עקביה כתב:עליך עיננו כתב:ולעניננו. לא יתכן שנשמע מבני תורה העוסקים בתורת ה' וחכמתה על "הפקת לקחים" לקיחת אחריות וכדו' זה דבר ששיך רק אצל מי שלא לא לימדו אותו! והרי דברי הרמב"ם זועקים בהלכ' תענית שמי שלא עושה תשובה ותולה את הצרה בפגעי הזמן והטבע, הרי זה מידת אכזריות, אם יש אדם שמסוגל לא להתעורר בעצמו ורק למצוא מי אשם, תיהיה האשמה אשר תיהיה(נכונה אפי' נכונה מאד) הרי הוא עונה להגדרת הרמב"ם הנ"ל.
כל אחד יודע מה הוא צריך וכמו שדרשו דורשי רשימות מה ה' שואל מעמך ולא מאחר!
כב' הרחיק לכת יתר על המידה.
היעלה על הדעת שאדם יכניס ידו לאש, וכשזו תיכווה הוא יתחיל לפשפש במעשיו ולתהות על מה באה עליו הרעה הזאת ובמה הוא צריך להתעורר?
ראה נא ברמב"ם על אילו צרות הוא מדבר.
שר האופים הוא השליש, אשר נרמס בשער וימת כדבר אלישע (כי אמר והנה ה' עשה ארבות בשמים), וחטאו היה [כי היה מלמד קטגוריא ומזכיר עון ישראל, כי אמר והנה ה' עשה ארבות בשמים], כלומר הדור היו בני מבול, והקב"ה לא עביד ניסא לשקרא, נאמר כאן והנה ה' עשה ארבות בשמים, ונאמר שם וארבות השמים נפתחו, (וחטאו היה כי היה מלמד קטגוריא ומזכיר עון ישראל), ואין הקב"ה חפץ בדלטוריא של בניו, והוא כמו כן שר האופים נתלה, כי אמרו במדרש כי חלומו של שר האופים מבשר בשורה רעה על אומה ישראל ולכן פסק לו תליה, ולכן עתה ראה בישועתן של ישראל כי סאה סלת בשקל, ובעינו ראה ומשם לא אכל, כי נרמס בשער וימת, וגם פעם אחרת לא סר מעינו רעה על ישראל, בענין פסח מעוכין כי נתמעך פעם אחרת, כי עינו רעה בהם לראות כל כך אוכלוסין כנזכר במסכת פסחים [ס"ד ב'] וקראו לאותו פסח פסח מעוכין:
אל תלשן עבד אל אדוניו וגו' דור אביו יקלל (משלי ל, י) בפ"ח דפסחים (פז ב) פירשו שלא ילמד קטיגוריא על ישראל, אפילו הדור רשעים, וראיה מהושע שנתפש על שהלשינם אף על פי שחטאו (שם). ואיתא במדרש, דהשליש שנענש שאמר הנה ה' עושה ארובות בשמים היהיה כדבר הזה (מ"ב ז, ב) כך אמר, ודאי ה' יכול לעשות, אך הדור הזה כדור המבול שראוי היה שיעשה ארובות בשמים כהתם דכתיב וארובות השמים נפתחו, ואיך אפשר על דור רע כוה יהיה נעשה נס גדול כזה. השיבו אלישע הנביא, דלפי שלימד קטיגוריא על ישראל, יראה ולא יאכל, כן שמעתי מפי החכם ר' אברהם הלוי שראה במדרש כתיבת יד בארץ המערב:
עליך עיננו כתב:כב' כבר קבע שמי שנרמס שם היה במזיד? לדמות את זה למכניס את ידו לאש? הרי גם אם יש אשמים ההרוגים ז"ל ודאי לא אשמים לפי כל הגירסאות א"כ מה הדימיון?
