אסון מירון תשפ"א - וגם דמם הנה נדרש

[מכון חכמי ליטא]

מה רצונו לומר? נא לבאר

סוכה מה, ב:

ואמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י: יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אליעזר בני עמי - מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו - מיום שנברא העולם עד סופו.

גמ' סוכה יש תחת ידי אבל מה הכותב רוצה לומר? אם אפשר להסביר בכסף קטן שגם ילד יוכל להבין

[ליטוואק פון בודאפעסט]

לא דיברתי על ההרגשים שלהם, דיברתי על מה שאתה כתבת. מי ששואל ילדים על שום ענין, סימן שיש שמה בעיא.

[לבי במערב]

מי ששואל ילדים על שום ענין

שמא סוכ"ס תופסק הוצאת הדברים מהקשרם!?
לא שאלתי את הילדים על שום ענין. בעיני ראיתי: ילד מתעורר ומתלהב הרבה יותר ממבוגר, הן בתפלה טובה והן (להבדיל) מסוכרי' משובחת.
בכ"ז, כיון שדחקתני לפנה זו: מרדכי הצדיק, ששאל ילדים בסוגיא הנוגעת לפקו"נ דכלל־ישראל, גם הוא "הי' לו איזה בעיא" ח"ו?!

[לבי במערב]

מה הכותב רוצה לומר?

כנראה, הכותב רוצה לרמז בזה את דבר עלותם השמימה של מ"ה הרוגי מרון, ש'לא הספיקה'(!?) זכותו של רשב"י להצילם.
אינני מסכים עמו... אך לפו"ר זו כוונתו.

[מכון חכמי ליטא]

בכ"ז, כיון שדחקתני לפנה זו: מרדכי הצדיק, ששאל ילדים בסוגיא הנוגעת לפקו"נ דכלל־ישראל, גם הוא "הי' לו איזה בעיא" ח"ו?!

פסוק לי פסוקיך הוא הלכה

[נחומצ'ה]

ר' מיילך אינו משתייך לשום מגזר. ועל השאר לא נאריך.

כל מי שישב שם, לא שייך 'רשמית' לשום מגזר.
אף אחד לא 'חבר מועצת' 'נשיאות' וכדומה.
כך בונים אחדות בעם ישראל. הגופים מחולקים והנשמה היא אחת.
בתקוה לגאולה בקרוב.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

מי ששואל ילדים על שום ענין

שמא סוכ"ס תופסק הוצאת הדברים מהקשרם!?
לא שאלתי את הילדים על שום ענין. בעיני ראיתי: ילד מתעורר ומתלהב הרבה יותר ממבוגר, הן בתפלה טובה והן (להבדיל) מסוכרי' משובחת.
בכ"ז, כיון שדחקתני לפנה זו: מרדכי הצדיק, ששאל ילדים בסוגיא הנוגעת לפקו"נ דכלל־ישראל, גם הוא "הי' לו איזה בעיא" ח"ו?!

כן ילדים מתלהבים, שאין להם את השכל המפותח לאזן את ההלהבות. אתה כתבת שהם מבינים בקדושה וטהרה יותר ממבוגרים. אם אתה רוצה לחזור בך, אתה יכול. אבל לזה הגבתי.
ההתלהבות של ילדים הוא פרי ילדותם, אין לזה שום משמעות אמיתית, ואין ללמוד משהו ממנה.

[לבי במערב]

פסוק לי פסוקיך הוא הלכה

באיזה סימן וסעיף בשו"ע?!
זוהי הנהגה טובה שנהגו בה גם תנאים ואמוראים וכמה מחכמי ישראל בדורות שאחריהם. אין כאן הלכה, אלא מנהג (קדוש).

אתה כתבת

אינו אלא 'לשון נופל על לשון', משום דנקיט לה הרב 'זאב ערבות' בדבריו [ולבאר כוונתי ב'מבינים', הוספתי התיבה 'ומרגישים'].
עכ"פ באנו למחלוקת סמנטית בלבד, ובזה אסיים ואומר שלו'.

