אסון מירון תשפ"א - וגם דמם הנה נדרש

[לבי במערב]

כל מקום הוא בחזקת סכנה!!!

חז"ל הודיעונו ש'כל הדרכים בחזקת סכנה', וכת"ר בא וחידש לנו כי כל מקום שהוא קאי (רח"ל) ב'חזקת' סכנה, לא פחות.
אף אם יש מקור כלשהו לדבריו - 'יתיר' נא לנו שלא להיות מחויבים לדבר זה...

מדוע אתה אומר זאת?

כי מש"כ כת"ר לעיל (על בטיחות הארוע במירון) אינו קשור כלל לדעתו המעוותת של הלה. לדידו מצוה לזלזל, וכמה שיותר כן ייטב.
ואם 'יוּתַּר' לשאול: בהלוית הגר"ד פיינשטיין בררו מקודם את עומסי־הצפיפות ומוקדי'? מאי שנא?

[לבי במערב]

היכן?

גם בד' מהרח"ו, שכתב כי הרב זלה"ה שהה שם ג' ימים, מוכח דעיקר השמחה והעלי' על ציון רשב"י הוא בל"ג בעומר. וכן פשוט.

[אראל]

לטענת המלגלגים, אם המדורה במירון אינו שווה...
אז למה בזבז הה"ק מרוזין זי"ע מממונו לקנות החזקה הלזו, שתישאר אצל יו"ח לדורות [הוא בעצמו מעולם לא הדליק הדלקה הזאת, רק באי כוחו]??
כל כך הי' מנהג בלי מקור חשובה אצלו??

[מכון חכמי ליטא]

לטענת המלגלגים, אם המדורה במירון אינו שווה...
אז למה בזבז הה"ק מרוזין זי"ע מממונו לקנות החזקה הלזו

בזבז? על כמה כסף מדובר?

[זאב ערבות]

כל מקום הוא בחזקת סכנה!!!

חז"ל הודיעונו ש'כל הדרכים בחזקת סכנה', וכת"ר בא וחידש לנו כי כל מקום שהוא קאי (רח"ל) ב'חזקת' סכנה, לא פחות.
אף אם יש מקור כלשהו לדבריו - 'יתיר' נא לנו שלא להיות מחויבים לדבר זה...

מדוע אתה אומר זאת?

כי מש"כ כת"ר לעיל (על בטיחות הארוע במירון) אינו קשור כלל לדעתו המעוותת של הלה. לדידו מצוה לזלזל, וכמה שיותר כן ייטב.
ואם 'יוּתַּר' לשאול: בהלוית הגר"ד פיינשטיין בררו מקודם את עומסי־הצפיפות ומוקדי'? מאי שנא?

אני מאשש את דברי שאכן כל מקום הוא בחזקת סכנה - עובדה תראה פתאום נופל טיל מן השמים... וכבר כתבתי במקום אחר שכאשר אתה בונה בית צריך לוודות שהוא עומד בתקנים ואם לא אז הבית בחזקת סכנה. האם אתה יודע מקום שאתה מובטח בו שלא יארע כל רע? אשמח לשמוע. ואם הלשון כל מקום בחזקת סכנה צורם לך אז אתקן ואומר אדם מועד תמיד, אך זה לא פוטר את האחראים למקום אם הם מתרשלים במלאכתם. בשביל כך יש בתי דין.

ושוב בקשר לדעתו של "הלה", איני סבור שהיא מעוותת אלא צריך להבין שאנו יושבי ארה"ב וכאן יש מנטליות אחרת משל יושבי הארץ ומבינים ומסתכלים על הדברים בצורה אחרת מכם ואיני סבור שהוא מזלזל במנהגי החסידים אלא מנסה לשים את הדברים פברופורציה, ויסלח לי הלה אם לא הסברתי נכון.

[זאב ערבות]

לטענת המלגלגים, אם המדורה במירון אינו שווה...
אז למה בזבז הה"ק מרוזין זי"ע מממונו לקנות החזקה הלזו, שתישאר אצל יו"ח לדורות [הוא בעצמו מעולם לא הדליק הדלקה הזאת, רק באי כוחו]??
כל כך הי' מנהג בלי מקור חשובה אצלו??

כתוב שלעולם ישלש אדם ממונו, אז זו היתה השקעה טובה (מזלו שלא קנה בשייח ג'ראח), אך איני סבור שחשב שאיפעם ההדלקה תהפך למה שהיא היום.

[לבי במערב]

בזבז? על כמה כסף מדובר?

הרבה. צא ובדוק בדברי־הימים (גם כ"ק צאצאיו אדמו"רי באיאן, שהיו גאונים וקדושים בעצמם, בזבזו על־כך לא־מעט מכספם).

השקעה טובה

במה היא מפרנסת? (שהרי זהו, בד"כ, הענין המעשי שב'השקעה טובה').

מנסה לשים את הדברים פברופורציה

לו יצויר שזוהי כוונתו (ואינו נראה כך) - יש דרך וסגנון בהם ניתן לפעול ענינים כיו"ב, והלה נהג בפירוש ובמכוון דלא כן.

