רון כתב:הערתי את ההערה הנ"ל בפורום תחת שם אחר ביום שישי, ואחד מחברי הפורום שלח אלי את האשכול הזה.
והנה לולא מה שכתבו לעיל, יש לי להוסיף דברים בזה.
התירוץ שלי הוא פשוט,
התי' הוא שלא כל אחד מסוגל להעמיד תלמידים!
לא כל אחד מסוגל להיות ראש ישיבה כזה שיעמיד תלמידים שהם עצמם יהיו ראשי ישיבה!
הרי בלי זה העולם שמם!
כי מה לנו אם יש גדולי עולם, אבל אין מי שימשיך אותם?
רק הישיבות הק' הם הערובה היחידה ולכן היה העולם שמם
ובזה כנראה שר"ע היה חד בדרא, הוי אומר בהעמדת תלמידים, שהם עצמם יעשו שימוש בהעמדת תלמידים ודו"ק
אוצר החכמה כתב:כל אחד רואה את המציאות מנקודת מבטו. אני חושב שהמוצי"ם יוכלו להזדהות בדיוק עם מה שכתבתי.
אפרקסתא דעניא כתב:רבינו מה שנכון,
איזו סיבה (והיתר!) יש להתאבל על אנשים גדולים לאחר י"ב חודש?
האם כב' מתאבל על הריגת יאיר בן מנשה? שאול המלך? ישעיהו הנביא?
השעיר החיי כתב:לא למדנו שום דבר כזה. אין מילה אחת בחז"ל על אבילות בספירה והיא שחז"ל הקדושים למדו אותנו שאין שום מקור לאבלות זו.
זה שהתגלגל הדבר מאות ואלפי שנים אחכ להמציא אבילות חדשה שיותר ארוכה מאבילות שני בתי המקדש או השואה זה טרוף הדעת ושיבוש גדול ומצווה לעוקרו בהקדם.
השעיר החיי כתב:לא למדנו שום דבר כזה. אין מילה אחת בחז"ל על אבילות בספירה והיא שחז"ל הקדושים למדו אותנו שאין שום מקור לאבלות זו.
זה שהתגלגל הדבר מאות ואלפי שנים אחכ להמציא אבילות חדשה שיותר ארוכה מאבילות שני בתי המקדש או השואה זה טרוף הדעת ושיבוש גדול ומצווה לעוקרו בהקדם.
וַעֲשִׂ֣יתֶם ל֔וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר זָמַ֖ם לַעֲשׂ֣וֹת [וגו'!].השעיר החיי כתב:ומצווה לעוקרו בהקדם.
השעיר החיי כתב:זה שיבוש גדול שיצא בטעות
השעיר החיי כתב:אסור לילך בקומה זקופה
- מי אינו נוהג?
ולא ילך יחף
- מי אינו נוהג?
לא יגלה עצמו כי אם מלאחריו טפח, ומלפניו טפחיים
- מי אינו נוהג?
כן אסור לישן בין מזרח למערב
- מחלוקת. יעוי' שו"ע אדה"ז על־אתר (מהדו"ק ס"ט־י).
לא ישב במהרה ובחוזק, ולא יאנוס לדחוק עצמו יותר מדאי,
- מי אינו נוהג?
לא יקנח ביד ימין.
- מי אינו נוהג? (כשמקנח בדבר אחר מותר, כמבו' בשו"ע אדה"ז על־אתר - מהדו"ב ס"ט)
דוד היה נזהר שלא לישן שיתין נשמין, (פירוש: שישים נשימות), כדי שלא יטעום טעם מיתה.
- הרי פשוט שלא התכוון בזה השו"ע אלא למדת חסידות, וכדמוכח מכל הסימן (השווה גם לשו"ע אדה"ז שם סט"ו־טז). עכ"פ, בזה פליג הרמ"א, שמצמצם ההקפדה ליום בלבד - ומסתמא ישנם הנזהרים בזה.
עיקר מצוַת טלית קטן ללובשו על בגדיו, כדי שתמיד יראהו ויזכור המצוות.
- המקובלים פליגי בזה, וכוותייהו נהיגינן. וראה שו"ע אדה"ז שם סי"ח־יט, ובלקו"ש חל"ג ע' 95 ואילך.