עליך עיננו כתב:וכן! אם יש רצח בעיר לא נאשים את הרוצחים אלא את עצמנו! כמו שכ' בתורה על ע"ע (בינתים בכו"א אין אשם מסוים)
עליך עיננו כתב:עקביה כתב:עליך עיננו כתב:ולעניננו. לא יתכן שנשמע מבני תורה העוסקים בתורת ה' וחכמתה על "הפקת לקחים" לקיחת אחריות וכדו' זה דבר ששיך רק אצל מי שלא לא לימדו אותו! והרי דברי הרמב"ם זועקים בהלכ' תענית שמי שלא עושה תשובה ותולה את הצרה בפגעי הזמן והטבע, הרי זה מידת אכזריות, אם יש אדם שמסוגל לא להתעורר בעצמו ורק למצוא מי אשם, תיהיה האשמה אשר תיהיה(נכונה אפי' נכונה מאד) הרי הוא עונה להגדרת הרמב"ם הנ"ל.
כל אחד יודע מה הוא צריך וכמו שדרשו דורשי רשימות מה ה' שואל מעמך ולא מאחר!
כב' הרחיק לכת יתר על המידה.
היעלה על הדעת שאדם יכניס ידו לאש, וכשזו תיכווה הוא יתחיל לפשפש במעשיו ולתהות על מה באה עליו הרעה הזאת ובמה הוא צריך להתעורר?
ראה נא ברמב"ם על אילו צרות הוא מדבר.
כב' כבר קבע שמי שנרמס שם היה במזיד? לדמות את זה למכניס את ידו לאש? הרי גם אם יש אשמים ההרוגים ז"ל ודאי לא אשמים לפי כל הגירסאות א"כ מה הדימיון?
וכן! אם יש רצח בעיר לא נאשים את הרוצחים אלא את עצמנו! כמו שכ' בתורה על ע"ע (בינתים בכו"א אין אשם מסוים)
דרומי כתב:אך בבת אחת 'לקפוץ' ממצב קבוע של 'לא נפקד ממנו איש' למותם של קרוב לחמשים אנשים ועוד עשרות פצועים ירפאם ה' במהרה - האם אפשר לייחס את זה אך ורק להנהגת הטבע?
לא יצא האיש בסנדל המסומר גולא ביחיד בזמן שאין ברגלו מכה ולא בתפילין ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה ולא בשריון ולא בקסדא ולא במגפיים ואם יצא אינו חייב חטאת:
גמ': סנדל המסומר מאי טעמא אמר שמואל שלפי הגזרה היו והיו נחבאין במערה ואמרו הנכנס יכנס והיוצא אל יצא נהפך סנדלו של אחד מהן כסבורין הם אחד מהן יצא וראוהו אויבים ועכשיו באין עליהן דחקו זה בזה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו בהם אויבים רבי אילעאי בן אלעזר אומר במערה היו יושבין ושמעו קול מעל גבי המערה כסבורין היו שבאו עליהם אויבים דחקו זה בזה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו בהן אויבים רמי בר יחזקאל אמר בבהכ"נ היו יושבין ושמעו קול מאחורי בהכ"נ כסבורין היו שבאו עליהם אויבים דחקו זה בזה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו בהן אויבים באותה שעה אמרו אל יצא אדם בסנדל המסומר
עליך עיננו כתב:ולעניננו. לא יתכן שנשמע מבני תורה העוסקים בתורת ה' וחכמתה על "הפקת לקחים" לקיחת אחריות וכדו' זה דבר ששיך רק אצל מי שלא לא לימדו אותו! והרי דברי הרמב"ם זועקים בהלכ' תענית שמי שלא עושה תשובה ותולה את הצרה בפגעי הזמן והטבע, הרי זה מידת אכזריות, אם יש אדם שמסוגל לא להתעורר בעצמו ורק למצוא מי אשם, תיהיה האשמה אשר תיהיה(נכונה אפי' נכונה מאד) הרי הוא עונה להגדרת הרמב"ם הנ"ל.