[לבי במערב]

מקום שאתה מובטח בו שלא יארע כל רע

זה ש'הרבה שלוחים למקום', ואין דרך לאדם להמלט מגזרת־שמים, הוא ענין בפ"ע. כת"ר קבע כי כל מקום הוא - רח"ל - 'בחזקת סכנה', ה"י.
לי ידוע שחזקה הוי בג' פעמים לכה"פ, או במילתא דשכיחא. תרווייהו ליתנהו (ב"ה) בענינים הנדונים.

[זאב ערבות]

מקום שאתה מובטח בו שלא יארע כל רע

זה ש'הרבה שלוחים למקום', ואין דרך לאדם להמלט מגזרת־שמים, הוא ענין בפ"ע. כת"ר קבע כי כל מקום הוא - רח"ל - 'בחזקת סכנה', ה"י.
לי ידוע שחזקה הוי בג' פעמים לכה"פ, או במילתא דשכיחא. תרווייהו ליתנהו (ב"ה) בענינים הנדונים.

לצערי מהאשכול הסמוך שמשכתי ידי ממנו בעקבות דבריך נראה לי שאין שפה משותפת ביננו ולא מבינים זה את זה, בפרט שאתה מרבה לכתוב בשפת הסימנים שאיני מבין ואף לא מנסה להבין לרדת לעומק דעתך, אז אפרוש ג"כ מהאשכול הזה וימשיכו חכמי א"י לדון בנושא כאוות נפשם בלי שיוטרדו מהודעותי הלציות.

[אראל]

לטענת המלגלגים, אם המדורה במירון אינו שווה...
אז למה בזבז הה"ק מרוזין זי"ע מממונו לקנות החזקה הלזו, שתישאר אצל יו"ח לדורות [הוא בעצמו מעולם לא הדליק הדלקה הזאת, רק באי כוחו]??
כל כך הי' מנהג בלי מקור חשובה אצלו??

כתוב שלעולם ישלש אדם ממונו, אז זו היתה השקעה טובה (מזלו שלא קנה בשייח ג'ראח), אך איני סבור שחשב שאיפעם ההדלקה תהפך למה שהיא היום.

כנכד למשפחת חסידי באיאן, היה לך לדעת, שזכות ההדלקה במירון [קרי: נשיא ארץ ישראל], היה חלק רציני מן חלוקת הירושה בין הפחד יצחק ואחיו

[אראל]

גם לא הוזכר פה מ"ש המהרש"ב באגרותיו (ח"ג עמ' י"ד) על רצונו לקנות זכות ההדלקה ב'חברון'

[קרית מלך]

גם לא הוזכר פה מ"ש המהרש"ב באגרותיו (ח"ג עמ' י"ד) על רצונו לקנות זכות ההדלקה ב'חברון'

יש תיעוד ברור על קניית זכות ההדלקה במירון בשנים מסויימות עבור הרה"ק מהר"י מבעלזא.
יש תיעוד ברור על קניית זכות ההדלקה במירון עבור הרה"ק הרש"ב מליובאוויטש.

אגב, ההדלקה לא נקנתה לדורות ע"י הרה"ק מרוז'ין זי"ע אלא בכל שנה קנו את הזכות מחדש מההקדש הספרדי.
אך כל זה אכ"מ.

[אראל]

גם לא הוזכר פה מ"ש המהרש"ב באגרותיו (ח"ג עמ' י"ד) על רצונו לקנות זכות ההדלקה ב'חברון'

אגב, ההדלקה לא נקנתה לדורות ע"י הרה"ק מרוז'ין זי"ע אלא בכל שנה קנו את הזכות מחדש מההקדש הספרדי.
אך כל זה אכ"מ.

ואיך זה נשאר לדורות אצל צאצאיו??

[הכתב והמכתב]

לא מדובר כאן בהבנה אלא במציאות

לדעתך
שוב
לדעתך
שוב
לדעתך

איני מבין בנסתרות, האם זו איזושהי חידה? איפה כתבתי לדעתי?

ה'מציאות' שקבעת

[הכתב והמכתב]

קצת סדר, אחר המחילה:
א. גם כת"ר מודה, מן הסתם, כי קשה יותר להגיע לאוירת ההתעלות שבישיבה כשנמצאים בדד בבית ובשדה (וחובת האדם בעולמו אינה שייכת לנדון). א"כ מסכימים אנו, וזו העובדה הפשוטה שציינתי.
ב. שרש הענין ע"פ סוד הוא במארז"ל "כל בי עשרה שכינתא שריא", שהוא חלק מתורתנו הנגלית (סנהדרין לט, א), ותקותי כי לכת"ר יש עסק בו.
ג. בין 'לא לנהוג כדעת המקובלים' (שמקורו בפלוגתא שבאו"ח סי' כה, כנודע) ועד זלזול בדברי־קדשם ולעג לקדושת שמחת ל"ג בעומר (דבר שלא האשמתי בו ח"ו את כת"ר, אך עכ"פ זו היתה טענתי) - יש מרחק די־גדול, ובצדק.