[זאב ערבות]

ובאיזה סימן וסעיף בשו"ע מובא שצריך לעשות הדלקה בל"ג בעומר?
הרב לבי במערב נוהג לכתוב באותיות קטנות ובר"ת ומרכאות ורמזים וכו' שלא כל אחד מסוגל להבין את משמעותם וכוונתם, בפרט יושבי עם-ריקא שקטנה שכלם מהבין ומהרגיש, ואולי היה ראוי לכבודו לכתוב את דבריו בצורה קצת יותר מובנת בכדי למנוע אי הבנות.

[לבי במערב]

ובאיזה סימן וסעיף בשו"ע מובא שצריך לעשות הדלקה בל"ג בעומר?

כבר כתבתי במק"א, כי אין להקשות 'היכי נהגינן דלא כהשו"ע' בדבר המפורש בכתבי רבותינו המקובלים - דכוותייהו פסקינן, ולק"מ.
מה אעשה, שדרכי וטבעי לקצר ולרמוז?

[זאב ערבות]

לעולם ישנה הרב לתלמידו בדרך קצרה - משמע שיבין בלי הסברים מיותרים ובלי רמזים

[ליטוואק פון בודאפעסט]

'מפורש' בכתבי המקובלים אינו כלום. כי הדברים ה'מפורשים' שמה, סתומים ועלומים הם, כי כך דרכם.

ומי לנו גדול ובקי בדור הזה בכתבי המקובלים מהרב יעקב הלל שליט"א, שאמר בדרשתו עכשיו שכל החגיגה במירון עבר את הפרופורציה, ודברי האריז"ל נלקחו חוץ מהקשרם.

ונביט נא אחורה בגדולי המקובלים, איך התנהגו המה בל"ג בעומר. בעל הלשם שבו ואחלמה, מה עשה בל"ג בעומר? מה עשה רבו הרי"א חבר בל"ג בעומר? מה עשה הגר"ח מוואלאזין? מה עשה הגר"א?
בקיצור, המסורה האשכנזית בכל מקומות מושבותיהם הוא כמעט להתעלם מל"ג בעומר. הן חסידים, הן מתנגדים, הן ייקים והן ההונגרים, כולם לא עשו הרבה. טיול לילדים, עשו חתונותו אם היה, ודלגו על תחנון. מדורה ברור שלא עשו, ואפילו אלו שעשו איזה 'טיש' או מה שאחרים קוראים 'פארברענגן', לא היה זה יותר מחג קטן מאד, פחות מחמשה עשר בשבט.
יד המשנה על התחתונה.

[פולסברג]

דברים נשגבים (אינגלית) מהג''ר אברהם אזבנד ר''י תלמידי טעלז

https://www.torahanytime.com/#/lectures?v=149864

[זאב ערבות]

'מפורש' בכתבי המקובלים אינו כלום. כי הדברים ה'מפורשים' שמה, סתומים ועלומים הם, כי כך דרכם.

ומי לנו גדול ובקי בדור הזה בכתבי המקובלים מהרב יעקב הלל שליט"א, שאמר בדרשתו עכשיו שכל החגיגה במירון עבר את הפרופורציה, ודברי האריז"ל נלקחו חוץ מהקשרם.

ונביט נא אחורה בגדולי המקובלים, איך התנהגו המה בל"ג בעומר. בעל הלשם שבו ואחלמה, מה עשה בל"ג בעומר? מה עשה רבו הרי"א חבר בל"ג בעומר? מה עשה הגר"ח מוואלאזין? מה עשה הגר"א?
בקיצור, המסורה האשכנזית בכל מקומות מושבותיהם הוא כמעט להתעלם מל"ג בעומר. הן חסידים, הן מתנגדים, הן ייקים והן ההונגרים, כולם לא עשו הרבה. טיול לילדים, עשו חתונותו אם היה, ודלגו על תחנון. מדורה ברור שלא עשו, ואפילו אלו שעשו איזה 'טיש' או מה שאחרים קוראים 'פארברענגן', לא היה זה יותר מחג קטן מאד, פחות מחמשה עשר בשבט.
יד המשנה על התחתונה.

