דוק וחלד כתב:וכמו"כ לא אוכלים בבית אבלים כלום. ודבר זה קצת תמוה דהלא יש להקפיד דווקא בהפך להרבות ברכות לע"נ.
דוק וחלד כתב:אין לתפור בגד על האדם היינו כשהוא לבוש בו, לכאורה מפני שכך עושים למת, ברם אם הוא מחזיק חוט בפיו או בגרסא אחרת אוכל משהו באותו הזמן שרי וצ"ע מה הקשר.
יהודה בן יעקב כתב:דוק וחלד כתב:וכמו"כ לא אוכלים בבית אבלים כלום. ודבר זה קצת תמוה דהלא יש להקפיד דווקא בהפך להרבות ברכות לע"נ.
גם אצל האשכנזים נהגו כך, וכל התמיהה היא רק ע"פ מנהג הספרדים.
אדרבה, נשאל להיפך, היכן מצינו מקור להרבות בברכות לע"נ?
יהודה בן יעקב כתב:דוק וחלד כתב:אין לתפור בגד על האדם היינו כשהוא לבוש בו, לכאורה מפני שכך עושים למת, ברם אם הוא מחזיק חוט בפיו או בגרסא אחרת אוכל משהו באותו הזמן שרי וצ"ע מה הקשר.
ראה כאן אות ל.
גימפעל כתב:יהודה בן יעקב כתב:דוק וחלד כתב:אין לתפור בגד על האדם היינו כשהוא לבוש בו, לכאורה מפני שכך עושים למת, ברם אם הוא מחזיק חוט בפיו או בגרסא אחרת אוכל משהו באותו הזמן שרי וצ"ע מה הקשר.
ראה כאן אות ל.
בספר החדש 'אהל יהושע' ראיתי שהמרי"ל דיסקין הקפיד ע"כ.
דוק וחלד כתב:הקפדה יתירה על הגשת כל דבר ביד ימין.
דוק וחלד כתב:ודבר זה קצת תמוה דהלא יש להקפיד דווקא בהפך להרבות ברכות לע"נ.
דוק וחלד כתב:אין להכניס בעלי חיים טמאים לבית. (בעיקר לא במוצאי שבת) בגמ' נא' על כלב רע אך לא על עצם הבע"ח טמא.
דוק וחלד כתב:אצל כלל עדות הספרדים האב מניח את ידיו על ראש ילדיו בברכת כהנים (עם הטלית), המנהג גורף וכמדומני נמצא בכל העדות. ואילו האשכנזים אפי' לא שמעו עליו.
תא חזי כתב:דוק וחלד כתב:אצל כלל עדות הספרדים האב מניח את ידיו על ראש ילדיו בברכת כהנים (עם הטלית), המנהג גורף וכמדומני נמצא בכל העדות. ואילו האשכנזים אפי' לא שמעו עליו.
נכב"ב קצת.
אכן, כדברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בשיחת־קדשו דכ' מרחשון תשד"מ (סל"ז ואילך. הוגה לאח"ז על־ידו, ונד' ב'התוועדויות' ח"א ע' 487 ואילך); ומקורו הראשון טהור מ'קב הישר' פ"ב, כנסמן שם (הע' 1) - ונכב"ב.תא חזי כתב:כמדומה שבחב"ד ישנה הוראה לא להסתכל כלל על בע"ח טמא, ואולי בציונים על דברי הרבי ע"ז יש מקורות יותר קדמונים . .
כדכד כתב:גימפעל כתב:יהודה בן יעקב כתב:דוק וחלד כתב:אין לתפור בגד על האדם היינו כשהוא לבוש בו, לכאורה מפני שכך עושים למת, ברם אם הוא מחזיק חוט בפיו או בגרסא אחרת אוכל משהו באותו הזמן שרי וצ"ע מה הקשר.
ראה כאן אות ל.
בספר החדש 'אהל יהושע' ראיתי שהמרי"ל דיסקין הקפיד ע"כ.
שמעתי מראש הישיבה שלי זצ"ל וכנראה על המהריל"ד שפעם נקרע הבגד והי' צריך לתפרו ואמרה הרבנית שיוריד אתת הבגד כי אם תופרים בגד על האדם תופרים לו את השכל. לא הי' ניחא לו בכך והרבנית אמרה שמצאה עצה שאם לועסים את החוט אין זה מזיק והסכים הרב ללעוס את החוט כל זמן התפירה.
לאחר מכן אמר לתלמידיו: מה שראיתם שעשיתי אין זה משום שאני באמת מאמין בזה, אלא משום שרציתי ללמדכם שהשכל הוא דבר כל כך חשוב עד שאפילו בספק ספיקא של שכל צריך ליזהר...
תא חזי כתב:(מלבד מה שראיתי שיש מקפידים (דווקא אשכנזים) לא למזוג משקה כשגב היד כלפי מטה, ואיני יודע מקורו.
עזריאל ברגר כתב:
ולפענ"ד מאוד לא מוצלח שפתחו אשכול אחד לדון בו בריבוי נושאים כאחד.
דוק וחלד כתב:וכמו"כ לא אוכלים בבית אבלים כלום. ודבר זה קצת תמוה דהלא יש להקפיד דווקא בהפך להרבות ברכות לע"נ.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 127 אורחים