א. אני מודה שבדרך כלל קל יותר להרגיש התעלות וכדומה בציבור, אך היום רוב כל הציבור התרגל לכך בצורה כזו שבלי הציבור לא יכול להרגיש, וזה לדעתי חסרון כיוון שכפי שהוכח לנו בשנה החולפת וכעת עם המטחים אדם צריך לדעת לקיים את המצוות, ובכלל זאת את ענין השמחה שבהם גם במצבים שלא מאפשרים לו להיות בציבור. בין אם זה חיוב להיות בשמחה ואו כל ענין אחר, איני צריך שהמקובלים יאמרו לי זאת.
ב. יש הבדל בין שכינתא שריא כל בי עשרה לבין החיוב להיות בשמחה. זה שהשכינה שורה לא אומר בהכרח שהאדם ירגיש שמחה, ולקחת אדם שלא מעוניין בכך בכח למעגל הריקודים, כלומר לאלץ אותו להיות בשמחה שבאמת לא באה מפנמיותו אלא מאילוצים חיצוניים להראות חברותי וכלא פורש מהציבור לא מקובל עלי.

מי הכריח את מי.
בסך הכל מנסים להסביר, למי שלא חווה ולא חונך, שיש כזה דבר, לגטימי, חלק מהיהדות, גם אם הוא לא מבין זאת ומנסה דרך שאלות רטוריות להפריך את הענין או להסביר שזה רק משהו חדש.

[קרית מלך]

גם לא הוזכר פה מ"ש המהרש"ב באגרותיו (ח"ג עמ' י"ד) על רצונו לקנות זכות ההדלקה ב'חברון'

אגב, ההדלקה לא נקנתה לדורות ע"י הרה"ק מרוז'ין זי"ע אלא בכל שנה קנו את הזכות מחדש מההקדש הספרדי.
אך כל זה אכ"מ.

ואיך זה נשאר לדורות אצל צאצאיו??

כי התאמצו מאד בכל שנה לקנות זאת, ואכן לא בכל שנה עלתה בידם, אלא ברוב רובם של השנים וכאמור אכ"מ.

[הכתב והמכתב]

גם לא הוזכר פה מ"ש המהרש"ב באגרותיו (ח"ג עמ' י"ד) על רצונו לקנות זכות ההדלקה ב'חברון'

יש תיעוד ברור על קניית זכות ההדלקה במירון בשנים מסויימות עבור הרה"ק מהר"י מבעלזא.
יש תיעוד ברור על קניית זכות ההדלקה במירון עבור הרה"ק הרש"ב מליובאוויטש.

אגב, ההדלקה לא נקנתה לדורות ע"י הרה"ק מרוז'ין זי"ע אלא בכל שנה קנו את הזכות מחדש מההקדש הספרדי.
אך כל זה אכ"מ.

חידשתי לי, על שני האדמורי''ם האלה, האם תוכל להפנות למקורות מידע בענין זה

[לבי במערב]

ואיך זה נשאר לדורות אצל צאצאיו??

ה'חזקה' היא לקנות את הזכות (אף שאיני יודע כיצד נוהגים בזה למעשה כיום).

[זאב ערבות]

לטענת המלגלגים, אם המדורה במירון אינו שווה...
אז למה בזבז הה"ק מרוזין זי"ע מממונו לקנות החזקה הלזו, שתישאר אצל יו"ח לדורות [הוא בעצמו מעולם לא הדליק הדלקה הזאת, רק באי כוחו]??
כל כך הי' מנהג בלי מקור חשובה אצלו??

כתוב שלעולם ישלש אדם ממונו, אז זו היתה השקעה טובה (מזלו שלא קנה בשייח ג'ראח), אך איני סבור שחשב שאיפעם ההדלקה תהפך למה שהיא היום.

כנכד למשפחת חסידי באיאן, היה לך לדעת, שזכות ההדלקה במירון [קרי: נשיא ארץ ישראל], היה חלק רציני מן חלוקת הירושה בין הפחד יצחק ואחיו

כבר כתבתי במקום אחר שסבי היה חסיד בויאן, אך לאחר ששרד המלחמה אבי לא המשיך כחסיד אך עתידה אכסניה שתחזור ואת בנינו שלחנו לתשב"ר בויאן ובני הגדול למרות שהוא לא חסיד במלא מובן המלה אך מתייעץ עם האדמו"ר בכל עניניו! כך שזה עונה לשאלתך איך יתכן שאיני מתמצא בסוגיית החזקות וכפי שמשתמע מההמשך אכן אין זה ענין פשוט.

[זאב ערבות]

לא מדובר כאן בהבנה אלא במציאות

לדעתך
שוב
לדעתך
שוב
לדעתך

איני מבין בנסתרות, האם זו איזושהי חידה? איפה כתבתי לדעתי?

ה'מציאות' שקבעת

אולי תוכל לפרט לאיזו מציאות שקבעתי אתה מתכוין?