לעולם יהיה אדם כתב:עליך עיננו כתב:ולעניננו. לא יתכן שנשמע מבני תורה העוסקים בתורת ה' וחכמתה על "הפקת לקחים" לקיחת אחריות וכדו' זה דבר ששיך רק אצל מי שלא לא לימדו אותו! והרי דברי הרמב"ם זועקים בהלכ' תענית שמי שלא עושה תשובה ותולה את הצרה בפגעי הזמן והטבע, הרי זה מידת אכזריות, אם יש אדם שמסוגל לא להתעורר בעצמו ורק למצוא מי אשם, תיהיה האשמה אשר תיהיה(נכונה אפי' נכונה מאד) הרי הוא עונה להגדרת הרמב"ם הנ"ל.
הרמב"ם לא אומר את מה שאתה מייחס לו.
עי' הל' תעניות פרק ב.
כאשר מדובר במקום סכנה, לא מתריעין.
עקביה כתב:עליך עיננו כתב:כב' כבר קבע שמי שנרמס שם היה במזיד? לדמות את זה למכניס את ידו לאש? הרי גם אם יש אשמים ההרוגים ז"ל ודאי לא אשמים לפי כל הגירסאות א"כ מה הדימיון?
מזיד או שוגג אינו ממין העניין. המשל שנתתי לא היה אלא משל. הנמשל הוא שכשמדובר באסון הבא בידי אדם (במקרה שלנו - כשל אירגוני נוראי) מה שצריך לעשות הוא לאתר את הבעיה ולשרש אותה.עליך עיננו כתב:וכן! אם יש רצח בעיר לא נאשים את הרוצחים אלא את עצמנו! כמו שכ' בתורה על ע"ע (בינתים בכו"א אין אשם מסוים)
נאלמתי דומיה!
בתורה שבידי לא מצאתי זכר לזה.
עליך עיננו כתב:נו באמת.. מקום סכנה? כלומר שכל מי שהלך לשם הוא פושע שהכניס עצמו לסכנה?
עליך עיננו כתב:עָמַד רַבִּי צָדוֹק עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם, וְאָמַר: אָחִינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה ... וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשׁוֹפְטֶיךָ״. אָנוּ, עַל מִי לְהָבִיא עֶגְלָה עֲרוּפָה? עַל הָעִיר, אוֹ עַל הָעֲזָרוֹת? גָּעוּ כׇּל הָעָם בִּבְכִיָּה.
עליך עיננו כתב:זה בהחלט לא בטבע מיתה משונה כזו ביום גדול כזה של אנשים יר"ש וילדים שלא חטאו ,פלא שצריך להבהיר כזה דבר.
מעיין כתב:ענין סנדל המסומר שהביאו כאן לכאורה אינה כפשוטה דהרי לא גזרו אלא כעין אותה מעשה ועל כרחך גם פנימיות יש בדבר, ואולי על דרך הפשט ענין הגזירה הוא רק להכניס מודעות בלב הציבור להשמר מסכנה, ולא לעצם למנוע הסכנה בפועל.
עקביה כתב:עליך עיננו כתב:עָמַד רַבִּי צָדוֹק עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם, וְאָמַר: אָחִינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה ... וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשׁוֹפְטֶיךָ״. אָנוּ, עַל מִי לְהָבִיא עֶגְלָה עֲרוּפָה? עַל הָעִיר, אוֹ עַל הָעֲזָרוֹת? גָּעוּ כׇּל הָעָם בִּבְכִיָּה.
מה אתה לומד משם?
לעולם יהיה אדם כתב:עליך עיננו כתב:נו באמת.. מקום סכנה? כלומר שכל מי שהלך לשם הוא פושע שהכניס עצמו לסכנה?
בלי שום ספק מקום סכנה. כל מומחי הבטיחות חוזרים ומתריעים כל שנה מחדש של"ג בעומר הוא סכנה עצומה.
האם כל מי שהלך לשם פושע? חלילה, אני מניח שהם לא ידעו או לא העריכו נכון.
