כיוון שהרב גביר הזכיר כאן את הראי"ה, הנה דעתו על הספר באופן ישיר יותר בתוך מכתב אל ר' אביגדור ריבלין
(אכמ"ל עליו כאן; אגרות הראיה א, קלו):
כמדומה לי ששכחתי מלהודות לכת"ר על ספרי "דורות הראשונים" שהואיל המחבר הגנ"י לשלחם אלי, בודאי ע"י סיבוב כת"ר. אמנם מסידור חליפות המכתבים הנני משער, כי רוחו שונה מרוחי, וכן אני רואה בסגנון הספר. הוא לבוש קרבות מראש עד רגל, אמת שמלחמת ד' הוא נלחם, ואנכי הנני איש שלו' ורודף שלו', אפילו במקומות כאלה שרב בנ"א אינם מעלים על דעתם שגם שם נמצאהו, אבל כך היא מדתי, וביחוד דמזרעא דאהרן קא אתינא, שברית השלו' נאמנת לו. ע"כ כמדומה לי שאיני מוכשר לסגל לי את קישורו למחשבותי והלך-נפשי, החפצים להתגלות בפעולות על אדמת קדשנו. מ"מ חשוב לי מאד ספרו ואישיותו. מי יתן וירבו הולכים בעקבותיו, אז מכולהון יחד, הדורכים כ"א בשבילו, תסתיים שמעתתא להזהיר את זוהר הרקיע הפרוש על ראשנו מלמעלה.
ביחס ליחסו וקשריו של הרב קוק עם המחבר עצמו, שהיה פוריים וחיוביים - זה עניין לאשכול אחר.