[זאב ערבות]

קצת סדר, אחר המחילה:
א. גם כת"ר מודה, מן הסתם, כי קשה יותר להגיע לאוירת ההתעלות שבישיבה כשנמצאים בדד בבית ובשדה (וחובת האדם בעולמו אינה שייכת לנדון). א"כ מסכימים אנו, וזו העובדה הפשוטה שציינתי.
ב. שרש הענין ע"פ סוד הוא במארז"ל "כל בי עשרה שכינתא שריא", שהוא חלק מתורתנו הנגלית (סנהדרין לט, א), ותקותי כי לכת"ר יש עסק בו.
ג. בין 'לא לנהוג כדעת המקובלים' (שמקורו בפלוגתא שבאו"ח סי' כה, כנודע) ועד זלזול בדברי־קדשם ולעג לקדושת שמחת ל"ג בעומר (דבר שלא האשמתי בו ח"ו את כת"ר, אך עכ"פ זו היתה טענתי) - יש מרחק די־גדול, ובצדק.

א. אני מודה שבדרך כלל קל יותר להרגיש התעלות וכדומה בציבור, אך היום רוב כל הציבור התרגל לכך בצורה כזו שבלי הציבור לא יכול להרגיש, וזה לדעתי חסרון כיוון שכפי שהוכח לנו בשנה החולפת וכעת עם המטחים אדם צריך לדעת לקיים את המצוות, ובכלל זאת את ענין השמחה שבהם גם במצבים שלא מאפשרים לו להיות בציבור. בין אם זה חיוב להיות בשמחה ואו כל ענין אחר, איני צריך שהמקובלים יאמרו לי זאת.
ב. יש הבדל בין שכינתא שריא כל בי עשרה לבין החיוב להיות בשמחה. זה שהשכינה שורה לא אומר בהכרח שהאדם ירגיש שמחה, ולקחת אדם שלא מעוניין בכך בכח למעגל הריקודים, כלומר לאלץ אותו להיות בשמחה שבאמת לא באה מפנמיותו אלא מאילוצים חיצוניים להראות חברותי וכלא פורש מהציבור לא מקובל עלי.

מי הכריח את מי.
בסך הכל מנסים להסביר, למי שלא חווה ולא חונך, שיש כזה דבר, לגטימי, חלק מהיהדות, גם אם הוא לא מבין זאת ומנסה דרך שאלות רטוריות להפריך את הענין או להסביר שזה רק משהו חדש.

אענה לך בוטות. את המשפט מי הכריח את מי איני מבין שכן אתה כותב בצורה קריפטית. ואם אתה מנסה לומר שלא חוויתי ולא חונכתי, אז לדעתך מי שלא חווה ולא חונך לדבר מסויים אין לו להביע דעה, למשל מי שיתום מגיל צעיר ולא נתנסה במצוות כיבוד אב ואם ואח"כ נהיה פוסק אין לו לפסוק בענין. האם ביטלתי באיזשהו מקום את ל"ג בעומר? כנראה מקוצר דעתך אינך יורד לדעתי ולא מבין את דברי כיוון שחי במרובע המצומצם בו גדלת ולא מסוגל להבין שיש אנשים שחושבים אחרת ממנו. ואולי תוכל לומר לי כמה שנים קיים מנהג ההדלקה במירון? האם יש לו שורש בגמרא ובראשונים? אם לא אז זה נחשב מנהג חדש אפילו שקיים מאות שנים והאם מי ומי שלא מפזז ומקרקר במירון נחשב שנזרקה בו מינות?

[הכתב והמכתב]

היכן כתבתי שלא תביע דעה.
תביע דעתך ככל שתרצה, בדרך כבוד, ומתוך הבנה שיש משהו בל''ג בעומר שאינך מבין. נקודה.

אביעה בקוצר רב, כי אין לי כח להתקפות.
המנהג ה'חדש' של ל''ג בעומר, לא לאלו שנוסעים בשביל ה'חויה', ו'לראות פעם אחת', הוא תמצית נקודת של יראת שמים והתעוררות קודש המשפיעה לאורך ימים.
עכשיו נניח לכל המקורות שאתם מתפלפלים. נניח שבן אדם רואה ונוכח שפעולה מסוימת שהוא עושה מקרבת אותו להקב''ה, בחשקות התורה ושמירת המצוות וכל טוב, האם אין זה בכלל המצוה של 'אהבת ויראת ה'', נניח שהוא 'מסכן' ואין לו הרבה דרכים לעשות את זה, האם יש פה שאלה.
בקהילות הקודש שעולים מירון, הבחור/האברך הממוצע מרגיש וחווה את מירון כמקפצה של רוחניות. פשוט כך. ומי שרואה בזה 'תרבות חרדית' וכדו' פשוט לא נגע ולא פגע בכל הענין.

ועכשיו מקורות... למה זה כך, ומי אמר. אז יש מקורות מה יש בהשראה דוקא במקום הזה ולא במקום אחר. אבל תניחו לכל זה בצד ותענו על השאלה הקודמת - מי שזה מביא אותו לאהבת ויראת ה' למה שלא יעשה את זה.

בכל הדורות כולם כולם, כשמצאו כלי או פעולה שגורמת לעליה רוחניות, טפחו את זה וגדלו את זה, וכמובן דור דור ומנהגיו, והעליה לציון הרשב''י, שבדור הזה הפך לנקל ונגיש, הוא הוא שמביא הרבה אנשים לתורה ויראת שמים פשוט מאוד.

