אזעקה באמצע תפילה

[מאיר בן אבי]

עיינו במצורף

[דורש טוב לעמו]

עיינו במצורף

הדברים אינם מדויקים.


על הלכה זו של נחש יש שני סיוגים, הגמרא (ברכות לג.) אומרת שדין זה רק בנחש אך בעקרב פוסק מתפילתו. וביאר רש"י: "לפי שהעקרב מסוכן לעקוץ יותר משנחש מוכן לישוך".
ובירושלמי (ה, א) כתוב שגם כאשר הנחש בא לכיוונו כעוס סימן שבא להזיק ומותר לפסוק.
וכך פסק השו"ע. וע"פ זה כתב הביאור הלכה שבכל "מקום שיש חשש שממית הוי נחש כמו עקרב".

ב. הדין שאין להפסיק כאשר נגיע נחש היינו בדיבור, אבל מותר ללכת מהמקום ולהתרחק מהסכנה.
וכך כתב הרמ"א, "אבל יכול לילך למקום אחר כדי שיפול הנחש מרגלו".
וכן כתב המ"ב שם "לא יפסיק - ר"ל ע"י דיבור כגון לומר לאחר שיסירנה... אבל ע"י הליכה מותר שהליכה לא נקרא הפסק, ודוקא הכא דהוא לצורך להסיר הנחש אף דתלינן דמן הסתם לא יהיה סכנה אבל שלא לצורך מקרי הליכה ג"כ קצת הפסק".

ממילא יוצא שכאשר יש סכנה ברורה כגון אזעקה, חובה לעצור מתפילתו ולהזדרז ללכת למקום מוגן. אם אין צורך להפסיק בדיבור אין לדבר, אך אם כדי להגיע למקום המוגן צריך לדבר יש לדבר.

[אשרי יושבי ביתך]

עיינו במצורף

ראוי לשים לב כי את הדברים לא כתב מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א (למרות שעצם החיבור שלו הוא), יעויין בסוף הקובץ - בשורה האחרונה.

[כדכד]

במלחמת המפרץ היו כמה אזעקות שחלקם נשמעו באמצע תפלת עמידה וראיתי לגדולי תורה שהפסיקו תפלתם כדי ללכת למקום שהיה נחשב אז מוגן (אמנם שמעתי על אחד מגדולי הדור שלא הפסיק תפילתו למרות שלפני כן הורה לאחרים לעשות כך וכששאלוהו על כך אמר שהיה שקוע בתפלה ולא שמע כלל שהיתה אזעקה...)

[כדכד]

עיינו במצורף

...

ממילא יוצא שכאשר יש סכנה ברורה כגון אזעקה, חובה לעצור מתפילתו ולהזדרז ללכת למקום מוגן. אם אין צורך להפסיק בדיבור אין לדבר, אך אם כדי להגיע למקום המוגן צריך לדבר יש לדבר.

סכנה ברורה כגון אזעקה?
מנין שהסכנה שמתריעה עליה האזעקה היא יותר ברורה מסכנת נחש ואולי היא רק כסכנת נחש ולא כסכנת עקרב?

[דורש טוב לעמו]

עיינו במצורף

...

ממילא יוצא שכאשר יש סכנה ברורה כגון אזעקה, חובה לעצור מתפילתו ולהזדרז ללכת למקום מוגן. אם אין צורך להפסיק בדיבור אין לדבר, אך אם כדי להגיע למקום המוגן צריך לדבר יש לדבר.

סכנה ברורה כגון אזעקה?
מנין שהסכנה שמתריעה עליה האזעקה היא יותר ברורה מסכנת נחש ואולי היא רק כסכנת נחש ולא כסכנת עקרב?

לכאורה עפ"י דבריו של הבה"ל שבכל מקום שיש חשש שממית דין הנחש הוא כמו העקרב. ועינינו הרואות שאכן לצערנו היו כאלו בשבוע האחרון שנהרגו מהפגיעות.

[דרופתקי דאורייתא]

האם בטיל אחד שנורה בכללות לא"י, ואין יודעים היכן אמור ליפול (לו יצוייר), האם כל תושבי א"י צריכים מפני פיקו"נ לברוח למרחב מוגן, או"ד כיון שזה חשש רחוק שדוקא כאן יפול, א"צ לברוח.
ומאידך י"ל, שאם כולם ינהגו כך, יש סיכוי גדול יותר שיהיה מי שיפגע.
וצ"ע.

[סגי נהור]

האם בטיל אחד שנורה בכללות לא"י, ואין יודעים היכן אמור ליפול (לו יצוייר), האם כל תושבי א"י צריכים מפני פיקו"נ לברוח למרחב מוגן, או"ד כיון שזה חשש רחוק שדוקא כאן יפול, א"צ לברוח.
ומאידך י"ל, שאם כולם ינהגו כך, יש סיכוי גדול יותר שיהיה מי שיפגע.
וצ"ע.

