תחילה, קישור לערך במכלול
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7% ... 7%95%D7%AA
ועכשיו, לגוף העניין-
בעולמנו זה, הבלתי שלם ובלתי מושלם (יעויין דרך ה' ודעת תבונות וכו'), אין החלטה או דרך פעולה שיש בה רק תועלת, ללא עלות וללא נזקים.
לפיכך, כל החלטה מושכלת מחייבת את שקלול התועלת המצופה מדרך הפעולה המוצעת אל מול הנזקים האפשריים ואל מול העלות של דרך פעולה זו והשלכותיה.
שקלול כזה מצריך בחינה אמתית ובלתי תלויה של סיכויי ההצלחה וסיכוני הנזק.
נטל ההחלטה והאחריות עליה מוטל על כל יהודי, ואין לו דרך להימלט מאחריות זו. גם הסתמכות על מומחים או על הרשויות היא החלטה, אלא שמדובר בהחלטה למסור את השקלול לאדם אחר או לאנשים אחרים. אולם, האחריות על עצם ההחלטה למסור את האחריות למישהו אחר מוטלת אך ורק על מי שמחליט לעשות כן, ולא על אף אדם אחר.
(ודוק, ייתכן שעבור אנשים רבים זו אכן החלטה מושכלת, מפני שאין להם את הכלים לשקלל את כל האמור, והם מעדיפים לסמוך על מי שהם סבורים שיש לו כלים כאלה.) וברור שהחלטה זו אינה מחייבת שיהודי אחר גם יחליט כך.
דברים אלו אמורים גם בשאלות של פיקוח נפש. כל יהודי ירא שמים חרד לחייו ולחיי כל יהודי, ויודע על חשיבות עניין פיקוח נפש בהלכה (מלבד בנושאים הלכתיים בהם אין לשקול שיקולי פקו"נ, דהיינו גדרי קידוש השם בהלכה). אולם, האחריות איך לשקלל את הנתונים, כאמור, כדי לשמור על נפשות ישראל שלא יבואו לידי סכנה ח"ו, באה לידי יישום ממשי בצורות שונות ולעיתים מנוגדות, בהתאם לשקלול הנתונים האמור.
לפיכך, אין הצדקה להאשים את מי שפועל בצורה מושכלת על-פי הידוע לו כדי להציל חיי יהודים או לא לסכנם (בהתאם לעניין) בזלזול בחשיבות עניין פקו"נ, כאשר אדרבה, הוא פועל לפי שקלול נתונים ותמורות מושכל, כאמור.
(כמובן, שאין הדברים אמורים במי שלא משקלל כאמור, אלא פועל בזלזול)
כתבתי דברים דומים בספרי וגם באתרא קדישא הדין, בחלק מאשכולות הקורונה. לא רציתי לחזור על הדברים, כדי שלא לצער יהודים יקרים. אולם, לאור דברים שכתבו לאחרונה חלק מחשובי חו"ר אתרא קדישא הדין שליט"א, שיש בהם (לענ"ד) האשמה מוטעית (תוך כוונות נעלות ונאצלות של הצלת חיי ישראל), החלטתי כן לכתוב זאת שוב, ובצורה ברורה.
(חשבתי לכתוב את הדברים באחד מהאשכולות על האסון במירון או באשכול על האסונות וכו', או לחלופין באחד מהאשכולות על האזעקות והשלכותיהן, אך נלענ"ד שכדאי שזה יהיה באשכול נפרד)