[לבי במערב]

כמה שנים קיים מנהג ההדלקה במירון?

למעלה מ-450 שנה.
ובקרב רובם המוחלט של אחב"י החרדים לדבר ה', דברי האריז"ל ומהרח"ו חשובים כפסק־הלכה של גדולי הראשונים.

[פרנקל תאומים]

מי הכריח את מי.
בסך הכל מנסים להסביר, למי שלא חווה ולא חונך, שיש כזה דבר, לגטימי, חלק מהיהדות, גם אם הוא לא מבין זאת ומנסה דרך שאלות רטוריות להפריך את הענין או להסביר שזה רק משהו חדש.

לגיטימי בהחלט (כל זמן שנשמר בפרופורציה הנכונה לו).
''חלק מהיהדות''??


בכל אופן, אין כאן המקום לפולמוס הכללי על העלייה למירון, זה אולי יפה לשנה רגילה. ייעודו של האשכול הנוכחי הוא לקחי האסון הנורא דשנה זו, והיות שבכל מקרה העלייה תימשך, מה שצריך לעסוק בו הוא לדאוג שהעלייה תימשך בעז''ה אך ורק באופן שאין בו סכנה ניכרת.
ובכלל זה, גם לשנות את הראש בכל הנוגע לאירועים המוניים מכל סוג שהוא. אם לא נעשה כן, אזי זה רק עניין של זמן עד הפעם הבאה לא עלינו וחס ושלום. ירחמנו האלוקים.
וד''ב.

[יתן חן]

לגיטימי בהחלט (כל זמן שנשמר בפרופורציה הנכונה לו).
''חלק מהיהדות''??

נאך איינער.
כן, חלק מהיהדות.
הפסילות המזעזעות של כמה כותבים כאן ואתה בתוכם הגיעה לשפל המדרגה.
הרי אתה יודע היטב שיש מאות אלפי יהודים טובים הסבורים אחרת ממך. מי שמך שב"ש לפסול אותם ואת דרכם ואת מנהיגיהם?
מדחציף כולי האי וכו'

[זאב ערבות]

לגיטימי בהחלט (כל זמן שנשמר בפרופורציה הנכונה לו).
''חלק מהיהדות''??

נאך איינער.
כן, חלק מהיהדות.
הפסילות המזעזעות של כמה כותבים כאן ואתה בתוכם הגיעה לשפל המדרגה.
הרי אתה יודע היטב שיש מאות אלפי יהודים טובים הסבורים אחרת ממך. מי שמך שב"ש לפסול אותם ואת דרכם ואת מנהיגיהם?
מדחציף כולי האי וכו'

איש לא פסל לא אותם ולא את מנהיגיהם... ודרך אגב גם בהר הכרמל כולם סברו אחרת מאליהו.
בכל אופן הנה ציטוט משו"ת חת"ס יו"ד רל"ג

[בברכה המשולשת]

היכן?

בדברי מהרצ"א בעצמו:

ג) ובזה תבין מנהג ישראל תורה הוא להדליק נרות ומאורות ביום זה, לכבוד האור כי טוב שמתחיל להתנוצץ ביום זה היקר ל"ג בעומר טו"ב ימים קודם מתן תורה, ולכבוד נשמת מאור התורה בוצינא קדישא אשר נתגלה ביום הזה, וביום הזה עלה לשמי מרומים והוא יומא דהילולא דיליה לאורו נסע ונלך, לכבוד ספרו הקדוש זהר המאיר ומבהיק מסוף העולם ועד סופו (אשר כתב ר' אבא ביום הזה), והוא מאיר לנו בגלותינו עד כי יבא משיח צדקנו דאתמר ביה ויאמר אלקים יה"י או"ר (בגימטריא ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן) זה אורו של מלך המשיח יבא במהרה בימינו ויגלה לנו האור הגנוז, והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, ותבין לפי"ז אשר נתאמת לנו מאנשי אמת אשר השמחה ביום הזה על ציון ר' שמעון בן יוחאי היא שלא כטבע דכתיב אור צדיקים ישמח [משלי יג ט]:

ייש"כ על המקור.
ותודה על הטרחה.
אני התכוונתי לשאול אם יש לזה מקור בכתבי המקובלים.

הדיון הוא בדברי מהרצ"א זי"ע

אבל אעתיר לכ"ת בהעתקה מסידור רבי שבתי (שפתוח לפני, לא נמצא באוצר), סוד ספירת העומר:

מצוה לילך על קבר של רשב"י ובנו ר"א בל"ג בעומר.
ואין לומר אז נחם בברכת תשכון.
והרב זלה"ה הלך שם עם אשתו וב"ב וישב שם ג' ימים

ייש"כ!
זה מופיע בכתבי האר"י עצמם במפורש
אני התכוונתי לשאול לא על עצם ההגעה לקבר רשב"י בלג"ב
אלא היכן מצאנו בכתבי המקובלים שלג"ב זה יום פטירתו של רשב"י ולכן יש להגיע לקברו.

וביותר, היכן מצאנו שמדובר גם במי שאינו עוסק בעבודת ההשתטחות

[נוטר הכרמים]

בוקר טוב.