השאלה צריכה להיות בטיל שנורה לעיר פלונית, ובכל עיר זו יש רק אדם אחד, ונשמעת בה אזעקה אחת. במקרה כזה אין שום ספק שאסור לאותו אדם להפסיק תפילתו מפני החשש האפסי שייפגע. הסכנה היא רק מצד הכפלת החשש האפסי במספר האנשים (בכל הערים) ובמספר האזעקות, ואז אכן יש סכנה ממשית כפי שרואות עינינו.
וכיון שהוראה, איזו שתהיה, מתייחסת לכל האנשים בכל האזעקות, אין מנוס אלא לראות במצב זה מצב של סכנה (כ"ז כבר נידון כאן בעבר).

[בברכה המשולשת]

הערה כללית:
היו רבים שנפגעו רח"ל בשל המנוסה ל-"מרחב המוגן".
ויש אף מי שנפטרו מהפחד רח"ל.

[דרופתקי דאורייתא]

אם לדייק, השאלה צריכה להיות בטיל שנורה לעיר פלונית, ובכל עיר זו יש רק אדם אחד, ונשמעת בה אזעקה אחת. במקרה כזה אין שום ספק שאסור לאותו אדם להפסיק תפילתו מפני החשש האפסי שייפגע. הסכנה היא רק מצד הכפלת החשש האפסי במספר האנשים (בכל הערים) ובמספר האזעקות, ואז אכן יש סכנה ממשית כפי שרואות עינינו.
וכיון שהוראה, איזו שתהיה, מתייחסת לכל האנשים בכל האזעקות, אין מנוס אלא לראות במצב זה מצב של סכנה (כ"ז כבר נידון כאן בעבר).

תודה רבה על חידוד השאלה.

היכן יש מקור לזה? כלומר ברור שעל מורה הוראה לחשב פרט זה, השאלה שלי היא על כל אחד להורות לעצמו.

[מן הדרום]

בס"ד
הפוסק הגאון רבי יהודה אריה דינר, רב מרכז העיר בני ברק, נשאל על ידי תושבים שנמצאים זמן רב תחת חשש לירי טילים לכיוונם, באשר לתפילת שמונה עשרה.
התושבים שאלו מה עליהם לעשות כאשר עומדים באמצע תפילת שמונה עשרה ונשמעת אזעקה - האם להפסיק באמצע התפילה וללכת למרחב המוגן או להמשיך בתפילה וללכת רק לאחר סיום תפילת שמונה עשרה, שלפעמים יכול להיות מאוחר מדי וזה חשש סכנה.
הגרי"א דינר פסק להלכה שיש להפסיק את התפילה וללכת מיידית למרחב המוגן שכן פיקוח נפש קודם.
והוסיף הגרי"א דינר ששמע זאת ממרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זיע"א, וכאשר שאל את מרן ראש הישיבה מה טעם הדבר, שהרי כתוב בגמרא שמסתם נחש לא צריך להפסיק הואיל ורוב נחשים לא ממיתים, וכך אנו רואים שרוב הטילים בחסדי שמים לא ממיתים - וא"כ למה יפסיק באמצע תפילת שמונה עשרה?והשיב ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זיע"ה שבנחש, הנחש עצמו רובם לא ממיתים - ומשא"כ הפצצות, כולן מסוכנות, וכל אחד ואחד שלא מזיק - זה נס...

[סגי נהור]

והוסיף הגרי"א דינר ששמע זאת ממרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זיע"א, וכאשר שאל את מרן ראש הישיבה מה טעם הדבר, שהרי כתוב בגמרא שמסתם נחש לא צריך להפסיק הואיל ורוב נחשים לא ממיתים, וכך אנו רואים שרוב הטילים בחסדי שמים לא ממיתים - וא"כ למה יפסיק באמצע תפילת שמונה עשרה?והשיב ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זיע"ה שבנחש, הנחש עצמו רובם לא ממיתים - ומשא"כ הפצצות, כולן מסוכנות, וכל אחד ואחד שלא מזיק - זה נס...

גם השאלה וגם התשובה אינן ברורות כלל. הפצצה היא בוודאי מסוכנת, אבל השאלה הרי היא על החשש שהפצצה תיפול בדיוק על ראשו של המתפלל.

[יוֹסֵפֶר]

מראי מקומות לסוגיא אם הליכה בתפי' הוי הפסק (עיינתי בזה מעט ואולי יועיל למישהו):

הקדמה: בסעי' ב' יתבאר שהליכה היא קצת הפסק ובסעי' ג' יתבאר ברמ"א שהליכה אינה הפסק, ונידון הפו' בזה.