עליך עיננו כתב:לעולם יהיה אדם כתב:עליך עיננו כתב:נו באמת.. מקום סכנה? כלומר שכל מי שהלך לשם הוא פושע שהכניס עצמו לסכנה?
בלי שום ספק מקום סכנה. כל מומחי הבטיחות חוזרים ומתריעים כל שנה מחדש של"ג בעומר הוא סכנה עצומה.
האם כל מי שהלך לשם פושע? חלילה, אני מניח שהם לא ידעו או לא העריכו נכון.
אז לשיטתך לא ידעו אז מה שייך כל הנידון?
זה דומה למי שאיבד שליטה על רכבו וכל יושביו נהרגו רח"ל ויתברר שלא היה בלמים והנהג לא ידע מכל, האם מישהו היה מעיז לומר שזה דרך הטבע?? הרי זה סכנה! נכון ,אבל הוא לא ידעו וזה גזירת שמים נוראית אז מה כל הנידון ?
באמת להשתומם לראות על מה מתווכחים...
א מבקש כתב:בשבת ס, ב יש מחלוקת כמה מסמרים יכולים להיות בסנדל המסומר, והמספרים שם נראים דווקא כן כ'עניינים'.
מעיין כתב:מה שכתבתי בענין סנדל המסומר
כוונתי שאינו "רק" כפשוטה רק "גם" פנימיות יש בדבר כמו בכל גזירות חז"ל, וגם מה שכתבתי להכניס מודעות וכו' כוונתי שהרי אי אפשר לתקן כל עניני הסכנה ולא באו בזה לתקן זאת ועוד שהרי חיוב של ונשמרתם וגו' הוא חיוב גם מלפני שתקנו חז"ל, רק לפעמים ראו בחכמתם שהוצרכו לעורר את הצבור גם במובן הגשמי ותקנו מה שתקנו להכניס מודעות בלב הצבור כעין מעשה שהיה
מעיין כתב:ועוד שהרי חיוב של ונשמרתם וגו' הוא חיוב גם מלפני שתקנו חז"ל
עליך עיננו כתב:עקביה כתב:עליך עיננו כתב:עָמַד רַבִּי צָדוֹק עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם, וְאָמַר: אָחִינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה ... וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשׁוֹפְטֶיךָ״. אָנוּ, עַל מִי לְהָבִיא עֶגְלָה עֲרוּפָה? עַל הָעִיר, אוֹ עַל הָעֲזָרוֹת? גָּעוּ כׇּל הָעָם בִּבְכִיָּה.
מה אתה לומד משם?
עי"ש בתוס' שבאמת לא היה צריך עגלה ערופה רק כדי לעורר את העם לבכייה עי' באחרונים שם שהביאו שכל המטרה של ר"צ היתה לעורר את העם שהצטערו על עצם המיתה אבל לא עשו חשבון נפש!!!
יונת אלם כתב:הצד השוה בדוברים שלמעלה זו בריחה ממציאות! יש כאן מציאות שהקב"ה מדבר איתנו! כן, והוא רוצה שנשמע אותו
דרומי כתב:הרב עקביה, בדרך כלל אתה כותב בהגיון ישר ובריא.
הפעם אני לא מצליח להבין אותך. איך מוכיח מקרה אחד ויחיד על מצב שנמשך עשרות שנים ללא פגע?
הרי אפילו בשנה זו גופא, כל ההרוגים ל"ע - אם הבנתי נכון - הם ממש מכמה מטרים מסויימים וכל שאר האנשים שהיו בכל השטח הענק לא נפגעו כלל.
בעיניי זה דוקא מלמד על כשל נקודתי מאוד ולא על מצב כללי בלתי נכון.
עליך עיננו כתב:לעולם יהיה אדם כתב:עליך עיננו כתב:נו באמת.. מקום סכנה? כלומר שכל מי שהלך לשם הוא פושע שהכניס עצמו לסכנה?