התלבטתי אם להתערב בויכוח כאן, ואנסה בקצרה.

באופן כללי, ולאו דווקא בפורום כאן, ולאו דווקא בויכוח הזה, יש בעיה של קצר בתקשורת,
שמדברים על אותו מינוח, כביכול, אבל יש לזה שני פרשנויות מן הקצה אל הקצה.

מירון, ולאו דווקא אצל ל"ג בעומר אצל בחור ואפילו אברך ליטאי זה
1. מקום קדוש ומסוגל לקבלת התפילה ולישועה במיוחד בעת צרה.
2. מקום וסוג של התאווררות כשרה על טהרת הקודש.

אצל חסיד זה משהו אחר לגמרי, זה 'אתרא קדישא' - מקום להתעלות רוחנית.

ההבחנה הזאת לא נולדה אצלי אתמול,
אבל התחדדה אצלי מאוד בימים האחרונים של ביה"ז האחרון - שילהי ניסן.
שהיתי במירון לילה שלם וחלק מן היום לפני ואחרי,
ההבדלים הללו צפו, חסידים 'פשוטים' ממש, אנשים בלי עומק ודרגות רוחניות בחיי היום יום
(גם לפי המראה, וגם אני מכיר כמה משכונתי), אמרו את כל התהילים בדביקות עצומה
במשך שעות ע"ג שעות, בלי לזוז מהמקום, והתפילה וכל הנסיעה, מה יש לדבר.
ומאידך, אברכים ובחורים חשובים ממש מהמגזר הליטאי, נדיר לראות מישהו במצב הזה.

ואם כך בכל השנה, מה נגיד על ל"ג בעומר, פי כמה וכמה לשני הכיוונים, והפער עצום ובלתי נתפס בכלל.

זה לא ענין של מקורות ופולמוסים, השאלה מה המקום הזה עושה לבן אדם, ואיך התפיסה שלו וההנהגה לפני ואחרי.
ואידך זיל גמור.

[בריה נמוכה]

ראה פה ויכוח האם רשב"י נפטר בלג בעומר https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 31#p145210

[מקדש מלך]

בוקר טוב.

התלבטתי אם להתערב בויכוח כאן, ואנסה בקצרה.

באופן כללי, ולאו דווקא בפורום כאן, ולאו דווקא בויכוח הזה, יש בעיה של קצר בתקשורת,
שמדברים על אותו מינוח, כביכול, אבל יש לזה שני פרשנויות מן הקצה אל הקצה.

מירון, ולאו דווקא אצל ל"ג בעומר אצל בחור ואפילו אברך ליטאי זה
1. מקום קדוש ומסוגל לקבלת התפילה ולישועה במיוחד בעת צרה.
2. מקום וסוג של התאווררות כשרה על טהרת הקודש.

אצל חסיד זה משהו אחר לגמרי, זה 'אתרא קדישא' - מקום להתעלות רוחנית.

ההבחנה הזאת לא נולדה אצלי אתמול,
אבל התחדדה אצלי מאוד בימים האחרונים של ביה"ז האחרון - שילהי ניסן.
שהיתי במירון לילה שלם וחלק מן היום לפני ואחרי,
ההבדלים הללו צפו, חסידים 'פשוטים' ממש, אנשים בלי עומק ודרגות רוחניות בחיי היום יום
(גם לפי המראה, וגם אני מכיר כמה משכונתי), אמרו את כל התהילים בדביקות עצומה
במשך שעות ע"ג שעות, בלי לזוז מהמקום, והתפילה וכל הנסיעה, מה יש לדבר.
ומאידך, אברכים ובחורים חשובים ממש מהמגזר הליטאי, נדיר לראות מישהו במצב הזה.

ואם כך בכל השנה, מה נגיד על ל"ג בעומר, פי כמה וכמה לשני הכיוונים, והפער עצום ובלתי נתפס בכלל.

זה לא ענין של מקורות ופולמוסים, השאלה מה המקום הזה עושה לבן אדם, ואיך התפיסה שלו וההנהגה לפני ואחרי.
ואידך זיל גמור.

דפח"ח.
וכמדומה לי ששורש העניין הוא שחסידים מחונכים מינקותם על 'נסיעה לצדיק', וההבנה שכאשר באים לצדיק הרי שגם מעבר לשעות התפילה או עריכת השולחן (טיש) הם נמצאים אצל הצדיק ברמ"ח ושס"ה, וכל עת השהות אצלו -במלוא מובן המילה- הינה זמן של התעלות רוחנית, (נראה לי שקצת קשה להפשיט זאת דרך המקלדת, ונמצא בכתבי החסידות למכביר וע"ש..) והוא הדין ל'נסיעה לרשב"י'.

[לבי במערב]

הרב 'נוטר הכרמים', שפתים ישק!