שו"ע או"ח סי' קג סעי' ב:
-ירושלמי (ברכות ה, א)- התפלל בסרטיא ה"ז מעביר מפני החמור או הקרון ובלבד שלא יפסיק.
-רשב"א (ברכות לא.), טור- דווקא בכה"ג שבאה בהמה או קרון אבל לענין אחר אסור לצאת ממקומו עד שיגמור תפילתו.
-גמ' ברכות לא. ר"ע היה אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת. וכ' הרא"ש וכ"ה לחד מתי' התוס' דהיה זה בתחנונים לאחר שמו"ע.
-שו"ע- מתפלל ובאה בהמה או קרון יטה מן הדרך ולא יפסיק (היינו בדיבור, ב"ח, מ"ב. כגון לומר לאיש שיכה במקל את הבהמה כו') אבל בענין אחר אין לצאת ממקומו עד שיגמור תפילתו. אא"כ בתנונים שאחר שמו"ע.

סעיף ג
-מתני' ברכות ל: נחש כרוך לא יפסיק.
-תר"י- כלומר בדיבור, אך ללכת יכול שלא מצינו הליכה הפסק.
[-גמ' שם לג. לא שנו אלא נחש אבל עקרב פוסק.
-רש"י- העקרב מסוכן יותר לעקוץ משנחש מוכן לנשוך.
-כעי"ז בירו'- עקרב מפסיק דמחיא וחזרה ומחיא.
-תוס', תר"י, רא"ש- בירו' איתא גם בנחש אם כעוס ומוכן להזיק פוסק.]
-שו"ע- נחש כרוך לא יפסיק.
-רמ"א- אבל יכול לילך למק"א והנחש יפול.
-מג"א- יכול לילך לא מצינו הליכה הפסק. ומ"מ שלא לצורך אסור כמבואר בסעיף ב'.
-ט"ז- תמה על הרמ"א שפסק את תר"י שיכול ללכת והרי בטור פליג עליה במש"כ על בהמה או קרון שבאו כנגדו יטה מן הדרך ולא יפסיק 'אבל בענין אחר אין לו לצאת ממקומו עד שיגמור תפילתו' וכ"פ השו"ע בסעי' ב'.
-ביאור הגר"א- מסכים עם הט"ז שיוצא לפי הרא"ש בהא דר"ע דהליכה הוי הפסק ושכן דעת הטושו"ע, ואכן הרמ"א שפסק שלא הוי הפסק הוא כתר"י. וכ' הבה"ל שהגר"א ס"ל דלהטושו"ע הליכה הוי הפסק מ"מ למעשה הגר"א לא הכריע באיזה שיטה פוסק לכן במקום צורך גדול יש לסמוך על המקילים. (וקצ"ע דכן נר' בגר"א שרצה להכריע שכתב תיבת 'אבל' הרא"ש..)
-יעב"ץ במו"ק- גם לתר"י שמותר ללכת צריך הכרח גדול, אבל לצורך מותר לכו"ע לשנות מקומו כדרך שהתירו להתפלל ההולך בדרך לעיל סי' צד.
-פמ"ג- הליכה שלא לצורך אסור ולכן אסור בשביל להשתחוות (בר"ע שהיה מניחו אדם כו'), אבל לצורך כמו נחש מותר, ומ"ש שהליכה אינה הפסק פי' שאינה כדיבור דיחזור לראש הברכה.
-מ"ב- לא יפסיק היינו בדיבור, אך הליכה מותר ולא הוי הפסק, ודווקא לצורך כגון להסיר הנחש (אף דתלינן דמן הסתם לא יהיה סכנה כי רוב פעמים אינו נושך, רש"י, פיה"מ) אבל שלא לצורך אין ללכת דהוי ג"כ קצת הפסק כמ"ש השו"ע בסעי' ב'. וכ' הביה"ל דאף שהגר"א דרך דרך אחרת בזה וס"ל שלהטושו"ע הליכה הוי הפסק מ"מ למעשה לא הכריע בזה כאיזה שיטה פוסק ולכן במקום צורך גדול יש לסמוך כל המקילים.

-----
שלא יצטרכו אבל במקום הצורך כשיש אזעקה צריך לדעת את פסק הרמ"א והמג"א שאין הפסק בהליכה, והמג"א והפמ"ג ביארו החילוק מסעי' ב' דכל שיש צורך מותר ללכת, ורק שלא לצורך לא ילך. וגם המ"ב נקט והעתיק לעיקר הדין את הפמ"ג, והיעב"ץ כ' דאף לכו"ע במקום הכרח גדול מותר ואינו הפסק. אכן לדעת הגר"א היה מקום לחשוש שהוי הפסק והביה"ל כ' שהגר"א לא הכריע.