בלי שום ספק מקום סכנה. כל מומחי הבטיחות חוזרים ומתריעים כל שנה מחדש של"ג בעומר הוא סכנה עצומה.
האם כל מי שהלך לשם פושע? חלילה, אני מניח שהם לא ידעו או לא העריכו נכון.
אז לשיטתך לא ידעו אז מה שייך כל הנידון?
זה דומה למי שאיבד שליטה על רכבו וכל יושביו נהרגו רח"ל ויתברר שלא היה בלמים והנהג לא ידע מכל, האם מישהו היה מעיז לומר שזה דרך הטבע?? הרי זה סכנה! נכון ,אבל הוא לא ידעו וזה גזירת שמים נוראית אז מה כל הנידון ?
באמת להשתומם לראות על מה מתווכחים...
דרומי כתב:בעיניי זה דוקא מלמד על כשל נקודתי מאוד ולא על מצב כללי בלתי נכון.
דרומי כתב:הרב עקביה, בדרך כלל אתה כותב בהגיון ישר ובריא.
הפעם אני לא מצליח להבין אותך. איך מוכיח מקרה אחד ויחיד על מצב שנמשך עשרות שנים ללא פגע?
הרי אפילו בשנה זו גופא, כל ההרוגים ל"ע - אם הבנתי נכון - הם ממש מכמה מטרים מסויימים וכל שאר האנשים שהיו בכל השטח הענק לא נפגעו כלל.
בעיניי זה דוקא מלמד על כשל נקודתי מאוד ולא על מצב כללי בלתי נכון.
עקביה כתב:עליך עיננו כתב:עקביה כתב:עליך עיננו כתב:עָמַד רַבִּי צָדוֹק עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם, וְאָמַר: אָחִינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה ... וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשׁוֹפְטֶיךָ״. אָנוּ, עַל מִי לְהָבִיא עֶגְלָה עֲרוּפָה? עַל הָעִיר, אוֹ עַל הָעֲזָרוֹת? גָּעוּ כׇּל הָעָם בִּבְכִיָּה.
מה אתה לומד משם?
עי"ש בתוס' שבאמת לא היה צריך עגלה ערופה רק כדי לעורר את העם לבכייה עי' באחרונים שם שהביאו שכל המטרה של ר"צ היתה לעורר את העם שהצטערו על עצם המיתה אבל לא עשו חשבון נפש!!!
מי מהאחרונים אומר כך?
ניסיתי קצת לחפש ולא ראיתי.
עכ"פ נ"ל שבפשטות העניין הוא כזה - תופעה קיצונית כזו של רצח במקדש, אמנם רוב העם רחוק ממנה, אבל העובדה שהיא התרחשה מלמדת משהו על כולם, ולכן כולם צריכים לקחת מוסר ולתקן בעצמם את אותה נקודה שאצל הכהן המסוים ההוא הובילה לרצח.
אילו היית אומר כך במקרה שלנו, למשל שעלינו להתעורר מטרגדיה נוראה זו עד כמה חמורה הבהלה וההתגודדות, ההצטופפות והדחיפות, זה היה דבר נכון מאד, שכן הוא קשור ישירות למה שקרה.
אבל להימנע מכך, ובמקום זה לקחת את כל הסיפור למקומות רחוקים וערטילאיים, אין זה מתקבל על הדעת.
דרומי כתב:הרב עקביה, בדרך כלל אתה כותב בהגיון ישר ובריא.
הפעם אני לא מצליח להבין אותך. איך מוכיח מקרה אחד ויחיד על מצב שנמשך עשרות שנים ללא פגע?
הרי אפילו בשנה זו גופא, כל ההרוגים ל"ע - אם הבנתי נכון - הם ממש מכמה מטרים מסויימים וכל שאר האנשים שהיו בכל השטח הענק לא נפגעו כלל.
בעיניי זה דוקא מלמד על כשל נקודתי מאוד ולא על מצב כללי בלתי נכון.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 227 אורחים