היכן מצאנו בכתבי המקובלים שלג"ב זה יום פטירתו של רשב"י ולכן יש להגיע לקברו. וביותר, היכן מצאנו שמדובר גם במי שאינו עוסק בעבודת ההשתטחות

על ענין ל"ג בעומר (אי הוי גם יום פטירת רשב"י) נכב"ב לרוב, ועכ"פ - דעת צדיקי החסידות שבו ביום עלה השמימה, וכ"כ ה'בני־יששכר' עצמו במאמר ל"ג בעומר.
'היכן מצאנו שמדובר גם במי שאינו עוסק בעבודת ההשתטחות'? בדברי מהרח"ו עצמו, שכל העם נוהגים לעלות לציון רשב"י (והרי פשוט שרבים מהם לא היו בקיאים בסוד ההשתטחות, ובפרט 'בית־יעקב'), וע"ז כתב כי "יש שרש למנהג הנזכר".

הרב 'זאב ערבות', אחר מחכ"ת הרמה - את תשו' החת"ס כולנו מכירים. ציטטו אותה כאן מספיק פעמים...
יש עוד דעות ושיטות בתוככי היהדות, לגיטימיות לא־פחות.

[בברכה המשולשת]

הרב 'נוטר הכרמים', שפתים ישק!

היכן מצאנו בכתבי המקובלים שלג"ב זה יום פטירתו של רשב"י ולכן יש להגיע לקברו. וביותר, היכן מצאנו שמדובר גם במי שאינו עוסק בעבודת ההשתטחות

על ענין ל"ג בעומר (אי הוי גם יום פטירת רשב"י) נכב"ב לרוב, ועכ"פ - דעת צדיקי החסידות שבו ביום עלה השמימה, וכ"כ ה'בני־יששכר' עצמו במאמר ל"ג בעומר.
'היכן מצאנו שמדובר גם במי שאינו עוסק בעבודת ההשתטחות'? בדברי מהרח"ו עצמו, שכל העם נוהגים לעלות לציון רשב"י (והרי פשוט שרבים מהם לא היו בקיאים בסוד ההשתטחות, ובפרט 'בית־יעקב'), וע"ז כתב כי "יש שרש למנהג הנזכר".

הרב 'זאב ערבות', אחר מחכ"ת הרמה - את תשו' החת"ס כולנו מכירים. ציטטו אותה כאן מספיק פעמים...
יש עוד דעות ושיטות בתוככי היהדות, לגיטימיות לא־פחות.

ייש"כ.
אם כן, זה לא נמצא בדברי המקובלים אלא בדברי צדיקי החסידות. והוא כל מה שהתכוונתי.
את דברי המהרח"ו ב"ה ראיתי והכרתי. ותמיד הבנתי ש-"יש שרש למנהג הנזכר" כי זה ענף של העליה האמתית, שהיא עבודת ההשתטחות.

אם כי, ככהן שמימיו לא היה בהר מירון, יכול להיות שאינני מבין בזה כ"כ.

[לבי במערב]

מלכתחילה לא טענתי שכך נכתב בדברי המקובלים,
ובודאי אמצא מחילתו הרמתה על חוסר הבהירות.

[זאב ערבות]

הרב 'נוטר הכרמים', שפתים ישק!

היכן מצאנו בכתבי המקובלים שלג"ב זה יום פטירתו של רשב"י ולכן יש להגיע לקברו. וביותר, היכן מצאנו שמדובר גם במי שאינו עוסק בעבודת ההשתטחות

על ענין ל"ג בעומר (אי הוי גם יום פטירת רשב"י) נכב"ב לרוב, ועכ"פ - דעת צדיקי החסידות שבו ביום עלה השמימה, וכ"כ ה'בני־יששכר' עצמו במאמר ל"ג בעומר.
'היכן מצאנו שמדובר גם במי שאינו עוסק בעבודת ההשתטחות'? בדברי מהרח"ו עצמו, שכל העם נוהגים לעלות לציון רשב"י (והרי פשוט שרבים מהם לא היו בקיאים בסוד ההשתטחות, ובפרט 'בית־יעקב'), וע"ז כתב כי "יש שרש למנהג הנזכר".

הרב 'זאב ערבות', אחר מחכ"ת הרמה - את תשו' החת"ס כולנו מכירים. ציטטו אותה כאן מספיק פעמים...
יש עוד דעות ושיטות בתוככי היהדות, לגיטימיות לא־פחות.

האם אתה סבור שגיליתי את אמריקה עם תשובת החת"ס, בפרט לא לבקי כמוך שאף מתמצא בכל הודעה שנמצאת בפורום אוצה"ח. ואם אכן כדבריך כולם מכירים, אז מדוע מתווכחים אתי? האם אתה יכול להראות לי היכן "פסלתי" איזושהי שיטה או דעה? לא להסכים עם משהו לא אומרת שאתה פוסל אותו, בפרט שיש גדולים ממני הסוברים כך. אלא מאי, נראה לי שמכיוון שלא הבעתי התלהבות מהעליה ההמונית למירון רואים בכך כאילו אני פוסל אותה וזו הבנה מוטעית בדברי. לכל אחד יש את דרכו בעבודת ה'

[לבי במערב]

לכל אחד יש את דרכו בעבודת ה'

הבהרה חשובה, הנחוצה במיוחד ל'אור' רוח האשכול דנן. ייש"כ.

