מקום קבורת רבי ישראל נג'ארה בעזה

[אבני גזית]

לפני כארבע מאות שנה נפטר רבי ישראל נג'ארה ונטמן בבית העלמין היהודי בעיר עזה. בנו רבי משה כיהן אחריו כרבה של עזה.

מעט שאלות בסיסיות אודותיו -

א.
האם ידוע מקום קבורתו המדויק של רבי ישראל?

ב.
האם העזתים מכבדים את המקום, או להיפך?

ג.
זכור לי, כי מלבד פיוטיו, הוא כתב גם פירוש על התורה ועל ספר איוב. באוצר החכמה לא מצאתים. האם ספרים אלו אבודים?

[לבי במערב]

א־ב. אאל"ט, שדה קבורתו נחרש ואבד מקום ציונו.

ג. כמדומה שחבוריו לא נדפסו. חלקם שרד בכת"י.

[יבנה]

באוצר יש את ספר כלי מחזיק ברכה על ברכת המזון.
פירושו על איוב בשם פצעי אוהב נדפס ונמצא כאן https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001827865/NLI
לפי ויקיפדיה הוא חיבר ג"כ:
מערכות ישראל – פירוש לתורה
מקוה ישראל – דרשות

[יאיר]

ג. מערכות ישראל – פירוש לתורה
פצעי אוהב – פירוש על ספר איוב

[לבי במערב]

נדפס

ייש"כ. בשנים האחרונות?

[גביר]

קראתי פעם, איני זוכר היכן ומה מידת האמינות של אותו מקור, שישנה מפה של בית החיים בעזה, ובה מסומן גם ציונו של רבי ישראל נג'ארה, אלא שמשום מה היא שמורה בידי הרשויות כמסמך מסווג.

[יבנה]

נדפס

ייש"כ. בשנים האחרונות?

בדף הנ"ל כתוב שנדפס בסביבות שנת שנ"ח.

[יבנה]

עוד חיבר ספר שוחטי הילדים על הלכות שחיטה וניקור.

[לבי במערב]

בדף הנ"ל כתוב שנדפס בסביבות שנת שנ"ח.

כנראה טעיתי בדדמי (הדף שם אינו נפתח לי כעת). ייש"כ בכל אופן.

[אבני גזית]

באוצר יש את ספר כלי מחזיק ברכה על ברכת המזון.
פירושו על איוב בשם פצעי אוהב נדפס ונמצא כאן https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001827865/NLI
לפי ויקיפדיה הוא חיבר ג"כ:
מערכות ישראל – פירוש לתורה
מקוה ישראל – דרשות

יש עליהן זכויות? למה אינם באוצר?

קראתי פעם, איני זוכר היכן ומה מידת האמינות של אותו מקור, שישנה מפה של בית החיים בעזה, ובה מסומן גם ציונו של רבי ישראל נג'ארה, אלא שמשום מה היא שמורה בידי הרשויות כמסמך מסווג.

לשם בדיוק אני חותר.
שמעתי את הדברים מקצין בכיר, ולדבריו ישראל יודעת על מקום קבורתו, ומעדיפים להסוות זאת.

לי זה היה נשמע קצת מופרך וחיפשתי אסמכתאות לדבריו.

[איש_ספר]

באוצר יש את ספר כלי מחזיק ברכה על ברכת המזון.
פירושו על איוב בשם פצעי אוהב נדפס ונמצא כאן https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001827865/NLI
לפי ויקיפדיה הוא חיבר ג"כ:
מערכות ישראל – פירוש לתורה
מקוה ישראל – דרשות

יש עליהן זכויות? למה אינם באוצר?

י"ל ע"י אונ' בר אילן.

[יבנה]

קראתי פעם, איני זוכר היכן ומה מידת האמינות של אותו מקור, שישנה מפה של בית החיים בעזה, ובה מסומן גם ציונו של רבי ישראל נג'ארה, אלא שמשום מה היא שמורה בידי הרשויות כמסמך מסווג.

לשם בדיוק אני חותר.
שמעתי את הדברים מקצין בכיר, ולדבריו ישראל יודעת על מקום קבורתו, ומעדיפים להסוות זאת.

לי זה היה נשמע קצת מופרך וחיפשתי אסמכתאות לדבריו.

עי' כאן https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/ ... D=95038016
גם יש מאמר של בניהו עליו באסופות תש"ן. להאמור כאן https://mkatif.org/wp-content/uploads/2 ... D7%AA-.pdf הערה 18:
"קברו של הרב ישראל נג'ארה היה ידוע בבית הקברות של עזה. לאחר מבצע סיני עלו אנשים להשתטח על קברו. אך לאחר שהוחזרה עזה לשלטון מצרים, חרשו המצרים את הקבר, ולאחר מלחמת ששת הימים לא נודע מקום קבורתו; ראה מאיר בניהו שם, עמ' ."

[יבנה]

מקוה ישראל: https://www.hebrewbooks.org/42197

[קו ירוק]

קראתי פעם, איני זוכר היכן ומה מידת האמינות של אותו מקור, שישנה מפה של בית החיים בעזה, ובה מסומן גם ציונו של רבי ישראל נג'ארה, אלא שמשום מה היא שמורה בידי הרשויות כמסמך מסווג.