יש שני סוגי התעלות, התעלות הבאה מהאדם עצמו שיש לו איזה הרגש עילאי, והתעלות הבאה מאיזה כח חיצון, למשל התקהלות המונית. הבחינה לכך היא לו יצוייר אחד מכל המשתתפים היה נמצא לבדו במירון בל"ג בעומר, האם היה מרגיש התעלות או לא. ונקודה נוספת, האם לשם ההתעלות שחווים שם כדאי להסתכן בדרכים ובדחיפות ונסיונות צניעות וכו'? האם מירון ואירועים דומים כגון אומן לא נהפכו למה שנקרא אופיום להמונים? קרי ארועים שנותנים הרגשת רוממות שכאשר מתרגלים אליהם, לא ניתן לחוות את ההתעלות בלעדיהם.

[יתן חן]

'נביט נא אחורה בגדולי המקובלים, איך התנהגו המה בל"ג בעומר. בעל הלשם שבו ואחלמה, מה עשה בל"ג בעומר? מה עשה רבו הרי"א חבר בל"ג בעומר? מה עשה הגר"ח מוואלאזין? מה עשה הגר"א?
בקיצור,

במקום להאריך אתה יכול לכתוב משפט אחד: סבורני שדרכי דרך המתנגדים היא אמת ואין בלתה, ועל כולם ליישם אותה ע"פ הבנתי.
הא ותו לא.

[מכון חכמי ליטא]

פסוק לי פסוקיך הוא הלכה

באיזה סימן וסעיף בשו"ע?!
זוהי הנהגה טובה שנהגו בה גם תנאים ואמוראים וכמה מחכמי ישראל בדורות שאחריהם. אין כאן הלכה, אלא מנהג (קדוש).

ת.PNG (50.1 KiB) נצפה 5122 פעמים

[לבי במערב]

פחות מחמשה עשר בשבט.

יעוי' קהלת ה, ב. וד"ב.

הרב 'מכון חכמי ליטא': האם באמת אינו מובן לכת"ר ההפרש בין הלכה ו"מותר לומר לתינוק"?!

[מכון חכמי ליטא]

עלה בדעתך שדברתי על חיוב? דברתי על הבדל בין סתם "דעת תינוקות" לבין פסוק לי פסוקיך (מרדכי הצדיק) שהוא כעין נבואה קטנה ומותר לסמוך עלי' לעשות מעשה על פי'.

[לבי במערב]

לו יהי.

[הכתב והמכתב]

הרב ליטוואק פון בודאפעסט

למה אתה תמיד כל כך נחרץ בדעותיך

[דרומי]

שילוב של ראש ליטאי עם עקשנות הונגרית...

[גביר]

פסוק לי פסוקיך הוא הלכה

באיזה סימן וסעיף בשו"ע?!
זוהי הנהגה טובה שנהגו בה גם תנאים ואמוראים וכמה מחכמי ישראל בדורות שאחריהם. אין כאן הלכה, אלא מנהג (קדוש).