מי שהוא זהיר בטלית קטן ילבשנו ויניח תפלין בביתו וילך לבוש בציצית ומוכתר בתפילין לבית הכנסת ושם יתעטף בטלית גדול.
- כבר נדון בהרחבה, ועיקר טעמו מפני מצב הרחובות ויושביהם.
יכוין בהנחתם שצונו הקב"ה להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו וישעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו
- מי אינו נוהג?
תפילין רת - לא יעשה כן אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות:
- 'כמדומני' שהליטאים עודם מחזיקים בד"ז... ושאר קהל ישראל נוהגים בד"ז ע"פ המקובלים, שחייבום לַכֹּל (בדרא בתראה).
ספרדים - קטן היודע לשמור תפילין בטהרה שלא יישן ושלא יפיח בהם חייב אביו לקנות לו תפילין לחנכו.
- שאני אנן, שאף על הגדולים מי יעיד.
מי שברי לו שאינו יכול להתפלל בלא הפחה מוטב שיעבור זמן התפלה ממה שיתפלל בלא גוף נקי
- מי אינו נוהג?
המניח תפילין צריך ליזהר מהרהור תאות אשה. הגה: ואם אי אפשר לו בלא הרהורים מוטב שלא להניחם
- מי אינו נוהג?
חתן ושושביניו (פירוש, ריעיו השמחים עמו) וכל בני חופה פטורים משום דשכיח שכרות וקלות ראש:
- ראה שו"ע אדה"ז שם ס"ו. ועוד: בימינו ליכא (כמעט) שכרות וקלות־ראש בכה"ג.
מצטער ומי שאין דעתו מיושבת עליו ונכונה פטור מפני שאסור להסיח דעתו מהם:
- מי אינו נוהג?
לא יחלוץ תפילין בפני רבו אלא יפנה לצד אחר מפני אימתו ויחלוץ שלא בפניו:
- מי אינו נוהג? (ברבו מובהק מיירי).
תפילין שהוחזקו בכשרות אינם צריכים בדיקה לעולם
- מעיקה"ד, וכשלא ארעה בהן רעותא (דבר שאינו מצוי כמעט). וראה שו"ע אדה"ז שם סי"א.
בית שיש בו תפילין אסור לשמש בו מטתו עד שיוציאם או שיניחם בכלי תוך כלי והוא שאין השני מיוחד להם שאם הוא מיוחד אפילו מאה חשובים כאחד.
- מי אינו נוהג? (מדובר באותו החדר). ובלי קשר: תפילין דידן יש להם ב' כיסויים לעולם.
שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה.
- נכב"ב עד"ז. נו, מילתא חדא... וגם בזה - זכה דורנו, ורבים המהדרים לקיים כן.
שליח ציבור צריך שיהיה הגון ואיזהו הגון שיהא ריקן מעבירות ושלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו ושיהיה עניו ומרוצה לעם ויש לו נעימה וקולו ערב ורגיל לקרות תורה נביאים וכתובים:
- מי אינו נוהג? (מדובר בש"ץ הקבוע לרבים. וראה דברי השו"ע בסעיף שלאח"ז).
אין ממנין מי שקורא לאלפי"ן עייני"ן ולעייני"ן אלפי"ן:
- בקהלות שכך מבטאם ודאי ליכא כל קפידא, דהוי כבני ביישן (ראה שו"ע אדה"ז שם סט"ז).
מי שאינו שליח ציבור קבוע צריך לסרב מעט קודם שירד לפני התיבה ולא יותר מדאי אלא פעם ראשונה מסרב וכשיאמרו לו פעם שניה מכין עצמו כמו שרוצה לעמוד ובפעם שלישית יעמוד ואם האומר לו שירד הוא אדם גדול אינו מסרב לו כלל:
- מי אינו נוהג?
אין מסלקין חזן מאומנתו אלא אם כן נמצא בו פסול:
- מי אינו נוהג?
כשאומר החזן יתגדל כורע וכן ביהא שמיה רבא וכן בבריך הוא וכן באמן:
- מי אינו נוהג?