[זאב ערבות]

בוקר טוב.

התלבטתי אם להתערב בויכוח כאן, ואנסה בקצרה.

באופן כללי, ולאו דווקא בפורום כאן, ולאו דווקא בויכוח הזה, יש בעיה של קצר בתקשורת,
שמדברים על אותו מינוח, כביכול, אבל יש לזה שני פרשנויות מן הקצה אל הקצה.

מירון, ולאו דווקא אצל ל"ג בעומר אצל בחור ואפילו אברך ליטאי זה
1. מקום קדוש ומסוגל לקבלת התפילה ולישועה במיוחד בעת צרה.
2. מקום וסוג של התאווררות כשרה על טהרת הקודש.

אצל חסיד זה משהו אחר לגמרי, זה 'אתרא קדישא' - מקום להתעלות רוחנית.

ההבחנה הזאת לא נולדה אצלי אתמול,
אבל התחדדה אצלי מאוד בימים האחרונים של ביה"ז האחרון - שילהי ניסן.
שהיתי במירון לילה שלם וחלק מן היום לפני ואחרי,
ההבדלים הללו צפו, חסידים 'פשוטים' ממש, אנשים בלי עומק ודרגות רוחניות בחיי היום יום
(גם לפי המראה, וגם אני מכיר כמה משכונתי), אמרו את כל התהילים בדביקות עצומה
במשך שעות ע"ג שעות, בלי לזוז מהמקום, והתפילה וכל הנסיעה, מה יש לדבר.
ומאידך, אברכים ובחורים חשובים ממש מהמגזר הליטאי, נדיר לראות מישהו במצב הזה.

ואם כך בכל השנה, מה נגיד על ל"ג בעומר, פי כמה וכמה לשני הכיוונים, והפער עצום ובלתי נתפס בכלל.

זה לא ענין של מקורות ופולמוסים, השאלה מה המקום הזה עושה לבן אדם, ואיך התפיסה שלו וההנהגה לפני ואחרי.
ואידך זיל גמור.

בוקר טוב אף לך. דבריך מאירי עינים ונכונים אך יש גם סוג של אנשים שאינם מתלהבים מהליכה למקומות הקדושים ולא משנה באיזה יום של השנה מדובר (בלי לבטל מאומה מקדושתם) ולדידם הקב"ה מקבל את תפילותם ותחנוניהם בכל מקום. במשך אלפי שנים לא היתה גישה למקומות אלו לרוב מנין ובנין של כלל ישראל ואיני סבור שתפילותיו ואמירת התהלים של החפץ חיים (רק בתור דוגמא אחת) היו פחותים מהדביקות של אותם אתה מתאר במירון.
הנקודה הזו כאובה אצלי במיוחד כיוון שנראה מדברי הכותבים כאן שלא מסוגלים להבין ולקלוט את זה, וזה מה שכתבתי שיש מין התנהגות עדר, אם אינך מתנהג כמוני - אז משהו לא בסדר אתך. זו הרגשתי ואם אני טועה יסלחו לי כל המשתתפים באשכול זה ובאשכול הסמוך.

[לבי במערב]

הבעי' היא, שגם הכותבים מן העבר השני חשים את אותו הדבר בדיוק...

[זאב ערבות]

הבעי' היא, שגם הכותבים מן העבר השני חשים את אותו הדבר בדיוק...

יחי ההבדל הקטן. כמדומני שהיום אין כמעט אדם חרדי מן השורה הגר בארה"ב או אנגליה, גברים ונשים, שלא היו בארץ לתקופה ארוכה מסוימת, בין בישיבה או בסמינר לרגל עבודה או שגרו שם או בכל ענין אחר ומכירים את כל המקומות הקדושים ואת הלך הרוח של יושבי הארץ, מה שאין כן יושבי הארץ שברובם מעולם לא היו מחוצה לה וכאשר כן יוצאים זה לזמן קצר ביותר לאומן או למסעי קברים או לאיסוף כספים וכדומה.

[לבי במערב]

כנראה לא הובנתי. אין כוונתי על עברי־הים, כי־אם להפרשים מגזריים.

[זאב ערבות]

כנראה לא הובנתי. אין כוונתי על עברי־הים, כי־אם להפרשים מגזריים.

יפה, ואכן הדבר נכון לשניהם שקשה לאנשים להבין את אלו שאינם מהמגזר שלהם כשם שפרצופיהם... וזה כמדומני שרש פורה ראש ולענה של הרבה מהמחלוקות הקיימים למרבה הצער שלא מוכנים לקבל שמותר לאחר לסבור אחרת ממך. לכל אחד יש את דרכו בעבודת ה' ואין לאף אחד את הרשות לקטרג על השני. וזו נקודה מאוד כואבת עבורי ומי יודע כמה אנו סובלים עבורה. ואיני מדבר רק מהשפה ולחוץ וכבר בפורום הזה היו לי הרבה חיכוחים בגלל זה וממש עכשיו מישהו העליל עלי בעתון החרדי המקומי כל מיני עלילות וכאשר בקשתי שיראו לי היכן כתבתי מה שמעלילים עלי ענו שאין להם זמן לחפש!