ת.PNG

לאחרונה יצא בהוצאת רסלינג ספר [אמנם אקדמי, וככזה יש לנהוג בו בזהירות יתירה, עם זאת יש בו ריכוז של הדברים הנוגעים לעניין וגם כמה הפניות טובות] המוקדש כולו לנושא -
סיפורי 'פסוק לי פסוקך' : $$‏b‏ טופוס, הקשר ומשמעות בתלמוד הבבלי, מאת יהודי בשם צחי כהן.
ספר זה עוסק בסיפורים אחדים הפזורים בתלמוד הבבלי על אודות חכמים השרויים בנקודת משבר או התלבטות, לעיתים סביב מעמדם כמנהיגים וכבעלי תפקיד ציבורי. בכל אחד מהסיפורים שומע הגיבור מפי תינוק, תלמיד צעיר, פסוק או שבר פסוק, בתגובה על הפנייה "פסוק לי פסוקך". הפסוק שהתינוק משמיע מתאים באופן מושלם ומופלא בעיני החכם למצב שבו הוא נתון, ומשמש אות וסימן עבורו לפתרון התלבטותו. החכם מגיב בהיגד אישי המבהיר כיצד הבין את הפסוק ששמע כרלוונטי לו ומהי מסקנתו מכך. המספר מסמן משפט זה כדרשה על הפסוק באמצעות המטבע הלשוני "אמר" או "אמר שמע מיניה" המקובל בספרות חז"ל לסימון פעולה של הסקת מסקנות מהכתובים. פרקטיקה זו היא וריאציה יהודית-ייחודית על טכניקת חיזוי עתידות מוכרת בעולם העתיק. החוויה העיקרית שמתארים הסיפורים היא ניתוק הפסוק מהקשרו והצבתו מחדש בהקשר פלאי בהתאמה לנסיבות שבהן נאמר, תוך כדי ריענון הקריאה בו. מבחינת החכם השומע את הפסוק מפי התינוק הפסוק נאמר למענו ועבורו. עתה, מחוץ להקשר המוכר, החכם, אחוז פליאה אל מול ההתאמה המופלאה של תוכן הפסוק לנסיבות חייו, יכול לגשת אל הפסוק ללא מחויבות ובמנותק ממוסכמות ולדרוש את תוכנו כדרשה אישית.צחי כהן דן בנושא ספרותי זה ממספר היבטים: המשמעות הנרטיבית של הסיפור, מבנהו, חלקיו וסמליו, המשמעות החברתית-תרבותית של מעשה המצוי בקו התפר בין המאגי והאסור לבין "הנבואה הקטנה", הלגיטימית, עולמם הפנימי והמשוער של גיבורי הסיפורים, תיאוריות קריאה המשתקפות מהאופן שבו מטפלים הסיפורים בטקסטים, והשוואת הסיפורים לסיפורים דומים בעולם העתיק הסובב את תרבות חז"ל.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

'נביט נא אחורה בגדולי המקובלים, איך התנהגו המה בל"ג בעומר. בעל הלשם שבו ואחלמה, מה עשה בל"ג בעומר? מה עשה רבו הרי"א חבר בל"ג בעומר? מה עשה הגר"ח מוואלאזין? מה עשה הגר"א?
בקיצור,

במקום להאריך אתה יכול לכתוב משפט אחד: סבורני שדרכי דרך המתנגדים היא אמת ואין בלתה, ועל כולם ליישם אותה ע"פ הבנתי.
הא ותו לא.

מה עשה הרבי מצאנז? הרבי מקאצק? הרבי מאפטא? מלובלין? מפרשיסחא? מליזענסק?
זה בכלל לא קשור להתנגדות. דיברתי על חכמי המקובלים, וזה מה שהעליתי. אם אחד מהנ"ל היה מגדולי המקובלים (דבר שאין אנו יודעים עד עכשיו), יהיה ג"כ ראיה לדידי.

מ"מ בכל אירופה, חסידים ומתנגדים גם יחד, לא היה ל"ג בעומר חג רציני כלל וכלל. דיברו שבראזוואדאוו היה עסק גדול בל"ג בעומר, משמע שבשאר המקומות לא ידעו ע"ז, ואף אביו בדזיקוב לא עשה מזה עסק. טיולי ילדים ותו לא.

[דרומי]

זה נכון שבחו"ל לא חגגו את ל"ג בעומר כמו בארץ ישראל, ועד היום זה כך בהרבה מקומות.