-----
וכ"ז אם נאמר שאולי סמכינן על הסטטיסטיקה שכיפת ברזל מיירטת רובא דרובא וכו' ויש קצת פחות שאלה של פיקוח נפש, אלא רק חיוב השתדלות, ואני לא יודע לקבוע בזה כלום. כי אם אכן יש צד של פיקוח נפש כל הנידון מיותר שהרי בעקרב פוסק אף בדיבור דלכו"ע הוי הפסק ושרי, ואין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש. ויל"ע.

[כדכד]

עיינו במצורף

...

ממילא יוצא שכאשר יש סכנה ברורה כגון אזעקה, חובה לעצור מתפילתו ולהזדרז ללכת למקום מוגן. אם אין צורך להפסיק בדיבור אין לדבר, אך אם כדי להגיע למקום המוגן צריך לדבר יש לדבר.

סכנה ברורה כגון אזעקה?
מנין שהסכנה שמתריעה עליה האזעקה היא יותר ברורה מסכנת נחש ואולי היא רק כסכנת נחש ולא כסכנת עקרב?

לכאורה עפ"י דבריו של הבה"ל שבכל מקום שיש חשש שממית דין הנחש הוא כמו העקרב. ועינינו הרואות שאכן לצערנו היו כאלו בשבוע האחרון שנהרגו מהפגיעות.

הסברה שלי היא שהאזעקה אינה סכנה אלא מתריעה בפני סכנה והסכנה עצמה רחוקה.
אם אדם מזהה שטיל עלול ליפול עליו באמצע תפילה ברטר שהוא צריך לצאת ולברוח אם יש לאן.
רק כיוון שהאזעקה היא כללית אז אולי אין זה נקרא כסכנת עקרב אבל יתכן שצודקים מי שכתבו כאן שיש לחוש.
הנדון בכללו הוזכר לגבי מלחמת המפרץ וההוראות שניתנו אז והיום ברור שלא היה צטורך לברוח וגם הבריחה לא הועילה כלל. אז אולי גם היום זה כך. מאידך - לכאורה יש לקבוע על פי הנהלים שידועים לנו כיום.

[סגי נהור]

הנדון בכללו הוזכר לגבי מלחמת המפרץ וההוראות שניתנו אז והיום ברור שלא היה צטורך לברוח וגם הבריחה לא הועילה כלל. אזאולי גם היום זה כך. מאידך - לכאורה יש לקבוע על פי הנהלים שידועים לנו כיום.

ההנחיות של היום כבר הצילו חיי רבים, כולל בש"ק האחרונה סמוך ונראה לביתי.

[דורש טוב לעמו]

עיינו במצורף

...

הסברה שלי היא שהאזעקה אינה סכנה אלא מתריעה בפני סכנה והסכנה עצמה רחוקה.
אם אדם מזהה שטיל עלול ליפול עליו באמצע תפילה ברטר שהוא צריך לצאת ולברוח אם יש לאן.
רק כיוון שהאזעקה היא כללית אז אולי אין זה נקרא כסכנת עקרב אבל יתכן שצודקים מי שכתבו כאן שיש לחוש.

ק"ק לומר סברא זו לענ"ד. אין אפשרות לזהות אם הטיל עלול ליפול, זה לא מעשי. הטיל עצמו הוא וודאי סכנה ברורה וממשית, והוא הוא ההורג. שחלילה הטיל עצמו מגיע קרוב או נוחת הוא וודאי הורג, ובזה לא שייך שהאדם יזהה ויעצור את התפילה, כי מדובר בדבר מהיר ועוצמתי. והאפשרות להימנע מזה, היא בעצם להישמע להוראות בזמן שמופעלת האזעקה.

[כדכד]

קודם כל אבהיר שגם לדעתי - למעשה צריך לחוש ולצאת למרחב מוגן כששומעים אזעקה גם באמצע תפלה.
באתי לדון מסברא שהסכנה כששומעים אזעקה היא סכנה רחוקה ואינה דומה לעקרב הכרוך על עקבו וכבר מנסה להורגו שלזה דומה יותר אם רואה שהטיל עצמו בדרך אליו. ברור שאני מסכים למ"ש הרב דורש טוב לעמו שאין אפשרות מעשית לברוח אם הוא כבר מזהה את הטיל וכוונתי היתה שלו יצויר שאז יכול לברוח זה דומה לעקרב.
אבל עדיין מי אמר שכששומע אזעקה על טיל שמרחף באזור ולא בטוח שיגיע אליו זה דומה לעקרב ואולי זה דומה יותר לנחש?