פעם שמעתי משהו מר' ישראל מאיר גבאי, על אודות זה, כשהיה בעזה (לפני כמה עשורים). וזה נמצא ליד המסגד העתיק בשכונת סאג'יה, שם הוא גרעין עזה העתיקה שבכל הדורות. (ליד הצומת שבאמצע המרחק מהישוב מנחל עוז עד הים - החותך את עזה).
אך אני חושב ששרידי בית הקברות קיים, והקבר לא היה ידוע.

[יוסף חיים אוהב ציון]

https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer ... .6.default
עמ' 173

[אישצפת]

מקוה ישראל: https://www.hebrewbooks.org/42197

ספר זה מכיל רק חמש דרשות מתוך ארבעים. בהוצאת בר אילן יצא הספר בשלימותו.

[אבני גזית]

יש עליהן זכויות? למה אינם באוצר?

י"ל ע"י אונ' בר אילן.

ומהדורות קודמות?

[יבנה]

מקוה ישראל: https://www.hebrewbooks.org/42197

ספר זה מכיל רק חמש דרשות מתוך ארבעים. בהוצאת בר אילן יצא הספר בשלימותו.

בדף השער רשום שיש בו ארבעים דרשות, בעותק הזה השתמר רק עד דף מ"ו והשאר נתלש.

[יבנה]

יש עליהן זכויות? למה אינם באוצר?

י"ל ע"י אונ' בר אילן.

ומהדורות קודמות?

ומה עם פצעי אוהב ושוחטי הילדים?

[אישצפת]

מקוה ישראל: https://www.hebrewbooks.org/42197

ספר זה מכיל רק חמש דרשות מתוך ארבעים. בהוצאת בר אילן יצא הספר בשלימותו.

בדף השער רשום שיש בו ארבעים דרשות, בעותק הזה השתמר רק עד דף מ"ו והשאר נתלש.

האם קיים עותק בעולם מאותה הדפסה שבו מופיע הספר בשלימותו מלבד זה אשר יצא על ידי בר אילן?

[גבול ים]

על בית העלמין בעזה בו נקבר הר"י נג'ארה נכתב מאמרו של אילן גל פאר בכת"ע אריאל 120 עמ' 173 ואילך.

[גביר]

הבוקר התפרסמה ידיעה,שאמנם מטבע הדברים קשה לדעת מהי רמת אמינותה ודיוקה, על ביקור של האדמו"ר מוויז'ניץ בעל 'אמרי חיים' בזמנו במקום קבורת רבי ישראל נג'ארה -
[ראיתי את הכותרת, ישנה שם גם הקלטה של דברים בעל פה אלא שהם בז'ארגון ואיני יודע מה נאמר שם (הדובר הוא יהודי מאמריקה בשם ביאלוסטוצקי, לפי האמור שם הוא זמר חסיד ויז'ניץ, נכד של ח"כ לשעבר מוזס) ואם זו עדות ראייה].

https://www.bhol.co.il/news/1624111

[ישעיהו לוריא]

אפשר לברר אצל ר' מנחם אליעזר מוזס עצמו.

[לבי במערב]

ואיני יודע מה נאמר שם (הדובר הוא יהודי מאמריקה בשם ביאלוסטוצקי, לפי האמור שם הוא זמר חסיד ויז'ניץ, נכד של ח"כ לשעבר מוזס) ואם זו עדות ראייה

הוא מספר את שׁשָׂח לו זקנו בעת האחרונה (כפי שהתפרסם בנתים בכ"מ, גם מפי זקנו בעצמו).

[וונדרבר]

ישנה שם גם הקלטה של דברים בעל פה אלא שהם בז'ארגון ואיני יודע מה נאמר שם

ידוע שרה"מ דב"ג ברצותו להפגין את התיעוב שלו כלפי שפת היידיש היה מקפיד תמיד לכנות אותה "ז'ארגון". אז אולי כדאי שנשתמש בשם האמיתי.

[גביר]

ישנה שם גם הקלטה של דברים בעל פה אלא שהם בז'ארגון ואיני יודע מה נאמר שם

ידוע שרה"מ דב"ג ברצותו להפגין את התיעוב שלו כלפי שפת היידיש היה מקפיד תמיד לכנות אותה "ז'ארגון". אז אולי כדאי שנשתמש בשם האמיתי.

מרש"ז הבלין שמעתי פעם שהשם יידיש הומצא בידי אנשי הבונד ודומיהם, שראו בשימוש בה, ולא בתומ"צ, ח"ו, את המגדיר של יהודי, לפיכך דומה שמן הראוי להימנע מן השימוש בו ככל שהדבר ניתן.

[מה שנכון נכון]

אכן הכינוי לשפה העברית-גרמנית (שנקראה לשון אשכנז, ע"ט, וכמדו' שאף 'לע"ז') אידיש/יידיש הוא די חדש, ולא ממקור קדוש אלא מטעם כהנ"ל. וע"ע.

[לייבעדיג יענקל]

לפני שנים רבות ראיתי באחד מספרי תולדותיו של הגרי"ח זוננפלד מכתב של הגרי"ח שכותרתו היתה "איך שרייב אויף ז'ארגאן" (מקווה שזכרוני אינו מטעני).

[מה שנכון נכון]

לפני שנים רבות ראיתי באחד מספרי תולדותיו של הגרי"ח זוננפלד מכתב של הגרי"ח שכותרתו היתה "איך שרייב אויף ז'ארגאן" (מקווה שזכרוני אינו מטעני).

אכן, מובא במרא דארעא דישראל (אבל בכרוז אחר כתב 'אידיש').

ל.PNG (158.93 KiB) נצפה 2733 פעמים