[זאב ערבות]

זה נכון שבחו"ל לא חגגו את ל"ג בעומר כמו בארץ ישראל, ועד היום זה כך בהרבה מקומות.

מקודם התווכחתי עם הרב לבי במערב שטען שיושבי חו"ל לא יודעים מה קורה בארץ, אז מנין ליושבי הארץ מה נעשה בחו"ל? אני מזמין את כבודו לחזות במדורות לאין ספור בל"ג בעומר, וכל קהילה ואדמו"ר המכבדים את עצמם עושים מדורה. אולי זה קשור לויכוח האם לחכמי חו"ל מותר להתערב בעניני א"י, ואולי אלו הסוברים שלא מכיוון שלא מבינים את המציאות.

[יתן חן]

'נביט נא אחורה בגדולי המקובלים, איך התנהגו המה בל"ג בעומר. בעל הלשם שבו ואחלמה, מה עשה בל"ג בעומר? מה עשה רבו הרי"א חבר בל"ג בעומר? מה עשה הגר"ח מוואלאזין? מה עשה הגר"א?
בקיצור,

במקום להאריך אתה יכול לכתוב משפט אחד: סבורני שדרכי דרך המתנגדים היא אמת ואין בלתה, ועל כולם ליישם אותה ע"פ הבנתי.
הא ותו לא.

מה עשה הרבי מצאנז? הרבי מקאצק? הרבי מאפטא? מלובלין? מפרשיסחא? מליזענסק?
זה בכלל לא קשור להתנגדות. דיברתי על חכמי המקובלים, וזה מה שהעליתי. אם אחד מהנ"ל היה מגדולי המקובלים (דבר שאין אנו יודעים עד עכשיו), יהיה ג"כ ראיה לדידי.

מ"מ בכל אירופה, חסידים ומתנגדים גם יחד, לא היה ל"ג בעומר חג רציני כלל וכלל. דיברו שבראזוואדאוו היה עסק גדול בל"ג בעומר, משמע שבשאר המקומות לא ידעו ע"ז, ואף אביו בדזיקוב לא עשה מזה עסק. טיולי ילדים ותו לא.

במקום להאריך אתה יכול לכתוב משפט אחד: סבורני שאני המבין היחיד בדרכי ומנהגי החסידים, ועל כולם להסכים ולנהוג על פי הבנתי.
הא ותו לא.

[זאב ערבות]

לא מדובר כאן בהבנה אלא במציאות

[יתן חן]

לא מדובר כאן בהבנה אלא במציאות

אז תתקן כך:
במקום להאריך אתה יכול לכתוב משפט אחד: סבורני שאני היחיד שיודע את המציאות מהם דרכי ומנהגי החסידים, ועל כולם להסכים ולנהוג על פי הבנתי.
הא ותו לא.

[זאב ערבות]

תקנת יפה אך גם כעת אתה לא כותב נכון. מציאות זו מציאות והוא לא טוען שהוא היחיד היודע ומכיר אותה, אלא שיש לו ידיעה מהמקורות. כעת תפקידך להראות שהמקורות לא נכונים או שגויים והמוציא מחבירו עליו הראיה. אדרבא, תראה את כוחך ותביא לנו מקורות הסותרים את דברי לפ"ב.

[לבי במערב]

'אתנדב' לתפקיד: ראה, למשל, ב'אוצר מנהגי חב"ד - אייר' ס"ע ער ואילך, והמלוקט שם הוא רק מזכרונות שנשתמרו אודות חסידי חב"ד ורבותיהם הק'.
עולה במוחי, כאסוציאצי', פתגם השגור: 'מדוע ולמה לסתור המציאות בעובדות גרידא?'...

[זאב ערבות]

עברתי על כל הדפים הנוגעים לל"ג בעומר וכמדומני לא נזכר שם מדורות.