ונהגו שהשליח ציבור מאריך בברכו והקהל אומרים יתברך וישתבח וכו' בעוד שהוא מאריך בברכו (טור):
- ראה שו"ע אדה"ז שם ס"ד.
שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה מאד.
- מי אינו נוהג? (אם מחסר בכוונתו - ודאי לא יבטל עיקר התפלה כדי לחזר אחר 'מצוה מן המובחר').
אם לא קרא אותה קודם הנץ החמה יש לו להקדים לקרותה במהרה כל מה שיוכל:
- מי אינו נוהג?
ברכת יוצר וערבית אומר עם השליח ציבור בנחת.
- מי אינו נוהג?
יאריך בדלי"ת של אחד שיעור שיחשוב שהקב"ה יחיד בעולמו ומושל בד' רוחות העולם
- מי אינו נוהג? (ראה שו"ע אדה"ז שם ס"ז)
צריך בכל אל"ף שאחר מ"ם להפסיק ביניהם כגון ולמדתם אותם וקשרתם אותם ושמתם את וראיתם אותו (וזכרתם את ועשיתם את) שלא יהא נראה כקורא מותם מת:
- מי אינו נוהג?
אף בפסוקי דזמרה ובתפלה צריך לדקדק בכך.
- מי אינו נוהג?
בין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם ובאמצע שואל בשלום מי שהוא ירא ממנו כגון אביו או רבו או מי שהוא גדול ממנו בחכמה וכל שכן מלך או אנס ומשיב שלום לאדם נכבד ואפילו באמצע הפסוק חוץ מפסוק שמע ישראל וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלא יפסיק בהם כלל אם לא מפני מי שירא שמא יהרגנו:
- אין חיוב להפסיק, כמובן... ובפרט שלרוב הוא מבטל כוונתו.
השעיר החיי כתב:יש דרכים לתת למנהגים למות מוות איטי ולא להוסיף עליו מדור לדור פעם איסור תספורת ופעם איסור חתונה ופעם איסור מוזיקה ופעם איסור טיולים. כן צריך כתפיים בשביל וחבל חבל חבל שאין.
במדינתנו וברוב מחזות פולין ורוסיא נתבטלו אמירת היוצרות והפיוטים... ולא גרמו התנהגות חדשות הללו שום פירוד דיעות והטעם כי לא נתבטלו ע"י צעקות והוצאות רבות ולא נשאו ונתנו ע"ז בפרסום ולא נעשו במדינתו קיבוצים מיחידי סגולה ע"ז ולא נכתבו בזה סדרי בית הכנסת כי ידענו מאז כי כל מנהגים אשר אינם לפי הזמן והמקום אינם מתקיימים... אולם ההסכמה והקיבוץ והפרסום בזה מזיק מצדדים שונים ... בראות המון העם הקיבוץ והפרסום לבטל התנהגות הקדמונים אזי נצטרפו לדעה אחרת מזקת מאד מפנים שונים במה שסבורים כי גם עניני תורה הקבועים ומקובלים גם המה נתונים תחת מקרה הזמן ותולדותיו וגם המה מסורים ביד החכמים להתנהג בהם כטוב בעיניהם
השעיר החיי כתב:בואו נחזור לעניין. לא אמרתי לא קיים סעיף מנהג בשולחן ערוך. אמרתי שהתוצאה הקיימת היום שזאת אבלות בדיוק כמו שלושת השבועות וארוכה יותר מפי שניים ממנה היא שיבוש. אני משוכנע שכל בר דעת פה מבין את זה גם אחרי כל התירוצים והפלפולים.
מה שצריך לעשות פוסק במצב כזה זה לשאוף להחזרת הדבר לשפיות, בו יהיה ברור שיש פה איזה מנהג קל ומאוחר של קצת מנהג אבילות אבל זה עשרות דרגות מתחת לדבר האמיתי. במסגרת זה רק ציינתי כהערה שמי שחושב שזאת התורה לא תהיה מוחלפת ומנהג ההלכה בימנו דומה להלכה שהייתה נוהגת ב 1585 על פי השו"ע והרמ"א חי בלה לה לנד. לא משנה על מה נשענו או תלו לשנות את ההלכה מהשולחן ערוך, בפועל אלפי סימנים אינם נוהגים היום.
