תא חזי כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בשבילנו, יוצאי אשכנז, זה לא חלק מיהדות. ובשביל אלו שנקטו מנהגים כאלו, כמו חלק קטן של הספרדים, זה כן. זהו מחלוקת.
בשביל בן אשכנז, אין שום סבה לרדוף אחרי ברכת כהנים בכל יום, שכן הכריע מסורתינו שלא לישא כפים חוץ מיו"ט, ואין זה 'נגד השו"ע' שאין דעתו כן. אם יש צורך לקשרים פוליטיים לערוך מימונה במוצאי פסח, היו החרדים צריכים לעזור להם, משום שעורכי מימונה מנסים המה לשמור את התורה ומנהגם. עבור אלו שמנהגם לעשות עסק גדול מל"ג בעומר, לא צריכים שום קישורים פוליטיים. שיסעו למירון, ויש מספיק מקום עבור כולם, עם כל משפחתם. מה שיש זרים שהחליטו לנקוט דבר שהמסורה שלהם מנעה מהם, והם לא רק שמפצפים על מסורתם, אלא מנסים להקדיש את הצפצפוף הזה ולעשות מזה 'יהדות' והתעוררות וחיזוק, צריכים אנו להכריז שזה שקר, זה לא חלק של יהדות שלהם ולא כן קבלו מאביהם, והם מסלפים את מסורתם. וזה העסק שלנו כנ"ל, שהם תובעים מאתנו להתייחס לזה ברצינות, בשעה שאינו כן.
אם המסורת הדרוזית מחייבת דבר מסויים, אולי יש למדינה לעזור להם. אבל הנציגים החרדיים, אשר תפקידם לעזור לחרדים לשרוד ולצמוח במדינה עויינת, אין להם אלא לייצג את הצרכים החרדיים. העלייה ההמונית איננה צורך חרדי, משום שרוב רובם של החרדים מנועים ע"י מסורתם מלעשות עסק כזה.
לא מבין מה בצע ברגרסיה הלזו. החסידים נטו קו ממסורת אשכנז לפני למעלה מ250 שנה, לטוב או למוטב תלוי את מי שואלים, וזה ממש לא המנהג היחיד שבו נטו ממנהג אשכנז הקדמון, מה פתאום בוער לך לשבור את ההגה בחזרה (ועוד לנצל לשם כך כח פוליטי)?
כמו כן, אם זה שקר, אז זה שקר גם לספרדים ולכולם בלי חולק. לא מבין את פשר ההתחמקות, כאילו יש להניח לספרדים לטעות.
כמו כן, לו יצוייר שאסכים איתך שזה שקר (ח"ו), מה זה שונה משאר תיאטראות וקרקסיאות?
כמו כן, מלכתחילה דעתי נכתבה לעיל שאין תועלת בשפיכת ממון, וכל שצריך הוא אכיפת תקנות ורגולציה באירוע הזה, כמו כל אירוע אחר. בלי בדל קשר לאמיתותו או לא. אנחנו ממילא לא חיים במדינת הלכה, ואין סברא בכלל להחיל את הנוקדנות המשונה הזו פתאום כאן.
מאיזה סבה, הסכמנו לסטיית החסידות, וגם להם זכות שרידה.
אמנם גם החסידים שבינינו אין להם מנהג מירון, ל"ג בעומר ועוד. זה לא מנהג חסידי ולא מנהג ליטאי ולא מנהג הונגרי וגם לא רוב הספרדים.
על שאר דבריך - אזכיר סיפור מילדותי. עברתי ביהכנ"ס מסוים בליל שמ"ע, וזה היה ביהכ"נ חסידי, והם רקדו וטפחו כמנהגם. קנאתי בהם, גם אני רציתי עוד שמח בחיים, והערתי כן לאאמו"ר. ענה לי אבי עם סיפור עם הגרי"ז (אני יודע שבמשך הזמן הצליחו ל'שפר' את הסיפור הזה להתאים אותו לרוח הזמן, אבל אני שמעתיהו כן). פעם עברו בניו על יד ביהכנ"ס חסידי בליל פסח, והם אמרו הלל בהתלהבות. בני הגרי"ז התפעלו מההתלהבות ואמרו כן לאביהם. אמר להם הגרי"ז, "כל ההתלהבות הזאת שייכת, כאשר צריכים להגיד הלל. לשיטת המחבר, יש בזה משהו. אמנם לדידן שמנהג אשכנז בידינו וכמו"ש הרמ"א, ואין אנו אומרים הלל בביהכנ"ס בליל פסח, לדידן אין ההתפעלות שווה כלום".
כן, יש מחלוקת וחילוקי מנהגים, ומה שלדידהו הוי מצוה, לדידן ולא כלום הוא. מה זה אומר לך? אתה לא יכול להסתדר עם זה? החפץ חיים ביטל מצות נשיאת כפים כל יום לשיטתכם יושבי א"י? ככה זה הולך, יש מחלוקת, וכל אחד נוקט כהצד שלו. החסידים והמתנגדים וכל יוצאי אירופה, אין חוגגים את ל"ג בעומר מעבר לטיולים. (
מי שרוצה להשאיר 'שווערע קוויטעל' עבור ל"ג בעומר, יש לו על מה לסמוך, וגם אני נוהג כן בל"נ) לדידן, אין זה אלא הבל הבלים, בשעה שלאותם הספרדים שיש להם מסורה ע"ז, אשרי חלקם שמקיימים מסורתם.