[ארזי ביתר]

עם תום ימי השבעה על האסון המחריד במירון, עת אשר אנו מוחים את שארית הדמעות, קמים ילדיו של הרב אלעזר גולדברג ז"ל, לבית בלי אבא...

כאשר אנחנו לא נשכח את "אסון מירון", ילדיו של אלעזר ז"ל לא יזכרו כיצד נראה בית עם אבא. יום יום, ימי שגרה וימי שמחה, שבתות וחגים, הם יתעוררו אל המציאות המרה מכל, אל החלל הגדול שנפער בליבם.

להחזיר להם את אבא איננו יכולים, אולם לתת את האפשרות להתמודד אנו חייבים. חייבים לילדים... וחייבים לעצמנו...

בתרומתנו הקטנה או הגדולה, כל אחד כפי יכולתו, ניתן להם את הכוח והיכולת למזער את החלל הנורא. נכנסים עכשיו לקישור ותורמים: https://www.charidy.com/cmp/gold/972

תודה לך, בשם הילדים שטרם מעכלים את האסון ועדיין אינם יודעים להודות.

[לבי במערב]

עברתי על כל הדפים הנוגעים לל"ג בעומר וכמדומני לא נזכר שם מדורות.

מדורות אכן לא היו בליטא, אך מהו הקשר לנדון?!
לפ"ב טען כי באירופא היתה שמחת ל"ג בעומר פחוּתה מזו של חמשה־עשר בשבט (ולא נח עד שהצהיר כי כן הי' בכל מקהלות ישראל!), ולהד"ם.

[זאב ערבות]

עברתי על כל הדפים הנוגעים לל"ג בעומר וכמדומני לא נזכר שם מדורות.

מדורות אכן לא היו בליטא, אך מהו הקשר לנדון?!
לפ"ב טען כי באירופא היתה שמחת ל"ג בעומר פחוּתה מזו של חמשה־עשר בשבט (ולא נח עד שהצהיר כי כן הי' בכל מקהלות ישראל!), ולהד"ם.

נכון, אך מהדברים המובאים שם לא ניתן למדוד היכן היתה השמחה יותר גדולה או איך היא התבטאה במציאות. שמחה זה לא דבר שניתן ללחוץ על כפתור ולגרום לאדם לשמוח. למשל ביו"ט צריך יין ובשר, אך גם זה לא ערבות לשמחה. אך כיוון ששמחת יו"ט היא מדאורייתא וכבר טבועה בנו מהר סיני מרגישים שמחה כל חג עם הסימנים שלו, ואילו ל"ג בעומר נהפך למין חג של הילולה המונית וזה מה ששאלתי: האם אדם שנמצא לבדו ג"כ מרגיש איזושהי התעלות או שניתן להשיג זאת רק כשנמצאים בתוך ההמון החוגג.

[מעיין]

בלי להכנס בנושא האשכול רק כיון שמנהג המדורות נזכר כאן ארשום שבבני יששכר אף שגם הוא ז"ל בעצמו כנשמע לא נהג להדליק מדורה
עכ"ז מזכיר בספרו בני יששכר מנהג ישראל להרבות בנרות ומאורות עיי"ש משמע קצת שגם בחו"ל יש מקום חוץ מנרות גם למאורות, ומ"מ למעשה הנוהג הנפוץ בחו"ל בהדלקת מאורות הוא די מאוחר כידוע ליודעים, מ"מ באר"י גם בשאר מקומות ולא דוקא במירון נתפשטו המדורות גם לפני שנים רבות ואיני בקי בתאריך מדויק, יבואו היודעים ויציינו, מ"מ לערוך סעודה הי' נהוג בהרבה חצרות גם מלפני המלחמה גם בחו"ל.
כנראה ענין לג בעומר הוא סוד פנימי והי' יומא דמפגרי בי רבנן ובסימן המיוחד לכך בטור ושו"ע תראה כמה כרכורים בחשבון הלג ימים עיין בפוסקים ואחרונים ולשמחה מה זו עושה
ולא נזכר דבר משמחת רשב"י רק במג"א סיפור דנחם

[הכתב והמכתב]

שילוב של ראש ליטאי עם עקשנות הונגרית...

