רוקדת כמו טרמפולינה.
שמעתי שכך זה שם כבר לפני כמה שנים, אבל אמש הייתי שם בעצמי בפעם הראשונה וחשתי שאכן כך.
ב"ה לא קרה כלום, ובעז"ה גם לא יקרה כלום, אבל האם לא צריך לחשוש שכוחה של הרצפה לא יעמוד לה לנצח? ומה צריך לעשות בנדון?

למה שלא תפנה למחלקת ההנדסה בעירייה???

[עקביה]

למה שלא תפנה למחלקת ההנדסה בעירייה???

לא עלה על דעתי.
זה קשור אליהם?

[מענה איש]

למה שלא תפנה למחלקת ההנדסה בעירייה???

לא עלה על דעתי.
זה קשור אליהם?

כן.

[משוש דורים]

מרוב שיש לי מה לומר בסוגיות האלו אני לא אומר כלום, אכתוב עכשיו על נקודה בודדת.

כתבת דברים של טעם, ואצרף הרהור שלי,
אמש הייתי בחתונה באולם 'היכל הנגינה' בברכפלד, מודיעין עילית.
האולם שוכן על גג של בית כנסת, ובזמן הריקודים היה פשוט מפחיד, הרצפה רוקדת כמו טרמפולינה.
שמעתי שכך זה שם כבר לפני כמה שנים, אבל אמש הייתי שם בעצמי בפעם הראשונה וחשתי שאכן כך.
ב"ה לא קרה כלום, ובעז"ה גם לא יקרה כלום, אבל האם לא צריך לחשוש שכוחה של הרצפה לא יעמוד לה לנצח? ומה צריך לעשות בנדון?

אחר אסון ורסאי אמר לי מהנדס גדול, שרצפה רוקדת אינה מלמדת על חולשתה כלל, כי הרבה פעמים עושים זאת בכוונה תחילה, ונתן לי דוגמה לדבר, שבעבר כשהיו משתמשים עם מכונות דפוס מהסוג הישן שכל הדפסת עמוד היתה כרוכה בחבטה של המכונה על הנייר, היו מתאימים את סוג הרצפה של בית דפוס לכך שיהיה לה גמישות מסויימת ולא תקרוס עם הזמן מהחבטות, ויש דרך הנדסאית לעשות רצפה גמישה מחד וחזקה מאידך.
אך כמובן צריך לבדוק אם כך נעשה במקרה שלפנינו.

[מעט דבש]

לפני כמה שנים הזדמנתי לאולם 'היכל הנגינה', וראיתי שתלוי שם אישור ממהנדס שהרצפה תקנית, למרות הרעידות.

[יוֹסֵפֶר]

מרוב שיש לי מה לומר בסוגיות האלו אני לא אומר כלום, אכתוב עכשיו על נקודה בודדת.

כתבת דברים של טעם, ואצרף הרהור שלי,
אמש הייתי בחתונה באולם 'היכל הנגינה' בברכפלד, מודיעין עילית.
האולם שוכן על גג של בית כנסת, ובזמן הריקודים היה פשוט מפחיד, הרצפה רוקדת כמו טרמפולינה.
שמעתי שכך זה שם כבר לפני כמה שנים, אבל אמש הייתי שם בעצמי בפעם הראשונה וחשתי שאכן כך.
ב"ה לא קרה כלום, ובעז"ה גם לא יקרה כלום, אבל האם לא צריך לחשוש שכוחה של הרצפה לא יעמוד לה לנצח? ומה צריך לעשות בנדון?

למה שלא תפנה למחלקת ההנדסה בעירייה???

שיגלה להם את אמריקה? זה ידוע שנים, עד כדי שאחד אומר לרעהו שהחתונה בהיכל הנגינה, אומר לו הלה: זה עם הרצפה שרוקדת?..

[שעת הכושר]

תמה אקרא! אסון נוסף רח"ל מתגלגל והולך כנגד ציבור שומרי התורה בארה"ק בהקמת ממשל עויין, ותכלה היריעה מלפרט כל הסכנה הנוראה הטמונה בזה, ברוח ובגשם. ואמנם גם כאן יש מקום לתלות הדברים במעשה ידי אדם, להאשים את העושים רע או את אלו שהתרפו ממלאכתם, ואפשר גם להתחיל להתקוטט מיהו האשם, וכו' וכו' וכו'. אבל הרי א"א אפשר לשכוח שהגזירה מתגלגלת עלינו מן השמים, גם אם לא נחליט בבירור מיהו החייב שהחובה מתגלגלת על ידו. ואמנם עדיין לא נגזרה גזירה בחותמת של דם, ובימים קריטיים אלו ודאי ראוי לשפוך שיח לפני אבינו שבשמים שיטיל שנאה ביניהם ויהיה פיזורם טוב להם וטוב לעולם. ובודאי אין הזמן כשר לשיח עמי הארצות, כי אם לשפיכת הנפש בתפילה ודמעות שיציל הבורא את צאן מרעיתו מעדת הזאבים הסובבים אותם, ולא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים אכי"ר.

[מענה איש]

מרוב שיש לי מה לומר בסוגיות האלו אני לא אומר כלום, אכתוב עכשיו על נקודה בודדת.

כתבת דברים של טעם, ואצרף הרהור שלי,
אמש הייתי בחתונה באולם 'היכל הנגינה' בברכפלד, מודיעין עילית.
האולם שוכן על גג של בית כנסת, ובזמן הריקודים היה פשוט מפחיד, הרצפה רוקדת כמו טרמפולינה.
שמעתי שכך זה שם כבר לפני כמה שנים, אבל אמש הייתי שם בעצמי בפעם הראשונה וחשתי שאכן כך.
ב"ה לא קרה כלום, ובעז"ה גם לא יקרה כלום, אבל האם לא צריך לחשוש שכוחה של הרצפה לא יעמוד לה לנצח? ומה צריך לעשות בנדון?

למה שלא תפנה למחלקת ההנדסה בעירייה???

שיגלה להם את אמריקה? זה ידוע שנים, עד כדי שאחד אומר לרעהו שהחתונה בהיכל הנגינה, אומר לו הלה: זה עם הרצפה שרוקדת?..

התקן לאולם אירועים הוא 500 ק''ג למ''ר לעומת בית שדי ב150 ק''ג בגלל העומס הדינמי והמפתחים