אז מה זה אומר בשפה שלכם - נתחיל בהבו דלא להוסיף עליה. כל שנאמר בשולחן ערוך הוא זה שלא מתחתנים ולא מסתפרים. לא כתוב כלום על מוזיקה, טיולים, אירועים משמחים וכו' אז בוא לא נשתולל. ובכל פעם שעולה שאלה על נושא חדש בעניין צריך להתיר באופן ברור.
גם את מה שיש, אז הלכה כדברי המיקל באבל בכלל ופה בפרט, והבחנה בין המשמעות אז והיום - אז למשל תספורת זה לא בעיה אבל מי שמתגלח בכל יום - מה שלא היה בזמנם, אז בוודאי לכבוד שבת ובוודאי לצורך פרנסה מותר להתגלח.
ובכלל לא לעמוד על משמר וחיזוק הדבר. דהיינו נקח במקרה את הדוגמא האחרונה שהבאתי - שואל מפני הכבוד ומשיב. פרק שלם בש"ס והלכות מפורשת בגאונים ראשונים ושולחן ערוך פשוט נמחק ללא כל סיבה. סתם "לא נהגו". ושלא כדברי מי שלבו במערב, זה לא קולא והיתר להפסיק, זוהי ההנהגה הראויה. זהו האיזון בין אדם לחבירו, בין דרך ארץ למכובד, לבין הפסקה בתפילה, דבר שהשתבש והתהפך לגמרי בזמננו לעומת הנהגת המוסר של חז"ל. נאר וואס - הפסיקו לנהוג כך ורבנן בתראי לא ראו עניין לנהל מלחמה להחזיר את זה לקדמותו ולא נהגו ולא קרה שום דבר, וזה נהפך להלכה הנוהגת. כך צריך לעשות גם פה.
אבל כל זה דורש שהפוסק יראה את התמונה הכוללת, מאיפה התחלנו ולאן הגענו, ושמשהו השתבש בדרך וזה יכווין את ההנהגה הכללית בעניין לעומת דקדוקי עניות בפרטי פרטים של החמרה באבילות מיותרת זו.
ולא ניק אנונימי בשם 'השעיר החיי', הבא ומכריע עבור הרבנים מה עליהם לעשות.השעיר החיי כתב:כל זה דורש שהפוסק יראה את התמונה הכוללת
לבי במערב כתב:ולא ניק אנונימי בשם 'השעיר החיי', הבא ומכריע עבור הרבנים מה עליהם לעשות.השעיר החיי כתב:כל זה דורש שהפוסק יראה את התמונה הכוללת
כאמור, קעקוע מנהגי־ישראל יכול הוא להביא לחורבן כללי, שתקותי כי אף מר אינו חפץ בו.
[ההיטפלות לענין הפסקה מפני הכבוד והיראה מגוחכת (וכמובן, גם מקום ההלצה השחוקה על כינויי כאן לא נפקד). אצפה למעט יושר בסיסי, כדוגמת התייחסות לכמה מהערותי המוכיחות כי מר שגה והטעה בדבריו - אך כנראה תפלת־שוא היא].
השעיר החיי כתב: אבל מי שמתגלח בכל יום - מה שלא היה בזמנם, אז בוודאי לכבוד שבת ובוודאי לצורך פרנסה מותר להתגלח.
השעיר החיי כתב: במסגרת זה רק ציינתי כהערה שמי שחושב שזאת התורה לא תהיה מוחלפת ומנהג ההלכה בימנו דומה להלכה שהייתה נוהגת ב ... על פי השו"ע והרמ"א חי בלה לה לנד. לא משנה על מה נשענו או תלו לשנות את ההלכה מהשולחן ערוך, בפועל אלפי סימנים אינם נוהגים היום.
בבקשה:השעיר החיי כתב:לא התלוצצתי על כינוייך, כנראה שהיתה לך אי הבנה.
אמנם בהחלט יתכן שהי' בכך משום רגישות יתרה.השעיר החיי כתב:ושלא כדברי מי שלבו במערב
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 52 אורחים