הלואי

[הכתב והמכתב]

לא מדובר כאן בהבנה אלא במציאות

לדעתך
שוב
לדעתך
שוב
לדעתך

[זאינץ]

'נביט נא אחורה בגדולי המקובלים, איך התנהגו המה בל"ג בעומר. בעל הלשם שבו ואחלמה, מה עשה בל"ג בעומר? מה עשה רבו הרי"א חבר בל"ג בעומר? מה עשה הגר"ח מוואלאזין? מה עשה הגר"א?
בקיצור,

במקום להאריך אתה יכול לכתוב משפט אחד: סבורני שדרכי דרך המתנגדים היא אמת ואין בלתה, ועל כולם ליישם אותה ע"פ הבנתי.
הא ותו לא.

מה עשה הרבי מצאנז? הרבי מקאצק? הרבי מאפטא? מלובלין? מפרשיסחא? מליזענסק?
זה בכלל לא קשור להתנגדות. דיברתי על חכמי המקובלים, וזה מה שהעליתי. אם אחד מהנ"ל היה מגדולי המקובלים (דבר שאין אנו יודעים עד עכשיו), יהיה ג"כ ראיה לדידי.

מ"מ בכל אירופה, חסידים ומתנגדים גם יחד, לא היה ל"ג בעומר חג רציני כלל וכלל. דיברו שבראזוואדאוו היה עסק גדול בל"ג בעומר, משמע שבשאר המקומות לא ידעו ע"ז, ואף אביו בדזיקוב לא עשה מזה עסק. טיולי ילדים ותו לא.

רוב צדיקי החסידות ערכו שולחן בלג''ב בהתלהבות יתירה תוכל לבדוק זאת בנקל מאד[הבית יוסף והאור החיים ג''כ עלו לג''ב למירון]אלו שהזכרת זה שאלה עליהם באמת דהרי עניין העליה למיירון הוזכר באר''י במפורש הן בפע''ח הן בש''ה ונתכנה במשנת חסידים ובסידור ר' שבתי בשם מצווה[וכן הוזכר בשל''ה ובלחם מן השמים ונגיד ומצווה]זה שלא עלו כי הליטאים תמיד לא עשו עסק מעניינים אלו ומהם אין ראיה שמוריד מגדולת העניין.

[לבי במערב]

וזה מה ששאלתי: האם אדם שנמצא לבדו ג"כ מרגיש איזושהי התעלות או שניתן להשיג זאת רק כשנמצאים בתוך ההמון החוגג.

אדם הנמצא לבדו בחג השבועות, ללא אוירת ה'משמר' וה'רציפות', מרגיש את אותה ההתעלות?
במילים פשוטות: ברור שהציבור המתאסף משפיע, לטוב ולמוטב (ויש בזה עומק דברים ע"פ סוד ופשט, ואכ"מ), אך מאן יימר שיש בזה נפק"מ לנדון אם השמחה ראוי או לא?!
[לדידי פשוט וברור שהשמחה ביום זה קדושה ונעלית היא - כולל האכילה, שתי' ושמחה גשמית כפשוטה - שכן מפורש בדברי רבותינו המקובלים. ולולי דמסתפינא מחבראי, ראוי הי' לומר שהמפקפק אחר קדוש ה' האריז"ל - ותלמידו מהרח"ו אף הוא בכלל - יש לבדוק אחריו].

[זאב ערבות]

לא מדובר כאן בהבנה אלא במציאות

לדעתך
שוב
לדעתך
שוב
לדעתך

איני מבין בנסתרות, האם זו איזושהי חידה? איפה כתבתי לדעתי?